חודש בדיוק עבר מאז הושבעה הממשלה ה-35 – ממשלת החליפים / אחדות / חירום. הממשלה החמישית של בנימין נתניהו.

אבל עדיין צריך להתחשב במשתנה בסיסי אחד: נתניהו הלך לשלוש מערכות בחירות במהלך 2020-2019 כדי לחמוק מהמשפט שלו. הבחירות היו האמצעי להגיע לחסינות, לפסקת התגברות ולכל כלי פוליטי-פרלמנטרי-משפטי אחר שיבטל, ידחה או אפילו ימחק סעיפים מכתב החשדות או כתב האישום.

המהלכים של נתניהו נכשלו והיום המשפט שלו כבר בהילוכו. משום כך האינטרס שמדריך אותו היום קצת שונה.

ראש הממשלה רוצה להשחיר את פניהם של שומרי הסף; הוא רוצה להפוך את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לעץ מורעל שאסור היה לו להגיש כתב אישום; נתניהו נהנה מכל חשיפה של אילה חסון והמסמכים שיצאו מהכספת של משרד המשפטים – אבל הוא לא רוצה בחירות. לא עכשיו.

משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, התראיין אתמול לרדיו. הוא סיפר כי שוחח עם נתניהו שאמר לו שהוא נגד בחירות עכשיו. בעקבות הדברים הרשה גפני לעצמו לומר כי יהדות התורה תצא נגד כל מי שיוביל לבחירות עכשיו.

בקיצור, זה האינטרס המוביל של נתניהו וכל השאר תפאורה, פיצוצים ופירוטכניקה פוליטית, שמשרתת את ראש הממשלה, אבל לא שום דבר מהותי.

שלשום בלילה (שני) הצביעה הכנסת על החוק הנורווגי בקריאה שנייה ושלישית. זהו חוק מושחת מבית היוצר של כחול-לבן, שבא להרחיב את הכנסת הרבה מעבר ל-120 החברים שנבחרו לכהן בה. הכול על חשבון הציבור.

אף אחד לא מבין למה יהדות התורה צריכה עוד שלושה חברי כנסת נוסף על השבעה שיש לה, למה ש"ס צריכה עוד ארבעה, ולמה הליכוד וכחול-לבן לא צמצמו את מספר השרים, והם מתעקשים להציף את הכנסת במקבלי משכורות נוספים על חשבון המדינה בניגוד להחלטת הבוחר.

אף אחד לא מבין למה יהדות התורה צריכה עוד שלושה ח"כים נוסף על השבעה שיש לה, למה ש"ס צריכה עוד ארבעה, ולמה הליכוד וכחול-לבן מתעקשים להציף את הכנסת במקבלי משכורות נוספים

נתניהו לא נכח בכנסת בשעת ההצבעה ולא בגלל שהוא חושב שזהו חוק נוראי. הוא פשוט הרים שריר לכחול-לבן, כי הוא רוצה שינויים בהסכם הקואליציוני שיתאימו לו, ויאפשרו לו לשמש ראש ממשלה חליפי בבוא היום, על אפו וחמתו של בג"ץ.

בכחול לבן "זעמו" על ההיעדרות של נתניהו, ואמרו שזה בניגוד לרוח ההסכם, וככה אי אפשר להמשיך. ח"כ מיקי זוהר, שיודע להעלות ולכבות את הלהבה הקואליציונית בהתאם לדרישות של נתניהו, אמר משהו על פירוק הממשלה.

הדברים הם המשך לשורה של התבטאויות מצטברות משני הצדדים, בין היתר של שתי השרות מירי רגב (נגד בני גנץ) ומירב כהן (נגד נתניהו). אבל בינתיים נתניהו הוא האיש הקובע, והוא לא מפרק ולא הולך לשום מקום.

לנתניהו יש עכשיו שתי משימות חשובות הרבה יותר מהדיבורים והמריבות על המעון הרשמי שלו ושל גנץ, מכוניות האאודי והשיירות שרוצה הרמטכ"ל לשעבר או התביעה הזו של גנץ להיכנס ביחד עם ראש הממשלה לכל אירוע כמו זוג מלכותי באוסטרו-הונגריה.

נתניהו חייב להעביר תקציב חד-שנתי עד סוף אוגוסט, אחרת אין לו ממשלה. אנחנו עובדים היום כזכור על התקציב של 2018, שלא עונה על גרעון צפוי של מאה עד 150 מיליארד שקל, ועל מיליון מובטלי קורונה. בלי כחול-לבן אין לו תקציב.

שנית, נתניהו חייב להביא איזשהו הישג דרמטי בנושא הריבונות. זה לא הולך עם פירוק הממשלה ובחירות חדשות. הריבונות היא ספינת הדגל שאיתה שט נתניהו מינואר האחרון. זוהי ההבטחה ההיסטורית שלו לבוחרים. העניינים הסתבכו בינתיים בתוקף הנסיבות הלאומיות והבינלאומיות, אבל נתניהו לא אומר נואש.

כחול-לבן לא יכולה למנוע את התהליך. ח"כ עפר שלח מהאופוזיציה אמר אמש כי "גנץ לא שם ברקס על החלת הריבונות, אלא האמריקאים. בהסכם הקואליציוני כחול-לבן ויתרו על הכול". הוא צודק.

ח"כ עפר שלח מהאופוזיציה אמר אמש כי "גנץ לא שם ברקס על החלת הריבונות, אלא האמריקאים. בהסכם הקואליציוני כחול-לבן ויתרו על הכול". הוא צודק

נתניהו ילך על מהלך חלקי. הוא יודע שאם לא יקרה שום דבר זה יהיה הפלופ של המאה. בנסיבות האלה, נתניהו יעדיף לראות לצדו את גנץ וגבי אשכנזי אם יפרוץ משבר עם ירדן או אינתיפאדה בשטחים, ולא את אביגדור ליברמן ונפתלי בנט. עוד סיבה לשמור על הקיים.

נתניהו מחזיק ביד את הנבוט, אבל הוא עוד לא יצא מהבית לסמטה החשוכה. יש לו עוד 17 חודש, והוא ימצא את הזמן להנחית את המכה, למנוע רוטציה וללכת לבחירות.

אכן, מאד מפתה לרוץ לבחירות כבר עכשיו עם סקרים שמעניקים לליכוד 41 מנדטים, אולי יותר, אבל בשביל מה? פסקת התגברות בכנסת הבאה? חוק צרפתי? המשפט, כמו שאמרנו, כבר החל, ואי אפשר לשנות את המציאות בדיעבד. חוץ מזה, יש קורונה, וכלכלה הרוסה. לא זמן הרפתקה.