אישיות
אווט קבדום

עבודה זרה יוזמה חינוכית חדשה מעניקה לפליטים הכשרה בהיי-טק

מה הסיכוי של תכלית ביאנה, אריתריאי בן 28, להשתלב בשוק התקשורת הישראלי? ● תכנית חדשה מכשירה פליטים להשתלב בתעשיית התקשורת וההיי-טק ● עכשיו רק חסרים ישראלים שיסכימו להעסיק אותם ● כלכלת מבקשי המקלט - כתבה רביעית בסדרה

אווט קבדום נולד לפני 35 שנה בכפר Adikeih שבאריתריאה. כשהיה בן 8 אביו נעלם, ולאווט נאמר כי הוא נכלא מסיבות פוליטיות. קבדום עצמו, כך הוא מספר, חמק מגורל דומה ברגע האחרון.

"יש לי תואר ראשון בניהול וחשבונאות מאוניברסיטת אסמרה", הוא אומר, "ובמשך כמה שנים עבדתי עבור הממשלה כמפקח על התקציב במשרד האוצר. אבל בשלב כלשהו הסתבכתי עם הממשלה. הפלו אותי על רקע עמדותי הפוליטיות נגד השלטון, מנעו ממני קידום והייתי תחת מעקב מתמיד. היו לי חיים נוראיים, בלי זכויות בסיסיות. בסוף הייתי מוכרח לברוח מהמדינה".

ב-2009 לקח קבדום את ארוסתו מביתה, והצטרף לכמה מחבריו שהיו באותו המצב. יחד הם ברחו מהמדינה, כשהם מותירים מאחור את משפחותיהם. הם חצו את הגבולות בין אריתריאה, סודן ולוב במסע מסוכן וארוך מאוד, ובמשך כשנתיים היו בדרכים. לישראל הגיע קבדום באמצע נובמבר 2010.

אווט קבדום (צילום: Tesfalem-Kebedom)
בהתחלה הוא ישן ברחובות. אווט קבדום (צילום: Tesfalem Kebedom)

המפגש הראשון שלו עם המציאות המקומית היה מטלטל. בהתחלה הוא ישן ברחובות דרום תל אביב, עד שחבר אריתראי אסף אותו לדירתו. חצי שנה לאחר שהגיע לארץ, התחיל להסתגל למציאות החדשה ומצא עבודה במפעל ביצים קטן באשדוד, העיר שבה גם התמקם.

הוא נישא לארוסתו ב-2012, ומאז הם מתגוררים באזור ב' בעיר, יחד עם עוד כ-3,000 מבקשי מקלט ומהגרים מאריתריאה ומסודן. לדבריו, חברי הקהילה שנפגשים מדי פעם באופן לא רשמי, מאוחדים בדבר אחד: מאבק בגילויי הגזענות והדחייה שהם חווים מהאוכלוסייה הכללית.

אווט: "יש לי תואר ראשון בניהול וחשבונאות מאוניברסיטת אסמרה, ועבדתי כמפקח על התקציב במשרד האוצר באריתראה. אבל בשלב כלשהו הסתבכתי עם הממשלה".

קבדום יוצא מדי בוקר מביתו בחמש, עולה על אוטובוס לאזור התעשייה באשדוד, ומסיים את עבודתו ב-16:00. מיד לאחר מכן הוא לוקח אוטובוס לקורס בתכנות שמתקיים בתל אביב, וחוזר לביתו סמוך לחצות. בסופי שבוע הוא מבלה במחיצת משפחתו ומשלים את שיעורי הבית של הקורס.

אווט אומר שהלימודים שינו את חייו: הוא כבר היה בטוח שלעולם לא יעסוק בעבודה שאינה פיזית, כאשר ראה פרטים על קורס ראשון מסוגו שנפתח במרכז לקידום פליטים אפריקאים, ARDC.

פליטים מאפריקה – חלקם מאריתריאה – בדרכם לחפש מקלט באירופה (צילום: AP Photo/Felipe Dana)
פליטים מאפריקה – חלקם מאריתריאה – בדרכם לחפש מקלט באירופה (צילום: AP Photo/Felipe Dana)

הוא זכה למלגה של Developers institute, הוסיף עוד כ-1,700 שקל לשכר הלימוד ונרשם לקורס שנמשך שלושה חודשים, שלוש פעמים בשבוע, יחד עם 20 מהגרים ומבקשי מקלט נוספים.

קבדום לא הסתפק בכך, ובתום הקורס הבסיסי, שבו למד ג'אווה סקריפט, html ו-spss, הוא המשיך לקורס מתקדם בתכנות שנמשך כ-10 חודשים. השיחה איתו מתנהלת באנגלית שוטפת, בבית הספר שאליו הגיע ללמוד לאחר עוד יום עבודה ארוך, ועולה ממנה רצון עז להצליח בארץ ולהגשים חלומות.

באילו עבודות עבדת כשהגעת לכאן?

"עבדתי בניקיון חדרי מלון, במפעל למרצפות ובעוד כמה עבודות כפיים. מה שהכי אהבתי זה להיות בקר CnC (מכונות לעיבוד שבבי). כעת אני עובד באותו תפקיד במסגרייה באשדוד תמורת 40 שקל לשעה. הבעיה היא שהמעמד שלי לא קבוע, כך שאני צריך לחדש את הוויזה הזמנית שיש לי כל חצי שנה. אני מקווה לעבור לתפקיד משמעותי יותר אחרי שאסיים את הקורס המתקדם".

מה מטרתך?

"לפני שהתחלתי את הקורס, אמרו לי שאני לא אצליח, ושכדי ללמוד את שפת התכנות צריך אינטליגנציה גבוהה, ידע טכני ורקע במחשבים. אבל בעיני, כשאתה רוצה להגשים חלום, דבר אינו בלתי אפשרי. אנשים תמיד יגידו לך שאין לך את מה שדרוש ושאתה לא יכול, אבל אם אתה רוצה להצליח וחש זאת בליבך, דבר לא יעצור אותך. זה מה שהניע אותי להתחיל ללמוד תכנות".

האם יש לך, לדעתך, סיכוי להצליח?

"אני תמיד אנסה להגשים את החלום שבוער בי. כבר רכשתי את הטכניקות של העבודה וגיליתי את היכולות והאפשרויות של השוק הישראלי. כשאסיים את הקורס, אני בטח אצטרף לסטארט-אפ ישראלי. מצאתי שיש כמה חברות שמאוד מעוניינות בעובדים מסוגי".

חיים בסיטואציה אומללה

מעל החלומות הצנועים מתנוססת, כאמור, שאלת המעמד. ב-2015 הגיש קבדום בקשת מקלט לרשות ההגירה, אך הוא מעולם לא הוזמן לראיון. למעשה, ובדומה למבקשי מקלט נוספים, בקשתו כלל לא נבדקה. עד היום, פחות מ-1% ממגישי הבקשות האלה קיבלו מעמד של פליט, או במספרים – 11 בלבד. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה ל-2019, כ-800 מבקשי מקלט זכו למעמד ארעי.

איך אפשר להגביה עוף ולחלום בזמן שאתה חסר מעמד וניירות?

"אנחנו חיים בסיטואציה אומללה. לרבים מאיתנו, סביבת העבודה אינה ידידותית, והמדינה מנסה בכל כוחה לדחוף אותנו לעזוב את הארץ. אבל ב-ARDC יש חבר'ה מדהימים, שמנסים לעזור לנו להתפתח ולהגשים את עצמנו, באמצעות מתן מלגות או הצמדת מנטורים בעתיד. זה מחזק אותנו".

מה דעתך על ההתקדמות הכלכלית של הקהילה שסביבך?

"אני רואה רבים שסובלים מחוק הפיקדון, שלפיו אמורים המעסיקים לנכות 20% מהשכר ולהעביר את הכסף לקופה מיוחדת, שתועבר לעובדים רק כשהם יעזבו את הארץ.

"בסופו של יום, החוק הזה נועד להקשות על המעסיקים ודוחף אותנו לחפש עבודות בשחור. רבים מבין העובדים הזרים נאלצים להסתמך על עבודות בסטטוס נמוך, ללא זכויות וללא ביטוח רפואי".

אולי הקשיים האלה בעצם נותנים דחיפה לחברי הקהילה לפתוח ביוזמות עסקיות?

"אני מכיר אנשים שהחליטו לפתוח מינימרקט, אבל העירייה סגרה להם את העסק, והם הפסידו את כל הכסף שהשקיעו. עכשיו אנחנו נעזרים בתיווך של ישראלים, שהעסקים רשומים על שמם.

"צריך להבין שמדובר בקהילה שאף אחד לא לוקח עליה אחריות, ושאיש לא מדריך את חבריה. כל אחד צריך להסתגל למצב בכוחות עצמו ולהתמודד לבד עם נושאים כמו רווחה ובריאות, כך שלא מפתיע לראות את מי שנמצאים בתחתית הסולם החברתי מיואשים וללא כל תקווה לעתי".

תכלית ביאנה (צילום: דפנה טלמון)
תכלית ביאנה (צילום: דפנה טלמון)

פעילות קהילתית בפייסבוק

אבל יש כמה חלוצים שמצליחים להתקדם במציאות הזאת. אחד מהם הוא תכלית ביאנה, רכז הקהילה האריתראית ב-ARDC. ביאנה, בן 28, השתתף בקורס מנהיגות של המרכז, שכלל גם היכרות עם עולם הניו מדיה. בעתיד הוא רוצה להפוך לעיתונאי רשת, שידווח לכל קהילות הפליטים האריתראים ברחבי העולם. עד אז, הוא משמש כחוליה המקשרת בין ארגוני הסיוע לבין הקהילה.

תכלית: "הייתי רוצה להיות בטוח בישראל. רק אז אוכל לראות את עצמי כאדם שווה, כבן שווה לאנושות, כאדם חופשי שיש לו חלומות ושלגיטימי עבורו לרצות ולרדוף אחריהם"

מהם ערוצי המדיה המרכזיים של הקהילה בישראל?

ביאנה: "יש תחנת רדיו ברשת שמשדרת מצרפת בשפה שלנו, טיגרינית, ושאחת התוכניות שלה עוסקת בקהילת מבקשי המקלט בישראל. כמו כן, יש גם כמה עמודי פייסבוק של הקהילה בישראל".

על אילו נושאים מדווחים שם?

"יש בעיות רבות שמבקשי המקלט מתמודדים איתן, כמו בקשות להגנה וקבלת המקלט, קשיי אינטגרציה עם הסביבה ובעיות כלכליות".

איפה היית רוצה לראות את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

"הייתי רוצה להיות בטוח בישראל. רק אז אוכל לראות את עצמי כאדם שווה, כבן שווה לאנושות, כאדם חופשי שיש לו חלומות ושלגיטימי עבורו לרצות ולרדוף אחריהם.

"החלום הפרטי שלי הוא להיות עיתונאי. עוד כשהייתי באריתראה התחלתי ללמוד עיתונאות ותקשורת המונים, בניתי אתרים לקהילה, ועסקתי במדיה חברתית".

משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)
משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)

דגש על הכשרה מקצועית

כמו רבים ממבקשי המקלט, גם תכלית מחכה ליום שבו משטר הרודנות באריתריאה ייפול, ושהוא יוכל לשוב לארצו. עד אז, מי שדואג לעתידם של מבקשי המקלט, הם ארגוני החברה האזרחית.

"אנחנו עמותה קהילתית שהוקמה על ידי מבקשי מקלט וישראלים וחברי הוועד המנהל שלנו הם ברובם מבקשי מקלט", אומר אורי להט, מנכ"ל ARDC.

"נוסף על מקלט פיזי שאנחנו מספקים, אנו פועלים להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה זו, ולפתיחת כיתות ללימודי עברית. אנחנו מנסים להתאים את הפרויקטים שלנו לצורכי מבקשי המקלט.

"בשנתיים האחרונות, הדגש הוא על הכשרה מקצועית. אנו רואים שהאוכלוסייה נקלטת טוב בארץ, וחבריה מחפשים אופציות למוביליות כלכלית, ולא רק לעבודה כמנקי רחובות או שוטפי כלים".

הפגנה נגד גירוש מהגרים מישראל (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
היסטוריה מלאה בדוגמאות של שילוב מהגרים בכלכלה. הפגנה נגד גירוש מישראל (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

האם מדובר בפעילות פוליטית, שנועדה להיטיב את קליטתם של מבקשי המקלט?

"יותר מכל דבר אחר, הפעילות שלנו טובה למדינה מהבחינה הכלכלית".

לדברי להט, היסטוריה העולמית מלאה בדוגמאות של שילוב מהגרים בכלכלה. גרמניה וצרפת פתחו את שעריהן ורצו לקלוט מהגרים אחרי מלחה"ע השנייה, וגם בארה"ב היו תקופות שנטו להכניס מהגרים, לנוכח העובדה שמדובר בכוח עבודה שהכלכלה המערבית זקוקה לו. הכלכלה המודרנית צריכה ידיים עובדות מחו"ל, הוא מסביר, ולישראל יש אותם כבר פה.

מה הניסיון שנצבר בעולם על קידום כלכלי של מהגרים?

"התוכניות שאנחנו מאמצים קיימות בכל העולם. ההבדל הוא, שבעולם הן נרקמות אחרי שכבר יש הסדרה משפטית. לסוכנות האו"ם לפליטים יש תוכנית ששמה Livelihoods and economic inclusion. בירדן מלמדים תכנות בבתי ספר לפליטים".

אורי להט (צילום: דפנה טלמון)
"במקביל, פתחנו גם קורס למניקור ולטיפוח". אורי להט (צילום: דפנה טלמון)

אתם מאמינים שהכשרה בתכנות עשויה לשפר את מצבם הכלכלי?

"מי שרוצה לעבוד במסעדנות או בחקלאות לא צריך הכשרה מאיתנו. אנחנו מספקים הכשרה לתחומים שדרושים בשוק העבודה ומצריכים הכשרה, כדי להוציא יותר ויותר עובדים זרים ממעגל העוני ולאפשר להם לחיות בכבוד. במקביל, פתחנו גם קורס למניקור ולטיפוח, לנוכח דרישה שהגיעה אלינו, בעיקר מנשים חד הוריות. אבל צריך לזכור שלא כל דבר אפשרי. לימודי גננות, חשמלאות או משפטים, למשל, מחייבים תעודה מטעם המדינה, ומכיוון שמעמדם של מבקשי המקלט אינו מוכר, בלתי אפשרי להכשיר אותם למקצועות אלה".

אורי להט: "צריך לזכור שחלק נכבד מהמהגרים שהגיעו לפה מאפריקה הם אנשים עם יכולות ועם תארים אקדמיים – גם אם לחלק מאיתנו הם נראים אותו הדבר"

האם כבר יש סיפורי הצלחה? ניצנים לצמיחת מעמד ביניים זעיר בורגני?

"מוקדם מדי לדבר על בורגנים של ממש. אבל צריך לזכור שחלק נכבד מהמהגרים שהגיעו לפה הם אנשים עם יכולות ועם תארים, גם אם לחלק מאיתנו הם נראים אותו הדבר. לאחרונה סיימו 15 סטודנטים מבקשי מקלט את לימודי התואר הראשון שלהם, ועוד 27 לומדים כרגע באוניברסיטאות השונות. יש סטודנטים שנמצאים בשלבי השמה שונים בענף ההיי-טק, וכמה נשים מקורס המניקור-פדיקור שהשתלבו בעבודה. כל מי שמסתובב בדרום העיר יכול לראות עסקים בבעלות פליטים. הרצון שלנו הוא להיטיב עם החיים שלהם, אף אחד לא מתעשר מזה. אנחנו לא מדברים כאן על שאיפה לרמת חיים גבוהה, אלא על סיוע שיאפשר להם לעמוד על הרגליים כמו בן אדם נורמלי".

התמונה ראשית באדיבות רובנס בן

עוד 1,395 מילים
כל הזמן // יום שישי, 29 במרץ 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־175 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

צה"ל הודיע שכוחותיו התנקשו בלבנון בחיי סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חזבאללה

התקיפה שבה נהרג עלי עבד אל־חסן נעים בוצעה באמצעות כלי טיס לא מאויש ● מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים: יותר מ־20% מהסיוע ההומניטרי המועבר לאוכלוסייה העזתית לא מופץ ברצועה ● המרכז הסורי לזכויות אדם: ישנם 42 הרוגים, שישה מהם אנשי חזבאללה, בתקיפות שבוצעו בצפון מזרח סוריה, בקרבת נמל התעופה בחלב

עוד 20 עדכונים
אמיר בן-דוד
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אַבָּא 211

"אבא בוא", השיר החדש, הצנוע ושובר הלב של נונו, מספר על חיינו יותר מאלף נאומים מלאי פאתוס של "אבי האומה"

עוד 892 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

הגבורה של עמית סוסנה ועליבות ממשלת ישראל

עד רגע זה, ככל הידוע, שום שר בממשלה לא התקשר לעמית סוסנה וביקש סליחה, הודה לה על עמידתה בזוועות השבי והביע את הוקרת ממשלת ישראל לאזרחית שהמחדל נחרט בגופה. בוודאי לא ראש הממשלה בנימין נתניהו.

צריך להדגיש. ישראל למודת מלחמות ושבי של לוחמים, אבל מעט מאוד נשים נפלו בשבי במהלך מלחמות ישראל. האירוע הידוע מתש"ח הוא נפילת גוש עציון. כ-160 איש נטבחו בידי הלגיון הערבי, ועשרות אזרחים ובהם נשים רבות נפלו בשבי הלגיון. עשרות נשים חששו מאונס כאשר ההמון ניסה לחטוף אותן מידי הלגיון, אך לפי עדויות הלגיון קיבל הוראה מהמלך הירדני לנהוג לפי אמנת ז'נבה ולא לגעת בנשים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 627 מילים

הוועידה שלחה מסר ללפיד שהיא רוצה דמוקרטיה עד הסוף

רק 15 קולות הפרידו בין ההפסד של בן ברק להפיכתו ליו"ר יש עתיד - 15 קולות שהצילו את הכבוד של היו"ר ומייסד המפלגה לפיד ● בפועל, אין הבדל אידאולוגי בן השניים, אבל בן ברק הצליח לשכנע את חברי הוועידה בשיחות אישיות שקיים על כל אחד ואחד כי יעניק להם כוח פוליטי רב, והם קנו את זה בשמחה ● בן ברק לזמן ישראל: "הציבור שלנו רוצה דמוקרטיזציה. התוצאה שהשגתי תביא לשינוי ברוח הזו" ● פרשנות

עוד 690 מילים

למקרה שפיספסת

דגל שחור שפרה אדומה מתנוססת עליו

בזמן שמספר האזרחים הישראלים החיים שנחטפו על ידי חמאס לעזה הולך ופוחת, נחטפה גם מדינת ישראל על ידי ממשלת יהודה. זה לא רק העימות הבלתי נתפס עם האמריקאים של ראש הממשלה שמקריב את הנכס המדיני החשוב ביותר שלנו כדי להחזיק בשלטונו, או המסמוס המכוון של עסקאות החטופים, זו גם הנכונות למלא כל גחמה של שותפיו הקיצוניים ולהחדיר את המשיחיות באופן עמוק אל תוך משרדי הממשלה.

*  *  *

ביולי האחרון הוצגו לראשונה באתר הארכאולוגי תל שילה שבגדה המערבית, הפרות האדומות שהוטסו לארץ מטקסס. תחקיר של "עיר עמים" דגל אדום חשף אז את מעורבות רשויות המדינה בהבאתן של הפרות האדומות לארץ.

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 789 מילים

נתניהו חשב שיעשה קסם. זה לא עבד על בג"ץ והיועמ"שית

ההתנהלות נתניהו סביב חוק הגיוס מלמדת כי חשב שהוא יכול לרבע את המעגל ולגרד עוד זמן מבג"ץ ● אבל נתניהו לא קרא נכון את המפה ● בג"ץ לא טרח לתת ולו גרם של משקל לעמדתו ביחס לעתירות, וגם לא לבקשתו לקבל ארכה של 30 ימים לצורך השלמת חוק חדש ● יחד עם היועמ"שית, בית המשפט שלח מסר ברור: לא תתאפשר כל מניפולציה של המשך אי גיוס החרדים או תשלומי התמיכות ללא הסמכה מפורשת בחוק ● פרשנות

עוד 1,138 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

אפליית נשים בתחב"צ עולה מדרגה: במודיעין עילית מצמידים לחלק מהאוטובוסים סימן צהוב ומגדירים אותם כמיועדים לגברים בלבד ● בחברת "קווים" טוענים שמדובר בפעולה של עבריין בודד ושהחברה פועלת להסרת המדבקות, אבל בשטח כבר נרשמו מקרים שבהם נשים הושארו בתחנה ● ציפי לביא, פמיניסטית חרדית: "האחריות היא על הנהג, החברה ומשרד התחבורה ואני מצפה מהם לאכוף את החוק"

עוד 1,173 מילים

"האומנם הפקירו אותנו?"

בעלה ובנה נרצחו, בן נוסף נפל בקרב כמעט מול עיניה – והיא הייתה אחת מ־30 אנשי משמר הירדן שלחמו בעוז במאות חיילים סורים בלי לקבל סיוע עד שנשבתה ● סיפור הגבורה המדהים של רבקה (פיינשטיין) גרבובסקי – שמזכיר את גבורת הלוחמים והלוחמות ב־7 באוקטובר – נעדר כמעט לחלוטין מהאתוס המוכר, ויש לזה כנראה סיבה פוליטית

עוד 2,388 מילים

בכפוף להחלטת הקבינט, צה"ל נערך למלחמה קצרה וקטלנית בלבנון

אתמול סיימו כל מפקדי הגדודים בסדיר ובמילואים סדנה לקראת מהלך אפשרי בלבנון ● "מלחמת לבנון הבאה, מתי שלא תפרוץ, תהיה קצרה יותר ממה שאנחנו חושבים, במיוחד בגלל היבט הלגיטימציה הבינלאומית", אומר לזמן ישראל גורם במערכת הביטחון ● המשמעות היא שישראל חייבת להכין תוכנית פעולה קטלנית, שתביא את ההישג הנדרש בזמן קצר מאוד ● פרשנות

עוד 779 מילים ו-2 תגובות
היום ה־174 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

מפקד הכוחות המזוינים של ארה"ב: לא סיפקנו לישראל את כל הנשק שהיא ביקשה מאיתנו

יושב ראש המטות המשולבים אמר שחלק מזה נובע מכך שישראל ביקשה דברים שאין לארצו יכולת לספק או שהיא לא מעוניינת לספק כרגע ● בג"ץ קבע שמיום שני תופסק התמיכה הכלכלית במוסדות תורניים שתלמידיהם נדרשים להתגייס לצבא ● לפיד ניצח בבחירות לראשות יש עתיד עם 52.5% מהקולות ● כוחות הביטחון הרגו את אחד מעשרת הפעילים הבכירים בזרוע הצבאית של חמאס

עוד 52 עדכונים

חל שיפור בהכנסת הסיוע, אך ישראל מציבה מכשולים

המתאם ההומניטרי של האו"ם בעזה ובגדה המערבית טוען כי ישראל עדיין מגבילה את הסיוע - אם כי חל שיפור מתון ● הוא מצביע על עיכובים משמעותיים בצד הישראלי, בהם בדיקות חוזרות של הסיוע על ידי צה"ל וסגירת מעבר הסחורות בכרם שלום בגלל השבת ● בשיחה עם זמן ישראל הוא מזהיר מפני ההשלכות של פלישה אפשרית לרפיח

עוד 1,608 מילים

פרויקט "ממספרים לשמות" משתמש בבינה מלאכותית כדי לזהות מצולמים אלמונים בתמונות שצולמו לפני, במהלך או אחרי השואה ● בריאיון לזמן ישראל, מייסד הפרויקט דניאל פאט מספר כי בעזרתו הצליחו לזהות מאות מצולמים בתמונות שאחרת היו נשכחות מהעולם ● "יש מיליוני פנים שעוד לא עברו אנליזה"

עוד 1,147 מילים

תחזית הבלהות של האוצר

בתחילת המלחמה היה נדמה שהמוני צעירים חרדים יתגייסו וכתוצאה מכך ישתלבו בעבודה ● אלא שבעסקה הנכרכת מעל ראשיהם הם ימשיכו להיות כבולים בישיבות עד גיל מאוחר ● לפי האזהרה חסרת התקדים של האוצר מדובר בהפסד של 104 מיליארד שקל בעשור הקרוב ● באוצר ממליצים לבטל את גיל הפטור, לתחום את מספר הלומדים בישיבות ולגייס את השאר

עוד 1,568 מילים

תלמידי העוטף חזרו ללימודים באזור הגבול בלי מיגון מתאים

מאות ילדים ובני נוער מהעוטף חזרו ללמוד סמוך לגבול בבית ספר מחודש, אך לטענת הנהגת ההורים ללא מיגון מתאים ● לזמן ישראל נודע כי משרד החינוך מאפשר לתלמידים להיכנס לכיתות לימוד מחודשות עם ממ"דים שגודלם כמחצית מהתקן ● חלק מההורים כבר הודיעו כי לא ישלחו את הילדים ● משרד החינוך מתחמק ממענה ● המועצה האזורית: קיבלנו אישור מפיקוד העורף

עוד 758 מילים ו-1 תגובות

נשף המסכות של החרדים

שעות ארוכות ישבו אתמול השרים החרדים עם נתניהו, והביעו את התנגדותם לחוק הגיוס המתגבש ● הם נגד מכסות, יעדי גיוס והסנקציות שמוצעים בחוק, למרות שהם יודעים היטב כי מדובר בדרישות פיקטיביות ● היום המדינה צריכה למסור את תשובתה לבג"ץ - שכבר הבהיר כי בכוונתו להכריע עוד השבוע בעניין כספי התמיכה לתלמידי ישיבות שאינם מגויסים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של ״מכסות״ גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח - מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים... המשך קריאה

אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של "מכסות" גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח – מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים סקטוריאליים אחרים שיחליטו על פי שיקוליהם את מי לשלוח לגיוס? האזרחים אינם ליטרת בשר שרב כלשהו יחליט האם ישלח אל הצבא. מכסות גיוס מנרמלות את היחס של מנהיגי הציבור החרדי אל הציבור שלהם כצאן חסר בינה שיעשה מה שיגידו לו – את זה בדיוק יש לפרק ולהפוך את הציבור החרדי מעדר לאנשים.
רוצים מכסות? בבקשה. 400 עילויים בתורה שיקבלו מעמד מקביל לספורטאי מצטיין. כל אחד יכול להגיש מועמדות, הרבנים יכולים להגיש המלצות, ומערכת הביטחון תאשר פרטנית את האנשים.
כל השאר – מלש"בים.

עוד 521 מילים ו-1 תגובות
היום ה־173 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

היועמ"שית נגד מזכיר הממשלה: "ההצעה שגיבשת לא נשענת על תשתית מקצועית מינימלית"

חייל בחטיבת גבעתי, סמל ראשון ניסים כחלון, נהרג בקרב בחאן יונס; כחלון, תושב חדרה, היה בן 21 במותו ● חמאס פרסם הקלטה, שבה, לטענת הארגון, נשמע מוחמד דף, והוא קורא לעולם הערבי ולעולם המוסלמי "לצעוד לכיוון פלסטין למען שחרור מסגד אל־אקצא" ● עובדת נוספת בממשל ביידן, שלישית במספר, התפטרה מתפקידה במחאה על יחסה של ארצות הברית למלחמה בעזה

עוד 50 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה