אישיות
ברוך מרזל

לפי דיווחים אתמול, הסכימו נתניהו ובן-גביר לשנות את סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, ולבטל פסילת מועמדים לכנסת השוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או מסיתים לגזענות ● לא מדובר בשינוי קוסמטי לחוק שהוא בבחינת אות מתה: זהו שינוי מהותי בדי-אן-איי של ישראל ● פרשנות

עוד 856 מילים

לכאורה נסללה הדרך לפסילת בל"ד - אך לא בטוח שיש עילה לכך

בשלל פעמים ביטל בית המשפט העליון את פסילת מפלגת בל"ד או מי מחבריה להתמודד לכנסת ● קריאת פסקי הדין בנושא משרטטת את המסלול לפסילת בל"ד - והצעד הראשון הוא ריצתה לבד ולא בשותפות עם מפלגות אחרות ● הפעם זה קורה: בל"ד רצה לכנסת ה-25 בנפרד ● אלא שהרכב הרשימה שונה מהותית מבעבר ולא בטוח שיש ראיות מספקות נגד ראשי הרשימה הנוכחיים ● פרשנות

עוד 1,483 מילים ו-1 תגובות

ביום שבת הגיעה עידית סילמן לבית הכנסת הקבוע שלה ברחובות, שם קיבל אותה בכניסה שלט מחאה ● בתוך עלוני השבת מצאו המתפללים דברי הסתה ואיומים נגדה ● ביום למחרת, אחרי שהשתלחה בשר הבריאות, בנט התקשר ונזף בה קשות ● סילמן נפגעה עד עמקי נשמתה ● אתמול, בהפגנת הימין, שמה נישא בגאון בקרב המתנחלים - אבל דווקא בוחרי הליכוד הפגינו נוכחות דלה ● פרשנות

עוד 1,255 מילים ו-2 תגובות

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

איימן עודה: "טראמפ אנטישמי ונתניהו שותק שתיקה דוחה"

עודה הוא ראש המפלגה הראשון שתקף את התבטאותו של נשיא ארה"ב נגד היהודים ● מנכ"ל התנועה הרפורמית: "נתניהו הפך את עצמו לכלי במשחק הפוליטי הפנים-אמריקאי על חשבון האינטרסים של ישראל והעם היהודי" ● בליכוד ובימינה מעדיפים לשתוק ● והיחיד שמסכים עם טראמפ הוא ברוך מרזל

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה הוא ראש המפלגה הראשון בפוליטיקה הישראלית שמגיב להתבטאותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לפיה "היהודים שמצביעים למפלגה הדמוקרטית הם או בורים או לא נאמנים".

עודה מסר לזמן ישראל: "בסוף כל משפט איסלמופובי שמישהו אומר מסתתרת אמירה אנטישמית. אני לא יודע מה יותר דוחה, האמירה האנטישמית של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, או השתיקה הצבועה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו".

לעומת הביקורת החריפה שעוררו דבריו של טראמפ בקרב יהודי ארצות הברית, בהנהגה הישראלית שותקים.

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון/פלאש 90)
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון/פלאש 90)

"נתניהו הפך את עצמו לשותף נלהב של האנטישמים"

עד כה, הגיבו לדבריו של טראמפ רק קומץ פוליטיקאים ישראלים. נתניהו ויו"ר ימינה איילת שקד, סירבו להתייחס לדבריו של טראמפ, וכך גם שאר הבכירים במפלגות המרכזיות, כולל הליכוד, כחול-לבן, ישראל ביתנו, והעבודה-גשר.

היחיד מהליכוד שהגיב, בזהירות רבה, היה ח"כ גדעון סער, שאמר בראיון לגלי צה"ל: "צריך להיות זהירים כדי לשמור על התמיכה בישראל גם במערכת הפוליטית וגם בציבור האמריקאי".

"בזמן שטראמפ מסית לאנטישמיות, נאלם נתניהו דום. אותו נתניהו גם אירח בארץ את נשיא הפיליפינים, שהשווה את עצמו להיטלר. בכל ההיסטוריה היהודית לא קם מנהיג שהיה מוכן להיות שותף כה נלהב של אנטישמים"

יו"ר המחנה הדמוקרטי, ניצן הורוביץ, טרם הגיב, ועד כה היחידה ממפלגתו שהגיבה הייתה ח"כ תמר זנדברג שאמרה: "הטלת ספק ב'נאמנות' מיעוטים מהדהדת מאנטישמיות, שהופנתה נגד העם היהודי במשך דורות. במקום שראש ממשלת ישראל יהיה הראשון לדרוש התנצלות, נתניהו ממשיך להעדיף את הברית עם טראמפ".

ואילו ח"כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת אמר: "טראמפ אמר שרוב יהודי ארה"ב אינם נאמנים. בעולם נורמלי, נשיא שהיה מדבר ככה על יהודי ארצו היה זוכה לגינוי החריף ביותר מראש ממשלת ישראל. אבל לא במקרה של נתניהו.

"בזמן שטראמפ מסית לאנטישמיות, נאלם נתניהו דום. אותו נתניהו גם אירח בארץ את נשיא הפיליפינים, שהשווה את עצמו להיטלר. בכל ההיסטוריה היהודית לא קם מנהיג שהיה מוכן להיות שותף כה נלהב של אנטישמים".

מרזל: "טראמפ צודק"

היחיד שגיבה פומבית את דברי טראמפ הוא ברוך מרזל ממפלגת הימין הקיצוני "עוצמה יהודית". מרזל אמר לזמן ישראל: "הדבר האחרון שאפשר להאשים את טראמפ ואת האמירה הזאת היא שזאת אמירה אנטישמית. הרי אכפת לו מארץ ישראל ומעם ישראל יותר מלכל נשיא אחר. זה לא אומר שאמירתו נכונה".

ברוך מרזל (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
ברוך מרזל (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

לדברי מרזל: "לא צריך לעשות הכללות, יש הרבה חברים ומצביעים במפלגה הדמוקרטית וחלקם אנשים טובים, אפילו חברים שלי. ועם זאת, טראמפ צודק בכך שיש ביהדות ארצות הברית גורמים, כמו הרפורמים למשל, שארץ ישראל ועם ישראל הם לא הדבר הכי חשוב בשבילם, הם קודם כל אמריקאים ואפשר להגיד שהם לא נאמנים לעם שלהם, אולי אף בוגדים בעמם אם הם בכלל נשארו יהודים".

הרב קריב: "נתניהו היה צריך להגיב"

הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל וחבר ברשימת המחנה הדמוקרטי, אמר לזמן ישראל: "התבטאות הנשיא טראמפ ספוגה בניחוח אנטישמי ויש בה התרסה חמורה נגד מליוני יהודים אמריקאים שמסורים למדינתם, ליהדותם ולמדינת ישראל גם יחד".

גלעד קריב (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
גלעד קריב (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

קריב לא חסך ביקורת גם מנתניהו, מקורבו של טראמפ, שבינתיים מסרב להגיב להתבטאותו. "במציאות תקינה, ראש ממשלת ישראל ושריו היו צריכים להגיב על הדברים ולדחות אותם" אמר קריב, "אולם חלק לא מבוטל משרי הממשלה אוחזים באותה דעה נפסדת וראש הממשלה, כפי שהוכח בפרשת חברות הקונגרס, הפך עצמו לכלי במשחק הפוליטי הפנים-אמריקאי המכוער".

"במציאות תקינה ראש ממשלת ישראל ושריו היו צריכים להגיב לדברים ולדחות אותם, אולם חלק לא מבוטל משרי הממשלה אוחזים באותה דעה נפסדת"

"זו היא רק דוגמה נוספת לאופן שבו נפגעים האינטרסים ארוכי הטווח של מדינת ישראל והעם היהודי על מזבח הפוליטיקה והחשבונות האישיים", סיכם קריב.

עוד 523 מילים

ימינה והלאה חמש הערות על המצב במחנה הימין

איילת שקד ומירי רגב סוגרות חשבון ● נתניהו מעדיף לשתות את הקולות של סמוטריץ׳ מאשר לפטר אותו ● הימין המאוחד הולך ימינה ● משה פייגלין יכריע את עתידו הפוליטי בסקר ● וברוך מרזל הפך, משום מה, למסוכן יותר בארבע השנים האחרונות ● פרשנות

עוד 667 מילים

מערכת הבחירות מייצרת כרגע בעיקר אוויר חם, מימין ומשמאל ● עבור ״ישראל דמוקרטית״ אלו גם ימי הכרעה, האם אהוד ברק יקים רשימה או שהנסיון שלו לחזור לפוליטיקה ייגמר כמופע יח״צ בלבד ● מהצד השני, בצלאל סמוטריץ׳ במלחמת הישרדות, שבסופה עלולה רשימת איחוד הימין לסיים מחוץ לכנסת

התחממות מערכת הבחירות מלווה בהרבה אוויר חם. גורמים שונים במערכת הפוליטית מסכימים שאלה ימים של משחק מקדים שאין בו הרבה תוכן, הן מימין והן משמאל.

החיבורים המיוחלים בשני הצדדים הפוליטיים יתחילו להבשיל רק לקראת סוף החודש, בשבוע האחרון שלפני סגירת הרשימות. בינתיים מופרחים לאוויר בעיקר ספינים, כחלק מהמאבק על שיפור עמדות בסקרים לקראת המשאים ומתנים.

שתי המפלגות שנמצאות במצוקה הגדולה ביותר בשלב הזה הן "ישראל דמוקרטית" בראשות אהוד ברק, ואיחוד מפלגות הימין של רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ'. לכן, אין זה מקרה שגם ברק וגם סמוטריץ' הצהירו ביומיים האחרונים על נכונותם לוותר על מיקום לצורך חבירה, הראשון לטובת עמיר פרץ והשני לטובת איילת שקד.

בצד שמאל: סכנה לדמוקרטית

על מפלגתו של ברק, שמתקשה לשקם את האמון הציבורי בו, אומר גורם פוליטי בשמאל שהרושם הנוצר הוא שמדובר ב"מפלגת אוויר", שכלל לא בטוח שתגיע למועד הגשת הרשימות. חיבור מהיר מהצפוי בין העבודה ומרצ – בכפוף לאישור מוסדות המפלגות – יגדיל את הסיכויים של אפשרות כזאת. לדברי אותו גורם, ההתלהבות מ"ישראל דמוקרטית" נרשמת כמעט אך ורק בתקשורת וברשתות החברתיות, שם יש ערך רב ללשונו המצליפה של ברק.

לא ברור מה העלו סקרי העומק שהזמין קובי ריכטר, אחד מארבעת מייסדי המפלגה, אך אפשר להניח שהוא וברק ציפו שההתלהבות והמסרים החדים יקפיצו אותם מיד לאחר ההשקה לאזור העשרה מנדטים. לא לקטסטרופה הזאת הם פיללו. אפילו העזרה שמנסה בנימין נתניהו להעניק לברק, במטרה להחליש את כחול-לבן, לא מסייעת בינתיים.

ריכטר וברק ציפו שההתלהבות והמסרים החדים יקפיצו אותם לאזור העשרה מנדטים. לא לקטסטרופה הזאת הם פיללו. אפילו העזרה שמנסה נתניהו להעניק לברק, במטרה להחליש את כחול-לבן, לא מסייעת בינתיים

הצירופים החדשים של מועמדים ל"ישראל דמוקרטית", מבלי שיש להם מושג באיזה מקום ישולבו, נתפסים במערכת הפוליטית כצעדים יחצ"ניים יותר ממהותיים, שמטרתם לייצר אווירה של עשייה והתקדמות. הכל מוכוון לסקרים הבאים, שיגזרו את גורלה של המפלגה. זוהי גם הפריזמה שדרכה יש לקבל את הכותרות על צירופם האפשרי של ציפי לבני, עדינה בר שלום ואבי בוסקילה.

ב"ישראל דמוקרטית" מאמינים שהסקרים של עשרת הימים הקרובים יראו עלייה של לפחות שני מנדטים, ומקווים שהמגמה של פרץ תהיה הפוכה, מה שיותיר לברק סיכוי להוביל את הגוש.

כדי לעמוד ביעד פצחה השבוע מפלגתו של ברק בקמפיין חוצות, בקמפיין דיגיטל בניהול איתמר ויצמן, ובקמפיין תקשורתי בניהול נילי רייכמן, הדוברת הראשונה של "יש עתיד", שהצטרפה בימים האחרונים אל ברק על רקע המשבר. הניהול הכולל של הקמפיין מופקד בידי אודי פרידן.

ובינתיים, בימין: סכנה לבית

מצד ימין של המפה, מבהירים בעוצמה יהודית שלוח הזמנים של המפלגה קצר משל שאר המפלגות, ושהתמונה תתבהר סופית בתוך כעשרה ימים. הכוונה של איתמר בן-גביר, ברוך מרזל ועמיתיהם, היא לגבש רשימה משותפת עם חסידי הרב צבי טאו, נשיא ישיבת הר המור בירושלים, ואולי אף עם אלי ישי.

לדברי מרזל, המפלגה לא תחבור שוב עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי עבור פחות ממקומות שלישי ושישי. הדרישה הזאת מוצדקת לטעמו, משום שהוא סבור שמפלגתו הביאה לרשימת איחוד מפלגות הימין, ממנה פרשה עוצמה יהודית לפני שבועיים, בין 60 ל-80 אלף קולות – יותר מכל אחת משתי המפלגות העמיתות, הבית היהודי והאיחוד הלאומי, בנפרד.

מרזל וחבריו כועסים וממורמרים על היחס ה"לא הגון" שקיבלו מיו"ר הבית היהודי ואיחוד הימין פרץ. לפני כמה ימים הגיבו שם במילים חריפות על וטו לכאורה שהטיל פרץ על מרזל ובנצי גופשטיין, מייסד ארגון להב"ה, ואמרו כי מדובר ב"התנהלות חצופה, פטרונית ושחצנית".

במפלגה מלינים גם על הסיקור השלילי הרצוף נגדם באתר "סרוגים" של הציונות הדתית, דוגמת מאמר פרשנות מאתמול תחת הכותרת: "המפלגה החדשה של הרב טאו: הספין 'היותר' מופרך".

אם הקנאות האידיאולוגית של עוצמה יהודית תועתק לשדה הפוליטי, ואם יתגבש לבסוף סיכום בין נפתלי בנט לאיילת שקד על ריצה משותפת, עלולים פרץ וסמוטריץ' למצוא את עצמם מחוץ לכנסת הבאה. גם אם עוצמה יהודית הביאה לקלפיות רק 40 אלף מצביעים, המשמעות היא ששתי המפלגות האחיות הביאו ביחד 120 אלף קולות בלבד – כ-20 אלף פחות מאחוז החסימה.

גם אם עוצמה יהודית הביאה לקלפיות רק 40 אלף מצביעים, המשמעות היא שהבית היהודי והאיחוד הלאומי, הביאו ביחד 120 אלף קולות בלבד – פחות מאחוז החסימה

הנכונות של סמוטריץ' לפנות את המקום השני ברשימת איחוד הימין לאיילת שקד נובעת בדיוק מהחשבון הפשוט הזה. עתידו הפוליטי תלוי בהחלטתה. אלא שבימין יש מי שמעריך ששקד תחבור לבסוף לבנט, אולי אף במקום הראשון למרות המשקעים בין השניים. אתמול נפגשו בנט ושקד, אך לא הגיעו לסיכום.

במפלגת זהות הבחינו שבנט האריך בראיון שהעניק אתמול לגל"צ, את הדד-ליין לקבלת החלטות מה-15 ביולי ל-20 ביולי. הפירוש שנותנים שם לאמירת האגב הזאת, הוא שבנט ינסה ללחוץ על משה פייגלין לקבל החלטה על ריצה משותפת בסד זמנים לוחץ, מבלי שלפייגלין יהיה זמן לתמרן במו"מ. בין בנט לפייגלין שורר נתק מזה כשבועיים.

פייגלין עדיין רואה את הובלת הרשימה המשותפת כיעד, אך גם אם יתפשר בסוגיה זאת, הוא מתכוון להתעקש על כך שהרשימה המאוחדת תהיה בשיטת ריצ'רץ' שוויונית. בנט, יש להניח, יבקש לשריין לעצמו ולשקד את שני המקומות הראשונים, ואת המקום הרביעי למתן כהנא, היחיד בימין החדש שהמשיך ללכת איתו לאחר התבוסה בבחירות.

עוד 755 מילים

פסילות זה שם המשחק

בגוש הימין רעש מהומה ● רפי פרץ פוסל את איתמר בן-גביר ● הרב אבינר פוסל את איילת שקד ● ברוך מרזל מאיים בפירוק האיחוד ● בן-גביר מתנגד לצירוף בנט ושקד ● וכולם מחכים לבנימין נתניהו, שיעשה סדר בבלאגן ● ״אנחנו לבד לא נצליח. אבוד לנו" ● פרשנות

בעניין אחד ברוך מרזל צודק. הכהניסט האדוק שדיבר אמש (חמישי) בטקס ההשקה של עוצמה יהודית בירושלים אמר כי "רפי פרץ במשרד החינוך ובצלאל סמוטריץ' במשרד התחבורה צריכים להודות כל בוקר לעוצמה יהודית שבזכותם הם שם. אבל היהודים, במקום להגיד תודה, בכל בוקר מחפשים איך לפגוע באלה שעזרו להם".

קשה לאמוד את מספר הקולות שהביאו אנשי עוצמה יהודית לבית היהודי, אבל המספרים שנעים בין 20 ל-70 אלף קולות מלמדים על הכוח של הימין האולטרא-קיצוני בשטח.

איתמר בן-גביר וחבריו לעוצמה יהודית בערב ההשקה בירושלים (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
איתמר בן-גביר וחבריו לעוצמה יהודית בערב ההשקה בירושלים (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

ובכל זאת, המספרים אמנם מרשימים, אבל הם לא שווים הרבה. אם עוצמה יהודית תתעקש לרוץ לבד היא תישאר לבד, מחוץ לכנסת. אולי זו הסיבה שאיתמר בן-גביר ומרזל מודיעים על פירוק איחוד מפלגות הימין ברעש גדול. הם רוצים שיקרה ההיפך, והאירוע אמש באולמי היכל דוד ברוממה נועד רק להלך אימים על  הרב רפי פרץ וחבריו להנהגה שמסתייגים מהחבר'ה האלה, ובצדק.

אם עוצמה יהודית תתעקש לרוץ לבד היא תישאר לבד, מחוץ לכנסת. אולי זו הסיבה שבן-גביר ומרזל מודיעים על פירוק איחוד מפלגות הימין ברעש גדול: הם רוצים שיקרה ההיפך

הפסילות זה שם המשחק היום בציונות הדתית. פרץ פוסל את בן-גביר. הרב אבינר פוסל את איילת שקד. הכול נעשה בפומבי. אורי אריאל, עד לאחרונה שר החקלאות, סיפר כי פעם הגיע אליו מרזל וביקש להצטרף לאיחוד הלאומי. "אני מוכן לקבל אתכם, בשמחה", ענה לו אריאל, "בתנאי שאתה תישאר מחוץ לכנסת. אתה רק מבריח קולות".

מרזל עזב את החדר בכעס, אבל בסוף שלח במקומו את מיכאל בן ארי, שכיהן בכנסת במשך ארבע שנים, בין 2013-2009. אז המריבה והפיוס נעשו מאחורי הקלעים. היום האחד גוזר את השני בחוצות העיר, או בישיבה. אגב, בן ארי עצמו נפסל מלהתמודד לכנסת על ידי בג"צ לפני הבחירות האחרונות, ובן-גביר, מקום שביעי ברשימת איחוד מפלגות הימין, תפס את מקומו בפרונט.

מיכאל בן ארי בארוע ההשקה של עוצמה יהודית בירושלים (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
מיכאל בן ארי בארוע ההשקה של עוצמה יהודית בירושלים (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

בן-גביר התחיל את תהליך ההיפרדות לכאורה לפני שבועיים. הרב פרץ סירב להתפטר עבורו מהממשלה, גם כי הדבר אינו אפשרי ברגע זה. בן-גביר הודיע על פירוק האיחוד וזכה לכותרת ראשית ב"ידיעות אחרונות".

ההנחה הרווחת, גם כיום היא כזו: בן-גביר יודע שאם בנט ושקד יחזרו, הבית היהודי והימין החדש ירוצו ביחד והוא יתדרדר למקום ה-10 ברשימה המשותפת. הכול נעשה כדי לשפר עמדות לקראת סגירת הרשימות ב-1 באוגוסט. גם האירוע המיליטנטי בהיכל דוד.

המריבות בינתיים לא פוסקות לכל אורך הגזרה הדתית-לאומית, בעיקר על המקום הראשון המיוחל. הרב חיים אמסלם, מספר שתיים ברשימה של משה פייגלין, מסתובב בין כל הדמויות ומצטט להם מן התלמוד. המלך ירבעם בן נבט, כך מסופר, היה חוטא ומחטיא גדול. הקדוש-ברוך-הוא הפציר בו "חזור בך, ואז אני אתה ובן ישי נטייל בגן עדן".

ירבעם לא הסתפק בהבטחה האלוהית הזו.

"מי בראש", הוא שאל.

"אני, אתה ובן ישי", חזר הקב"ה.

אבל ירבעם סירב, ונשלח למקום שראוי לו, הרחק מגן העדן המובטח.

ואולי מי שיכול לעשות סדר בכל הבלאגן הוא אחד, בנימין נתניהו. לפני הבחירות באפריל, נתניהו הקים את איחוד מפלגות הימין במאמץ רב. גם היום הוא חושש מאיבוד קולות המוני בימין.

"נתניהו יבוא בסוף ויפתה את כולנו", בטוח חבר ברשימת האיחוד. "הוא יחלק לנו תפקידים בנמלי הים, בקק"ל, ברשות הטבע והגנים. אם יהיו לנו בעיות ברשימה, הוא ייקח מישהו וישריין אותו בליכוד, כמו את הרב אלי בן דהן.  אנחנו לבד לא נצליח. אבוד לנו".

עוד 482 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה