פרופ' אריה אלדד מגיב על הדחתו של פרופ' יוסי שיין מהוועדה לתכנון ותקצוב (הות"ת) במועצה להשכלה גבוהה, על ידי שר החינוך רפי פרץ, ועל הפרסומים לפיהם הוא עצמו – שכיהן בעבר כחבר כנסת מטעם האיחוד הלאומי ועוצמה לישראל – יתפוס את מקומו של שיין. לטענתו של אלדד, אין קשר בין הדברים.

אתמול (ראשון) פורסם בדה-מרקר כי פרץ החליט לסיים את כהונתו של שיין בוועדה. וזאת, בניגוד להמלצתה של יו"ר הוועדה, פרופ' יפה זילברשץ, שביקשה להאריך את כהונתו. גורמים בוועדה אמרו לדה-מרקר כי כהונתו של שיין לא חודשה בגלל התנגדותו להקמת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, מאחר שהתנגד לאופן השנוי במחלוקת שבו ניתן אישור ההקמה לפקולטה.

"לא יודע מי הדליף את זה"

פרופ' אריה אלדד שלום, אפשר לברך אותך על המינוי לחבר ות"ת?
"עדיין לא. לא יודע מי הדליף את זה".

אתה לא צפוי להתמנות לתפקיד?
"יש לי פגישה עם הרב רפי בעוד שבועיים ואז נדע. לא יודע מי חיבר בין הדברים, (ההדחה של פרופ' שיין והמועמדות שלי, ע.ש.), להתנדבות שלי להחליף את צביקה האוזר כנציג ציבור.

"מישהו החליט שזה ככה וזהו. האוזר היה נציג ציבור ומחפשים מישהו במקומו. זה תסביך עמוק של תיאורית קונספירציה נוכח שלטון הימין וברגע שאתה נעול אז אתה שם".

ההדחה של פרופ' שיין והמועמדות שלך הן לא על רקע פוליטי?
"נציג ציבור זה תמיד פוליטי. ודאי שזה פוליטי, אני נציג של הציבור הימני מתנחלי. לא יודע כלום חוץ ממה שקראתי, אני לא מכיר את פרופ' שיין.

פרופ' אלדד: "נציג ציבור זה תמיד פוליטי. ודאי שזה פוליטי, אני נציג של הציבור הימני מתנחלי. לא יודע כלום חוץ ממה שקראתי, אני לא מכיר את פרופ' שיין"

"אולי מי שחיבר בין הדברים לא היה לו מושג למה התנדבתי לתפקיד ולא יודע למה שיין הודח. אולי סיים קדנציה? לא יודע. ברגע שעיתונאי מתחיל לברר עובדות זו כבר דרישה מוגזמת כנראה".

באיזה מובן התנדבת? תכהן בלי שכר?

"הצעתי את מועמדותי לתפקיד".

רפי פרץ (צילום: Aharon Krohn/Flash90 Keywords)

שיין התבקש להישאר בוועדות המשנה

כהונתו של פרופ' שיין הסתיימה ב-18 ביולי בתום שלוש שנים והוא נפרד מחברי הות"ת – לאחר ששר החינוך סירב לקיים את ההמלצה המקצועית להאריכה.

מקורב לנושא אמר לזמן ישראל כי עמיתיו של שיין ביקשו ממנו להישאר חבר בוועדות המשנה שבפעילותן היה מעורב (כמו הוועדה לקידום יוצאי אתיופיה בהשכלה הגבוהה והוועדה להצלת מדעי הרוח), אך הוא סירב. לדברי המקורב, "ראש ועדה שאינו חבר ות"ת, האפקטיביות שלו מבחינת היכולת לדחוף דברים שונה מהותית מאדם שיכול לדחוף את זה בשולחן".

הוועדה לתקצוב ותכנון אחראית על הקצאת החלק בתקציב המדינה שמיועד למוסדות להשכלה גבוהה, לאוניברסיטאות ומכללות. לאחר הדחת פרופ' שיין יהיו בה חמישה חברים, מתוך שבעה שאמורים לכהן בה בסך הכל:

פרופ' יפה זילברשץ, ד"ר רבקה ודמני, פרופ' ישעיהו טלמון, פרופ' מונא מארון ורו"ח שמעון יצחקי.

שיין הוא פרופ' למדע המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, ומכהן כראש בית הספר לממשל בה. בעברו היה חבר מפלגת קדימה, בתקופתה של ציפי לבני. בין השאר חיבר את הספרים "המאה הישראלית" ו"שפת השחיתות".

בעבר כיהן גם כחבר סגל באוניברסיטת ג'ורג'טאון בארה"ב, שם ייסד את המרכז לציוויליזציה יהודית והוא מוכר כאחד המלומדים הבולטים בעולם במושג התפוצות של העמים השונים בעולם ו"הפוליטיקה של ההשתייכות".

מכתב זועם מאוניברסיטת תל אביב

שיין עצמו סירב לשוחח איתנו בנושא, אך היום התייצבה לצדו פומבית גם אוניברסיטת תל אביב. במכתב ששלחו נשיא ורקטור האוניברסיטה לשר פרץ -והופץ לתקשורת – נכתב כי הדחתו של שיין נעשתה על רקע פוליטי.

שיין סירב להגיב בנושא, אך היום התייצבה לצדו גם אוניברסיטת תל אביב. במכתב ששלחו נשיא ורקטור האוניברסיטה לשר פרץ נכתב כי הדחתו נעשתה על רקע פוליטי

"שמענו בתדהמה שהחלטת שלא להאריך את כהונתו של פרופ' שיין לקדנציה נוספת בות"ת", כתבו. "למיטב זיכרוננו, לא קרה בעבר שכהונתו של חבר ות"ת מן האקדמיה לא הוארכה לקדנציה שנייה. פרופ' שיין היה חבר ות"ת למופת, אשר ייצג דעות עצמאיות בלא מורא ובלא חשש.

"לא אחת עמדתו לא עלתה בקנה אחד עם עמדותיו של שר החינוך שקדם לו בתפקיד. חששנו הוא, שמא בשל כך לא הוארכה כהונתו. חבר ות"ת, במיוחד כאשר הוא נציג האקדמיה, מתאים לתפקידו בראש ובראשונה בגלל עצמאותו המחשבתית.

"פסילתו דווקא בשל כך, מהווה פעולה בלתי סבירה בעליל, ועל כן היא פסולה", לשון המכתב, שעליו חתומים פרופ' אריאל פורת (נשיא) ופרופ' ירון עוז (רקטור).

תגובתו של רפי פרץ טרם התקבלה.

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר: "פרופ' יוסי שיין מונה לחבר ות"ת ב-2016 לתקופה של 3 שנים והוא השלים את הקדנציה במלואה. אני מודים לפרופ' שיין על תרומתו הרבה להשכלה הגבוהה בישראל".

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה הוא ראש המפלגה הראשון בפוליטיקה הישראלית שמגיב להתבטאותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לפיה "היהודים שמצביעים למפלגה הדמוקרטית הם או בורים או לא נאמנים".

עודה מסר לזמן ישראל: "בסוף כל משפט איסלמופובי שמישהו אומר מסתתרת אמירה אנטישמית. אני לא יודע מה יותר דוחה, האמירה האנטישמית של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, או השתיקה הצבועה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו".

לעומת הביקורת החריפה שעוררו דבריו של טראמפ בקרב יהודי ארצות הברית, בהנהגה הישראלית שותקים.

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון/פלאש 90)

"נתניהו הפך את עצמו לשותף נלהב של האנטישמים"

עד כה, הגיבו לדבריו של טראמפ רק קומץ פוליטיקאים ישראלים. נתניהו ויו"ר ימינה איילת שקד, סירבו להתייחס לדבריו של טראמפ, וכך גם שאר הבכירים במפלגות המרכזיות, כולל הליכוד, כחול-לבן, ישראל ביתנו, והעבודה-גשר.

היחיד מהליכוד שהגיב, בזהירות רבה, היה ח"כ גדעון סער, שאמר בראיון לגלי צה"ל: "צריך להיות זהירים כדי לשמור על התמיכה בישראל גם במערכת הפוליטית וגם בציבור האמריקאי".

״בזמן שטראמפ מסית לאנטישמיות, נאלם נתניהו דום. אותו נתניהו גם אירח בארץ את נשיא הפיליפינים, שהשווה את עצמו להיטלר. בכל ההיסטוריה היהודית לא קם מנהיג שהיה מוכן להיות שותף כה נלהב של אנטישמים"

יו"ר המחנה הדמוקרטי, ניצן הורוביץ, טרם הגיב, ועד כה היחידה ממפלגתו שהגיבה הייתה ח"כ תמר זנדברג שאמרה: "הטלת ספק ב'נאמנות' מיעוטים מהדהדת מאנטישמיות, שהופנתה נגד העם היהודי במשך דורות. במקום שראש ממשלת ישראל יהיה הראשון לדרוש התנצלות, נתניהו ממשיך להעדיף את הברית עם טראמפ".

ואילו ח"כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת אמר: "טראמפ אמר שרוב יהודי ארה"ב אינם נאמנים. בעולם נורמלי, נשיא שהיה מדבר ככה על יהודי ארצו היה זוכה לגינוי החריף ביותר מראש ממשלת ישראל. אבל לא במקרה של נתניהו.

"בזמן שטראמפ מסית לאנטישמיות, נאלם נתניהו דום. אותו נתניהו גם אירח בארץ את נשיא הפיליפינים, שהשווה את עצמו להיטלר. בכל ההיסטוריה היהודית לא קם מנהיג שהיה מוכן להיות שותף כה נלהב של אנטישמים".

מרזל: "טראמפ צודק"

היחיד שגיבה פומבית את דברי טראמפ הוא ברוך מרזל ממפלגת הימין הקיצוני "עוצמה יהודית". מרזל אמר לזמן ישראל: "הדבר האחרון שאפשר להאשים את טראמפ ואת האמירה הזאת היא שזאת אמירה אנטישמית. הרי אכפת לו מארץ ישראל ומעם ישראל יותר מלכל נשיא אחר. זה לא אומר שאמירתו נכונה".

ברוך מרזל (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

לדברי מרזל: "לא צריך לעשות הכללות, יש הרבה חברים ומצביעים במפלגה הדמוקרטית וחלקם אנשים טובים, אפילו חברים שלי. ועם זאת, טראמפ צודק בכך שיש ביהדות ארצות הברית גורמים, כמו הרפורמים למשל, שארץ ישראל ועם ישראל הם לא הדבר הכי חשוב בשבילם, הם קודם כל אמריקאים ואפשר להגיד שהם לא נאמנים לעם שלהם, אולי אף בוגדים בעמם אם הם בכלל נשארו יהודים".

הרב קריב: "נתניהו היה צריך להגיב"

הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל וחבר ברשימת המחנה הדמוקרטי, אמר לזמן ישראל: "התבטאות הנשיא טראמפ ספוגה בניחוח אנטישמי ויש בה התרסה חמורה נגד מליוני יהודים אמריקאים שמסורים למדינתם, ליהדותם ולמדינת ישראל גם יחד".

גלעד קריב (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

קריב לא חסך ביקורת גם מנתניהו, מקורבו של טראמפ, שבינתיים מסרב להגיב להתבטאותו. "במציאות תקינה, ראש ממשלת ישראל ושריו היו צריכים להגיב על הדברים ולדחות אותם" אמר קריב, "אולם חלק לא מבוטל משרי הממשלה אוחזים באותה דעה נפסדת וראש הממשלה, כפי שהוכח בפרשת חברות הקונגרס, הפך עצמו לכלי במשחק הפוליטי הפנים-אמריקאי המכוער".

"במציאות תקינה ראש ממשלת ישראל ושריו היו צריכים להגיב לדברים ולדחות אותם, אולם חלק לא מבוטל משרי הממשלה אוחזים באותה דעה נפסדת״

"זו היא רק דוגמה נוספת לאופן שבו נפגעים האינטרסים ארוכי הטווח של מדינת ישראל והעם היהודי על מזבח הפוליטיקה והחשבונות האישיים", סיכם קריב.

משפחה ישראלית מפסידה בממוצע כשליש מההכנסה הכוללת שלה עם הפרישה לפנסיה, והפנסיות של הישראלים נמוכות משמעותית בהשוואה לעמיתיהם הפנסיונרים בארצות מפותחות באירופה. נתונים אלה עולים ממחקר שנערך במרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון, על ידי ד"ר אביעד טור-סיני ופרופ' אביה ספיבק.

המחקר בדק את נתוני ההכנסה של הפנסיונרים הישראלים מכל המקורות – עבודה, פנסיה, ביטוח לאומי והון משפחתי – והשווה אותם הן להכנסה עד גיל 65 (כולל), והן להכנסה של פנסיונרים במדינות אחרות בעולם.

אביה ספיבק (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)

ממצאי המחקר מצביעים על כך שגובה ההכנסה של ישראלים אחרי גיל הפרישה מהווה 65.9% בלבד מההכנסה שהיתה להם לפני הפרישה. מדובר בירידה דרמטית, שכן היא מתייחסת לשינוי שחל בתוך שנתיים בלבד, בין גיל 65 לבין גיל 67, שהוא גיל הפרישה עבור גברים בישראל.

בגרמניה יחס התחלופה, כלומר ההכנסה בגיל הפנסיה לעומת ההכנסה משכר לפני הפרישה הוא 76.8%, בצרפת 83.1% ובאוסטריה 91.2%. מכל ארצות ההשוואה, רק בספרד היחס נמוך יותר מישראל והוא עומד על 63.3%.

זהו המחקר הראשון בישראל שעוקב אחר כל ההכנסות של אותה משפחה לפני גיל הפרישה ולאחריו, והוא מבוסס על נתוני הסקר הבינלאומי SHARE שמאפשר להשוות את הממצאים בישראל לאלה של ארצות אירופה, שעורכות סקרים מקבילים.

"מערכת הרווחה במדינת ישראל היא קמצנית, והקצבאות שאנו מקבלים מהביטוח הלאומי נמוכות מדי", מסביר פרופ' אביה ספיבק, מנהל המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון.

לדבריו, המערכת פנסיונית של חיסכון אישי לגיל הפרישה לא טובה בישראל. ״אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מודעות נמוכה מדי של העובדים שלא עומדים על זכויות הפנסיה שלהם מול המעסיק. לעתים רק חלק מהשכר נחשב לצורך ההפרשות הפנסיוניות״, אומר ספיבק.

״רפורמת הלאמת קרנות הפנסיה שנערכה בשנת 2003 שהחלה גביית דמי ניהול ממקבלי הפנסיה והעלאת גיל הפרישה הביאו לצמצום זכויות החוסכים", אומר ספיבק. כמו כן הוא מציין כי רק ב-2008 נכנס לתוקפו ״חוק פנסיה חובה, שמחייב את המעסיקים ואת העובדים להפריש ביטוח פנסיוני״.

״העובדים שלא עומדים על זכויות הפנסיה שלהם מול המעסיק. לעתים רק חלק מהשכר נחשב לצורך ההפרשות הפנסיוניות״

פרופ' ספיבק מדגיש כי המצב היחסי של מדינת ישראל עלול להיות גרוע יותר בשנים הבאות, בגלל רפורמות צפויות, כגון העלאת גיל הפרישה. "יש צורך דחוף במדיניות כלכלית חדשה, שתשפר את מצב הפנסיונרים במדינת ישראל בעתיד. הענף כיום לא מקצועי מספיק, וחייבים להכשיר מומחים בתחום כדי לשפר את כל המערכת".