ד"ר יוסף זוהר
הזמן של
ד"ר יוסף זוהר

ד"ר יוסף זוהר הוא חוקר ומרצה למשפט פלילי במוסדות טוטאליים להשכלה גבוהה. מנסה להבין מדוע הפתולוגיות במשפט הפלילי נוטות להחריף זו את זו. עדיין מתרגש מהספר הקבצן השביעי שנולד בזמן אמת כיומן באבו-כביר. "כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת, לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז, כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז."

תקשורת אהובתי

התקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה, והיכן שהידיעה העיתונאית מקדימה את מערכת אכיפת החוק ומדרבנת או מבקרת אותה, היא עושה עבודת קודש. אך כאן הגבול שצריך לשים, וחייבים לאסור על ניהול חקירות ומשפט בתקשורת, בין אם מדובר על ראש הממשלה או על אחרון האזרחים.

בשם חופש העיתונות, משפט-תקשורתי מספק אולי את יצר המציצנות של הציבור, אך בעיקרו הוא מלהיט את היצרים, ואינו תורם לאמון. לא במערכת המשפט, לא בגורמי אכיפת החוק ולא בתקשורת עצמה. לפיכך משפט-תקשורתי אינו שומר על חירות האדם ואינו מקדם את הדמוקרטיה.

בשם חופש העיתונות, משפט-תקשורתי מספק אולי את יצר המציצנות של הציבור, אך בעיקרו הוא מלהיט את היצרים ואינו תורם לאמון. לא במערכת המשפט, לא בגורמי אכיפת החוק ולא בתקשורת עצמה

נשיא המדינה ראובן ריבלין, בהיותו יו"ר הכנסת, אמר את הדברים הבאים:

"רבותי חברי הכנסת, אנשי ציבור ומשפטנים מעולים הנמצאים כאן, אנחנו נמצאים גם במדינה שבה יש חשד גדול לסימביוזה בין המשטרה לתביעה ולעיתונות, כאשר בן-אדם יכול למצוא את עצמו עדיין נמצא בחדר, בחקירה, ובאותה שעה, מעל מרקע הטלוויזיה, מצטטים את דבריו ומוסרים מה הוא אומר לשוטרים באותו רגע, בזמן אמת, בו-זמנית" (ועדת החוקה חוק ומשפט, 19.08.2003)

נשיאת מועצת העיתונות והתקשורת בישראל דליה דורנר, בהיותה שופטת בית המשפט העליון, אמרה את הדברים הבאים:

"יש לי חשש מבוסס, כי בפרסומיה התקשורת אכן משפיעה על שיקול דעת השופט בערכאות הדיוניות. הדברים הנכתבים והמשודרים הם כה בוטים, עד כי לא יכול להיות ספק כי קיים אצל המפרסמים הרצון להשפיע על תוצאות המשפט", כנס "האם בתי המשפט בישראל מרשיעים חפים מפשע?" (אוניברסיטת תל-אביב, נובמבר 2003. משה גורלי, הארץ 12.11.2003)

ואני האזרח הקטן, למדתי על הסימביוזה המסוכנת בין התקשורת לגורמי אכיפת החוק, מבשרי.

כמה מהשיעורים שחוויתי פרסתי ברשימה, "עצמאות, חירות ובטיחות במשפט הפלילי", ולהלן שלושה קטעים מתוך יומן שכתבתי בזמן אמת בתקופת מעצרי לפני כ-17 שנה.

הקטע הראשון מתאר את ההפתעה שחיכתה לי בפתח בית המשפט בת"א, כאשר ב"תיאום מופלא" חיכו לי ניידות תקשורת ועשרות כתבים וצלמים.

הקטע השני מתאר את "האחווה" בין השוטרים לכתבים במסדרון בית המשפט.

הקטע השלישי מתאר את "קבלת הפנים" שערכו לכבודי במועד הגשת כתב האישום.

את היומן שיבצתי בלב הספר הקבצן השביעי וכללתי בו מסיפוריהם של האנשים שהכרתי מאחורי הסורגים ושלחלקם שמורה בליבי פינה חמה עד היום. מסגרת הספר מספקת את הרציונל להתגייסותי ליוזמות לתיקון מערכת המשפט. הספר זמין להורדה ולקריאה חופשית באתר.

הארכת מעצר

למחרת המעצר התעוררתי מוקדם, והתפניתי בשירותי בול קליעה שבתא. הוקל לי כשראיתי שלמרות הלחץ הגוף שלי מתפקד. לאחר הנחת תפילין קראתי כדרכי במסכת אבות. הגעתי לפסוק: "רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד, פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך". תפסתי שעליי להיצמד לעובדות, וירדתי ממחשבת ההבל לבקש היפנוזה. הדברים שראו עיניי הם שהיו.

ואני האזרח הקטן, למדתי על הסימביוזה המסוכנת בין התקשורת לגורמי אכיפת החוק, מבשרי, כשחיכתה לי הפתעה בפתח ביהמ"ש בת"א, כאשר ב"תיאום מופלא" חיכו לי ניידות תקשורת ועשרות כתבים וצלמים

כשבאו החוקרים לאסוף אותי לדיון על הארכת המעצר, סירבתי להצעתם להחזיר לי את השרוכים ואת החגורה. כך, אף אחד לא יוכל להוריד אותם ממני שוב. בניידת ביקשתי שיחזירו לי את השרשרת, ולהפתעתי, החוקר הראשי שלח את חברו חזרה לתחנה להביא אותה עבורי, וזה היה אדיב לענוד לי אותה, שכן ידיי היו אזוקות.

בפתח בית המשפט בתל אביב חיכו לנו ניידות תקשורת ועשרות צלמים וכתבים. בתוך ניידת המשטרה, שאלו אותי החוקרים אם אני רוצה לכסות את פניי. בלי לחשוב עניתי, "מה פתאום!" ויצאתי זקוף ככל יכולתי ושלא כהרגלי. מחוץ לניידת החזיקו אותי החוקרים משני צדדיי לראווה מול המצלמות, כאילו הייתי חיה שצדו. מצלמות ומיקרופונים נדחפו לפניי וכתבת שאלה, "יוסף זהר, אתה רצחת את אבא שלך"? חשתי נרדף. בעצבנות משכתי איתי את החוקרים שהיו מחוברים לידיי באזיקים. עכשיו אני הובלתי אותם, בלא לדעת בעצם לאן הולכים. השניים מיהרו בעקבותיי, כשהם נתקלים באנשים מסביב. האטתי ותוך כדי הליכה אמרתי לכתבים שהמשיכו לעקוב אחרי, "עוצרים פה היום אדם חף מפשע…".

בעודי ממתין על הספסל יחד עם שניים מהחוקרים, הגיע דרור עורך הדין. הוא הביא לי מהבית את הז'קט הכחול, וסיפר שבני משפחתי וחברים רבים נמצאים כבר באולם. אחר כך אמר, "אינני יודע למה התכוונה, אבל רחל ביקשה למסור לך שהלביאה שומרת עליך". המלים הללו ריגשו אותי ונסכו בי שלווה.

בניידת המשטרה, שאלו החוקרים אם אני רוצה לכסות את פניי. בלי לחשוב עניתי "מה פתאום!" ויצאתי זקוף ככל יכולתי. מחוץ לניידת החזיקו אותי החוקרים משני צדדיי לראווה מול המצלמות, כאילו הייתי חיה שצדו

כתב אישום

23.03.2003 – יום ראשון, לפני הצהריים, מרתף בית המשפט בתל אביב

כשמעלים אותי מהמרתף לאולם, אברהם, השוטר המזוקן בעל העיניים הטובות, אומר לי: "לא תשים מכשול לפני עיוור", ומזהיר אותי שצלמים נמצאים באולם, כנראה בעקבות פרסום הידיעה בדבר הגשת כתב האישום נגדי. רגע לפני שאנחנו נכנסים למעלית השירות, אברהם מסתובב אליי ואומר לי שהוא מאמין בחפותי, ולכן אינו יכול לאזוק אותי. באותה נשימה הוא מבקש, שכשאראה את קרוביי, לא אצא מעבר לדוכן הנאשמים. עניתי לו שאינני יכול להבטיח זאת, נטלתי את האזיקים מידיו ואזקתי את רגליי בעצמי.

דרור כבר חיכה בפנים, וביקש ממני לא להגיב לתקשורת. הוא מכנה אותי, "דניאל בגוב האריות", ובאמת השתדלתי להפגין שוויון נפש. אני לא שם, אך בכל זאת משתדל ככל יכולתי להקרין כלפי בני משפחתי והחברים רוגע וביטחון. עליי לטעת בהם שוב ושוב את האמונה, שהם לא סתם מגיעים לבית המשפט, שזה חשוב לי ואני מעריך זאת מאוד. קראתי את כתב האישום ומצאתי את רחל בין עדי התביעה. הנחתי שהם ינסו להכשיל אותה, ויהיה לנו קשה לתקשר בתקופת המשפט.

נעמדתי והקראתי את השיר של טשרניחובסקי, "אני מאמין", מול פניה של אמא. היא הזדקפה מול המצלמות. בתחילה בכתה, אך התעשתה ואמרה בצורה ברורה, כי לא ייתכן שפושע יעמוד זקוף מול המצלמות.

השיר "אני מאמין" בכתב ידו של שאול טשרניחובסקי
השיר "אני מאמין" בכתב ידו של שאול טשרניחובסקי

זה ריגש אותי מאוד, ולא יכולתי להתבונן בה. התיישבתי והשתדלתי להתעשת. אחר כך אמרתי לכתבים, "בחוץ חושבים שמאחורי סורג ובריח נמצאות חיות, אבל אני מצאתי כאן בני אדם. חברי סולטאן מכפר ליד שכם שר לי בשבת את סיפור יוסף מהקוראן, והזכיר לי שגם בבור הגדול ביותר אלוהים נמצא, ושמי שהכניס אותי לבור הוא שיוציא אותי". דרור ושרון ניגשו אליי ולחצו את ידי בחוזקה. עיניו של דרור ברקו.

הוציאו אותי מהאולם ולאחר כחצי שעה העלו אותי שוב, והשיבו אותי על ספסל בהמתנה להקראת כתב האישום. עציר התיישב לידי ואחר כך הגיע סולטאן אזוק לעוד שני אסירים. התרוממתי, לחצתי את ידו ואמרתי לעבר רחל, "תכירי, זה סולטאן". בתחילה ניסתה להסות אותי, אך חזרתי והדגשתי, "זה סולטאן חברי", והיא קיבלה זאת.

רגע לפני שאנחנו נכנסים למעלית השירות, אברהם מסתובב אליי ואומר לי שהוא מאמין בחפותי, ולכן אינו יכול לאזוק אותי

ביקשו ממני לעמוד, הקריאו לקונית את כתב האישום ואספו אותי חזרה לפיר המעלית. לפני שיצאתי מהאולם אמא אמרה לי בטון מצווה כהרגלה, "תתרכז רק בעצמך, אם אין אני לי מי לי". חשבתי רגע ועניתי, "אם אני רק לעצמי מה אני?"

דרור נפרד ממני בפתח המעלית ואמר לי שאני חזק מדי. הוא צדק. האדרנלין בכל זאת פעפע בי. עליי ללמוד לפעול בשוויון נפש, מתוך תחושת חוסר כוח מוחלט. חוזק זה אשליה שמתנפצת מהר. רק בשחרור המוחלט מאשליית העוצמה נמצאת העוצמה האמיתית. עליי לעבור עוד כברת דרך כדי להגיע לשם. חברי למעצר שהם כ"קבצנים בבקתה בקרחת היער המוארת תמיד" מהמעשייה, ידריכו ויגדלו אותי עד שאהיה מוכן לכך.

ד"ר יוסף זוהר הוא חוקר ומרצה למשפט פלילי במוסדות טוטאליים להשכלה גבוהה. מנסה להבין מדוע הפתולוגיות במשפט הפלילי נוטות להחריף זו את זו. עדיין מתרגש מהספר הקבצן השביעי שנולד בזמן אמת כיומן באבו-כביר. "כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת, לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז, כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז."

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,098 מילים

ממשלת האחדות - ייעוד של שיתוף פעולה למען חיים טובים יותר יחד

את תוכן הנאום הנ"ל אני מבקש להקדיש להצלחת ממשלת האחדות שזה עתה מוקמת. בעת הזו, כמו הדמוקרטיה עצמה, גם היא הפתרון הפחות גרוע ולפיכך הדבר הנכון לכוננו.

נשאתי את הנאום במאי 2018 בטקס קבלת תואר דוקטור כנציג הדוקטורים הצעירים. הדוקטורט בהנחיית הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל, אושר ביוני 2017, ולהפתעתי המוחלטת (שכן המחקר לתואר שלישי, ניתוח כלכלי ותורת-משחקי של תופעת עסקאות הטיעון, היה רווי קשיים ויותר מפעם אחת תהיתי אם אצליח לסיימו), נבחרתי לנאום בטקס.

את תוכן הנאום שנשאתי בטקס קבלת תואר הדוקטור שלי אני מבקש להקדיש להצלחת ממשלת האחדות שזה עתה מוקמת. בעת הזו, כמו הדמוקרטיה עצמה, גם היא הפתרון הפחות גרוע ולפיכך הדבר הנכון לכוננו

היומרה התמימה של הדברים שאמרתי נראית לי כעת מתאימה לבקש שתיושם על ידי המנהיגות הישראלית הבכירה עם כינונה של הממשלה; "…לפעול ברוח ציבורית לטובת הכלל…, אחריות משותפת שאף שבט בחברה הישראלית, החרדי, החילוני, הדתי או הערבי – לא ירגיש שציפור נפשם נמצאת בסכנה או תחת איום…, ייעוד של שיתוף פעולה למען חיים טובים יותר יחד…" ועוד שלל תקוות.

מעטים מבין הנוכחים בטקס הבינו למה התכוונתי כשאמרתי: "אני ניצב בפניכם היום, כאן בלב הכרמל, נרגש עד עמקי נשמתי, וכנגד כל הסיכויים". העובדה שניצבתי בטקס היא תּוֹלָדָה ישירה של בני משפחה וחברים קרובים אשר נתנו בי אמון בזמן אמת, ושל מנחים אשר האמינו בחשיבות מחקרי ובמחוייבות שלי לסיימו. לא אשכח זאת לעולם.

אמון חברתי מותנה באמונה בכנותם, ביושרם ובאמינותם של אחרים בסביבתנו החברתית. זהו מרכיב משמעותי בחוסן הפרטי והקהילתי וביכולת ההתמודדות של פרטים וחברה עם כל משבר.

בהתמודדות עם מגפת הקורונה נוכחנו במנהיגות אחראית ומחוייבת שהובילה החלטות לא פשוטות באופן שקוף לציבור תוך מאמץ לסייע לאוכלוסיות פגיעות, וב"פניה היפות של החברה הישראלית", כפי שהגדיר זאת נשיא המדינה, בשיתוף פעולה וערבות הדדית, ומיזמי תמיכה פרטיים רבים ושונים.

אבל חוסן הוא משאב מתכלה, ועל המנהיגות שלנו לזכור כי אמון בהנהגה הוא מרכיב חשוב בבניה ושמירה על חוסן חברתי, קהילתי וגם לאומי. הצלחת היציאה מהמשבר, תלויה אם כן אף היא באמינות ההנהגה המשותפת של ממשלת האחדות, ובמחוייבותה לטפל ביעילות באתגרי הבריאות, החינוך, הכלכלה, המשפט ועוד.

בהתמודדות עם מגפת הקורונה נוכחנו במנהיגות אחראית ומחוייבת שהובילה החלטות לא פשוטות באופן שקוף לציבור תוך מאמץ לסייע לאוכלוסיות פגיעות, וב"פניה היפות של החברה הישראלית", כהגדרת הנשיא

אני תקווה שלמרות הכל, וגם אם יש האומרים כנגד כל הסיכויים, תצליח הממשלה החדשה לעבוד יחד כתף אל כתף בשיתוף פעולה ובאמון הדדי, ותשרת נאמנה את אזרחי המדינה עד תום כהונתה.

נאום טקס קבלת תואר דוקטור

"חברי נשיאות נכבדים, סגל אקדמי ומנהלי, בני משפחה, חברים וחברות יקרים, עמיתי מקבלי תואר דוקטור, קהל נכבד,

אני ניצב בפניכם היום, כאן בלב הכרמל, נרגש עד עמקי נשמתי, וכנגד כל הסיכויים.

לפני כמאה שנה הגיעו לחיפה סבי רבי, יוסף קוצ'ר וסבתא רבא, חיה היפה מלובלין פולין, ושכרו דירה מול הנמל, בדרך נצרת, כיום דרך חטיבת גולני.

ב-1929, בימי מאורעות תרפ"ט, ניצב בעל הבית הערבי בחזית הבניין בו התגוררו ועצר בגופו את הפורעים.

הסיפור המשפחתי שלי מייצג בעיני את עוצמת המתחים השורה בארץ הזו וגם את האחווה הטמונה בה, עד כדי הקרבה עצמית.

בעבודת הדוקטורט חקרתי דינמיקה של החלטות שיתופיות, תהליכים המזינים ומעצימים את עצמם, ואת האפשרות לעצב כללים שירתמו את האינטרסים הצרים הפועלים על מקבלי החלטות, לפעול ברוח ציבורית, לטובת הכלל.

אמנם בחרתי להתמקד בחקר תופעות במערכת המשפט הפלילי, אך המסקנות העקרוניות זהות לכל תחומי החברה. המרתק בעיני, שאותם ענקים מהם שאבתי השראה ונעזרתי בכלים שפיתחו, היטיבו לראות את החברה מתוך התבוננות בתהליכים דומים המתחוללים בטבע, בביולוגיה, בפיזיקה ובכל מקום אליו נשאו עיניהם לראות.

בעבודת הדוקטורט חקרתי דינמיקת החלטות שיתופיות, תהליכים המזינים ומעצימים עצמם, ואת האפשרות לעצב כללים לרתימת האינטרסים הצרים הפועלים על מקבלי החלטות, לפעול לטובת הכלל

המחקר שלי התאפשר בזכות מנחים מתחומי דעת שונים שמצאו בתחילת הדרך את רעיון המחקר מספיק חשוב כדי לסייע בידי להגשימו, וליוו אותי במסע עד להשלמתו.

תנאי נוסף שאפשר את המחקר, הוא קיומה של תכנית לימודים ייחודית לתואר שלישי, בנושאים בין-תחומיים, שפתחה הרשות ללימודים גבוהים באוניברסיטת חיפה.

אוניברסיטת חיפה ייחודית גם במחוייבותה לפיתוח מודעות בין-תרבותית וטיפוח מנהיגות קהילתית יהודית-ערבית.

אני מלא הערכה והכרת תודה הן על כך והן על כך.

זהו לדעתי תפקיד האקדמיה; להיות בית לקידום והפצת הידע האנושי, ובמה לטיפוח שיח קשוב למחלוקות, תוך שמירה על כבוד הדדי. גם אם לא נסכים בינינו, יהיה אשר יהיה הנושא, אם נהיה פתוחים לשמוע את קולו של האחר, נוכל לכל הפחות להבין, ואולי גם לגשר.

באקדמיה אנחנו בני בלי גיל. לא הגיל הביולוגי קובע אלא הבשלות המחקרית. וזו, אין לה שיעור ולא תאריך תפוגה, ניתן להמשיך ולהיות צעיר נמרץ ברוח ובה בעת להמשיך ולהשביח במחקר. וניתן, כפי שהתרשמתי מהעשייה הרבה של המנחים שלי, לשאת את התארים כמנוף לקידום המטרות החברתיות בהן אנחנו מאמינים.

קהל יקר, לא ניתן להתעלם מכך שהאתגרים סביבנו מתעצמים. צמוד לגבולותינו נאבקים על משאבים, אמונות ושליטה, ומאז ימי המלחמה הקרה לא הייתה סכנה להתלקחות מלחמה גרעינית כבימים אלו. האנושות נדמית לרגעים כנוסעים על ספינה רעועה המתווכחים על מקום ישיבה בעודם מתקרבים למפל, במקום להושיט יד אחד לשני על מנת להגיע לחוף מבטחים.

אני מאמין באדם, בכוחו של היחיד לעמוד בפרץ מול נחשול המאיים לשטוף אותו, ביכולתו למצוא את תעצומות הנפש, לפעול ולחולל שינוי.

ומה תפקידנו האינטלקטואלים הצעירים? חלקנו יפרחו באקדמיה, וחלקנו ימריאו לתפקידים בהנהגת החברה ובתעשייה. הלוואי אמן.

פה, בארץ הקטנה הזו, מקום מפגש יבשות, תרבויות ועמים, לכל אחת ואחד מאיתנו תרומה ייחודית, אנו יכולים להמחיש בחיינו המשותפים שאפשר גם אחרת.

כשם שאמר נשיא המדינה ראובן ריבלין, יש לנו אחריות משותפת שאף שבט בחברה הישראלית, החרדי, החילוני, הדתי או הערבי – לא ירגיש שציפור נפשם נמצאת בסכנה או תחת איום. כך, אף שבט לא יוכל להימלט מנשיאה באחריות לגורלה ועתידה של מדינת ישראל וכלל החברה הישראלית.

כשם שאמר נשיא המדינה ראובן ריבלין, יש לנו אחריות משותפת שאף שבט בחברה הישראלית, החרדי, החילוני, הדתי או הערבי – לא ירגיש שציפור נפשם נמצאת בסכנה או תחת איום

כמי שרוצה לראות את בנותיו וילדיהן לעתיד משגשגים בארץ הזו, אני מאמין שכך נכון ואפשרי. כשמבינים שסולידריות עדיפה על מגזריות, ניתן להפוך זאת לייעוד של שיתוף פעולה למען חיים טובים יותר יחד.

תהא זו מינחת תודתנו למנחים ולאוניברסיטה, לבני המשפחה; להורים, לחמות ולחם האהובים, לבני זוגינו ולילדינו הנפלאים ולחברים יוצאי הדופן שתמכו בנו לאורך הדרך.

הבה ויחד נפיק את המיטב מפיסת האדמה הקטנה, הנפלאה והמיוחדת עליה אנו פוסעים, ומתוך ההתמודדות היומיומית עם אתגרים, נמחיש כיצד ניתן ליצור חיבור אמיתי, צמיחה ושגשוש.

אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,
אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיּוֹם,
אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְּׂאוּ שָׁלוֹם
אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְאֹם.

תודה רבה ובהצלחה לכולנו!

ד"ר יוסף זוהר הוא חוקר ומרצה למשפט פלילי במוסדות טוטאליים להשכלה גבוהה. מנסה להבין מדוע הפתולוגיות במשפט הפלילי נוטות להחריף זו את זו. עדיין מתרגש מהספר הקבצן השביעי שנולד בזמן אמת כיומן באבו-כביר. "כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת, לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז, כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז."

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 987 מילים

עצמאות, חירות ובטיחות במשפט הפלילי

בשבת א' אייר, חל יום השנה השמונה עשרה לפטירתו של אבי משה זהר, בן כפר סירקין, גיבור מלחמות ישראל ויקיר תעשיית היהלומים, לאחר מאבק של גבורה במחלת ניוון שרירים ALS.

במרץ 2003, כשנה לאחר פטירתו הואשמתי על לא עוול ברציחתו, רצח שלא היה.

קרוב לחמש שנים לקח להוכיח את חפותי עד שזוכיתי זיכוי מלא פה אחד, ולאחר מאבק של כארבע שנים נוספות הפרקליטות והמשטרה הסכימו לפצות את זוגתי ואותי על הנזק והעוול שגרמו לנו.

כשנה לאחר פטירת אבי הואשמתי על לא עוול ברציחתו. קרוב ל-5 שנים לקח להוכיח את חפותי עד שזוכיתי זיכוי מלא פה אחד. לאחר 4 שנות מאבק נוספות, הפרקליטות והמשטרה הסכימו לפצות אותי על הנזק והעוול

ב 15 בנובמבר 2007, שעות ספורות לאחר שחזרתי מבית המשפט המחוזי בת"א לביתי, חופשי מחרב הסכנה להרשעת שווא ברצח שלא היה, התקשר אלי קצין משטרה בכיר בדימוס, ברך אותי על הזיכוי וסיפר לי שכבר הספיק לקרוא את פסק הדין המכיל ביקורת קשה על המשטרה. הודיתי לו והבעתי תקווה שבעקבות זאת יופקו לקחים. הקצין פלט אנחה ואמר, "במשטרה יגידו: העברנו לפרקליטות תיק מושלם והפרקליטות דפקה את העסק". ואכן הוא צדק!

מתוך הארץ
מתוך הארץ

עוד באותו החודש פנו עורכי דיני לשר המשפטים בבקשה להורות על הקמת ועדת בדיקה שתבדוק את התנהלות גורמי אכיפת החוק בחקירה בתיק, ובמרץ 2008 הגשנו תלונה למחלקה לחקירות שוטרים נגד צוות החקירה בגין חשד לביצוע עבירות של מתן עדות שקר, הדחה לעדות שקר, שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה, מסירת תעודה כוזבת, אי מילוי חובה רשמית, הפרת חובה חקוקה וזיוף מסמכים.

לצערנו מח"ש החליט שלא לפתוח בחקירה ואנו נאלצנו להגיש ערעור למשרד המשפטים.

בספטמבר 2008 פנינו לפרקליט המדינה בבקשה לטיפול מהיר והולם. בבקשה הזכרנו כי הראיות שהובאו במשפט, והוצגו בתלונה למח"ש מעוררות חשד סביר ומבוסס לעבירות חמורות ביותר, הפוגעות בסדרי השלטון והמשפט, שבוצעו על ידי קציני משטרה ושוטרים, באופן שעלול היה להכשיל את בתי המשפט ולגרום להם להרשיע אדם הרשעת שווא בעבירת רצח שלא התרחש.

שאלנו אותו: מי אם לא מח"ש אמור לבדוק את החשדות, ולאמתן או להפריכן?

לדאבוננו, בדצמבר 2009 נדחה הערעור, וקבלנו את תוצאת הבדיקה שערך לבקשת שר המשפטים המשנה לפרקליט המדינה. מסקנתו הייתה ש"לא נפל פגם בהתנהלות הפרקליטות בתיק זה".

לדאבוננו, בדצמבר 2009 נדחה הערעור, וקבלנו את תוצאת הבדיקה שערך לבקשת שר המשפטים המשנה לפרקליט המדינה. מסקנתו הייתה ש"לא נפל פגם בהתנהלות הפרקליטות בתיק זה"

בירור שערכנו בעזרת קצין חקירות בכיר בדימוס, העלה כי: "לפחות מהחומר אליו נחשפתי לא עולה כי מאן דהוא, הן באגף החקירות והמודיעין והן בפרקליטות, ביצע תחקיר יסודי ומקצועי באשר להשתלשלות העניינים השלילית בפרשת חקירה זו ובסוף התחקיר הליך הפקת לקחים והטמעתם. לדעתי פעולה זו הייתה מתבקשת ביותר כלקחי חקירה בהיבט השלילי."

אין לנו ארץ אחרת, המחוייבות לחברים ולבני המשפחה שתמכו בנו בזמן אמת והתקווה לתיקון מניעה ומחזיקה אותנו. מאז הזיכוי אני מספר על כך ברחבי הארץ; במתנ"סים, חוגי בית, מועדוני תרבות, חברות ומפעלים, בתי ספר למשפטים וקרימינולוגיה, בקורס קציני פו"מ משטרת ישראל, בסנגוריה ובפרקליטות, ומתריע מפני המצב בו ניתן לעצור בישראל כל אדם ולהגיש נגדו כל כתב אישום. את עדותנו המפורטת מסרנו בכתב ובעל פה לוועדת סדר הדין הפלילי בראשות שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל, לחברי כנסת ושרי המשפטים כולל הנוכחי בהיותו חבר כנסת. הספר הקבצן השביעי, המבוסס על היומן שכתבתי בזמן המעצר, זמין כעת לקריאה חופשית לכל דכפין.

בקיץ 2019, עת נחשף ברבים האופן בו נחקרו ראש הממשלה ועדי המדינה, חשתי שחוויות המעצר והחקירות צפות בי מחדש. נזכרתי שעם מעצרי זימנו את זוגתי לחקירה, בה הכריזו בפניה שהיא חשודה בסיוע לרצח ואם לא תשתף פעולה עובדות סוציאליות הממתינות להוראה מהחוקרים, ייקחו את בנותינו הקטנות למשפחות אומנה (לא לסבא וסבתא! הם הדגישו) והיא תישלח למעצר, וימים הסתובבתי נסער.

חלקתי עם זוגתי את תחושותיי ושאלתי אותה אם היא זוכרת שבזמן החקירות, כדי לקעקע את דמותי כאב ובן מסור, "הדליפו" החוקרים לעיתונאים פרטים מחקירותיי מהם עלה כביכול שהלכתי עם המטפל של אבי לזונה. להפתעתי, זוגתי עדכנה אותי שגם לה סיפרו זאת החוקרים. כיודעי דבר הם אפילו נקבו בשם אקזוטי כזה או אחר, והטיחו בה מדוע היא מגינה על בעל בוגדני שכזה?!

מאז הזיכוי אני מספר על כך במתנ"סים, בבתי ספר למשפטים וקרימינולוגיה, בקורס קציני פו"מ משטרת ישראל, בסנגוריה ובפרקליטות, ומתריע מפני המצב בו ניתן לעצור בישראל כל אדם ולהגיש נגדו כל כתב אישום

הבנתי שאופן חקירות המשטרה לא השתנה, לא נלמד דבר ולא הופקו לקחים מאז זוכיתי בנובמבר 2007. עד כמה שאני מעריך את היועץ המשפטי לממשלה, חקירה כזו מטילה צל כבד על המערכת שהוא עומד בראשה וספק גדול בהאשמתו של ראש הממשלה.

במערכת המשפט הפלילי מתרחשות תקלות קשות, האשמות והרשעות כוזבות של חפים מפשע, ובצדן כשלים המאפשרים את התחמקותם של פושעים מלתת את הדין. אלא שהתאונות הללו נסתרות. כך, הרוב המכריע של הרשעות כוזבות מעולם לא זוהה, מה שהוביל למסקנה שגויה שהן זניחות, וכי מערכת המשפט הפלילי כמעט לא טועה. לצערנו העמוק, גם כאשר נחשפות תקלות, מערכת המשפט מתחמקת מללמוד מהן ולתקן את עצמה.

בתחומים אחרים של חיינו שבהן התאונות גלויות, הוקמו מכונים ממשלתיים לבטיחות. כך בתחום התרופות והמזון (FDA), בתחום התחבורה והתעופה (NTSB), או בתחום התעסוקה והבריאות (NIOSH) ועוד, ועברו לשיטות בטיחות מודרניות שמתכונתן Identify-Analyze-Control ושמטרתן First Time Safe.

לדוגמא; זמן קצר לאחר פריסת מערך בדיקות הקורונה ההמוני התפרסמו ידיעות על תקלות קשות; אבחונים שליליים כוזבים שמשמעם שחולי קורונה בטעות זוהו כבריאים, ואבחונים חיוביים כוזבים שמשמעם שאנשים בריאים זוהו בטעות כחולים בקורונה. אלו תאונות המסכנות הן את הנבדקים והן את הציבור הרחב. חקירת האירועים העלתה שחלק מהתקלות נגרמו בשל פגמים בערכות, וחלקן בשל טעויות אנוש. בעקבות זאת הוזמנו ערכות חדשות איכותיות יותר ושופרו הנהלים. יש לשבח את הגורמים האחראיים על בדיקות נוספות שגילו את התקלות ועל שפעלו מייד לחשיפתן ולתיקונן.

סטודנטים למשפטים הלומדים את הערעור הראשון בפני בית המשפט העליון (פס"ד זמורה בענין סילוסטר), אינם מודעים לכך שזמורה טעה בצטטו: "אחד מחכמי המשפט כינה פעם יפה את חוק העונשין והפרוצדורה הפלילית כ"מגנה כרטא של הפושע" יש בכינוי זה משום תבונה רבה".

ההיפך הוא הנכון. החוק הפלילי הוא "מגנה כרטא ליברטום" (מגילת החירויות הגדולה) של האזרחים, ורק כשהוא ממלא את תכליתו, החוק הפלילי מבטיח שלא ייטפלו לשווא לחפים ולמצער לא יטילו עליהם אחריות פלילית.

עצמאותנו והבטחת קיומנו כדמוקרטיה חופשית, כרוכה גם בשמירה על העיקרון הגדול ביותר במשפט הפלילי, של חזקת החפות, ובמחויבות המדינה לחירותנו מהאשמתנו על לא עוול, בין אם אנו בנים/בנות להורים חולים, אנשי/נשות עסקים או מנהיגים/מנהיגות פוליטיים.

עצמאותנו והבטחת קיומנו כדמוקרטיה חופשית, כרוכה גם בשמירה על העיקרון הגדול ביותר במשפט הפלילי, חזקת החפות, ובמחויבות המדינה לחירותנו מהאשמתנו על לא עוול

שמירה על חזקת החפות מבחינה לא רק בין מדינות חופשיות לאלו שאינן, כפי שמחקרים הוכיחו, היא גם מקטינה את הסכנה לניצול לרעה של מערכת המשפט מפני רדיפה (אישית, עסקית או פוליטית), כפי שזוגתי ואני חזינו מבשרנו.

לפיכך אני קורא לכם, בנימין נתניהו ובני גנץ, מייד עם הקמת הממשלה בראשותכם, לכונן גוף מרכזי לפיקוח על בטיחות מערכת המשפט הפלילי בדומה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. מכון כזה שיכלול חקירת הרשעות כוזבות ואירועים קרובים לכך, הנהגת חובת דיווח על תקלות ותקריות במשפט הפלילי, חינוך חובה ואימון של כל אנשי מערכת אכיפת החוק לבטיחות, טיפוח פיתוח תרבות בטיחות במערכת המשפט הפלילי, ועוד, יוביל את המערכת לפעול כך שהאמת המשפטית תהיה מחוייבת להתקרב לאמת העובדתית.

ד"ר יוסף זוהר הוא חוקר ומרצה למשפט פלילי במוסדות טוטאליים להשכלה גבוהה. מנסה להבין מדוע הפתולוגיות במשפט הפלילי נוטות להחריף זו את זו. עדיין מתרגש מהספר הקבצן השביעי שנולד בזמן אמת כיומן באבו-כביר. "כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת, לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז, כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז."

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,102 מילים
כל הזמן // יום שישי, 29 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

האוכלוסיות החרדיות במדינת ניו יורק נפגעו קשות ממגפת הקורונה, וכעת הן משלמות גם מחיר כלכלי כבד ● המושל קואומו החליט לפתוח את המדינה בהדרגה, כאשר העיר ניו יורק והאזורים החרדיים יפתחו אחרונים ● בעלות עסקים חרדיות החליטו להשיב מלחמה, כדי להמשיך להתפרנס בכבוד ● ובמלחמה הזו כל האמצעים כשרים

עוד 1,418 מילים

הזירות הפלסטינית והירדנית – החשש האסטרטגי מהסיפוח הישראלי

לפני מספר ימים התארחו צאא'ב עריקאת (מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף), ח"כ אחמד טיבי ומרואן אלמעשר בתכנית "תרחישים" בערוץ אלג'זירה.

מרואן אלמעשר (Marwan Muasher) – שר החוץ הירדני לשעבר והשגריר בישראל ובארה"ב לשעבר, כיום סגן נשיא למחקר ב-Carnegie Endowment for International Peace בארה"ב – נחשב לדמות מתונה, בעלת קשרים טובים עם ישראל וישראלים באופן יחסי. כבר ב-2009 כתב את הספרThe Arab Center : The Promise of Moderation, שמסביר בין היתר על תהליך השלום מול ישראל, יוזמת השלום הערבית והצורך ליצור מרכז פוליטי ערבי מתון. אלמעשר הוא-הוא זה שניסח את יוזמת השלום הערבית בפועל.

הנה עיקרי הדברים: אלמעשר הדגיש שהסיפוח הישראלי הוא איום קיומי על ירדן – לא פחות – והעריך כי ירדן תנקוט צעדים שיגנו על האינטרס הלאומי שלה, ללא כל קשר להתפתחויות בזירה הבינ"ל (שכן כך נהגה גם בעבר). בראש סדר העדיפויות – האינטרס הירדני, ולא שום דבר אחר (כגון כלכלה, יחסי חוץ וכו'. ברמז, "שוחד" כזה או אחר).

עיקר דבריו של אלמעשר, שר החוץ הירדני לשעבר: הסיפוח הישראלי הוא איום קיומי על ירדן – לא פחות. להערכתו, ירדן תנקוט צעדים שיגנו על האינטרס הלאומי שלה, ללא כל קשר להתפתחויות בזירה הבינ"ל

החשש הוא כמובן מהצפה של פלסטינים את ירדן, "ירדן כפלסטין". מעלה את השאלה – מה ישאר בהסכם השלום בין ישראל לירדן, אם לא תוקם מדינה פלסטינית? כיצד נשתף פעולה עם אנשים (למשל בהסכם הגז), שאנחנו יודעים שפועלים ישירות נגד האינטרס הירדני?

עוד ציין אלמעשר, שמדינה פלסטינית (או משהו שהוא פחות ממדינה) על בסיס תכנית טראמפ, במסגרתה אותה מדינה מוקפת למעשה מכל צדדיה על-ידי ישראל, כשישראל תשלוט בכל המעברים של הפלסטינים – איננה מקובלת על שום פלסטיני ועל שום ערבי באזור.

זו מדינה שלא ניתן יהיה לחיות בה. סיפוח ישראלי יביא לירידה מהפרק של פתרון שתי המדינות במסגרת שנקבעה עוד בהסכמי אוסלו. כל זה יהפוך ללא רלוונטי. הדבר ידרוש גישה ערבית ופלסטינית חדשה לסכסוך הישראלי-ערבי, ולא יותיר לפלסטינים ברירה, אלא להאחז באדמתם וליצור רוב פלסטיני ברור בשטחים בהם תשלוט ישראל (כלומר, בין הנהר לים).

יש להציב את כל חלופות הפעולה האפשריות על השולחן במצב כזה (שכן כל הסכמי ומסגרות העבר לא יהיו רלוונטיים יותר). אלמעשר מציין, שעדיין לא מאוחר להפעיל לחץ על ישראל לסגת מכוונתה, כולל דרך הקונגרס האמריקני ופניה מאוחדת מצד כל הצדדים המתנגדים לסיפוח, למפלגה הדמוקרטית.

על פי אלמעשר, הסיפוח ישאיר מדינה שלא ניתן לחיות בה וידרוש גישה ערבית ופלסטינית חדשה לסכסוך הישראלי-ערבי. לפלסטינים לא תהיה ברירה אלא להאחז באדמתם וליצור רוב פלסטיני ברור בשטחים בשליטת ישראל

ח"כ אחמד טיבי ניתח את הזירה הפוליטית הפנימית בישראל, הצביע על כך שההקשר הירדני בעל חשיבות רבה מבחינת ישראל, והדגיש שנושא הסיפוח אפילו נכלל בהסכם הקואליציוני.

לדעת טיבי, העמדה הירדנית היא החשובה ביותר באזור בהקשר הנוכחי. הוא ניתח גם את הקשר של הסיפוח לפוליטיקה הפנימית האמריקנית לקראת הבחירות לנשיאות (והבסיס הפוליטי אליו מכוון טראמפ לקראת הבחירות).

המראיין העלה בפני עריקאת את השאלה – מהו הצעד הבא של הפלסטינים? מהן חלופות הפעולה? עריקאת הדגיש את הנרטיב הפלסטיני הקלאסי, של עמידה איתנה, האחזות בקרקע, ביסוס מוסדות המדינה, ומעבר מרשות למדינה, בהתאם להכרזת העצמאות הפלסטינית (כן, היה דבר כזה) של 1988, והסטטוס הנוכחי של הפלסטינים באו"ם כמדינה משקיפה שאינה חברה.

אך מעבר למה שעשוי להשמע כסיסמאות, התסכול והכעס שלו ניכרו כמעט בכל מילה שאמר. הצורך באחדות פלסטינית בעת הזו נראה לו כדבר קריטי. מבחינתו מדובר בהגנה על חייהם, הגנה עצמית. עריקאת מדגיש שמבחינתו, כוונת ישראל היא לספח את כל הגדה המערבית, מהנהר עד הים. זו מטרתה.

אך מעבר למה שעשוי להשמע כסיסמאות, התסכול והכעס של עריקאת ניכרו. הצורך באחדות פלסטינית נראה לו קריטי. מבחינתו מדובר בהגנה עצמית על חייהם, לנוכח כוונת ישראל: סיפוח כל הגדה המערבית

הויכוח הציף את חוסר ההסכמות והתקשורת הלקויה בתוך הזירה הפלסטינית ובין חלק ממדינות ערב, שאינן מצליחות להציג חזית אחידה אל מול הזירה הבינ"ל. זוהי שעת מבחן אזורית.

האם מדינת ישראל מפנימה את ההשלכות האזוריות של הסיפוח? ואם כן, האם היא ערוכה אליהן? האם תדע להתמודד איתן? זו השאלה הכי חשובה כרגע, לעניות דעתי.

רכז התכנית הבינלאומית בממשל במרכז הבינתחומי הרצליה ודוקטורנט במדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסק בתהליכי קבלת החלטות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור עשירי בארץ, אוהב ועוקב אחרי ספורט מכל הסוגים (כדורגל, כדורסל, טניס, פוטבול, בייסבול...).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 612 מילים

למקרה שפיספסת

לארון וישוואנאת, מנתח עסקי בן 29 מארה"ב, היה חלום: לתרגם את "הארי פוטר" ליידיש ● בראיון בלעדי הוא מספר איך יצא לדרך ללא מו"ל וללא אישור המחברת, איך הסתיים המסע המופלא שלו, ואיך מדברות הדמויות בשפה שעליה גדל ● "האגריד מדבר בדיאלקט פולני כפרי, פילץ' מדבר במשלב ליטאי, ודמבלדור מדבר כמו חכם בתורה"

עוד 839 מילים

תיעוד מיוחד ירוק זה מעולה, אדום זה הכי גרוע

"הפסקתי להתעניין במספר החולים והנדבקים בקורונה בסין, יש לי תחושה שהמידע שנמסר לנו אינו אמין" ● בפרק השלישי ביומנה של יפעת פרופר, מתחילים לעלות סימני שאלה סביב דיווחי הממשל על פרוץ המגפה והטיפול בה, והשלטונות מצרים את צעדיהם של האזרחים - באמצעות אפליקציה מיוחדת שמקטלגת אותם לפי צבעים ● תיעוד מיוחד של עידן הקורונה בשנגחאי, הפרק השלישי בסדרה

עוד 3,045 מילים

תגובות אחרונות

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמִּשְׁפָּט

טיוטה להקדמה למבוא לעבודה סמינריונית בספרות, שתיכתב בעתיד על הרומן הגדול "המשפט", מאת פרנץ ביסמוט

עוד 1,494 מילים

שיקום האמון? לפחות תקרעו את התחת למעננו

הפוסט הזה צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, חריפות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה החמור שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות. לכאורה. לא מקללים במאמרים מכובדים.

אבל האם המעשה שביצעו עשרות פוליטיקאים בהחלטתם למעול באמון הציבור שבחר בהם, אינו מעשה אלים? חריף? בוטה? חסר תרבות? האם השקר ששיקרו גנץ, אשכנזי, שמולי ופרץ, אורלי אבקסיס לוי וחבריהם לכחול לבן העבודה ודרך ארץ, אינו מעשה שמחייב תגובה חריפה בהתאם לחומרת מעשיהם?

הפוסט צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות, לכאורה

השבר שנגרם לאמון הבוחר אינו ניתן לתיקון במצב החוקתי הנוכחי בישראל. אין חוק שמונע מפוליטיקאים לקחת את פתק הבוחר ולעשות בו כרצונם דקה אחרי הבחירות. שבר האמון הזה ילווה אותנו עוד שנים אחרי שגנץ יהפוך לאבק היסטורי ונתניהו לאסיר היסטורי. 

עשרות נבחרי ציבור בגדו באמון בוחריהם והם יושבים כיום בפרלמנט, מחוקקים כאוות נפשם ומשחקים את המשחק הדמוקרטי כאילו יש להם מנדט ציבורי לכך. ההיפך הוא הנכון. אין להם מנדט. המנדט שניתן להם ניתן למטרות אחרות ולערכים אחרים. הם עצמם התחייבו פומבית לערכים הללו ובגדו בהם. התחייבו לא לשבת תחת נאשם בפלילים והפרו את הבטחתם.

גם אם כחול לבן יציגו סקרים המצביעים על תמיכת  60% מבוחריהם במהלך ההצטרפות לממשלת "נתנימינהו", הרי ברור שעם 60% מבוחריהם הם לא היו מגיעים ל"הישג" של ממשלה פריטטית. ואולי בכלל לא היו יכולים להצטרף לממשלת אחדות שוויונית. המנדט הוא של כלל בוחרי המפלגה ולא רק של חלק מהם.

לכן הבגידה כה מקוממת. לכן התיקון חייב להיעשות לעומק – בחקיקה, הסברה, ובהפיכת הליך הבחירות להליך מחייב מבחינה משפטית. כל עוד נבחר ציבור לא חותם על מחוייבות למצע הבחירות ולהתחייבות שנתן לבוחרים תמורת המנדט שקיבל מהם, אי אפשר יהיה להחזיר את האמון לדמוקרטיה הישראלית ולשיטת הבחירות.

המעשה הנדרש כעת מחברי הכנסת הוא לשנות את חוק הבחירות, על מנת לשקם את אמון הבוחרים. כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל.

כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל

בבחירות השיקום הבאות, אם אכן יתרחשו, תיאלץ כל מפלגה לבחור את נבחריה בפריימריס פתוחים דמוקרטיים כפי שיקבע חוק חדש. כל מפלגה תהיה חייבת להחתים את נבחריה על מצע מחייב. חתימה חוזית על פי חוק חדש. כל חבר כנסת או מועמד לכנסת, יהיה  חייב לחתום על התחייבות חוזית מול בוחריו שתאפשר להם לתבוע אותו בביהמ"ש במידה ויפר את התחייבויותיו הבסיסיות היסודיות.

בחירת מועמדים בשיטה של מועמד יחיד, הבוחר את רשימת המועמדים לפי רצונו ובכך הם חייבים לו את בחירתם, חייבת לעבור מן הארץ. בכל המפלגות. הסכנה מרוחה לנגד עינינו כל יום שבו סמרטוטי נתניהו מתחנפים אליו ובועטים בכל ערך למענו ובכל יום שנאמני גנץ שותקים וסותמים את אפם מול ההתקפות הפרועות על מוסדות החוק, רק כדי להישאר בממשלת החירום אחדות המזויפת שנוצרה כאן.

כדי לשוב ולהיבחר יהיה עליהם לתקן את המעוות. לתקן את מה שהם עצמם קילקלו.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שכל מפלגה תציג מצע בפרק זמן סביר לפני הבחירות, תאפשר דיון ציבורי אודותיו, תתחייב עליו בחוק מול יו"ר ועדת הבחירות (רצוי שופט עליון שלא ישב בין ה-11 שאישרו את כהונת נאשם בפלילים כרה"מ), תבחר את נציגיה באופן דמוקרטי ותחתים אותם על המצע.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שפתק הבוחר ישתנה ויוחלף בדף אלקטרוני שבו הבוחרים יבחרו (דיגיטלית מהבית או במחשב בקלפי) שלושה דברים מרכזיים – מפלגה, רשימת נבחרים ורשימת נושאים לאומיים לטיפול מיידי של הממשלה. זה יהיה סדר העדיפות הלאומי לממשלה שתוקם אחרי הבחירות.

קורות חייהם של נבחרי הרשימה במפלגה המועדפת על הבוחרים יפורסמו מראש, אלה יצטרכו להיות אנשים עם רזומה ציבורי ראוי. אחרי כן יבחרו הבוחרים בדף האלקטרוני את הנושאים החשובים ביותר לדעתם, המחייבים את טיפולה של הממשלה שתיבחר.

מיד לאחר הבחירות יפורסמו התוצאות. שמות חברי הכנסת שנבחרו, המפלגות שנבחרו והנושאים שמחייבים את הממשלה שתורכב מקואליציה של מפלגות. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים מכל המפלגות.

לאחר הבחירות יפורסמו שמות החכ"ים, המפלגות והנושאים שנבחרו, ומחייבים את הממשלה. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים

ממשלת ימין לא תוכל לקדם רק סיפוח כאשר בוחרי המפלגות המרכיבות את הקואליציה ובוחרי יתר המפלגות, יצביעו קודם כל על שיקום כלכלי ועל הורדת מחיר הדיור ויוקר המחיה. הבוחרים מכל המפלגות ייצרו בעצם סדר עדיפות לאומי לכל ממשלה שתקום וזהו הסדר שיחייב את הממשלה בחוק.

חינוך מתקדם לכל, בתי חולים ראויים וחדשים, הורדת יוקר המחיה, דיור במחיר סביר, הפסקת ההסתה נגד מוסדות החוק, גיוס שוויוני, השקעות במחקר ומדע, מינוי אנשי מקצוע לתפקידים בממשלה ולא עסקנים פוליטיים, הגנה על ערכי הדמוקרטיה, הסכמים מדיניים שיקדמו שלום, מאבק בגזענות, שמירה על משאבי הטבע של המדינה ועל תשתיות אנרגיה ומים, שחרור כשלים ביורוקרטיים, תמיכה בניצולי שואה וקשישים ועוד.

הבחירות בשיטה החדשה לא יסמנו רק את זהות אנשי השלטון הבאים כתוצאה מבחירת המפלגות לקואליציה, אלא הן יסמנו את רצון כל העם בתחומים ובנושאים שאותם הממשלה חייבת לקדם. מעין משאל עם שיתקיים אחת לארבע שנים שאחריו הממשלה פועלת לפי רצון העם ולא רק לפי רצון מרכיבי הקואליציה.

הליך השיקום של אמון הציבור הוא המשימה הראשונה כעת לטיפולם של חברי הכנסת שהעדיפו לשבת תחת נאשם בפלילים ובלבד שלא ייאלצו לסכן את עכוזם בעוד מערכת בחירות. אם כך – לפחות תקרעו את התחת חברים, בניסיון להחזיר את אמוננו. למהלך כזה יתכן שגם חבריכם לשעבר יצטרפו ויהיה לכך רוב בכנסת הנוכחית.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 866 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"אנחנו יכולים להציע להם שיעורים אמיתיים ולראות את המרצים!"

ההתעניינות של סטודנטים יהודים מארה"ב בלימודים בישראל מעולם לא הייתה גבוהה יותר ● הסיבה: האקדמיה בארץ נערכת לחזרה לשגרה בסתיו, בעוד שבאמריקה שוררים כאוס וחוסר ודאות ● "זו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן שנוכל לבלות עם חברים, ולהתחיל לחזור לחיים"

עוד 735 מילים

משרד הבריאות מזהיר מעליה חריגה בהדבקה: 64 מקרים ביממה האחרונה

בכירים בצה"ל וברשות הפלסטינית ממשיכים בפגישות התיאום, בניגוד להצהרות ● שגרירות ארה"ב מזהירה מפני הסלמה בשטחים ● אהוד ברק נגד שופטי העליון: שתיקתם בעניין נתניהו כשל מוסרי ● גבי אשכנזי תקף את הכוונה לקצץ בתקציב משרדו: פגיעה בלתי סבירה במשרד החוץ ● איציק שמולי ביטל קיצוץ של 20 מיליון שקלים בתקציב הטיפול לגברים מכים

עוד 39 עדכונים

משפט נתניהו: מה הלאה?

אחרי הפתיחה הדרמטית בתחילת השבוע, משפטו של ראש הממשלה נכנס כעת למסלול רצוף אתגרים ● מתי יתחיל מצעד העדים? בכמה ימים בשבוע יתנהלו הדיונים? מתי הנאשם מס' 1 יתייצב שוב באולם? והאם המשפט יעשה היסטוריה ויעבור למבנה אחר, הרחק מרחוב צלאח א-דין? ● יובל יועז צופה פני עתיד על בסיס תקדימי העבר

עוד 1,095 מילים

יו"ר לשכת עורכי הדין תוקף בחריפות את השר אוחנה

פרסום ראשון המשרד לביטחון פנים מקדם בימים אלה הצעת חוק לפיה השר אמיר אוחנה יהיה רשאי להגביל ואף לאסור לחלוטין ביקורים של עורכי דין, בני משפחה ואחרים אצל אסירים ועצירים - הכל תחת האמתלה של מניעת התפשטות הקורונה ● במכתב ששלח יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי לאוחנה הוא תוקף בחריפות הן את עצם הצעת החוק - ובמיוחד את האופן החפוז והנסתר לכאורה שבו אוחנה מקדם את ההצעה

עוד 805 מילים ו-4 תגובות

סקרים שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלים כי האמון בבית המשפט העליון גדול כמעט פי שניים מהאמון שנותנים האזרחים בכנסת ובממשלה ● אפילו במחנה הימין, כמעט מחצית המצביעים תומכים דווקא בחיזוק מערכת המשפט ● כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שנתניהו ותומכיו מכריזים כי "לפחות חצי מהעם חושב שתופרים פה ראש ממשלה" ● פרשנות

עוד 1,114 מילים ו-2 תגובות

מסתבר שזו באמת הבירה הטובה במזרח התיכון

פרק 7מדיס ח'ורי חזרה לטייבה אחרי שהשלימה תואר במנהל עסקים בבוסטון, כדי להשתלב בעסק המשפחתי, ובשנים האחרונות היא מנהלת את "בירה טייבה" ביד רמה ● היא הייתה שם באינתיפאדה השנייה, שכמעט חיסלה את העסק ● היא מתמודדת עם משבר הקורונה והפוגת הרמאדן ● אבל את הסיפוח, היא לא יודעת אם הם ישרדו ● אמיר בן-דוד ביקר אותה במפעל וחזר עם שלושה ארגזי בירה - שחוסלו במהירות גדולה בהרבה מהמתוכנן

עוד 1,914 מילים

נתניהו וכ"ץ הצהירו על סיוע של 100 מיליארד שקל, והעבירו רבע מזה

תכנית הסיוע הגרנדיוזית עליה הכריזה הממשלה כוללת סעיפים שבוצעו בתקציב נמוך בהרבה ממה שהובטח, הלוואות שאינן מהוות בכלל הוצאה תקציבית, ומענקים פיקטיביים שחוזרים על מענקים שמוזכרים בסעיפים אחרים ● כל זאת בזמן המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כאשר כרבע מהעובדים מובטלים ● הכלכלן ד"ר עאמר אבו קרן: "זו תכנית של שליפות וחוסר שקיפות מוחלט" ● "נראה כאילו נתניהו זרק מספרים, ואנשיו היו צריכים למלא אותם בתוכן"

עוד 2,538 מילים

אפקט הקורונה מאה אלף ישראלים עשויים לפשוט רגל

במשרד המשפטים נערכים לגל פשיטות רגל ופירוקים במשק ● החקיקה האחרונה בנושא עלולה לגרום לכך שרבים מפושטי הרגל יאבדו גם את הבית ● הממשלה לא הקדימה תרופה למכה, ולא הכריזה על הקורונה כ"אסון טבע" - מה שהיה משפר דרמטית את מצב החייבים ● ובמקביל, מתרחבת התופעה של ישראלים שלוקחים הלוואות בשוק האפור, תוך מגע עם גורמים מפוקפקים ואלימים

עוד 1,995 מילים

נתניהו נגד רגב: "התבטאויותייך פוגעות באחדות הממשלה"

פורסם פסק הדין המלא של בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו וההסכם הקואליציוני; השופט מזוז: הרכבת ממשלה בידי נאשם בפלילים משקפת כשל מוסרי ● סקר: מחנה נתניהו - הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה - מקבל 67 מנדטים ● נתניהו פנה למח"ש בדרישה לחקור מי הגורם המשטרתי, שלדבריו, איים עליו ● מנהל ביה"ח ברזילי חזי לוי יתמנה למנכ"ל משרד הבריאות

עוד 45 עדכונים

כחול-לבן מאיימים ללכת הביתה אם נתניהו יציג סיפוח חד-צדדי. בליכוד מגחכים בתגובה

ככל שמתקרב המועד שהציב נתניהו להעביר את חוק החלת הריבונות בגדה המערבית, כך מתקרב לכאורה העימות העקרוני הגדול בין כחול-לבן והליכוד ● "אם נתניהו ילך לסיפוח חד-צדדי, גנץ יארוז את חפציו וילך הביתה", מאיימים בכחול-לבן ● "נתניהו יעשה מה שהוא רוצה עם הסיפוח, והם יסתמו את הפה", מגיבים בליכוד ● אם לשפוט לפי התנהלות גנץ עד כה, גם הפעם הוא לא יעשה כלום ● פרשנות

עוד 584 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה