אישיות
שני בלילטי

צדק חברתי שווים, אבל פחות

15% מהחיילות ממוצא אתיופי ו-11% מהחיילים נשלחים לכלא במהלך שירותם בצה"ל ● כ-10,000 חיילים בסך הכל ישבו בבתי כלא צבאיים ב-2018, ברוב המקרים על עבירות קלות, ורובם מרקע משפחתי קשה

כ-10,000 חיילים – אחד מכל 15 משרתים ישראלים שמשרתים בצה"ל, ישבו בשנה שעברה בכלא הצבאי. וזה עוד שיפור: ב-2015 נכלאו כ-18,000 חיילים.

בצה"ל אומרים כי מספר החיילים הכלואים ירד ב-15%, והמשך הכולל של תקופות המאסר שהם ריצו פחת בין 2016 ל-2018. ועדיין, מדובר בשיעור כליאה גבוה.

רוב הכלואים – רובם מקבוצות מיעוט בחברה הישראלית וממעמד סוציו-אקונומי נמוך – נשלחו לכלא בעקבות עריקות, נפקדות או עבירות משמעת קלות.

חיילים בכלא 4, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
חיילים בכלא 4, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

חיילים מהקהילה האתיופית מושלכים לכלא בסיטונאות: ב-2017, כ-4% מחיילי צה"ל היו ממוצא אתיופי, אולם בקרב החיילים הכלואים עמד שיעורם על 15.07%  מהנשים ו-10.78% מהגברים, כך לפי נתוני אגודת יהודי אתיופיה בישראל.

סוג העבירות הקלות שבגינו מגיעים רוב החיילים לכלא אינו מצריך העמדה בפני בית דין צבאי. במקרים אלה, השפיטה והענישה נתונות לשיקול דעתו של המפקד.

לדברי הסנגור הצבאי הראשי, אלוף משנה רן כהן, הנוהג הזה נותן כוח רב מדי בידיהם של הקצינים, שמשתמשים בכלא "כברירת מחדל, במקום כמוצא אחרון".

"עלינו להגביר את הפיקוח ולהפחית סמכויות של מפקדים", אמר כהן לגלי צה"ל, לאחר שהתחנה פרסמה את נתוני הכליאה האחרונים של הצבא.

"הסטטיסטיקה הזאת מעידה על בעיה רצינית", הוא אמר.

לדברי הסנגור הצבאי הראשי, הנוהג הזה נותן כוח רב מדי בידיהם של הקצינים, שמשתמשים בכלא "כברירת מחדל, במקום כמוצא אחרון"

לפי הודעת דובר צה"ל, ההליך של שפיטת חייל למאסר בידי מפקדו "מתנהל על פי חוקים ברורים ותוך שמירה על זכויות החיילים".

בגלצ דווח כי לאחרונה הקים אגף כוח אדם בצה"ל ועדה כדי לבחון את הסמכויות הניתנות בידיהם של מפקדים בהקשר זה, בשאיפה להגביל אותן.

אך צה"ל הכחיש את הדיווח, ואמר שלא הוקמה ועדה כזאת. לדברי הצבא, הוא נקט צעדים להפחתת עונשי מאסר לחיילים שהורשעו בבית דין צבאיים.

"צה"ל הטמיע מדיניות כליאה חדשה, שקובעת ארבע דרגות של כליאה בהתאם לחומרת העבירה. מדיניות זו הביאה, בין השאר, לצמצום משך תקופות המאסר ומספר החיילים הכלואים", נמסר מצה"ל.

"אולם צה"ל מעולם לא שקל ברצינות להוציא מידיהם של המפקדים את הסמכות להטלת עונשי מאסר, למרות הסכנה שיש בכך לשימוש לרעה, ולמרות הטיעונים נגד יעילות המאסר ככלי שיקומי".

תספורת לא תקנית

שיעורם של עונשי מאסר בצבא גבוה הרבה יותר משיעורם באוכלוסייה הכללית. בשנה שעברה, פרופסור למשפטים בועז סנג'רו העריך שחיילים נשפטים לעונשי מאסר בשיעור של פי 67 מאזרחים.

הפער העצום בין שיעורי הכליאה בצבא ובחברה האזרחית נעוץ בחלקו בטבעה של ההיררכיה הצבאית. הבוס שלך יכול לפטר אותך אם נעדרת מהעבודה, או אם הגעת בתספורת בלתי הולמת, אבל אינו יכול לכלוא אותך בשל כך.

חיילים בכלא 4, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
חיילים בכלא 4, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

לא כך בצבא – כפי שגילתה בחודש שעבר שני בלילטי, שנשפטה ל-20 ימי מחבוש לאחר שסירבה לפקודה לאסוף את שערה. מדובר צה"ל נמסר כי העונש לא ניתן רק בגלל התספורת, אלא משום שהעבירה הייתה חלק מסדרת בעיות משמעת.

בלילטי טענה שהשיער שלה היה קצר מכדי שתידרש לאסוף אותו. לאחר שהמקרה שלה נכלל בכתבה ששודרה ב"כאן", היא קיבלה שחרור מוקדם מהכלא.

הבעיות שמעלה מדיניות הכליאה של צה"ל מתגלות בבירור אם בוחנים את העבירה השכיחה ביותר שבעקבותיה מגיעים חיילים לכלא: היעדרות ללא אישור.

צבא אמנם אינו יכול לתפקד אם חייליו נוטשים את עמדותיהם כל פעם שמתחשק להם, אבל אותם מקרים של חיילים שעוזבים את בסיסיהם או לא שבים אליהם ללא אישור הם לרוב מעשים של ייאוש, שאין מאחוריהם כוונת זדון או מרד.

על פי סקר שנערך עבור הכנסת ב-2013, רוב החיילים שהואשמו בנפקדות או עריקות עשו זאת בשל בעיות כלכליות. נתון זה אושר במהלך השנים ע"י הצבא, שמצא כי נפקדים ועריקים רבים עברו על החוק כדי לעבוד או לעזור למשפחתם.

אותם מקרים של חיילים שעוזבים את בסיסיהם  ללא אישור הם לרוב מעשים של ייאוש, שאין מאחוריהם כוונת זדון או מרד

בשנה שעברה, קצין בכיר בצה"ל אמר ל"הארץ" כי יותר משני שלישים מהחיילים הכלואים זכאים להטבות מיוחדות מהצבא בשל מעמדם הסוציו-אקונומי הנמוך.

חיילים בעלי סיבה מוצדקת רשאים לקבל היתרים מיוחדים לעבוד מחוץ לשעות הפעילות שלהם בצבא, אבל התהליך לקבלת האישורים האלה עשוי להיות מורכב ומביך, היות שהוא דורש מאותם חיילים לחשוף את הרקע הסוציו-אקונומי שלהם.

כתוצאה מכך, חיילים רבים מוותרים על ההליך החוקי, ומפרים ביודעין את החוק הצבאי, כאשר אינם שבים לבסיס על מנת לעבוד לפרנסתם או לפרנסת משפחתם.

"אני עובד בקייטרינג ושיא העבודה שלי זה בקיץ, אז יש כל יום אירוע. זו תקופה שאני לא יכול לפספס גם במחיר של כלא. זה כסף שהמשפחה שלי מסתדרת איתו תקופה ארוכה", אמר אחד מאותם חיילים ל"הארץ".

חיילים בכלא 4, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
חיילים בכלא 4, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

לפי הסקר של הכנסת, הסיבה העיקרית לכליאת חיילים ממוצא אתיופי הייתה היעדרות בעקבות קשיים משפחתיים או כלכליים חמורים. באותה שנה, כמעט שליש מכלל החיילים ממוצא אתיופי ריצו תקופות מאסר בבתי כלא צבאיים.

צה"ל לא הגיב לשאלתנו ביחס למאמצים הנעשים בנוגע לשיעור הגבוה של עונשי מאסר לחיילים ממוצא אתיופי.

הכתבה פורסמה לראשונה ב-The Times of Israel

עוד 700 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 25 במרץ 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־536 למלחמה ● 59 חטופים עדיין בעזה

דיווח: שב"כ וצה"ל הזהירו את נתניהו ב-2019 שהכסף הקטארי זולג לזרוע הצבאית של חמאס

בג"ץ התיר לנתניהו לראיין מועמדים לתפקיד ראש שב"כ; רה"מ יחל בראיונות מחר ● רוסיה ואוקראינה חתמו על הסכמים שיבטיחו את השיט בים השחור ושיאסרו תקיפות הדדיות של מתקני אנרגיה ● פדוית השבי אילנה גריצווסקי: התעוררתי בעזה, עירומה למחצה, כשסביבי שבעה מחבלים ● הבמאי זוכה האוסקר חמדאן בלאל, שנעצר על ידי צה"ל, שוחרר ממעצר

עוד 48 עדכונים
אמיר בן-דוד

אחרי שנות חיפוש - אותרה נקודת השפל של נתניהו

זאת אולי שאלת השאלות עבור פרשן פוליטי בישראל: מהו הרגע השפל ביותר של בנימין נתניהו? מהו המעשה ומהי האמירה שמזקקים את השפלות באופן הכי מובהק? לא פשוט בכלל.

כי כאשר ניגשים למלאכת הערכת רגעי השפל, נתקלים בסבך מורכב. המשוואה חייבת להביא בחשבון לא רק מה נעשה או נאמר, אלא גם למה, מתי, למי, באילו נסיבות ותחת אילו לחצים. האם היה זה תכנון קר, פעולה אימפולסיבית או מעשה אידאולוגי? גם ההקשר חשוב — שמא היה האדם בעמדת כוח או תחת איום? פעל לבד או כחלק ממערכת? יש לשקול את היקף הנזק, מידת הפרת האמון, וההשלכות ארוכות הטווח. האם מדובר היה במעשה פומבי או פרטי, האם הייתה חרטה, האם היו לו חלופות?

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,194 מילים ו-1 תגובות

לא צריך לשנות את הכללים כשאפשר פשוט להתעלם מהם

החלטת הממשלה להדיח את ראש שב"כ תוך עקיפת הכללים שהיא עצמה קבעה מבטאת תפיסה מסוכנת: לא לשנות את הכללים — אלא לפטור את עצמה מהם במקרה הצורך ● אם הדפוס הזה יתקבע גם בנוגע ליועצת המשפטית לממשלה, לא ייוותר הרבה מההבחנה בין שלטון החוק לבין שלטון הכוח המוחלט ● פרשנות

עוד 936 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

פיטורי ראש שב"כ: הפרעה אוטואימונית בדמוקרטיה הישראלית

המשבר סביב פיטורי ראש שב"כ רונן בר, התערבות בית המשפט העליון בהחלטה זו, והצהרת ראש הממשלה כי לא יכבד את פסיקת בית המשפט, אינם בגדר סכסוך פוליטי רגיל. משבר זה מייצג ביטוי חמור של תופעה מדאיגה, שניתן להשוות להפרעה אוטואימונית – כאשר הדמוקרטיה תוקפת את מנגנוני ההגנה של עצמה.

בדומה למערכת החיסון של הגוף, דמוקרטיה בריאה מסתמכת על "מערכת חיסון" של מוסדות וארגונים המזהים איומים ומגנים על המערכת כולה. בתנאים רגילים, מוסדות כמו שב"כ מתפקדים כחלק ממערכת חיסון זו, מזהים איומים על הביטחון הלאומי ורווחת אזרחיה. אבל כאשר ההנהגה הפוליטית מפטרת ראשי ביטחון בגלל הבעת הערכות לא רצויות, הדמוקרטיה למעשה תוקפת את "תאי החיסון" שלה עצמה.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 839 מילים

פייסבוק לא רוצה שתקראו את זה

שרה וין־ויליאמס, בכירה לשעבר בפייסבוק, חושפת בספר חדש את כל מה שכבר ידענו – רק מבפנים, ובקול רם: תרבות ארגונית רעילה, פולחן אישיות סביב מארק צוקרברג, חצר ביזנטינית בהנהגת שריל סנדברג, ובעיקר — תאגיד אחד ששבר בלי היסוס את כללי המשחק של החברה האנושית, בשם רווח, כוח ושליטה

עוד 2,320 מילים

תגובות אחרונות

כיצד לסייע לילדים בגילאים שונים להתמודד עם הימים הקשים

איך לענות לילד בגיל הגן או בית ספר יסודי, האומר שהוא מפחד שגם בו יפגעו?

כאשר ילד בגיל הגן או בית הספר היסודי אומר שהוא מפחד שיחטפו אותו או יפגעו בו, תגובתנו כהורים צריכה להיות רגישה ומותאמת לצרכיו הרגשיים. חשוב להבין שתחושות הפחד שלו אמיתיות ומבוססות על מידע שהוא שמע או חווה בסביבה שלו. התפקיד שלנו הוא להעניק לו תחושת ביטחון מבלי לבטל את רגשותיו.

ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן וראשת התוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה למנהל. מחברת הספרים "עוצמת ההקשבה – כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" ו"כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי" בהוצאת מטר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,233 מילים

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הערבים משלמים את החשבון למאי גולן

שורה של ארגונים חברתיים דורשים לבטל העברה של 66 מיליון שקל מהחברה הערבית לשרה לשוויון חברתי, בהמשך לקיצוץ ענק בתוכנית החומש בשנה שעברה ● קיצוץ הסכומים הזעומים יפגע במיוחד בנשים ערביות ● "הקיצוצים יחריפו את הפערים. קבוצות חזקות נהנות מתקציבי ענק והשקופות נאלצות להתקוטט על פירורים"

עוד 1,008 מילים

גם בקרב החרדים רואים בגולדקנופף נזק

למרות שהתנצל, ואפילו פעמיים, התמונות של שר השיכון מפזז בחתונת אחיינו לצלילי שירת "נמות ולא נתגייס" הקימו עליו גם את חרונם של בכירים בחברה ובפוליטיקה החרדית - וההערכה היא כי גולדקנופף נמצא בסוף הקריירה הפוליטית הקצרה שלו ● בחסידות גור כבר מסמנים את המחליף ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
סיפור מעולה. בבצ׳יק יהיה בודאי שר השיכון בקרוב, אבל ממש לא חבר כנסת בכנסת ה-25. משום ששמו איננו כלול ברשימת המועמדים של רשימת יהדות התורה והשבת לכנסת ה-25. כדי שבבצ׳יק יהיה חבר כנסת, יצ... המשך קריאה

סיפור מעולה. בבצ'יק יהיה בודאי שר השיכון בקרוב, אבל ממש לא חבר כנסת בכנסת ה-25. משום ששמו איננו כלול ברשימת המועמדים של רשימת יהדות התורה והשבת לכנסת ה-25. כדי שבבצ'יק יהיה חבר כנסת, יצטרכו להתקיים בישראל הדיקטטורית בראשות ראש ארגון המחבלים, הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו, בחירות לכנסת ה-26. אלא שבחירות לכנסת ה-26 לא יתקיימו, כי הכנסת ה-25 היא הכנסת האחרונה שנבחרה בבחירות – והיא תכהן עד יומו האחרון של ביבים שקרניהו כראש ממשלה, שיהיה כנראה גם יומו האחרון בכלל.

עוד 698 מילים ו-2 תגובות

העיתונות האמריקאית התמודדה עם ממשל לעומתי גם בקדנציה הראשונה של טראמפ, אבל הפעם הנשיא הגיע נחוש יותר - והאיומים הולכים ומתגברים ● עלייה במספר התביעות המשפטיות; ועדת התקשורת הפדרלית (FCC) שהפכה לתוקפנית יותר; ניסיון לשלוט בסגל העיתונאים המסקר את הנשיא; ועוד ● "ממשל טראמפ מנהל קמפיין שנועד לעשות כל שביכולתו כדי לצמצם ולהכשיל את העיתונות בארה"ב"

עוד 1,181 מילים

"עמדתי מול כיסאות ריקים – ולא יכולתי להמשיך"

עומר רפאלי, שהיה מורה בתיכון נופי הבשור, איבד תלמידים רבים ב־7 באוקטובר – ולא הצליח לשוב להוראה ● ורד אבני הפיקה טקסי זיכרון – עד שהחיים עצמם הפכו לטקס מתמשך ● בזמן שהמדינה מתקשה לספק פתרונות תעסוקה, עמותות אזרחיות כמו "מיזם 710" מנסות לעזור לאלפי עקורים לבנות חיים מחדש

עוד 2,088 מילים

כשסילמן אומרת "לא", למה היא מתכוונת?

11 ימים אחרי שהמשרד להגנת הסביבה נדרש להכריע אם קצא"א תוכל לשלש את כמות הנפט באילת, עתידו של המפרץ עדיין מעורפל: סילמן ואנשיה השיבו לבקשה בשלילה, אבל הותירו פתח לחריגים שעלול להיות מנוצל לרעה ● בינתיים הצדדים שומרים על דממת אלחוט, ונותר רק לתהות אם לפנינו מקרה נוסף שבו כסף גדול מהמפרץ מתערבב בתהליכי קבלת ההחלטות הרגישים ביותר בישראל

עוד 705 מילים

הדחת היועמ"שית היא רק תחנה בדרך לחיסול משפט נתניהו

נתניהו מנסה להשתלט על כל המוסדות הדמוקרטיים – החל בכנסת, דרך בתי המשפט, הייעוץ המשפטי והפרקליטות ועד התקשורת והאקדמיה ● לכל המעשה הזה יש תכלית ברורה אחת: לעצור את המשפט הפלילי שבו הוא נתון ● פרשנות

עוד 588 מילים ו-1 תגובות
היום ה־535 למלחמה ● 59 חטופים עדיין בעזה

כ"ץ תקף חקירה של מצ"ח; הרמטכ"ל: "לא מקבל הנחיות דרך הודעות בתקשורת"

חמאס פרסם סרטון של אלקנה בוחבוט ויוסף חיים אוחנה ● צה"ל יירט שתי רקטות ששוגרו מהרצועה; הג'יהאד האסלאמי נטל אחריות על הירי; התרעות הופעלו בעוטף עזה ● האו"ם הודיע שיצמצם את נוכחותו ברצועה, אחרי שחמישה עובדי אונר"א נהרגו בלחימה ● טראמפ: מעריך שמדינות נוספות יבקשו להצטרף להסכמי אברהם

עוד 60 עדכונים

הנתון שהופך את ביזת התקציב לאיום קיומי

אם יש נתון שצריך להטריד את כולנו משבוע ביזת התקציב בכנסת, הוא לא בהכרח העברת מאות מיליונים למשרדים מיותרים בזמן מלחמה ● הרי מחברי הקואליציה הנוכחית כבר אין לנו ציפייה שינהגו באחריות ● הנתון המדאיג באמת נמצא דווקא באור הירוק שהם קיבלו מאיתנו לנהוג כך ● פרשנות

עוד 569 מילים ו-2 תגובות

בלי הודעה מוקדמת, תושבי רמת אביב גילו שהעירייה מתכוונת לעקור 100 מטר של שיחים עבותים ● מדובר ב־13 מיני צמחים שמטהרים את האוויר, מורידים את הטמפרטורה ומהווים בית ומקור מזון למגוון בעלי חיים ● יותר מ־600 תושבים מתנגדים למהלך, אך העירייה פרסמה משאל ציבורי שאינו כולל אפשרות לשימור המתחם ● "לא מדובר בטיפול או שדרוג של השיחים, אלא בחיסול של רובם"

עוד 1,728 מילים ו-7 תגובות

חידוש הלחימה נפתח בהפתעה מוצלחת – ובעיתוי פוליטי שקוף

חידוש התקיפות ברצועת עזה הגיע בעיתוי שמשרת את ממשלת נתניהו – סמוך לאישור התקציב ועם הדהוד לפוליטיקה הפנימית ● במהלך צבאי קצר שהפתיע את חמאס, ישראל ביקשה להעביר מסר גם ללבנון ולסוריה, תוך שהיא נזהרת מהחטופים ● בינתיים, האמריקאים מאותתים כי אם חמאס יגלה גמישות, הם לא שוללים הסדר – ואף לא מעורבות שלטונית ביום שאחרי ● פרשנות

עוד 803 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה