אישיות
יוסף שפירא

מכתב ההתפטרות המתוקשר של שאול מרידור כולל האשמות חמורות במניפולציות שעיוותו את הנתונים על תקציב המדינה ● באופן אוטומטי, האש התקשורתית כוונה לעבר שר האוצר ישראל כ"ץ, אך כלל לא בטוח שהוא הכתובת ● בכירים באוצר מציעים לבחון היטב את האחריות של שלושה אישים נוספים להתנהלות המתוארת במכתב: שר האוצר הקודם כחלון, ראש הממשלה נתניהו - וגם מרידור עצמו

עוד 2,012 מילים

יום הכיפורים של מערכת הבריאות

תחקיר שומרים ציוד חירום פג תוקף ● מחסור בתרופות ובחיסונים ● העדר תוכניות מגירה או חשיבה לטווח הארוך ● וכמובן, מחסור מתמשך בתקציבים ● בשלושה דוחות שנפרסו על פני 13 שנים, התריע מבקר המדינה שוב ושוב על הליקויים שעכשיו נראים במערכת הבריאות - אך רובם ככולם לא תוקנו ● בכיר במערכת: "חוסר המוכנות כל-כך רחב, שרק עם הסתכלות כוללת ניתן יהיה להתחיל בתיקון" ● חיים שדמי, בסיוע שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, יצא למסע בין הדוחות המאובקים לצוותים הרפואיים שמתמודדים כעת עם המחדלים

עוד 3,681 מילים

בג"ץ עצר את הזרמת הכספים לנתניהו - אבל רה"מ ימשיך לנסות

נתניהו טוען שחל שינוי דרמטי בנסיבות משפטו, ולכן צריך לאפשר לו לקבל כספים ממקורבו ספנסר פרטריץ' ● אבל השינוי הדרמטי היחידי שחל הוא בהרכב ועדת ההיתרים ● השופט מני מזוז מנע השבוע את הדיון בהעברת הכספים, אבל נתניהו ימשיך לנסות ● אם יצליח, יוכל לטעון בבית המשפט: מה זה כבר שמפניות וסיגרים, אם המדינה הותירה לי לקבל מיליונים? ● פרשנות

עוד 926 מילים

עשה לביתו מבלפור

"פורבס" מעריך את הונו של נתניהו ב-50 מיליון שקל ● בתחילת העשור, כאשר נכנס לבלפור, הוערך הונו בפחות מ-38 מיליון שקל ● כיצד התעשר נתניהו במהלך כהונתו כראש ממשלה? ● והאם באמת גדל הונו רק ב-12 מיליון שקל? ● פרשנות

עוד 1,020 מילים ו-4 תגובות

פרשנות משרד מבקר המדינה הפך למנגנון להלבנת כספים

תחת חסותו של אנגלמן, נתניהו יוכל להפוך את ההלוואה שקיבל מספנסר פרטריץ' למתנה ● זאת, משום שלמשרד המבקר לא יהיו כלים לעלות על כך שנתניהו לא מחזיר את הכסף ● בפועל, אנגלמן יצר גן עדן לפוליטיקאים שיבקשו להלבין כספים באמצעות הצהרות הון כוזבות

עוד 792 מילים ו-2 תגובות

ללא שקיפות, בלי מינהל תקין: ממשלת נתניהו מסתירה את המצב הכלכלי

מבקר המדינה הקודם בדק אם הזינוק שנרשם בשנה האחרונה בגירעון היה תוצאה של תרגיל חשבונאי נוסח יוון, וטיוטת הדוח הוגדרה קשה ● מאז התחלף המבקר במקורבו של נתניהו, אנגלמן, שהחליט לעצור את פרסום הדוח ● בבנק ישראל מוטרדים: "ללא תיקון משמעותי, הגירעון צפוי לגדול מ-2021" ● וכלכלת ישראל מתחילה להתנהל כמו הכלכלה היוונית על ספידים ● פרשנות

עוד 710 מילים

כל עוד ישכון במפרץ חיפה ריכוז בלתי סביר של מפעלי תעשייה כימית כבדה, המירוץ של החיפאים אחר אוויר נקי משול למרדף אחרי הרוח ● דוח מבקר המדינה מצטרף לזרם שקורא לשקול ברצינות את הוצאת המפעלים משם

1.

במשרד להגנת הסביבה בוודאי מתוסכלים הבוקר. מדובר במשרד עתיר חולשות שבהחלט ראוי לביקורת, אבל בשנים האחרונות שמו שם את מפרץ חיפה על המוקד והשקיעו בו משאבים ומאמצים רבים, עד כדי הזנחת תחומים אחרים שהמשרד אמור לטפל בהם. סדר העדיפויות הזה גרם למבקרים לטעון שהמשרד להגנת הסביבה הפך למשרד להגנת האוויר. אבל מתברר שגם זה לא מספיק. כמו רבים מתושבי המפרץ וארגוני הסביבה, גם מבקר המדינה יוסף שפירא סבור, בלשון המעטה, שהמצב לא משהו.

מסקנה: כל עוד ישכון במפרץ חיפה ריכוז בלתי סביר של מפעלי תעשייה כימית כבדה, המירוץ אחר אוויר נקי משול למרדף אחרי הרוח. המשרד להגנת הסביבה משווה את מצב הפליטות במפעלים למה שהיה לפני עשר שנים, רואה ירידות של עשרות אחוזים (גם המבקר מציין את העובדה הזו) וטופח לעצמו על השכם; תושבי חיפה רואים בדמיונם עיר של הר ירוק, ים כחול ואוויר צלול כיין, ואז פותחים את החלון, רואים ארובות ונושמים אדי בנזן. הפער הזה בלתי ניתן לגישור ומייצר כמויות גדולות של כעס וחוסר אמון.

הפגנה נגד בז"ן, 2017 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
הפגנה נגד בז"ן, 2017 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

2.

המבקר שפירא מציין את "ריבוי החריגות, הפרות החוקים וההוראות והתקלות במפעלי קבוצת בז"ן בשנים האחרונות". שמישהו יעדכן את השקנאים מסרטון התדמית של בז"ן שכדאי להלביש בחזרה את המטפחת על המקור.

3.

המבקר מציין את כניסתו של חוק אוויר נקי לתוקף, לפני כעשור, כאירוע משמעותי במאבק לשיפור איכות האוויר במפרץ חיפה. הח"כ שעמד מאחרי החוק הזה, דב חנין, נפרד לאחרונה מהכנסת עם רזומה מפואר של חקיקה בתחום הסביבה. נקווה שגם בכנסת הבאה יהיה מי שיחוקק חוקים סביבתיים שבעוד עשור או שניים כולנו נכיר להם תודה.

4.

כמו שקורה לעתים קרובות בדוחות של מבקר המדינה, יש מחלוקת בינו לבין המבוקרים על מידת הרלוונטיות והאקטואליות של הביקורת. המבקר, למשל, טוען שרוב המפעלים לא עמדו בנהלי הדיגומים בארובות. במשרד להגנת הסביבה טוענים שזה היה נכון עד לפני שנה-שנתיים, אבל שהיום המצב שונה לחלוטין. תשובות כנראה בדוח של 2027. כידוע, ראש הממשלה וחלק משריו, בראשם בצלאל סמוטריץ', טוענים שמבקר המדינה צריך להתמקד בביקורת על העבר. אלא שכבר היום המציאות מוכיחה שכשהביקורת היא רטרואקטיבית, היא פשוט לא רלוונטית.

5.

המשרד להגנת הסביבה מתגאה בריקון מיכל האמוניה אחרי שנים של דיבורי סרק, אבל המבקר מותח ביקורת חריפה על הכישלון בהקמת מפעל אמוניה חלופי בדרום וכל ההתנהלות שסבבה את המכרז שלא צלח. הלקח לא נעצר באמוניה: אם רוצים לפנות עוד מפעלים גדולים מהמפרץ, חובה לוודא שזה נעשה אחרת לגמרי מאשר במקרה האמוניה. הפרטאץ' הזה לא יכול לחזור על עצמו עם מתקני ענק כמו בז"ן.

6.

מבקר המדינה כותב: "רשות כבאות והצלה עדיין אינה ערוכה לאירוע חומרים מסוכנים שעלול לגרום להיווצרות תגובת שרשרת במפעלים באזור מפרץ חיפה ולשרפות שיפרצו בהם". הקורא חסן נסראללה רשם לפניו בסיפוק.

הלבניות של בז"ן, אוקטובר 2006 (צילום: Yossi Zamir / Flash90)
הלבניות של בז"ן, אוקטובר 2006 (צילום: Yossi Zamir / Flash90)

7.

בתגובה לטענות המבקר, המשרד להגנת הסביבה מציג שורה ארוכה של נתוני אכיפה, התראות, בדיקות פתע, קנסות, שימועים וכו' שננקטו על ידו בשנים האחרונות. אבל בשורה התחתונה יוצאת גם האמת העירומה על מצב כוח האדם במשרד: "תוספת של 2.5 משרות בחמש שנים". משרד שמיובש על ידי האוצר לא באמת יכול להיות יריב שווה כוחות לתעשייה עתירת המשאבים והמשפטנים.

8.

בסופו של דבר, חוזרים לנקודת המוצא: המשרד להגנת הסביבה צודק – מצב איכות האוויר במפרץ חיפה כיום, והביצועים של התעשייה, משופרים ברוב הפרמטרים מכפי שהיו בעידן המערב הפרוע, כלומר רק לפני כעשור. וגם הציבור וארגוני הסביבה צודקים: המצב לא טוב, לחיפאים מגיעה איכות חיים ואיכות אוויר הרבה יותר גבוהות.

המבקר לא אומר זאת במפורש, אבל הוא למעשה מצטרף לזרם הקולות ההולך וגובר הקוראים לשקול ברצינות את הוצאת התעשייה הכבדה ממפרץ חיפה. כדי לבחון את המהלך הזה, הוא מציע להקים ועדה. תרשו לי לחלוק עליו. אם יש דבר שמפרץ חיפה לא זקוק לו, זו עוד ועדה, עוד דיונים ועוד דוחות. הוא זקוק להחלטות ומעשים.

עוד 555 מילים

ירושלים מציגה את ההגירה השלילית הגדולה בישראל בעשור האחרון

מבקר המדינה מציג שורה של ממצאים מטרידים על בירת המדינה ● 23 אלף בני נוער ערבים לא לומדים ● ירושלים מלוכלכת ● פרצות אבטחה במעברי העוטף ● אין מענה לתושבי מזרח העיר, העניים יותר משאר חלקי הארץ

ירושלים סובלת ממאזן הגירה שלילי בעשור האחרון, והעוזבים את העיר עושים זאת בקצב גבוה משאר המטרופולינים הגדולים בישראל, כך עולה מדו"ח מיוחד של מבקר המדינה לרגל יום ירושלים.

המבקר מתייחס בחלקו הראשון של הדו"ח לבעיות באבטחה והבידוק בכניסות לירושלים, ומזכיר בהקשר זה את הרצח של אורי אנסבכר ז"ל ביער עין יעל, על ידי פלשתיני שהגיע מחברון. לפי המבקר, המשטרה לא מיישמת את הנחיות השב"כ במעברי העוטף, והפרצות באבטחה מאפשרות כניסה של שוהים לא חוקיים מאיו"ש.

החלק השני מתייחס לחוסן הכספי הרעוע של הבירה, שמתקשה לשמור על איזון תקציבי ומספקת לאזרחיה שירותים נמוכים ביחס לערים הגדולות האחרות. כך למשל, העיר לא מצליחה לספק שירותי ניקיון נאותים והדבר בעייתי עוד יותר, בהתחשב בכך שרוב התיירים שבאים לישראל עוצרים בירושלים, (74%). מעבר לכך, המבקר מצא בעיות גם בנושא של שימור אתרים, שלמרות שפע האתרים ההיסטוריים, נמצא שתהליכי השימור לא מתבצעים כהלכה.

האוכלוסיה הערבית במזרח ירושלים ענייה יותר ויש פערים גדולים בינה לתושבים בשאר חלקי הארץ. ירושלים לא מצליחה לתת מענה לערבים במזרח העיר ולא פועלת לשפר את מצבם, ובמקרים מסוימים גם מתנערת מאחריות אליהם. אחד מארבעה תלמידי על יסודי במזרח העיר נושרים מהלימודים וגם לימודי העברית בקרבם הם בהיקף נמוך יחסית. יתרה מכך, העירייה לא מספקת חינוך חינם לכל התלמידים, ו-23,000 מהילדים והנוער מעולם לא היו רשומים בשום מסגרת חינוכית.

העירייה מתקשה להגן על ילדים בסיכון במזרח העיר ושירותי הרווחה באיזור זה הם מצומצמים מדי. תושב מזרח העיר שרצה להתאזרח, נאלץ לחכות שנתיים וחצי רק כדי להגיש את הבקשה.

עוד 235 מילים

האיש הירוק בישראל, מה שיותר ירוק - יותר מזוהם

מאות אלפי ישראלים סובלים ממפגעי סביבה חמורים ● באופן אירוני, רוב התופעות האלה פוגעות במי שגר במרחב הכפרי, שנהנה מדימוי ירוק

לפני מספר חודשים נערך בשרון כנס חירום. מאות תושבים מודאגים מיישובי השרון המזרחי (כוכב יאיר, צור יגאל, קלאנסווה ושורה של יישובים קטנים יותר שפרוסים בין כפר סבא לקו הירוק) הגיעו כדי לדון בבעיה הבוערת של האזור, תרתי משמע. מדובר בשרפות הפסולת הפירטית שמתרחשות במרחב הזה – לעתים כמה פעמים ביום – ומפיקות עננים כבדים של עשן שחור ורעיל.

את חצי הביקורת הם הפנו בעיקר למשרד להגנת הסביבה, שלטענתם כמעט לא נמצא בשטח. כשגידי מזור, מנהל מחוז המרכז במשרד, התבקש להגיב על הדברים, הוא סיפר על מצוקת כוח האדם הקשה שבה הוא פועל.

על פי מזור, בכל מחוז המרכז – שטח ענק שמשתרע בין הים לירדן ובין גדרה לחדרה – יש תקנים לארבעה שוטרים במשטרה הירוקה, מתוכם שניים מאוישים.

לכאורה, יש כתובת

פרק האכיפה הסביבתית בדוח שפרסם החודש מבקר המדינה, יוסף שפירא, נוגע בחיים האמיתיים: חייהם של מאות אלפי ישראלים שסובלים ממפגעי סביבה חמורים.

הוא עוסק באתרי פסולת פירטיים שפורחים על כל גבעה, שרפות פסולת שמבוצעות על ידי גורמים עברייניים, שפכים שזורמים לנחלים, ערימות פסולת בניין בוואדיות ובשדות, ועוד שלל מפגעים שגורמים למרחב הציבורי בישראל להיראות כמו מדינת עולם שלישי.

באופן אירוני, רוב התופעות הללו פוגעות דווקא במי שגר במרחב הכפרי, שנהנה מדימוי פסטורלי וירוק. ישראלים עוברים לגור במושב, בקיבוץ או ביישוב הקהילתי מתוך אמונה שאת עשן העיר תחליף איכות חיים בחיק הטבע, ומתעוררים בבוקר מתחת לענן שחור שעולה מהשדה הסמוך.

כשהם נמלטו מאגזוזי האוטובוסים באבן גבירול איש לא סיפר להם שזה מה שמחכה להם בבית החדש.

מבקר המדינה יוסף שפירא ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
מבקר המדינה יוסף שפירא ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

לכאורה, יש כתובת ממשלתית ברורה שאמורה לאכוף את החוק ולטפל בעבריינים. למעשה, האזרחים מרגישים מופקרים. גם כשהם מתקשרים להתלונן ולהזעיק עזרה – במקרים רבים מדינת ישראל אינה עונה.

"הפער הקיים בין מצבת כוח האדם והכישורים הנדרשים עבור גורמי האכיפה במשרד להגנת הסביבה למצבת כוח האדם ותנאי הסף הקיימים בפועל הוא יסודי ועלול להוביל עד כדי מצב של שבר", כותב המבקר.

ובכן – השבר כבר כאן, ובגדול: בשנים 2014-2018, לפי הדו"ח, כשני שלישים מהמפגעים הסביבתיים שתועדו לא טופלו בהיבט המנהלתי או הפלילי.

שורשי השבר טמונים באותו משל שזכור מהקדנציה של בנימין נתניהו כשר האוצר, על הפרזיט השמן (המגזר הציבורי) שרוכב לכאורה על גבו השחוח של האיש הרזה – האזרח. מאז, המגזר הציבורי עובר דיאטה אחר דיאטה, קיצוץ אחרי קיצוץ, אבל במקום שלאיש הרזה יהיה קל יותר – הוא מגלה שאין מי שייתן לו שירות.

מדינת ישראל עברה בעשור וחצי האחרונים מהפכה חקיקתית חשובה בתחום הסביבתי – מחוק אוויר נקי, דרך החוק להגנת הסביבה החופית ועוד רבים, אבל את החוקים האלה צריך שיהיה מי שיאכוף – ואין.

במקום שבו אנחנו רואים ערימות פסולת ושרפות, באוצר ובלשכת ראש הממשלה רואים התייעלות וחיסכון. ובאשר למצוקת האזרחים, אתם כבר יודעים: היא משעממת אותם

"אף שתחומי האכיפה שבאחריות המשטרה הירוקה התרחבו מאוד עם חקיקתם של חוקים סביבתיים חשובים בעשור האחרון", כותב המבקר, "ואף שהאתגרים הסביבתיים גברו גם הם עם הגידול באוכלוסייה ועם התרחבות התעשייה, לא הותאם כוח האדם הנדרש למציאות זו. מספר המשרות הכולל במשטרה הירוקה נותר כמעט ללא שינוי במשך שבע שנים, ואף צומצם בשנת 2018 בשני עובדים. משמעות הדבר היא נסיגה בטיפול בכל הנושאים שבאחריותה".

בעיה אסטרטגית לאומית

חשוב להבין שלא מדובר במקריות, אלא בהשקפת עולם. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה עד לאחרונה, ישראל דנציגר, השתכנע שהשרפות בשטחים הפתוחים הן בעיה אסטרטגית לאומית, וניסה להניע מהלך ממשלתי להתמודדות עם התופעה.

אבל בלי תקנים ובלי כוח אדם מקצועי זה לא יקרה.

במקום שבו אנחנו רואים ערימות פסולת ושרפות, באוצר ובלשכת ראש הממשלה רואים התייעלות וחיסכון בתקנים. ובאשר למצוקת האזרחים – אתם כבר יודעים: היא משעממת אותם.

עוד 537 מילים

עברייני מין חוזרים לחברה ללא טיפול, המורים מלמדים בלי הכשרה

מבקר המדינה יוסף שפירא מסיים את הקדנציה בדו"ח נרחב ● מאגרי המידע הממשלתיים לא מאובטחים כראוי, המשטרה מזלזלת בתלונות על גנבות, המשטרה חוקרת נוער בניגוד לנהלים ו-70% מהתיקים על עבירות מין בקטינים נסגרים מחוסר ראיות

מבקר המדינה יוסף שפירא מסיים את הקדנציה שלו בדו"ח מקיף שעוסק במגוון תחומים וכולל 40 פרקי ביקורת על משרדי הממשלה וגופים ציבוריים. הדו"ח אמור להדאיג כל אזרח שפרטיו נמצאים במאגרי מידע, הורה ששולח ילדים לבית הספר וכל אדם שהתלונן בעבר על עבירת רכוש.

מבקר המדינה מגיש את הדו"ח ליו"ר הכנסת:

בין היתר, הדו"ח מצביע על הליקויים הבאים:

*הגנה על פרטיות מאגרי מידע: המבקר מצא ליקויים בתפקוד הרשות להגנה על פרטיות במשרד המשפטים. כך למשל, במשרדי הבריאות והחינוך אוספים מידע אישי רב מבלי לאבטח אותו כראוי.

*טיפול בעברייני מין: המבקר מצב חוסר בניצול של מרכזי סיוע, אין מערך למניעת פשיעת מין באינטרנט, 60% מהעבריינים לא משולבים בתוכניות טיפול לפני היציאה מהכלא, ויותר מ-70% מהתיקים על עבירות מין נסגרים מחוסר ראיות.

*כשלים במיסוי דירות רפאים שהוחלט עליו לאחר המחאה החברתית.

*הטיפול בנכי צה"ל לוקה בחסר כתוצאה ממחסור ברופאים מחוזיים.

*כשלים בהגנת הסייבר במשרדי הממשלה השונים.

*חשש לפגיעה בטיפול בזירות נפגעים כתוצאה מהמאבק בין איחוד הצלה למד"א.

*היעדר רגולציה על ניתוחים פלסטיים וטיפולים אסתטיים, באופן שעלול לגרום לפגיעות מסוכנות במטופלים.

*היעדר הכשרה מתאימה למורים למתמטיקה ולאנגלית.

*השקעה של 2 מיליארד שקל בפרויקט "מסע", שלא נבדק אם הצדיקה את עצמה או השיגה את מטרתה.

*המבקר מתח ביקורת על הקצאת כרטיסים למקורבים לארגון משחק הכדורגל שבוטל אשתקד, בין ישראל לארגנטינה.

עוד 195 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה