אישיות
אייל לפידות

איך מממנים, בונים ומשווקים את הדירות הכי יקרות בישראל, תוך התגברות על מכשולי הביורוקרטיה והרגולציה? ● ספר חדש מאת היזם עידו חג'ג' - האיש שמאחורי מגדל מאייר המפואר בשדרות רוטשילד בתל אביב - חושף את מאחורי הקלעים של שוק הנדל"ן למיליוניון העליון ● חג'ג' מגלה בספר כיצד "מובילי דעה" ו"אנשים מוכרים" קיבלו הנחות על הדירות במגדל כדי לתרום לאקסקלוסיביות שלו ● ואיך נוצר שם מעגל סגור של קבלנים, יזמים ומממנים שלעתים הופכים לדיירים ● סיפור הסינדרלה של המיליונר הצעיר - שכבר לא בונה דירות לפשוטי העם

עוד 2,469 מילים

מועדון הבכירים ממשיך לסדר לעצמו מיליונים בחברות הציבוריות

בדיקת זמן ישראל בזמן שהמשק הישראלי מתמודד עם זוועה כלכלית, חברי מועדון מצומצם ממשיכים להרוויח מיליונים כשכירים בחברות ציבוריות ● בניגוד לתחזיות המוקדמות, המוסדות הפיננסים לא קרסו בגלל הגבלות השכר, והצליחו למצוא מנהלים גם בשכר הצנוע שהוגבל ל-3.5 מיליון שקל ● אבל בשאר הענפים חגיגת השכר נמשכת כסדרה ● יקום מקביל, קווים לדמותו

עוד 2,118 מילים ו-1 תגובות

החסכונות של הישראלים הגיעו לשיא של 1.8 טריליון שקלים ● המוסדיים שמנהלים את הכסף, מעבירים יותר ויותר להשקעות אלטרנטיביות, שלא נסחרות בבורסות ואינן מפוקחות ● הטרנד הלוהט הוא קרנות השקעות פרטיות ונוצצות, עם מנהלים סלבריטאים שמשוחררים מהגבלות שכר ולא מחויבים בדין וחשבון לציבור ● איך קרה שבכירי עולם העסקים עברו לקרנות האלה, ואיזה תחום מתלקח במיוחד

עוד 2,279 מילים

בלעדי בעקבות הקיצוצים בשיכון ובינוי: הבנייה הירוקה עשויה להיפגע

החברה, שהניעה את תחום הבנייה הירוקה בישראל, פיטרה בימים האחרונים את אנשי הקיימות במטה ● גורמים בענף חוששים: "החברה שהוכיחה שאפשר לבנות ירוק גם בפריפריה" תצמצם את פעילותה בתחום ● משיכון ובינוי נמסר: נמשיך להיות מחויבים לקיימות

בחודשים האחרונים היה קשה להחמיץ את קמפיין הבנייה הירוקה של "שיכון ובינוי". בסרטונים, שמוקרנים בתדירות גבוהה בטלוויזיה, מודי בר-און מסביר ש"לבנות שכונה רגילה כל אחד יכול, אבל בנייה ירוקה – זה שיכון ובינוי".

רק שעל רקע אירועי הימים האחרונים המסר הזה נראה לפתע מאולץ: צוות הקיימות במטה החברה, שכלל שני עובדים ויועץ, פוטר בבת אחת.

גורמים בענף חוששים שמדובר בשינוי כיוון חד, שבמסגרתו שיכון ובינוי תחדל להוביל את תחום הבנייה הירוקה בישראל.

שיכון ובינוי עוברת שנה של טלטלות: שרי אריסון מכרה את החברה ולפני כ-3 חודשים מונה מנכ"ל חדש – אייל לפידות. "מאז חילופי ההנהגה אני שומע מהעובדים שם, שמדברים איתם כל הזמן על שורת הרווח", אומר גורם בתחום הסביבה שמשתף פעולה עם שיכון ובינוי בכמה פרויקטים.

"זה לגיטימי שמנהל חדש שניהל בהצלחה חברת ביטוח רוצה לשחזר את מה שעבד עבורו, אבל יש דברים שב-2019 פשוט אי אפשר לסגת מהם".

החשש האותנטי בקרב רבים בתחום נובע מהעובדה ש"שיכון ובינוי הייתה הקטר שהניע את כל תחום הבנייה הירוקה בישראל", כדברי אחד מהם.

מאז 2016 החברה בונה אך ורק בניינים שעומדים בתקן הבנייה הירוקה 5281, וכבר סיימה לבנות אלפי יחידות דיור כאלה.

"יכול להיות שהם ימשיכו לבנות בניינים ירוקים, אבל המטה היה אמור להביא את הדבר הבא, לפתח, לחשוב קדימה. היו להם תכניות שאפתניות לעלות לרמות גבוהות יותר, לא ברור אם יהיה עכשיו מי שיעשה את זה"

אבל לפי גורם בענף בכך לא מסתכמת תרומתה של שיכון ובינוי: "קמה חברה מהגדולות והחזקות במשק, לא חברת נישה, ומודיעה שהיא הולכת על בנייה ירוקה בכל הכוח. זה מיד סוחף את כל השוק.

"שיכון ובינוי הוכיחה שבנייה ירוקה יכולה להיות רווחית, לא חייבת להיות יקרה, שאפשר לבנות ירוק גם בחדרה ואשקלון ולא רק במרכז. הם עשו כל הזמן בדיקות וחיפשו חומרים ושיטות חדשות. כשאנשי המקצוע של שיכון ובינוי מגיעים לכנסים ומציגים מחקרים וממצאים זה משפיע על כל הענף".

שיטות הבנייה שרווחו בישראל במשך עשרות שנים גבו מהציבור מחיר כבד באיכות החיים וביוקר המחיה: הקירות הדקים מחדירים קור בחורף וחום בקיץ, ומחייבים שימוש אינטנסיבי בתנורים ומזגנים, מה שגורם לחשבון החשמל לתפוח.

תקן הבנייה הירוקה 5281 מתבסס על שיפור בבידוד ובניצול המים והאנרגיה. במחקר שפרסם לאחרונה המשרד להגנת הסביבה נמצא שדיירים בדירות ירוקות חסכו כ-20% מצריכת החשמל – כ-1,000 שקל בשנה – לעומת דיירים בדירות מקבילות שלא נבנו לפי התקן הירוק.

את רוב הדירות בנתה שיכון ובינוי לפי הסטנדרט הבסיסי של בנייה ירוקה – כוכב אחד – אבל לצד זה הקימה מבני ציבור, למשל מעונות הסטודנטים החדשים באוניברסיטת תל אביב – על פי תקן LEED האמריקאי, המחמיר הרבה יותר.

פרויקט "חלומות פארק גנים" בפתח תקווה, שנבנה אף הוא על ידי שיכון ובינוי, הוא הראשון בארץ שקיבל שלושה כוכבי בנייה ירוקה.

לצד החששות הנשמעים ש"תחום הקיימות בשיכון ובינוי פשוט יימחק", יש כאלה שמקווים שבסך הכל מדובר בשינוי מבני פנימי: לכל אחת מהחברות הבנות יש מנהל קיימות משלה, שלכאורה אמור להמשיך לקדם כרגיל את העסקים הירוקים.

"יכול להיות שהם ימשיכו לבנות בניינים ירוקים, אבל המטה היה אמור להביא את הדבר הבא, לפתח, לחשוב קדימה. היו להם תכניות שאפתניות לעלות לרמות גבוהות יותר, לא ברור אם יהיה עכשיו מי שיעשה את זה".

השבוע, אגב, התפטר גם תמיר דגן, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן, אחרי 11 שנים בתפקיד. דגן, שמזוהה עם קידום הבנייה הירוקה, אמר בשעתו בכנס "כלכליסט": "לפני כמה שנים כשדיברנו על בנייה ירוקה הסתכלו עלינו עקום, והיום מדובר במשהו שהוא כמעט תקן מחייב ויותר ויותר תכניות בנייה מכניסות את הדרישות כבר בהתחלה. זה מוצר טוב יותר, נעים יותר לחיות וקל לתחזוק".

בשיכון ובינוי מבקשים להרגיע ואומרים שמדובר בסך הכל בשינוי מבני פנימי, שיעביר את הפוקוס מהמטה לחברות הבנות, ושהחברה תמשיך כרגיל בתנופת הבנייה הירוקה. מדוברות החברה נמסר "שיכון ובינוי מחויבת לקיימות ותמשיך להיות חברה מובילה בתחום. השינוי המוצג בידיעה מבטא שינויים במיקוד ניהול תחום הקיימות ממטה הקבוצה לחברות הבנות".

עוד 582 מילים

התגמול של אייל לפידות אושר: יקבל 37.5 מיליון שקל בשנה משיכון ובינוי

זוהי אחת מחבילות השכר הגדולות ביותר שהיו בחברה ציבורית בישראל אי פעם ● לא אושרו חבילות התגמול ליו"ר תמיר כהן ולמנכ"ל היוצא משה לחמני ● הראל התנגדה, מנורה, מגדל והפניקס הצביעו בעד

האסיפה הכללית של שיכון ובינוי אישרה לפני שעה את חבילת התגמול המופרזת של המנכ"ל החדש אייל לפידות. חבילת התגמול אושרה ברוב של 65% מהקולות שרשאים להכריע בהצבעה, (אלה שאינם בעלי עניין אישי).

חבילות התגמול ליו"ר תמיר כהן ולמנכ"ל היוצא משה לחמני לא אושרו ויתקיים עליהם דיון נוסף במהלך שלושת השבועות הקרובים.

לפידות יקבל שכר חודשי של 245 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל ומענק שנתי של עד 4 מיליון שקל. בנוסף, הוא יזכה לאופציות ששקולות ל-5% ממניות החברה, בשווי של 65 מיליון שקל.

התגמול של לפידות הוא אחד מהגבוהים שהיו אי פעם בחברה ציבורית בישראל וזכה לביקורת ציבורית ואף להתנגדות של חלק מבעלי המניות. בין המתנגדים ניתן למנות את חברות הביטוח הראל ואיילון, בתי ההשקעות אי.בי.אי, אנליסט ומיטב דש.
מנגד, תמכו בתגמול בית ההשקעות מור וחברות הביטוח הפניקס, מנורה ומגדל.

עוד 128 מילים

מנהלי ההשקעות של הציבור יחליטו היום אם לאשר לאייל לפידות לקבל אופציות בשווי 65 מיליון שקל ושכר שנתי של כמה מיליונים ● איפה יש עוד חברות שמוכנות לשלם את המיליונים האלה ומי מוכן להסתפק ב-2.5 מיליון שקל?

אייל לפידות עשוי לזכות היום (ראשון) בחבילת השכר החלומית ביותר במשק. חברת שיכון ובינוי, הודיעה על מינויו למנכ"ל באפריל והיום ב-15:00 תתקיים אסיפת בעלי מניות כדי להצביע על אישור התגמול, שכולל אופציות למניות בשווי של עשרות מיליוני שקלים לו וליו"ר החברה.

מי שיצטרכו לאשר את התגמול, הם בעלי המניות מהציבור, בהם גם מנהלי קרנות פנסיה, קופות גמל וכיוצא בזה, המושקעות בחברה. חברת הביטוח הראל כבר הודיעה שתתנגד לחבילת השכר, וככל הנראה צפויה התנגדות גם של מיטב-דש. כעת נותר לראות כיצד יצביעו מנהלי הקרנות של הפניקס, מנורה, אקסלנס, בית ההשקעות מור ואחרים.

פירוט התגמול של לפידות זכה לביקורת חריגה בתקשורת הכלכלית, אם כי הרגולטורים ומנהלי ההשקעות לא יצאו נגד המהלך באופן גלוי.

לפידות יזכה למשכורת חודשית של 245 אלף שקל בעלות כוללת של 4 מיליון שקל; מענק חתימה של 2 מיליון שקל, שחצי ממנו מותנה בכך שלפידות יעבוד בחברה שנה אחת לפחות. במלים אחרות, הוא יקבל מיליון שקל גם בלי להשלים יום עבודה אחד.

לפידות יקבל מענק חתימה של 2 מיליון שקל, שחצי ממנו מותנה בכך שיעבוד בחברה שנה אחת לפחות. במלים אחרות, הוא יקבל מיליון שקל גם בלי להשלים יום עבודה אחד

כמו כן, לפידות יקבל מענק שנתי של עד 4 מיליון שקל בתנאי שהרווח השנתי יהיה 100 מיליון שקל (שיכון ובינוי צפוייה להרוויח השנה בקלות הרבה יותר מכך).

בנוסף על כל אלה, לפידות מבקש לקבל חבילת אופציות שמנה בשווי כולל שמוערך ב-65 מיליון שקל.

האופציות מחולקות ל-5 מנות, שכל אחת מהן מבשילה בתום שנת כהונה בתפקיד. כדי לתרגם אותן למזומנים, לפידות יצטרך לחכות 5 שנים והוא בעצם זוכה כאן ל-5% מהחברה – שיעור חריג לחברה בסדר הגודל הזה.

מי שמדוללים הם שאר בעלי המניות, שכוללים את בעל השליטה, נתי סיידוף, והציבור הרחב, שכאמור מושקע בשיכון ובינוי באמצעות קרנות הפנסיה, קופות הגמל וכיו"ב.

מבעלי שיכון ובינוי, נתי סיידוף (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
מבעלי שיכון ובינוי, נתי סיידוף (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

היו"ר תופס טרמפ על המנכ"ל המיועד

לצד לפידות, האסיפה תצביע גם על אישור שכרו של המנכ"ל היוצא, משה לחמני, שעוזב את שיכון ובינוי אחרי 7 שנים. לחמני אמור לקבל שכר כמיליון שקל עבור חמשת החודשים של השנה הנוכחית, שהם הרבה פחות ממה שיקבל הטאלנט החדש.

אבל לחמני לא יוצא בידיים ריקות, ועלות שכר הפרישה שלו מגיעה לכ-12 מיליון שקל. לא ברור מדוע החברה מבקשת לאשר לו תכנית אופציות חדשה, שכן הוא עוזב, כך שהאופציות שיקבל תלויות בביצועים של המנכ"ל החדש.

לבסוף, האסיפה תצביע על אישור שכרו של היו"ר תמיר כהן, ונראה שהוא המרוויח הגדול מכל הסיפור: כהן נמצא בתפקיד מאז אוגוסט אשתקד וזוכה כאן לשכר ומענק שנתיים של קצת יותר מ-4 מיליון שקל.

בנוסף, היו"ר רוצה לקבל אופציות בשווי של כ-37 מיליון שקל. אלא שמחיר המימוש של חלק מהאופציות האלה, 6.15 שקלים, נקבע כבר בינואר, לקראת אסיפה שלא התקיימה לבסוף. אז נודע על מינויו הצפוי של לפידות, ומניית שיכון ובינוי זינקה בכמעט 40% למחיר הנוכחי של כ-9 שקלים למניה.

חבילת האופציות הנוספת לכהן, זו שאושרה באפריל, היא כבר במחיר מימוש גבוה יותר של 7.5 שקלים ומשקפת את העובדה שהמניה קפצה, ולכן ההטבה כאילו מצטמצמת מעט. התהיה שעולה כאן היא מדוע השאירו לכהן את מחיר המימוש הנמוך יותר לחבילה הראשונה, במקום להתאים אותו לזינוק במניה.

במלים אחרות, כהן הרוויח מהמוניטין של המנכ"ל החדש כמה מיליוני שקלים בלי לעשות כלום. בכל מקרה, היו"ר הולך להתעשר מאוד ומקבל כאן כמעט 3% מחברת התשתיות הענקית, תוך דילול של שאר בעלי המניות, שכוללים כאמור את הציבור הרחב.

לאריסון נמאס וסיידוף הרוויח מאות מיליונים

מי שמאוד רוצה להביא את העילוי הניהולי לחברה הוא בעל השליטה נתי סיידוף. אפשר לומר שהוא כבר מסודר, אחרי שקנה כמעט חצי מהחברה משרי אריסון בזול מאוד: המניות נקנו ב-1.1 מיליארד שקל ושוות היום כ-1.6. במלים אחרות, סיידוף הרוויח על הנייר כ-600 מיליון שקל בתוך שנה, וחלק מהקפיצה מיוחס להודעה על מינויו של לפידות.

שרי אריסון (צילום: אורי לנץ/פלאש90)
שרי אריסון (צילום: אורי לנץ/פלאש90)

מעבר לכך, סיידוף קיבל את השליטה בהנחה על מחיר השוק בעת העסקה. זאת, בניגוד למצב עניינים רגיל, שבו מי שקונה את השליטה נדרש לשלם פרמייה על שווי השוק של המניות.

הסיבה לכך שסיידוף זכה להנחה, היא שאריסון היתה להוטה מאוד למכור אחרי שמצאה את עצמה בחדר החקירות, כחלק מפרשת השחיתות בשיכון ובינוי וחקירות השוחד של עסקי החברה באפריקה, לכאורה. לאריסון נמאס ולכן היא היתה להוטה למכור בזול. גם בבנק הפועלים היא לא רוותה נחת וויתרה על השליטה. זה עניינה הפרטי וסיידוף כאמור הרוויח בגדול, אחרי שגם קיבל ממנה הלוואה לרכישה.

כעת, לאחר שהרוויח מאות מיליונים על הנייר, אין לבעל הבית החדש בעיה לפתות את המנכ"ל המצליח במשק בשכר מופרז. יתרה מכך, סיידוף רגיל לסטנדרטים אמריקאים של תשלום שכר עתק למנהלים.

ממשל אובמה הכניס פרוצדורה שלפיה לבעלי המניות יש אפשרות להביע say on pay, אבל זו המלצה בלבד, והיא נתפסת כמשהו הצהרתי וחסר משמעות

השכר הממוצע למנהלי חברות גדולות בארה"ב הוא 11 מיליון דולר, ושם לא צריך אישור מבעלי המניות. ממשל אובמה הכניס פרוצדורה שלפיה לבעלי המניות יש אפשרות להביע say on pay, אבל זו המלצה בלבד, והיא נתפסת כמשהו הצהרתי וחסר משמעות.

די ברור למה לפידות רוצה את התפקיד: מאז נכנס לתפקידו בהפניקס במאי 2009, מניית החברה קפצה כמעט פי 5. אלא שבהפניקס לפידות כפוף לחוק שכר הבכירים, והוא רוצה הרבה יותר: שכרו מוגבל שם ל-3.5 מיליון שקל "בלבד".

מי מוכן לקום מהמיטה ב-2.5 מיליון שקל לשנה?

מי שלא אמורים להתרגל לתשלום המופרז הם בעלי המניות מהציבור בישראל. רק לפני שלוש שנים נכנסה לתוקף הגבלת שכר הבכירים בבנקים וחברות ביטוח ל-3.5 מיליון שקל לכל היותר. ח"כ שלי יחימוביץ' יזמה את החוק והוא זכה לתמיכתם של יאיר לפיד ושר האוצר משה כחלון. ההגבלה נעצרה בגופים הפיננסים ולא זלגה לשאר החברות הציבוריות.

משכך, החקיקה לא סינדלה חברות כמו טבע, שזקוקה לשירותיו של המנכ"ל הזר קאר שולץ, הרגיל לסטנדרטים של שוק הפארמה העולמי. נוכח מצבה של טבע אפשר לתהות אם היה שווה לשכור את שירותיו, אך זה דיון אחר.

ניר גלעד, יו"ר מגדל (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)
ניר גלעד, יו"ר מגדל (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

אחד המתנגדים הקולניים לחוק, (חוץ מכמה עשרות מנהלים שרוצים לזכות בפיס הזה), הוא הפרשן הכלכלי של עיתון הארץ, נחמיה שטרסלר. במאמר שכתב לאחרונה, כינה את הפוליטיקאים שתמכו בחוק "פופוליסטים", לא פחות.

שטרסלר גם מנה את רשימת המנהלים בדרגי הביניים שפרשו מהבנקים וחברות הביטוח וייחס את הפרישות להגבלת השכר. יש מידה מסויימת של צדק בדבריו, שכן ברור שמנהל בבנק יבחר לעזוב אם יש אפשרות לקבל שכר גבוה פי כמה בחברות אחרות בשוק ההון, שבהן האחריות וכאב הראש קטנים בהרבה. אלא שכלל לא בטוח שיש חברות שעומדות בתור לשלם למנהלים האלה בדרגי הביניים שכר של 2.5 מיליון שקל ומעלה כמנכ"לים של חברות אחרות. אפילו לא קרוב לכך.

בהקשר זה מוזכר גם מנכ"ל הפועלים אריק פינטו שבחר לעזוב את הבנק השנה בתום שלוש שנות כהונה. הוא נמצא בסוף הקריירה וככל הנראה לא מעוניין להמשיך לנהל מערכת גדולה. לכן ברור שיעדיף לשבת בדירקטוריונים ולהרוויח מאות אלפי שקלים בשנה, רק בלי האחריות וכאבי הראש של תפקיד המנכ"ל. כך עשתה מנכ"לית לאומי לשעבר גליה מאור, שכיהנה כדירקטורית בטבע, שבה מקבלים כ-15 אלף דולר לישיבה, פעם בחודש.

לבסוף, אם מביאים דוגמאות, כדאי להיזכר שיש גם מקרים הפוכים: כך למשל ניר גלעד, שהשתכר בעבר סכומי עתק כיו"ר החברה לישראל שבשליטת עידן עופר. לא צריך לדאוג לו, ובכל זאת, גלעד נכנס השנה לתפקיד יו"ר מגדל, למרות הגבלת השכר. ברוך השם, במגדל לא חסרות צרות, והחברה החליפה בשנים האחרונות מנכ"לים ויו"רים בקצב מסחרר. למרות זאת, גלעד מוכן לקום בבוקר מהמיטה גם בשביל 2.5 מיליון שקל לשנה.

בשורה התחתונה, המשקיעים המוסדיים יצטרכו לעשות את החשבון שלהם מחר, וצריך לקוות שהצבעתם לא תהיה נגועה באינטרסים זרים. די ברור שחבילת השכר שעומדת על הפרק חריגה לפי כל קנה מידה. אם תאושר, היא עשוייה לקומם את מצדדי הגבלת השכר, וייתכן שתחולתה תורחב מהגופים הפיננסים לכלל החברות הציבוריות.

עוד 1,153 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה