אישיות
אווט קבדום

עבודה זרה יוזמה חינוכית חדשה מעניקה לפליטים הכשרה בהיי-טק

מה הסיכוי של תכלית ביאנה, אריתריאי בן 28, להשתלב בשוק התקשורת הישראלי? ● תכנית חדשה מכשירה פליטים להשתלב בתעשיית התקשורת וההיי-טק ● עכשיו רק חסרים ישראלים שיסכימו להעסיק אותם ● כלכלת מבקשי המקלט - כתבה רביעית בסדרה

אווט קבדום נולד לפני 35 שנה בכפר Adikeih שבאריתריאה. כשהיה בן 8 אביו נעלם, ולאווט נאמר כי הוא נכלא מסיבות פוליטיות. קבדום עצמו, כך הוא מספר, חמק מגורל דומה ברגע האחרון.

"יש לי תואר ראשון בניהול וחשבונאות מאוניברסיטת אסמרה", הוא אומר, "ובמשך כמה שנים עבדתי עבור הממשלה כמפקח על התקציב במשרד האוצר. אבל בשלב כלשהו הסתבכתי עם הממשלה. הפלו אותי על רקע עמדותי הפוליטיות נגד השלטון, מנעו ממני קידום והייתי תחת מעקב מתמיד. היו לי חיים נוראיים, בלי זכויות בסיסיות. בסוף הייתי מוכרח לברוח מהמדינה".

ב-2009 לקח קבדום את ארוסתו מביתה, והצטרף לכמה מחבריו שהיו באותו המצב. יחד הם ברחו מהמדינה, כשהם מותירים מאחור את משפחותיהם. הם חצו את הגבולות בין אריתריאה, סודן ולוב במסע מסוכן וארוך מאוד, ובמשך כשנתיים היו בדרכים. לישראל הגיע קבדום באמצע נובמבר 2010.

אווט קבדום (צילום: Tesfalem-Kebedom)
בהתחלה הוא ישן ברחובות. אווט קבדום (צילום: Tesfalem Kebedom)

המפגש הראשון שלו עם המציאות המקומית היה מטלטל. בהתחלה הוא ישן ברחובות דרום תל אביב, עד שחבר אריתראי אסף אותו לדירתו. חצי שנה לאחר שהגיע לארץ, התחיל להסתגל למציאות החדשה ומצא עבודה במפעל ביצים קטן באשדוד, העיר שבה גם התמקם.

הוא נישא לארוסתו ב-2012, ומאז הם מתגוררים באזור ב' בעיר, יחד עם עוד כ-3,000 מבקשי מקלט ומהגרים מאריתריאה ומסודן. לדבריו, חברי הקהילה שנפגשים מדי פעם באופן לא רשמי, מאוחדים בדבר אחד: מאבק בגילויי הגזענות והדחייה שהם חווים מהאוכלוסייה הכללית.

אווט: "יש לי תואר ראשון בניהול וחשבונאות מאוניברסיטת אסמרה, ועבדתי כמפקח על התקציב במשרד האוצר באריתראה. אבל בשלב כלשהו הסתבכתי עם הממשלה".

קבדום יוצא מדי בוקר מביתו בחמש, עולה על אוטובוס לאזור התעשייה באשדוד, ומסיים את עבודתו ב-16:00. מיד לאחר מכן הוא לוקח אוטובוס לקורס בתכנות שמתקיים בתל אביב, וחוזר לביתו סמוך לחצות. בסופי שבוע הוא מבלה במחיצת משפחתו ומשלים את שיעורי הבית של הקורס.

אווט אומר שהלימודים שינו את חייו: הוא כבר היה בטוח שלעולם לא יעסוק בעבודה שאינה פיזית, כאשר ראה פרטים על קורס ראשון מסוגו שנפתח במרכז לקידום פליטים אפריקאים, ARDC.

פליטים מאפריקה – חלקם מאריתריאה – בדרכם לחפש מקלט באירופה (צילום: AP Photo/Felipe Dana)
פליטים מאפריקה – חלקם מאריתריאה – בדרכם לחפש מקלט באירופה (צילום: AP Photo/Felipe Dana)

הוא זכה למלגה של Developers institute, הוסיף עוד כ-1,700 שקל לשכר הלימוד ונרשם לקורס שנמשך שלושה חודשים, שלוש פעמים בשבוע, יחד עם 20 מהגרים ומבקשי מקלט נוספים.

קבדום לא הסתפק בכך, ובתום הקורס הבסיסי, שבו למד ג'אווה סקריפט, html ו-spss, הוא המשיך לקורס מתקדם בתכנות שנמשך כ-10 חודשים. השיחה איתו מתנהלת באנגלית שוטפת, בבית הספר שאליו הגיע ללמוד לאחר עוד יום עבודה ארוך, ועולה ממנה רצון עז להצליח בארץ ולהגשים חלומות.

באילו עבודות עבדת כשהגעת לכאן?

"עבדתי בניקיון חדרי מלון, במפעל למרצפות ובעוד כמה עבודות כפיים. מה שהכי אהבתי זה להיות בקר CnC (מכונות לעיבוד שבבי). כעת אני עובד באותו תפקיד במסגרייה באשדוד תמורת 40 שקל לשעה. הבעיה היא שהמעמד שלי לא קבוע, כך שאני צריך לחדש את הוויזה הזמנית שיש לי כל חצי שנה. אני מקווה לעבור לתפקיד משמעותי יותר אחרי שאסיים את הקורס המתקדם".

מה מטרתך?

"לפני שהתחלתי את הקורס, אמרו לי שאני לא אצליח, ושכדי ללמוד את שפת התכנות צריך אינטליגנציה גבוהה, ידע טכני ורקע במחשבים. אבל בעיני, כשאתה רוצה להגשים חלום, דבר אינו בלתי אפשרי. אנשים תמיד יגידו לך שאין לך את מה שדרוש ושאתה לא יכול, אבל אם אתה רוצה להצליח וחש זאת בליבך, דבר לא יעצור אותך. זה מה שהניע אותי להתחיל ללמוד תכנות".

האם יש לך, לדעתך, סיכוי להצליח?

"אני תמיד אנסה להגשים את החלום שבוער בי. כבר רכשתי את הטכניקות של העבודה וגיליתי את היכולות והאפשרויות של השוק הישראלי. כשאסיים את הקורס, אני בטח אצטרף לסטארט-אפ ישראלי. מצאתי שיש כמה חברות שמאוד מעוניינות בעובדים מסוגי".

חיים בסיטואציה אומללה

מעל החלומות הצנועים מתנוססת, כאמור, שאלת המעמד. ב-2015 הגיש קבדום בקשת מקלט לרשות ההגירה, אך הוא מעולם לא הוזמן לראיון. למעשה, ובדומה למבקשי מקלט נוספים, בקשתו כלל לא נבדקה. עד היום, פחות מ-1% ממגישי הבקשות האלה קיבלו מעמד של פליט, או במספרים – 11 בלבד. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה ל-2019, כ-800 מבקשי מקלט זכו למעמד ארעי.

איך אפשר להגביה עוף ולחלום בזמן שאתה חסר מעמד וניירות?

"אנחנו חיים בסיטואציה אומללה. לרבים מאיתנו, סביבת העבודה אינה ידידותית, והמדינה מנסה בכל כוחה לדחוף אותנו לעזוב את הארץ. אבל ב-ARDC יש חבר'ה מדהימים, שמנסים לעזור לנו להתפתח ולהגשים את עצמנו, באמצעות מתן מלגות או הצמדת מנטורים בעתיד. זה מחזק אותנו".

מה דעתך על ההתקדמות הכלכלית של הקהילה שסביבך?

"אני רואה רבים שסובלים מחוק הפיקדון, שלפיו אמורים המעסיקים לנכות 20% מהשכר ולהעביר את הכסף לקופה מיוחדת, שתועבר לעובדים רק כשהם יעזבו את הארץ.

"בסופו של יום, החוק הזה נועד להקשות על המעסיקים ודוחף אותנו לחפש עבודות בשחור. רבים מבין העובדים הזרים נאלצים להסתמך על עבודות בסטטוס נמוך, ללא זכויות וללא ביטוח רפואי".

אולי הקשיים האלה בעצם נותנים דחיפה לחברי הקהילה לפתוח ביוזמות עסקיות?

"אני מכיר אנשים שהחליטו לפתוח מינימרקט, אבל העירייה סגרה להם את העסק, והם הפסידו את כל הכסף שהשקיעו. עכשיו אנחנו נעזרים בתיווך של ישראלים, שהעסקים רשומים על שמם.

"צריך להבין שמדובר בקהילה שאף אחד לא לוקח עליה אחריות, ושאיש לא מדריך את חבריה. כל אחד צריך להסתגל למצב בכוחות עצמו ולהתמודד לבד עם נושאים כמו רווחה ובריאות, כך שלא מפתיע לראות את מי שנמצאים בתחתית הסולם החברתי מיואשים וללא כל תקווה לעתי".

תכלית ביאנה (צילום: דפנה טלמון)
תכלית ביאנה (צילום: דפנה טלמון)

פעילות קהילתית בפייסבוק

אבל יש כמה חלוצים שמצליחים להתקדם במציאות הזאת. אחד מהם הוא תכלית ביאנה, רכז הקהילה האריתראית ב-ARDC. ביאנה, בן 28, השתתף בקורס מנהיגות של המרכז, שכלל גם היכרות עם עולם הניו מדיה. בעתיד הוא רוצה להפוך לעיתונאי רשת, שידווח לכל קהילות הפליטים האריתראים ברחבי העולם. עד אז, הוא משמש כחוליה המקשרת בין ארגוני הסיוע לבין הקהילה.

תכלית: "הייתי רוצה להיות בטוח בישראל. רק אז אוכל לראות את עצמי כאדם שווה, כבן שווה לאנושות, כאדם חופשי שיש לו חלומות ושלגיטימי עבורו לרצות ולרדוף אחריהם"

מהם ערוצי המדיה המרכזיים של הקהילה בישראל?

ביאנה: "יש תחנת רדיו ברשת שמשדרת מצרפת בשפה שלנו, טיגרינית, ושאחת התוכניות שלה עוסקת בקהילת מבקשי המקלט בישראל. כמו כן, יש גם כמה עמודי פייסבוק של הקהילה בישראל".

על אילו נושאים מדווחים שם?

"יש בעיות רבות שמבקשי המקלט מתמודדים איתן, כמו בקשות להגנה וקבלת המקלט, קשיי אינטגרציה עם הסביבה ובעיות כלכליות".

איפה היית רוצה לראות את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

"הייתי רוצה להיות בטוח בישראל. רק אז אוכל לראות את עצמי כאדם שווה, כבן שווה לאנושות, כאדם חופשי שיש לו חלומות ושלגיטימי עבורו לרצות ולרדוף אחריהם.

"החלום הפרטי שלי הוא להיות עיתונאי. עוד כשהייתי באריתראה התחלתי ללמוד עיתונאות ותקשורת המונים, בניתי אתרים לקהילה, ועסקתי במדיה חברתית".

משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)
משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)

דגש על הכשרה מקצועית

כמו רבים ממבקשי המקלט, גם תכלית מחכה ליום שבו משטר הרודנות באריתריאה ייפול, ושהוא יוכל לשוב לארצו. עד אז, מי שדואג לעתידם של מבקשי המקלט, הם ארגוני החברה האזרחית.

"אנחנו עמותה קהילתית שהוקמה על ידי מבקשי מקלט וישראלים וחברי הוועד המנהל שלנו הם ברובם מבקשי מקלט", אומר אורי להט, מנכ"ל ARDC.

"נוסף על מקלט פיזי שאנחנו מספקים, אנו פועלים להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה זו, ולפתיחת כיתות ללימודי עברית. אנחנו מנסים להתאים את הפרויקטים שלנו לצורכי מבקשי המקלט.

"בשנתיים האחרונות, הדגש הוא על הכשרה מקצועית. אנו רואים שהאוכלוסייה נקלטת טוב בארץ, וחבריה מחפשים אופציות למוביליות כלכלית, ולא רק לעבודה כמנקי רחובות או שוטפי כלים".

הפגנה נגד גירוש מהגרים מישראל (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
היסטוריה מלאה בדוגמאות של שילוב מהגרים בכלכלה. הפגנה נגד גירוש מישראל (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

האם מדובר בפעילות פוליטית, שנועדה להיטיב את קליטתם של מבקשי המקלט?

"יותר מכל דבר אחר, הפעילות שלנו טובה למדינה מהבחינה הכלכלית".

לדברי להט, היסטוריה העולמית מלאה בדוגמאות של שילוב מהגרים בכלכלה. גרמניה וצרפת פתחו את שעריהן ורצו לקלוט מהגרים אחרי מלחה"ע השנייה, וגם בארה"ב היו תקופות שנטו להכניס מהגרים, לנוכח העובדה שמדובר בכוח עבודה שהכלכלה המערבית זקוקה לו. הכלכלה המודרנית צריכה ידיים עובדות מחו"ל, הוא מסביר, ולישראל יש אותם כבר פה.

מה הניסיון שנצבר בעולם על קידום כלכלי של מהגרים?

"התוכניות שאנחנו מאמצים קיימות בכל העולם. ההבדל הוא, שבעולם הן נרקמות אחרי שכבר יש הסדרה משפטית. לסוכנות האו"ם לפליטים יש תוכנית ששמה Livelihoods and economic inclusion. בירדן מלמדים תכנות בבתי ספר לפליטים".

אורי להט (צילום: דפנה טלמון)
"במקביל, פתחנו גם קורס למניקור ולטיפוח". אורי להט (צילום: דפנה טלמון)

אתם מאמינים שהכשרה בתכנות עשויה לשפר את מצבם הכלכלי?

"מי שרוצה לעבוד במסעדנות או בחקלאות לא צריך הכשרה מאיתנו. אנחנו מספקים הכשרה לתחומים שדרושים בשוק העבודה ומצריכים הכשרה, כדי להוציא יותר ויותר עובדים זרים ממעגל העוני ולאפשר להם לחיות בכבוד. במקביל, פתחנו גם קורס למניקור ולטיפוח, לנוכח דרישה שהגיעה אלינו, בעיקר מנשים חד הוריות. אבל צריך לזכור שלא כל דבר אפשרי. לימודי גננות, חשמלאות או משפטים, למשל, מחייבים תעודה מטעם המדינה, ומכיוון שמעמדם של מבקשי המקלט אינו מוכר, בלתי אפשרי להכשיר אותם למקצועות אלה".

אורי להט: "צריך לזכור שחלק נכבד מהמהגרים שהגיעו לפה מאפריקה הם אנשים עם יכולות ועם תארים אקדמיים – גם אם לחלק מאיתנו הם נראים אותו הדבר"

האם כבר יש סיפורי הצלחה? ניצנים לצמיחת מעמד ביניים זעיר בורגני?

"מוקדם מדי לדבר על בורגנים של ממש. אבל צריך לזכור שחלק נכבד מהמהגרים שהגיעו לפה הם אנשים עם יכולות ועם תארים, גם אם לחלק מאיתנו הם נראים אותו הדבר. לאחרונה סיימו 15 סטודנטים מבקשי מקלט את לימודי התואר הראשון שלהם, ועוד 27 לומדים כרגע באוניברסיטאות השונות. יש סטודנטים שנמצאים בשלבי השמה שונים בענף ההיי-טק, וכמה נשים מקורס המניקור-פדיקור שהשתלבו בעבודה. כל מי שמסתובב בדרום העיר יכול לראות עסקים בבעלות פליטים. הרצון שלנו הוא להיטיב עם החיים שלהם, אף אחד לא מתעשר מזה. אנחנו לא מדברים כאן על שאיפה לרמת חיים גבוהה, אלא על סיוע שיאפשר להם לעמוד על הרגליים כמו בן אדם נורמלי".

התמונה ראשית באדיבות רובנס בן

עוד 1,395 מילים
כל הזמן // יום שני, 17 ביוני 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־255 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

יומיים ללא שיגורים מלבנון, צה״ל תקף רכב באמצעות כטב״ם

שליח ביידן עמוס הוכשטיין מגיע היום לישראל לפגישות עם ראש הממשלה ושר הביטחון ואז ימשיך ללבנון ● כדי למדר את בן גביר? קבינט המלחמה פורק, נתניהו יתייעץ עם ״המטבחון״ ● דיווח: צה״ל מקים אוגדת מילואים חדשה שתוקם מלוחמים שקיבלו פטור ● 3 חברי כנסת של הליכוד מודיעים כי הם מתנגדים לחוק הרבנים; סעדה: כמו גנבים בלילה מנסים לקדם את החוק

עוד 17 עדכונים
אמיר בן-דוד

"שום תסריט לא היה מתאר סיטואציה טרגית כזו"

הספד ליוסי ג'אן ז"ל. בית העלמין נווה ימין, 9 ביוני 2024

שלום לכם ציבור יקר, אנשים טובים,

ד"ר יוסי בן ארי הוא גמלאי קהילת המודיעין - 50 שנה בתפקידים מרכזיים שונים, ובהם, כתת אלוף בדימוס, היה המדריך הראשי במכללה לביטחון לאומי. הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה לדוקטור, מ-2004, ובעברו הוראה אקדמית מרובת שנים. משמש היום כראש מערכת ״מבט מל״מ״, כתב העת של המרכז למורשת התודיעין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,054 מילים

הסיכום בין היועמ"שית לגלנט עלול להסתיים במפח נפש

היועמ"שית בהרב־מיארה אומנם הודיעה כי קידום הצעת החוק בעניין הכבדת נטל שירות המילואים לוקה ב"מניעה חוקתית", אך הסכימה להאריך את הוראת השעה המעלה את גיל הפטור ממילואים למשך שלושה חודשים נוספים בתנאי שמערכת הביטחון תפעל למיצוי פוטנציאל הגיוס ● זאת כשבימים הקרובים ממילא אמור להינתן פסק דינו של בג"ץ בעניין גיוס תלמידי הישיבות ● פרשנות

עוד 858 מילים

למקרה שפיספסת

מי יסייע לכל האלירן מזרחי שעדיין מסתובבים ביננו?

השאיפה האנושית לחיים בריאים אחראית לכך, שאל מול כל הקשיים אנחנו מצליחים למצוא שגרה נורמלית כאשר לא מתחוללת קטסטרופה. אך האמת היא שהמציאות במדינת ישראל רוויה במלחמות ובהתמודדויות שמותירות חותם עמוק בחברה הישראלית, מציאות שראשיתה עוד בטרם הוקמה המדינה.

הטראומה הקולקטיבית היא חלק ממה שמאפשר לישראלים לחולל דברים מופלאים בעולם, כתגובת נגד לטראומה וכמאבק בה. ניתן עוד להרחיב רבות על ההתמודדות הישראלית עם הטראומה המצטברת וההגעה אל נקודת השבר אליה הגענו, אך ברצוני לייחד טור זה בכדי לתת מקום לכל אלה שנשארים מאחור. אלה שההתמודדות שלהם עם הטראומה מכלה אותם ומשאירה אותם פצועים, מבפנים.

נתנאל זינגבוים הוא פסיכולוג קליני. היה לוחם ששרת בצוק איתן בעזה כצלף, כשבחר ללמוד פסיכולוגיה והמציא את אפליקציית "זינגמונד" המחברת בין פסיכולוגים למטופלים, שתעזור לאחרים בקרב הנפשי בעקבות חוויות הלחימה האישיות שלו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 625 מילים

גוברת ההערכה שחוק הגיוס לא יגיע לקריאה שנייה ושלישית

מחר יעבור תפוח האדמה הלוהט לוועדת החוץ והביטחון שאמורה להכין את חוק הגיוס להצבעה בקריאה שנייה ושלישית ● יו"ר הוועדה אדלשטיין הודיע כבר לפני חודש כי יסרב להעביר חוק חסר משמעות, ואתמול העריכו גורמים בסביבתו כי הוא ימסמס את התהליך בוועדה, כך שהחוק לא יחזור בזמן הקרוב להצבעה במליאת הכנסת ● פרשנות

עוד 676 מילים

תגובות אחרונות

כיכר תחריר בבני ברק

ההבדל בין מהפכות בסער הערבי שהצליחו לבין אלה שנכשלו תלוי בשאלה אם הייתה להם "כיכר תחריר" – מקום מרכזי שהוא נקודת השבירה של המשטר. נקודה שהלחץ בה גרמה לנפילת המשטר.

*  *  *

בקהיר הייתה הכיכר המרכזית הגדולה, שריכזה בתוכה את המיליונים שצעדו לעבר ארמונותיו של חוסני מובארכ והפילו את שלטונו. כך גם בתוניס. רק כאשר ההפגנות עברו מערי השדה לבירה תוניס, הנשיא ברח והמשטר נפל.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אנחנו החילונים היינו רוצים לחשוב על היהדות החרדית כעל יהדות רמב"מיסטית. נאורה, משכילה, פילוסופית....רק היינו רוצים. אך היהדות היום היא יהדות מיסטית. הרמב"ם מעניין אותם כקליפת השום. נחמן... המשך קריאה

אנחנו החילונים היינו רוצים לחשוב על היהדות החרדית כעל יהדות רמב"מיסטית. נאורה, משכילה, פילוסופית….רק היינו רוצים. אך היהדות היום היא יהדות מיסטית. הרמב"ם מעניין אותם כקליפת השום. נחמן מאומן….הדלקות במירון…הרב ברלנד…זו היהדות בת זמננו. אתה מתווכח עם עצמך אדון ענברי.

עוד 681 מילים ו-1 תגובות

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

חגיגת הבזבוזים של משרדי הממשלה המיותרים

תשלום לאדריכלים בסכום של כמיליון שקל, חניות במאות אלפי שקלים – והחלפת מנעול ב־23 אלף שקל: כל אלה הם חלק מרשימת הבזבוזים של משרדי הממשלה המיותרים מאז פרוץ המלחמה ● מסתבר שלפחות חלק מהשרים טרם הפנימו את המצב בישראל ● פרשנות

עוד 826 מילים ו-1 תגובות

הפעיל הפוליטי סאמר סינג'ילאווי מאמין שהדרך הטובה ביותר להבטיח את ביטחון הישראלים ואת הקיום בכבוד של הפלסטינים אחרי המלחמה היא שמנהיגי שני הצדדים יהפכו לחברים טובים: "נשיא פלסטיני צריך להפוך את ראש הממשלה הישראלי לחבר הכי טוב שלו"

עוד 2,631 מילים

המשבר עם צרפת מחריף

הזעם בישראל על ההחלטה לאסור עליה להשתתף בתערוכת הנשק "יורוסאטורי" לא יכול לעוור את עיני ההנהגה עד כדי הודעות אגרסיביות נגד מעורבות צרפת בלבנון ● ההודעות הסותרות בין המשרדים הביטחון והחוץ מראות שהממשלה מתנהלת בראשים מפוצלים ● בינתיים, בניגוד לעמדה המוצהרת של צרפת, ביהמ"ש הורה על איסור השתתפותם של ישראלים או מתווכים מטעמה בתערוכת הנשק ● פרשנות

עוד 876 מילים ו-1 תגובות
היום ה־254 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

סמל שלום מנחם וסמ"ר צור אברהם נפלו ברצועת עזה

מנחם הוא ההרוג השמיני באסון הנגמ"ש ברפיח, שככל הנראה נגרם מפגיעת נ"ט ● בג״ץ עצר את הביקורת של מבקר המדינה על מחדלי צה״ל ב-7.10; בעקבות ההחלטה הוגשה עתירה להקמת ועדת חקירה ממלכתית באופן מיידי ● דיווח: הקבינט יאשר צעדים נגד הרשות הפלסטינית, כולל הסדרת מאחזים ● דובר צה"ל הזהיר: "חזבאללה מביא אותנו לפתחה של הסלמה רחבה"

עוד 41 עדכונים

בפעם הראשונה מאז כינון שלטון האייתוללות איראן מוכנה להסתכן במלחמה אזורית, למרות מעורבות ישירה של מעצמה עולמית ● למעשה, איראן רואה עצמה כעת כמעצמה אזורית בעלת איזון אסטרטגי עם ישראל וכושר הרתעה משמעותי כלפי ארצות הברית ● סימן מדאיג נוסף לשאיפות האיראניות ניתן בסוף השבוע האחרון בריאיון שהעניק יועצו הצבאי של חמינאי ● פרשנות

עוד 814 מילים
היום ה־253 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

מת מפצעיו סמל יאיר רויטמן שנפגע בפיצוץ המבנה בשבוע שעבר ברפיח

ווסים מחמוד מבית ג׳ן נהרג באסון הנמר״ה ברפיח, שמות שבעה הרוגים נוספים טרם הותרו לפרסום; נתניהו: מחיר קורע לב במלחמתנו הצודקת ● לפיד נאם בהפגנה בקפלן בת״א: החיוך של נתניהו במליאה יקבור את הקריירה הפוליטית שלו ● ההסלמה בצפון: יואב גלנט ייצא בקרוב לדיונים בפנטגון ● דובר צה״ל הגרי: צריך לומר ביושר – לא נוכל להשיב את כל החטופים באמצעות מבצעים

עוד 24 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

צומת סילמן

עזיבתו של מנ"כל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט מחייבת את סילמן להחליט האם במה שנותר מהקדנציה שלה היא תשתמש במשרד להגנת הסביבה כמטה הכנות לפריימריז או תנסה להציל את הסביבה ● יש מקומות שבהם שינוי האקלים מורגש אפילו יותר מאשר בישראל - באי קארטי סוגטופו שבפנמה, למשל ● ספסל קסום בוואדי שיח, לזכרה של זוהר בן אלי ז"ל ● והקסמים ששלומי ישראל מחולל במרחב העירוני

עוד 1,196 מילים
עקורים

"החיים עדיין בסימן שאלה גדול ולאט לאט מחלחלת ההבנה שהם לא יחזרו לקדמותם וצריך להצמיח משהו חדש שלא ברור מה הוא, אבל אין טעם להיתקע"

ליאת קמחי בראודה

בת 51 מקיבוץ מפלסים. נשואה לניר ואם לשישה. מאז תחילת המלחמה, חיה במלון בהרצליה

עוד 2,396 מילים ו-2 תגובות

האם ישראל מסוגלת לשנות את כללי המשחק בצפון? ● המלחמה בעזה מעיבה גם על החאג' במכה ● אלג'יריה מתקוממת בגלל שיבושים באספקת המים ● שיר אהבה מצרי ישן הפך ללהיט של המחנה הפרו-פלסטיני ● והשבוע ב-1980: חיסול מדען גרעין שעבד בעיראק ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,102 מילים

הכדור מת משעמום

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה לווימבלדון 1990 שהיה מסורס ואנמי, משעמם ומתוכנת, לא מסעיר, לא סוחף, לא מבריק - כל שחקן והתוכנה שלו, כל תוכנה והווירוס שלה

עוד 2,052 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה