אישיות
ברוך מרזל

איימן עודה: "טראמפ אנטישמי ונתניהו שותק שתיקה דוחה"

עודה הוא ראש המפלגה הראשון שתקף את התבטאותו של נשיא ארה"ב נגד היהודים ● מנכ"ל התנועה הרפורמית: "נתניהו הפך את עצמו לכלי במשחק הפוליטי הפנים-אמריקאי על חשבון האינטרסים של ישראל והעם היהודי" ● בליכוד ובימינה מעדיפים לשתוק ● והיחיד שמסכים עם טראמפ הוא ברוך מרזל

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה הוא ראש המפלגה הראשון בפוליטיקה הישראלית שמגיב להתבטאותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לפיה "היהודים שמצביעים למפלגה הדמוקרטית הם או בורים או לא נאמנים".

עודה מסר לזמן ישראל: "בסוף כל משפט איסלמופובי שמישהו אומר מסתתרת אמירה אנטישמית. אני לא יודע מה יותר דוחה, האמירה האנטישמית של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, או השתיקה הצבועה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו".

לעומת הביקורת החריפה שעוררו דבריו של טראמפ בקרב יהודי ארצות הברית, בהנהגה הישראלית שותקים.

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון/פלאש 90)
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון/פלאש 90)

"נתניהו הפך את עצמו לשותף נלהב של האנטישמים"

עד כה, הגיבו לדבריו של טראמפ רק קומץ פוליטיקאים ישראלים. נתניהו ויו"ר ימינה איילת שקד, סירבו להתייחס לדבריו של טראמפ, וכך גם שאר הבכירים במפלגות המרכזיות, כולל הליכוד, כחול-לבן, ישראל ביתנו, והעבודה-גשר.

היחיד מהליכוד שהגיב, בזהירות רבה, היה ח"כ גדעון סער, שאמר בראיון לגלי צה"ל: "צריך להיות זהירים כדי לשמור על התמיכה בישראל גם במערכת הפוליטית וגם בציבור האמריקאי".

״בזמן שטראמפ מסית לאנטישמיות, נאלם נתניהו דום. אותו נתניהו גם אירח בארץ את נשיא הפיליפינים, שהשווה את עצמו להיטלר. בכל ההיסטוריה היהודית לא קם מנהיג שהיה מוכן להיות שותף כה נלהב של אנטישמים"

יו"ר המחנה הדמוקרטי, ניצן הורוביץ, טרם הגיב, ועד כה היחידה ממפלגתו שהגיבה הייתה ח"כ תמר זנדברג שאמרה: "הטלת ספק ב'נאמנות' מיעוטים מהדהדת מאנטישמיות, שהופנתה נגד העם היהודי במשך דורות. במקום שראש ממשלת ישראל יהיה הראשון לדרוש התנצלות, נתניהו ממשיך להעדיף את הברית עם טראמפ".

ואילו ח"כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת אמר: "טראמפ אמר שרוב יהודי ארה"ב אינם נאמנים. בעולם נורמלי, נשיא שהיה מדבר ככה על יהודי ארצו היה זוכה לגינוי החריף ביותר מראש ממשלת ישראל. אבל לא במקרה של נתניהו.

"בזמן שטראמפ מסית לאנטישמיות, נאלם נתניהו דום. אותו נתניהו גם אירח בארץ את נשיא הפיליפינים, שהשווה את עצמו להיטלר. בכל ההיסטוריה היהודית לא קם מנהיג שהיה מוכן להיות שותף כה נלהב של אנטישמים".

מרזל: "טראמפ צודק"

היחיד שגיבה פומבית את דברי טראמפ הוא ברוך מרזל ממפלגת הימין הקיצוני "עוצמה יהודית". מרזל אמר לזמן ישראל: "הדבר האחרון שאפשר להאשים את טראמפ ואת האמירה הזאת היא שזאת אמירה אנטישמית. הרי אכפת לו מארץ ישראל ומעם ישראל יותר מלכל נשיא אחר. זה לא אומר שאמירתו נכונה".

ברוך מרזל (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
ברוך מרזל (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

לדברי מרזל: "לא צריך לעשות הכללות, יש הרבה חברים ומצביעים במפלגה הדמוקרטית וחלקם אנשים טובים, אפילו חברים שלי. ועם זאת, טראמפ צודק בכך שיש ביהדות ארצות הברית גורמים, כמו הרפורמים למשל, שארץ ישראל ועם ישראל הם לא הדבר הכי חשוב בשבילם, הם קודם כל אמריקאים ואפשר להגיד שהם לא נאמנים לעם שלהם, אולי אף בוגדים בעמם אם הם בכלל נשארו יהודים".

הרב קריב: "נתניהו היה צריך להגיב"

הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל וחבר ברשימת המחנה הדמוקרטי, אמר לזמן ישראל: "התבטאות הנשיא טראמפ ספוגה בניחוח אנטישמי ויש בה התרסה חמורה נגד מליוני יהודים אמריקאים שמסורים למדינתם, ליהדותם ולמדינת ישראל גם יחד".

גלעד קריב (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
גלעד קריב (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

קריב לא חסך ביקורת גם מנתניהו, מקורבו של טראמפ, שבינתיים מסרב להגיב להתבטאותו. "במציאות תקינה, ראש ממשלת ישראל ושריו היו צריכים להגיב על הדברים ולדחות אותם" אמר קריב, "אולם חלק לא מבוטל משרי הממשלה אוחזים באותה דעה נפסדת וראש הממשלה, כפי שהוכח בפרשת חברות הקונגרס, הפך עצמו לכלי במשחק הפוליטי הפנים-אמריקאי המכוער".

"במציאות תקינה ראש ממשלת ישראל ושריו היו צריכים להגיב לדברים ולדחות אותם, אולם חלק לא מבוטל משרי הממשלה אוחזים באותה דעה נפסדת״

"זו היא רק דוגמה נוספת לאופן שבו נפגעים האינטרסים ארוכי הטווח של מדינת ישראל והעם היהודי על מזבח הפוליטיקה והחשבונות האישיים", סיכם קריב.

עוד 523 מילים

ימינה והלאה חמש הערות על המצב במחנה הימין

איילת שקד ומירי רגב סוגרות חשבון ● נתניהו מעדיף לשתות את הקולות של סמוטריץ׳ מאשר לפטר אותו ● הימין המאוחד הולך ימינה ● משה פייגלין יכריע את עתידו הפוליטי בסקר ● וברוך מרזל הפך, משום מה, למסוכן יותר בארבע השנים האחרונות ● פרשנות

עוד 667 מילים

מערכת הבחירות מייצרת כרגע בעיקר אוויר חם, מימין ומשמאל ● עבור ״ישראל דמוקרטית״ אלו גם ימי הכרעה, האם אהוד ברק יקים רשימה או שהנסיון שלו לחזור לפוליטיקה ייגמר כמופע יח״צ בלבד ● מהצד השני, בצלאל סמוטריץ׳ במלחמת הישרדות, שבסופה עלולה רשימת איחוד הימין לסיים מחוץ לכנסת

התחממות מערכת הבחירות מלווה בהרבה אוויר חם. גורמים שונים במערכת הפוליטית מסכימים שאלה ימים של משחק מקדים שאין בו הרבה תוכן, הן מימין והן משמאל.

החיבורים המיוחלים בשני הצדדים הפוליטיים יתחילו להבשיל רק לקראת סוף החודש, בשבוע האחרון שלפני סגירת הרשימות. בינתיים מופרחים לאוויר בעיקר ספינים, כחלק מהמאבק על שיפור עמדות בסקרים לקראת המשאים ומתנים.

שתי המפלגות שנמצאות במצוקה הגדולה ביותר בשלב הזה הן "ישראל דמוקרטית" בראשות אהוד ברק, ואיחוד מפלגות הימין של רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ'. לכן, אין זה מקרה שגם ברק וגם סמוטריץ' הצהירו ביומיים האחרונים על נכונותם לוותר על מיקום לצורך חבירה, הראשון לטובת עמיר פרץ והשני לטובת איילת שקד.

בצד שמאל: סכנה לדמוקרטית

על מפלגתו של ברק, שמתקשה לשקם את האמון הציבורי בו, אומר גורם פוליטי בשמאל שהרושם הנוצר הוא שמדובר ב"מפלגת אוויר", שכלל לא בטוח שתגיע למועד הגשת הרשימות. חיבור מהיר מהצפוי בין העבודה ומרצ – בכפוף לאישור מוסדות המפלגות – יגדיל את הסיכויים של אפשרות כזאת. לדברי אותו גורם, ההתלהבות מ"ישראל דמוקרטית" נרשמת כמעט אך ורק בתקשורת וברשתות החברתיות, שם יש ערך רב ללשונו המצליפה של ברק.

לא ברור מה העלו סקרי העומק שהזמין קובי ריכטר, אחד מארבעת מייסדי המפלגה, אך אפשר להניח שהוא וברק ציפו שההתלהבות והמסרים החדים יקפיצו אותם מיד לאחר ההשקה לאזור העשרה מנדטים. לא לקטסטרופה הזאת הם פיללו. אפילו העזרה שמנסה בנימין נתניהו להעניק לברק, במטרה להחליש את כחול-לבן, לא מסייעת בינתיים.

ריכטר וברק ציפו שההתלהבות והמסרים החדים יקפיצו אותם לאזור העשרה מנדטים. לא לקטסטרופה הזאת הם פיללו. אפילו העזרה שמנסה נתניהו להעניק לברק, במטרה להחליש את כחול-לבן, לא מסייעת בינתיים

הצירופים החדשים של מועמדים ל"ישראל דמוקרטית", מבלי שיש להם מושג באיזה מקום ישולבו, נתפסים במערכת הפוליטית כצעדים יחצ"ניים יותר ממהותיים, שמטרתם לייצר אווירה של עשייה והתקדמות. הכל מוכוון לסקרים הבאים, שיגזרו את גורלה של המפלגה. זוהי גם הפריזמה שדרכה יש לקבל את הכותרות על צירופם האפשרי של ציפי לבני, עדינה בר שלום ואבי בוסקילה.

ב"ישראל דמוקרטית" מאמינים שהסקרים של עשרת הימים הקרובים יראו עלייה של לפחות שני מנדטים, ומקווים שהמגמה של פרץ תהיה הפוכה, מה שיותיר לברק סיכוי להוביל את הגוש.

כדי לעמוד ביעד פצחה השבוע מפלגתו של ברק בקמפיין חוצות, בקמפיין דיגיטל בניהול איתמר ויצמן, ובקמפיין תקשורתי בניהול נילי רייכמן, הדוברת הראשונה של "יש עתיד", שהצטרפה בימים האחרונים אל ברק על רקע המשבר. הניהול הכולל של הקמפיין מופקד בידי אודי פרידן.

ובינתיים, בימין: סכנה לבית

מצד ימין של המפה, מבהירים בעוצמה יהודית שלוח הזמנים של המפלגה קצר משל שאר המפלגות, ושהתמונה תתבהר סופית בתוך כעשרה ימים. הכוונה של איתמר בן-גביר, ברוך מרזל ועמיתיהם, היא לגבש רשימה משותפת עם חסידי הרב צבי טאו, נשיא ישיבת הר המור בירושלים, ואולי אף עם אלי ישי.

לדברי מרזל, המפלגה לא תחבור שוב עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי עבור פחות ממקומות שלישי ושישי. הדרישה הזאת מוצדקת לטעמו, משום שהוא סבור שמפלגתו הביאה לרשימת איחוד מפלגות הימין, ממנה פרשה עוצמה יהודית לפני שבועיים, בין 60 ל-80 אלף קולות – יותר מכל אחת משתי המפלגות העמיתות, הבית היהודי והאיחוד הלאומי, בנפרד.

מרזל וחבריו כועסים וממורמרים על היחס ה"לא הגון" שקיבלו מיו"ר הבית היהודי ואיחוד הימין פרץ. לפני כמה ימים הגיבו שם במילים חריפות על וטו לכאורה שהטיל פרץ על מרזל ובנצי גופשטיין, מייסד ארגון להב"ה, ואמרו כי מדובר ב"התנהלות חצופה, פטרונית ושחצנית".

במפלגה מלינים גם על הסיקור השלילי הרצוף נגדם באתר "סרוגים" של הציונות הדתית, דוגמת מאמר פרשנות מאתמול תחת הכותרת: "המפלגה החדשה של הרב טאו: הספין 'היותר' מופרך".

אם הקנאות האידיאולוגית של עוצמה יהודית תועתק לשדה הפוליטי, ואם יתגבש לבסוף סיכום בין נפתלי בנט לאיילת שקד על ריצה משותפת, עלולים פרץ וסמוטריץ' למצוא את עצמם מחוץ לכנסת הבאה. גם אם עוצמה יהודית הביאה לקלפיות רק 40 אלף מצביעים, המשמעות היא ששתי המפלגות האחיות הביאו ביחד 120 אלף קולות בלבד – כ-20 אלף פחות מאחוז החסימה.

גם אם עוצמה יהודית הביאה לקלפיות רק 40 אלף מצביעים, המשמעות היא שהבית היהודי והאיחוד הלאומי, הביאו ביחד 120 אלף קולות בלבד – פחות מאחוז החסימה

הנכונות של סמוטריץ' לפנות את המקום השני ברשימת איחוד הימין לאיילת שקד נובעת בדיוק מהחשבון הפשוט הזה. עתידו הפוליטי תלוי בהחלטתה. אלא שבימין יש מי שמעריך ששקד תחבור לבסוף לבנט, אולי אף במקום הראשון למרות המשקעים בין השניים. אתמול נפגשו בנט ושקד, אך לא הגיעו לסיכום.

במפלגת זהות הבחינו שבנט האריך בראיון שהעניק אתמול לגל"צ, את הדד-ליין לקבלת החלטות מה-15 ביולי ל-20 ביולי. הפירוש שנותנים שם לאמירת האגב הזאת, הוא שבנט ינסה ללחוץ על משה פייגלין לקבל החלטה על ריצה משותפת בסד זמנים לוחץ, מבלי שלפייגלין יהיה זמן לתמרן במו"מ. בין בנט לפייגלין שורר נתק מזה כשבועיים.

פייגלין עדיין רואה את הובלת הרשימה המשותפת כיעד, אך גם אם יתפשר בסוגיה זאת, הוא מתכוון להתעקש על כך שהרשימה המאוחדת תהיה בשיטת ריצ'רץ' שוויונית. בנט, יש להניח, יבקש לשריין לעצמו ולשקד את שני המקומות הראשונים, ואת המקום הרביעי למתן כהנא, היחיד בימין החדש שהמשיך ללכת איתו לאחר התבוסה בבחירות.

עוד 755 מילים

פסילות זה שם המשחק

בגוש הימין רעש מהומה ● רפי פרץ פוסל את איתמר בן-גביר ● הרב אבינר פוסל את איילת שקד ● ברוך מרזל מאיים בפירוק האיחוד ● בן-גביר מתנגד לצירוף בנט ושקד ● וכולם מחכים לבנימין נתניהו, שיעשה סדר בבלאגן ● ״אנחנו לבד לא נצליח. אבוד לנו" ● פרשנות

בעניין אחד ברוך מרזל צודק. הכהניסט האדוק שדיבר אמש (חמישי) בטקס ההשקה של עוצמה יהודית בירושלים אמר כי "רפי פרץ במשרד החינוך ובצלאל סמוטריץ' במשרד התחבורה צריכים להודות כל בוקר לעוצמה יהודית שבזכותם הם שם. אבל היהודים, במקום להגיד תודה, בכל בוקר מחפשים איך לפגוע באלה שעזרו להם".

קשה לאמוד את מספר הקולות שהביאו אנשי עוצמה יהודית לבית היהודי, אבל המספרים שנעים בין 20 ל-70 אלף קולות מלמדים על הכוח של הימין האולטרא-קיצוני בשטח.

איתמר בן-גביר וחבריו לעוצמה יהודית בערב ההשקה בירושלים (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
איתמר בן-גביר וחבריו לעוצמה יהודית בערב ההשקה בירושלים (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

ובכל זאת, המספרים אמנם מרשימים, אבל הם לא שווים הרבה. אם עוצמה יהודית תתעקש לרוץ לבד היא תישאר לבד, מחוץ לכנסת. אולי זו הסיבה שאיתמר בן-גביר ומרזל מודיעים על פירוק איחוד מפלגות הימין ברעש גדול. הם רוצים שיקרה ההיפך, והאירוע אמש באולמי היכל דוד ברוממה נועד רק להלך אימים על  הרב רפי פרץ וחבריו להנהגה שמסתייגים מהחבר'ה האלה, ובצדק.

אם עוצמה יהודית תתעקש לרוץ לבד היא תישאר לבד, מחוץ לכנסת. אולי זו הסיבה שבן-גביר ומרזל מודיעים על פירוק איחוד מפלגות הימין ברעש גדול: הם רוצים שיקרה ההיפך

הפסילות זה שם המשחק היום בציונות הדתית. פרץ פוסל את בן-גביר. הרב אבינר פוסל את איילת שקד. הכול נעשה בפומבי. אורי אריאל, עד לאחרונה שר החקלאות, סיפר כי פעם הגיע אליו מרזל וביקש להצטרף לאיחוד הלאומי. "אני מוכן לקבל אתכם, בשמחה", ענה לו אריאל, "בתנאי שאתה תישאר מחוץ לכנסת. אתה רק מבריח קולות".

מרזל עזב את החדר בכעס, אבל בסוף שלח במקומו את מיכאל בן ארי, שכיהן בכנסת במשך ארבע שנים, בין 2013-2009. אז המריבה והפיוס נעשו מאחורי הקלעים. היום האחד גוזר את השני בחוצות העיר, או בישיבה. אגב, בן ארי עצמו נפסל מלהתמודד לכנסת על ידי בג"צ לפני הבחירות האחרונות, ובן-גביר, מקום שביעי ברשימת איחוד מפלגות הימין, תפס את מקומו בפרונט.

מיכאל בן ארי בארוע ההשקה של עוצמה יהודית בירושלים (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
מיכאל בן ארי בארוע ההשקה של עוצמה יהודית בירושלים (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

בן-גביר התחיל את תהליך ההיפרדות לכאורה לפני שבועיים. הרב פרץ סירב להתפטר עבורו מהממשלה, גם כי הדבר אינו אפשרי ברגע זה. בן-גביר הודיע על פירוק האיחוד וזכה לכותרת ראשית ב"ידיעות אחרונות".

ההנחה הרווחת, גם כיום היא כזו: בן-גביר יודע שאם בנט ושקד יחזרו, הבית היהודי והימין החדש ירוצו ביחד והוא יתדרדר למקום ה-10 ברשימה המשותפת. הכול נעשה כדי לשפר עמדות לקראת סגירת הרשימות ב-1 באוגוסט. גם האירוע המיליטנטי בהיכל דוד.

המריבות בינתיים לא פוסקות לכל אורך הגזרה הדתית-לאומית, בעיקר על המקום הראשון המיוחל. הרב חיים אמסלם, מספר שתיים ברשימה של משה פייגלין, מסתובב בין כל הדמויות ומצטט להם מן התלמוד. המלך ירבעם בן נבט, כך מסופר, היה חוטא ומחטיא גדול. הקדוש-ברוך-הוא הפציר בו "חזור בך, ואז אני אתה ובן ישי נטייל בגן עדן".

ירבעם לא הסתפק בהבטחה האלוהית הזו.

"מי בראש", הוא שאל.

"אני, אתה ובן ישי", חזר הקב"ה.

אבל ירבעם סירב, ונשלח למקום שראוי לו, הרחק מגן העדן המובטח.

ואולי מי שיכול לעשות סדר בכל הבלאגן הוא אחד, בנימין נתניהו. לפני הבחירות באפריל, נתניהו הקים את איחוד מפלגות הימין במאמץ רב. גם היום הוא חושש מאיבוד קולות המוני בימין.

"נתניהו יבוא בסוף ויפתה את כולנו", בטוח חבר ברשימת האיחוד. "הוא יחלק לנו תפקידים בנמלי הים, בקק"ל, ברשות הטבע והגנים. אם יהיו לנו בעיות ברשימה, הוא ייקח מישהו וישריין אותו בליכוד, כמו את הרב אלי בן דהן.  אנחנו לבד לא נצליח. אבוד לנו".

עוד 482 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 29 בנובמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

נזרק באמצע טיפול רפואי למחלקת הקורונה - בגלל בדיקות שגויות

ישראלי שכבר החלים מקורונה חזר מחו"ל עם בעיה רפואית והגיע להיבדק בשיבא ● בדיקת קורונה שבוצעה במקום החזירה תוצאה גבולית-חיובית, והוא סולק מבית החולים באמצע הבדיקות ● הוא אושפז במחלקת קורונה בשערי צדק ורק כעבור שלושה ימים התברר שבדיקה הקורונה הייתה שגויה ● בכיר שיבא: "ברור שהפסיקו לטפל בו כשגילו שיש לו קורונה, מה הוא ציפה שיעשו?"

עוד 810 מילים

סנוניות ראשונות לשינוי כיוון פוליטי חיובי

בתגובה לקול קורא משותף של קבוצת אישים, שפנו לצאת "לדרך ישראלית שונה לגמרי מכל הדרכים שהביאו אותנו עד הנה. שותפות מהותית, עמוקה ומשמעותית, המחויבת לשלום בין העמים ומדינותיהם, מדינה לצד מדינה. סוף לכיבוש, לאיבה לאדנות ולזכויות היתר", ענתה "קבוצת  ברית" בחיוב להצעה.

המרכיבים הפוליטיים לתפיסתה שורטטו כלהלן:

  1. התחדשות אזרחית אמיצה המבוססת על זהות וערכים היסטוריים כמו גם על ראייה נועזת של העתיד.
  2. ביחס ל"שנת השחרור שלכם (ש)היתה לנו לשנת הטרגדיה, התשובה הינה – לא נשכח אבל נחיה עם הסליחה".
  3. הגוף הפוליטי נתפס כמרחב דמוקרטי אזרחי "המאפשר לכל צד לשמור על ייחודו ועם זאת לפעול עם האחרים למען הטוב הכללי המשותף".

הטוב הכללי המשותף בימינו מגדיר את המדינות המתוקנות כרפובליקות. ישראל חסרה כליל עקרון זה. לכאורה עולה מהסעיף הזה צידוד ברפובליקה ישראלית, העולה עם תביעת עמותת "אני ישראלי" להכיר בלאום הישראלי, אחת דתו או מוצאו האתני של האזרח (באשר בין העותרים היו אזרחים שבסעיף הלאום שלהם נרשם : ערבי, דרוזי, רוסי, ועוד). אך מתברר מהמשך הקול הקורא, שחברי הקבוצה אחוזים במיתוסי העבר, מעצם התייחסותם לצורך לפתוח סוגיה כמו "האיזון בין מדינה יהודית לבין מדינה דמוקרטית".

לא ניתן למצוא איזון בין המושגים באשר המדינה היהודית אינה מהווה מדינה מודרנית, כמו גם דמוקרטית, ולא יכולה להתקיים מדינה דמוקרטית ליברלית שאינה של כלל אזרחיה, שהם גם הלאום כמו גם הריבון בה.

לא ניתן למצוא איזון בין המושגים באשר המדינה היהודית אינה מהווה מדינה מודרנית, כמו גם דמוקרטית, ולא יכולה להתקיים מדינה דמוקרטית ליברלית שאינה של כלל אזרחיה, שהם גם הלאום כמו גם הריבון בה

על הלהטוטים המשפטיים סביב המדינה "היהודית הדמוקרטית" כתב אנטון שמאס את הדברים החדים והביקורתיים הבאים לפני יותר מדור, והם עדיין בתוקף:

"רק כאשר יחליט הרוב שבתעודת הזהות שלי ושלכם יהיה כתוב ישראלי (הכוונה ללאום כמו גם לאזרחות – י.ב.), רק אז תישמע יריית הפתיחה של חזון הדור הבא".

אך הקריאה האופטימית ביותר של המפה הישראלית כיום תוכיח לנו, שקריאת הכיוון איננה בכיוון הזה. כך שמדינת ישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהכרזת העצמאות, חייבת לעבור רוויזיה (הכוונה להקדמת ההכרזה הנסבה על העם היהודי ומדינה יהודית – מתוך המקראה, ישראל לקראת המאה ה-21).

למרות  ביקורתי על אי צידוד מפורש בישראל כרפובליקה ישראלית של לאום אזרחי פתוח ומכיל, אחת דתו או מוצאו האתני של האזרח – מצויים בקול הקורא מספר עקרונות ראויים כמו: ערך שווה לבני האדם, מאבק בלאומנות היהודית והבדלנות הערבית תוך הצגת דרך שלישית (שאינה מפורטת מספיק ודומה שגם לא מספיק קוהרנטית). כמו גםשאיפה לשלום פנים ישראלי המתכתב עם הפיוס, כלומר – יצירת מנגנון של  איחוי קרעים.

יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 390 מילים

ינקלביץ׳: "בני גנץ תומך ונותן גיבוי למהלך החשוב הזה"

שטייניץ: "אני מקווה שבכחול-לבן לא רוצים להוביל לבחירות" ● ראש המל"ל לשעבר, יעקב נגל, מגיב לקריאות לוועדת חקירה בפרשת כלי השיט: "לא נפל שום פגם ברכש הצוללות״ ● 400 אלף תלמידי תיכון יחזרו הבוקר ללימודים ומנהלי בתי הספר טוענים שמתווה החזרה לא ישים ● ראש שירותי בריאות הציבור קראה אמש להפסיק את פתיחת הקניונים

עוד 25 עדכונים

תגובות אחרונות

האמת על אסון לוקרבי עדיין לא נחשפה במלואה

רק אדם אחד הורשע בהפצצת טיסת פאן אם 103 מעל לוקרבי ב-21 בדצמבר 1988 - פיגוע הטרור הקשה ביותר שבוצע אי פעם בבריטניה ● עבד אל-באסט אל-מגרחי מת ב-2012 כשהוא טוען שהוא חף מפשע ● כעת משפחתו מנסה לטהר את שמו בבית משפט בסקוטלנד ● אבל יש מי שמתעקש להמשיך להסתיר עדויות מהותיות הקושרות את הפיגוע לאיראן ולחזית העממית לשחרור פלסטין

עוד 1,295 מילים

תחקיר מפלגה ללא מרצ

לפעילים וחברי מרצ יש בטן מלאה על היו"ר ניצן הורוביץ ● הם מתארים תחושות הזנחה וניכור, מפלגה משותקת עם מסרים לא ברורים ולא משכנעים, שהפכו את מרצ לחסרת חשיבות ● פעילותו בכנסת מתוארת כעצלה ותבוסתנית, וזאת בימים שהוא בכלל מגיע למשכן ● "יש גל של אנשים שהשקיעו הרבה במפלגה, ומרגישים היום שזה נגמר" ● הורוביץ בתגובה: "טענות לא ראויות להתייחסות"

עוד 4,780 מילים

רגע לפני מלחמת אחים

לאחרונה נחשפנו לשפל חדש בשיח הישראלי: מפגין קילל משפחה שכולה ואיחל לה לאבד בן נוסף. במדינת ישראל מוכת השכול, שבה טובי הבנים מקריבים את חייהם למען קיומה של המדינה, חילל אזרח את קדושת ההקרבה ורמס ברגל גסה את שאריות הקונצנזוס הישראלי.

הגינויים לא איחרו להגיע, ובצדק. הושמעה גם התנצלות לא כל כך משכנעת. השאלה המטרידה שנותרה פתוחה היא: כיצד מגיעים לשפל שכזה? כיצד מסוגל אדם נורמטיבי לצלול לתהומות של שנאה ולדלות משם את הביטויים האיומים האלה?

הגינויים לא איחרו להגיע, ובצדק. הושמעה גם התנצלות לא כ"כ משכנעת. השאלה שנותרה פתוחה: כיצד מגיעים לשפל שכזה? כיצד מסוגל אדם נורמטיבי לצלול לתהומות שנאה ולדלות משם את הביטויים האיומים האלה?

ואולי נתן אותו מפגין עצמו חלק מהתשובה לכך, כשניסה להסביר בהתנצלותו כי עשה את הדברים ברגע של זעם, שבו לא חשב כל כך ולא שלט כל כך על דבריו. בצרפתית המילה זעם (Rage) היא גם שמה של מחלת הכלבת, שכידוע פוגעת במוח וגורמת לשיגעון. אדם המביא עצמו לידי זעם, עלול בעצם ללקות באי-שפיות זמנית על ביטוייה הקשים והקיצוניים.

האם יש בכך כדי לספק צידוק למי שנוהג כך? בעולם המשפט, אדם המבצע מעשה תחת השפעת סמים או שכרות, אינו פטור מאחריות פלילית. ההלכה המשפטית קובעת, כי מאחר שהיה מודע למעשיו בטרם הכניס עצמו מרצון למצב של חוסר שליטה, הוא היה צריך לקחת בחשבון שבהיותו תחת השפעת הסם או האלכוהול, הוא יתקשה להבחין בין טוב ורע ועלול שלא לשלוט בהתנהגותו.

הוא הדין באדם המסניף לעצמו את הסמים הנפשיים המזיקים: גאווה, תאווה, קנאה, שנאה וכעס. טבעם של רגשות אלה, שהם מעבירים אדם על דעתו. על משקל האימרה "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות" הרי "כשהיצרים רועמים הערכים דוממים". אמרו חז"ל:

"הגאווה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם"(רבי אליעזר הקפ"ר, מחשבת אבות).

עוד אמרו:

"שלושה דברים מוציאים את האדם מן העולם: עין הרע, יצר הרע ושנאת הבריות"(רבי יהושע בן חנניה).

ח"כ מיקי זוהר הסוגד לדבריו לכבוד, לכסף ולכוח, בוודאי יזהה כאן את מסוכנותם של מושגים אלה, השייכים למשפחה דומה.

האם המסקנה מן הדברים היא כי זו דרכו של עולם? כי זהו הטבע האנושי, ולפיכך נגזר עלינו לכעוס, לשנוא ולקנא, ולהיות צפויים לכל הביטויים המילוליים והפיזיים המתלווים לכך?

ייתכן כי התשובה טמונה באימרה נוספת של חז"ל:

"איזהו גיבור הכובש את יצרו".

בסופו של דבר, השליטה על היצר היא כולה בידינו. זאת אולי משמעות המושג "מותר האדם" שאנו מתהדרים בו, ולא תמיד בצדק. בין הגירוי הפועל על קצות עצבינו ובין התגובה שלנו, מצוי מרחב השליטה שלנו – שיקול-הדעת.

בסופו של דבר, השליטה על היצר היא בידינו. זאת אולי משמעות המושג "מותר האדם" שאנו מתהדרים בו, ולא תמיד בצדק. בין הגירוי הפועל על קצות עצבינו ובין התגובה שלנו, מצוי מרחב השליטה שלנו – שיקול-הדעת

אדם אינו אמור לפעול מתוך אוטומטיזם, שבו לחיצה על הכפתור המתאים גוררת תגובה ידועה מראש. מסננות מוחנו אמורות להיכנס לפעולה ולנתח את המידע, את אפשרויות התגובה ואת משמעותן ולבסוף אף לקבל את ההחלטה באשר לתגובה המתאימה. במרחב השליטה הזה מצויה גם אחריותנו למעשינו. על-פי סטיבן קובי המונח responsibility (אחריות) נוצר מצירוף המילים Response ו-Ability (יכולת תגובה).

הקנאה, השנאה והכעס אינם החוליה האחרונה בשרשרת התגובתיות שלנו, ובוודאי לא צריכים להיות החוליה הקובעת בשרשרת זו. דווקא בעת שהיצרים רועמים, אמורות להידלק במוחנו כל נורות האזהרה.

הן אמורות להצביע על ההשלכות ההרסניות של התגובות שהם מכתיבים ועל המדרון החלקלק שאליו נתדרדר אם ניתן להם לשלוט בנו: תחילתו בחוסר סובלנות, המשכו באלימות מילולית ובאלימות פיזית וסופו במלחמת אחים. והיו כבר היו דברים מעולם ("לא חרב בית המקדש אלא בשל שנאת חינם").

מול היצרים והסכנות הטמונות בהם עלינו להציב אלטרנטיבה ערכית להסדרת ההתנהגות בין בני-אדם בחברה האנושית. אלטרנטיבה זו, על פי המרכז לקידום ההגינות בישראל, היא ערך ההגינות: התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות, מבלי לנצל חולשות ומצוקות.

שונות? כן. מחלוקת? כן. ביקורת? כן. אבל בתוך כל אלה, גם הכרה בזכותו השווה של הזולת לדעה משלו ולחירותו לבטא אותה. הכרה נטולת זעם. נטולת שנאה. נטולת קללות.

במרחב השליטה הזה מצויה גם אחריותנו למעשינו. על-פי סטיבן קובי המונח responsibility (אחריות) נוצר מצירוף המילים Response ו-Ability (יכולת תגובה)

כך נראית חברה המקפידה בכבודו של אדם, כל אדם. כך נראית חברה הוגנת, שבה כולנו רוצים לחיות. כאשר צלילי ההגינות יישמעו במקומותינו, לא ירעמו התותחים של מלחמת האחים.

עו"ד אהוד פלג, משפטן ואיש חינוך, מייסד ומנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל, יו"ר (משותף) של הועדה להגנת זכויות בעלי חיים בלשכת עורכי הדין בישראל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"מענק לכל אזרח" חשף את הבלוף הכלכלי של נתניהו

42% מכספי המענק שחולקו ביולי הוזרמו לכיסוי חובות ● רק כרבע מהמענק שימש ל"הנעת גלגלי הכלכלה" על ידי צריכה, כפי שקיווה ראש הממשלה ● מחקר של האוניברסיטה העברית מאשש את החשש: הזרמת חלק כה גדול מהמענק להחזר חובות מלמד על התדרדרות המצב הכלכלי של משקי הבית מאז נכנס נתניהו לתפקידו ב-2009, וחושף את הבלוף הכלכלי שמכר לאזרחים ● פרשנות

עוד 636 מילים

קרעי מחמיא לעבאס: "דואג לאינטרס של הערבים, מקרב אותם"

הח"כ המקורב לנתניהו: "אנחנו דואגים לערבים יותר מממשלות השמאל, אבל לא נשב עם תומכי טרור בקואליציה" ● משרד הבריאות דן בביטול פתיחת הקניונים בעקבות תמונות של תורים צפופים ומאשים את הקניונים בחריגה ממתווה הפתיחה - הקניונים שלפו נתונים שמראים שהם נהגו לפי המתווה ● יעלון "ממשיכים לנסות להחליף את נתניהו בלי בחירות" ● ההפגנות נגד נתניהו נמשכות, 2,000 מפגינים בכיכר פריז

עוד 23 עדכונים
ריק דבלין

בשנה הבאה צפוי ה-FDA לאשר שימוש רפואי ב-MDMA לטיפול בנפגעי פוסט טראומה ● זאת, אחרי שתוצאות שלב 3 בניסוי הנערך בחלקו בישראל הראו כי החומר הפעיל באקסטזי יעיל באופן מובהק בטיפול במגוון הפרעות נפשיות ● המדובר בהישג אישי של ריק דבלין, שהקדיש מעל 40 שנה לחקר סמי הזייה ● "עברנו עשורים של תעמולה ופחד. אבל מדיקליזציה מובילה ללגליזציה"

עוד 1,986 מילים

חיסול פחריזאדה לא יגרום לאיראן לוותר על הפצצה

חיסולו שלשום של מי שכונה אבי הפצצה האיראנית מגיע בעיתוי מורכב, כשכל השחקנים במזה"ת ממתינים לחילופי השלטון בארה"ב ● ההתנקשות מציבה את ביידן בנקודת פתיחה שונה ממה שתיכנן - ואי אפשר שלא לתהות האם רק הזדמנות מבצעית נדירה היא שגרמה להחלטה לחסל את פחריזאדה, או שמא מישהו רצה לטרוף את הקלפים לפני לכתו של טראמפ ● פרשנות

עוד 884 מילים ו-1 תגובות

חלמוני ביצה, חציל, יוגורט וחמאת בוטנים הם רק חלק מהמרכיבים שמופיעים ב"מניפסט למרק עוף" שמציע מגוון פרוע למנה המאוד מסורתית ● "מרק עוף יהודי? זה משהו מיוחד", אומרת מחברת ספרי הבישול ג'ן לואיס, "אבל כל אחד מסביב לעולם חושב שמרק העוף שלו הוא ה-מרק עוף" ● ויש גם מתכון למרק עוף פלסטיני

עוד 763 מילים

למרות מאמצי ישראל, איראן ממשיכה להתבסס בסוריה ● איש משרד החוץ ביקש לברר למה תמונה של זמר מצרי עם עומר אדם מסעירה את המדינה: "ממה אתם כל כך מפחדים?" ● באיחוד האמירויות עשויים להקדים את חגיגות היום הלאומי השנה, לאחר ששרה בממשלה נבחרה על ידי ה-BBC לאחת ממאה הנשים המשפיעות בעולם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,095 מילים

סיור חורפי בטיילות של ירושלים

מסלולי טיול באוויר הפתוח של בירת ישראל מציעים סיפורים על בני מלוכה מרוסיה, נזירים מימי הביניים וקורבנות מתקופת התנ"ך, לצד גינות פורחות, פסלים מודרניים ונופים אורבניים ● מהכנסייה האורתודוקסית בעין כרם, דרך בית החולים לטיפול במצורעים ועד מטה האו"ם שבארמון הנציב

עוד 1,236 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 54 ימים להשבעה

לכבוד החג, הברווז הצולע העניק חנינה לאמריקה

דונלד טראמפ הכיר השבוע סוף-סוף בכישלונו, גם אם לא הודה רשמית בהפסד ● כעת יכולה ארה"ב להתקדם לעידן חדש ולחשב את הנזקים וההשלכות של ארבע שנות ממשל טראמפ ● לא הכל הפיך, לא הכל התחיל אצל טראמפ ולא הכל נורא כל כך ● אבל יותר מהכל, אמריקה זקוקה כעת לחזור לערכים של מוסר בסיסי, כבוד הדדי ואמפתיה

עוד 1,389 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
פַאוּדָה

הצצה נדירה לסשן טיפול פסיכולוגי של ראש הממשלה החליפי בני גנץ

עוד 958 מילים ו-1 תגובות

לוועדת הבדיקה של גנץ אין שום סמכות ושום חשיבות

ועדת הבדיקה שגנץ הקים השבוע בפרשת הצוללות נידונה מראש לכישלון ● הוועדה לא תצליח לחקור כלום, עדי מפתח לא יתייצבו בפניה והיא לא תציף שום ראיה שלא עלתה כבר בתחקירים עיתונאיים או במסגרת החקירה הפלילית בתיק 3000 ● בנוסף לזה, היועמ"ש כבר תפס בעלות על עבודת הוועדה והבהיר כי הוא זה שיגדיר את גבולות הגזרה שלה ● ועדת וינוגרד לא תהיה פה ● פרשנות

עוד 1,085 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה