"הסדר הטיעון עם שרה נתניהו יעלה למדינה ביוקר". כך אמר ל״זמן ישראל״  עו״ד תומר נאור, מנהל המחלקה המשפטית בתנועה לאיכות השלטון. לדברי נאור: "מעבר לעלות הגבוהה של ניהול המשפט על ידי הפרקליטות, והעובדה שנתניהו לא מחזירה אפילו רבע מהכסף שגזלה, העלות העיקרית תהיה בעתיד, מול העבריינים הבאים שישתמשו בהסדר הזה כתקדים".

עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון (צילום: נועה גלאי)

לדברי נאור: "זה תקדים מסוכן ביותר שפותח את שערי הגיהנום. כל עובד ציבור וכל מי שגנב או גזל כספי ציבור ידע מעתה ששמורה לו הזכות לדרוש את אותו סעיף שבו הורשעה נתניהו ואותו עונש.

"כתב האישום וההרשעה האלה הם חריגים בכל רמה אפשרית. גם המעמד של שרה נתניהו, כמי שמשתמשת בכספי ציבור, הוא מלכתחילה חריג ונדיר ביותר, כי היא לא נבחרת ציבור ולא עובדת ציבור, ובכל זאת היא משתמשת בכספי ציבור. מילא אם הייתה משתמשת בהם כיאות, אבל היא פעם אחרי פעם מועדת בשימוש בכספים האלה. וכמובן, פעם אחרי פעם לא נענשת על המעידות שלה".

בכתב האישום המקורי סך הכספים שנלקחו היו 397 אלף שקל. אחר כך, באופן בלתי מוסבר, זה ירד ל-170 אלף שקל, ולבסוף בהודאה שלה זה רק 45 אלף שקל. אין שום הסבר להפחתה"

"הסעיף שבו הורשעה נתניהו – קבלת דבר תוך ניצול טעות הזולת בלא מרמה, הוא סעיף שלא משתמשים בו, אות מתה, הוא ממש נתפר בשבילה. אני לא זוכר פעם אחת שהשתמשו בו, ודיברתי עם מומחים רבים בדין הפלילי שבכלל לא מכירים אותו. וזה נראה שהפלורוסנטים במשרדי הפרקליטות דלקו שעות רבות עד שמישהו מצא את הסעיף הזה.

"נעשה כאן מהלך בלא חשיבה קדימה. חשבו איך לחלץ את שרה נתניהו ולא חשבו על ההשלכות", מסכם נאור, "ואם כן חשבו – זה עוד יותר גרוע".

"אין הסבר להפחתת סכומי הכסף שנלקחו"

התנועה למען טוהר המידות עתרה לבית משפט השלום וביקשה שלא יאשר את הסדר הטיעון של נתניהו – אך בקשתה נדחתה.

עורך הדין יובל יועז (צילום: תמר יועז)

עו״ד יובל יועז, ממייסדי התנועה לטוהר המידות, אומר: "אני לא מכיר שום מקרה שבו הפרקליטות בהסדר טיעון מפחיתה את הסכומים שהיא עצמה כבר קבעה שנלקחו על ידי מבצע העבירה. בכתב האישום המקורי סך הכספים שנלקחו היו 397 אלף שקל. אחר כך, באופן בלתי מוסבר, זה ירד ל-170 אלף שקל, ולבסוף בהודאה שלה זה רק 45 אלף שקל. אין שום הסבר להפחתה הזאת".

הסדרי טיעון הם עסקה שבה הצדדים מתפשרים על האמת העובדתית, צד אחד מודה בעבירה והצד השני מסכים להוריד את חומרתה, מה חריג בהסדר הזה?

"אכן, אין שום דבר חריג בעצם הפחתת חומרת העבירות בהסדר טיעון. מה שחריג  בהסדר הטיעון עם שרה נתניהו זאת מידת ההפחתה בחומרתן. כ-80% מההרשעות בישראל נעשות במסגרת הסדר טיעון, ואני לא מכיר שום מקרה שבו הפרקליטות מפחיתה את חומרת העבירה פעמיים, פעם אחת במסגרת ההודאה ופעם אחת הפחתה חדה נוספת בלי שום הסבר".

אתה מכיר הסדרים שבהם מעשה כזה הוגדר כעבירה כל כך קלה והביא עמו עונש כל כך קל? ובכלל הסדרים שבהם גניבה לא הסתיימה בלא ענישה של ממש?

"זה הסדר נדיר מאוד. ברוב המקרים שבהם כספי ציבור נגזלים ויש ראיות מספיקות לכך, כמו במקרה הזה, מי שגוזל אותם מורשע לפחות בקבלת דבר במרמה וברוב המקרים נגזר עליהם מאסר בפועל או מאסר על תנאי או לפחות קנסות בסכומים גדולים.

"הסעיף של 'לקיחת כספים ללא מרמה' הוא אות מתה ונדיר מאוד שמשתמשים בו. המקרה היחיד שאני זוכר הוא המקרה של ארקדי גאידמק כשהיה חשוד מהלבנת הון וזוכה ממנה בשל היעדר ראיות. ושם הנסיבות היו שונות, הראיון היו אחרות, וגם העונש שהוא קיבל, שנת מאסר על תנאי ו'תרומה' של כשלושה מיליון שקלים שהוא חוייב לתרום".

"חלק מהמטרה של ענישה על פשיעה כלכלית הוא להפוך אותה לבלתי משתלמת. לוקחים מהעבריין גם את הכסף שגזל וגם קנס הרבה יותר גדול ממנו. כאן נעשה בדיוק להיפך".

היו מקרים שבהם עבריינים עניים, חלשים ובעלי נסיבות אישיות קשות זוכו מגניבות קטנות או קיבלו עונשים קלים בגלל מצבם. הייתכן שגם לשרה נתניהו היו נסיבות מקלות?

"אם היו לה נסיבות כאלה, הפרקליטות לא ציינה אותן בהסדר הטיעון. חלק מהבעיה עם הסדרי טיעון בכלל וההסדר הזה בפרט זה שהם פוגעים בפומביות של הדיון המשפטי. במקרה הזה חוסר הפומביות היה גדול במיוחד ומעלה שאלות קשות. בגלל כל הסיבות הללו אנחנו עתרנו וביקשנו מבית המשפט שלא לקבל את ההסדר ואנחנו מצטערים שהוא התקבל".