אני זוכרת את היום הזה, היום בו החלטתי להירשם ללימודי משפטים במכללה למנהל. חקרתי במשך שבועות את כל מבנה הלימודים של התואר הראשון, קיבלתי המלצות חמות והייתי בטוחה שמצאתי את המוסד האקדמי שבו אני רוצה ללמוד.  כשהתחלתי ללמוד לא ידעתי איך אתמודד עם האקדמיה, עם החזרה לשגרת לימודים ועם דרישה אחת ספציפית שזכורה לי היטב מתקופת התיכון.

בתיכון קיבלו מגוון של דעות, המורים והמורות תמיד נתנו לי לבטא את דעותיי, אבל משום מה, כשזה הגיע לרצון לכתוב בלשון נקבה קיבלו את זה בעין קצת פחות יפה ודרשו ממני להפסיק.

בתיכון קיבלו מגוון של דעות, המורים והמורות תמיד נתנו לי לבטא את דעותיי, אבל משום מה כשזה הגיע לרצון לכתוב בלשון נקבה קיבלו את זה בעין קצת פחות יפה ודרשו ממני להפסיק

ולמה? כי הם מוסד לימודים שמתנהל על פי כללי העברית התקינים, שקבעו כי דיבור בלשון רבים זכר – יפה גם בפניה לזכר וגם לנקבה ולא להפך. על כן גם כשהיינו כיתה עם רוב נשי פנו אלינו בזכר. אף אחת לא התקוממה. הפריכו את השמועה שהאקדמיה ללשון העברית אישרה פניה בנקבה לקהל עם רוב נשי וביקשו מאתנו לדבר "כמו שצריך".

עם הזמן חינכו אותנו לקבל את זה, וכך הכינו אותנו לחיים. בהמשך אנחנו אמורות גם לקבל את זה שאין כמעט נשים בתפקידי מפתח, שאין לנו ייצוג מספק בכנסת, שיש כיסא מזכירה וכיסא מנהל, ושהפנייה המקובלת היא לרופאים ולאחיות ולא להפך. ככה זה, ועדיף שנפנים כבר מעכשיו.

לא אלאה אתכן על איך פיתחתי את התודעה הפמיניסטית שלי בגיל 15, הקמתי קהילה שתסליל נערות דווקא למקצועות טכנולוגיים – אחרי שהלכתי לתחרות תכנות ופגשתי שם מעט מידי נערות, ועל איך ערכתי כנס בגוגל עם נשים מעוררות השראה בעולם הטכנולוגי לבני ובנות נוער. בתמונה הזו, למשל, אני בת 17, וזו האישה שנתנה לי השראה להאמין שהכל אפשרי. סמנת'ה פאוור היא עיתונאית, דיפלומטית, בוגרת ביה"ס למשפטים של אוניברסיטת הרווארד, אשת אקדמיה, סופרת, פעילה למען זכויות אדם ושגרירת ארצות הברית באו"ם לשעבר, בעת ביקורה בישראל.

טל פרנק וסמנת'ה פאוור

אבל לא, לא הפעם. הפעם אני רוצה לדבר דווקא על המרצה שלי. המרצה שהפריך כל מה שחשבתי על האקדמיה.

הכל התחיל בשיעור על פמיניזם ומשפט. קראתי על כך בסילבוס עוד בתחילת השנה וחיכיתי לכך. הייתי בטוחה שנדבר על זכויות נשים, קצת סימון דה בובואר, ובזה נסיים את הנושא. אבל חיכתה לי הפתעה. המרצה דיבר בלשון נקבה. הוא הסביר לנו לא רק על תולדות הפמיניזם והמאבק הפמיניסטי, אלא גם על התודעה הכוזבת שאנחנו חיות בה היום.

הוא גרם לשאר הסטודנטיות, שלא הזדהו כפמיניסטיות והיו בטוחות שהן חיות בעולם שוויוני, להבין שהמאבק עוד לא נגמר. שאין שוויון. שרובן חיו עד היום בתודעה כוזבת. ולסטודנטים שטענו לפני כמה שיעורים שזנות היא תעשייה לגיטימית, הוא גרם להבין שלא כך הדבר.

אני חושבת שכשהשיעור החל זה היה מוזר לסטודנטים ולסטודנטיות האחרים והאחרות שהמרצה מדבר בלשון נקבה. היה בזה משהו לא נוח וזה לגמרי מובן לי. הן לא רגילות. גם לי קשה לכתוב בלשון נקבה. אני לא רגילה לזה.

מרב מיכאלי אמרה פעם שהיא היתה צריכה לאלף את עצמה כדי להצליח לדבר בלשון נקבה. אני מרגישה שכולנו צריכות לאלף את עצמנו כדי להתנגד לתודעה הכוזבת, להעיר ולהתקומם כשמדכאים אותנו.

מרב מיכאלי אמרה פעם שהיא היתה צריכה לאלף את עצמה כדי להצליח לדבר בלשון נקבה. אני מרגישה שכולנו צריכות לאלף את עצמנו כדי להתנגד לתודעה הכוזבת, להעיר ולהתקומם כשמדכאים אותנו

אבל האתגר הקשה ביותר, שממנו הכל מתחיל, הוא לזהות את התודעה הכוזבת. למרות שהסיכוי שלי להיות מרצה למשפטים, אם ארצה, הוא יותר קטן משל גברים, משום שפחות כלכלי להעסיק אישה, הרי שבחסות המל"ג יש הפרדה מגדרית באקדמיה ובתכניות מסוימות אני לא יכולה ללמד גברים, בעוד שגברים כן יכולים ללמד נשים.

אני מאושרת, כי אני יודעת שהדור הבא לא יצטרך לחיות במציאות כזאת. יש לנו עוד דרך ארוכה ללכת בה עד שנגיע לחברה שוויונית יותר, אבל אנחנו בדרך לשם. יש עתירה בבג"צ ומתנהל מאבק. כמו שנשים נאבקו לפני עשרות שנים כדי שנקבל את זכות ההצבעה כמובנת מאליה, כך נשים נאבקות כיום כדי שהדור הבא לא ידע מה זו הפרדה מגדרית באקדמיה.

כיום, גברים הם חלק חשוב מהמאבק הפמיניסטי. המרצים שלי, אלו שמעצבים אותנו להיות עורכות ועורכי הדין של העתיד ואולי אף שופטי ושופטות העתיד – עוזרים לבנות את העולם השוויוני הזה.

המשפט בונה ויוצר חברה, והאקדמיה מעצבת את השופטים והשופטות העתידיות שיעמדו בראש המערכת. הם לא חייבים לדבר בלשון נקבה בשיעורים, אבל כשהם מנסחים מבחנים ופונים לכלל הסטודנטים והסטודנטיות בלשון נייטרלית, כותבים וחושפים אותנו למאמרים כמו מאמרו של פרופ' צבי טריגר: "קול במרצה ערווה: סובלנות פטריארכלית והפרדה בין המינים באקדמיה כהטרדה מינית ממוסדת", ונותנים לנו מקום לבטא את הדעות הפמיניסטיות שלנו בשיעורים – הם מקדמים אותנו אל עולם טוב יותר, עולם שוויוני יותר, עולם שבו בפעם הבאה שאשתחרר ממיון לא יהיה כתוב בטופס השחרור "חתימת הרופא המשחרר" ו"חתימת האחות המשחררת".

הם לא חייבים לדבר בלשון נקבה בשיעורים, אבל כשהם מנסחים מבחנים ופונים אלינו בלשון נייטרלית, ונותנים לנו מקום לבטא את הדעות הפמיניסטיות שלנו בשיעורים – הם מקדמים אותנו לעולם טוב יותר

"השוויון הוא השבת של הדמוקרטיה" (ד"ר יופי תירוש)

פרק חדש של הפודקאסט המשפטי באוויר! הידד! בו אני מדברת עם ד״ר יופי תירוש על הפרדה מגדרית על מופעיה השונים (באקדמיה, בהכשרות מקצועיות, באירועי תרבות ועוד), ועל רב תרבותיות, פטרנליזם, שוויון וסדר חברתי קיים ורצוי.
אפל: https://t.co/xlUlChyH5G
ספוטיפיי: https://t.co/cNY31CfKn9 pic.twitter.com/ESTnZFs54D

— Liad Vertzhaizer (@LVertzhaizer) December 1, 2019

טל פרנק בת 22, מתגוררת כיום בחולון, את שירותה הצבאי עשתה ביחידת ממר"ם. היא פמיניסטית, יזמית וסטודנטית למשפטים. היא כותבת על פמיניזם, על נסיונותיה לנפץ את תקרת הזכוכית הפטריארכלית, על אפליה מגדרית באקדמיה, על הסללה מגדרית, על למה חשוב לדבר בלשון נקבה, על פוליטיקה, כי הכל פוליטי וכמובן על חייה כסטודנטית שנה א' למשפטים במכללה למנהל, שמקווה לא להפוך להיות כל מה שדנקן קנדי צופה שתהיה במאמרו "חינוך משפטי כהכשרה להיררכיה".

בשעה טובה הרשתות החברתיות וענקיות האינטרנט נוקטות בצעדים אקטיביים על מנת לעצור את הטירוף שתודלק באמצעותן. חסימת חשבונותיו של טראמפ ברשתות החברתיות, לצד הפסקת שירותי אחסון הענן על ידי אמזון לפרלר שנסגרה כתוצאה מכך, הם בשורה מצוינת. פרלר שימשה כרשת חברתית נטולת צנזורה בה גזעניים, אנשטישמיים ומכורי קונספירציות משתמשים וחולקים את אידיאולוגיית השנאה שלהם.

חסימת טראמפ ברשתות, והפסקת שירותי אחסון הענן של אמזון לפרלר, שנסגרה כתוצאה מכך, הם בשורה מצוינת. פרלר שימשה כרשת חברתית נטולת צנזורה בה גזעניים, אנטישמים ומכורי קונספירציות חלקו אידיאולוגיית שנאה

אבל פרלר איננה הפלטפורמה היחידה בה משמשים כל אותם אנשים, ולמרות שנסגרה והמנכ"ל שלה הודיע כי ייקח יותר זמן מהצפוי להשיב אותה חזרה לפעילות (אם בכלל), ישנן עוד מספיק אלטרנטיבות אחרות.

צמתי השנאה ברחבי הרשת

gab היא רשת חברתית דמויית טוויטר (ללא הגבלת תווים וללא צנזורה) האהודה במיוחד על אותן קבוצות שהוזכרו. הרשת מתקיימת בזכות מימון של חבריה, ובדומה לאתרים שמציעים מוצרים לא חוקיים, אמצעי התשלום הקיימים שם הינם ביטקוין, צ'ק אלקטרוני ושליחת צ'ק בדואר.

העובדה כי ל-gab אין יכולת לעבד תשלומי כרטיסי אשראי, שאין אפשרות לשלם דרך ארנקים דיגיטליים (דוגמת PayPal או Skrill) או לקבל תשלום דרך העברה בנקאית, מעידה על רמת המפוקפקות שלה. אתרים שלא משתמשים באמצעי תשלום לגיטימיים ומסתמכים על אמצעי תשלום אנלוגיים או על ביטקוין, לרוב עושים זאת כיוון שאינם רוצים שחברות האשראי או הארנקים הדיגיטליים יקפיאו את נכסיהם.

אינני מעורה בתזרים התשלומים של gab, אך לא נראה לי מופרך להניח, לנוכח הבחירה באמצעי התשלום, שבעלי gab לא מדווחים על הכנסותיהם ולא משלמים מיסים. דבר שאיננו מעיד על אזרחות טובה, למרות שרבים ממשתמשי הרשת מכריזים על עצמם כ"פטריוטים".

מלבד gab, ישנן עוד פלטפורמות רבות בהן מהודהדים מסרי השנאה וההסתה. לדוגמה, פורום mymilitia שמטרתו לחבר בין חברי המיליציות העצמאיות בארה"ב וליצור שיתופי פעולה ותיאום "בכדי להגן על המדינה". פורום נוסף הידוע לשמצה – 8kun, המוכר יותר כ-4chan ו-8chan בגלגוליו הקודמים. בעבר הפורום נסגר, אך כל פעם שב וקם מחדש עם שם אחר ואוחסן בשרתים אחרים. הפורום הוא כר פורה לחסידי Qanon וניתן למצוא שם תכנים קיצוניים וגזעניים לצד תמונות עירום קשות וסרטוני deepfake. למרות שנסגר בעבר, 8kun ממשיך לפעול וסביר להניח שבדומה ל8kun, זה עניין של זמן עד שמנהלי פרלר ימצאו שירות אחסון ענן אחר ויפעילו את הרשת שלהם בחזרה.

בנוסף לפלטפורמות הללו, קיימים עוד מאות ערוצי טלגרם המחולקים לפי נושאי אידיאולוגיה ושנאה שונים – ערוצים שונאי שחורים, ערוצים לאנטישמיים וניאו נאציים, לחסידי Qanon, Proud Boys (ארגון הימין הפשיסטי-שובינסטי הקיצוני) ועוד כאלה ואחרים שמתאגדים סביב נושא שנאה מרכזי.

קיימים עוד מאות ערוצי טלגרם המחולקים לפי נושאי אידיאולוגיה ושנאה שונים – ערוצים שונאי שחורים, ערוצים לאנטישמיים וניאו נאציים, לחסידי Qanon, Proud Boys (ארגון הימין הפשיסטי-שובינסטי הקיצוני) ועוד

עם זאת, אותם ערוצים מתואמים וניתן למצוא תכנים זהים המשותפים בהם. כל תיאוריית קונספירציה וכל פייק ניוז שברצונם להפיץ (ואמור לעזור לטראמפ) מופץ עם טקסט כמעט זהה ובשעות כמעט חופפות.

רמת תיאום גבוהה

התפיסה שהייתה בעבר כלפי אותן קבוצות היא, כי אמנם הם מציפים את הרשתות החברתיות והאינטרנט בתכני שנאה ושטנה, אך היכולת שלהם להתארגן יחד ולתאם פעולה רחבת היקף, נמוכה עד לא קיימת. האירועים בקפיטול הוכיחו אחרת. ניתן למצוא ראיות רבות להתארגנות המקדימה ולכך שחברי פורומים מובילים נכחו שם בעצמם. מרגע שהחלה הפריצה לקפיטול, בתיאום נרחב בפלטפורמות ובקבוצות השונות, פומפמו נרטיבים שקריים לגבי האירועים. נטען כי תומכי טראמפ הפגינו בשלווה ובשלום מחוץ לקפיטול, ומי שפרצו פנימה הם פעילי אנטיפה ותנועת BLM  בהוראת ננסי פלוסי ומייק פנס, שחיפשו תירוץ להדחת טראמפ.

האירועים בקפיטול, טראומתיים ככל שיהיו, משמשים כנורה אזהרה למה שכל אותם חסידי טראמפ ו-Qanon מסוגלים לעשות. ישנם כמה נרטיביים מסוכנים שמופצים ומתודלקים בקרב Qanon. באחד, נטען כי העולם נמצא בשליטת סינדיקטות פשע חוצות דורות וכתות מוות שהתאחדו כדי לכונן ממשלה עולמית אחת, שתמחה 90% מאוכלוסיית העולם, ואילו באחר נטען כי הסינים משתלטים על העולם וכי ישנם 70,000 חיילים סינים בוונקובר שמחכים לפקודה לפלוש לארה"ב מצפון.

אותם נרטיבים, הזויים ככל שיהיו, מצליחים לעורר זעם בקרב אוכלוסיה זאת. גם אם קיימים חורים וסתירות רבות בתכנים המופצים, הם יותר ממספיקים בשביל ששנאת ההמון תתורגם לפעולות מעשיות מחוץ למרחב הוירטואלי.

התפיסה הרווחת בעבר כלפי אותן קבוצות היא, כי אמנם הם מציפים את הרשתות החברתיות והאינטרנט בתכני שנאה ושטנה, אך יכולתם להתארגן יחד ולתאם פעולה רחבת היקף, נמוכה עד לא קיימת. האירועים בקפיטול הוכיחו אחרת

עד לא מזמן העולם סבל מארגון הטרור הרצחני דאע"ש. דאע"ש הצליח ליצור לעצמו שם, לגייס פעילים ולהוציא לפועל מתקפות ברחבי העולם בזכות האינטרנט, רשתות חברתיות ופורומים שונים. מימדי ההרס והאימה זכורים לכל, אך ניכר שהלקח עוד טרם נלמד ויושם. עתה העולם מבין כי לא רק פנאטים דתיים מנצלים את האינטרנט לרעה, אלא גם אזרחי המעצמה הגדולה בעולם.

צעדים מגבילים

ברור לכל אדם שפוי שצריכה להיות הגבלה וצנזורה על התכנים המופצים באינטרנט. זאת משום שהם מובילים לפעולות אלימות ומסוכנות המביאות למוות של אנשים ומערערות את יציבות החברה.

המהלכים האחרונים של ענקיות האינטרנט אכן חשובים, אך נדרשים עוד צעדים מרחיקי לכת. על חברות הטכנולוגיה וענקיות האינטרנט להתאחד, להביא לסגירת כל הערוצים, הקבוצות השונות, האתרים והפורומים בהם משתמשים אותם קיצוניים ולהביאם לעלטה דיגיטלית. פירוק אותן פלטפורמות לא ישים קץ לתופעה אך יביא לדילול בכמות האנשים אליהם מופצים תכנים אלה, לפגיעה אנושה בתיאום, ויגרום לבזבוז משאבים אדיר של אותן קבוצות בכדי להקים פלטפורומות חלופיות.

בימים האחרונים הרשתות החברתיות חוסמות עוד ועוד תומכי טראמפ ו-Qanon, ולצד זה גובר הדיון אודות גבולות חופש הביטוי. לרוב, אותם דיונים מגיעים להתנצחות ללא סוף, בה מחפשים סימטריה בין החופש להגבלות, בין הקבוצה בחברה שנפגעת לבין הקבוצה המוגבלת.

הניסיונות למצוא סימטריה לא מעלים חרס, והאירועים בגבעת הקפיטול, אחד מהסמלים הגדולים ביותר של הדמוקרטיה האמריקאית, הם הדוגמה המוחשית ביותר למה שקורה כשלא מגבילים ונותנים לכל אדם להתבטא כרצונו. כשחופש הביטוי הופך להיות הערך העליון, לתהליך כזה יש רק תוצאה אחת בסוף והיא הרס הדמוקרטיה.

נדרשים עוד צעדים מרחיקי לכת. על חברות הטכנולוגיה וענקיות האינטרנט להתאחד, להביא לסגירת כל הערוצים, הקבוצות השונות, האתרים והפורומים בהם משתמשים אותם קיצוניים, ולהביאם לעלטה דיגיטלית

חברות אנושיות וקהילות ברחבי העולם לא התקיימו ושגשגו בזכות חופש הדיבור אלא בזכות רצון לשתף פעולה, התחשבות בצרכי האחר והכרה בגורל החיים המשותפים וחיזוק האמצעים המאפשרים זאת. הרשתות החברתיות הביאו הרבה טוב לעולם, אך הגיע השלב בו יש לקבוע גבולות ולהבטיח שלא נראה עוד אירועים כאלה המערערים על המשך קיום חברה דמוקרטית.

גיא רוה הוא אנליסט לאיתור הלבנות כספים באינטרנט, קצין במיל', סטודנט לתואר שני במדע המדינה, מתעניין וחוקר יחסים בינלאומיים ואת הקשר בין ספורט לפוליטיקה בפרט. לולא הקורונה היה אמור להתחתן בעוד כמה חודשים, אבל החתונה נדחתה לשנה הבאה.