אישיות
בנימין נתניהו

האיום הכי לא אמין של ליברמן מאז מה שהוא הבטיח שיעשה לחמאס אחרי שהוא לא קיים בפעם הראשונה שהוא הבטיח את זה

מחיר היוהרהאם נצטרך ללכת לבחירות חוזרות זה אך ורק בגלל הליכוד, בגלל ניהול מו"מ קואליציוני כושל, ארוגנטי ורשלני. זה לא…

פורסם על ידי ‏Avigdor Liberman – אביגדור ליברמן‏ ב- יום חמישי, 23 במאי 2019

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
נשות הכותל (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)
AP Photo/Sebastian Scheiner
ישראל מאבדת את אמריקה

הברית בין ישראל ליהדות ארה״ב הגיעה לנקודת רתיחה

יהודי ארצות הברית הבינו שהכוח שלהם הוא בכמות ● התוצאה: כולם מתקבלים שם בבתי הכנסת - הומואים, לסביות, טרנסג'נגדרים, ילדים למשפחות מעורבות וגם רפורמים, רחמנא ליצלן ● עכשיו הם יוצאים נגד הממסד הדתי השמרני בישראל

שני המועמדים לראשות ממשלת ישראל – בנימין נתניהו ובני גנץ – המריאו בשיאה של מערכת הבחירות האחרונה לארצות הברית, כדי להופיע בכנס של השדולה היהודית החזקה ביותר בעולם, איפא"ק.

נתניהו אמנם ניצל את הביקור כדי להיפגש עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ואף לא נאם בסוף בפני באי הוועידה בשל ההסלמה שאירעה באותה עת בדרום. אולם, עצם ההחלטה של השניים לנטוש את מערכת הבחירות בישראל ליממה קריטית מעידה על חשיבותו של המוסד הזה.

בני גנץ נואם באיפאק, 2019 (צילום: AP Photo/Jose Luis Magana)
בני גנץ נואם באיפאק, 2019 (צילום: AP Photo/Jose Luis Magana)

עם זאת, השנה – בשונה משנים קודמות – נדמה כי גם נתניהו וגם גנץ ביקשו לפנות לקהל בישראל מעל ראשיהם של יהודי ארצות הברית, ולחזק (נתניהו) או ליצור יש מאין (גנץ) את תדמיתם כמנהיגים בינלאומיים, מבלי לתת מענה של ממש לנושאים שבאמת מעסיקים בימים אלה את יהודי ארצות הברית.

תפוח האדמה הלוהט הזה יהיה בין הסוגיות הראשונות שבהן יצטרך נתניהו לטפל, אם וכאשר יצליח להקים ממשלה חדשה, בצל החקירות נגדו.

"תפקידי הוא לפתוח דלתות ליהדות"

מי שרוצה להבין את הקרב המתנהל על אופיה של יהדות ארה״ב, ועל אופיו של הקשר הזה עם ישראל, מוזמן לבקר בבית הכנסת הרפורמי "רודף שלום", הממוקם לא רחוק ממטה ה-CIA, בפרבר של וושינגטון הבירה.

בקומפלקס המרשים, שקירותיו מעוטרים בצילומי ישראל, מתפללים 5,000 איש מ-1,700 משפחות, שב-700 מהן אחד מבני הזוג אינו יהודי.

"אני ציונית מהשמאל ומאוד חשוב לי לבנות קשרים עם ישראל. יש לנו דעות מגוונות על ישראל, ותפקידי הוא לפתוח אליה דלתות רבות ככל האפשר", מסבירה אמי שוורצמן, הרבה של בית הכנסת ב-18 השנים האחרונות. "למשפחות מעורבות, שמגדלות את ילדיהן כיהודים לכל דבר, אני אומרת: תודה רבה לכם.

"אני אומרת להם תודה, כי כל אלה שמגיעים לבית הכנסת, החליטו להיות יהודים ולגדל את ילדיהם כיהודים"

"אני אומרת להם תודה, כי כל אלה שמגיעים לבית הכנסת, החליטו להיות יהודים ולגדל את ילדיהם כיהודים. הבעיה היא עם אלה שמגדלים את ילדיהם מחוץ לבית הכנסת וללא הדת היהודית, כי אותם אנחנו מאבדים".

הדרך לגיבוש תפיסה יהודית פלורליסטית לא הייתה פשוטה גם עבור שוורצמן. "בשנת 1990, כשקיבלתי את ההסמכה, סירבתי לנהל טקסי נישואים מעורבים", היא אומרת. "רק ב-2008 שיניתי את דעתי, והגעתי למסקנה, שאם אנשים מחליטים לקיים בית יהודי, צריך לעמוד לצידם, ולחזק את הקשר שלהם ליהדות.

"היום אני מחתנת גם זוגות גאים. יש לנו בבית הכנסת משפחות עם שני אבות או שתי אמהות ותלמידים טרנסג'נדרים וגם תאי השירותים שלנו מותאמים אליהם. כולנו נבראנו בצלם אלוהים, ואנחנו חייבים לכבד את האנושיות. אני פועלת מתוך דאגה לעתיד העם היהודי, ולא אכפת לי מה חושבים האורתודוקסים".

אבל לצעירים שגדלו והתחנכו כיהודים רפורמים אצל הרבה שוורצמן, בהחלט אכפת מה חושבים. כשהם מגיעים לביקור בארץ, הם מגלים כי האורתודוקסים השולטים ברבנות בישראל, אינם מכירים ביהדותם.

כך קרה לדב כהן, בן 24, בוגר אוניברסיטת אוהיו ותושב העיירה וינה במדינת וירג'יניה, שהגיע לישראל עם "תגלית" – תכנית במימון משותף של ממשלת ישראל ותורמים אמריקאים, המביאה צעירים יהודים אמריקאים לביקור קצר בארץ.

"גיליתי שלמרות ששני הוריי יהודים, אני לא אוכל להתחתן בישראל, בגלל שאני רפורמי ולא מכירים ביהדות שלי. מאז, קשה לי לראות את ישראל כמדינה של העם היהודי"

"כשהגעתי לישראל גיליתי שלמרות ששני הוריי יהודים, אני לא אוכל להתחתן בישראל, בגלל שאני רפורמי ולא מכירים ביהדות שלי. מאז, קשה לי לראות את ישראל כמדינה של העם היהודי. זו רק מדינת היהודים האורתודוקסים".

מסובך עוד יותר הוא סיפורם של ילדי בני זוג מעורבים. דניאל סיאנס, 24, בת לאב יהודי ולאם נוצריה, גדלה כילדה בבית הכנסת "רודף שלום" ומתגוררת כיום בפרבר של וושינגטון. גם היא ביקרה בארץ עם "תגלית" וחזרה לארה"ב בהלם. דניאל היא בתם של זוג דיפלומטים העובדים במשרד החוץ האמריקאי, ונדדו במשך השנים במסגרת שליחויות ברוסיה, רומניה, פורטוגל, קובה ופולין.

"ישראל היא מדינה נהדרת וכולם היו מאוד ידידותיים", היא אומרת, "אבל היה לי עצוב לגלות שהיהדות שלי לא מקובלת דווקא בישראל".

ילדים ישראלים מקבלים את פניהם של עולים חדשים מארה"ב, 2004 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
ילדים ישראלים מקבלים את פניהם של עולים חדשים מארה"ב, 2004 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

סם רסן, סטודנט בן 20, סייר בישראל לפני חמש שנים במסגרת משלחת של בית הכנסת. כשביקר בכותל, החל רב שהיה שם לכרוך תפילין על ידו, ותוך כדי שאל אותו אם אמו יהודיה. סם השיב לו שאביו יהודי, ונדהם מתגובת הרב.

"באותה השנייה הסיר הרב את התפילין מהיד שלי והסתלק", הוא משחזר. "הרגשתי מושפל ולא רצוי. אני תומך גדול של ישראל ואהיה הראשון להגן עליה בקולג' מול ה-BDS, אבל עצוב לי לחשוב שאני לא רצוי בישראל".

המספרים מדברים בעד עצמם

"רודף שלום" נוסד 12 שנה לפני מדינת ישראל, ובדומה לבתי כנסת אחרים בארה"ב, הוא מהווה מרכז קהילתי ליהודים. פועלים בתחומו גני ילדים, בית ספר ביום ראשון ותנועת נוער. עם המתפללים שם נמנים ראש ארגון היהודים במפלגה הרפובליקנית מט ברוקס; ראש מטה סגן הנשיא דיק צ'ייני, סקוטר ליבי; עיתונאים בכירים; וכן אנשי ממשל שכיהנו תחת קלינטון, בוש הבן ואובמה.

אבל המרכזיות של בית הכנסת בהוויה המקומית, אינה הסיבה היחידה לכך שהמציאות בישראל יוצאת דופן בעיני הצעירים מ"רודף שלום".

במקרה הזה, המספרים מדברים בעד עצמם:

התנועה הרפורמית היא התנועה היהודית הגדולה בארה"ב, שחולשת על 35% מהיהודים המתגוררים בה. זאת לעומת 18% קונסרבטיבים, 10% אורתודוקסים, ו-5% המשתייכים לזרמים קטנים יותר ביהדות. 30% אינם קשורים לשום זרם.

ברק ומישל אובמה חוגגים את חנוכה בבית הלבן (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)
ברק ומישל אובמה חוגגים את חנוכה בבית הלבן (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

באופן כללי, בעוד שהיהדות האורתודוקסית שואפת לשמר את קיום המצוות ואת המסגרת ההלכתית, כפי שהיו לפני המודרניזציה במאה ה-19, הקונסרבטיבים (המסורתיים) והרפורמים (מתקדמים), מתאימים את עצמם לרוח הזמן.

עם זאת, ובאופן שעשוי להפתיע חלק מהישראלים, גם רבנים אורתודוקסים בארה"ב מהיחס של הרבנות בארץ לתנועה הרפורמית. אחד מהם הוא הרב ניסן אנטין, מבית הכנסת "בית שלום" בפוטומק.

"אני רב אורתודוקסי, אבל אני לא רב של יהודים אורתודוקסים בלבד", הוא אומר. "אני רב של כל היהודים. רבנים בארץ טוענים שהרפורמים אינם יהודים. זה כואב ולא נכון הלכתית. אינך יכול להיות לא יהודי רק בגלל הצורה שבה אתה מתפלל".

"בנוסף", מציין אנטיין, "הרב הספרדי הראשון, הרב עוזיאל, דיבר על זרע ישראל. אם האב יהודי והאם אינה יהודייה, הבן אינו יהודי, אבל הוא עדין זרע ישראל ויש לנו מחויבות לקרב אותו. אני לא מבין את הרבנים הרפורמים והקונסרבטיבים שנשארים כל כך-פרו ישראלים, למרות היחס המעליב שהם מקבלים מהרבנות בארץ. "אני לא יודע איך הייתי מגיב, אילו היו מתייחסים אלי כך".

שליטה כמעט מובנת מאליה

עבור הישראלים, השליטה האורתודוקסית ברבנות כמעט מובנת מאליה, אבל היהודים האמריקאים מתייחסים לנושא אחרת. הם מסבירים כי דוד בן-גוריון הפקיד את השליטה בממסד הדתי בידי האורתודוקסים – על אף שהיו אז במיעוט מספרי בהשוואה לזרמים אחרים ביהדות – כדי להשיג את תמיכתם הפוליטית.

באמריקה, כאמור, יחסי הכוחות שונים לחלוטין. בית הכנסת "עדת ישראל", שהוקם בשנת 1869, מהווה את ספינת הדגל של הציבור הקונסרבטיבי בארה"ב, עם 5,000 מתפללים, שהם שמנה וסלתה של הקהילה היהודית בוושינגטון.

מדי שבת מתפללים בו אנשי ממשל וחברי קונגרס, ועם חברי הקהילה נמנות שתי שופטות בית המשפט העליון, רות ביידר גינזבורג ואלנה קגאן, ועיתונאים כמו עורך ״האטלנטיק״ ג'פרי גולדברג ופרשן ״הניו יורק טיימס״, דייויד ברוקס.

יהודים באמריקה (צילום: AP Photo/Cliff Owen)
יהודים באמריקה (צילום: AP Photo/Cliff Owen)

בבית הכנסת הלא-אורתודוקסי הזה נאם הנשיא אובמה לציון חודש המורשת היהודית בארה"ב במאי 2015, ובו גם ביקרו מנהיג זכויות האדם מרטין לותר קינג, הדלאי למה וראש ממשלת ישראל גולדה מאיר. ב"עדת ישראל" גם התקיים טקס הבר מצווה של יובל רבין, בעת שאביו, יצחק רבין, כיהן כשגריר ישראל בארה"ב.

מי שעומד בראש "עדת ישראל" הוא הרב גיל שטיינלוף, שם את האצבע על לב ליבה של הבעיה עבור יהודי ארצות הברית: "ההפרדה בין דת לפוליטיקה קדושה עבורנו", הוא אומר. "קשה לנו לראות את השחיתות והאפליה, את הכסף שמועבר למפלגות הדתיות, ואת המנהיגים הדתיים המעורבים בפוליטיקה.

"ההצהרות שמשמיעים בעלי כוח בישראל כלפי יהודים לא אורתודוקסים, הן כל כך קיצוניות לאוזניים של היהודים כאן, שאנחנו מרגישים כמו בני דת אחרת".

התחזית של שטיינלוף ביחס לישראל וליהודים בארצות הברית קודרת. "השחיתות והאחיזה החזקה שיש לחרדים על התהליך הפוליטי בישראל, וכן טשטוש הגבולות שבין דת ופוליטיקה, מאיימים על ישראל ועלינו כאן בארה"ב", הוא אומר.

רבים בישראל אינם רואים עין בעין עם שטיינלוף – הן במערכת הפוליטית, הן בממסד הדתי, והן בציבור, שהורגל לכך שאירועים קריטיים בחייו נשלטים על ידי הרבנות.

אבל על דבר אחד מסכימים כמעט כולם: הברית ההיסטורית בין ישראל לבין הקהילה היהודית החשובה בארצות הברית הגיעה לנקודת רתיחה קריטית.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,207 מילים. מחכים לתגובתך.

נתניהו מכנס את שותפיו למו"מ הקואליציוני ל"פגישת חירום" בלי ליברמן

בליכוד מצהירים על משבר במשא ומתן הקואליציוני ● ליברמן מסרב לוותר על דרישותיו במו"מ ● נתניהו מכנס ב-20:30 פגישה של כל הסיעות השותפות למו"מ שבה ילחץ עליהן לחתום על הסכמים בהקדם, אבל ליברמן מחרים את הפגישה ● איש העסקים שמואל חייק, מקורבו של ליברמן, מנסה לתווך בינו לנתניהו

אביגדור ליברמן (צילום: ונתן סינדל פלאש 90)
ונתן סינדל פלאש 90
אביגדור ליברמן

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

מנדלבליט לא נענה לקריאה לאסור מו"מ קואליציוני על חסינות לנתניהו

היועמ"ש השיב לפניית תמר זנדברג וח"כים נוספים שביקשו את התערבותו במו"מ הקואליציוני והבטיח "לומר את דברו בקול רם וברור נגד חקיקה שתפגע בזכויות אזרחי המדינה עקב החלשת מערכות החוק והמשפט" - אבל סירב להתערב במו"מ ולאסור על קידום חקיקה פרסונלית לטובת נתניהו

אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש)
פלאש
אביחי מנדלבליט

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

פרשנות אל תבנו על כחלון

התקווה שראש ״כולנו״ יציל את הדמוקרטיה הישראלית מנתניהו, היא בעיקר לא ריאלית ● נטול כוח פוליטי מאז תוצאות הבחירות, כחלון לא יכול להציב דרישות משפטיות מול נתניהו גם אילו רצה - וממילא אינו רוצה ● מאמר תגובה לדיוויד הורוויץ

משה כחלון (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90
משה כחלון

משה כחלון הוא לא גיבור של מעשים. הוא גיבור של דיבורים. נדמה לי שדייוויד הורוויץ תולה בו תקוות גדולות מדי במאמרו המצוין שהתפרסם בזמן ישראל. הקריאה לכחלון שיקום ויהיה האיש שייצא היום נגד נתניהו ויציל את הדמוקרטיה הישראלית מהרס מוחלט היא נכונה, והלוואי שתתקיים, אבל לא בטוח שהיא מתיישבת עם המציאות הפוליטית שבה כחלון נתון, ועם השאיפות הערכיות האמיתיות שלו.

כחלון השמיע התבטאויות חד משמעיות במהלך 2018 נגד האפשרות שנתניהו יכהן כראש ממשלה תחת תהליך משפטי. הוא אפילו איים להפיל את הממשלה אם נתניהו יתעקש להישאר במקומו תחת כתב אישום, כפי שמציין הורוויץ. אבל כחלון קיווה גם שהוא לא יצטרך להתמודד בפועל עם המציאות שמולה התריע.

במהלך 2018 כחלון הלך והסתייג מהתפקיד החשוב שלקח על עצמו. אולי הבין כי העמדות שלו אינן אהודות במיוחד על מצביעי הימין, שהם מאגר הקולות העיקרי שלו

במהלך 2018 כחלון הלך והסתייג מהתפקיד החשוב שלקח על עצמו. אולי הבין כי העמדות שלו אינן אהודות במיוחד על מצביעי הימין, שהם מאגר הקולות העיקרי שלו. בישיבות הסיעה של כולנו הוא הניח שלא יהיה כתב אישום נגד נתניהו, ו"הדברים לא יעלו להצבעה".

בנימין נתניהו ומשה כחלון במליאת הכנסת, ב-20 במאי 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
בנימין נתניהו ומשה כחלון במליאת הכנסת, ב-20 במאי 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

כאשר דובר בקדנציה הקודמת על החוק הצרפתי ועל חוק ההמלצות, כחלון הודיע שייתן חופש הצבעה, לא יותר. חברת הכנסת רחל עזריה שאמרה לכחלון כי אינה מסוגלת לתמוך בחוקים המתבשלים הללו, מצאה את עצמה מחוץ לרשימה.

הבחירות ב-9 באפריל הנחיתו מהלומה כבדה על כחלון. אם לכחלון היה פעם כוח פוליטי, והממשלה הייתה תלויה בעשרת המנדטים שקיבל בבחירות 2015, עכשיו הוא כבר ירד מנכסיו, ונתניהו יכול להקים קואליציה גם בלעדיו.

מי שמאבד 60% מכוחו בבחירות משלם על כך מחיר גם במו"מ הקואליציוני. כחלון נאבק היום עם נתניהו על תפקיד בממשלה הבאה גם לחברו, השר אלי כהן. זה מה שמעניין אותו

מי שמאבד 60 אחוזים מכוחו בבחירות משלם על כך מחיר גם במו"מ הקואליציוני. כחלון נאבק היום עם נתניהו על תפקיד בממשלה הבאה גם לחברו, השר אלי כהן. זה מה שמעניין אותו. ברור לו גם שנתניהו ינצל את חולשתו כדי לקרוע את הנתחים שהוסיף לעצמו כשר אוצר חזק – מנהל התכנון והדיור, למשל.

עם הכוח המוגבל שלו, כחלון לא יכול להניף את הדגלים המשפטיים, שגם ככה הוא הוריד במשך הזמן לחצי התורן.

ועוד דבר: כחלון הכחיש אמנם בשיחה אתי שהוא רוצה לחזור אי פעם לליכוד ("קיבלתי ארבעה מנדטים. סו ווט? בפעם הבאה אקבל 12 מנדטים“, כך אמר). ובכל זאת, המו"מ בין הצדדים על מיזוג אפשרי התנהל, עד שעלה על שרטון. הסיבה: הבכירים בליכוד הפנו כתף קרה והנושא ירד לפי שעה מן הפרק.

כחלון יודע שאם יתקוף את נתניהו על חוק החסינות הפרסונלי ובעיקר על פסקת ההתגברות, הוא לא ישוב לליכוד לעולם. לכן הוא חוזר בו ומתקרנף. ח"כ רועי פולקמן מ״כולנו״, שלא יאמר דבר לתקשורת שלא על דעתו של כחלון, הודיע היום כי "צריך לשקול מחדש את עמדת כולנו". הוא לא דיבר סתם. הוא שומע את הדברים האלה בבית.

ואגב, לרועי פולקמן אין בעיה לשנות את דעותיו הערכיות בתוקף הנסיבות. פולקמן הגיש עם חברי כנסת אחרים במהלך הקדנציה הצעת חוק שתומכת בזכויות אימוץ ללהט“בים, ובקריאה הטרומית בכנסת של החוק שלו עצמו, הוא הצביע נגד. משמעת קואליציונית, אתם יודעים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 477 מילים. מחכים לתגובתך.
משה כחלון ובנימין נתניהו (צילום: (הדס פרוש/פלאש 90))
(הדס פרוש/פלאש 90)

7 ימים במאי ההזדמנות של כחלון להציל את הדמוקרטיה

שר האוצר אמר בשנה שעברה כי ראש הממשלה יצטרך לעזוב את תפקידו אם יועמד לדין ● על רקע הניסיון הנוכחי של נתניהו לקדם חקיקה שתגן עליו, כחלון נמצא במקום הנכון כדי לעצור אותו ● פרשנות

כשחקירות השחיתות הנוגעות לראש הממשלה בנימין נתניהו צברו תאוצה במהלך 2018, נשמע בממשלה קול מרכזי שהבהיר כי נתניהו לא יוכל להישאר בתפקידו אם יוגש נגדו כתב אישום.

אף שהחוק לא דורש באופן מוחלט מראש ממשלה מכהן לעזוב את תפקידו אם הוא עומד למשפט, שר האוצר משה כחלון היה נחוש בדעתו, כפי שניסח זאת בריאיון טלוויזיוני ב-15 במרץ 2018, ש"אם ייפתח משפט נגד נתניהו, הוא לא יוכל לכהן כראש ממשלה". או שנתניהו עצמו יקום וילך, אמר כחלון, "או המפלגות האחרות".

שבעה חודשים לאחר מכן, מעט לפני שהמשטרה המליצה על העמדת נתניהו למשפט בתיק 4000, התיק המשמעותי ביותר שהוגש נגדו, כחלון הרחיק לכת. לצד החזרה על כך שראש הממשלה לא יכול להישאר בתפקיד כשהוא עומד למשפט, הבטיח שר האוצר בהופעה טלוויזיונית ב-9 באוקטובר כי הוא יפיל את הממשלה אם נתניהו יועמד לדין ולא יפרוש מתפקידו.

במעבר מהיר לימינו, כחלון מנהל כעת מגעים כדי לחבור שוב לנתניהו עם מפלגת "כולנו", בקואליציה שתורכב לאחר הבחירות שהתקיימו ב-9 באפריל.

הפיל בחדר המגעים הקואליציוניים הוא ההודעה של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מ-28 בפברואר, כי הוא אכן מתכוון להגיש כתב אישום נגד נתניהו – בעוון הונאה והפרת אמונים בכל שלושת התיקים הפליליים נגדו ובעוון שוחד בתיק 4000.

שאול אלוביץ' (צילום: (פלאש 90))
שאול אלוביץ' (צילום: (פלאש 90))

בתיק זה נטען כי נתניהו היטיב את התנאים העסקיים, בהיקף של מאות מיליוני דולרים, עבור בעלי בזק שאול אלוביץ', ובתמורה איפשר אלוביץ' לנתניהו לשמש כעורך ראשי של אתר וואלה, אתר החדשות השני בגודלו בישראל, ולעצב את הכיסוי התקשורתי שלו לפי רצונו.

דוגמה אחת קטנה מטיוטת כתב האישום: ביום הבחירות ב-2015, כאשר נתניהו פעל להגדלת מספר הקולות לליכוד באמצעות קטע וידאו שפרסם בפייסבוק ובו טען שהמצביעים הערבים נעים בהמוניהם לקלפיות, הסרטון של ראש הממשלה הוצג "במיקום בולט ולמשך שעות רבות" בעמוד הבית של וואלה.

נתניהו, שלא במפתיע, נחוש בטענתו שהוא חף מפשע ולא ביצע כל מעשה שאינו ראוי. כאשר החקירות הובילו להמלצות ולבסוף להודעה של מנדלבליט על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, נתניהו ניסה להסביר כיצד הוא, איש חף מפשע, עומד בכל זאת בפני כתב אישום, באמצעות הרחבה הדרגתית של מעגל הגורמים שאותם הוא מאשים בציד מכשפות פוליטי שנועד להפילו – החל מהאופוזיציה ומהתקשורת, עבור במשטרה, וכלה במנדלבליט עצמו ובבעלי תפקידים בפרקליטות המדינה.

עד לאחרונה, נתניהו לפחות הכיר בכך שהשופטים בישראל הוגנים וראויים לתמיכה. עכשיו, היות שהוא קרוב מאי פעם לעמוד מול אותם שופטים, הוא מציב גם אותם כיעד

עד לאחרונה, ראש הממשלה לפחות הכיר בכך שהשופטים בישראל הוגנים וראויים לתמיכה. עכשיו, היות שהוא קרוב מאי פעם לעמוד מול אותם שופטים, הוא מציב גם אותם כיעד.

החוק בישראל כבר מספק לראש הממשלה, ולכל חבר כנסת, חסינות מובטחת מתביעה באמצעות הצבעת רוב בוועדת הכנסת ובמליאת הכנסת. בין העילות שנתניהו עשוי להציג לטובת קבלת חסינות שכזו: כתב האישום הוגש "שלא בתום לב" או שהתביעה תוביל "לנזק אמיתי…לייצוג קהל הבוחרים".

בנימין נתניהו ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
בנימין נתניהו ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

כמה חברי כנסת התומכים בנתניהו, בליכוד ובאיחוד מפלגות הימין, מנסים לקדם חקיקה שתקל את תהליך מתן החסינות בכנסת – אך הם נתקלו בהתנגדות, לרבות מצד שלושה חברי כנסת מהליכוד, בהובלת יריבו הוותיק של נתניהו, גדעון סער.

נתניהו עשוי להצליח בהבטחת החסינות בכנסת מול ההאשמות נגדו – אם במסגרת החוק הנוכחי ואם בגרסה מתוקנת שלו. אך צעד זה לא יסמן את סוף הקשיים המשפטיים שלו.

על מנת להישאר מחוץ לטווח הסכנה, הוא יצטרך להעביר גם חקיקה השוללת מבית המשפט העליון את הסמכות הנוכחית שלו, המוענקת לו במסגרת חוקי היסוד של ישראל, לבטל את החלטת הכנסת על חסינות.

מאחר שאינו יכול לקדם או לתמוך ממש בחקיקה שנועדה אך ורק, ובאופן ברור, להוריד את בית המשפט העליון מהגב שלו, נתניהו ככל הנראה מכין רפורמה חקיקתית רחבה יותר בנוגע לסמכויות של בית המשפט העליון.

במקום להציג רפורמה זו כניסיון ברור למניעת העמדתו לדין, היא מקודמת על ידי תומכיה כמהלך חיוני שנידון זמן רב, אשר מטרתו "לגבור" על הנטייה האקטיביסטית-מדי של בית המשפט העליון. לדברי נתניהו, כפי שניסח זאת בפוסט שהעלה לפייסבוק בשבוע שעבר, הוא תמיד תמך ב"בית משפט חזק ועצמאי – אך אין זה אומר בית משפט שהוא כל יכול".

מיקי זוהר (צילום: (יונתן זינדל/פלאש 90))
מיקי זוהר (צילום: (יונתן זינדל/פלאש 90))

עריצות הרוב

ביום שני, חבר הכנסת מטעם הליכוד ונאמנו של נתניהו מיקי זוהר, אשר עומד בראש ועדת הכנסת, הגיש הצעת חוק שנועדה להחליק את הדרך של ראש הממשלה לחסינות. ביושבו בראש דיוני הוועדה, זוהר גיחך למשמע התנגדויות מצד חברת הכנסת היריבה ממרצ, מיכל רוזין, שטענה כי הוא מוביל תהליך להריסת הדמוקרטיה הישראלית, והרהר בשמחה בחזון שלו להפיכת בית המשפט העליון ל"חסר רלוונטיות".

"דמייני, פסקת ההתגברות עוברת – בג"ץ לא כתובת. חוק החסינות עובר – ביבי תקוע איתכם לעוד עשר שנים", זוהר לעג לרוזין. "מה תעשו?"

"זהו סיום הדמוקרטיה", היא השיבה.

"בעיני זו יכולה להיות אחת הקדנציות הקשות ביותר שלכם: בג"ץ לא רלוונטי, ביבי פה לעוד עשר שנים, או מיי גאד", זוהר צחקק בעליזות.

"אז בקיצור, ארדואן יש לנו פה", היא העזה להגיד. זוהר התנגד: "דמוקרטית הוא פה. בוחרים בו".

מכיוון שהמגעים בנוגע לקואליציה הבאה נערכים מאחורי דלתיים סגורות, אף אחד לא יודע בוודאות מה נידון בפגישות בין צוות הליכוד של נתניהו, מפלגת "כולנו" של כחלון ושאר השותפות הפוטנציאליות לקואליציה. בדומה לכך, נכון לעכשיו, אף אחד לא יודע בוודאות את פרטי הרפורמה בבתי המשפט שנתניהו מתכנן. על פי הדיווחים, בימים האחרונים הוא מתייעץ עם מומחים משפטיים בנושאים אלו.

עם זאת, החשש הוא שבמסגרת המאמצים שלו לחמוק ממשפט, נתניהו יקדם חקיקה שתשנה באופן בסיסי את האיזון העדין שבין הרשויות השופטת והמחוקקת. הרפורמה השנויה במחלוקת, שיש גורמים המחשיבים אותה לשינוי המשמעותי ביותר בחוקי היסוד של ישראל, עשויה למנוע מבית המשפט לשמש משקל נגד חיוני אל מול הסכנה ש"עריצות הרוב" תפגע בזכויות של אלו שאינם מיוצגים באופן ראוי על ידי המערכת הפוליטית.

דוגמה קטנה אחת מהתקופה האחרונה שעשויה להיות רלוונטית: לקראת הבחירות ב-9 באפריל, ועדת הבחירות המרכזית – המורכבת מנציגים של מפלגות הכנסת (באופן יחסי לגודלן), בראשות שופט בית המשפט העליון – הצביעה נגד התמודדותה לכנסת של רע"ם-בל"ד. הצבעות חברי הוועדה תאמו את הקווים המנחים הפרלמנטריים של הנציגים. השופט, חנן מלצר, בחר שלא להצביע. האינטרס של הרוב אמר את דברו, ואם לוועדה הייתה המילה האחרונה בנושא, רע"ם-בל"ד לא הייתה יכולה להתמודד.

יו״ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
יו״ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

עם זאת, הצבעת הוועדה בוטלה על ידי בית המשפט העליון, ורע"ם-בל"ד הצליחה לצבור ארבעה מנדטים בבחירות. רפורמה שהייתה מונעת מבית המשפט את ההתערבות בהחלטה מסוג זה, למשל, הייתה עלולה להוביל לכנסת שבה רוב מוחלט של חברי הכנסת, הנמצאים מימין למרכז, מונעים את התמודדותם של חברי כנסת ערבים… ללא כל אפשרות להתגונן משפטית. "עריצות הרוב", אכן כך.

הקול הדומם של "הימין השפוי"

כל זה מביא אותנו בחזרה למשה כחלון. עם ארבעה מנדטים בלבד בכנסת החדשה, לעומת 10 בפעם הקודמת, "כולנו" של כחלון מחזיקה בכוח הרבה יותר מצומצם. אך ללא ארבעת המושבים של כחלון, נתניהו יכול לכל היותר להרכיב קואליציה של 61 בשבוע האחרון שנותר לו להרכבת ממשלה. שלטון עם רוב כה דחוק יהיה אתגר מורכב מאוד, לכל הפחות.

בשנה שעברה – לפני שמנדלבליט (יועץ משפטי אמין, אשר מונה לתפקיד על ידי נתניהו עצמו, ובאופן ברור לא פועל ״בחוסר תום לב״ נגד ראש הממשלה) החליט להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד נתניהו – כחלון הצהיר כי הוא לא ייקח חלק בכל ניסיון של נתניהו להישאר בתפקיד אם יוגש נגדו כתב אישום. כיום, נתניהו מנסה למנוע את המצב הזה.

ראש ממשלה, במדינה ללא הגבלת כהונה, מנסה ליצור בועה משפטית שבה יהיה חסין לתביעות כל עוד הוא בתפקיד, בעוון פעילות פלילית לכאורה שבוצעה בזמן שהיה בתפקיד.

ראש ממשלה, במדינה ללא הגבלת כהונה, מנסה ליצור בועה משפטית שבה יהיה חסין לתביעות כל עוד הוא בתפקיד, בעוון פעילות פלילית לכאורה שבוצעה בזמן שהיה בתפקיד

הוא לא נאבק כדי להישאר בתפקיד לאחר הגשת כתב אישום – התרחיש שכחלון הבטיח למנוע בשנה שעברה. הוא נאבק כדי להתחמק מכתב האישום עצמו, באמצעים חקיקתיים שיחריגו אותו מהעיקרון הדמוקרטי המרכזי שלפיו כולם שווים בפני החוק, ושעשויים לנפץ את האיזון העדין שבין הרשות השופטת לרשות המחוקקת.

למרות כל זאת, כחלון אינו משמיע את קולו בנושא.

גדעון סער, מיכל שיר ושרן השכל, שלושה חברי כנסת מהליכוד, כבר דיברו בפומבי נגד תפירת חקיקה "אישית" שתאפשר לנתניהו לשמור על חסינות. חבר הכנסת לשעבר של הליכוד, בני בגין, בנו של ראש ממשלת הליכוד האגדי מנחם בגין ואדם בעל יושרה אישית שאין דומה לה, הצהיר בתחילת השבוע כי "הימלטות מהדין על ידי הסתתרות של ראש הממשלה מאחורי מגן החסינות כחבר כנסת, עם או בלי שינוי חוק, הוא מעשה מושחת".

בנימין נתניהו ובני בגין (צילום: (חיים זק/לע"מ/פלאש 90))
בנימין נתניהו ובני בגין (צילום: (חיים זק/לע"מ/פלאש 90))

בגין הוסיף כי "במעשה הזה ראש הממשלה מתכונן להשתמש לרעה לצרכיו האישיים בכוח השלטוני שהופקד לידיו והוא גורר איתו לשם גם אחרים, ולכן ברור שחברי הכנסת שיתמכו בניסיון של ראש הממשלה להימלט מן הדין ימעלו בתפקידם בנותנם יד למעשה מובהק של שחיתות".

האם כחלון הקשיב?

איחוד מפלגות הימין, שתומך בהתנחלויות ורחוק מלהתנגד להתחמקות של נתניהו מכתב אישום, נמצא בחזית החקיקה שתעזור לו לחמוק ממנו – במה שנראה כמו "יד רוחצת יד" שבמסגרתו נתניהו מדבר כעת על סיפוח ההתנחלויות בגדה המערבית.

מנהיגי שתי המפלגות החרדיות המהוות שותפות מהימנות של נתניהו, אריה דרעי מש"ס ויעקב ליצמן מיהדות התורה, נמצאים בעצמם בתסבוכות משפטיות – דרעי כבר ישב בכלא. אף אחד מהם לא יקום להגן על הרשות השופטת.

השותף הקואליציוני הצפוי הנוסף של נתניהו, אביגדור ליברמן, ראש "ישראל ביתנו", הוא פופוליסט בלתי צפוי שפרש ממשרד הביטחון במחאה על מדיניותו של נתניהו ברצועת עזה, וכעת צפוי לשוב למשרד הביטחון עם אותה מדיניות המיושמת כעת. הוא עשוי להתנגד לתוכניות של נתניהו להישאר מחוץ לכותלי בית המשפט, או שלא יעשה זאת – תלוי בחישובים הפוליטיים שלו.

כחלון מציג את עצמו כ"מר ניקיון" הפוליטי, מנהיג "הימין השפוי", כפי שהכריז בתעמולת הבחירות שלו, שפועל למען האינטרס של הישראלי הקטן

אך כחלון מציג את עצמו כ"מר ניקיון" הפוליטי, מנהיג "הימין השפוי", כפי שהכריז בתעמולת הבחירות שלו, שפועל למען האינטרס של הישראלי הקטן. לכן מוטל עליו, בשבוע האחרון להרכבת הקואליציה של נתניהו, להצהיר בפומבי שלא ייתן את תמיכתו לחקיקה – לא משנה איך תוצג – אשר מטרתה לחסוך מנתניהו את החובה הדמוקרטית לעמוד מול ההאשמות בפלילים העומדות נגדו.

על כחלון מוטל להתחייב כי יסרב להצטרף, וכי יעשה כל שביכולתו להפלת קואליציה חדשה שתיכנע לכל ניסיון שכזה מצד נתניהו.

משה כחלון. מימינו, מגילת העצמאות (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
משה כחלון. מימינו, מגילת העצמאות (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

על כחלון מוטל להביט במה שסילביו ברלוסקוני מאיטליה ניסה לעשות, ובמה שרג׳פ טאיפ ארדואן מטורקיה עשה, כדי לחמוק מכתבי אישום ולהיצמד לעמדת הכוח באמצעות נטרול בתי המשפט – ולהחליט למנוע התרחשות דומה בישראל.

על כחלון גם מוטל, יחד עם סער ודומיו, להקשיב לדברי התוכחה של בני בגין, ולהפנים כי לא מדובר בעניין מפלגתי בכלל, שבו השמאל מתנגד לראש הממשלה והימין דבק בו באופן אינסטינקטיבי, אלא בציווי לאומי בסיסי.

על כחלון מוטל, בימים הגורליים הקרובים, לאסוף חברי כנסת בעלי עקרונות מכל הקשת הפוליטית, ולהבהיר לנתניהו, ולציבור, שבכוונתם להוביל את ההגנה על הדמוקרטיה של ישראל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,608 מילים. מחכים לתגובתך.

יאיר נתניהו למח"ש: ראש אגף החקירות לשעבר שלח מעקבים אחר משפחתי

יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, הגיש תלונה במחלקה לחקירות שוטרים נגד ניצב בדימוס מני יצחקי ● התלונה הוגשה בעקבות "פגיעה בפרטיות ומעקב לא חוקי" שהובילה לחקירה בתיק 1000

יאיר נתניהו (צילום: פלאש90)
פלאש90
יאיר נתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

צעד מסוכן של אוניברסיטת חיפה

בעוד שרבים מהכותבים ברשתות החברתיות האקדמיות מתחרים זה בזה בחריפות הביטויים שבוחרים להשתמש בהם כדי להתריע נגד הסכנות הטמונות לדמוקרטיה הישראלית בתכניות החקיקה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מבצעת אחת האוניברסיטאות החשובות בישראל צעד שהסכנה הטמונה בו למעמד האקדמיה בישראל גדול בהרבה מזו המאיימת על הדמוקרטיה הישראלית מכיוונה של לשכת ראש הממשלה.

בעוד שמרצים למשפטים ממרבית האוניברסיטאות והמכללות הישראליות מתארגנים נגד החקיקה הצפויה ומאיימים לסכלה גם בדרכים לא-קונבנציונליות כמו חסימת כבישים, חונכת אוניברסיטת חיפה תכנית לימודים חדשה שעלולה לפגוע פגיעה קשה במעמדה של האקדמיה הישראלית ברחבי העולם. למרבה הפלא, איש באקדמיה לא השמיע, עד לרגע זה, מחאה כלשהי נגדה.

התכנית החדשה, שהושקה בשבוע שעבר ותתחיל לפעול החל משנת הלימודים הבאה, מבקשת להכשיר סטודנטים לתואר שני "למאבק נגד האנטישמיות, נגד תנועת ה-BDS ונגד הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל".

נשיא אוניברסיטת חיפה, הפרופסור רון רובין, אמר בטקס ההשקה של התכנית ש"אוניברסיטת חיפה היא חוד החנית במאבק באנטישמיות ובתנועת החרם על ישראל" והסביר שהתכנית החדשה, המיועדת לתלמידי תואר שני בחוג ללימודים רב-תחומיים, תעסוק ב"פיתוח מתודות מניעה להתמודדות תקיפה" נגד האנטישמיות ונגד תנועת ה-BDS ו"תייצר סדר-יום אקדמי-מחקרי עבור סטודנטים, שיוכלו לרכוש בה כלים תודעתיים לטובת המאבק בתופעת החרם".

מהדרך בה תיאר פרופ' רובין את תכנית הלימודים החדשה של האוניברסיטה בראשה הוא עומד מזדקרות לעין לא פחות משלוש בעיות קשות המסכנות, בצורה ממשית ומוחשית, את מעמדה האקדמי של אוניברסיטת חיפה.

הסכנה הראשונה נובעת מהעובדה שהתכנית אינה עוסקת במה שתכנית לימודים אקדמית אמורה לעסוק – דהיינו במחקר אמפירי של תופעות חברתיות, מבלי שהחוקרים קובעים מראש את מסקנותיהם לגבי התופעות הנחקרות; תכנית המכשירה סטודנטים למאבק ב-BDS ומעניקה להם "כלים תודעתיים" להתמודדות עמה מספחת את האוניברסיטה, הלכה למעשה, אל שלל המוסדות הממשלתיים והממלכתיים העוסקים בקידום סדר יומה הפוליטי של ממשלת ישראל. אוניברסיטת חיפה משמיטה בכך את העצמאות הארגונית והאידאולוגית עליה אמור להתבסס מוסד מחקרי ולימודי כמוה.

הסכנה השנייה נובעת משתי קביעות אידאולוגיות בעייתיות הגלומות בשמה של התכנית ובהגדרת מטרותיה.

ההנחה שתנועת ה-BDS היא תנועה בלתי-לגיטימית ושמותר למוסד אקדמי להתגייס למאבק נגדה היא קביעה אידאולוגית שנויה במחלוקת, שקרוב לוודאי שלפחות חלק ממרציה, חוקריה ותלמידיה של אוניברסיטת חיפה חלוקים עליה. רבים עוד יותר חלוקים מן הסתם על הקביעה האידאולוגית השנייה העולה מתוך הגדרת התכנית – זו הכורכת את תנועת ה-BDS עם תופעת האנטישמיות, מעמידה תופעה גזענית נאלחת בשורה אחת עם חרם פוליטי ומעניקה בכך לאנטישמיות מידה מסוימת של לגיטימציה. הנהגתה של תכנית לימודים המבוססת על קביעות אידאולוגיות כאלה פוגעת פגיעה קשה הן בתלמידי אוניברסיטת חיפה והן במרציה. סטודנטים ומרצים, יהודים וערבים, שהקביעות האידאולוגיות הללו אינן מקובלות עליהם, יהיו מעכשיו מודרים מאחת מתכניות הלימודים של המוסד בו לומדים ומלמדים.

אך הסכנה השלישית הנובעת מהתכנית היא החמורה מכולן.

בכך שהיא מנהיגה תכנית לימודים בלתי-אקדמית (ואולי אפילו אנטי-אקדמית) בעליל, ובכך שהיא מתייצבת באמצעותה בצורה  פורמלית וגלויה לימין מדיניותה של ממשלת ישראל באחד הנושאים שמספר המתעניינים בו בקמפוסים בארצות-הברית ובאירופה גדל בהתמדה מדי יום, אוניברסיטת חיפה מסכנת את מעמדה הבינלאומי של כלל האקדמיה הישראלית. תכנית הלימודים החדשה לא תצליח לבלום, ואפילו לא להאט, את תהליך הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל ברחבי העולם; היא תגרום, לעומת זאת, להחלת הדה-לגיטימציה לא רק על מוסדותיה הממשלתיים והממלכתיים של ישראל אלא גם על כל מי שקשור במוסד אקדמי ישראלי כלשהו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 491 מילים. מחכים לתגובתך.

מנדלבליט דחה את השימוע לנתניהו בשלושה חודשים

היועץ המשפטי לממשלה השיב רשמית לבקשת עורכי דינו של נתניהו לדחות את השימוע לראש הממשלה, ודחה את בקשתם לדחות את השימוע בשנה ● מנדלבליט: "האינטרס הציבורי מחייב לקבל הכרעה בתיק בהקדם האפשרי"

היועמ״ש אביחי מנדלבליט וראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90
היועמ״ש אביחי מנדלבליט וראש הממשלה בנימין נתניהו

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, דחה את השימוע לראש הממשלה בנימין נתניהו לקראת העמדתו לדין על העבירות שהוא חשוד בהן ל-3.10. כך כתב מנדלבליט לעמית חדד, המשמש כאחד מעורכי דינו של נתניהו. מנדלבליט דחה את בקשתו של נתניהו לדחות את השימוע בשנה עד יוני 2020.

מדובר בדחייה שנייה של השימוע בשלושה חודשים נוספים, מעבר לדחייה שכבר נעשתה בשלושה חודשים לתאריך ה-7 ביולי.

"ביקשת לתאם מועד לשימוע החל מתאריך 14.5.2020", כתב מנדלבליט לחדד, "לטענתך, מדובר בפרק זמן סביר ומקובל לנוכח פרקי הזמן שניתנו לצורך הכנה לשימוע בתיקי חקירה אחרים בעבר".

"לאחר שקילת הדברים… לא שוכנענו כי סד הזמנים עלול לפגוע ביכולתו של נתניהו למימוש אפקטיבי של זכותו לשימוע… במקרה הזה די היה במתן הודעה בדבר הכוונה להגיש כתב אישום ובמתן גישה לחומרי החקירה העיקריים", כתב מנדלבליט.

"נהגנו בהגינות המצופה מאתנו ולנתניהו ניתנה יכולת אפקטיבית להגיב לחשדות נגדו… אין כל הצדקה לכך שהשימוע ייקבע לעוד שנה, דבר שיפגע באינטרס הציבורי החיוני של קבלת החלטה בתיק בהקדם האפשרי".

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 151 מילים. מחכים לתגובתך.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
סגירה