15 גברים יהודים, כולל חמישה רבנים ובכיר בבית הלבן, ערכו תפילת בוקר היום (ד') בבית הכנסת במנאמה. התפילה נערכה בצל הסדנה הכלכלית שמתקיימת השבוע בעיר והחלה אתמול, כחלק מעסקת המאה של הנשיא טראמפ. כל הגברים התעטפו בטלית ותפילין ובסוף הטקס החלו לשיר "עם ישראל חי".
מתפללים בבית כנסת במנאמה, 26 ליוני 2019 (צילום: רפאל אהרן)
מי שהוביל את הטקס הוא רבי מארווין הייר ממרכז שמעון ויזנטל, ולאחר מכן אחד המתפללים נתן דבר תורה. בבית הכנסת הזה אין תפילות כדבר שבשגרה כך שזה היה אירוע חריג.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
בין המתפללים היה גם ג'ייסון גרינבלט, יועצו המיוחד של הנשיא טראמפ למזרח התיכון, הרב מארק שנייר, החוקר דייוויד מאקובסקי, שליח ה"ניו יורק טיימס" בישראל דייוויד האלבפרינגר, וקומץ אנשי עסקים ישראלים שהגיעו לוועידה.
מתפלל בבית הכנסת במנאמה, 26 ליוני 2019 (צילום: רפאל אהרן)
"זה הסוד של העם היהודי, מתי שלא תיכנס לבית כנסת, בכל מקום בעולם, אתה תרגיש בבית", אמר רבי אברהם קופר ממרכז שמעון ויזנטל. בית הכנסת במנאמה נבנה בשנות ה-30 ונבזז ב-1947 בצל ההחלטה על תכנית החלוקה של פלשתין ליהודים וערבים.
הודה נונו, האישה היהודייה שהיתה שגרירת בחריין לארה"ב וארגנה את פתיחת בית הכנסת ביום רביעי, אמרה כי התפילה היתה אירוע מרגש עבורה. "התרגשתי, זה רגע היסטורי ולראשונה בחיי ראיתי מניין בבית הכנסת", היא אמרה.
בית הכנסת במנאמה, 26 ליוני 2019 (צילום: רפאל אהרן)
בית הכנסת הזה שופץ ב-1997 והקהילה שסביבו מונה כ-34 מתפללים. בשיאו, לפני 1947, היו במנאמה 1,500 יהודים, רובם ממוצא עיראקי. כאמור אין שם תפילות בשגרה כיום. בדובאי השכנה החל לפעול בית כנסת לפני כעשור ושימש את הקהילה היהודית של האמירויות.
ממלכת בחריין עדיין מחויבת באופן מלא למאמצים לשיפור הכלכלה הפלסטינית, כך אמר היום (שלישי) הרב מארק שנייר מניו יורק, שעות ספורות לפני תחילת הכנס על הצעת השלום המתקרבת של הממשל האמריקאי.
שנייר, בעל קשרים קרובים למנהיגי מדינת המפרץ, סבור כי נורמליזציה של היחסים הדיפלומטיים בין בחריין לישראל היא "אפשרית", אך ציין כי הדבר לא יתרחש כל עוד לא יהיה הסכם שלום עם הפלסטינים.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
"לדעתי, הכנס ייצור מומנטום אדיר שיניע נושאים קדימה. זהו מפגש מאוד חזק", אמר שנייר בהתייחס לסדנה "שלום למען השגשוג", שמוצגת בתור החלק הראשון והכלכלי בהצעת הממשל האמריקאי, לעסקת שלום בין ישראל לפלסטינים.
"הכנס הזה הוא יותר יוזמה של המפרץ מאשר היוזמה של טראמפ. כבר כמה שנים שמנהיגים שונים במפרץ מדברים על החשיבות של הטיפול במצוקה הכלכלית של הפלסטינים"
היועץ הבכיר לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ג'ארד קושנר, שמוביל את יוזמת השלום, אמר כי החלק השני של ההצעה, העוסק בנושאים הפוליטיים של העימות, צפוי להתפרסם לקראת סוף השנה, לאחר הבחירות בישראל.
"לדעתי ההתמקדות בכלכלה היא הדרך הנכונה לפעול", אמר שנייר בראיון שהתקיים במלון ריץ קרלטון במנאמה.
"הכנס הזה הוא יותר יוזמה של המפרץ מאשר היוזמה של טראמפ. כבר כמה שנים שמנהיגים שונים במפרץ מדברים על החשיבות של הטיפול במצוקה הכלכלית של הפלסטינים, ועל כך שהטיפול בבעיה הזו צריך להיות הצעד הראשון בתהליך. בעצם ממשל טראמפ הגיב למה שמנהיגי המפרץ אומרים כבר כמה שנים. לדעתי אנחנו במסלול הנכון".
טיפוח הקהילה היהודית
שנייר, אדם דתי החובש לראשו הכיפה שחורה סרוגה, הוא מייסד וראש הקרן להבנה אתנית (Foundation for Ethnic Understanding). במשך שנים רבות ניהל שנייר קשרים ענפים עם מדינות מוסלמיות רבות, בהן רוב מדינות המפרץ.
בסוף השנה שעברה מונה שנייר לתפקיד "יועץ מיוחד" של מלך בחריין, חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, ללא תמורה כספית. בתפקידו זה, קיבל הרב משימה לסייע למרכז הגלובלי לדו-קיום ללא מלחמה, על שם המלך חמד במנאמה, וכחלק מכך גם לדאוג לטיפוח ושימור הקהילה היהודית הקטנה במדינה.
הרב, שהקים ומנהל קהילה יהודית בהמפטונס, משתתף בסדנה כחבר רשמי של המשלחת מבחריין.
הפגנה בלבנון נגד פסגת בחריין (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)
גישה מאוזנת כלפי הפלסטינים
הרשות הפלסטינית מחרימה את הכנס בין היומיים, בטענה כי לא ניתן לדון על הכלכלה הפלסטינית כל עוד השאיפות של העם הפלסטיני למדינה אינן מקבלות יחס. לאור החרם, החליטו בבית הלבן לא להזמין לאירוע גם את נציגי ממשלת ישראל, אך קומץ אנשי עסקים ישראלים הגיע למקום.
על פי שנייר, ההחלטה של ההנהגה הפלסטינית להתנגד לאירוע היא "זמנית".
לדבריו, העוינות כלפי איראן, והסביבה הכלכלית המשתנה, מקרבים את ישראל ומדינות המפרץ, והוא חוזה כי בחריין תהיה הראשונה לבסס יחסים רשמיים עם המדינה היהודית ב-2019.
"לדעתי זה יכול לקרות", הוא הדגיש. "אבל אני גם יודע עד כמה מלך בחריין מחויב למצוקה הכלכלית של העם הפלסטיני. כל מי שרומז כי המפרץ אינו מחויב לפלסטינים, טועה בגדול. הגישה מאוזנת והוגנת".
במקביל, נורמליזציה מלאה של קשרים היא עדיין בגדר התרחשות בלתי אפשרית בהיעדר הסכם שלום, לדבריו. "הם מחויבים למדינה פלסטינית. צריך להיות הסכם שלכם. צריך להגיע לפתרון מסוג כלשהו בין הישראלים לפלסטינים".
שנייר אמר כי הוא אופטימי באשר להסכם שיעניק לפלסטינים סוג של מדינה עד סוף השנה. "הכיוון, או הקו המנחה של הכנס הזה, והתרחיש של מה שעומד להתרחש, הוא מדויק מאוד", לדבריו.
"אי אפשר לדון במדינה ובשטחים כשאנשים חיים במדינה שבה הכלכלה קורסת. וזה ההיגיון הכולל נכון לעכשיו".
מאז סיום המלחמה נגד איראן, מתגברת תחושת מחנק של כמעט שנתיים. המציאות הפכה למקום עמוס רעש, צעקה וכאב עמוק שאין לו מילים. קשה להבחין בין עובדה לפרשנות, בין זיכרון לטראומה. הכל מתערבב בתוך שיח מתלהם ושטוח, מעין מרק סמיך שבו כמעט בלתי אפשרי לומר משהו שיישמע אמת. אבל אולי דווקא כאן, בתוך הבלבול, יש מקום לפילוסופיה – לא כתשובה חכמה, אלא כשאלה פתוחה, כבקשת נשימה.
הפילוסוף הסלובני סלבוי ז'יז'ק, שנחשב כיום לאחד ההוגים החשובים והמשפיעים ביותר בעולם, מתאר בדיוק את מה שקורה לנו עכשיו: "אנחנו יודעים מאוד טוב שזה לא נכון, אבל אנחנו ממשיכים לנהוג כאילו זה כן נכון".
רודריגו רמניק הוא רב חילוני הומניסטי מטעם מכון תמורה, איש חינוך, מנחה טקסים וסוציולוג. גדל במחתרת בצ'ילה בתקופת הדיקטטורה הצבאית, להורים שנאבקו למען זכויות אדם ודמוקרטיה, עלה לישראל ב-1999 ומתגורר בקיבוץ כפר גליקסון עם בת זוגו ענבל וילדיהם אילן, אורי ומאיה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
1. זו גישה פילוסופית אחת. ישנן גישות אחרות (למשל: סוטו-זן, דאואיזם, שינטו) שרואות הפוך לחלוטין את המצב.
2. אני חולקת על לוח הזמנים שציינת (כנקודת השבר של החברה הישראלית). לדעתי נקודת הש... המשך קריאה
1. זו גישה פילוסופית אחת. ישנן גישות אחרות (למשל: סוטו-זן, דאואיזם, שינטו) שרואות הפוך לחלוטין את המצב.
2. אני חולקת על לוח הזמנים שציינת (כנקודת השבר של החברה הישראלית). לדעתי נקודת השבר, או קו פרשת המים, היתה בתקופת מלחמת לבנון השניה.
לצערי אנחנו בעידן פוסט-מודרני, שבו, כל תעוזה לשאול שווה לערך לכל תעוזה של הבעה. כל אחד טוען שיש לו את הרגש האישי שלו, ושהדעה שלו היא לגיטימית כמו של כל אחד אחר, ובזמן שהוא מתבסס על הצדק... המשך קריאה
לצערי אנחנו בעידן פוסט-מודרני, שבו, כל תעוזה לשאול שווה לערך לכל תעוזה של הבעה. כל אחד טוען שיש לו את הרגש האישי שלו, ושהדעה שלו היא לגיטימית כמו של כל אחד אחר, ובזמן שהוא מתבסס על הצדק שבדר, נותרת השאלה – למה לטעון כך? למה אני צריך להראות לאחרים שהדעה שלי היא לגיטימית, או שאני סובייקט ייחודי שחושב אחרת? האם זה למען ה'להראות'? או למען המסר – אנרגיה של שינוי בדפוסי החשיבה ההגמוניים.
המאמר שלך כתוב היטב ומעלה בי בדיוק את השאלה של הפילוסופיה, האם הדברים נשקלים במטרה לייצר חשיבה גדולה, גבוהה יותר שתביא שינוי תפיסתי? או שהכיכרות, ההזדהות, הפיתוי לחזור לעבר – לנורמה – ולקדש אותו אל מול השינוי שאנו חווים – זה רק ניסיון שלנו להרגיש איזהושהיא שליטה- במציאות שאנחנו יודעים שאיננה בשליטתנו.
בני האדם אוהבים שליטה, ובמקום ובזמן שבו יש שינוי מבני של האנושות – של העולם, אנחנו מנסים לשמור על שליטה שהיא מראש פנטזיה אחת גדולה. אז הכי קל לנו לעשות זאת, באמצעות טיעונים, זריקה של מסרים קיצוניים, וסמלי לאום.
מאמר רגיש, עמוק ומעורר מחשבה. רודריגו רמניק מצליח לגעת בכאב הקולקטיבי מבלי להיסחף לקלישאות, ולהציע את הפילוסופיה לא כפתרון – אלא כמרחב הכרחי של הקשבה, עצירה והאנשה. קול נדיר וחשוב.
תכלס:
ישות קטנה מפולגת מאותגרת
לא תשרוד
במקום בו שקר הוא אמת
וערלים שולטים במקום אהבת חינם וחמלה
וקדושת חיים נעקדת
וניכתשת במלחמה נצחית
ואת הרציונליות מחליפים אינטרסים צרים
וצבא פועל... המשך קריאה
תכלס:
ישות קטנה מפולגת מאותגרת
לא תשרוד
במקום בו שקר הוא אמת
וערלים שולטים במקום אהבת חינם וחמלה
וקדושת חיים נעקדת
וניכתשת במלחמה נצחית
ואת הרציונליות מחליפים אינטרסים צרים
וצבא פועל לפי פנטזיות משיחיות
של טרנספר ופוגרומים
ועושק וגזל ושחיתות
מחליפים טוהר מידות וחוק צדק
ומינוי בורים ביריונים
מלווה ברמיסת אנשי מקצוע ישרים
ואין עוצר.
אוטוקרטיה פשיסטית תיאוקרטית פירומנית
קלפטוקרטית משעבדת קקיסטוקרטית בורה
תקרוס.
קונספציה
ואף פילוספיה (והדחקה) לא יועילו
בלי שינוי מהותי, עכשיו.
המשפט הבינלאומי הפך במאה ה-21 לזירת מאבק הסברתית מרכזית. הנרטיב הפרו-פלסטיני, שמציג את ישראל ככוח כובש ומדכא, נשען באופן כמעט מוחלט על מונחים ומושגים מתוך המשפט הבינלאומי. "אפרטהייד", "כיבוש", "רצח עם" – אלו לא רק מילים, אלא הגדרות משפטיות בעלות משמעות עמוקה, המשמשות ככלי נשק במאבק ההסברתי.
ההנחה הבסיסית של הנרטיב הפרו-פלסטיני היא שהמשפט הבינלאומי הוא הסמכות העליונה, "המוסר האובייקטיבי". הם מציגים את עצמם כמי שנלחמים למען צדק בינלאומי, ומאשימים את ישראל בהפרה שיטתית של אמנות וחוקים בינלאומיים.
רוני בנשק הוא נער ישראלי שמתעסק בהסברה. מתעמת וחוקר לעומק את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
1. לפי הריאליזם הבינלאומי, המשפט הבינלאומי, פרשנות מעשים, הענקת לגיטימציה או שלילת לגיטימציה, וכן התגובות בציבור, בדיפלומטיה ובתחום שיתופי הפעולה — כל אלו מוכתבים על ידי אינטרסים לאומיי... המשך קריאה
1. לפי הריאליזם הבינלאומי, המשפט הבינלאומי, פרשנות מעשים, הענקת לגיטימציה או שלילת לגיטימציה, וכן התגובות בציבור, בדיפלומטיה ובתחום שיתופי הפעולה — כל אלו מוכתבים על ידי אינטרסים לאומיים ומאזני כוח ולא רק על פי נורמות או משפט.
2. דיון משפטי מדוקדק וניסוחים פורמליים חשובים בעיקר בקרב חוגים מצומצמים. בפועל, כל פעולה נושאת עמה השלכות. מעבר לשאלות יעילות צבאית, קיימות סוגיות מוסר ונורמות בינלאומיות שלא ניתן לעצב לחלוטין בנרטיב: לעניין פגיעה מסיבית באוכלוסייה אזרחית, כמו נשים, ילדים, הרעבת אוכלוסייה, הרס תשתיות אזרחיות ומניעת סיוע. הצדקות ביטחוניות או טיעונים אחרים אינן צידוק אוטומטי כאשר נוצרת פגיעה רחבת היקף, שהרסה עולה על "מסה קריטית" מסוימת – עניין שנבדק בפועל ובראיות.
3. לפי ההגדרה המשפטית, ג'נוסייד הוא כוונה להשמיד "קבוצה" או חלק מהותי ממנה. הפסיקה הבינלאומית מפרשת "חלק מהותי" כאזור גאוגרפי חשוב, או קבוצה שיש להשמדתה פוטנציאל לפגוע בקיום העתידי של הקבוצה כולה, בין אם דמוגרפית ובין אם תרבותית. אין הכרח שכל הקבוצה תושמד בפועל; נדרשת כוונה ממוקדת והיקף נזק משמעותי — הן במעשים המכוונים והן בתוצאותיהם.
4. "גרימת נזק חמור לגוף או לנפש לבני הקבוצה" — די שהנזק יפגע בהיקף משמעותי של האוכלוסייה, כך שיש בו כדי לסכן את עתיד הקבוצה. או: "העמדת הקבוצה בתנאי חיים שבכוחם להביא להשמדתה הגופנית, כולה או חלקה." הערה: "חלקה" מתייחס לחלק מרכזי לקיום הקבוצה או לשימור המבנה החברתי שלה. גם מניעת ילודה, או העברת ילדים לקבוצה אחרת — די בכך שהפעולה פוגעת באופן משמעותי באופי הדמוגרפי או התרבותי של הקבוצה.
5. יש לתעד ולא לשכוח את ההתבטאויות של בכירים ובעלות תפקיד והשאלה מה הייתה כוונתם, לדוגמה:
• "מחיקת כל עזה מעל פני האדמה… שימותו."
• "כל התינוקות בעזה הם האויב."
• "אין לי בעיה שילדים בעזה ימותו."
• "אני משטחת את עזה, אין לי סנטימנטים."
• "אנחנו משמידים את כל מה שנשאר מהרצועה."
• "אפשר להרוג מאה פלסטינים ביום ולא אכפת."
• "להכרית, למחוק."
• "אין בלתי מעורבים… להפגיז ללא רחם מהאוויר! תמרון קרקעי רק אחרי שיטוח בניינים."
6. ישראל היא דמוקרטיה על מלא, ולצה"ל יש קוד מוסרי והוא פועל רק לפי המשפט הבינלאומי, עם ליווי של הפצ"רית ויועצים, ויש בגצ עצמאי מבקר, ויועמשית עצמאית, ותקשורת שמדווחת את כל העובדות בשקיפות, והממשלה רציונלית ושומרת חוק ורודפת שלום ואמת ומוסריות, אז אין מה לדאוג.
7. הסברה טובה תמיד נשענת על מדיניות צודקת וחכמה וטובה, ועל האמת וערכים טובים ואנושיות.
רבות נכתב על אוכלוסיות שעברו את מתקפות הטילים ללא מרחב מוגן ונאלצו לאלתר פתרונות, בהם השתרעות בתעלות או שהות מתחת לגשרים. על קבוצה אחת, שמתגוררת סמוך לנתב"ג (יעד מועדף למשגרי הטילים) ללא יכולת לחפש פתרון מיגון ובלי אפשרות לעזוב למקום אחר, לא ראיתי שכתבו.
הכוונה לאלפי האסירים במתחם הגדול של שירות בתי הסוהר שמצוי במפגש בין לוד ורמלה, ובו בית המעצר ניצן, כלא הנשים נווה תרצה, כלא איילון, בית הסוהר גבעון, וכלא מעשיהו על אגפיו. גם מי שביצע פשע הוא בן אדם שזכאי להגנה, בוודאי לשמירה על חייו.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם