אישיות
מירי רגב
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אַחְדוּת

נתניהו הבין עוד בליל הבחירות שהמילה "אחדות" היא קרש ההצלה שהוא צריך להיאחז בו כדי לא לטבוע ● אלא שאחדות חלומית כזו היא כמו שמיכה שפורשים במהירות על המיטה כשמגיעים אורחים, כדי להסתיר את הבלאגן ● יש רק בעיה אחת: הכביסה שמתחת לא תקפל את עצמה לבד

עוד 1,021 מילים

כולם רוצים את גדעון סער בראש הליכוד - חוץ מהליכודניקים

סקר חדשות 12 שפורסם בשישי מסעיר את בכירי הליכוד ● על פי הסקר, גדעון סער הוא הבחירה המוחצת של הציבור לרשת את בנימין נתניהו בראשות הליכוד ● הסקר סימן את סער כמטרה, אך ממילא מאמינים שם שהוא אינו פופולרי בפנים כמו שנדמה בחוץ ● מה שבטוח, זה לא מרגיע את תיאוריות הקונספירציה של נתניהו על יריבו המר ● פרשנות

מבין שלל האירועים הפוליטיים של סוף השבוע – הראיונות, הציוצים ושבתות התרבות – נדחק הצידה נתון מעניין שעלה בסקר חדשות 12 שפורסם בשישי בערב: גדעון סער מוביל בפער ענק על פני כל המועמדים האחרים בצמרת הליכוד בשאלה מי ראוי לרשת את מקומו של בנימין נתניהו בראשות מפלגת השלטון.

סער, על פי הסקר שערך מכון מדגם בראשות מנו גבע לאולפן שישי, מקבל 29 אחוזים מהקולות בציבור הרחב, בעוד האחרים בצמרת הליכוד – יולי אדלשטיין, ישראל כ"ץ, גלעד ארדן ומירי רגב – נעים סביב אחוזים חד ספרתיים נמוכים.

הנתון הזה, מתברר, העסיק את היורשים הפוטנציאליים של נתניהו ואת חברי הכנסת והפעילים כמעט כמו הסקרים על תוצאות הבחירות, אם לא יותר.

הבכירים בליכוד הולכים אחרי נתניהו בעיניים עצומות, אבל גם מביטים מסביב בדאגה כדי לבחון את מצב היריבים בקרב הצפוי על ההנהגה. כולם בכוננות גבוהה ומדברים כמעט בוודאות על מצב שבו נתניהו יצטרך לעזוב את החיים הפוליטיים בגלל הפסד פוליטי בבחירות, משולב עם החלטה להגיש נגדו כתבי אישום אחרי שימוע.

יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, גדעון סער, ישראל כ״ץ (צילום: פלאש90)
יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, גדעון סער, ישראל כ״ץ (צילום: פלאש90)

עם זאת, כל הבכירים בליכוד עמם שוחחנו מאוחדים בדעה כי פרסום הסקרים הללו (פעם שנייה בחודש האחרון) אינם טובים לסער עצמו. הטענה היא כי סער אינו הכי פופולרי בליכוד, ובפריימריז האחרונים שהתקיימו במפלגה בתחילת פברואר השנה הוא תפס רק את המקום הרביעי, אחרי אדלשטיין, כ"ץ וארדן.

מאז המעמד של סער השתנה עוד לרעה, בבעקבות הזוגיות המתוקשרת (והמאושרת) של אלונה בתו עם השחקן הערבי אמיר חורי, שלא התקבלה בקלות בקרב חלק מהליכודניקים. "בחוץ הוא חזק, בפנים הוא גמור", אבחן אחד הבכירים אמש.

לפי הבכירים, סער מוביל כרגע בסקרים הללו, משום שהוא כבר מתויג כמי שיתמודד על ראשות הליכוד אחרי נתניהו – והלוא ראש הממשלה עצמו הפך אותו לאלטרנטיבה בעימות הגדול שפרץ ביניהם לפני חצי שנה.

בכירים אחרים עוד לא נכנסו למרוץ, ואיש מהם לא הצהיר באופן רשמי על המועמדות שלו, אלא רק על כוונות בעתיד. כך אדלשטיין, כ"ץ, רגב, הנגבי ואחרים. כולם רומזים אבל לא מנופפים בראש חוצות. ארדן, למשל, החליט להישאר בארץ ולא לקחת את תפקיד שגריר ישראל באו"ם – אבל הוא לעולם לא יודה בפומבי כי הוא רואה את קץ שלטונו של נתניהו מתקרב ורוצה להיות כאן ביום הדין.

הסקרים עלולים גם להפוך את סער למטרה. היום כבר מתגבשות בריתות בין יריבים מרים לשעבר, בגלל האיום של סער. ישראל כ"ץ וארדן שיתפו פעולה בפריימריז האחרונים בהצלחה גדולה, ודחקו את סער למקום הרביעי.

הנאהבים והנעימים. מירי רגב וגדעון סער, 2013 (צילום: פלאש 90)
מירי רגב וגדעון סער ב-2013 (צילום: פלאש 90)

יחד עם זאת, הנחת עבודה בקרב פעילי הליכוד היא שאם סער ימשיך להיות פופולרי בציבור ויתגלה כשואב מנדטים רציני, לא תהיה לחברי המפלגה ברירה והם יבחרו בו כדי שיבטיח להם את השלטון גם אחרי נתניהו.

אין לי מושג איך סער עצמו מקבל את הנתונים המחמיאים, שעלולים לעורר מולו גל של התנגדות, כאמור. מה שבטוח, ראש הממשלה ומקורביו רותחים מול האפשרות הנוראה שנתניהו יאלץ לעזוב את תפקידו בבושת פנים ואילו שנוא נפשו יתפוס את מקומו. נתניהו הרי חשד כי סער חתר תחתיו וזמם נגדו פוטש יחד עם נשיא המדינה ראובן ריבלין. הוא לא שינה מאז את דעתו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 456 מילים ו-1 תגובות

ימינה והלאה חמש הערות על המצב במחנה הימין

איילת שקד ומירי רגב סוגרות חשבון ● נתניהו מעדיף לשתות את הקולות של סמוטריץ׳ מאשר לפטר אותו ● הימין המאוחד הולך ימינה ● משה פייגלין יכריע את עתידו הפוליטי בסקר ● וברוך מרזל הפך, משום מה, למסוכן יותר בארבע השנים האחרונות ● פרשנות

עוד 667 מילים
פריימריז במפלגת העבודה, סניף אשדוד

המריבות בין שפיר לשמולי מטשטשות את האפשרות שהפריימריז בעבודה הם מאבק בין עמיר פרץ לאהוד ברק ● זכייה של פרץ תהפוך את ברק (שהאשים את פרץ ב-2005 ב"מפקדי אנוסים ומפקדי ארגזים") לבן ערובה בידיו ● פרשנות

1.

בבחירות לראשות מפלגת העבודה המתקיימות היום, יש מועמד רביעי ושמו אהוד ברק. מחוץ לקלפי בבית ויצ"ו באשדוד כינה אותו בתיעוב אחד ממצביעי עמיר פרץ "ערפאת". מצביעה אחרת אמרה שהצביעה בעד "התחדשות", שמשמעה בזמן הזה איחוד כוחות עם ברק ואולי אף מרצ, בתקווה שהעבודה תנצל את הארכת החיים המלאכותית כדי להשתקם.

בכניסה לבניין באשדוד יושבים פעילי פרץ, בהם חיה כהן, יו"ר הסניף המקומי המצומק, שמספר החברים בו צנח משיא של 8,000 בימי יצחק רבין בניינטיז לכ-700 היום. הם מוחקים את שמות המצביעים מהרשימות, כדי שיידעו למי לעשות שיחות המרצה בהמשך היום. פעילי איציק שמולי וסתיו שפיר פחות מאורגנים. קשה להתחרות במי שהיה יו"ר הסתדרות, ועבר בין פלטפורמות פוליטיות כמו שפוליטיקאים אחרים עוברים בין בעלי הון.

פריימריז במפלגת העבודה, סניף אשדוד (צילום: נתי יפת)
פריימריז במפלגת העבודה, סניף אשדוד (צילום: נתי יפת)

הצטמקות העבודה נותנת לפרץ יתרון מסוים, מכיוון שבאופן טבעי הנשארים הם נאמני המפלגה הוותיקים והשמרנים יותר. אך יש גם חריגים. אחד המצביעים הצעירים נתן הסבר מפתיע לבחירתו בפרץ: הוא היחיד שמדבר על שלום. עוד לא אבדה תקוותנו.

אין חשמל בבחירות האלה. אין ג'ינגלים רועשים כמו במערכות הבחירות בליכוד ("לכי תספרי לכולם שאת מירי רגב"), ומדוכני התעמולה של המתמודדים, בשער הכניסה למתחם ויצ"ו, נשמעת דממה. לא נשאר כמעט על מה לריב ואת מי לשכנע.

תנועת המצביעים הדלילה גורמת לכך שהחדרון הקטנטן שבו מוצבות שתי עמדות הצבעה אלקטרוניות ריק חלק ניכר מהזמן. הצליל הבולט ביותר מחוץ לקלפי הוא ציוץ ציפורים, הפסקול המתאים למה שתואר לא פעם כמסע הלוויה של המפלגה.

המריבות בין סתיו שפיר לאיציק שמולי הסתירו מעט את העובדה שהפריימריז בעבודה עשויים להתברר יותר מכל כמאבק בין ברק לפרץ. זכייה של פרץ תהפוך את ברק, שהאשים אותו ב-2005 ב"מפקדי אנוסים ומפקדי ארגזים", לבן ערובה בידיו.

ברצותו, יוכל פרץ לחבור ליריבו הוותיק, ולאפשר לו להיות שוב מועמד סביר לראשות ממשלה. זאת, אם יושג השוויון המיוחל עם כחול לבן – באזור 20 המנדטים – כחלק מגוש של 61.

אלא שהסיכוי לחבירה בין שני האגואים הענקים ובעלי ההיסטוריה המדממת לא נראה גדול במיוחד. פרץ לא יוותר בקלות על עמדת ההובלה הנוחה, ובמקרה כזה ינסה לממש את הבטחתו להביא 2-3 מנדטים של אנשי ימין מהפריפריה. חלק מהמצביעים באשדוד – אחד מהם העיד על עצמו כאיש חרות – בונים על זה בדיוק.

2.

ללא קשר לזהות המנצח או המנצחת בעבודה, המו"מ על איחוד בשמאל יושפע עמוקות מהסקרים של החודש הקרוב. איום ממשי על סיכוייה של העבודה לעבור את אחוז החסימה עשוי לשכנע אפילו את פרץ להתגמש, בתמורה לנדוניה פוליטית מפנקת.

ברק עובד בימים אלה כדי לשפר את הסקרים, ובמהירות. הצירוף אתמול של נועה רוטמן, נכדתו של יצחק רבין, היה מהלך נכון בגלל הסמליות שמדברת לבייס השמאלני חילוני, ולא פחות מכך בגלל שרוטמן מסתמנת כדמות פוליטית מרתקת, בזכות תועפות הרגש שהיא מפיצה, ונטייתה לדבר בכנות ובישירות.

מימין: יאיר גולן, יפעת ביטון, שגית פרץ-דרעי ואהוד ברק (צילום: יח"צ)
מימין: יאיר גולן, יפעת ביטון, שגית פרץ-דרעי ואהוד ברק (צילום: יח"צ)

אבל יש גם בעיה. קודם לצירופה היום של עו"ד שגית פרץ-דרעי, פמיניסטית דתייה ומייסדת פורום הנשים של הבית היהודי, החלה מפלגת ברק להסתמן כמפלגה גברית ואשכנזית, צביון שנותנים לה ברק, יאיר גולן, קובי ריכטר ויאיא פינק.

כדי לעמוד ביעד של רשימה שוויונית מגדרית נדרש מהלך בכיוון אחר, ורוטמן ופרץ-דרעי, שמצטרפות לפרופ' יפעת ביטון, הן התחלה טובה. הצטרפות של נשים מרשימות נוספות, שבהן לפחות עוד שתי נשים מזרחיות ומהפריפריה, תהפוך את המפלגה החדשה לאטרקטיבית במיוחד. אם היא רוצה להתרומם בסקרים, אסור לה להיראות כמפלגת ברק ושלל עלי תאנה.

ההצטרפות של פרץ-דרעי מעבירה מסר חשוב נוסף, והוא שבירת המגזריות הדתית-לאומית, והבאת יותר ויותר דתיים ליברליים למחנה הדמוקרטי. לא יהיה מופרך לצפות שפינק ופרץ-דרעי לא יישארו הדתיים היחידים במפלגה.

3.

במשך השנים ליחשו לשונות רעות שהאגדה על מפרק ומרכיב השעונים מסיירת מטכ"ל נכונה רק בחלקה הראשון. ההרכבה, אמרו, הייתה מסובכת מדי אפילו בשבילו. אם זה אכן כך, ברק ודאי נהנה מהפיצוי שבו זכה במלאכת הרכבת הרשימה, ומודה לאלוהי הטבע על כך שבחר לא לחזור לעבודה.

פריימריז במפלגת העבודה, סניף אשדוד (צילום: נתי יפת)
פריימריז במפלגת העבודה, סניף אשדוד (צילום: נתי יפת)

לצד הביקורת על טרנד מפלגות האינסטנט הלא-דמוקרטיות, אי אפשר להתעלם מהיתרון העצום שיש בהן להאצת תהליכים חברתיים. מפלגות היברידיות, כמו יש עתיד של 2013, כחול לבן של הבחירות האחרונות ומפלגת ברק החדשה, הן חממה לכור ההיתוך 2.0, באמצעות חיבורים בין מגזרים מרוחקים לכאורה. כל זה בניכוי הערבים כמובן. אולי כשברק יהיה בן 87 גם זה יקרה.

עוד 625 מילים

מת לראות איזה פסל מפלצתי הם נותנים למי שהם לא מוקירים את הפעילות שלו

בלעדי אוהד נהרין מגיב: קחו את פרס ישראל

בתגובה לסערה שחולל הבוקר, אומר הכוריאוגרף לזמן ישראל: ״אם שלילת פרס ישראל שלי תקדם את סיום הכיבוש, אני אשמח לוותר עליו ועל עוד הרבה דברים״ ● דבריו, כי הוא ״מזדהה עם האג׳נדה של ה-BDS״, עוררו זעם וקריאה לשרי החינוך והתרבות לשלול מנהרין את הפרס ● מירי רגב בתגובה: ״תמיכה ב-BDS הוא קו אדום שאוהד נהרין חצה״

״אם שלילת פרס ישראל שלי תקדם את סיום הכיבוש, אני אשמח לוותר עליו ועל עוד הרבה דברים״, כך אומר הכוריאוגרף אוהד נהרין ל״זמן ישראל״. זאת, בעקבות קריאות לשלול ממנו את הפרס שקיבל ב-2005, לאור אמירותיו כי הוא ״מזדהה עם האג'נדה של ה-BDS נגד הכיבוש״.

הכוריאוגרף אוהד נהרין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הכוריאוגרף אוהד נהרין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בראיון הבוקר בתוכניתו של רזי ברקאי בגלי צה״ל אמר נהרין: "הישראליות לפעמים עושה לי בעיות. נתקלתי ב-BDS אבל זו לא הבעיה האמיתית, אני מזדהה עם האג'נדה של ה-BDS נגד הכיבוש, אבל זה שהם לא עוזרים (לסיום) הכיבוש זו הבעיה, וזה חבל ועצוב. לכן הפעולה שלהם היא קצת עקרה״.

נהרין התראיין לקראת אירוע גאגא שייערך הערב בהאנגר 11 בנמל תל אביב, ושהכנסותיו ייתרמו לאגודה לזכויות האזרח. ״אני עושה את הערב הזה היום למען האגודה לזכויות האזרח, כי הם עוזרים לכל הקשת של האנשים בארץ, גם לאלה שה-BDS חפץ ביקרם", אמר.

בתגובה לדברים אלה קרא נציג ארגון הימין ״בצלמו״, שי גליק, לשלול מנהרין את פרס ישראל, ופנה בעניין לשר החינוך נפתלי בנט, לשרת התרבות והספורט מירי רגב, ואל השר לביטחון פנים ולעניינים אסטרטגיים, המופקד על יישום חוק החרם, גלעד ארדן.

"הניסיונות של ה-BDS לגייס כוחות ישראלים למען מאבקם בדלגיטימציה של מדינת ישראל, ידוע. אוהד נהרין נפל בפח שלהם כפרי בשל"

"אמירתו של אוהד נהרין מקוממת, אומללה, אינה יכולה להתקבל בשום הבנה, וראויה לגינוי חריף מצד כל שוחרי התרבות שמבקשים לא לערב תרבות ופוליטיקה", הגיבה רגב.

"הניסיונות של ה-BDS לגייס כוחות ישראלים למען מאבקם בדלגיטימציה של מדינת ישראל, ידוע. אוהד נהרין נפל בפח שלהם כפרי בשל. אמירתו האומללה נותנת רוח גבית לכוחות הפועלים נגד מדינת ישראל, וזו הוכחה נוספת מדוע המדיניות אותה הובלתי, למנוע מגופים אמנותית נתמכים, החותרים נגד הלגיטימיות של המדינה ופוגעים בסמליה, לקבל סיוע כספי מהמדינה.

מירי רגב (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
מירי רגב (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

״חופש הביטוי והאמנות הוא נר לרגלינו. תמיכה ב-BDS הוא קו אדום שאוהד נהרין חצה. אמשיך לפעול לסיום הליך החקיקה של התיקון לחוק התרבות והאמנות, המכונה בפי התקשורת ״חוק הנאמנות״, ויפה שעה אחת קודם".

נהרין ידוע כמי שמתבטא ואף תומך ציבורית בעצומות אמנים שונות נגד הופעה בשטחים, ולאורך השנים נאלץ להתמודד לא מעט עם הפגנות של ה-BDS מול האולמות שבהם הופיע עם להקת בת שבע ברחבי העולם.

בראיון לזמן ישראל, הגיב נהרין לביקורת שהושמעה כנגדו היום ואמר: "דבר ראשון אני אגיד לכל אנשי ארגון הימין שיגידו תודה ענקית לאגודה לזכויות האזרח, כי היא לא מסמנת אותם כ'ימניים' או 'שמאלנים', אלא כאזרחים, והיא דואגת לכולם. לכן אני מקיים את הערב הזה, והוא הסיבה שהתראיינתי לגל"צ.

"אם להחרים את המופע שלי ישפר את המצב בשטחים או יביא לפתרון הסכסוך, אני גם אתמוך בחרם עצמי. אני לא מסתייג מדברי, הם צריכים להיות מושמעים ומצוטטים כפי שהם ואני עומד מאחורי דברי"

״והדבר השני הוא, שאם שלילת פרס ישראל שלי תקדם את סיום הכיבוש, אני אשמח לוותר עליו ועל עוד הרבה דברים.

"אם להחרים את המופע שלי ישפר את המצב בשטחים או יביא לפתרון הסכסוך, אני גם אתמוך בחרם עצמי. אני לא מסתייג מדברי, הם צריכים להיות מושמעים ומצוטטים כפי שהם ואני עומד מאחורי דברי".

עם זאת, נהרין הוסיף כי הוא ״מסתייג מהאג'נדה האנטי ציונית ונגד שאיפת ה-BDS להרס מדינת ישראל״.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
ברור שצריך לקחת לך את פרס ישראל ...מה קורה אתה עושה לעצמך כותרות משמע אתה קיים.....תרקוד...ותשתוק... והשתיקה תהיה יפה לך ...לא ניראה שאתה מסוגל גם לרקוד וגם לחשוב ..אז תשאר במשהו אתה יכ... המשך קריאה

ברור שצריך לקחת לך את פרס ישראל …מה קורה אתה עושה לעצמך כותרות משמע אתה קיים…..תרקוד…ותשתוק… והשתיקה תהיה יפה לך …לא ניראה שאתה מסוגל גם לרקוד וגם לחשוב ..אז תשאר במשהו אתה יכול לעשות …בלי לדבר ולהביע את הדעות המסכנות שלך

עוד 471 מילים ו-3 תגובות

ארוחת שבת מלחמת התרבות הוכרעה במטבח. המזרחים ניצחו

"בישראל מתחוללת לכאורה מלחמת תרבות, אבל המערכה הוכרעה כבר מזמן - בצלחת" ● פרופ' ניר אריאלי מסביר כיצד האשכנזים המציאו את "המטבח המזרחי", ואיך המזרחים הצליחו להפוך בזכותו לקבוצה החזקה בארץ ● מהיום לא תוכלו לאכול סביח בלי לחשוב על פוליטיקה

עוד 1,947 מילים

החל המאבק על סיפוח יו"ש

פרשנות למה אתם ציניים? הכנס הכלכלי בבחריין הוא סנסציה

מדינה ערבית שלא מקיימת קשרים כלכליים עם ישראל הסכימה לשים את שמה על החלק הראשון של תכנית השלום - וזה מדהים

קל להיות ציני בנוגע לתוכנית המאה של דונאלד טראמפ. קל אפילו יותר לבטל אותה בתור כישלון ידוע מראש, על רקע "הסדנה הכלכלית" שיערכו ארה"ב ובחריין בחודש הבא, ושמוגדרת כצעד ראשון לקראת השקת תוכנית השלום האמריקאית.

"אמריקה תכננה חתונה – ושכחה להזמין את הכלה", ציינו השבוע בלעג כמה גורמים, ואמרו (בצדק מסוים) שהפלסטינים לא מעוניינים להשתתף בכנס.

נכון שהאירוע לא צפוי להוביל לפריצת דרך בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני, המושהה כבר זמן רב. השלום לא יפרוץ לאחר הפסגה, שתיערך ב-25-26 ביוני, וככל הנראה גם לא אחרי חשיפת החלק השני של תוכנית טראמפ.

אך המיקוד בסירוב של הפלסטינים להיות בקשר כלשהו עם הממשל האמריקאי, אותו הם תופסים כגורם עוין, מפספס נקודה חשובה: העובדה שהשקת הצעת השלום תתרחש בבירה ערבית היא לא פחות מסנסציה.

"עתיד משגשג עבור הפלסטינים"

על הנייר, העולם הערבי מתנגד בתוקף לכל היוזמות האמריקאיות באזור, שנראות כולן כמתנות לממשלת ישראל.

אין מדינה אחת באזור שלא גינתה את ההכרה של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, העברת השגרירות, או הקיצוצים הדרסטיים בתקציב אונר"א.

אפילו ההכרה האמריקאית בריבונות הישראלית על רמת הגולן גונתה מקצה לקצה, לרבות מצד אויביה של סוריה בראשות בשאר אל-אסד. ובכל זאת, בחריין משמשת באופן מודע כמארחת של תוכנית השלום האמריקאית.

כמה חודשים בלבד לאחר שוושינגטון קיצצה את כל הסיוע לרשות הפלסטינית, הוציאה בחריין הצהרה רשמית האומרת כי סדנת Peace to Prosperity תתמקד ב"חזון בר השגה, ומסגרת לעתיד משגשג עבור הפלסטינים והאזור".

שר החוץ הבחרייני, חאלד בן אחמד אל-חליפה, שאירח את ג'יבריל רג'וב במנאמה בשני האחרון, חזר על כך שממשלתו "תומכת חד-משמעית במטרה הפלסטינית", וכי לפלסטינים זכות למדינה עצמאית בקווי 67' עם מזרח ירושלים בתור בירתם.

תוכנית השלום של טראמפ לא צפויה להיות מנוסחת בהתאם לפרמטרים האלה. עם זאת, העובדה שמדינה ערבית שאינה מקיימת קשרים כלכליים עם ישראל, הסכימה לשים את שמה על החלק הראשון של תוכנית השלום, בהחלט מדהימה.

מירי רגב עושה את איחוד האמירויות (צילום: Ministry of Culture and Sport via AP)
מירי רגב עושה את איחוד האמירויות (צילום: Ministry of Culture and Sport via AP)

נכון, פלסטינים בודדים בלבד, אם בכלל, יהיו נוכחים בכינוס מנאמה, שם ינסו האדריכלים של הצעת השלום, ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט לגייס תומכים.

גם שר האוצר, משה כחלון, צפוי להיות בין האורחים, אבל לא מדובר בתקדים. בשנה שעברה, נכחה שרת התרבות והספורט, מירי רגב, בטורניר ג'ודו באיחוד האמירויות. כמה ימים לאחר מכן, השתתף שר התחבורה, ישראל כץ, בכנס תחבורה בעומאן.

אף שביקורים אלה הם פורצי דרך, יש לציין שהם התרחשו סביב אירועים שאירחו ארגונים בינלאומיים, שאולי היו מענישים את אבו דאבי ומוסקאט, אם לא היו מוכנות לקבל נציגים מהמדינות החברות בארגונים.

הביקור של כחלון שונה לחלוטין. הוא יתקבל במדינה ערבית לא מחשש לסנקציות, אלא במטרה מפורשת לדון על תוכנית השלום של ממשל טראמפ.

אולי הם בעצמם לא האמינו

קושנר וגרינבלט עשויים להיכשל באופן מוחלט במשימה שלהם, אך הם מעולם לא הבטיחו כי הצדדים יחתמו מיידית על המסמך שהם צפויים לפרסם הקיץ,  ויסיימו ברגע עימות בן 100 שנים. אולי הם בעצמם לא האמינו שזה בכלל אפשרי.

מה שהם הבטיחו הוא לפרסם תוכנית מתאר של מה שהם חושבים שהוא פתרון הוגן וישים לבעיה. גורמים רבים מאמינים כי בהינתן הסיכויים הנמוכים מאוד להצלחה, הממשל האמריקאי יקבור את התוכנית לנצח. הפסגה המתקרבת בבחריין היא הסימן הראשון לכך שהתחזיות היו שגויות.

הפלסטינים אמנם צפויים לדחות את תכנית השלום המלאה, וישראל עשויה לספח את ההתנחלויות בתגובה, מה שיוביל להשלכות דרמטיות. אבל המוכנות של בחריין לארח את הפסגה מצביעה על כך שהעולם הערבי נוטה יותר לנורמליזציה עם ישראל מכפי שניתן היה לחשוב. אפילו בהעדר העסקה האולטימטיבית.

המאמר פורסם לראשונה באנגלית ב-Times of Israel

עוד 514 מילים

מירי רגב קוראת שקרנית למירי רגב מהעבר

סגירה
בחזרה לכתבה