אישיות
דוד ביטן

ראיון "זאת לא בושה להיות באופוזיציה"

ח"כ מיקי זוהר, מהדוברים המרכזיים בליכוד, מאד מוטרד בימים אלה מהאפשרות שכחול-לבן תקים ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת ● בראיון לזמן ישראל הוא מסביר מדוע נתניהו צריך לדחות את החזרת המנדט "עד הרגע האחרון", מדוע אין חשיבות להצהרות ההתמודדות של סער או כ"ץ על ראשות הליכוד, ולמה הוא לא חושש ממצב שבו מפלגתו תשב באופוזיציה

עוד 986 מילים

אמש בטלוויזיה "הליכודניקים" הגיש פולקלור במקום חשיפה אמיתית של עומק השחיתות

סרטו של עמרי אסנהיים הבטיח כי "סודות הליכוד נחשפים" אך לא עמד במשימה ● למרות היותו חביב ומעניין, "הליכודניקים" לא ירד לעומק הקשר המתהדק והמסתבך בין השלטון, ההון והליכודניקים ● ביקורת

עמרי אסנהיים, עיתונאי מוכשר שחשף בעבר כמה סיפורים מדהימים בתכנית "עובדה", הבטיח כי "הסודות של הליכוד נחשפים" בסרטו "הליכודניקים". אך הפעם הוא לא עמד במשימה. הסרט הארוך על הליכוד, שנמתח על פני שלושה חלקים ששודרו בשני ערבי שידור רצופים, היה בעיקר סיפור פולקלוריסטי, לפעמים חביב ומעניין ואפילו בעל ערך דוקומנטרי – אבל אז רזי מפלגת השלטון הוא לא גילה.

הליכוד זו תעשייה. אסנהיים הצליח לציין פה ושם מעשי שחיתות, אבל הוא לא ירד לעומק הקשר המתהדק והמסתבך בין השלטון, ההון והליכודניקים. הוא הגיע לקצה הבור, אבל לא חפר.

אורי שני מתוודה בסרט ״הליכודניקים״ על מעשיו לקידום אריאל שרון (צילום: צילום מסך/מאקו)
אורי שני מתוודה בסרט ״הליכודניקים״ על מעשיו לקידום אריאל שרון (צילום: צילום מסך/מאקו)

מאד נחמד שחבר מרכז מבקש משרת החינוך שתעלה את הבן העצל שלו לכיתה י"ב, אבל תחקיר אמיתי היה צריך לרדת לשורש הקשרים בין השרים והפעילים, יחסי התן וקח, הכספים שעברו מיד ליד, רישיונות הבנייה והמסחר, המינויים הפוליטיים והג'ובים שחולקו ולפעמים נסחטו לאורך השנים, קבלני הקולות שעבדו ועובדים בפריימריז בשיטות אפלות, הגורמים העברייניים שניסו להשתלט על הליכוד.

חומר שחור לא היה כאן, וחבל. אין מפלגה שהיא עדיין כל כך פעילה ותוססת כמו הליכוד. אולי רק ש"ס. בית הקלפים זה כאן, וככל שהליכוד הלך והתבסס בשלטון, כך חברו והתבססו גם הקשרים האסורים. השררה גם עיוותה לגמרי את ראש הממשלה ושרים בליכוד, והם הרגישו כי הציבור מחויב לשרת אותם ולא להיפך.

נתניהו הוא ראש החץ ברגע זה, ולא ברור איך ענייניו הפליליים יסתיימו, אבל בוגרי ליכוד אחרים מצאו את עצמם בכלא או שנחלצו בעור שיניהם ממשפטים וכתבי אישום רק בגלל שלא עמדו בפיתויים הכספיים והאחרים שסיפק להם כוח השלטון. כך אהוד אולמרט, משה קצב, אברהם הירשזון, נעמי בלומנטל, אביגדור ליברמן, חיים כץ ואחרים.

ככל שהליכוד התבסס בשלטון, כך התבססו גם הקשרים האסורים. השררה עיוותה לגמרי את ראש הממשלה והשרים, והם הרגישו כי הציבור מחויב לשרת אותם ולא להיפך

ועם זאת, הסרט של אסנהיים הצליח לתאר היטב את ההתפתחות הפוליטית-חברתית של הליכוד לאורך השנים, את החיבור הבלתי נתפס בין לוחמי האצ"ל והלח"י ובני עדות המזרח, שתי אוכלוסיות מקופחות שמנחם בגין גיבש לעוצמה פוליטית מנצחת.

ראש הממשלה דאז יצחק שמיר ובנימין נתניהו, ב-1986 (צילום: משה שי/פלאש90)
ראש הממשלה דאז יצחק שמיר ובנימין נתניהו, ב-1986 (צילום: משה שי/פלאש90)

ברית המקופחים הזו נשמרה לאורך השנים, גם אם היו באמצע פיצוצים עדתיים בלתי נמנעים, שהגיעו לשיאם בפרישה של דוד לוי מהליכוד והקמת גשר. בסופו של דבר לוי חזר לליכוד, גם אחרי סיבוב שעשה בשמאל. יפה הסביר ח"כ דוד ביטן כי תחושות האפליה עוברות מדור לדור בתוך המשפחות. הבנים לא הכירו את מפא"י, אבל הם יודעים איך היא דפקה את הוריהם וסבותיהם עולי מרוקו.

לתוך התפר הזה נכנס גם בנימין נתניהו, שמצליח לעורר תמיד את הרושם האנטי-ממסדי בעיני בוחריו, גם אם הוא ראש הממשלה שמכהן הכי הרבה שנים בהיסטוריה. זה הדי.אן.איי של הליכודניקים, ונתניהו חקר אותו והתלבש עליו. אבל כאן קרה פנצ'ר.

ברגע שהרגשת העליונות של נתניהו ותאוות השלטון והכסף שלו ושל הפעילים גברו על תחושת השליחות של פעם; ברגע שראש הממשלה הלך והסתבך בפלילים וצירף לרשימת האויבים שלו גם מוסדות ממלכתיים כמו המשטרה והפרקליטות; ברגע שחברי המרכז סירבו להירגע, ותבעו לעצמם עוד ועוד; ברגעים הללו חל השבר בליכוד שגרם לנתניהו להפסיד, הלכה למעשה, בבחירות האחרונות.

לימור לבנת כיכבה בסרט ״הליכודניקים״ (צילום:  צילום מסך/מאקו)
לימור לבנת כיכבה בסרט ״הליכודניקים״ (צילום:  צילום מסך/מאקו)

אנשים כמו דן מרידור, לימור לבנת (שהתראיינה בסרט על תקן של קדושה מעונה, אבל מי שמכיר יודע שהיא הייתה אחת הקילריות הפוליטיות הידועות בליכוד) וגם דן תיכון, מיקי איתן, רוני מילוא ונסיכים אחרים מייצגים כנראה קבוצה גדולה של ליכודניקים מסוייגים, שסירבו לבוא לקלפי, או שהלכו למפלגות ימין אחרות.

נתניהו זועק בסוף הסרט, בסצינה שצולמה יומיים לפני פתיחת הקלפיות, מול הפעילים שהזמין לביתו – ובהם הוא נזכר בעיקר ערב בחירות ובעתות אחרות של מצוקה פוליטית – שייצאו להביא את הליכודניקים שנשארים בבית. זה לא עזר. הם לא באו. את האנשים האלה נתניהו לא מייצג יותר. אם יעמוד מישהו אחר בראשות הליכוד, הם אולי יחזרו הביתה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אולי עומרי אסנהיים לא העמיק בפרק אתמול בתחקיר על השחיתויות, אבל הציג מסמך היסטורי ואנתרופולוגי מעולה, שיסייע בעיצוב ושימור הזיכרון הציבורי, כמו כמה מן הסדרות המיתולוגיות של חיים יבין.
עוד 556 מילים ו-1 תגובות

בחינת זהותם של חברי הכנסת הנבחרים, ותיקים וחדשים, יכולה להעיד על החברה הישראלית, שבחרה בהם ● עם רוב מכריע לגברים יהודים, עירוניים ומשפחתיים, ו-10% נציגי ציבור המעורבים בפרשות פליליות, אפשר כבר לנסות ולנבא איך ייראו החלטותיה

עוד 1,136 מילים

החיים על פי ביטן "הבחירות לא זויפו ולא נגנבו, עזוב אותך"

תני גולדשטיין בילה אתמול בחמ"ל של ועדת הבחירות המרכזית, יחד ח"כ דוד ביטן מהליכוד ● בניגוד לטענות הליכוד לכל אורך הקמפיין, ביטן אמר כי אין לו כל חשש לזיופים: "תרדו ממני עם זה. בוא, חלאס, שב, שתה קפה" ● הנשיא ריבלין התמוגג מאחוזי ההצבעה ● ומדוע הוועדה בחרה להסתיר מהציבור את נתוני ההצבעה בזמן אמת בקלפיות השונות

עוד 1,113 מילים

פרשנות מבקר בלי שיניים

ארגונים לזכויות אדם ומומחים למדעי המדינה מביטים בדאגה על המהפכה שמחולל מתניהו אנגלמן במשרד מבקר המדינה ● נראה כי הדבר היחידי שהוא נחוש לעשות בכל הכוח הוא לטלטל את המוסד הזה מהיסוד ● פיקוח הדוק על נבחרי הציבור שלנו לא צפוי להתרחש שם ● וגם הפרסומים על חלק מחברי ועדת ההיתרים לא מצליחים לעצור אותו

עוד 1,147 מילים

"המצלמות הפכו לנשק הסודי שלנו בבחירות"

תחקיר כמה רחוק היו מוכנים ללכת אנשי הליכוד, בפיקוחו של בנימין נתניהו ובניצוחו של יואב גלנט, כדי "להילחם בתופעת הזיופים במגזר הערבי" באפריל ולהוריד את אחוזי ההצבעה שם ● וכמה רחוק הם ילכו בספטמבר, אם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לא יעצור אותם

עוד 2,968 מילים

פרשנות בליכוד מייחלים לגנץ מוקטן. הוא לא קיים

בליכוד רואים במזג הנוח של גנץ חולשה, ובהיסטוריה שלו עם נתניהו כהזדמנות ● דוד ביטן אישר כי ראש הממשלה ישמח לצרף את גנץ לממשלתו - רק בלי השותפים בכחול-לבן ● גנץ לא הגיב לפרובוקציה. הוא אף פעם לא מגיב ● זה לא אומר שהוא אפילו ישקול הצעה כזו

ח"כ דוד ביטן, מי שארגן את עצומת הנאמנות בראש הממשלה בנימין נתניהו בתחילת השבוע, הודיע  אתמול (חמישי), בהמשך לידיעות שהתפרסמו בבוקר, כי נתניהו ישמח לצרף את בני גנץ לממשלה שלו. לא את מפלגת כחול-לבן, כמובן, כי נתניהו הרי פרסם מאמר נגד ממשלת אחדות. "אנחנו רוצים את גנץ מוקטן", מיתג ביטן את הרעיון. כלומר, גנץ וחברי הסיעה שלו, חוסן לישראל. האחרים לא. לכן זו לא ממשלת אחדות.

בני גנץ, יו"ר מפלגת כחול-לבן המונה 35 מנדטים, לא הגיב. במקום לשלוח את אחד הדוברים שלו נגד ביטן ולומר כי הם רוצים "ביבי מוקטן", או למצער, להודיע כי הוא בא להחליף את נתניהו ולא להצטרף אליו – גנץ העדיף לשתוק.

אפשר לומר שזה הסגנון הרך והמינורי של גנץ. אפשר לומר שלא כל אמירה ראויה לתגובה. אחרים יאמרו כי גנץ הוא באמת החוליה החלשה, ביטן יודע על מה הוא מדבר, ובבוא היום הרמטכ"ל לשעבר לא ישמע באוזן החצי-חרשת את קולות המחאה ויצטרף לממשלת נתניהו. האמנם?

מועמד של פשרה

עד למערכת הבחירות הקודמת, לא נרשמו עימותים בין נתניהו וגנץ; להיפך. גנץ עמד בצד ב-2010, בימי מלחמת העולם בממשלה ובצמרת צה"ל על המינויים הבכירים. שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ״ל גבי אשכנזי התקוטטו על מינוי סגן הרמטכ"ל. ברק רצה את יואב גלנט, כי הוא נטה ליישר קו תוקפני נגד איראן.  אשכנזי רצה את גדי אייזנקוט.

גנץ, כדרכו, היה מועמד של פשרה ומונה באוקטובר 2009 לתפקיד סגן הרמטכ"ל. קרוב לשנה לאחר מכן, באוגוסט 2010, מונה גלנט לרמטכ"ל. גנץ יצא כבר לחופשת שחרור, אבל המינוי של גלנט נפל, כזכור, בגלל הסתבכות משפטית. נתניהו וברק הציעו את תפקיד הרמטכ"ל לאייזנקוט שסירב, אבל המליץ על גנץ שזכה שוב מן ההפקר. כך הוא הפך למנהיג הצבא.

בנימין נתניהו ובני גנץ ב-2013 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
בנימין נתניהו ובני גנץ ב-2013 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

נתניהו וגנץ יצאו ביחד לשני מבצעים בעזה: עמוד ענן  (2012) וצוק איתן (2014). בין השניים לא פרצו מריבות כפי שמתחייב לפעמים ביחסים בין ראש הממשלה והרמטכ"ל. גנץ היה כזה נוח, עד שנתניהו העניק לו שנה רביעית בתפקיד.

נתניהו, וזהו כלל היסטורי, חושש מרמטכ"לים. הוא שקשק מאהוד ברק, פחד מאמנון ליפקין-שחק ונאחז אימה במהלך 2018 מול האפשרות שגנץ יתמודד מולו – וזה בדוק. הוא אפילו שקל להקדים את הבחירות כדי לכלוא את גנץ בתוך תקופת הצינון שלו. עד כדי כך הוא חשש.

בנובמבר 2018 הסתיימה תקופת הצינון המפורסמת של גנץ, והגיעה תקופת ההמתנה. לקראת הבחירות באפריל האחרון, הציע יו"ר העבודה אבי גבאי למסור את ההנהגה לגנץ, אך הוא סירב והעדיף להקים את תנועתו, חוסן לישראל.

סומן כמי שעשוי לשבור את הכלים

גנץ נקט תמיד בסגנון מאופק וזהיר, אולי זהיר מדי מול נתניהו. בנאום הפתיחה שלו בינואר האחרון, בגני התערוכה, גנץ אפילו הרעיף שבחים על ראש הממשלה, דיבר על הישגיו וכינה אותו 'פטריוט ישראלי'. אצל נתניהו, קומפלימנטים הם סימן לחולשה. גנץ חטף מכות מתחת לחגורה, הוצג כלא שפוי, מי שמפקיר את הטלפון הסלולרי שלו לפריצה של גורמים זרים, ועוד סיפורים שהוא לא אהב לשמוע.

אבל התגובה של גנץ נותרה מנומנמת – כמו אתמול, מול האמירות של ביטן.

ראשי מפלגת כחול-לבן: משה יעלון, יאיר לפיד, בני גנץ וגבי אשכנזי (צילום: פלאש90)
ראשי מפלגת כחול-לבן: משה יעלון, יאיר לפיד, בני גנץ וגבי אשכנזי (צילום: פלאש90)

הסגנון ומערכת היחסים הטובה נתניהו-גנץ עמדה בניגוד לשנאה ולהיסטוריה הקשה שבין ראש הממשלה ושותפיו של גנץ, יאיר לפיד ומשה בוגי יעלון. לפיכך, גנץ סומן כמי שעשוי לשבור את הכלים ולחבור לנתניהו. בליכוד בונים על זה, ביטן וחבריו מציפים את האפשרות הזו, אבל זה לא קרה אחרי הבחירות באפריל – וזה לא יקרה בספטמבר.

אם לנתניהו לא יהיו 61 חברי כנסת, גנץ לא יפרק את כחול-לבן וירוץ עם חברי הכנסת האלמוניים שליהק כדי להציל את נתניהו. ואם יהיו לראש הממשלה 61 מנדטים, הרי שהסיבה היחידה שבכלל יפנה אל גנץ היא כדי לחזק את ״קואליציית החסינות״, שתאפשר לו להימנע מהעמדה לדין ולהעביר את פסקת ההתגברות, להחלשת בית המשפט העליון.

ודווקא בגלל זה, גנץ לא יצטרף אל נתניהו. מהלך נועז וחוצפני שכזה לא מתאים לאיש עם המזג הנוח. אחרי הכול, הוא לא אהוד ברק.

עוד 575 מילים

צבי האוזר, מי שהיה מזכיר הממשלה ואחד האנשים הקרובים ביותר לבנימין נתניהו, רץ ברשימת כחול-לבן ומנסה לשכנע את הציבור שלבחירות הללו יש מטרה אחת: חסינות לראש הממשלה ● בראיון לזמן ישראל הוא אומר: "אנחנו מפלרטטים עם משבר חוקתי"

עוד 1,425 מילים

התקף חרדה במצודת זאב

נתניהו אוהב להשתמש בדימוי של ספינה השטה במים סוערים והמלחים רצים מסיפון לסיפון כדי לייצב את העסק ● זה, פחות או יותר, המצב בליכוד ביממה האחרונה ● עצומות חסרות ערך, ריצה של בכירים להצהיר נאמנות מול כל מיקרופון פתוח ● נתניהו אפילו ביטל ביקור רשמי של שר החוץ ישראל כ״ץ בברזיל ● וכל המהומה הזו בגלל אחד ויחיד: אביגדור ליברמן ● פרשנות

אביגדור ליברמן חולל עוד מהומה בליכוד.

במפלגת השלטון, מסתבר, לא באמת מצליחים להתמודד עם האיש והמסר. בשיחות שניהלתי עם שרים בליכוד, הם מודים שהם אובדי עצות. ליברמן הצליח למצוא נוסחה חדשה – ימין חילוני אנטי-חרדי – שהם לא מצליחים להתמודד איתה.

התקווה היחידה היא שברגע האמת, בנימין נתניהו יצליח לגרד 61 מנדטים, או שליברמן לא יהין להקים ממשלה עם כחול-לבן, העבודה, המחנה הדמוקרטי והמפלגות הערביות. במקרה כזה אפשר יהיה לדון איתו על רוטציה. לא תהיה ברירה.

בשיחות עם שרים בליכוד, הם מודים שהם אובדי עצות. ליברמן הצליח למצוא נוסחה חדשה – ימין חילוני אנטי-חרדי – שהם לא מצליחים להתמודד איתה

בינתיים ליברמן מריץ את הליכודניקים הלוך ושוב לכל הכיוונים. בנימין נתניהו אוהב להשתמש בדימוי – בהתייחסו ליריבים פוליטיים הנתונים בצרות – של ספינה השטה במים סוערים והמלחים רצים מסיפון לסיפון כדי לייצב את העסק. זה, פחות או יותר, המצב בליכוד ביממה האחרונה. ליברמן אישר בשבת בבוקר את עניין הרוטציה. בערב הוא המליך את יולי אדלשטיין כמנהיג אלטרנטיבי בליכוד, אם נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה.

דוד ביטן ובנימין נתניהו (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
דוד ביטן ובנימין נתניהו (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

יאיר נתניהו מיהר להפוך את הרעיון של ליברמן להוכחה שיש פוטש של אדלשטיין נגד נתניהו. בעיני בכירים בליכוד, הציוץ של הבן היה סימן להיסטריה בביתו של נתניהו פנימה, למרות – ואולי דווקא בגלל – שהציוץ נמחק זמן קצר אחרי שפורסם. אין לנו תרשומת של השיחות בין נתניהו ומקורביו, אבל בכירים מסבירים שדוד ביטן לא יעשה שום דבר בימים טעונים כאלה בלי אישור מבלפור, וכך יצאה יוזמת עצומת הנאמנות ליו"ר הליכוד.

מרגע זה התחילה הפאניקה גם בשורות חברי הכנסת והבכירים האחרים בליכוד. כולם, מהראשון ועד האחרון חיפשו במרץ את ביטן כדי להקדים ולשים את שמם על העצומה שהגיש להם.

בהמשך היום עלו כל הבכירים לראיונות ברדיו ובטלוויזיה, והבהירו כי נתניהו אינו מוצר להחלפה. חסר למי שלא היה מתייצב, גם אם היה שמח לראות את נתניהו מתאדה ברגע זה ממש. אני בטוח שגדעון סער היה מוכן לקרוע את העצומה של ביטן לגזרים, אבל אז הוא היה מתנגש במסורת העליונות של המנהיג, שהנחיל זאב ז'בוטינסקי לרביזיוניסטים לפני קרוב ל-100 שנה. חברי הליכוד והפעילים לא היו סולחים על כך.

בנימין נתניהו ויולי אדלשטיין (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
בנימין נתניהו ויולי אדלשטיין (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

ליברמן הפך בינתיים את אדלשטיין לחשוד מיידי, ולכן גם יו״ר הכנסת רץ לחתום על העצומה של ביטן והיה חלוץ הבכירים בליכוד שעלו לשידור. כל זה מחזק את הטענה שגם אם נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה אחרי הבחירות, איש שם לא ידרוש להדיחו, כי אז הוא גוזר על עצמו כליה בליכוד.

אבל נתניהו לא מוכן להסתפק בהערכות פוליטית כאלה, ולא נשען על ההיסטוריה והמסורת. הוא דורש עצומות בשטח, גם אם אין להן שום תוקף או משמעות. הוא מנצל את הפאניקה של השרים והבכירים מפני חברי הליכוד, ומעמיד את עצמו כמנהיג נרדף.

נתניהו, כמו הבן יאיר, חושד בכולם. הוא מזהה סימני מרד פה ושם. הוא ער לקבוצות בווטסאפ שמזוהים עם היריבים הפוטנציאליים שלו. הוא גם לא רוצה שהם ירימו ראש.

אתמול ביטל נתניהו ביקור מדיני של שר החוץ החדש, ישראל כ״ץ, בברזיל. הוא לא צריך שמישהו יגנוב לו את ההצגה הבינלאומית בימים האלה

אתמול ביטל נתניהו ביקור מדיני של שר החוץ החדש, ישראל כ״ץ, בברזיל. הוא לא צריך שמישהו יגנוב לו את ההצגה הבינלאומית בימים האלה. בסביבת שר החוץ אמרו לזמן ישראל, בדוחק, כי התקבל אישור עקרוני למפגש עם נשיא ברזיל ז׳איר בולסונארו. "מכיוון שהתאריך המוצע חייב היעדרות מהארץ של למעלה משבוע סוכם שנתאים ביקור למועד מאוחר יותר", מסר מקורב לזמן ישראל.

בנימין נתניהו וישראל כ״ץ (צילום: פלאש90)
בנימין נתניהו וישראל כ״ץ (צילום: פלאש90)

היום (שני) יימשך מסע החנופה למנהיג הליכוד. ליברמן רואה את האירועים וצוחק. כל מילה שלו מטלטלת עוד יותר את ספינת השלטון, למרות שהוא לא לוקח משם קולות רבים. מכחול-לבן הוא לוקח יותר.

עוד 548 מילים

חשיפה נתניהו מתעניין רק בליברמן, ובליכוד מיואשים

צמרת הליכוד נפגשה במצודת זאב, ושמעה מראש הממשלה את תוצאות הסקרים הפנימיים שהזמין ● נתניהו הבהיר לנוכחים: המטרה היא ליברמן, צריך לקחת ממנו את המנדטים האבודים ● כל נסיון להציע אלטרנטיבות, נדחו ● גם ברק סומן כמטרה אסטרטגית: הסקרים מעידים כי הוא היחיד שיגרום לאנשים לצאת מהבית ולהצביע נגדו

הישיבה של צמרת הליכוד ביום שני בערב במצודת זאב גילמה את עומק המצוקה במפלגת השלטון.

לימין יש רוב מובהק בקרב בעלי זכות ההצבעה, אבל לליכוד אין קואליציה ולא בטוח שתהיה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, מכונת בחירות ואשף אלקטורלי, נראה בעצמו אובד עצות. המשתתפים בישיבה לא הבינו את האסטרטגיה שלו בבחירות האלה, ולא הסכימו גם עם מה שהבינו. הדרך לניצחון בקלפי ב-17 בספטמבר נראית להם רחוקה, והמטרה עכשיו היא לייצב את הספינה ואולי לגרד בסוף 61 מנדטים.

שבעה שרים וחברי כנסת אשר נתניהו סומך עליהם ועל שיקול דעתם זומנו לישיבה: יובל שטייניץ, אופיר אקוניס, יואב גלנט, אמיר אוחנה, ציפי חוטובלי, אבי דיכטר ודוד ביטן.  נתניהו הציג שם סקרים פנימיים שהזמין. "הליכוד", הוא אמר, "עומד על 32 מנדטים. המצב עקבי, עם סטייה קלה למטה".

"שלושה מנדטים הלכו לליברמן", הסביר נתניהו. "חייבים להחזיר אותם אלינו. הקמפיין הכי חשוב שלנו זה הקמפיין הרוסי"

"שלושה מנדטים הלכו לליברמן", הסביר נתניהו. "חייבים להחזיר אותם אלינו" – הוא הוסיף תנועת יד חדה שאהובה עליו, מלמעלה למטה. "הקמפיין הכי חשוב שלנו זה הקמפיין הרוסי".

אביגדור ליברמן (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
אביגדור ליברמן (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

הדרך של נתניהו היא לגזול קולות מישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. כמה שיותר ובכל דרך אפשרית. לדבריו, כל קול שיוצא מליברמן חוזר לליכוד, ולא הולך לשום מקום אחר. לא למפלגות השמאל, לא לחרדים ולא לאיחוד מפלגות הימין. "זו דרך חד כיוונית", הוא הסביר, "זו אולי הדרך היחידה".

ומה לגבי המפלגות מימין לליכוד? כאן נתניהו ממש הפתיע את חבריו. "אנחנו לא צריכים מפלגה אחת, אנחנו צריכים שירוצו שתיים, כמו בבחירות באפריל", אמר נתניהו. "מפלגה אחת של הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית; ומפלגה שנייה של איילת שקד, נפתלי בנט ומשה פייגלין. כל אחד יביא את המנדטים שלו".

שטייניץ: "ראש הממשלה, אתה לוקח הימור. אתה הולך לאבד ארבעה מנדטים. אני חושב שהכי טוב שתהיה מפלגה אחת מאוחדת מימין לליכוד. כל פיצול מסכן אותנו"

שטייניץ נזעק. "ראש הממשלה, אתה לוקח הימור. אתה הולך לאבד ארבעה מנדטים. אני חושב שהכי טוב שתהיה מפלגה אחת מאוחדת מימין לליכוד. כל פיצול מסכן אותנו. עלול להיות מצב שמפלגה אחת או שתיים לא עוברות את אחוז החסימה".

"הם יעברו. אני חייב להגיע ל-61", ענה נתניהו.

״בפעם הקודמת הסקרים אמרו ששתי המפלגות יעברו וראינו איך זה נגמר״, שטייניץ ציין.

"אבל איך תביא עוד מנדטים?", שאלה חוטובלי. "בעולם אידיאלי אתה עומד על 60".

"הדרך עוברת במגזר הרוסי", חזר ואמר נתניהו.

"למה אתה חס על הציונות הדתית? מה אתה מרחם עליהם? תיכנס בהם, תביא את הליכוד ל-37 מנדטים. מה אכפת לך מהגוש עכשיו?"

"תגיד, למה אתה חס על הציונות הדתית?" שאל ביטן. "מה אתה מרחם עליהם? תיכנס בהם, תביא את הליכוד ל-37 מנדטים. הרי הפעם אין לנו את כחלון (כמפלגה מתחרה חילונית). מה אכפת לך מהגוש עכשיו?"

"אני לא רוצה יותר מ-35 מנדטים", ענה נתניהו. "אם כולם יעברו, הצלחתי".

הניסיונות שעשו השרים לשכנע את נתניהו לנסות אופציות אחרות, חוץ מליברמן, לא הועילו, והעמדה הכללית של המשתתפים הייתה כי נתניהו עושה טעות שאינו פועל לאיחוד מלא של כל המפלגות מימין לליכוד.

נפתלי בנט ואיילת שקד (צילום: פלאש90)
נפתלי בנט ואיילת שקד (צילום: פלאש90)

בנקודה זו הדיון עבר לסוגיית כחול-לבן.

הסקרים של נתניהו הראו תמונה מדהימה: בני גנץ כבר לא קיים בתור מועמד לראשות הממשלה. הסקרים מראים על פער עצום בשאלה, "מי אתה רוצה שיהיה ראש הממשלה?" ומשום כך, החליט נתניהו, הליכוד לא יעסוק בגנץ ובכחול-לבן וימקד את המאמצים רק בליברמן – ובאהוד ברק. תיכף נחזור אליו.

את שקד, שרוצה להצטרף לליכוד, איש בצמרת הרשימה לא רוצה. לפי מקורבי ראש הממשלה, הרי שגם בסקרים הפנימיים התברר כי שקד לא מוסיפה מנדטים לליכוד

במהלך הישיבה, ובין לבין בשיחות מסדרון, עלו שוב שמותיהם של בנט ושקד. ראש הממשלה ומקורביו נשבעים שבנט מבקש להיות השגריר באו"ם. בנט עצמו אומר להד"ם. את שקד, שרוצה להצטרף לליכוד, איש בצמרת הרשימה לא רוצה. את עיקר המאמצים נגדה, אומרים מקורות, מרכזת היום השרה מירי רגב. לפי מקורבי ראש הממשלה, הרי שגם בסקרים הפנימיים התברר כי שקד לא מוסיפה מנדטים לליכוד.

"הכול בגללם", אמר בכיר שהשתתף בפגישה הסגורה במצודת זאב. "בנט ושקד הרסו את המחנה. הם הרסו את הגוש. בגללם ליברמן עושה מה שהוא רוצה ולנו אין מרחב תמרון. זה יהיה אסון אם איילת תבוא לליכוד".

ובחזרה לאהוד ברק.

הרבה אנשים תמהים מדוע נתניהו מחריף את המאבק בברק ויוצא נגדו בקצב של שני פוסטים ביום. הרי נתניהו תמיד התעלם מגורמים נטולי כוח, שעומדים על סף אחוז החסימה – כפי שעשה בבחירות האחרונות עם יו״ר העבודה אבי גבאי. הפעם, במקרה של ברק, הוא רק מחמם את הגזרה.

בסקרים נבדק מי מעורר הכי הרבה אנטגוניזם בקרב אנשי הימין, בעיקר אצל בוחרי הליכוד. ברק היחיד שמושך אנשים להצביע נגדו

הסיבה ברורה: בסקרים של הליכוד נבדק מי האיש שמעורר הכי הרבה אנטגוניזם בקרב אנשי הימין, בעיקר אצל בוחרי הליכוד. נבדקו ברק, גנץ, יאיר לפיד, עמיר פרץ וניצן הורוביץ. ברק הוא היחיד שמושך אנשים להצביע נגדו.

אהוד ברק במהלך ביקור באריאל, ב-16 ביולי 2019 (צילום: Roy Alima/Flash90)
אהוד ברק במהלך ביקור אתמול (שלישי) באריאל (צילום: Roy Alima/Flash90)

נתניהו, אם כן, מעודד את ברק להילחם נגדו ורצוי שהמאבק יהיה כמה שיותר גס, בוטה ומלוכלך. הקרב הזה מעורר אמוציות גדולות. מבחינת נתניהו מדובר ב-WIN-WIN. נתניהו נלחם בברק, מדרבן את מצביעי הימין וגם גורע כוחות מכחול-לבן.

ובכל זאת, האווירה הכללית במרומי מצודת זאב של הליכוד לא הייתה אופטימית ושמחה כמו, למשל, לפני בחירות 2013. "אנחנו בדיכאון קליני", סיכם אחד המשתתפים אחרי הישיבה.

"בציבור שונאים את כולנו. המצב המדיני והביטחוני טוב, יש הישגים מרשימים, אבל הסיפור האזרחי לא מטופל. מערכת הבריאות, הגירעון, ועכשיו מחירי הדיור. יחד עם הבחירות שהוקדמו בלי שאף אחד רוצה אותן והמצב המשפטי של נתניהו? בסך הכול די מייאש כאן".

עוד 818 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה