אישיות
מחמוד עבאס

פרשנות גם אנשיו של טראמפ לא מאמינים בתכנית השלום שלו

הסדקים בצוות של טראמפ החלו הרבה לפני הפיטורים של ג'ון בולטון ● העזיבה של ג'ייסון גרינבלט, שהיה השליח של הנשיא למזרח התיכון, מרמזת שגם בבית הלבן לא מאמינים בתכנית המאה ● "הם הוציאו חבר מרכזי, אולי ה-חבר ה-מרכזי בה"א הידיעה, מהצוות שעבד על ההצעה בפועל – זה מעיד על חוסר רצינות ואמינות"

עוד 857 מילים

משכורתו של מוחמד עודה, אב לארבעה שעובד במשרד של אבו מאזן, קוצצה בחצי ל-3,000 שקל ● ג'פא סדאקה, כתב סוכנות הידיעות של הרשות, משתכר 2,000 שקל במקום 4,000 ● ישראל קיצצה במסים המועברים לרשות, במחאה על תשלום למשפחות מחבלים, הרשות מסרבת לקבל את הסכום המופחת - ועובדיה משלמים את המחיר

עוד 956 מילים

ליברמן: הסדר אזורי חייב לכלול גם את ערביי ישראל

בלעדי "הסכסוך שלנו הוא תלת-ממדי - עם מדינות ערב, עם הפלסטינים ועם ערביי ישראל. הסכסוך עם ערביי ישראל הוא הקשה ביותר" - כך הצהיר אמש יו"ר ישראל ביתנו, במפגש פרטי שנכחו בו כתבי "זמן ישראל" ● הוא חזר והצהיר: "לא אכנס לשום ממשלה עם החרדים ועם המשיחיים של סמוטריץ' ורפי פרץ" ● ובנוסף תקף גם את הליכוד ומירי רגב: "מפלגת כדאיניקים"

כל פתרון מדיני עם הפלסטינים חייב לבוא כחלק מפתרון הכולל את מדינות ערב – ואת ערביי ישראל. כך הצהיר אמש שר הבטחון לשעבר אביגדור ליברמן.

"הטענה שאנחנו שולטים בעם אחר מהווה אי הבנה של תהליכים היסטוריים", אמר יו״ר ישראל ביתנו. "אין לנו סכסוך נפרד עם הפלסטינים, וכל מי שטוען זאת, לא מבין על מה הוא מדבר, או שהוא מטעה בכוונה תחילה.

"הסכסוך שלנו הוא עם העולם המוסלמי כולו, עם העולם הערבי כולו. הסכסוך  הוא תלת-ממדי – עם מדינות ערב, עם הפלסטינים ועם ערביי ישראל. והסכסוך השלישי, עם ערביי ישראל הוא הקשה ביותר".

אביגדור ליברמן בחוג בית (צילום: שחר עזרן)
אביגדור ליברמן בחוג בית (צילום: שחר עזרן)

ליברמן הופיע אתמול (שני) בחוג בית פרטי שנערך בביתם של חבריו הקרובים דוד ספקטור ורחלי גולדבלט. הוא תקף באותה הזדמנות את חברי הכנסת הערבים, גם במחיר אי דיוק קל בעובדות.

כך, למשל, חזר על הטענה כי יו״ר הרשימה המשותפת איימן עודה ״סרב להגיע להלוויה של שמעון פרס והגיע לאזכרה באותו שבוע של ערפאת״. הלוויתו של פרס התקיימה ב-30 בספטמבר 2016; עודה נשא דברים ברמאללה לזכר ערפאת ב-10 בנובמבר, יותר מחודש אחר כך.

״אותו איימן עודה סרב לחתום על הסכם עודפים עם מרצ בגלל שהם מפלגה ציונית״, המשיך ליברמן – למרות שהחתימה על הסכם העודפים טורפדה בלחץ נציגי בל"ד ברשימה המשותפת.

"כשאני רואה את חבר הכנסת יוסף ג'בארין נוסע השבוע להיפגש ולהופיע בבי.די.אס, אני חושב על זה שכל מדינה נורמלית הייתה מכניסה אותו מאחורי סורג ובריח.

"זה טירוף מוחלט".

אהוד אולמרט ומחמוד עבאס עם קונדוליסה רייס (צילום: פלאש 90)
אהוד אולמרט ומחמוד עבאס עם קונדוליסה רייס (צילום: פלאש 90)

ליברמן אמר עוד שכל הניסיונות להגיע להסדר עם הפלסטינים נידונו לכישלון מראש. "צריך להפיק לקחים, ואנשים לא מסוגלים להפיק לקחים.

"למה עד עכשיו נכשלנו להגיע להסכם עם הפלסטינים למרות הסכם אוסלו? מילא אני, אני מתנחל עם זקן, רוסי, ניחא. אבל היו ראשי ממשלה – פרס, שרון, אולמרט וברק – שניסו להגיע עם הפלסטינים להסכמים. עברו 25 שנה מאז הסכמי אוסלו ואי אפשר להציע לפלסטינים יותר מאשר מה שאולמרט הציע בוועידת אנאפוליס.

"כשאני ראיתי את ההצעה של ידידי אולמרט לאבו מאזן באנאפוליס קיבלתי חררה, חשבתי שהבן אדם דעתו נטרפה עליו. ועובדה שגם אחרי שהציע הכל – לחלק את ירושלים ולחזור לקוי 67 ולפנות את כל היהודים – כשהכל היה מוכן לטקס על מדשאות הבית הלבן, בשנייה האחרונה אבו מאזן אמר 'נייט'. ואבו מאזן היה מופתע ממה שאולמרט נתן, הוא לא האמין שיקבל הצעה כזאת, אבל בסוף אבו מאזן מבין שאין לו את המשקל הסגולי לבד להגיע לסופיות הסכסוך עם ישראל".

כשנשאל איזה פתרון, אם כך, הוא מציע, השיב ליברמן: "בלי המסלול הביליטרלי, הדו-צדדי, אין הסכם. חייבים להגיע להסדרה. 99 אחוז משפיכות הדמים במזרח התיכון – אין לה קשר לסכסוך הישראלי. כל יום נרצחים, נטבחים במזרח התיכון לפחות 400 איש, וישנם לפחות אלף פצועים, למי אכפת?

"ההסדר חייב להיות תלת-ממדי ובו זמני עם הליגה הערבית, עם ערביי ישראל ועם הפלסטינים. כל ניסיון להגיע עם הפלסטינים או עם ערביי ישראל להסדר בנפרד, ייכשל. צריך הסדר שיכלול את הערבים כולם"

"בסוריה 600 אלף איש נטבחו, השתמשו בגזים ובאמצעים כימיים, הייתה  הפצצה מאסיבית של בתי חולים – לאף אחד לא אכפת. 99.9 אחוז משפיכות הדמים באזור היא של מוסלמים בינם לבין עצמם, לכן אנחנו צריכים להגיע פה להסדר עם העולם הערבי כולו.

"וההסדר חייב להיות תלת-ממדי ובו זמני עם הליגה הערבית, עם ערביי ישראל ועם הפלסטינים. כל ניסיון להגיע עם הפלסטינים או עם ערביי ישראל להסדר בנפרד, ייכשל. אנחנו צריכים הסדר אזורי כולל שיכלול את הערבים כולם".

"לא אכנס לשום ממשלה עם החרדים"

במהלך המפגש, ליברמן חזר מספר פעמים על התחייבותו כי לא יישב בממשלה עם המפלגות החרדיות, והצהיר כי זהו נושא הליבה של ישראל ביתנו בבחירות הללו.

"אמרתי שלא ניכנס לשום ממשלה עם החרדים ועם המשיחיים. מה שהמדינה הזאת זקוקה לו זאת ממשלה לאומית רחבה: ממשלה של ישראל ביתנו, ליכוד וכחול לבן. כל השאר יהיה נטל. שלושת המפלגות האלה חייבות להסכים על קווי יסוד ומסגרת כללית ואז מי שירצה, שיצטרף.

אביגדור ליברמן בחוג בית (צילום: שחר עזרן)
אביגדור ליברמן בחוג בית (צילום: שחר עזרן)

"מה שמנסות המפלגות החרדיות זה לסגור את הסקטור שלהם. זאת הסתגרות ובדלנות. זאת מגמה הפוכה למה שאנחנו ניסינו להשיג כל השנים. אני גאה בזה שעשינו הכל כדי לשלב את כל הגל הענק הזה של מיליון עולים (מבריה״מ לשעבר) בחברה הישראלית ואני חושב שבמידה רבה הצלחנו ומצליחים. וכעת אנחנו פה נמצאים בצומת על גשר צר מאד. אפשר ליפול לצד אחד או לצד השני. חשוב שניפול לצד השני.

"יש כאן כמה קבוצות משיחיות לחלוטין, קנאיות לחלוטין. מדובר באנשים שלא רואים בעיניים ומובילים אותנו למקום לא נכון. אמרו לי: 'כשאתה מנסה ליצור חיבור בין הליכוד לכחול-לבן אתם פוגע בעצמך, כי הם לא יצטרכו אותך. הם יכולים לסגור עניינים עם החרדים'.

"יש כאן כמה קבוצות משיחיות לחלוטין, קנאיות לחלוטין. מדובר באנשים שלא רואים בעיניים ומובילים אותנו למקום לא נכון…אנחנו לא ניכנס לממשלה עם החרדים ועם המשיחיים של סמוטריץ' ופרץ. זאת התחייבות פומבית"

"ובאמת, אני רואה תחרות גדולה בין הליכוד וכחול לבן מי יתחנף יותר לחרדים. אני שמעתי כל השבוע שעבר את אנשי הליכוד וכחול לבן מתחנפים לחרדים. אז אני אומר שאנחנו לא ניכנס לממשלה עם החרדים ועם המשיחיים של סמוטריץ' ורפי פרץ. זאת התחייבות פומבית. לא בארבע עיניים".

ליברמן אף קרא למפלגות הציוניות להתאחד נגד המפלגות החרדיות. "מה שצריך לעשות בעניין החרדים זה להגיע לאמנה בין המפלגות הציוניות בנושא דת ומדינה, ולהגיד: 'זה מה שאנחנו מוכנים לתת, לא ניתן מילימטר יותר'.

"כעת החרדים משחקים בין כולם. כשהצענו את האמנה, גם כחול לבן וגם מפלגת  העבודה סירבו לחתום עליה. עד שהמפלגות הציוניות כולן לא יבינו שצריך להגיע לאמנה לאומית בנושאי דת ומדינה, שום דבר לא ישתנה. החרדים עושים 'מכרז של החשב הכללי' מי ייתן להם יותר. זה נוגד את תפיסת הציונות, שקמה כתנועת מחאה נגד הדת.

"אני מזכיר שתנועת ההשכלה חיכתה למשיח שיאסוף את היהודים לארץ ישראל, אבל התנועה הציונות נשענה על מנהיגים שהיו אפיקורסים מוחלטים כמו פינסקר ונורדאו והרצל וז'בוטינסקי שנסעו בשבת ואפילו אכלו כשר לפעמים. התנועה הציונית אמרה: 'אין לנו זמן לחכות למשיח אנחנו צריכים בכוחות עצמנו לאסוף את העם היהודי כאן'".

כשנשאל האם ייכנס לממשלה רחבה בראשות בנימין נתניהו, למרות שישראל ביתנו טוענת בכל הזדמנות כי ראש הממשלה נכשל, השיב ליברמן: "אני חושב שמי ששואל את השאלה הזאת מאד עוזר לביבי. כי ביבי מאד רוצה למקד את הקמפיין בשאלה מי יהיה ראש הממשלה. אני רוצה למקד את הקמפיין בשאלה איזו ממשלה זאת תהיה. אני חושב שהרבה יותר חשוב להקים ממשלה לאומית רחבה, גם אם יעמוד בראשה הליכוד עם ביבי.

"ביבי מאד רוצה למקד את הקמפיין בשאלה מי יהיה ראש הממשלה. אני רוצה למקד את הקמפיין בשאלה איזו ממשלה זאת תהיה"

"כשאתה אומר 'רק לא ביבי', אתה פשוט עוזר לו. כרגע אנחנו ניצבים מול יותר מדי אתגרים – גם כלכליים וגם ביטחוניים – ולכן חשוב מאד מבחינתי למקד את כל הקמפיין על השאלה איזו ממשלה זאת תהיה. אני לא רוצה שוב ממשלה עם סמוטריץ' ודרעי וגפני. אני לא רוצה את זה.

"אני חושב שחשוב לקבוע את העיקרון של שלוש המפלגות (ליכוד, כחול-לבן, ישראל ביתנו) ואני לא אכתיב לכחול לבן מי יהיה מועמד שלהם ואני לא אכתיב לליכוד מי יעמוד בראשו. אני חושב שצריך לתת לזמן לעשות את שלו".

"חברי כנסת תמהונים בליכוד"

ליברמן גם מתח באירוע ביקורת חריפה על מפלגת הליכוד של ימינו: "אתה מסתכל על התמונות בכנסת. בראשית ימי הכנסת אתה רואה את קדיש לוז ומנחם בגין. בכנסת ה-20 אתה רואה את אורן חזן ומירי רגב, וכל מיני אנשים מוזרים ותימהוניים כמו יהודה גליק, כמה כאלו. איך הגענו לכך? וזה משפיע על כל החיים. וזאת לא נוסטלגיה, אתה פשוט מסתכל על הדמויות מהכנסת הראשונה עד הכנסת 20, הכיוון הוא לא טוב, זה ברור.

אורן חזן ומירי רגב (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
אורן חזן ומירי רגב (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

"הליכוד זה לא ימין, וביבי זה לא ימין ולא שמאל, זה לא מרכז. זה סתם כדאיניק. והליכוד היום הוא סתם מפלגה פופוליסטית, כדאיניקית. אותו הדבר סמוטריץ' ורפי פרץ. הם לא ימין. הם שותקים כשביבי משלם פרוטקשן לחמאס, כשהוא מפחד לפנות את חאן אל-אחמר וסוסיה, כשהוא מכשיל עונש מוות למחבלים, הם כולם שותקים.

"הליכוד זה לא ימין, ונתניהו זה לא ימין ולא שמאל ולא מרכז. זה סתם כדאיניק. הליכוד היום זה סתם מפלגה פופוליסטית, כדאיניקית"

"גם מבחינה דתית, הכל כדאיניקי היום. בשנות החמישים הרב צבי יהודה קוק והבן של ז'בוטינסקי תרמו כסף לליגה למניעת כפיה דתית בישראל. וזה כל ההבדל. רק תאר לעצמך היום את הרב לאו או הרב יוסף מצטרפים לארגון כזה.

"גם כשאני מדבר על השירות המשותף וכל מה שהצבא עובר, כשמדברים על השירות המשותף: השירות המשותף התחיל בהקמת הנח"ל ב-48. השותפה המרכזית בהקמת הנחל הייתה בני עקיבא.

"וגם בתולדות עם ישראל – השופטת, המצביאה במקורות הייתה דבורה הנביאה. ואתה מסתכל אחר כך בכל ההיסטוריה: שרה גיבורת ניל"י, הצנחנית חנה סנש.

"וגם עכשיו, כשהייתי שר הביטחון, ראיתי את לוחמת מג"ב הדר כהן שנהרגה בפעולת טרור אבל הצליחה למנוע הרג המוני. ותסתכלו על הבחורה שהייתה מכונאית מסוקים מוטסת שנהרגה במלחמת לבנון השנייה. תמיד הנשים היו לוחמות בהיסטוריה היהודית ונתנו את ההשראה.

"אני תמיד מתווכח עם החרדים שאומרים 'אסור לשרת בצהל'. רוב גדולי ישראל שירתו בצה"ל. דוד המלך לא לחם? יהושע בן-נון היה יהודי פחות טוב מליצמן או גפני? רש"י עבד במשרה מלאה, הוא מבין פחות מהרבנים היום?

"היום אנחנו רואים כל מיני באבות, הכל עבודה זרה, אין קשר ליהדות. אז אנחנו עוברים תהליכים מוזרים בנושאי דת, בפוליטיקה, הכיוון הוא לא נכון. וההשתקפות לכך היא בכנסת ובהרכב שלה קודם כל. חייבים להילחם בזה".

עוד 1,400 מילים

הדבר הגדול הבא

אחרי שהפלסטינים דחו את התכנית הכלכלית של הבית הלבן, השאלה המעניינת היא מה יהיה הצעד הבא של אמריקה ● יש סיכוי שטראמפ ינסה להוביל להחלפת אבו-מאזן בהנהגה יותר קואופרטיבית ● אבל האפשרות המדאיגה באמת היא שהאמריקאים יתייאשו - וייתנו אור ירוק לסיפוח ההתנחלויות ● פרשנות

ג'ארד קושנר אומר דברים ומתכוון אליהם. בחודש שעבר הוא הסתייג בפומבי מהשימוש במונח "שתי מדינות" לתיאור הפתרון הרצוי לסכסוך עם הפלסטינים.

"אם אתה אומר 'שתי מדינות' לישראלים זה אומר משהו אחד, ואם אתה אומר 'שתי מדינות' לפלסטינים זה אומר משהו אחר", הסביר בראיון איתו. "אז אמרנו 'בואו לא נגיד את זה'. בואו נעבוד על הפרטים של המשמעות מאחורי המונח".

ואכן, התכנית הכלכלית בת 40 העמודים שחשף הבית הלבן בשבת לקראת "הסדנה הכלכלית" שתיערך השבוע בבחריין, מלאה בהצעות למימוש הפוטנציאל של הפלסטינים. היא מגיעה עם מסמך נלווה בן 96 עמודים של "תכניות ופרויקטים", המפרט את 50 מיליארד הדולר שיוקצו לרפורמה הכלכלית האזורית עד הדולר האחרון – החל מתכניות הכשרה ועד תיקוני כבישים. אך המסמך לא מציין פתרון של שתי מדינות. הוא לא מדבר על מדינה פלסטינית.

אתם יכולים לעבוד איתנו, אומר ממשל טראמפ לפלסטינים, או שאתם יכולים למנוע מהעם שלכם את ההזדמנות הייחודית הזו

נתון זה לא הפתיע את הנהגת הרשות, שהחליטה בדצמבר 2017 (כאשר דונלד טראמפ הכיר בירושלים כבירת ישראל) כי הממשל בארה"ב כל כך נוטה נגד הפלסטינים, וכה אוהד את ישראל, עד שהצעד הראוי היחיד הוא להחרים אותו.

טראמפ כבר גרם לזעם ברמאללה, כאשר מינה שגריר פרו-מתנחלי בישראל, ובכך שהפך להיות הנשיא האמריקאי המכהן הראשון שביקר בכותל המערבי.

מאז המשיך לעורר את זעם הרשות, עם סגירת הנציגות הפלסטינית בוושינגטון וקיצוץ הסיוע האמריקאי, בעיקר לסוכנות הפליטים הפלסטינית של האו"ם.

זמן קצר אחרי שארצות הברית ובחריין הודיעו על הסדנה שנערכת השבוע, הרשות הפלסטינית הצהירה כי לא תשתתף והפצירה בבנות בריתה לנהוג כמוה.

בדומה, זמן קצר לאחר פרסום התכנית הכלכלית בשבת, הפלסטינים דחו אותה, וביטלו אותה כניסיון לקנות אותם בתמורה לוויתור על שאיפותיהם הלאומיות.

בפני עצמה – התכנית מצוינת

אם מסתכלים עליה בפני עצמה, תכנית "שלום לשגשוג", עשויה להועיל מאוד לפלסטינים. היא מגדירה מסגרת עבודה לשיפור מהפכני בחייהם, לרבות השקעה ב"מסדרון מקשר" בין הגדה המערבית ועזה שיעבור לרוחבה של ישראל.

היא גם מראה אמפתיה לשאיפות הלאומיות של הפלסטינים. למעשה, התכנית מורה על הכרה באומה פלסטינית. פרק 2 של המסמך המרכזי נקרא: "העצמה של העם הפלסטיני: המשאב הגדול ביותר של כל אומה היא העם שלה".

ועל אף שהמסמך לא מעודד מדינה פלסטינית, הוא גם לא שולל אותה. למעשה, כותבי המסמך הבהירו כי פתרון פוליטי מקובל על שני הצדדים של העימות הישראלי-פלסטיני הוא תנאי מוקדם לחזון זה של מהפכה כלכלית.

התכנית הכלכלית החדשה גם מראה אמפתיה לשאיפות הלאומיות של הפלסטינים. למעשה, התכנית מורה על הכרה באומה פלסטינית

עם זאת, כמובן שהתכנית לא נולדה בתנאי מעבדה. היא מתפרסמת בחודש ה-29 לכהונת טראמפ, בזמן שראש הממשלה נתניהו לא יכול להתלהב יותר מהיחסים שלו עם הממשל האמריקאי, ובזמן שהפלסטינים לא יכולים להיות פחות שמחים.

ולכן, הגיוני יותר לקרוא לה תכנית "זה מה שאתם מוותרים עליו" לפלסטינים.

אתם יכולים לעבוד איתנו, אומר ממשל טראמפ (הפסקה הפותחת של התכנית מתארת אותה כ"הזדמנות היסטורית של העם הפלסטיני לעתיד טוב יותר לילדים שלו"), או שאתם יכולים למנוע מהעם שלכם את ההזדמנות הייחודית הזו.

למסר הזה, יו"ר הרשות עבאס, כבר הגיב באופן צפוי ומהדהד ב"לך לעזאזל". לכן, השאלה המעניינת באמת היא מה יהיה הצעד הבא של ממשל טראמפ.

שני תרחישים קיצוניים

כשהוא חמוש בחזון לעתיד טוב יותר לפלסטין, ובסיוע חלק מבנות הברית העשירות שלו באזור, ייתכן שממשל טראמפ ישאף לעקוף את הרשות הפלסטינית הסרבנית – ולטפח שם הנהגה חלופית. בשלב זה, המסלול הזה נראה לא סביר. פלסטינים מהימנים שמוכנים ומסוגלים להתנגד לרשות הם מצרך נדיר.

האם הממשל הכין מראש אסטרטגיית גיבוי לאפשרות שעבאס לא ישתף פעולה? ניתן להניח כי התשובה לכך היא כן, אך קשה לדמיין איך מסלול שכזה ייראה.

לחלופין, אולי נראה את טראמפ נוזף בפלסטינים, מרים ידיים בדרמטיות כמוותר על הכל, ומאפשר לנתניהו לספח הדרגתית את ההתנחלויות – מהלך שכנראה יתקבל באהדה אצל השגריר דייוויד פרידמן והשליח למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט.

אם התרחיש האחרון יתממש, הוא עשוי לסלול את הדרך לאסון של מדינה אחת, שבה ישראל והפלסטינים נמצאים במקביל גם בעימות וגם בקשר שלא ניתן להתירו, והאופי היהודי-דמוקרטי המהותי של ישראל יעמוד תחת סכנה.

המאמר פורסם לראשונה ב-The Times of Israel

עוד 608 מילים

הפלסטינים הודיעו רשמית: נחרים את הפסגה בבחריין

הרשות הפלסטינית הודיעה כי לא תשלח נציג מטעמה לכנס "שגשוג לשלום" בבחריין כחלק מתוכנית המאה של דונלד טראמפ ● הכנס צפוי להתקיים בבחריין בעוד כחודש בהשתתפות מנהיגים מכל העולם

דניס רוס, השליח האמריקני המיתולוגי למזרח התיכון, אינו אופטימי ● הוא תוקף את ״תוכנית המאה״ השאפתנית של טראמפ ("הכניסו את המנהיגים הערבים למגננה") ומודאג מהקשר ההדוק בין נתניהו לנשיא הרפובליקאי ● ראיון בלעדי

המדינאי האמריקאי הוותיק דניס רוס מעריך כי יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ידחה על הסף את תוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

"אני לא אופטימי", אומר רוס בראיון ל״זמן ישראל״. "לדעתי, אבו מאזן הולך לדחות את היוזמה האמריקאית בלי לראות אותה כלל".

רוס היה המתווך הראשי בשיחות השלום שהתקיימו בין ישראל לבין הפלסטינים והסורים, בתפר שבין שנות התשעים של המאה הקודמת לבין שנות האלפיים.

הוא כיהן כשליח המיוחד למזרח התיכון מטעם ממשל הנשיא הדמוקרטי ביל קלינטון; היה המוציא לפועל של פסגת ואי ב-1998 בין קלינטון, בנימין נתניהו, ויאסר ערפאת; פסגת קמפ דייוויד ב-2000 (בין קלינטון, אהוד ברק וערפאת); ופסגת שפרדסטאון באותה שנה (קלינטון, ברק, ופארוק א-שרע הסורי). הידע שלו בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ונסיונות האמריקאים להביא שלום לאיזור, רב יותר משל כל אדם אחר.

בנימין נתניהו ודונאלד טראמפ (צילום: (AP Photo/Susan Walsh)
בנימין נתניהו ודונאלד טראמפ (צילום: (AP Photo/Susan Walsh)

גם בממשל התזזיתי של טראמפ נועצו בו בחודשים האחרונים באופן לא רשמי, בכל הנוגע לאזור שאותו הוא מכיר כאת כף ידו. למרות זאת, רוס אומר ל"זמן ישראל", שאינו יודע מה יש ב"תוכנית המאה" של טראמפ – תוכנית השלום השאפתנית של הבית הלבן, שאמורה להיות מוצגת ככל הנראה בחודש יוני.

יחד עם זאת, לרוס אין ציפיות גדולות מתוכנית השלום של טראמפ, והוא סבור כי כדי לאלץ את אבו מאזן להיכנס לשיחות, "הממשל בארה"ב זקוק למנהיגים ערבים, שיאמרו שהתוכנית האמריקנית היא תוכנית רצינית. זה לא יכול לקרות אחרי ההכרה האמריקנית בריבונות ישראל בגולן, ואחרי שבממשלת ישראל מדברים על סיפוח בגדה".

רוס מדגיש כי המחוות האמריקניות כלפי ישראל, "הכניסו את המנהיגים הערבים למגננה. עכשיו הם לא יכולים לומר שמדובר בתוכנית רצינית, מבלי שתהיה מדינה פלסטינית, שבירתה במזרח ירושלים. אילו מנהיגי מצרים, ירדן מרוקו, סעודיה והאמיריות, היו אומרים שזה רציני, לאבו מאזן היה קשה להתחמק".

דניס רוס ובנימין נתניהו, 1997 (צילום: AP Photo/Rick Bowmer)
דניס רוס ובנימין נתניהו, 1997 (צילום: AP Photo/Rick Bowmer)

בן בישראל

רוס (70) כיהן בממשלים רפובליקאים ודמוקרטים: הוא שירת בפנטגון תחת הנשיא ג'ימי קרטר; היה יועץ הנשיא רונלד רייגן למזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי, מנהל התכנון המדיני במשרד החוץ של הנשיא ג'ורג' בוש האב; כאמור, שליח מיוחד של הנשיא קלינטון למזרח התיכון; ויועץ מיוחד לשרת החוץ הילרי קלינטון (בממשל ברק אובמה) למפרץ הפרסי ודרום מזרח אסיה. ההתמקדות שלו שם היתה בנושא האיראני.

לצד עבודתו הדיפלומטית, הוא שומר לישראל פינה חמה בלב. רוס הוא יהודי החי בוושינגטון, ואחד משלושת ילדיו חי בישראל. כיום, הוא בכיר במכון המחקר "מכון וושינגטון למזרח התיכון", ועומד בראש "המכון למדיניות העם היהודי", מכון מחקר שבסיסו בירושלים, שהוקם על ידי הסוכנות היהודית במטרה לעקוב אחר מצבו של העם היהודי.

דניס רוס ויאסר ערפאת, 1998 (צילום: AP Photo/Adel Hana)
דניס רוס ויאסר ערפאת, 1998 (צילום: AP Photo/Adel Hana)

ואם יש משהו שמדאיג אותו במיוחד, זהו שיתוף הפעולה ההדוק, לעתים עד כדי הזדהות מוחלטת, בין ממשל הנשיא טראמפ לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו.

"חשוב שיהיו לממשלת ישראל קשרי עבודה טובים עם הממשל האמריקאי – והכוונה היא לכל ממשל – דמוקרטי או רפובליקאי", אומר רוס, "אבל אסור לממשלה להגזים ולטפח קשרים עם מפלגה אחת בלבד. כשהתארחתי בישיבת ממשלה בישראל, אמרתי לשרים, שחשוב שלכל ממשלה יהיו קשרי עבודה עם הממשל האמריקאי, והזהרתי אותם שאסור להגזים ולעבוד רק עם צד אחד".

אזהרה אישית

את הקשר בין ישראל וארצות הוא מתאר כ"קשר של אינטרסים וערכים משותפים. שתי דמוקרטיות, העומדות מול איומים דומים. מרבית האמריקאים מבינים זאת. העניין הוא, שחצי מחברי המפלגה הדמוקרטית רואים כיום את ישראל באור שונה – וזהו סיכון".

לדבריו, ההתייצבות הגורפת של ירושלים לימינו של טראמפ, עלולה לסכן את הקשר של ישראל עם יהדות ארצות הברית – וכתוצאה מכך את הקשר בין שתי המדינות: "המצב יחמיר אם לא תהיה לישראל תמיכה יהודית. למדיניות יש מחיר. נכון להיום, המחיר הוא שישראל זוכה לתמיכה של הרפובליקאים, של העצמאים ושל חצי מהדמוקרטים, כך שעדיין מדובר ברוב מובהק. אבל המגמה מדאיגה".

דניס רוס ושמעון פרס, 2011 (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)
דניס רוס ושמעון פרס, 2011 (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)

רוס מוסיף כי, "אם תיצרו את התחושה שהאידיאולוגיה שלכם דומה לזו של ממשל טראמפ, אתם מתנכרים לעובדה ש-75% מיהודי ארה"ב הם הגרעין הקשה של מתנגדיו. ישראל חייבת לעשות הכל כדי להגיע ללב של הדמוקרטים והיהודים הלא אורתודוקסים. כרגע יש לישראל דימוי שהיא מתעלמת מהדמוקרטים ומהיהודים הלא אורתודוקסים. כשאתם מקבלים החלטה נגד מתווה הכותל (שנועד להקל על זרמים נוספים ביהדות את הגישה לכותל, יב"ח), אתם מתנכרים ל-90% מהיהודים בארה"ב. זה צריך להפעיל אצלכם פעמון אזעקה. יש סכנה. אם תאבדו 90% מהיהודים שאינם אורתודוקסים, לא תהיה לכם תמיכה מצד הקונגרס האמריקאי. זה בטוח".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
@Shai Parnas: לא צריך להגזים. חשבנו שצריך לדווח מה יש לאדם מעורב במשך שנים - ולא משנה א... המשך קריאה

@Shai Parnas: לא צריך להגזים. חשבנו שצריך לדווח מה יש לאדם מעורב במשך שנים – ולא משנה אם אתה מסכים איתו או לא, אי אפשר להתווכח על רמת המעורבת שלו. זה לא פרופיל או ראיון מעמיק שבא לעמת אותו עם שגיאות עבר או תפישות מדיניות שגויות. אם כי, זה נושא מעניין לכשעצמו – לא רק מול רוס אלא מול כל אלו שנכשלו במשימה במשך השנים, כי הם כנראה היו שבויים בתפישות שגויות (ההוכחה שהן שגויות היא בפודינג, כמו שאומרים). תודה על ההערה – וההצעה 🙂

חבל שאין התייחסות ביקורתית לדברים של רוס עצמו בראיון. הוא תעמולן ותמיד היה. כמו כן מפי הכתב: "הידע שלו בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ונסיונות האמריקאים להביא שלום לאיזור, רב יותר משל כל... המשך קריאה

חבל שאין התייחסות ביקורתית לדברים של רוס עצמו בראיון. הוא תעמולן ותמיד היה. כמו כן מפי הכתב:
"הידע שלו בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ונסיונות האמריקאים להביא שלום לאיזור, רב יותר משל כל אדם אחר" – רוס מתאר כיצד ישראל יצאה למלחמת לבנון הראשונה עקב רצח השגריר (הוא מתכוון לכך ולא מתייחס לכך שזו העילה הישראלית הרשמית והסיבות הן אחרות לגמרי). ההתייחסות שלו לכשלון קמפ דיוויד ולאחריות הישראלית האמריקאית של כשלון הפסגה ומה שקרה לאחר מכן אפולוגטי במקרה הטוב ושקר מוחלט במקרה הנכון. הוא גם מעולם, לפי ידיעתי, לא התייחס לפלסטיין פייפרס (2011) שחשפו כמה רחוק הלכו הפלסטינים במו"מ וכמה ישראל וארה"ב נגד הסכם שלום בדמות שתי מדינות לשני עמים. בקיצור תעמולן שנשביתם במילותיו – לא ניסיתם לעמת אותו עם תפקידו ואחריותו למצב הנוכחי – לא שונים מכל אמצעי תקשורת אחר

עוד 633 מילים ו-2 תגובות
סגירה