כשהאוכל מגיע ל"אמפרסנד", חלל עבודה משותף בקומה ה-21 של מגדל קונקורד בבני ברק, יש רחש באוויר. השעה כמעט 13:30 ביום חמישי, זמן להפי האוור, ארוחה שמשתתפים בה חלק גדול מהעובדים כדי לחגוג את סוף השבוע.

אבל בהפי האוור הזה, במקום יין, גבינה וכריכונים, יש חמין, חלה, בירה ומשקאות קלים. זה נראה קצת כמו קידוש בערב שבת, אחרי הביקור בבית הכנסת.

הנשים, שרבות מהן חובשות פאות או כיסויי ראש אחרים, מתקבצות סביב אחד השולחנות, בשעה שהגברים, חלקם עם פאות, מצטופפים סביב שולחנות אחרים.

יש במטבח שני כיורים: אחד לשטיפת צלחות וסכו"ם חלביים והשני עבור בשריים. באופן דומה, ישנם שלושה מכשירי מיקרוגל: אחד לחימום עוף או בשר, אחד למאכלים חלביים והשלישי למאכלים שהסטטוס שלהם נתון בסימן שאלה.

אמפרסנד הוקם בשנה שעברה על ידי קמא-טק, ארגון ללא מטרות רווח, ששם לו למטרה לשלב את האוכלוסייה החרדית בישראל בתעשיית ההייטק.

חלל העבודה המשותף עונה לצורכי עובדי ההייטק והיזמים החרדים, בכך שהוא מספק להם מתחמי עבודה נפרדים לנשים ולגברים, מטבח כשר ואזור תפילה.

לדברי מנכ"ל קמא-טק, משה פרידמן, היוזמה זכתה להצלחה כה רבה, שעכשיו הוא מתכנן להכפיל את שטח החלל המקורי על ידי שכירת קומה נוספת מעליו.

יתר על כן, הוא אומר, קמא-טק קיבלה פניות מקהילות חרדיות בארצות הברית, שביקשו ממנה לסייע להן בהקמת חללים דומים. אבל הצעד הראשון בהקמת חלל עבודה חרדי נוסף מחוץ לבני ברק יהיה תחילה בירושלים, ולאחר מכן בבית שמש.

ריקי גוטמן עובדת במתחם הנשים באמפרסנד (צילום: שושנה סולומון)

ריקי גוטמן, 40, יועצת שיווק ורעיונאית העוסקת בניהול תוכן באתרי אינטרנט ומדיה חברתית, מקלידה בלפטופ שלה במתחם הנשים באמפרסנד, כשלראשה כיסוי ראש. לדבריה, רוב הלקוחות שלה משתייכים לקהילה החרדית.

ריקי מגיעה למשרד מדי יום – 40 דקות נסיעה מביתה באלעד. היא זקוקה לשקט שמספק החלל כדי לעבוד, היא אומרת וצוחקת – יש לה שמונה ילדים בבית.

"יש כאן סביבת עבודה תומכת", היא אומרת. "אפשר למצוא כאן שיתופי פעולה, ליצור קשרי עבודה, זה מקום שאפשר לקיים בו פגישות".

עבודה מול גוגל ופייסבוק

משימתה של קמא-טק היא לספק הכשרה לגברים ולנשים חרדים ולמקם אותם במשרות הייטק. לשם כך פונה החברה לענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, פייסבוק, מובילאיי וחברות הון סיכון הפועלות בישראל, בניסיון לגרום להן לגוון את כוח העבודה שלהן עם מועמדים מהמגזר החרדי, שנדחק החוצה מעולם ההייטק.

לדברי פרידמן, מאז הקמתה של קמא-טק ב-2013, היא עזרה למקם כאלף חרדים בכמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר שפועלות בישראל.

הארגון עובד כעת עם מאגר של כ-1,300 יזמים חרדים שמנסים להקים חברות סטארט-אפ, מאגר שהיה כמעט ריק לגמרי רק לפני חמש שנים. לדברי פרידמן, "אנחנו יצרנו את השוק הזה, ו-95% מהיזמים החרדים עובדים באמצעותנו".

בנוסף על השמת עובדים, קמא-טק הקימה "אקסלרטור" לחברות סטארט-אפ, תכנית האצה שנועדה לסייע ליזמי הייטק חרדים בפיתוח החברות שלהם. "בכל שנה אנחנו בוחרים 10 יוזמות סטארט-אפ שאנחנו מאמינים בהן", אומר פרידמן.

קמא-טק מציעה ליזמים הכשרה, ייעוץ והדרכה מצד חברות טכנולוגיה גדולות כגון ויקס, טאבולה ואאוטבריין, ומסייעת להם להשיג גישה להון ממשקיעים ומגופים ממשלתיים ולבנות את אסטרטגיית הצמיחה שלהם. תכנית ההאצה נכנסת עכשיו לשנתה החמישית. עד כה היא ליוותה 40 חברות, שהצליחו לגייס הון כולל של כ-150 מיליון דולר ומעסיקות כעת כ-600 עובדים, לדברי פרידמן.

מגבעות על הקיר באמפרסנד, חלל העבודה המשותף שהקימה קמא-טק, יולי 2019 (צילום: שןשמה סולומון)

אמפרסנד הוקמה כדי לתמוך בפרחי היזמות האלה באמצעות חלל עבודה, קשרים עסקיים, סדנאות והרצאות – ו"הפי האוור" המותאם לצורכיהם.

המרכז נתמך כלכלית על ידי כמה נותני חסות, שאחד העיקריים שבהם הוא פרופסור אמנון שעשוע, מנכ"ל מובילאיי, שנרכשה על ידי אינטל ב-2017.

פרידמן מדבר איתנו כשהוא עומד על המרפסת המוארת של חלל העבודה. בדיוק כשם שהבניין נמצא על הגבול בין בני ברק לבין תל אביב, כך קמא-טק יכולה לבנות גשר בין שני העולמות הללו, הוא מכריז ומחווה בידיו לעבר שתי הערים.

בהייטק הישראלי חסרים כ-15,000 עובדים בשנה. פנייה לאוכלוסיות שלרוב מודרות ממנה – ערבים, חרדים ונשים – נתפסת כמפתח לשמירה על תנופתה.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2017 מנו החרדים 9% מהאוכלוסייה בישראל, אבל עד שנת 2059 צפוי שיעורם באוכלוסייה להגיע ל-29%.

בינתיים, על פי נתונים ממשלתיים מ-2015, השנה האחרונה שלגביה נתונים אלה קיימים, באותה שנה מנו החרדים רק 0.7% מכוח העבודה הטכנולוגי בארץ.

המדריך לתייר הכשר

עדי וייץ, 42, עובדת על האתר שלה, Easy Kosher Travel, שמפנה יהודים שומרי כשרות למסעדות כשרות, בתי כנסת ואתרי מורשת יהודית ברחבי העולם. האתר גם כולל רשימה של מוצרי מזון כשרים שאפשר למצוא בחנויות המקומיות.

וייץ, שמעדיפה שלא להצטלם לכתבה, מסבירה שהיא נמצאת בקשר עם קהילות יהודיות מקומיות, שעוזרות לה להשיג את המידע שהיא צריכה.

משמאל: חזי נגר; אלי ממן, מייסד "טרנזיט"; משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק; שרגא קזצ'קוב, מנהל טכנולוגיות ב"טרנזיט"

ישראל גורט, שגם הוא עובד מאמפרסנד, נכלל בשנה שעברה ברשימת "30 מתחת ל-30" של מגזין "פורבס", בשל כישוריו כהאקר וכמומחה סייבר. כיום הוא מנהל טכנולוגיות ראשי ומייסד שותף של Reflectiz, סטארט-אפ שעוסק באבטחת סייבר, שפיתחה טכנולוגיה לניטור וניתוח של מידע, פעילות והתנהגות באתרים.

עובד נוסף באמפרסנד, יהודה בלוֹי, בן 30, הקים לפני שנה את האתר "מניבים", לוח מקוון לנדל"ן מסחרי.

אלי ממן שוכר כמה משרדים באמפרסנד עבור חברת הסטארט-אפ שהקים, "טרנזיט", המונה עשרה עובדים. החברה מספקת שירות להזמנת הובלות, שיפעל באופן דומה לאפליקציות כמו "גט" או "אובר".

עמיתו, חזי נגר, עבד בתעשיית ההובלה במשך 13 שנה, ומנהל הטכנולוגיות של החברה, שרגא קזצ'קוב בן ה-21, עוסק בפיתוח תוכנה מאז גיל 15, מקצוע שלמד בעצמו כשהתגורר בארצות הברית, במקביל ללימודיו בישיבה.

"כמות הכישרון, האנרגיה וההזדמנויות בעולם החרדי עצומה", אומר פרידמן. "אבל אנחנו צריכים לחבר את האנשים האלה למנטורים, למשקיעים, למעסיקים. אנחנו רק בהתחלה".

יזמים חרדים מתפללים תפילת מנחה באמפרסנד (צילום: שושנה סולומון)

מבין שלל האירועים הפוליטיים של סוף השבוע – הראיונות, הציוצים ושבתות התרבות – נדחק הצידה נתון מעניין שעלה בסקר חדשות 12 שפורסם בשישי בערב: גדעון סער מוביל בפער ענק על פני כל המועמדים האחרים בצמרת הליכוד בשאלה מי ראוי לרשת את מקומו של בנימין נתניהו בראשות מפלגת השלטון.

סער, על פי הסקר שערך מכון מדגם בראשות מנו גבע לאולפן שישי, מקבל 29 אחוזים מהקולות בציבור הרחב, בעוד האחרים בצמרת הליכוד – יולי אדלשטיין, ישראל כ"ץ, גלעד ארדן ומירי רגב – נעים סביב אחוזים חד ספרתיים נמוכים.

הנתון הזה, מתברר, העסיק את היורשים הפוטנציאליים של נתניהו ואת חברי הכנסת והפעילים כמעט כמו הסקרים על תוצאות הבחירות, אם לא יותר.

הבכירים בליכוד הולכים אחרי נתניהו בעיניים עצומות, אבל גם מביטים מסביב בדאגה כדי לבחון את מצב היריבים בקרב הצפוי על ההנהגה. כולם בכוננות גבוהה ומדברים כמעט בוודאות על מצב שבו נתניהו יצטרך לעזוב את החיים הפוליטיים בגלל הפסד פוליטי בבחירות, משולב עם החלטה להגיש נגדו כתבי אישום אחרי שימוע.

יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, גדעון סער, ישראל כ״ץ (צילום: פלאש90)

עם זאת, כל הבכירים בליכוד עמם שוחחנו מאוחדים בדעה כי פרסום הסקרים הללו (פעם שנייה בחודש האחרון) אינם טובים לסער עצמו. הטענה היא כי סער אינו הכי פופולרי בליכוד, ובפריימריז האחרונים שהתקיימו במפלגה בתחילת פברואר השנה הוא תפס רק את המקום הרביעי, אחרי אדלשטיין, כ"ץ וארדן.

מאז המעמד של סער השתנה עוד לרעה, בבעקבות הזוגיות המתוקשרת (והמאושרת) של אלונה בתו עם השחקן הערבי אמיר חורי, שלא התקבלה בקלות בקרב חלק מהליכודניקים. "בחוץ הוא חזק, בפנים הוא גמור", אבחן אחד הבכירים אמש.

View this post on Instagram

A post shared by Alona Saar (@alonasaar) on Aug 21, 2019 at 1:08pm PDT

לפי הבכירים, סער מוביל כרגע בסקרים הללו, משום שהוא כבר מתויג כמי שיתמודד על ראשות הליכוד אחרי נתניהו – והלוא ראש הממשלה עצמו הפך אותו לאלטרנטיבה בעימות הגדול שפרץ ביניהם לפני חצי שנה.

בכירים אחרים עוד לא נכנסו למרוץ, ואיש מהם לא הצהיר באופן רשמי על המועמדות שלו, אלא רק על כוונות בעתיד. כך אדלשטיין, כ"ץ, רגב, הנגבי ואחרים. כולם רומזים אבל לא מנופפים בראש חוצות. ארדן, למשל, החליט להישאר בארץ ולא לקחת את תפקיד שגריר ישראל באו"ם – אבל הוא לעולם לא יודה בפומבי כי הוא רואה את קץ שלטונו של נתניהו מתקרב ורוצה להיות כאן ביום הדין.

הסקרים עלולים גם להפוך את סער למטרה. היום כבר מתגבשות בריתות בין יריבים מרים לשעבר, בגלל האיום של סער. ישראל כ"ץ וארדן שיתפו פעולה בפריימריז האחרונים בהצלחה גדולה, ודחקו את סער למקום הרביעי.

מירי רגב וגדעון סער ב-2013 (צילום: פלאש 90)

יחד עם זאת, הנחת עבודה בקרב פעילי הליכוד היא שאם סער ימשיך להיות פופולרי בציבור ויתגלה כשואב מנדטים רציני, לא תהיה לחברי המפלגה ברירה והם יבחרו בו כדי שיבטיח להם את השלטון גם אחרי נתניהו.

אין לי מושג איך סער עצמו מקבל את הנתונים המחמיאים, שעלולים לעורר מולו גל של התנגדות, כאמור. מה שבטוח, ראש הממשלה ומקורביו רותחים מול האפשרות הנוראה שנתניהו יאלץ לעזוב את תפקידו בבושת פנים ואילו שנוא נפשו יתפוס את מקומו. נתניהו הרי חשד כי סער חתר תחתיו וזמם נגדו פוטש יחד עם נשיא המדינה ראובן ריבלין. הוא לא שינה מאז את דעתו.