אישיות
שני בלילטי

צדק חברתי שווים, אבל פחות

15% מהחיילות ממוצא אתיופי ו-11% מהחיילים נשלחים לכלא במהלך שירותם בצה"ל ● כ-10,000 חיילים בסך הכל ישבו בבתי כלא צבאיים ב-2018, ברוב המקרים על עבירות קלות, ורובם מרקע משפחתי קשה

כ-10,000 חיילים – אחד מכל 15 משרתים ישראלים שמשרתים בצה"ל, ישבו בשנה שעברה בכלא הצבאי. וזה עוד שיפור: ב-2015 נכלאו כ-18,000 חיילים.

בצה"ל אומרים כי מספר החיילים הכלואים ירד ב-15%, והמשך הכולל של תקופות המאסר שהם ריצו פחת בין 2016 ל-2018. ועדיין, מדובר בשיעור כליאה גבוה.

רוב הכלואים – רובם מקבוצות מיעוט בחברה הישראלית וממעמד סוציו-אקונומי נמוך – נשלחו לכלא בעקבות עריקות, נפקדות או עבירות משמעת קלות.

חיילים בכלא 4, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
חיילים בכלא 4, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

חיילים מהקהילה האתיופית מושלכים לכלא בסיטונאות: ב-2017, כ-4% מחיילי צה"ל היו ממוצא אתיופי, אולם בקרב החיילים הכלואים עמד שיעורם על 15.07%  מהנשים ו-10.78% מהגברים, כך לפי נתוני אגודת יהודי אתיופיה בישראל.

סוג העבירות הקלות שבגינו מגיעים רוב החיילים לכלא אינו מצריך העמדה בפני בית דין צבאי. במקרים אלה, השפיטה והענישה נתונות לשיקול דעתו של המפקד.

לדברי הסנגור הצבאי הראשי, אלוף משנה רן כהן, הנוהג הזה נותן כוח רב מדי בידיהם של הקצינים, שמשתמשים בכלא "כברירת מחדל, במקום כמוצא אחרון".

"עלינו להגביר את הפיקוח ולהפחית סמכויות של מפקדים", אמר כהן לגלי צה"ל, לאחר שהתחנה פרסמה את נתוני הכליאה האחרונים של הצבא.

"הסטטיסטיקה הזאת מעידה על בעיה רצינית", הוא אמר.

לדברי הסנגור הצבאי הראשי, הנוהג הזה נותן כוח רב מדי בידיהם של הקצינים, שמשתמשים בכלא "כברירת מחדל, במקום כמוצא אחרון"

לפי הודעת דובר צה"ל, ההליך של שפיטת חייל למאסר בידי מפקדו "מתנהל על פי חוקים ברורים ותוך שמירה על זכויות החיילים".

בגלצ דווח כי לאחרונה הקים אגף כוח אדם בצה"ל ועדה כדי לבחון את הסמכויות הניתנות בידיהם של מפקדים בהקשר זה, בשאיפה להגביל אותן.

אך צה"ל הכחיש את הדיווח, ואמר שלא הוקמה ועדה כזאת. לדברי הצבא, הוא נקט צעדים להפחתת עונשי מאסר לחיילים שהורשעו בבית דין צבאיים.

"צה"ל הטמיע מדיניות כליאה חדשה, שקובעת ארבע דרגות של כליאה בהתאם לחומרת העבירה. מדיניות זו הביאה, בין השאר, לצמצום משך תקופות המאסר ומספר החיילים הכלואים", נמסר מצה"ל.

"אולם צה"ל מעולם לא שקל ברצינות להוציא מידיהם של המפקדים את הסמכות להטלת עונשי מאסר, למרות הסכנה שיש בכך לשימוש לרעה, ולמרות הטיעונים נגד יעילות המאסר ככלי שיקומי".

תספורת לא תקנית

שיעורם של עונשי מאסר בצבא גבוה הרבה יותר משיעורם באוכלוסייה הכללית. בשנה שעברה, פרופסור למשפטים בועז סנג'רו העריך שחיילים נשפטים לעונשי מאסר בשיעור של פי 67 מאזרחים.

הפער העצום בין שיעורי הכליאה בצבא ובחברה האזרחית נעוץ בחלקו בטבעה של ההיררכיה הצבאית. הבוס שלך יכול לפטר אותך אם נעדרת מהעבודה, או אם הגעת בתספורת בלתי הולמת, אבל אינו יכול לכלוא אותך בשל כך.

חיילים בכלא 4, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
חיילים בכלא 4, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

לא כך בצבא – כפי שגילתה בחודש שעבר שני בלילטי, שנשפטה ל-20 ימי מחבוש לאחר שסירבה לפקודה לאסוף את שערה. מדובר צה"ל נמסר כי העונש לא ניתן רק בגלל התספורת, אלא משום שהעבירה הייתה חלק מסדרת בעיות משמעת.

בלילטי טענה שהשיער שלה היה קצר מכדי שתידרש לאסוף אותו. לאחר שהמקרה שלה נכלל בכתבה ששודרה ב"כאן", היא קיבלה שחרור מוקדם מהכלא.

הבעיות שמעלה מדיניות הכליאה של צה"ל מתגלות בבירור אם בוחנים את העבירה השכיחה ביותר שבעקבותיה מגיעים חיילים לכלא: היעדרות ללא אישור.

צבא אמנם אינו יכול לתפקד אם חייליו נוטשים את עמדותיהם כל פעם שמתחשק להם, אבל אותם מקרים של חיילים שעוזבים את בסיסיהם או לא שבים אליהם ללא אישור הם לרוב מעשים של ייאוש, שאין מאחוריהם כוונת זדון או מרד.

על פי סקר שנערך עבור הכנסת ב-2013, רוב החיילים שהואשמו בנפקדות או עריקות עשו זאת בשל בעיות כלכליות. נתון זה אושר במהלך השנים ע"י הצבא, שמצא כי נפקדים ועריקים רבים עברו על החוק כדי לעבוד או לעזור למשפחתם.

אותם מקרים של חיילים שעוזבים את בסיסיהם  ללא אישור הם לרוב מעשים של ייאוש, שאין מאחוריהם כוונת זדון או מרד

בשנה שעברה, קצין בכיר בצה"ל אמר ל"הארץ" כי יותר משני שלישים מהחיילים הכלואים זכאים להטבות מיוחדות מהצבא בשל מעמדם הסוציו-אקונומי הנמוך.

חיילים בעלי סיבה מוצדקת רשאים לקבל היתרים מיוחדים לעבוד מחוץ לשעות הפעילות שלהם בצבא, אבל התהליך לקבלת האישורים האלה עשוי להיות מורכב ומביך, היות שהוא דורש מאותם חיילים לחשוף את הרקע הסוציו-אקונומי שלהם.

כתוצאה מכך, חיילים רבים מוותרים על ההליך החוקי, ומפרים ביודעין את החוק הצבאי, כאשר אינם שבים לבסיס על מנת לעבוד לפרנסתם או לפרנסת משפחתם.

"אני עובד בקייטרינג ושיא העבודה שלי זה בקיץ, אז יש כל יום אירוע. זו תקופה שאני לא יכול לפספס גם במחיר של כלא. זה כסף שהמשפחה שלי מסתדרת איתו תקופה ארוכה", אמר אחד מאותם חיילים ל"הארץ".

חיילים בכלא 4, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
חיילים בכלא 4, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

לפי הסקר של הכנסת, הסיבה העיקרית לכליאת חיילים ממוצא אתיופי הייתה היעדרות בעקבות קשיים משפחתיים או כלכליים חמורים. באותה שנה, כמעט שליש מכלל החיילים ממוצא אתיופי ריצו תקופות מאסר בבתי כלא צבאיים.

צה"ל לא הגיב לשאלתנו ביחס למאמצים הנעשים בנוגע לשיעור הגבוה של עונשי מאסר לחיילים ממוצא אתיופי.

הכתבה פורסמה לראשונה ב-The Times of Israel

עוד 700 מילים
כל הזמן // יום שני, 27 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־234 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

הממשלה אישרה להמשיך לקדם את חוק הגיוס מהכנסת הקודמת

גנץ על חוק הגיוס: "הוכחה כואבת שבקרב שרי הממשלה פוליטיקה קודמת לביטחון ישראל" ● היועמ"שית הזהירה: "יש 'רפורמה שקטה' וחשש ממשי לפוליטיזציה של המשטרה" ● איזנקוט בדיון חסוי: צריך להגיע לסיום לחימה ברפיח ולהתקדם בעסקת חטופים ● המפכ"ל החרים את טקס מינוי נציב שב"ס ברקע העימות עם בן גביר ● נשיא צרפת מקרון: "זועם על התקיפות הישראליות שהרגו עקורים רבים ברפיח, הפסקת אש עכשיו"

עוד 36 עדכונים
אמיר בן-דוד

אי החזרת העובדים הפלסטינים היא פתח לשחיתות ולניצול

פלסטינים מורשים לעבוד בהתנחלויות ובקו התפר – אבל לא בישראל ● במקום להחזיר אותם בהדרגה לתוך הקו הירוק, הממשלה הכפילה פי שלושה את מספר קבלני כוח האדם שיביאו עובדים מחו"ל ● ההחלטה פותחת פרצה ענקית להון שחור, שחיתות והעסקה נצלנית ● יו"ר ועדת העובדים הזרים: "עד מתי האנרכיה תמשיך ללוות אותנו?"

עוד 970 מילים

האם מוזיאון פולין בוורשה הוא באמת מוזיאון יהודי?

האם מוזיאון פולין בוורשה לתולדות יהודי פולין הוא באמת מוזיאון יהודי? האם הוא יכול להשתמש בשם "מוזיאון"? לא בטוח. משהו קורה במוזיאון פולין. יותר מידי תקלות, בורות גדולה מדי, ויותר מידי מקרים – מעלים את השאלות הללו.  

*  *  *

רבים מהמבקרים בפולין ובמיוחד בוורשה, מקדישים כמה שעות לביקור במוזיאון היהודי של פולין – MUSEUM POLIN, מוסד שהוקם לפני כ-20 שנה. כמעט כל משלחות הנוער שמגיעות לפולין (ויתחדשו בקרוב) מבקרות במוזיאון פולין, שאמור להיות קורת הגג להיסטוריה ולסיפור היהודיים של פולין, מעטפת לאלף שנות היסטוריה של העם היהודי בפולין.

מאיר בולקה חוקר ומגלה בשנים האחרונות את מזרח אירופה ובמיוחד את פולין. כבר 10 שנים על הקו בין פולין לישראל ועדיין לא גילה אפילו 10% מהסיפורים של יהדות אירופה לפני השואה ולאחריה. הופך כל אבן, מאתר כל פיסת מידע ומנסה להוציא את האמת לאור, גם אם היא כואבת. במסגרת עיסוקו פועל לשימור המורשת היהודית ועוסק בשימור אתרי מורשת יהודיים. לעיתים גם נאבק באנטישמיות, בעיקר זו הדיגיטלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 795 מילים

למקרה שפיספסת

השמרנים צפויים לספוג תבוסה קשה בבחירות שעליהן הכריז במפתיע ראש ממשלת בריטניה ● סונאק מקווה שהבריטים ייטו לו חסד בעקבות השיפור במצבם הכלכלי, אבל אם הוא באמת ינצח – זו תהיה אחת ההפתעות הגדולות ביותר בתולדות הפוליטיקה הבריטית ● בניגוד לממשלת ישראל, הבחירות הוכרזו למרות פיגור בסקרים וללא משיכת זמן והיאחזות נואשת בעטיני השלטון ● פרשנות

עוד 1,188 מילים

אז מה קורה בין ישראל וחזבאללה?

המלחמה בעזה מול חמאס, והלחימה בצפון מול חזבאללה, מוסיפים "ללכת יד ביד" החל מה-8 באוקטובר. מנהיג חזבאללה הבהיר לאורך כל הדרך, כי לא תיתכן הפסקת-אש בצפון בטרם זו תושג בדרום. לפי שעה הוא עומד בדיבורו למרות האבדות שהארגון סובל.

מבחינות רבות ניתן לומר, שחסן נסראללה "סנדל" את עצמו סביב הזיקה שיצר בין שתי החזיתות, אולם המשכה העקבי לאורך החודשים האחרונים מעיד על כך, שלא ניתן לצפות שיזנח את המדיניות ודפוס הפעולה הללו.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 586 מילים

תגובות אחרונות

מירי רגב זה רק סימפטום

ב־2002 נחשף כי סגנית השר נעמי בלומנטל שכרה סוויטות לפעילי ליכוד, כדי שיסייעו לה בבחירות הפנימיות ● ליד השרה מירי רגב ומעלליה, נראית העבירה של בלומנטל כמו בדיחה מינורית ● מה שעצוב בכל סיפור המערכת המושחתת הזו הוא שהמערכת לא משתנה, או בעצם משתנה לרעה ● אפשר לפרק את השחיתות רק בדרך אחת: בחירה של חברי הכנסת בקלפי ● פרשנות

עוד 1,061 מילים ו-2 תגובות

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

המונופולים "יגלו" לציבור שהם עושקים אותו

במשך שנה שר הכלכלה טרטר את אנשי משרדו במאבק משפטי מיותר נגד התאגידים הגדולים – הכול רק כדי להוכיח לציבור את המובן מאליו: הם עושקים אותנו ● מה שהוא לא עשה בזמן הזה זה לקדם חוק שיפרק אותם וימנע את אותו עושק ● פרשנות

עוד 713 מילים

באוצר דוחפים להעלאת מיסים, הפוליטיקאים חוששים לעסוק בכך ● המע"מ צפוי לעלות וגם המס על הדלק, במקביל הוטל מס חד־פעמי על הבנקים ● ההעלאות יממנו כ־18 מיליארד שקל מהוצאות המלחמה, המגיעות למאות מיליארדים ● יש מומחים שלא מתלהבים מתוספות המס ומציעים חלופות: הגדלת הגירעון, עיכוב פרויקטים, מיסוי הכסף הגדול – או שינוי מדיניות

עוד 2,557 מילים

ועדת האתיקה לא ממהרת לטפל בגוטליב

למרות הפנייה החריגה של ראש שב"כ רונן בר ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת חוץ וביטחון בחודש ינואר בעקבות חשיפת זהות עובדי שירות, לא נעשה דבר – גם לא בוועדת האתיקה, שממתינה לטענתה לבדיקה הפלילית ● בעבר, כשזה נגע לח"כים כמו זועבי וגטאס, הוועדה לא חיכתה להחלטת הרשויות ● פרשנות

עוד 717 מילים

מתברר שהנרטיב של נתניהו יותר חשוב לו מביטחון המדינה

ראש הממשלה חשף מיוזמתו מידע מתוך מכתבי האזהרה שקיבל מצה"ל במהלך 2023, למרות שרק שבועיים קודם לכן טען בתוקף כי לא ניתן לפרסם את המסמכים בשל "חשש לפגיעה ממשית בביטחון המדינה ובסודותיה" ● אבל כשנתניהו מרגיש מותקף, כל האמצעים כשרים ● בעקבות חשיפת מידע חלקי המשרת אותו בלבד, פנתה הבוקר עמותת "הצלחה" בדרישה לחשוף את התמונה המלאה ● פרשנות

עוד 734 מילים
היום ה־233 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

דיווח: הממשל האמריקאי שוקל הטלת סנקציות על פורעי חוק שתקפו משאיות שנשאו סיוע

סמל ראשון סהר סודאי (20), ששירת בחטיבת גבעתי, נהרג בקרב צפון הרצועה; סמל ראשון בצלאל צבי קובץ (20), ששירת בחטיבת כפיר ונפגע באורח קשה בשבוע שעבר בקרב בבית חאנון, מת מפצעיו ● צה"ל החליט להדיח משירות מילואים את החייל שאיים בסרטון שיסרב פקודה ● אלפים ניסו לעלות להר מירון חרף האיסור; המשטרה חסמה אותם, ועימותים התגלעו בין הצדדים

עוד 47 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

ממשלת ישראל ממשיכה לדהור אל הקצה הדתי-משיחי

חסימה משולבת של נתיבי איילון ושל מסילת הרכבת היא יריקה בוטה של הממשלה בפרצופם של הישראלים והחיילים המשרתים ● לעומת זאת, מדינת גוש דן מרחיבה את האוטונומיה החילונית-ליברלית עם הצטרפות רעננה והרצליה ל"נעים בסופ"ש" ● בזמן שעיריות מבטלות אירועי ל"ג בעומר, בבית שמש עוד לפני שהובער הגיץ הראשון כבר יש אדמה חרוכה ● והמלצות לטיול ירוק בפראג

עוד 1,024 מילים
היום ה־232 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

עינב צנגאוקר, שבנה חטוף: ללא עסקה, תכפה הפסקת המלחמה – והחטופים יישארו ברצועה

ראש המוסד שב מפריז, שם נועד עם ראש ה־CIA ועם ראש ממשלת קטאר; בפגישתם סוכם שהמשא ומתן בין ישראל לחמאס יחודש בימים הקרובים על בסיס הצעות חדשות של קטאר ומצרים ● לוחם נפצע באורח קשה בקרב בצפון הרצועה ● חרף האיסור מאות מתפללים הגיעו לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון

עוד 26 עדכונים
מירוץ 2020
המרוץ לבית הלבן

ההצעה של ביידן לשני עימותים מול טראמפ חושפת חולשה

הציפייה השנה הייתה שדווקא טראמפ יתחמק מעימות מול ביידן. במקום זאת, הוא קפץ על ההצעה מייד ● לא שהמילה של טראמפ שווה משהו: במשפטו הפלילי התחייב שוב ושוב לעלות על דוכן העדים - אבל בסוף ויתר ● בינתיים, שינויים טקטוניים בחברה האמריקאית, כמו גם עדכונים בתשתית הבחירות בארה"ב, פועלים לרעת הדמוקרטים ● ורגע אנושי מרשים של ביידן השבוע

עוד 1,196 מילים

המדינה הפלסטינית כבר יוצאת לדרך – עם או בלי הסכמתה של מדינת ישראל ● הנשיא ראיסי מת, המשטר האיראני מחפש מחליף ● האם רוסיה תשלח זרמים של פליטים לוביים אל חופי אירופה? ● סטארבקס תורמת מיליון ארוחות לפלסטינים בניסיון לסיים את החרם ● והשבוע ב-1967 – מצרים חוסמת את מצרי טיראן ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,179 מילים ו-1 תגובות

חמישה מ-15 שופטי בית הדין הבינלאומי לצדק, כולל אהרן ברק, ליוו את החלטת בית הדין אתמול בפרשנות - וארבעה מהם קבעו כי הצו המורה לעצור את הלחימה ברפיח למעשה מוגבל רק למובן מאליו: הימנעות מפעולות שיש בהן חשש להשמדת עם ● השורה התחתונה היא שבפעם הרביעית ברציפות, בית הדין למעשה דחה את הבקשה של דרום אפריקה לעצור את הלחימה ברצועת עזה ● פרשנות

עוד 1,203 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה