השתיקה הרועמת של שלטונות קפריסין בעניין האזרח האזרי העצור בחשד שעמד לחסל אנשי עסקים ישראלים, אומרת הרבה. למרות הדלפות אנונימיות לתקשורת המקומית כאילו הכיוון המסתמן הוא פלילי וכי איראן לא עומדת מאחורי התוכנית הזו, נראה שמקבלי ההחלטות וגורמי הביטחון בניקוסיה יודעים משהו אחר.
העובדה שהצנזורה הישראלית לא עצרה את הפרסומים בשבוע האחרון כי המוסד עומד מאחורי חשיפת התוכנית, היא בבחינת אישור בשתיקה. קפריסין נקלעה כאן למבוכה דיפלומטית שהשתיקה יפה לה.
עד כה פורסם מעט מאוד על הפרשייה. האזרח האזרי בן ה-39 נחת בלרנקה בטיסה ישירה מרוסיה. על פי כמה מקורות בקפריסין, הוא היה תחת מעקב מייד עם הגעתו לאי, הודות למידע שהעביר המוסד. במהלך השבועיים הראשונים הוא חצה בכל יום את הגבול בניקוסיה בין החלק היווני לטורקי, ובפעם האחרונה שעשה זאת הוא נתפס עם אקדח מצויד במשתיק קול.
האזרח האזרי בן ה-39 נחת בלרנקה בטיסה ישירה מרוסיה. על פי כמה מקורות בקפריסין, הוא היה תחת מעקב מייד עם הגעתו לאי, הודות למידע שהעביר המוסד
קודם לכן, הוא הספיק לשכור שתי מכוניות בעיירת הנופש איה נאפה ולעקוב אחרי מספר אנשי עסקים ישראלים במקומות שונים. מתברר שהוא נשא עימו שלושה טלפונים ניידים ועד כה המשטרה המקומית לא פרצה אותם בשל עיכוב משפטי.
העצור התלונן כי הוא לא חש בטוב ולכן נזקק לבדיקה רפואית, ובמקביל עורך דינו טען כי התרגום של החשדות מיוונית לרוסית לא מדויק ולכן מקשה על הליך ההגנה. בינתיים, בית המשפט בקפריסין דחה את הדיון למחר (שני).
בישראל עוקבים בדקדקנות אחר השתלשלות העניינים באי השכן. מסתמן שעל התוכנית לחסל אנשי עסקים ישראלים כנקמה על חיסול אישים איראניים – דוגמת ראש תוכנית הגרעין מוחסן פחריזאדה – עובדים באיראן כמעט שנה.
טהרן, בדומה לישראל, לא שוכחת. קפריסין קורצת אחת לכמה שנים גם לאיראן וגם לחזבאללה. ב-2012 נעצר פעיל חזבאללה שתכנן לפגוע ככל הנראה במטוס ישראלי. ב-2015, נעצרו בקפריסין שני לבנונים עם יותר מ-2 טון דשן חקלאי המשמש להרכבת חומר נפץ.
נראה שהפעם קפריסין קרצה לטהרן בגלל ריבוי הישראלים שחיים בה ומנהלים חיי שגרה. כך קל מאד להתחקות אחריהם ולתכנן פיגוע בהתאם. תייר אזרי במקרה הזה לא אמור היה להדליק נורה אדומה במדינה שמתבססת על תיירות ואירוח מקלטי מס.
נראה שהפעם קפריסין קרצה לטהרן בגלל ריבוי הישראלים שחיים בה ומנהלים חיי שגרה. כך קל מאד להתחקות אחריהם ולתכנן פיגוע בהתאם. תייר אזרי במקרה הזה לא אמור היה להדליק נורה אדומה
היסטוריית הנקמה האיראנית נפרסת על פני שלושה עשורים וכנראה שרובה לא פורסם, בשל סיכול מוקדם, בין על ידי ישראל ובין על ידי מודיעין שסופק על ידה לגורמי ביטחון אחרים.
סדרת הפיגועים בשנות ה-90 בארגנטינה כנקמה על חיסולו של מנהיג חזבאללה דאז עבאס מוסאווי, הייתה למעשה תמרור אזהרה לשירותי הביטחון הישראלים לגבי התעוזה והיכולות האיראניות. מאז עברה ישראל כברת דרך לא רק במערך האבטחה שלה, אלא בעיקר ביכולת החדירה המודיעינית באיראן – יכולות ששירתו, כאמור, לא פעם גם מדינות זרות.
כך, למשל, הייתה זו ישראל שהעבירה את המידע ב 2018 לגרמניה, בלגיה וצרפת על מזימה איראנית לבצע פיגוע משולב בהפגנה של האופוזיציה האיראנית הגולה בצרפת.
כך, למשל, הייתה זו ישראל שהעבירה את המידע ב 2018 לגרמניה, בלגיה וצרפת על מזימה איראנית לבצע פיגוע משולב בהפגנה של האופוזיציה האיראנית הגולה בצרפת
בעקבות המידע נעצר "דיפלומט" גרמני שהוצב בווינה, ולמעשה היה איש מיניסטריון ההגנה האיראני שפיקד על איתור וחיסול של גורמי אופוזיציה באירופה. בצעד חסר תקדים הוא הועמד לדין בבלגיה למרות חסינות דיפלומטית ונידון בתחילת השנה ל-20 שנות מאסר.
בנוסף, הצביע המוסד על שני פעילים איראנים נוספים שהסיעו את המטען ברכבם מגרמניה לצרפת. הם נעצרו עם המטען שהיה מוכן להפעלה.
לפני יותר מעשור אירעה באיראן סדרת חיסולים של מדעני גרעין שרובם חוסלו בשיטה דומה. אופנוען נצמד למכוניתם, הצמיד מטען לצד הרכב מבלי שהם הרגישו ופוצץ אותו מייד אחרי שהתרחק מהמקום. כך חוסלו מג'יד שהריארי, מדען גרעין מאוניברסיטת בהשתי מטהרן; ופרופ' מוסטפה אחמדי רושן, מהנדס בכיר במתקן ההעשרה בנתנז.
החיסולים בלב הערים האיראניות אמנם הביכו מאד את איראן, אבל גם דחקו בה להגיב בהתאם, תוך שהם מחקים את שיטות הפעולה של המוסד.
בפברואר 2012 הצליחו סוכנים איראנים להצמיד מטען למכוניתו של נציג משרד הביטחון בניו דלהי בשעה שאשתו נהגה ברכב. למזלה היא רק נפצעה מהפיצוץ שהתרחש בכביש סואן. במקביל, באותו היום, הוצמד מטען דומה לעובד שגרירות ישראל בטביליסי בירת גאורגיה.
בחקירה ההודית לאחר ניסיון החיסול, התברר כי מסלול הנסיעה של אשת הנציג סומן למתנקשים על גבי עמודי חשמל. בשני המקרים הללו האיראנים בחרו בתאריך סימבולי – 12 בפברואר, יום חיסולו של עימאד מורנייה בדמשק.
בעשור שעבר בין הניסיון הזה לניסיון הנוכחי, החשבון בין איראן לישראל טפח משמעותית בצד האיראני, כשהחיסולים הבולטים הם של פחריזאדה וקאסם סולימאני. הביצוע במקרה של סולימאני אמנם היה אמריקאי, אבל על פי גורמים באיראן, המודיעין המדויק היה ישראלי. הטענה הזו, אגב, מעולם לא הוכחשה על ידי אף אחד מהצדדים.
הביצוע במקרה של סולימאני אמנם היה אמריקאי, אבל על פי גורמים באיראן, המודיעין המדויק היה ישראלי. הטענה הזו, אגב, מעולם לא הוכחשה על ידי אף אחד מהצדדים
גם את חיסולו של סולימאני ניסו האיראנים לנקום בהודו: המטען שהתפוצץ ליד השגרירות הישראלית לא גרם לנזק, ונראה שטבעת האבטחה ההדוקה סביב המתחם היא זו שמנעה את ההגעה לשגרירות עצמה או לאחד מאנשיה.
הנחת המוצא הישראלית היא כי כל גוף בעל זהות ישראלית בחו"ל הוא מטרה איראנית. הצד השני של המשוואה הזו הוא שכל שגרירות איראנית היא בסיס הפעלה של משמרות המהפכה.
וכאן נשאלת השאלה: מדוע בחרה איראן בניסיון חיסול אנשי עסקים ישראלים? התשובה המתבקשת היא סידורי הביטחון הקפדניים בנציגויות השונות. איראן הבינה שהיא צריכה לאתר בטן רכה, וזה קורה בדרך כלל בממשקים ישראלים לא רשמיים.
זה היה ההיגיון שעמד מאחורי הפיגוע באוטובוס התיירים הישראלי בבורגס ב-2012 שהסתיים במותם של 5 ישראלים ופציעתם של עשרות. התכנון אז היה איראני, קבלן הביצוע היה חזבאללה – בדיוק כמו במקרה הנוכחי בקפריסין: תכנון איראני וקבלן ביצוע זר, כזה שלא יכול להצביע ישירות על זהות שולחיו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם