אישיות
רננה רז

ירידה בצריכת המים בישראל

ברשות המים מתגאים בנתונים החדשים: "המטרה הייתה לבלום את העליות בצריכה - וזה עבד. השאלה היא אם המגמה תימשך" ● המבחן האמיתי יהיה בקיץ הזה

האם הציבור הישראלי הפנים סוף-סוף שמשבר המים והאקלים כאן כדי להישאר וחזר לחסוך במים? לפי רשות המים, התשובה חיובית.

על פי נתונים חדשים שהרשות מפרסמת, במחצית השנייה של 2018 נבלמה מגמת העלייה בצריכת המים של משקי הבית בישראל, ולראשונה זה כמה שנים נרשמה ירידה בצריכה הביתית בשיעור של 3.4%. נתונים אלה עולים מניתוח נתוני הצריכה של כ-5.5 מליון תושבים, שהם כ-60% מהאוכלוסיה בארץ.

המספרים האלה מעודדים, אבל מוקדם לפתוח בקבוקי שמפניה. צריך לזכור שבערך במחצית 2018 יצאה רשות המים בקמפיין גדול, בכיכובה של רננה רז, שקרא לציבור לחסוך במים לאור רצף שנות הבצורת ומצבו הקשה של משק המים.

אחרי שהשר יובל שטייניץ השיק את הקמפיין בחגיגיות היו קולות שהטילו ספק באפקטיביות שלו, והמספרים שהרשות מפרסמת עכשיו – מבלי להאשים אותה חלילה במניפולציה בנתונים – מוכיחים לכאורה שהקמפיין דווקא הניב תוצאות.

בנוסף, עולה השאלה אם הקמפיין היה המניע העיקרי לחסכנות: "הנתונים נכונים", אומר בכיר במשק המים, "אבל לא בטוח שהקמפיין הוא הסיבה. צריך לזכור שתעריף המים עלה באותה תקופה". ביולי 2018 המים אכן התייקרו, אבל רק בכ-1% – שיעור זניח למדי שקשה להאמין שהשפיע דרמטית על הצריכה.

על דבר אחד כולם מסכימים: הציבור הישראלי צריך לאמץ תרבות של חיסכון במים. לפי כל המודלים והתחזיות, החורף האחרון, הנדיב בגשמים, היה הבלחה חריגה, והמגמה של התחממות והתייבשות תימשך בישראל ובאזור.

הפתרון הזמין ביותר הוא כמובן התפלה, אבל יש לה חסרונות רבים: זלילת כמויות עצומות של אנרגיה, הזרמת ריכוזים גבוהים של מלח לים, ותפיסת שטחים נרחבים בקו החוף ההולך ומצטופף.

צה"ל מערים קשיים

דוגמה לקושי שניצב בפני הקמת מתקני התפלה נוספים מתרחשת בימים אלה בגליל המערבי: אחרי שאושר מיקום להקמת מתקן התפלה גדול, התברר שהוא סמוך מאוד לבסיס צה"ל – מחנה שרגא שבו ממוקמת חטיבת גולני.

לטענת הצבא, הרעש העצום מהמתקן יחייב פינוי של חלק מהבסיס והיערכות מחודשת, שכדי לממן אותה מערכת הביטחון דורשת סכום אסטרונומי של כרבע מיליארד שקל. לאור הבור בתקציב המדינה, לא ברור אם ומאיפה הכסף יגיע, ולא ברור מתי הקמת מתקן ההתפלה תצא לדרך.

מתקני התפלה הם חיוניים, אבל לאור המגמות האקלימיות הציבור צריך להתגייס לחיסכון במים, כדי לצמצם ככל הניתן את הצורך בהקמת עוד ועוד מתקנים.

הליטר הזול והסביבתי ביותר הוא הליטר שלא נעשה בו שימוש. בשיאו של משבר המים הגדול לפני עשור, כשעלה לאוויר קמפיין הפרצופים הנסדקים בכיכובן של רננה רז, בר רפאלי ושאר ידוענים, הפחית הציבור את צריכת המים בכ-100 מיליון קוב לשנה – תפוקה של מתקן התפלה שלם.

לפי הנתונים שרשות המים מפרסמת עכשיו, במחצית השנייה של 2018 חסכנו כ-11.5 מליון קוב, שהם כ-115 מליון שקל. הרבה יותר צנוע, אבל התחלה טובה.

לא ברור אם להתחלה הזו יהיה המשך. בכל הנוגע לתרבות של צריכת מים, העשור האחרון היה עשור אבוד. לחיסכון שנרשם לפני עשור לא היה המשך.

בזכות חורף או שניים סבירים והאצת ההתפלה, נוצרה אווירה ציבורית שאפשר לשחרר את החגורה ולתת למים לזרום. ברחוב הישראלי השתרר הלך רוח לפיו "יש התפלה, בעיית המים נפתרה".

לזה הצטרפה העובדה שבשנים 2014-2017 מחירי המים ירדו בכ-30%, ובזבוז מים הפך להרגל זול. ואכן, מדי שנה נרשמה עלייה של כמה אחוזים בצריכה הביתית.

אבל זו הייתה אשליה. המגמות האקלימיות לא באמת השתנו, ישראל חוותה רצף של שנים שחונות, ולמרות ההתפלה מאגרי המים הלכו והידלדלו. עם זאת המנהיגות הפוליטית לא אזרה אומץ להתייצב מול הציבור ולדרוש ממנו לשנות כיוון, למרות חומרת המצב.

"בפעם השלישית הקמפיין לא יעבוד"

בקיץ שעבר, כשמשק המים נגע בכל הקווים האדומים, נשלפה רננה רז מהארכיון ונשלחה שוב לחזית בניסיון לנער את הציבור מאדישותו ולהסביר שההתפלה לבדה לא תספיק (זמן קצר אחר כך עלו קריאות להדיח את רז מהקמפיין הציבורי, בעקבות ציוץ שפרסמה ברשת, תחת הכותרת "ישראל מתביישת" – יוזמה שלא צלחה).

ברשות המים, כאמור, טוענים שהציבור הגיב היטב לקמפיין. "הבדיקות שלנו הראו ש-90% מהאנשים זוכרים את הקמפיין הקודם ואת רננה רז", אומר אורי שור, דובר רשות המים, "ולכן כשהעלינו את הקמפיין החדש הוא היה תחת הכותרת 'חזרתי'. המטרה הראשונית הייתה לבלום את העליות ולשנות את המגמה, וזה חד משמעית עבד. השאלה היא כמובן אם המגמה תימשך".

מותר לשער שכשיגיעו נתוני החורף האחרון הם יצביעו על המשך הירידה בצריכה, בחסות הגשמים הנדיבים. המבחן הגדול יהיה בנתוני הקיץ הנוכחי, זה שמתרתח עלינו בעצם הימים האלה: הקיץ חם מאוד, השימוש בבריכות פרטיות הולך ומתפשט (מה שמתבטא גם בנתוני הטביעות), והגשמים שירדו בחורף שוב ייצרו אופוריה קלה.

אורי שור מסתכל קדימה בדאגה: "בפעם השלישית הקמפיין לא יעבוד. אנחנו משקיעים הרבה בחינוך ובשינוי הרגלי צריכה, אבל כולם צריכים להבין שחיסכון במים זו משימה לאומית".

עוד 681 מילים
אמיר בן-דוד

אמריקה קרובה

שככל שההישגים המודיעיניים והצבאיים של ישראל הולכים ומצטברים, הנכונות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לשלוח חיילים אמריקאים למערכה עם איראן הולכת וגדלה ● וגם: עם הפנים לפורדו ● מכה קשה בבתי הזיקוק ● מבזקי מלחמה ● הזוועה בעזה נמשכת ● ועוד...

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש ממשלת קנדה מארק קרני ונשיא צרפת עמנואל מקרון בוועידת ה-G7 בקנדה, 16 ביוני 2025 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)
AP Photo/Mark Schiefelbein
כל הזמן // יום שלישי, 17 ביוני 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־620 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

צה"ל: "המבצע יסתיים כשיוסר איום הגרעין והטילים מאיראן"

צה"ל: חיסלנו את מטה החירום הראשי של המשטר באיראן ● יעקב ודסי בלו הם ההרוגים מפגיעת הטיל האיראני בפ"ת ● כ"ץ הזהיר את חמינאי מ"גורל דומה לסדאם חוסיין" ● משרד הבריאות בעזה: 51 פלסטינים נהרגו מירי צה"ל כשהמתינו לסיוע ● בנק ישראל מחייב את הבנקים לתת הלוואות בלי ריבית למי שספגו פגיעות ישירות בגופם, ביתם ועסקיהם במלחמה עם איראן

עוד 54 עדכונים

השוק מהמר על ישראל, לפחות לעת עתה

מי שמביט במדדי הבורסה בימי המסחר הראשונים של המלחמה באיראן עלול לחשוב שהוא לא רואה טוב: בעוד ישראל עסוקה בפינוי מבניינים מופצצים, המשק משותק, ושערי הכניסה והיציאה מהמדינה סגורים – דווקא אז הבורסה עולה והשקל מתחזק ● האם המשקיעים מנותקים מהמציאות? כרגיל, התשובה מורכבת ● פרשנות

עוד 928 מילים

שישה ימים ביוני - בלי מלחמת התשה

"שישה ימים ביוני". כך נקרא אחד הספרים שפורסמו בעולם בעקבות הניצחון ההוא ביוני 1967. ניצחון שהתאפשר בזכות "מבצע מוקד" של חיל האוויר – השמדת חילות האוויר של מצרים, סוריה, וירדן על הקרקע – בשלוש השעות הראשונות של המלחמה.

חשבתי על כותרת הספר ההוא בעקבות ההישג המדהים של חיל האוויר בשלושת ימי התקיפה על איראן ביוני השתא, בביצוע טייסי הדור הנוכחי של צה"ל. ההשוואה עלתה בדעתי מפני שבמאמר הזה אטען בתוקף שעלינו לסיים את המלחמה הזו מול איראן עוד השבוע, ובמצטבר כשישה ימי לחימה, אחרת אנחנו מועדים לגלוש לאסון – מלחמת התשה, קריסת מגדלי מגורים על יושביהם, וסיום המלחמה אותה יזמנו בתבוסה ואובדן ההישגים שהושגו ללא הישג מדיני כלשהו.

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאחרונה לאור בהוצאת כרמל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,355 מילים

למקרה שפיספסת

בצל המלחמה באיראן, הממשלה הקפיאה את הליכי הדחתה של היועמ"שית, ובהרב־מיארה מצידה העלימה עין ממינויו החריג של ש' לממלא מקום ראש שב"כ ● אך נתניהו מתעקש לשמר את הסמכות למנות את ראש השירות הבא ותומך בעתירה נגד חוות דעתה ● בעוד כחודש יתברר אם העימות הגלוי יתחדש ● פרשנות

עוד 786 מילים ו-1 תגובות

מהן מטרות המלחמה?

מבלי משים, ישראל שינתה את מטרות המלחמה עם איראן – מהשמדת הגרעין האיראני – להפלת משטר האייתוללות. אלה שתי מטרות ראויות. העולם יהיה טוב יותר ובטוח יותר אם יהיה חופשי מאיראן גרעינית, ובהסתלקות משטר האייתוללות מחיינו.

השאלה היא איך מתקבלות ההחלטות האלה, ומה מטרתם האמיתית של מקבלי ההחלטות בישראל, כלומר: משפחת נתניהו. על פי מה שפורסם, ההחלטה לתקוף את איראן התקבלה אחרי שמערכת הביטחון שכנעה את נתניהו כי איראן רצה לפצצה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 858 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

קרוב לאלפיים ישראלים איבדו את ביתם במטח הקטלני של שני בלילה

מעקב זמן ישראל כ-1,300 מתושבי פתח תקווה פונו מבתיהם בעקבות התקיפה, כאלף מהם פונו לבתי מלון ● כ-300 מתושבי תל אביב פונו למלונות, בנוסף לכ-300 שהגיעו בשבת ולמאות שהתפנו עצמאית ● כ-60 מתושבי חיפה פונו למלונות ● ההערכה היא שרובם יוכלו לחזור לבתיהם תוך שבועות אחדים - אך חלקם צפויים להישאר במלונות זמן רב ● הפינויים ממשיכים להתבצע בידי הרשויות המקומיות

עוד 479 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

טהרן רומזת על רצונה לשוב למשא ומתן ולטענת טראמפ אף העבירה מסרים דרך מתווכים ● בירושלים מעריכים שזו הזדמנות נדירה להסב נזק מכריע לתוכנית הגרעין – כולל למתקן פורדו שנותר שלם – ולא צפויים לעצור את גל התקיפות לפני השמדת ליבת הפרויקט ● פרשנות

עוד 606 מילים

הכתובת הייתה על הלפיד

אחרי הרבה שנים וסבבי לחימה, נבואות הזעם התגשמו: שני טילים פגעו אמש במתחם בתי הזיקוק בחיפה, לא הפגיעה הראשונה שם מאז פרוץ המערכה עם איראן ● שלושה עובדים נהרגו, שמי העיר התמלאו עשן שחור, וישראל ניצבת בפני אתגר היסטורי: בטווח הקצר להבטיח את אספקת הדלק למשק, ובהמשך להיפרד מזיקוק הדלקים ולפנות את המפעלים מהמפרץ

עוד 1,004 מילים

בשרשרת תדרוכים וציוצים ריקים ויהירים מצטייר שר הביטחון כהפוגה קומית במלחמת "עם כלביא" ● במקום לנצל את מעמדו כדי לשדר ביטחון לעורף, לספק מידע רלוונטי או לקרוא לאחדות גורל – הוא מנהל קמפיין פריימריז מגושם ומביך, כשסביבו בכירי הקצינים נעים בחוסר נוחות ● הברברת הזו הייתה יכולה להיות מצחיקה, אלמלא מה שמונח על הכף היה כה כבד ורציני ● פרשנות

עוד 1,001 מילים

בדיקת זמן ישראל בלשכות הבריאות לא נוספו מנהלי חירום מאז 7 באוקטובר

מנהלי החירום בלשכות הבריאות אחראים לתיאום בעת חירום בין קופות החולים, מרכזי הבריאות, הרשויות והקהילה ● בלשכות מדווחים כבר שנים על עומס חריג ומחסור בכוח אדם בתפקיד הקריטי הזה ● מאז 7 באוקטובר לא נוספו תקנים כלל ● בכיר במערכת הבריאות: "המחסור יוצר בלגן שפוגע בחולים" ● גורם במשרד הבריאות: "זה עניין של סדר עדיפויות, נוספו תקנים חיוניים אחרים"

עוד 581 מילים

בעקבות המלחמה עם איראן, ישראלים רבים גילו שאין להם דרך לצאת מהמדינה או לשוב אליה: נתב"ג נסגר, והמעברים לירדן ומצרים הוגדרו מסוכנים ● האפשרויות היחידות כעת הן דרך הים – בהפלגות של חברת "מנו ספנות" שסוכמו עם משרד התחבורה, או באמצעות יאכטות פרטיות במחירים גבוהים

עוד 565 מילים

ההצלחות המדהימות של ישראל באיראן והפוטנציאל להסיג לאחור את תוכנית הגרעין נתפסים בצדק כהישג של נתניהו ● ראש הממשלה אכן ראוי להערכה על מבצע "עם כלביא", אבל הכישלון בעזה הוא הנורא מכול ועדיין מתמשך ● מה שקרה ב-7 באוקטובר הוא בלתי נשכח ובלתי נסלח, ושום מלחמה באיראן לא תחפה על הצורך להקים ועדת חקירה ממלכתית שתמצא את האשמים ותסלק אותם מחיינו ● פרשנות

עוד 736 מילים ו-1 תגובות
היום ה־619 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

לוחם במילואים בחטיבת גולני נהרג בפיצוץ מטען בחאן יונס

ההרוג הוא סרן במילואים טל מובשוביץ, סגן מפקד פלוגה בגדוד ההנדסה 7086; בן 28 במותו ● ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית: הצנטריפוגות בנתנז הושמדו או ניזוקו קשות ● נתניהו על התנקשות אפשרית בחמינאי: "זה יביא להפסקת העימות" ● טראמפ: "איראן לא מנצחת במלחמה; עליה לקיים שיחות באופן מיידי" ● חיל האוויר תקף בטהרן את אולפני רשות השידור האיראנית

עוד 80 עדכונים

איך תיגמר המלחמה בין ישראל לאיראן – אם בכלל

כשישראל מפציצה בלב איראן והלחץ הבינלאומי גובר – כל התרחישים פתוחים: מהסלמה אזורית, דרך הסכם גרעין חדש ועד אפשרות מטרידה אחת במיוחד – שהמלחמה פשוט לא תיגמר

עוד 1,240 מילים ו-1 תגובות

אלפי תושבים פונו למלונות אחרי מתקפת הטילים מאיראן

יותר מאלף תושבים פונו מרמת גן, כ־500 מראשון לציון, כ־300 מתל אביב, כ־150 מבת ים ועוד מאות מטמרה, רחובות וערים נוספות ● תושבי ערי המרכז הועברו למלונות בתוך שעות ● חמ״ל הפינוי של משרד התיירות לא הופעל, והעיריות ניהלו את הפינוי בעצמן מול בתי המלון

עוד 518 מילים

בזמן שצה"ל מכה באיראן, נתניהו תוקף את העתיד שלנו

שבוע שעבר נרשם רגע מכונן בכנסת: רגע לפני שמערכת הביטחון הגיעה, אולי, לשיא יכולותיה המבצעיות בלב טהרן – ראש הממשלה נתניהו הניע מהלך פרלמנטרי שעלול בעתיד למחוק את היתרון הטכנולוגי והצבאי של ישראל מול צבאות אחרים ● פרשנות

עוד 653 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה