אישיות
זאב צוק-רם

אפקט הקורונה הרעבים החדשים

מספר האזרחים שמתקשים לרכוש מזון זינק מאז פרוץ משבר הקורונה, אבל ממשלת ישראל מעדיפה לטמון את הראש בחול ● גם את מעט המזון שהמדינה מספקת, היא לא יכולה לחלק ללא מתנדבים מעמותות פרטיות ● העזרה המדווחת של משרד הביטחון לא ממש מורגשת בפועל, והמומחים מזהירים מפני החמרה נוספת ● "במקום להציל את הכלכלה, נתניהו מחלק כסף כדי להיראות סנטה קלאוס" ● עומר שרביט הצטרף לארגוני הסיוע בשטח, ולא הצליח להבין למה זה תפקידם

עוד 2,115 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 7 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אחרי שאף תכנית ממשלתית לא הצליחה להוריד משמעותית את מחירי הדיור, ליצמן ודרעי מקדמים הקלות ליזמי פרויקטים של פינוי-בינוי ● אבל את המחיר ישלמו הדיירים הוותיקים שלא מעוניינים בשינוי, אשר כוח המיקוח שלהם ייפגע משמעותית ● בנוסף, מומחים מזהירים כי הדירות שייבנו כך לא יענו על הצרכים האמיתיים של האוכלוסייה הישראלית, ורק יתרמו להשתוללות שוקי הנדל"ן והמשכנתאות

עוד 1,975 מילים

טוב שלקחת אחריות. זה לא פוטר אותך ממנה

לפני זמן קצר הודיעה פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור, על התפטרותה מתפקידה. טוב שנטלה אחריות ועשתה כן, אבל היא עשתה את זה מאוחר מדי. יום אחד מאוחר מדי, אולי כמה חודשים מאוחר מדי. זה כבר תלוי בנקודת המבט של המתבונן.

לפני זמן קצר הודיעה פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור, על התפטרותה. טוב שנטלה אחריות ועשתה כן, אבל היא עשתה את זה מאוחר מדי. יום אחד או כמה חודשים מאוחר מדי

בכתבת תחקיר של עידו אפרתי שפורסמה בעיתון "הארץ" טענו מומחים, כי בראשית המשבר, פרופ' סצדקי ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, משה בר סימנטוב, היו היחידים שהשתתפו בישיבות הממשלה, ובמידה רבה קבעו את תפיסתה את המגפה ואת דרכי התמודדותה עמה, אולם:

"סדצקי ובר סימן טוב קיבלו החלטות מבלי להיוועץ במומחים, ללא שקיפות ובאופן שאינו מגובה דיו בנתונים. פרופ' סדצקי היא האחראית לתרחיש הבלהות, שפרנס את חרדותיו של ראש הממשלה מחד גיסא, וגם פקח את עיניו בנוגע לשימוש במגפה לצרכים פוליטיים, מאידך גיסא, לפיו "בעוד חודשים אחדים יכרעו בתי החולים תחת העומס של 15 אלף חולי קורונה בטיפול נמרץ, מהם כ-5000 מונשמים".

התרחיש הזה עורר בהלה בנוגע לאי-המוכנות של מערכת הבריאות לטפל במספר כה רב של חולים ומונשמים, הביא לאלתור מכונות הנשמה בישראל, למרדף המוסד אחר ציוד חסר בחו"ל, וכפי הנראה גם לבזבוז מיליוני שקלים על ציוד שפג תוקפו.

על פי תחקיר "הארץ",

"לאורך המשבר עמדה לרשות משרד הבריאות שורה ארוכה של גופים מייעצים ומומחים – הצוות לטיפול במגפות, מכון גרטנר, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, המרכז לבקרת זיהומים, הצוות המייעץ למטה לביטחון לאומי, איגודים מקצועיים של רופאי בריאות הציבור ואפידמיולוגיים, מומחים לזיהומים ולמחלות ויראליות, מנהלי מחלקות ובתי חולים, חוקרים ואנשי אקדמיה. לפי רוב העדויות שהגיעו לידי 'הארץ', אנשי המקצוע הללו לא היו שותפים למדיניות שהתווה המשרד – משום שאיש לא שאל אותם לדעתם".

התרחיש עורר בהלה בנוגע לאי-מוכנות מערכת הבריאות לטפל בכמות החולים המונשמים, הביא לאלתור מכונות הנשמה, למרדף המוסד אחר ציוד חסר בחו"ל, וכנראה לבזבוז מיליונים על ציוד שפג תוקפו

גורמי מקצוע ביקרו את פרופ' סדצקי על התנהלותה הריכוזית, על תפיסתה בנוגע לשימוש בבדיקות, ולקיטוע שרשראות ההדבקה. פרופ' סדצקי עמדה על רגליה האחוריות, כדי למנוע הגדלת מספר הבדיקות, התנתה אותן בהופעת תסמינים, וטענה במפורש כי הגדלת מספר הבדיקות אינה הפתרון למגפה.

"היא התנגדה לבדיקת מי שאינם עומדים בשילוב של שני תנאים: תסמינים של המחלה וחשיפה לחולה מאומת או לאדם ששב מחו"ל."

בכך פגעה ביכולת לקטוע שרשרות הדבקה.

"המדיניות השתנתה", מבהיר כתב "הארץ", "רק עם התפרצות המגפה במוסדות הדיור המוגן, ועם כניסתו של יולי אדלשטיין לתפקידו כשר הבריאות".

האתגר שהציבה מגפת הקורונה העולמית בפני כול מדינות תבל, ובתוכן גם ישראל, הוא עצום. ממצב של מקרים בודדים בסין הפכה המגפה בתוך זמן קצר לפנדמיה, והכריחה את העוסקים בה ללמוד אותה תוך כדי הליכה.

מצב כזה מותיר את קובעי ההחלטות חסרי אונים, שעונים במידה רבה מאד על גורמי המקצוע. אבל בשעה שמתוך שני גורמי המקצוע עמם התייעצו – האחד כלל לא היה רופא (בר סימן טוב) והאחרת הייתה ריכוזית ושמרנית (סדצקי), ושניהם נמנעו, על פי הנטען בכתבה לעיל, מקבלת עצה, מידע ונתונים משלל גופים שזה בדיוק תפקידם – סדצקי וסימן טוב קלעו את ישראל למשבר שהגיעה אליו.

בין שני גורמי המקצוע עמם התייעצו קובעי ההחלטות – האחד לא רופא (בר סימן טוב) והאחרת ריכוזית ושמרנית (סדצקי), ושניהם נמנעו, עפ"י התחקיר, מקבלת עצה, מידע ונתונים משלל גופים שזה תפקידם

לו החֶרבּון הזה היה מגיע לידי מנהיג לאומי ראוי לשמו, מצטיין בניהול ומתפקד, ניחא. אך משהתייצבו עם תחזיות האימה שלהם בפני ראש הממשלה, הידוע בדפוסים ההיסטריים של אישיותו, בקושי שלו לקבל החלטות ובהיותו נאבק כעת על קיומו הפוליטי והאישי – פרופ' סדצקי ובר סימן טוב לא יכולים להתנער מאחריות. הם אחראים במידה לא מעטה לטָרפת שאחזה בראש הממשלה ולזיגזג שלו בין ההחלטה הנכונה לסגור את שמי ישראל, לבין המעבר המהיר מדי, בניגוד גמור לדעת סדצקי, לפתיחת המשק.

החלטותיו של נתניהו, כמו גם הרהב והשחץ של הופעותיו התקשורתיות, התנהלו במקצב המאני דפרסיבי של אדם, הנתון ללחץ מטורף על ידי גורמי מקצוע, החוזים לו שחורות, לבין מה שנדמה, עד לא מזמן, כ'שיטוח העקומה'.

חמורה יותר היא תמיכתה של פרופ' סדצקי בהמשך איכון השב"כ וניטורו את תנועותיהם של אזרחי ישראל. בדיון של ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים בכנסת, שהתקיים בהמשך להכרעת בג"צ, שהתנה את המשך השימוש ב'כלי' השב"כ בחקיקה, אמרה סדצקי:

"ברור לנו לחלוטין, שללא שימוש בשירות נפסיד הרבה מאוד חולים, וברור לנו שצריך את זה לטובת פתיחת המשק […] רוב אסטרגיית היציאה בנויה על כך. אחרי שכול כך פתחנו נתחיל לראות שוב הידבקות בקהילה".

אמנם פרופ' סדצקי הזהירה מפני פתיחה מהירה של המשק ומפני תוצאותיה הרות האסון, הנראות בפנינו כעת. על כך היא ראויה לשבח. אבל תמיכתה בהפעלת השב"כ לשמירה על הריחוק החברתי בין אזרחי ישראל, שנשענה על הריכוזיות שקיבלה בה את החלטותיה ועל הימנעותה-כביכול מסיוע גורמים מקצועיים – הופכת אותה למי שהכשירה, ביודעין או שלא ביודעין, במתכוון או שלא במתכוון, את הדרך של בנימין נתניהו, להשתת תקנות חירום מפליגות על הציבור, מעקב אחריו, וכעת גם ביטול הפרדת הרשויות והשלטת הממשלה על הכנסת, עד כדי סיפה של דיקטטורה.

החלטותיו של נתניהו, כמו גם הרהב והשחץ של הופעותיו התקשורתיות, התנהלו במקצב המאני דפרסיבי של אדם, שנתון ללחץ מטורף על ידי גורמי מקצוע החוזים לו שחורות, לבין מה שנדמה, עד לא מזמן, כ'שיטוח העקומה'

אני מאמין ביושרה של פרופ' סדצקי וגם בהתכוונותה לטוב. אני גם חושב, שבמכתב ההתפטרות שלה היא עצמה מרמזת, על כך שהבינה, באיחור, שנעשה בה שימוש לצרכים לא ראויים. שהלא כך היא כותבת:

"את הגל הראשון אפיינה מנהיגות מקצועית וערכית, ששמה את חיי האדם בראש ומעל לכל שיקול אחר. תחושתי היא שעם הזמן הפכנו מאנשי מקצוע המגיבים לאירועים בצורה פרואקטיבית לבעלי אחריות נטולי סמכות המגיבים באיחור אחר האירועים".

אבל נטילת האחריות של פרופ' סדצקי על המשבר הזה, ועל כול מה שהוליד בעקבותיו, אינה פוטרת אותה מאחריות. ואני מניח שעל כך עוד נשמע הרבה, כשתקום ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת התנהלותה של ממשלת ישראל במשבר הקורונה.

לסיום אומר, כי עם החלפתם של שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות וראש שירותי בריאות הציבור, כולם בתוך כמה חודשים מאז פרוץ המשבר, ועם החרפת הצעדים הדיקטטוריים כאן, בד בבד עם התגברות המגפה, הציבור בישראל נשאר חסר מידע, חסר אונים וחסר תקווה.

החלפת שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות וראש שירותי בריאות הציבור, חודשים מפרוץ המשבר, והחרפת הצעדים הדיקטטוריים במקביל להתגברות המגפה, השאירה את הציבור חסר מידע, חסר אונים וחסר תקווה

והצירוף הזה, של מגיפה לא מנוהלת, דרג מקצועי מתפטר וראש ממשלה העושה כול שביכולתו כדי לרסק את מה שנשאר מן הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון – מוביל אותנו לכאוס גמור. לאנרכיה. והלוואי שלא נראה את זה בקברות אחים.

אילן שיינפלד (1960) הוא סופר ועורך, לשעבר עורך ספרותי ב"על המשמר" ודובר "הקאמרי," כיום עורך ומורה לכתיבה, ואב יחידני גאה לתאומים שנולדו בפונדקאות בהודו. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים (1990, 2015), ותושב הגליל המערבי. מרגיש שהדמוקרטיה היא מה שלוקחים לך כשאתה עסוק בגידול ילדים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,009 מילים

ראיון בגיל 80, רינגו סטאר ממשיך להפיץ פיס אנד לאב

רינגו סטאר לא ייתן למגפת הקורונה לקלקל לו את "מופע יום ההולדת הגדול של רינגו" היום, לכבוד יום הולדתו ה-80 ● המתופף האגדי של הביטלס מתכנן הלילה חגיגה עם מיטב חבריו, ביניהם כמובן פול מקרטני, בשידור חי ביוטיוב ● רגע לפני שהוא נכנס לעשור התשיעי של חייו, סטאר התיישב לראיון מלא זכרונות ואופטימיות ● "אני מתכוון להמשיך הרבה יותר מ-80 שנה", הוא מבטיח

עוד 1,749 מילים

ראש שירותי בריאות הציבור, פרופ' סיגל סדצקי, הודיעה על התפטרותה מהתפקיד

במכתב ההתפטרות הזהירה סדצקי, ש"ישראל נעה למקום מסוכן" ● בניגוד להחלטה שהתקבלה אתמול, היום סוכם שהמיזוג באוטובוסים יוסיף לפעול ● חברי הכנסת אישרו תיקון לתקנות שעת חירום, שלפיו, הגבלות שתטיל הממשלה ייכנסו לתוקף לפני שהכנסת תדון בהן ● ב-14:00 ייכנסו לתוקף ההגבלות עליהן הוחלט אתמול ובהן סגירת חדרי כושר, מועדונים, בריכות ציבוריות וברים

13:22 עריכה

יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף את "הממשלה המנותקת" על הטקס הראוותני לחנוכת מחלף אשקלון צפון.

13:01 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה לפרופסור סיגל סדצקי – שהודיעה על התפטרותה מתפקיד ראש שירותי בריאות הציבור – על תרומתה במאבק למיגור נגיף הקורונה ואיחל לה הצלחה בהמשך דרכה.

12:31 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ייפגש הערב עם ראש הממשלה החליפי בני גנץ לדיון בשאלת תקציב המדינה. בעוד גנץ מעוניין בתקציב אחד לשנים 2021-2020, נתניהו מעוניין בשני תקציבים נפרדים.

12:29 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח אמש בטלפון עם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון. נתניהו אמר לעמיתו שישראל מוכנה לנהל משא ומתן על בסיס תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, שלדבריו, היא תוכנית יצירתית ומציאותית ושאינה חוזרת על הנוסחאות הכושלות של העבר.

12:24 עריכה

במשכן הכנסת נערכה ישיבתה הראשונה של ועדת הבחירות לכנסת ה-24. בראש ועדת הבחירות עומד שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן.

יושב ראש הכנסת יריב לוין תקף בדבריו את בית המשפט. "אנו חיים במציאות של היפוך יוצרות", אמר. "בשעה שריבונות העם נלקחה ממנו זה מכבר והוחלפה בהכרעה של קומץ שופטים. האירוע שאנו מקיימים היום, הוא אירוע טקסי. לצערי, אין זה האירוע הטקסי היחיד. גם הבחירות לכנסת הולכות והופכות לאירוע טקסי. מן טקס משונה שכזה, בו אנו, אזרחי ישראל, בוחרים את נציגינו לכנסת, רק כדי שאחרים יחליטו במקומם".

שר הפנים אריה דרעי הזהיר מפני מערכת בחירות רביעית.

12:05 עריכה

הפרקליטות הודיעה לגל הירש על כוונתה להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, על העלמת מס בסך מיליוני שקלים.

תחקיר על התנהלותו הכספית של הירש פורסם לפני כשבועיים באתר זה.

11:11 עריכה

שר הבריאות יולי אדלשטיין התבשר בשידור חי ב-ynet על התפטרותה של סיגל סדצקי מתפקידה כראש שירותי בריאות הציבור.

10:51 עריכה

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופסור סיגל סדצקי הודיעה על התפטרותה. "ישראל נעה למקום מסוכן", הזהירה במכתב ההתפטרות שלה, שבו היא מותחת ביקורת נוקבת על אופן ניהול המשבר. "זמן רב מידי מושקע בוויכוחים, דיונים, יועצים, פורומים וגורמים מטעם עצמם בעוד שרמת התפעול והפרטים הנדרשים להצלחת המבצעים השונים אינם מקבלים את תשומת הלב הראויה ולוקים בחסר".

• מכתב ההתפטרות של סדצקי

09:59 עריכה

שרת התחבורה מירי רגב ושר הבריאות יולי אדלשטיין סיכמו שבשלב זה האוטובוסים יוסיפו לפעול תוך הפעלת מיזוג אוויר.

08:43 עריכה

התנועה לאיכות השלטון גינתה את תיקון תקנות שעת חירום, שלפיו, הגבלות שתטיל הממשלה ייכנסו לתוקף לפני שהכנסת תדון בהן: "ממשלת נתניהו מנצלת את התבהלה הציבורית ומבצעת סיכול ממוקד ברשות המחוקקת".

08:35 עריכה

יושב ראש הכנסת יריב לוין תקף את הממשלה בישיבה של נשיאות הכנסת ואמר שהיא לא יכולה להתנהל כאילו הכנסת היא חותמת גומי – כך דיווח זאב קם בתאגיד השידור כאן. לוין ביקר את הממשלה, שלדבריו, לא מגישה בזמן הצעות חוק. חוסר יכולתה של הממשלה לבלום את התפשטות נגיף הקורונה – אמר – נגרם באשמתה שלה.

07:53 עריכה

גילת בנט, רעייתו של יושב ראש ימינה, תקפה אתמול בפייסבוק את ראש הממשלה בנימין נתניהו: "מצידו שנעבור שואה כלכלית רק שלא יאהבו מישהו יותר מאותו". בנט כתבה את הדברים בתגובה לקריאה לתת לבעלה לנהל את משבר הקורונה. "ביבי, למרות כישלונו המהדהד, לא מעלה זאת בדעתו", טענה. לדבריה, הדבר מוכיח "כמה המדינה הזאת לא מעניינת אותו".

מהליכוד נמסר בתגובה: "בזמן שראש הממשלה נתניהו עובד מסביב לשעון כדי להציל את חייהם ופרנסתם של אזרחי ישראל, לא נקבל הטפות מוסר ממי שהעדיפו להישאר באופוזיציה במקום לשאת באחריות ולעבוד למען אזרחי ישראל, וכשהיו בקואליציה היו עסוקים בלהדליף בלי הפסקה מתוך הקבינט".

07:43 עריכה

החלטת הממשלה לסגור אולמות אירועים תיכנס לתוקף מחר בבוקר – כך סיכמה יושבת ראש ועדת הקורונה יפעת שאשא ביטון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כדי לאפשר, הערב, קיום אירועים שנקבעו מראש.

יתר ההגבלות – ובהן סגירה של חדרי כושר, בריכות ציבוריות, מועדונים וברים – ייכנסו לתוקף היום ב-14:00.

07:17 עריכה

מליאת הכנסת אישרה סמוך לחצות, בקריאה שנייה ושלישית, את העלאת הקנס על אי עטייה של מסכת פנים מ-200 ל-500 שקלים. לפי החוק הנוכחי, עבירה זו תוכל להיאכף לא רק על ידי שוטר, אלא גם על ידי פקחים עירוניים, עובדי רשויות מקומיות ופקחים של רשות הטבע והגנים. 34 חברי כנסת תמכו בחוק ו-24 התנגדו לו.

07:12 עריכה

מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר, בקריאה שנייה ושלישית, את התיקון לתקנות שעת חירום, הקובע, שהגבלות שתטיל הממשלה ייכנסו לתוקף לפני שהכנסת תדון בהן. בתיקון תמכו 29 חברי כנסת ו-24 התנגדו לו.

• על משמעות החקיקה – במאמר שפרסם הבוקר יובל יועז באתר זה.

עוד 15 עדכונים

למקרה שפיספסת

באישון לילה, הממשלה ביטלה את עקרון הפרדת הרשויות

בארבע לפנות בוקר העבירה הממשלה חקיקת-בזק המאפשרת לה לשנות את ההגבלות המוטלות על הציבור, ללא שום צורך לקבל את אישור הכנסת - לא בדרך של חקיקה ואף לא בדרך של דיון ואישור בוועדה הרלוונטית ● המשמעות היא כי הכנסת מתפרקת מסמכותה לקיים פיקוח פרלמנטרי נאות אחר הממשלה ● ספק אם בג"ץ יאפשר פגיעה כה מהותית בריבונותה של הכנסת ● פרשנות

עוד 1,090 מילים

הברית הלא כתובה בין הרשימה המשותפת לליכוד

אחת ההפתעות הפחות משמחות בפגישת הזום בין בכיר פתח, ג'יבריל רג'וב, לבין בכיר חמאס, סאלח עארורי בשבוע שעבר, הייתה השתתפותו של ראש הרשימה המשותפת, חבר הכנסת אימן עודה באירוע.

אחרי זמן רב שבה השתדלה הרשימה המשותפת שלא ליצור שום קשר פרובוקטיבי עם הרשות הפלסטינית, הנה זה קרה – פגישה לא רק עם אשף, אלא גם עם חמאס.

אחרי זמן רב שבה השתדלה הרשימה המשותפת שלא ליצור שום קשר פרובוקטיבי עם הרשות הפלסטינית, הנה זה קרה – פגישה לא רק עם אשף, אלא גם עם חמאס

מדוע זה קרה? יש לי השערה.

מי שרואה דברים כפשוטם מבין כי הליכוד והמשותפת אוייבים. הרי הם תוקפים אלה את אלה במילים החריפות ביותר. אבל מי שבוחן את הדברים קצת יותר לעומק יכול לגלות כי דווקא הליכוד העביר דרך המשותפת סכומים גבוהים מאוד לסקטור הערבי, והרשימה המשותפת תמכה בליכוד בהצבעות קריטיות עבורו, כמו בחירת אנגלמן למבקר המדינה ופיזור הכנסת והליכה לבחירות.

איך זה יכול להיות? התשובה היא שעמדה פרובוקטיבית של המשותפת מסייעת לליכוד, כי היא גורעת את קולותיה מן הפוטנציאל של האופוזיציה להקים ממשלה. מראש יש לליכוד יתרון של כ-15 מנדטים על פני האופוזיציה להקים ממשלה. כל ההתקפות החריפות בין הליכוד למשותפת הוא רק לצורך ביסוס ה"בייס" ההדדי סביב שתי המפלגות הכאילו אוייבות.

כאשר המשותפת החליטה לתת צ'אנס לגנץ ולנסות לתת לו הזדמנות להרכיב ממשלה בסיועה, היא הפסיקה את המגעים הפרובוקטיביים עם אשף.

אמור מעתה – חידוש המגעים הפרובוקטיביים האלה הוא גם חידוש הברית הלא כתובה עם הליכוד. במשותפת הגיעו אולי למסקנה כי הליכוד הוא כאן כדי להישאר, ולא כדאי להמר על חליפים. ומוטב לקבל את התקציבים הגבוהים שהליכוד יעניק להם, ולחזור לכללי המשחק הישנים – מעשים מרגיזים שיסייעו לליכוד לשמור על הרב בכנסת, כי קולות המשותפת לא יהיו כשרים למניין.

אמור מעתה – חידוש המגעים הפרובוקטיביים האלה הוא גם חידוש הברית הלא כתובה עם הליכוד. במשותפת הגיעו אולי למסקנה כי הליכוד כאן כדי להישאר, ולא כדאי להמר על חליפים

גם כאשר הם התנהגו למופת – קולותיהם לא נחשבו, וגנץ החליט לעבור לנתניהו ולא להיות ראש ממשלה. אז אם לגנץ מותר – גם להם.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 312 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
אוהדי הפועל ירושלים במשחק הצ'מפיונס ליג ב-23 באוקטובר 2019

בשניות האחרונות של גמר גביע המדינה בכדורסל, ב-18 באפריל 1996, קלע קפטן הפועל ירושלים עדי גורדון את סל הניצחון ורץ להניף את הגביע ● "לא היה להם שום סיכוי מולי", סיפר גורדון אחרי המשחק, "הקהל הרים אותי לשמיים" ● אבל עכשיו אין קהל ומנהלת הכדורסל שוקלת לסגור את הליגה בימים הקרובים ● שלום ירושלמי שבור לב ולבד בהיכל

עוד 525 מילים

המשטרה לא מעבירה מידע למועצה למניעת אובדנות

"המידע על התאבדויות מגיע אלינו באיחור של שנתיים, ולא ניתן להילחם בתופעה בלי מידע עדכני", כך אומר לזמן ישראל פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות במשרד הבריאות ● "אנו מגששים באפלה, ועובדים לפי מגמות לא רלוונטיות", מוסיפה ד"ר שירי דניאלס ● במדינות רבות המשטרה מסייעת בנושא, בין היתר במיפוי אתרים שכיחים לביצוע פעולות אובדניות ● במקביל, משרד החינוך הפסיק לבדוק אירועי התאבדות של תלמידים

עוד 951 מילים

רפי פרץ הגיש בקשה להתפלג מימינה

אתמול נחשף בזמן ישראל כי מינויו של רפי פרץ לשר עשוי להיות מנוגד לחוק ● זאת, משום שפרץ לא התפלג מסיעת האופוזיציה ימינה בטרם מינויו לשר בממשלת הנוכחית ● בעקבות הפרסום, הגיש היום פרץ הודעה לוועדת הכנסת על רצונו להתפלג מימינה ולהקים סיעה חדשה ● אולם כמה מומחים משפטיים הטילו ספק האם די בהודעה זו כדי להכשיר את מינויו בדיעבד

השר לענייני ירושלים ומורשת ויו"ר הבית היהודי, הרב רפי פרץ, הגיש היום לוועדת הכנסת הודעה על התפלגותו מסיעת ימינה – זאת בעקבות חשיפת זמן ישראל אתמול כי מינויו לשר עשוי להיות מנוגד לחוק משום שלא התפלג מסיעת האופוזיציה ימינה בטרם מינויו לשר.

בהודעה שהגיש היום (שני), פרץ מבקש להתפלג מימינה ולהקים סיעת חדשה בשם "הבית היהודי מיסודה של המפד"ל".

מכתבו של רפי פרץ לוועדת הכנסת, 6.7.2020
מכתבו של רפי פרץ לוועדת הכנסת, 6.7.2020

חוק הכנסת קובע כי "רואים התפלגות של סיעה לענין סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת" בין השאר אם "ההתפלגות היא של סיעה שהיא צירוף של מפלגות, וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן מפלגות, והיא הגישה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעת הגשת רשימת המועמדים שלה, נוסח של הסכם בדבר צירוף של מפלגות כאמור".

פרץ התמודד ברשימת ימינה במקום השני, מטעם הבית היהודי וכך מופיעה רשימת המועמדים בוועדת הבחירות המרכזית. על פי חוק הכנסת, "נמסרה לועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעה או חלק ממנה על התפלגות כאמור … תאשר ועדת הכנסת את השינוי".

עם זאת, כלל לא ברור האם הודעת ההתפלגות כעת מספיקה כדי להכשיר בדיעבד את מינויו של פרץ לשר בממשלה הנוכחית.

מומחים למשפט חוקתי עמם שוחחנו סבורים כי מאחר שההודעה על הפילוג לא הוגשה עד לפרסום בזמן ישראל, יש לראות בפרץ חבר כנסת "פורש" לכל דבר ועניין.

על פי חוק יסוד הממשלה, ח"כ פורש אינו יכול לכהן כשר במהלך כל כהונת הכנסת הנוכחית. כמו כן, אותו ח"כ לא יוכל להתמודד מטעם כל מפלגה המיוצגת בכנסת הנוכחית.

הבוקר הגישה תנועת משמר הדמוקרטיה הישראלית פנייה דחופה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שבה היא דורשת ממנו לפעול לביטול מינויו של רפי פרץ לשר.

מתגובת הכנסת לפניית זמן ישראל אתמול עולה כי ניתן להתיר את התסבוכת אליה נקלע פרץ בדיעבד, אולם כאמור, הדעות על כך חלוקות, וייתכן כי הודעתו של פרץ לוועדת הכנסת לא תהיה סוף פסוק בפרשה.

עוד 274 מילים

איך מממנים, בונים ומשווקים את הדירות הכי יקרות בישראל, תוך התגברות על מכשולי הביורוקרטיה והרגולציה? ● ספר חדש מאת היזם עידו חג'ג' - האיש שמאחורי מגדל מאייר המפואר בשדרות רוטשילד בתל אביב - חושף את מאחורי הקלעים של שוק הנדל"ן למיליוניון העליון ● חג'ג' מגלה בספר כיצד "מובילי דעה" ו"אנשים מוכרים" קיבלו הנחות על הדירות במגדל כדי לתרום לאקסקלוסיביות שלו ● ואיך נוצר שם מעגל סגור של קבלנים, יזמים ומממנים שלעתים הופכים לדיירים ● סיפור הסינדרלה של המיליונר הצעיר - שכבר לא בונה דירות לפשוטי העם

עוד 2,469 מילים

אפקט הקורונה "ההמתנה לפסיכיאטר זינקה לחצי שנה"

במערך בריאות הנפש מדווחים על עלייה דרמטית בפניות של מטופלים חדשים בעקבות הקורונה, ועל חוסר היכולת לסייע להם ● "עד עכשיו לא קיבלנו תקנים, אנשי מקצוע או תקציבים מתאימים", אומרים שם ● "אדם עם חרדה או דיכאון שלא מטפל בזה, לא יחזור לתפקד" ● מרבית הפניות החדשות עוסקות בקשיים שהתעוררו בעבודה ובאהבה (או בהיעדרן) ● משרד הבריאות כבר יצא בתכנית לסיוע נפשי לכל אזרח בחינם, אבל זה לא מספיק ● וגם הווירוס עצמו מעורר דאגה בקרב פסיכיאטרים: "הידבקות יכולה לגרום להפרעות כמו אובדן זיכרון, חרדה ודיכאון"

עוד 1,830 מילים ו-1 תגובות

אדלשטיין: אמנה מנהל מיוחד למערכה בקורונה, האוצר יציג תוך יומיים תוכנית כלכלית

הממשלה החליטה על סגירת מועדונים, ברים, אולמות וחדרי כושר; מספר הנוסעים באוטובוס יוגבל ל-20 ותיאסר הפעלת מיזוג אוויר ● נתניהו: "אנחנו כפסע מסגר מלא" ● דירקטוריון אל על אישר מתווה, המאפשר הלאמה של החברה ● הכנסת אישרה בקריאה ראשונה תיקון לתקנות החירום, שלפיו, הגבלות שתטיל הממשלה ייכנסו לתוקף לפני שהכנסת תדון בהם

עוד 44 עדכונים

מעל חמש שנים מאז ירה שוטר למוות בחיר חמדאן בכפר כנא, חוזר המקרה שוב לבית המשפט ● הפעם, לדיון מחדש בהחלטה השנויה במחלוקת של שופטי בג"ץ באוקטובר האחרון, שבצעד נדיר הורו ליועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את השוטר היורה ● אך אותו שוטר מעולם לא נחקר כחשוד ● הרכב מורחב של חמישה שופטים יצטרך לקבוע האם לאשר או להפוך את ההחלטה התקדימית ● פרשנות

עוד 998 מילים

אם ישראל היא שתקפה באיראן, הסיבות לכך לא מבשרות טובות

איראן מאשימה את ישראל בעוד מתקפת סייבר מתוחכמת, ובפיצוצים המסתוריים שאירעו על אדמתה ● למרות השתיקה הרועמת בירושלים, מפת הפיצוצים האלה מצביעה על מודיעין מדויק, ועל יכולת חדירה עמוקה למערכים סודיים של משטר האייתולות ● בכל הקשור לאפשרות של נקמה איראנית, ישראל נכנסה לכוננות גבוהה ● פרשנות

כל מי שמכיר את מפת אתרי הגרעין של איראן לא מתפלא. ברצף הפיצוצים המסתוריים של השבועות האחרונים, מישהו מנסה לשגר מסר. האיראנים – אשר בפיצוץ הראשון, סמוך למתקן בפרצ'ין, עוד ניסו להסוות את הדברים – עלו בסוף השבוע האחרון מדרגה, ומפנים אצבע מאשימה לישראל.

ירושלים, כתמיד בעניין האיראני, שותקת. הכי רחוק הגיע הבוקר שר הביטחון, בני גנץ, כשחזר בראיון לגלצ על המנטרה: "איראן גרעינית לא תהיה". ולמרות השתיקה הרועמת, בחינה מעמיקה של מפת הפיצוצים מצביעה על מודיעין מדויק מאוד, ועל יכולת חדירה עמוקה למערכים סודיים של משטר האייתולות.

כך, למשל, הפגיעה בפרצ'ין. את האתר הזה חשף לעולם ארגון ביון ב-2007. מדובר במתקן תת-קרקעי המכיל אלפי צנטריפוגות, ושם מחזיקה איראן את הצנטריפוגות המתקדמות ביותר. את המחקר והפיתוח של צנטריפוגות חדשות עושה איראן בנתאנז, שם נרשמה כנראה הפגיעה הכי גדולה בסדרת הפיצוצים.

צוותי כיבוי אש באיראן מגיעים לאתר שבו אירע הפיצוץ. 1 ביולי 2020 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
צוותי כיבוי אש באיראן מגיעים לאתר שבו אירע הפיצוץ. 1 ביולי 2020 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

פיתוח צנטריפוגות באיראן

בישראל, כמו במדינות מערביות נוספות, סימנו את פיתוח הצנטריפוגות כאחד הממדים שאותם חייב העולם לרסן. המתמטיקה פשוטה: מה שעושות עשר צנטריפוגות ישנות, עושה אחת חדשה. כלומר, כאשר תתקבל ההחלטה לפרוץ לפצצה, איראן יכולה להעשיר אורניום בקצב המהיר פי 10 מזה המוכר כיום.

עכשיו גם מובן יותר מה קורה לפרויקט הזה, כאשר פיצוץ מסתורי במתקן חסוי משבית את קו הייצור או את מעבדת המחקר האיראניים. ההיגיון הזה נכון לכל אחד מארבעת הפיצוצים שאירעו על אדמת איראן החל מה-26 ביוני ועד הלילה.

איראן, כאמור, מאשימה את ישראל במתקפת סייבר מתוחכמת. זו לא הפעם הראשונה שמיוחסת יכולת כזו למודיעין הישראלי.

ב-2010, מתקפת סייבר מתוחכמת – הידועה כתולעת סטקסנטגרמה לשורה של פיצוצים בצנטריפוגות שהעשירו אורניום במתקן העל-קרקעי בנתאנז.

לישראל מיוחסת גם מתקפת סייבר שהשביתה לפני חודשיים את הנמל הימי החשוב של איראן, באנדר עבאס. אז, הוגדרה המתקפה כפעולת נקם על ניסיון איראני להשתלט על מנגנון החדרת הכלור למי השתייה בארץ, ולהרעיל אזרחים.

השאלה עתה היא מדוע בחר מי שבחר לתקוף את אתרי הגרעין. אם ישראל אכן עומדת מאחורי התקיפות הללו, יכולות לכך שתי סיבות, ושתיהן לא מבשרות טוב:

הראשונה, גורמים ביטחוניים בישראל עדיין מרגישים שהמסר בהשבתת הנמל לא עבר, ומצריך "שימור הרתעה" ע"י פגיעה בנכסים רגישים יותר לשלטון בטהראן.

האפשרות השנייה, היא פריצת דרך משמעותית בפרויקט הגרעין האיראני, שהצריכה פעולה מיידית להאטת התהליך, מבלי להיגרר לעימות צבאי.

בשני המקרים, אם אכן הייתה זו ישראל, סביר להניח שהשותפים האמריקנים עודכנו, ואולי בחלק מהמקרים אף שותפו. בדיוק כמו ב-2010, אז הגדירו מומחי סייבר את התולעת "מוצר שרק מעצמה יכולה לפתח".

לישראל מיוחסת גם מתקפת סייבר שהשביתה לפני חודשיים את הנמל הימי החשוב ביותר של איראן, באנדר עבאס. אז, הוגדרה המתקפה כפעולת נקם על הניסיון האיראני להשתלט על מנגנון החדרת הכלור למי השתייה בישראל

בסוף השבוע האחרון דיווחה התקשורת בארץ על רמת כוננות גבוהה מפני נקמה איראנית. עיקר תשומת הלב הוקדש לממד הסייבר. כמו ישראל, גם איראן מיפתה היטב את המטרות ברשת, אבל עד כה לא ממש הצליחה לחדור למערכת קריטית.

זה לא אומר שהניסיונות לא יימשכו. להפך, הם צפויים אפילו לעלות מדרגה. השאלה היא האם איראן תסתפק במגרש הקיברנטי, או שמא הכישלון ברשת יאלץ אותה לבצע פיגוע דרך שליח. את זה היא כבר עשתה פעמים רבות בעבר.

עוד 471 מילים

מינויו של רפי פרץ לשר עשוי להיות מנוגד לחוק

חשיפה עם כינון הממשלה לפני כחודשיים, הודיע פרץ כי הוא מצטרף לממשלת נתניהו, ובתמורה מונה לשר לענייני ירושלים ● ימינה, סיעתו של פרץ, איחלה לו בהצלחה והודיעה כי תגיש בקשה לפיצול ● אולם בקשה כזו מעולם לא הוגשה לכנסת ● המשמעות: על פי חוק יסוד הכנסת, פרץ מוגדר כח"כ פורש ● ועל פי חוק יסוד הממשלה, ח"כ פורש אינו רשאי לכהן כשר במהלך הכנסת הנוכחית ● בנוסף, ספק אם יוכל להתמודד בבחירות הבאות במסגרת מפלגה קיימת ● גם מרב מיכאלי עשויה להימצא בסיטואציה דומה

עוד 990 מילים

קהיר לא יכולה להרשות לעצמה קרע עם ישראל וארצות הברית

אף על פי שמצרים הביעה דאגה בנוגע לסיפוח, נראה שהפלסטינים כבר לא עומדים בראש סדר העדיפויות שלה ● "מצרים מתמודדת היום עם משברים הרבה יותר גדולים: הקורונה וההשלכות הכלכליות שלה, ההתערבות הטורקית במלחמה בלוב וסכר הרנסנס האתיופי", מסביר ד"ר אופיר וינטר מאוניברסיטת תל אביב ● "זה כבר לא עידן נאצר או סאדאת", מוסיף פרשן מצרי שביקש להישאר בעילום שם ● פרשנות

עוד 1,720 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה