אישיות
אורי להט

ההכרזה על הסכם הנורמליזציה עם סודאן, צפויה להשפיע ישירות על גורלם של כ-6,200 מבקשי מקלט סודאניים שחיים בארץ ● אלפים מהם זוהו על ידי ישראל כמי שמוצאם בחבלי ארץ שבוצעו בהם מעשי רצח עם וטיהור אתני, אך במשך שנים היא מתעלמת מבקשות המקלט שהגישו ● "הצבא והמיליציות עדיין שולטים במדינה ועדיין רוצחים", אומר אחמד אדם, שברח לפני 17 שנה מדארפור, "לאן אני אחזור?"

עוד 693 מילים

עבודה זרה יוזמה חינוכית חדשה מעניקה לפליטים הכשרה בהיי-טק

מה הסיכוי של תכלית ביאנה, אריתריאי בן 28, להשתלב בשוק התקשורת הישראלי? ● תכנית חדשה מכשירה פליטים להשתלב בתעשיית התקשורת וההיי-טק ● עכשיו רק חסרים ישראלים שיסכימו להעסיק אותם ● כלכלת מבקשי המקלט - כתבה רביעית בסדרה

אווט קבדום נולד לפני 35 שנה בכפר Adikeih שבאריתריאה. כשהיה בן 8 אביו נעלם, ולאווט נאמר כי הוא נכלא מסיבות פוליטיות. קבדום עצמו, כך הוא מספר, חמק מגורל דומה ברגע האחרון.

"יש לי תואר ראשון בניהול וחשבונאות מאוניברסיטת אסמרה", הוא אומר, "ובמשך כמה שנים עבדתי עבור הממשלה כמפקח על התקציב במשרד האוצר. אבל בשלב כלשהו הסתבכתי עם הממשלה. הפלו אותי על רקע עמדותי הפוליטיות נגד השלטון, מנעו ממני קידום והייתי תחת מעקב מתמיד. היו לי חיים נוראיים, בלי זכויות בסיסיות. בסוף הייתי מוכרח לברוח מהמדינה".

ב-2009 לקח קבדום את ארוסתו מביתה, והצטרף לכמה מחבריו שהיו באותו המצב. יחד הם ברחו מהמדינה, כשהם מותירים מאחור את משפחותיהם. הם חצו את הגבולות בין אריתריאה, סודן ולוב במסע מסוכן וארוך מאוד, ובמשך כשנתיים היו בדרכים. לישראל הגיע קבדום באמצע נובמבר 2010.

אווט קבדום (צילום: Tesfalem-Kebedom)
בהתחלה הוא ישן ברחובות. אווט קבדום (צילום: Tesfalem Kebedom)

המפגש הראשון שלו עם המציאות המקומית היה מטלטל. בהתחלה הוא ישן ברחובות דרום תל אביב, עד שחבר אריתראי אסף אותו לדירתו. חצי שנה לאחר שהגיע לארץ, התחיל להסתגל למציאות החדשה ומצא עבודה במפעל ביצים קטן באשדוד, העיר שבה גם התמקם.

הוא נישא לארוסתו ב-2012, ומאז הם מתגוררים באזור ב' בעיר, יחד עם עוד כ-3,000 מבקשי מקלט ומהגרים מאריתריאה ומסודן. לדבריו, חברי הקהילה שנפגשים מדי פעם באופן לא רשמי, מאוחדים בדבר אחד: מאבק בגילויי הגזענות והדחייה שהם חווים מהאוכלוסייה הכללית.

אווט: "יש לי תואר ראשון בניהול וחשבונאות מאוניברסיטת אסמרה, ועבדתי כמפקח על התקציב במשרד האוצר באריתראה. אבל בשלב כלשהו הסתבכתי עם הממשלה".

קבדום יוצא מדי בוקר מביתו בחמש, עולה על אוטובוס לאזור התעשייה באשדוד, ומסיים את עבודתו ב-16:00. מיד לאחר מכן הוא לוקח אוטובוס לקורס בתכנות שמתקיים בתל אביב, וחוזר לביתו סמוך לחצות. בסופי שבוע הוא מבלה במחיצת משפחתו ומשלים את שיעורי הבית של הקורס.

אווט אומר שהלימודים שינו את חייו: הוא כבר היה בטוח שלעולם לא יעסוק בעבודה שאינה פיזית, כאשר ראה פרטים על קורס ראשון מסוגו שנפתח במרכז לקידום פליטים אפריקאים, ARDC.

פליטים מאפריקה – חלקם מאריתריאה – בדרכם לחפש מקלט באירופה (צילום: AP Photo/Felipe Dana)
פליטים מאפריקה – חלקם מאריתריאה – בדרכם לחפש מקלט באירופה (צילום: AP Photo/Felipe Dana)

הוא זכה למלגה של Developers institute, הוסיף עוד כ-1,700 שקל לשכר הלימוד ונרשם לקורס שנמשך שלושה חודשים, שלוש פעמים בשבוע, יחד עם 20 מהגרים ומבקשי מקלט נוספים.

קבדום לא הסתפק בכך, ובתום הקורס הבסיסי, שבו למד ג'אווה סקריפט, html ו-spss, הוא המשיך לקורס מתקדם בתכנות שנמשך כ-10 חודשים. השיחה איתו מתנהלת באנגלית שוטפת, בבית הספר שאליו הגיע ללמוד לאחר עוד יום עבודה ארוך, ועולה ממנה רצון עז להצליח בארץ ולהגשים חלומות.

באילו עבודות עבדת כשהגעת לכאן?

"עבדתי בניקיון חדרי מלון, במפעל למרצפות ובעוד כמה עבודות כפיים. מה שהכי אהבתי זה להיות בקר CnC (מכונות לעיבוד שבבי). כעת אני עובד באותו תפקיד במסגרייה באשדוד תמורת 40 שקל לשעה. הבעיה היא שהמעמד שלי לא קבוע, כך שאני צריך לחדש את הוויזה הזמנית שיש לי כל חצי שנה. אני מקווה לעבור לתפקיד משמעותי יותר אחרי שאסיים את הקורס המתקדם".

מה מטרתך?

"לפני שהתחלתי את הקורס, אמרו לי שאני לא אצליח, ושכדי ללמוד את שפת התכנות צריך אינטליגנציה גבוהה, ידע טכני ורקע במחשבים. אבל בעיני, כשאתה רוצה להגשים חלום, דבר אינו בלתי אפשרי. אנשים תמיד יגידו לך שאין לך את מה שדרוש ושאתה לא יכול, אבל אם אתה רוצה להצליח וחש זאת בליבך, דבר לא יעצור אותך. זה מה שהניע אותי להתחיל ללמוד תכנות".

האם יש לך, לדעתך, סיכוי להצליח?

"אני תמיד אנסה להגשים את החלום שבוער בי. כבר רכשתי את הטכניקות של העבודה וגיליתי את היכולות והאפשרויות של השוק הישראלי. כשאסיים את הקורס, אני בטח אצטרף לסטארט-אפ ישראלי. מצאתי שיש כמה חברות שמאוד מעוניינות בעובדים מסוגי".

חיים בסיטואציה אומללה

מעל החלומות הצנועים מתנוססת, כאמור, שאלת המעמד. ב-2015 הגיש קבדום בקשת מקלט לרשות ההגירה, אך הוא מעולם לא הוזמן לראיון. למעשה, ובדומה למבקשי מקלט נוספים, בקשתו כלל לא נבדקה. עד היום, פחות מ-1% ממגישי הבקשות האלה קיבלו מעמד של פליט, או במספרים – 11 בלבד. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה ל-2019, כ-800 מבקשי מקלט זכו למעמד ארעי.

איך אפשר להגביה עוף ולחלום בזמן שאתה חסר מעמד וניירות?

"אנחנו חיים בסיטואציה אומללה. לרבים מאיתנו, סביבת העבודה אינה ידידותית, והמדינה מנסה בכל כוחה לדחוף אותנו לעזוב את הארץ. אבל ב-ARDC יש חבר'ה מדהימים, שמנסים לעזור לנו להתפתח ולהגשים את עצמנו, באמצעות מתן מלגות או הצמדת מנטורים בעתיד. זה מחזק אותנו".

מה דעתך על ההתקדמות הכלכלית של הקהילה שסביבך?

"אני רואה רבים שסובלים מחוק הפיקדון, שלפיו אמורים המעסיקים לנכות 20% מהשכר ולהעביר את הכסף לקופה מיוחדת, שתועבר לעובדים רק כשהם יעזבו את הארץ.

"בסופו של יום, החוק הזה נועד להקשות על המעסיקים ודוחף אותנו לחפש עבודות בשחור. רבים מבין העובדים הזרים נאלצים להסתמך על עבודות בסטטוס נמוך, ללא זכויות וללא ביטוח רפואי".

אולי הקשיים האלה בעצם נותנים דחיפה לחברי הקהילה לפתוח ביוזמות עסקיות?

"אני מכיר אנשים שהחליטו לפתוח מינימרקט, אבל העירייה סגרה להם את העסק, והם הפסידו את כל הכסף שהשקיעו. עכשיו אנחנו נעזרים בתיווך של ישראלים, שהעסקים רשומים על שמם.

"צריך להבין שמדובר בקהילה שאף אחד לא לוקח עליה אחריות, ושאיש לא מדריך את חבריה. כל אחד צריך להסתגל למצב בכוחות עצמו ולהתמודד לבד עם נושאים כמו רווחה ובריאות, כך שלא מפתיע לראות את מי שנמצאים בתחתית הסולם החברתי מיואשים וללא כל תקווה לעתי".

תכלית ביאנה (צילום: דפנה טלמון)
תכלית ביאנה (צילום: דפנה טלמון)

פעילות קהילתית בפייסבוק

אבל יש כמה חלוצים שמצליחים להתקדם במציאות הזאת. אחד מהם הוא תכלית ביאנה, רכז הקהילה האריתראית ב-ARDC. ביאנה, בן 28, השתתף בקורס מנהיגות של המרכז, שכלל גם היכרות עם עולם הניו מדיה. בעתיד הוא רוצה להפוך לעיתונאי רשת, שידווח לכל קהילות הפליטים האריתראים ברחבי העולם. עד אז, הוא משמש כחוליה המקשרת בין ארגוני הסיוע לבין הקהילה.

תכלית: "הייתי רוצה להיות בטוח בישראל. רק אז אוכל לראות את עצמי כאדם שווה, כבן שווה לאנושות, כאדם חופשי שיש לו חלומות ושלגיטימי עבורו לרצות ולרדוף אחריהם"

מהם ערוצי המדיה המרכזיים של הקהילה בישראל?

ביאנה: "יש תחנת רדיו ברשת שמשדרת מצרפת בשפה שלנו, טיגרינית, ושאחת התוכניות שלה עוסקת בקהילת מבקשי המקלט בישראל. כמו כן, יש גם כמה עמודי פייסבוק של הקהילה בישראל".

על אילו נושאים מדווחים שם?

"יש בעיות רבות שמבקשי המקלט מתמודדים איתן, כמו בקשות להגנה וקבלת המקלט, קשיי אינטגרציה עם הסביבה ובעיות כלכליות".

איפה היית רוצה לראות את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

"הייתי רוצה להיות בטוח בישראל. רק אז אוכל לראות את עצמי כאדם שווה, כבן שווה לאנושות, כאדם חופשי שיש לו חלומות ושלגיטימי עבורו לרצות ולרדוף אחריהם.

"החלום הפרטי שלי הוא להיות עיתונאי. עוד כשהייתי באריתראה התחלתי ללמוד עיתונאות ותקשורת המונים, בניתי אתרים לקהילה, ועסקתי במדיה חברתית".

משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)
משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)

דגש על הכשרה מקצועית

כמו רבים ממבקשי המקלט, גם תכלית מחכה ליום שבו משטר הרודנות באריתריאה ייפול, ושהוא יוכל לשוב לארצו. עד אז, מי שדואג לעתידם של מבקשי המקלט, הם ארגוני החברה האזרחית.

"אנחנו עמותה קהילתית שהוקמה על ידי מבקשי מקלט וישראלים וחברי הוועד המנהל שלנו הם ברובם מבקשי מקלט", אומר אורי להט, מנכ"ל ARDC.

"נוסף על מקלט פיזי שאנחנו מספקים, אנו פועלים להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה זו, ולפתיחת כיתות ללימודי עברית. אנחנו מנסים להתאים את הפרויקטים שלנו לצורכי מבקשי המקלט.

"בשנתיים האחרונות, הדגש הוא על הכשרה מקצועית. אנו רואים שהאוכלוסייה נקלטת טוב בארץ, וחבריה מחפשים אופציות למוביליות כלכלית, ולא רק לעבודה כמנקי רחובות או שוטפי כלים".

הפגנה נגד גירוש מהגרים מישראל (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
היסטוריה מלאה בדוגמאות של שילוב מהגרים בכלכלה. הפגנה נגד גירוש מישראל (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

האם מדובר בפעילות פוליטית, שנועדה להיטיב את קליטתם של מבקשי המקלט?

"יותר מכל דבר אחר, הפעילות שלנו טובה למדינה מהבחינה הכלכלית".

לדברי להט, היסטוריה העולמית מלאה בדוגמאות של שילוב מהגרים בכלכלה. גרמניה וצרפת פתחו את שעריהן ורצו לקלוט מהגרים אחרי מלחה"ע השנייה, וגם בארה"ב היו תקופות שנטו להכניס מהגרים, לנוכח העובדה שמדובר בכוח עבודה שהכלכלה המערבית זקוקה לו. הכלכלה המודרנית צריכה ידיים עובדות מחו"ל, הוא מסביר, ולישראל יש אותם כבר פה.

מה הניסיון שנצבר בעולם על קידום כלכלי של מהגרים?

"התוכניות שאנחנו מאמצים קיימות בכל העולם. ההבדל הוא, שבעולם הן נרקמות אחרי שכבר יש הסדרה משפטית. לסוכנות האו"ם לפליטים יש תוכנית ששמה Livelihoods and economic inclusion. בירדן מלמדים תכנות בבתי ספר לפליטים".

אורי להט (צילום: דפנה טלמון)
"במקביל, פתחנו גם קורס למניקור ולטיפוח". אורי להט (צילום: דפנה טלמון)

אתם מאמינים שהכשרה בתכנות עשויה לשפר את מצבם הכלכלי?

"מי שרוצה לעבוד במסעדנות או בחקלאות לא צריך הכשרה מאיתנו. אנחנו מספקים הכשרה לתחומים שדרושים בשוק העבודה ומצריכים הכשרה, כדי להוציא יותר ויותר עובדים זרים ממעגל העוני ולאפשר להם לחיות בכבוד. במקביל, פתחנו גם קורס למניקור ולטיפוח, לנוכח דרישה שהגיעה אלינו, בעיקר מנשים חד הוריות. אבל צריך לזכור שלא כל דבר אפשרי. לימודי גננות, חשמלאות או משפטים, למשל, מחייבים תעודה מטעם המדינה, ומכיוון שמעמדם של מבקשי המקלט אינו מוכר, בלתי אפשרי להכשיר אותם למקצועות אלה".

אורי להט: "צריך לזכור שחלק נכבד מהמהגרים שהגיעו לפה מאפריקה הם אנשים עם יכולות ועם תארים אקדמיים – גם אם לחלק מאיתנו הם נראים אותו הדבר"

האם כבר יש סיפורי הצלחה? ניצנים לצמיחת מעמד ביניים זעיר בורגני?

"מוקדם מדי לדבר על בורגנים של ממש. אבל צריך לזכור שחלק נכבד מהמהגרים שהגיעו לפה הם אנשים עם יכולות ועם תארים, גם אם לחלק מאיתנו הם נראים אותו הדבר. לאחרונה סיימו 15 סטודנטים מבקשי מקלט את לימודי התואר הראשון שלהם, ועוד 27 לומדים כרגע באוניברסיטאות השונות. יש סטודנטים שנמצאים בשלבי השמה שונים בענף ההיי-טק, וכמה נשים מקורס המניקור-פדיקור שהשתלבו בעבודה. כל מי שמסתובב בדרום העיר יכול לראות עסקים בבעלות פליטים. הרצון שלנו הוא להיטיב עם החיים שלהם, אף אחד לא מתעשר מזה. אנחנו לא מדברים כאן על שאיפה לרמת חיים גבוהה, אלא על סיוע שיאפשר להם לעמוד על הרגליים כמו בן אדם נורמלי".

התמונה ראשית באדיבות רובנס בן

עוד 1,395 מילים
כל הזמן // יום שני, 17 בפברואר 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד
היום ה־500 למלחמה ● 73 חטופים עדיין בעזה

היום העשירי לעדות נתניהו; פרקליטו: נזדקק לעוד 24 ימים

דיווח: ישראל מגבירה תקיפותיה בלבנון לקראת הנסיגה ● דיווח: נתניהו התחייב בפני סמוטריץ׳ לערוך דיון בשלב ב׳ בקבינט לפני השיחות עם המתווכות ● איזנקוט: נתניהו לא מציאותי, האמירות של טראמפ הן ברכה לישראל – בתנאי שתהיה פה מנהיגות שתדע לעשות בכך שימוש ● ח״כ רם בן ברק פנה ליועמ״שית: מנעי את פיטורי ראש שב״כ על ידי ראש הממשלה

עוד 12 עדכונים

פרקליט נתניהו הפך את ניגוד העניינים לשיטת עבודה

עו"ד עמית חדד מתמרן על קו דק בין חובת הנאמנות ללקוחותיו לבין החשש לניגוד עניינים ● בעודו מייצג את ראש הממשלה נתניהו בתיקי האלפים, הוא משמש גם כבא כוחם של גורמים שהאינטרסים שלהם עשויים להתנגש – בהם שלמה פילבר, עד מדינה לשעבר, ויועצי נתניהו הנאשמים בהטרדתו ● עתה הפרקליטות דורשת מוועדת האתיקה לבחון את הסוגיה מחדש ● פרשנות

עוד 968 מילים

למקרה שפיספסת

לקראת חזרת "הלחץ המקסימלי" – למה הסנקציות על איראן עובדות

חתימתו של דונלד טראמפ על הצו לחידוש "הלחץ המקסימלי נגד איראן" מהווה הזדמנות לדון ביעילותן של הסנקציות נגד משטר האייתוללות. לעיתים נראה שבקרב המומחים, לסנקציות כלכליות יש יחסי ציבור גרועים. איכשהו, נראה שהן אף פעם לא עובדות. האמנם?

נקודת המוצא לדיון, שעליה כמדומני אין מחלוקת של ממש, היא שההשפעה הכלכלית של הסנקציות על הכלכלה האיראנית, גם לאחר ממשל ביידן, עודנה מורגשת היטב. אינדיקציה סמלית לכך היא ערך הריאל האיראני שעומד נכון להיום על כ-845,000 לדולר בשוק החופשי, לעומת פחות מ-70,000 לדולר ערב פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין. הדיון האמתי מתרחש סביב שאלת האפקטיביות המדינית של הסנקציות.

דוקטורנט ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. לשעבר חוקר במרכז למחקר מדיני שבמשרד החוץ ועובד במחלקה לתכנון אסטרטגי במשרד לביטחון הפנים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 775 מילים

הדיונים על חוק הגיוס מגיעים לשבוע קריטי בכנסת

ברגע זה אין רוב לחוק הפטור מגיוס, למרות כל המאמצים האמיתיים והמדומים שעושים נתניהו, כ"ץ ואנשיהם ● השבוע הזה הוא מכריע, ובינתיים עפים המסרים הקיצוניים מכל כיוון, שרק מקטינים את הסיכוי לחוק פטור מוסכם ● בכיר ביהדות התורה: "נתניהו מבין היטב את המצב שלנו, ולכן הוא מרשה לעצמו לשחק מולנו, גם השבוע" ● פרשנות

עוד 679 מילים ו-2 תגובות

תגובות אחרונות

המכסים של טראמפ - נשק כלכלי או מהלך פוליטי?

אחת ההחלטות הראשונות של דונלד טראמפ כנשיא, בהתאם להבטחות הבחירות שלו, הייתה הטלת מכסים נרחבים על יבוא ממדינות שונות: 25% על יבוא מקנדה ומקסיקו ו-10% על יבוא מסין. הצעד הזה עורר סערה כלכלית ופוליטית, וכדי להבין את משמעותו והשלכותיו נצלול אל עולם המכסים וההשפעות שלהם.

רקע היסטורי: מה קרה כשניסו את זה בעבר?

הטלת מכסים ככלי להגנה על הכלכלה המקומית היא חלק ממדיניות רחבה יותר הנקראת פרוטקציוניזם (Protectionism) – גישה כלכלית שמטרתה לצמצם יבוא ולהגן על תעשיות מקומיות באמצעות מכסים, מכסות ורגולציות שונות.

רו"ח ערן גורודצקי הוא סמנכ"ל כספים במיקור חוץ בחברות קטנות ובינוניות ויועץ פיננסי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 780 מילים

עקורים

הקו החם שהקים השר מאיר פרוש מייעץ לחרדים להתעלם מצווי הגיוס

חשיפה "הקמנו בימים האחרונים מוקד סיוע למתמודדים עם סכנת הגיוס במרכז אגודת ישראל בירושלים" הכריז השר לענייני ירושלים לפני כמה שבועות ● מאז, חרדים המתקשרים למוקד מקבלים עצות איך להתעלם מצווי הגיוס, לשקר לצבא ולהתחמק ממגע עם הרשויות ● פרוש בתגובה: "מטרת המענה הטלפוני היא ייעוץ והכוונה לאדם המחליט לפעול בהתאם להוראות רבותיו ולא קביעה או המלצה לאדם כיצד לפעול"

עוד 1,072 מילים ו-2 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

להחזיר את החיים לכפר עזה

בארבעת החודשים האחרונים גייסו פעילי "אחים לנשק" בעלי מקצוע ומתנדבים לשיפוץ יסודי של 16 יחידות דיור שנפגעו בכפר עזה ● לאחר שהחליפו תשתיות חשמל, קרמיקה, אינסטלציה, תאורה ומזגנים, הם מתכננים להקים פרגולות, לשתול גינות ולאבזר את הדירות בריהוט מלא ● רק צלקת אחת נותרה על הקיר – כתם טיח חשוף, שאותו יצבעו כשישובו החטופים

עוד 1,427 מילים

מערכת הצללים של נתניהו

פרשת "קטאר־גייט" ממחישה כיצד תרבות הייעוץ החיצוני הפכה לכלי לעקיפת נהלים בלשכת נתניהו ● העובדה שאדם שנפסל על ידי שב"כ מסיבות ביטחוניות המשיך לפעול במרכז קבלת ההחלטות, ואף לתדרך כתבים צבאיים, מעלה שאלות קשות לא רק על מנגנוני הבקרה, אלא גם על תרבות שלטונית שבה ניגודי עניינים הפכו לנורמה ● פרשנות

עוד 1,106 מילים

המטרה של נתניהו כעת: למתוח את שלב א' מבלי להרגיז את טראמפ

שבועיים לפני תום השלב הראשון של העסקה, ישראל צריכה להחליט עכשיו לאן מועדות פניה ● אם תחת ממשל ביידן, נתניהו הלך לפעולה ברפיח למרות הדרישה האמריקאית שלא לעשות זאת - כעת, תחת טראמפ, הוא עלול למצוא עצמו במצב ההפוך: נכנס לפעולה צבאית תחת לחץ אמריקאי ובניגוד לרצון שלו ● פרשנות

עוד 670 מילים
היום ה־499 למלחמה ● 73 חטופים עדיין בעזה

בת זוגו של סשה טרופנוב: "הוא לא האמין שייצא משם בחיים"

ויטקוף: "השיחות על שלב ב' יימשכו השבוע" ● משלחת המו"מ תצא מחר לקהיר לדון בהמשך יישום שלב א'; לאחר דיון הקבינט תקבל הנחיות לגבי שלב ב' ● שר החוץ סער נפגש בחשאי עם מקבילו המצרי במינכן ● בצה"ל מבהירים: "העבודות במרחב החיץ - חברה פלסטינית בפיקוח צה"לי" ● דיווח: החטוף המשוחרר שגיא דקל חן העביר אותות חיים חדשים משלושה חטופים

עוד 48 עדכונים

טראמפ חזר השבוע על הטעות של שנוא נפשו, הנשיא לשעבר אובמה ● מלך מרוקו תיווך בין ישראל לרמאללה בסוגיית כספי הרשות המוקפאים ● פוטין שוחח עם אחמד א-שרע ● המשטר הסודאני כובש את המעוזים האחרונים של מתנגדיו ומסכם על נמל ימי עם רוסיה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 962 מילים

המזרח התיכון על פי שגריר ישראל בארצות הברית

ימים ספורים אחרי שנכנס לתפקידו בחודש שעבר, קיים השגריר יחיאל לייטר תדרוך למנהיגים יהודים בארה"ב ● בשיחה שטח לייטר את האני מאמין שלו כנציג ישראל בוושינגטון ● על מצרים אמר שא-סיסי מפר את הסכם השלום ו"משחק משחק כפול" עם חמאס ● על קטאר אמר שישראל תתחיל לחשוף את ה"אמת" על קטאר לאחר שנאלצה "לשתוק" למען השבויים ● והגידול ההתנחלויות משקף את "הצלחת ממשלות ישראל" ● חשיפה

עוד 1,743 מילים ו-1 תגובות
היום ה־498 למלחמה ● 73 חטופים עדיין בעזה

דיווח: חמאס עינה את שגיא דקל חן, החטופים כמעט לא אכלו

דיווח: ישראל דורשת את הארכת השלב הראשון של העסקה עם חמאס בשתי פעימות, ותנסה לקבל שישה חטופים בשבוע הקרוב; נשקלת הכנסת קרוואנים לרצועה ● שב״כ: בוחנים את הקשר בין גורמים בלשכת ראש הממשלה לקטאר; לשכת רה״מ: פייק ניוז ● אוהד בן עמי בסרטון: ההפגנות למעננו זה מה שהחזיק אותנו בשבי ● סמוטריץ׳: הליך ההגירה מרצועת עזה יתחיל בשבועות הקרובים

עוד 59 עדכונים

אברום בישל דייסה

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה ל-1991, כשהצעתו של אברהם בורג להפרדת דת ומדינה חוללה סערה פוליטית במהלכה שמעון פרס נבהל, הדתיים זעמו, ומפלגת העבודה שוב נאלצה להתמודד עם השאלות שהיא מעדיפה להדחיק

עוד 1,805 מילים
מצב הרוח
שיחה עם האומנית, האוצרת והמרצה ד"ר זיוה ילין

"זה יקרה שוב. שום מקום לא בטוח עכשיו, לא רק בארי"

"ישבנו בממ"ד 11 וחצי שעות. הבנתי שמשהו מאוד קשה קרה בבארי, והתחושה הכי חזקה, אני לא יודעת למה, הייתה בושה. בושה על הפלישה שהצליחה להם ועל מה שהם עשו בקיבוץ" ● ד"ר זיוה ילין, שנולדה וגדלה בבארי, נודדת מאז 7 באוקטובר בין מקומות, חיה על מזוודה וממשיכה ליצור ● בסטודיו היא ממשיכה לצייר את הקיבוץ – לא את בארי של הטבח, אלא את בארי שהיא מסרבת לשכוח

עוד 2,194 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
שִׂיא הָרֶגֶשׁ 247

הראשים המדברים בטלוויזיה הפסיקו לספר לנו מה חדש ועברו להנחות אותנו מה אנחנו חייבים להרגיש. וכמו בסרטי "הקול בראש", כל רגש קיבל טאלנט שאחראי עליו

עוד 774 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה