ח"כ דוד ביטן, מי שארגן את עצומת הנאמנות בראש הממשלה בנימין נתניהו בתחילת השבוע, הודיע  אתמול (חמישי), בהמשך לידיעות שהתפרסמו בבוקר, כי נתניהו ישמח לצרף את בני גנץ לממשלה שלו. לא את מפלגת כחול-לבן, כמובן, כי נתניהו הרי פרסם מאמר נגד ממשלת אחדות. "אנחנו רוצים את גנץ מוקטן", מיתג ביטן את הרעיון. כלומר, גנץ וחברי הסיעה שלו, חוסן לישראל. האחרים לא. לכן זו לא ממשלת אחדות.

בני גנץ, יו"ר מפלגת כחול-לבן המונה 35 מנדטים, לא הגיב. במקום לשלוח את אחד הדוברים שלו נגד ביטן ולומר כי הם רוצים "ביבי מוקטן", או למצער, להודיע כי הוא בא להחליף את נתניהו ולא להצטרף אליו – גנץ העדיף לשתוק.

אפשר לומר שזה הסגנון הרך והמינורי של גנץ. אפשר לומר שלא כל אמירה ראויה לתגובה. אחרים יאמרו כי גנץ הוא באמת החוליה החלשה, ביטן יודע על מה הוא מדבר, ובבוא היום הרמטכ"ל לשעבר לא ישמע באוזן החצי-חרשת את קולות המחאה ויצטרף לממשלת נתניהו. האמנם?

מועמד של פשרה

עד למערכת הבחירות הקודמת, לא נרשמו עימותים בין נתניהו וגנץ; להיפך. גנץ עמד בצד ב-2010, בימי מלחמת העולם בממשלה ובצמרת צה"ל על המינויים הבכירים. שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ״ל גבי אשכנזי התקוטטו על מינוי סגן הרמטכ"ל. ברק רצה את יואב גלנט, כי הוא נטה ליישר קו תוקפני נגד איראן.  אשכנזי רצה את גדי אייזנקוט.

גנץ, כדרכו, היה מועמד של פשרה ומונה באוקטובר 2009 לתפקיד סגן הרמטכ"ל. קרוב לשנה לאחר מכן, באוגוסט 2010, מונה גלנט לרמטכ"ל. גנץ יצא כבר לחופשת שחרור, אבל המינוי של גלנט נפל, כזכור, בגלל הסתבכות משפטית. נתניהו וברק הציעו את תפקיד הרמטכ"ל לאייזנקוט שסירב, אבל המליץ על גנץ שזכה שוב מן ההפקר. כך הוא הפך למנהיג הצבא.

בנימין נתניהו ובני גנץ ב-2013 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

נתניהו וגנץ יצאו ביחד לשני מבצעים בעזה: עמוד ענן  (2012) וצוק איתן (2014). בין השניים לא פרצו מריבות כפי שמתחייב לפעמים ביחסים בין ראש הממשלה והרמטכ"ל. גנץ היה כזה נוח, עד שנתניהו העניק לו שנה רביעית בתפקיד.

נתניהו, וזהו כלל היסטורי, חושש מרמטכ"לים. הוא שקשק מאהוד ברק, פחד מאמנון ליפקין-שחק ונאחז אימה במהלך 2018 מול האפשרות שגנץ יתמודד מולו – וזה בדוק. הוא אפילו שקל להקדים את הבחירות כדי לכלוא את גנץ בתוך תקופת הצינון שלו. עד כדי כך הוא חשש.

בנובמבר 2018 הסתיימה תקופת הצינון המפורסמת של גנץ, והגיעה תקופת ההמתנה. לקראת הבחירות באפריל האחרון, הציע יו"ר העבודה אבי גבאי למסור את ההנהגה לגנץ, אך הוא סירב והעדיף להקים את תנועתו, חוסן לישראל.

סומן כמי שעשוי לשבור את הכלים

גנץ נקט תמיד בסגנון מאופק וזהיר, אולי זהיר מדי מול נתניהו. בנאום הפתיחה שלו בינואר האחרון, בגני התערוכה, גנץ אפילו הרעיף שבחים על ראש הממשלה, דיבר על הישגיו וכינה אותו 'פטריוט ישראלי'. אצל נתניהו, קומפלימנטים הם סימן לחולשה. גנץ חטף מכות מתחת לחגורה, הוצג כלא שפוי, מי שמפקיר את הטלפון הסלולרי שלו לפריצה של גורמים זרים, ועוד סיפורים שהוא לא אהב לשמוע.

אבל התגובה של גנץ נותרה מנומנמת – כמו אתמול, מול האמירות של ביטן.

ראשי מפלגת כחול-לבן: משה יעלון, יאיר לפיד, בני גנץ וגבי אשכנזי (צילום: פלאש90)

הסגנון ומערכת היחסים הטובה נתניהו-גנץ עמדה בניגוד לשנאה ולהיסטוריה הקשה שבין ראש הממשלה ושותפיו של גנץ, יאיר לפיד ומשה בוגי יעלון. לפיכך, גנץ סומן כמי שעשוי לשבור את הכלים ולחבור לנתניהו. בליכוד בונים על זה, ביטן וחבריו מציפים את האפשרות הזו, אבל זה לא קרה אחרי הבחירות באפריל – וזה לא יקרה בספטמבר.

אם לנתניהו לא יהיו 61 חברי כנסת, גנץ לא יפרק את כחול-לבן וירוץ עם חברי הכנסת האלמוניים שליהק כדי להציל את נתניהו. ואם יהיו לראש הממשלה 61 מנדטים, הרי שהסיבה היחידה שבכלל יפנה אל גנץ היא כדי לחזק את ״קואליציית החסינות״, שתאפשר לו להימנע מהעמדה לדין ולהעביר את פסקת ההתגברות, להחלשת בית המשפט העליון.

ודווקא בגלל זה, גנץ לא יצטרף אל נתניהו. מהלך נועז וחוצפני שכזה לא מתאים לאיש עם המזג הנוח. אחרי הכול, הוא לא אהוד ברק.

הישיבה של צמרת הליכוד ביום שני בערב במצודת זאב גילמה את עומק המצוקה במפלגת השלטון.

לימין יש רוב מובהק בקרב בעלי זכות ההצבעה, אבל לליכוד אין קואליציה ולא בטוח שתהיה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, מכונת בחירות ואשף אלקטורלי, נראה בעצמו אובד עצות. המשתתפים בישיבה לא הבינו את האסטרטגיה שלו בבחירות האלה, ולא הסכימו גם עם מה שהבינו. הדרך לניצחון בקלפי ב-17 בספטמבר נראית להם רחוקה, והמטרה עכשיו היא לייצב את הספינה ואולי לגרד בסוף 61 מנדטים.

שבעה שרים וחברי כנסת אשר נתניהו סומך עליהם ועל שיקול דעתם זומנו לישיבה: יובל שטייניץ, אופיר אקוניס, יואב גלנט, אמיר אוחנה, ציפי חוטובלי, אבי דיכטר ודוד ביטן.  נתניהו הציג שם סקרים פנימיים שהזמין. "הליכוד", הוא אמר, "עומד על 32 מנדטים. המצב עקבי, עם סטייה קלה למטה".

"שלושה מנדטים הלכו לליברמן", הסביר נתניהו. "חייבים להחזיר אותם אלינו. הקמפיין הכי חשוב שלנו זה הקמפיין הרוסי"

"שלושה מנדטים הלכו לליברמן", הסביר נתניהו. "חייבים להחזיר אותם אלינו" – הוא הוסיף תנועת יד חדה שאהובה עליו, מלמעלה למטה. "הקמפיין הכי חשוב שלנו זה הקמפיין הרוסי".

אביגדור ליברמן (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

הדרך של נתניהו היא לגזול קולות מישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. כמה שיותר ובכל דרך אפשרית. לדבריו, כל קול שיוצא מליברמן חוזר לליכוד, ולא הולך לשום מקום אחר. לא למפלגות השמאל, לא לחרדים ולא לאיחוד מפלגות הימין. "זו דרך חד כיוונית", הוא הסביר, "זו אולי הדרך היחידה".

ומה לגבי המפלגות מימין לליכוד? כאן נתניהו ממש הפתיע את חבריו. "אנחנו לא צריכים מפלגה אחת, אנחנו צריכים שירוצו שתיים, כמו בבחירות באפריל", אמר נתניהו. "מפלגה אחת של הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית; ומפלגה שנייה של איילת שקד, נפתלי בנט ומשה פייגלין. כל אחד יביא את המנדטים שלו".

שטייניץ: "ראש הממשלה, אתה לוקח הימור. אתה הולך לאבד ארבעה מנדטים. אני חושב שהכי טוב שתהיה מפלגה אחת מאוחדת מימין לליכוד. כל פיצול מסכן אותנו"

שטייניץ נזעק. "ראש הממשלה, אתה לוקח הימור. אתה הולך לאבד ארבעה מנדטים. אני חושב שהכי טוב שתהיה מפלגה אחת מאוחדת מימין לליכוד. כל פיצול מסכן אותנו. עלול להיות מצב שמפלגה אחת או שתיים לא עוברות את אחוז החסימה".

"הם יעברו. אני חייב להגיע ל-61", ענה נתניהו.

״בפעם הקודמת הסקרים אמרו ששתי המפלגות יעברו וראינו איך זה נגמר״, שטייניץ ציין.

"אבל איך תביא עוד מנדטים?", שאלה חוטובלי. "בעולם אידיאלי אתה עומד על 60".

"הדרך עוברת במגזר הרוסי", חזר ואמר נתניהו.

"למה אתה חס על הציונות הדתית? מה אתה מרחם עליהם? תיכנס בהם, תביא את הליכוד ל-37 מנדטים. מה אכפת לך מהגוש עכשיו?"

"תגיד, למה אתה חס על הציונות הדתית?" שאל ביטן. "מה אתה מרחם עליהם? תיכנס בהם, תביא את הליכוד ל-37 מנדטים. הרי הפעם אין לנו את כחלון (כמפלגה מתחרה חילונית). מה אכפת לך מהגוש עכשיו?"

"אני לא רוצה יותר מ-35 מנדטים", ענה נתניהו. "אם כולם יעברו, הצלחתי".

הניסיונות שעשו השרים לשכנע את נתניהו לנסות אופציות אחרות, חוץ מליברמן, לא הועילו, והעמדה הכללית של המשתתפים הייתה כי נתניהו עושה טעות שאינו פועל לאיחוד מלא של כל המפלגות מימין לליכוד.

נפתלי בנט ואיילת שקד (צילום: פלאש90)

בנקודה זו הדיון עבר לסוגיית כחול-לבן.

הסקרים של נתניהו הראו תמונה מדהימה: בני גנץ כבר לא קיים בתור מועמד לראשות הממשלה. הסקרים מראים על פער עצום בשאלה, "מי אתה רוצה שיהיה ראש הממשלה?" ומשום כך, החליט נתניהו, הליכוד לא יעסוק בגנץ ובכחול-לבן וימקד את המאמצים רק בליברמן – ובאהוד ברק. תיכף נחזור אליו.

את שקד, שרוצה להצטרף לליכוד, איש בצמרת הרשימה לא רוצה. לפי מקורבי ראש הממשלה, הרי שגם בסקרים הפנימיים התברר כי שקד לא מוסיפה מנדטים לליכוד

במהלך הישיבה, ובין לבין בשיחות מסדרון, עלו שוב שמותיהם של בנט ושקד. ראש הממשלה ומקורביו נשבעים שבנט מבקש להיות השגריר באו"ם. בנט עצמו אומר להד"ם. את שקד, שרוצה להצטרף לליכוד, איש בצמרת הרשימה לא רוצה. את עיקר המאמצים נגדה, אומרים מקורות, מרכזת היום השרה מירי רגב. לפי מקורבי ראש הממשלה, הרי שגם בסקרים הפנימיים התברר כי שקד לא מוסיפה מנדטים לליכוד.

"הכול בגללם", אמר בכיר שהשתתף בפגישה הסגורה במצודת זאב. "בנט ושקד הרסו את המחנה. הם הרסו את הגוש. בגללם ליברמן עושה מה שהוא רוצה ולנו אין מרחב תמרון. זה יהיה אסון אם איילת תבוא לליכוד".

ובחזרה לאהוד ברק.

הרבה אנשים תמהים מדוע נתניהו מחריף את המאבק בברק ויוצא נגדו בקצב של שני פוסטים ביום. הרי נתניהו תמיד התעלם מגורמים נטולי כוח, שעומדים על סף אחוז החסימה – כפי שעשה בבחירות האחרונות עם יו״ר העבודה אבי גבאי. הפעם, במקרה של ברק, הוא רק מחמם את הגזרה.

בסקרים נבדק מי מעורר הכי הרבה אנטגוניזם בקרב אנשי הימין, בעיקר אצל בוחרי הליכוד. ברק היחיד שמושך אנשים להצביע נגדו

הסיבה ברורה: בסקרים של הליכוד נבדק מי האיש שמעורר הכי הרבה אנטגוניזם בקרב אנשי הימין, בעיקר אצל בוחרי הליכוד. נבדקו ברק, גנץ, יאיר לפיד, עמיר פרץ וניצן הורוביץ. ברק הוא היחיד שמושך אנשים להצביע נגדו.

אהוד ברק במהלך ביקור אתמול (שלישי) באריאל (צילום: Roy Alima/Flash90)

נתניהו, אם כן, מעודד את ברק להילחם נגדו ורצוי שהמאבק יהיה כמה שיותר גס, בוטה ומלוכלך. הקרב הזה מעורר אמוציות גדולות. מבחינת נתניהו מדובר ב-WIN-WIN. נתניהו נלחם בברק, מדרבן את מצביעי הימין וגם גורע כוחות מכחול-לבן.

ובכל זאת, האווירה הכללית במרומי מצודת זאב של הליכוד לא הייתה אופטימית ושמחה כמו, למשל, לפני בחירות 2013. "אנחנו בדיכאון קליני", סיכם אחד המשתתפים אחרי הישיבה.

"בציבור שונאים את כולנו. המצב המדיני והביטחוני טוב, יש הישגים מרשימים, אבל הסיפור האזרחי לא מטופל. מערכת הבריאות, הגירעון, ועכשיו מחירי הדיור. יחד עם הבחירות שהוקדמו בלי שאף אחד רוצה אותן והמצב המשפטי של נתניהו? בסך הכול די מייאש כאן".

גדעון סער, כמעט כצפוי, הוא הנחשון שקפץ למים, אבל הוא עדיין באוויר, מביט למטה ולצדדים, ואולי מחפש איזה אילן להיתלות בו לפני שיצלול פנימה.

סער יצא אתמול בגלוי – ויש שיאמרו באומץ לב – נגד חוק החסינות שרוקם ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי שיחלץ אותו מהתיקים הפליליים החמורים שבהם הוא נאשם. השאלה היא, האם ילך עד הסוף?

בשלב זה סער בורר מלים. הוא אומר שמדובר ב"אפס תועלת ובמקסימום נזק" וכי "חקיקה פרסונלית עלולה לפגוע באמון הציבור". סער סירב לומר אם יצביע נגד חוק החסינות בכנסת. אם כך יעשה, הוא באמת ישבור את הכלים וייחשב בעיני רבים בליכוד בוגד וחתרן שמפר את החלטות הסיעה שלו.

ברגע זה כמעט ברור כי סער לא יהיה שר בממשלה הבאה. האמירה שלו אתמול בערוץ 12 מלמדת שאולי גם הוא לא רוצה להיות כלוא בממשלה שמי שעומד בראשה בטוח שהוא חתרן ומתכנן פוטש תמידי מאחורי גבו.

סער החליט כנראה להישאר בחוץ ולבנות את עצמו כאלטרנטיבה לטווח רחוק. בשבוע שעבר הוא תקף את נתניהו בעקבות ההסדר עם הפלסטינים על עזה. זה עוד היה נסבל. אתמול הוא נגע בנקודה הרגישה ביותר לנתניהו, מקורביו ובני משפחתו ברגע זה – חוקי החסינות. סער משוכנע כי בבוא היום, הליכוד יבחר בו כמנהיג למרות הכול, אם יצליח להוכיח שהוא מסוגל להביא שלטון.

הנאמנים של נתניהו הפעילו אתמול את כל הכלים הכבדים נגד סער ואמירותיו העצמאיות. ח"כ דודי אמסלם, ראש הקואליציה היוצאת, היה הראשון שיצא נגד סער – "תתבייש לך", הטיח בו – ואולי הבטיח לעצמו תפקיד שר. אמסלם באמת חושב שראש הממשלה נקי והמשטרה והפרקליטות תפרו לו תיקים.

בסוף השבוע תימשך המתקפה על סער ויצטרפו אליה חברי הכנסת האחרים שרוצים להיות שרים בממשלה. כל המרבה בהשמצות הרי זה משובח

בסוף השבוע תימשך המתקפה על סער ויצטרפו אליה חברי הכנסת האחרים שרוצים להיות שרים בממשלה. כל המרבה בהשמצות הרי זה משובח.

השאלה הגדולה היא האם סער יעשה קמפיין ויגייס חברים בסיעה כדי להפיל את חוק החסינות בכנסת, וכך יפיל גם את נתניהו, שיאלץ לעמוד לדין. לסער השפעה גדולה על חברת הכנסת מיכל שיר, ואולי על עוד חבר כנסת אחד או שניים. סער צודק לחלוטין כאשר הוא אומר ש"יש חברים נוספים שמאד מוטרדים מהחקיקה". השאלה אם גם הם יצאו לאור.

גדעון סער וחיים כ״ץ (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

מצד שני, התומכים הגדולים של סער בפריימריז האחרונים – נגד עמדת נתניהו – הם אנשים שנזקקים לחוק החסינות אולי יותר מנתניהו. מדובר בשר חיים כ״ץ ובחבר הכנסת דוד ביטן, שמסובכים בתיקים פליליים כבדים למדי. שניהם בני ברית של סער ורואים בו את המנהיג הבא של הליכוד. אבל שניהם גם רוצים חסינות. כדי לשמור על תמיכתם, יצטרך סער להחליט עד כמה רחוק הוא מוכן ללכת במאבקו נגד חוק החסינות.