ארגונים פרו־ישראלים: מורנינגסטאר מקדמת חרם משקיעים נגד ישראל

אחת מחברות המחקר הפיננסי הגדולות בארה"ב מואשמת בהרחקה מכוונת של השקעות מישראל ● במשך שנה הדפה מורנינגסטאר את הטענות נגדה עד שוועדת ההשקעות של מדינית אילינוי עמדה להכניס אותה לרשימה השחורה ● זמן קצר לאחר מכן הודיעה החברה על בדיקה חיצונית וממצאיה יוצגו לוועדה שתחרוץ את גורלה בחודש מרץ

כנס השקעות של מורנינגסטאר, 24 ביוני 2010 (צילום: AP Photo/M. Spencer Green, File)
AP Photo/M. Spencer Green, File
כנס השקעות של מורנינגסטאר, 24 ביוני 2010

פעילים פרו־ישראלים חושדים כי חברת מורנינגסטאר, אחת מחברות המחקר הפיננסי הגדולות בעולם, מקדמת לכאורה חרם משקיעים נגד ישראל. עתה, שנה אחרי שהואשמה לראשונה בהטיה אנטי־ישראלית, משנה מורנינגסטאר את מדיניותה ומודיעה שהיא ממנה יועצים משפטיים חיצוניים שייבדקו את הטענות.

בתחילת חודש דצמבר, שבועיים לפני שוועדת ההשקעות של מדינת אילינוי עמדה לדון בשאלה אם להכניס את מורנינגסטאר ל"רשימה השחורה" של החברות המחרימות את ישראל, הודיעה החברה כי החליטה לפתוח בחקירה עצמאית. אם מורנינגסטאר הייתה נכנסת לרשימה השחורה, אסור היה על קרנות הפנסיה של מדינת אילינוי להשקיע בה, מה שהיה מביא להפסדים משמעותיים.

את התלונות על מדיניותה של מורנינגסטאר העלה JLens – ארגון ללא מטרת רווח שמטרתו לסייע לישראל בעולם ההשקעות. הארגון טוען כי סאסטיינאליטיקס – חברת בת של מורנינגסטאר – מרחיקה משקיעים מישראל על ידי הפרזה בהערכת הסיכונים הכרוכים בהשקעה במדינה ובהצגת הערכות לא מדויקות לגבי דירוגה של ישראל.

צעדים אלה, לדברי ארגון JLens, מהווים חרם אנטישמי על ישראל. "כשמורנינגסטאר רכשה בשנת 2020 את סאסטיינאליטיקס, היא למעשה הצטרפה לחרם האנטישמי של BDS נגד השקעות בישראל והפלתה אותה לרעה", אומרת מנכ"לית JLens , ג'ולי המרמן.

רובע העסקים של שיקגו, שבו נמצא המטה של מורנינגסטאר, הפך לאתר להפגנות פרו־פלסטיניות (צילום: Boczarski/Anadolu Agency via Getty Images)
רובע העסקים של שיקגו, שבו נמצא המטה של מורנינגסטאר, הפך לאתר להפגנות פרו־פלסטיניות (צילום: Boczarski/Anadolu Agency via Getty Images)

בניגוד למהלכי החרמה קודמים, למשל כשיצרנית הגלידות בן אנד ג'ריס הכריזה על כוונתה להפסיק למכור את מוצריה בשטחים – מדובר כעת בפעילות שמתנהלת מאחורי הקלעים של עולם ההשקעות

המאבק של הפעילים הפרו־ישראלים נגד מורנינגסטאר מסמל שלב חדש בחרם על ישראל בעולם. בניגוד למהלכי החרמה קודמים, למשל כשיצרנית הגלידות בן אנד ג'ריס הכריזה על כוונתה להפסיק למכור את מוצריה בשטחים – מדובר כעת בפעילות שמתנהלת מאחורי הקלעים של עולם ההשקעות.

משקיעים מעוניינים לתת את כספם לחברות בעלות השפעה חברתית, סביבתית ומוסרית. עבורם, מורנינגסטאר מספקת שירות חשוב של דירוג, הערכה ואיתור של אותן החברות העונות על הסטנדרטים שהציבו.

היות שישראל היא מטרה לגינויים תכופים של האו"ם ומושא לביקורת של ארגוני זכויות אדם, בהם גם אמנסטי אינטרנשיונל, הפעילים הפרו־ישראלים חוששים שחברות מחקר פיננסי כמו מורנינגסטאר – בין אם במזיד ובין אם לא – יכלילו חברות ישראליות וחברות המעוניינות לפעול בישראל ברשימות התאגידים שלא ראוי להשקיע בהן ויגרמו בכך לבריחת הון מישראל.

שאלת התנהלותה של מורנינגסטאר, כאמור, התגלגלה לפתחה של ועדת מדיניות ההשקעות של מדינת אילינוי – גוף בן שבעה חברים שמטרתו לוודא שקרנות הפנסיה המדינתיות לא יפרו את חוקי המדינה האוסרים להשקיע בחברות מסוימות שסוחרות עם איראן וסודאן, וכן בחברות המחרימות את ישראל.

הפגנת פעילים פרו־ישראלים נגד בן אנד ג'ריס בניו יורק, 12 באוגוסוט 2021 (צילום: Luke Tress/Flash90)
הפגנת פעילים פרו־ישראלים נגד בן אנד ג'ריס בניו יורק, 12 באוגוסוט 2021 (צילום: Luke Tress/Flash90)

על פי תמלילי הדיון, יו"ר הוועדה אנדרו לאפין אמר, "היו לנו את כל הסיבות שבעולם להוסיף את מורנינגסטאר לרשימת החברות שאסור להשקיע בהן. אלא שמורנינגסטאר מבקשת עתה שנחזיר את הגלגל לאחור".

לאפין כינה את כוונת מורנינגסטאר לחקור את הטענות נגדה, "סטייה ניכרת מהצהרותיה הפומביות בשנה האחרונה". הוא אמר שהסכים לדחות את ההחלטה לגבי מורנינגסטאר עד לישיבה הבאה של המועצה שתיערך בחודש מרץ, עד אז סביר שיוגשו כבר ממצאי הבדיקה.

לאפין הוא אחד משלושת חברי הוועדה הקשורים לארגונים פרו־ישראלים – כולם מונו בידי מושלי אילינוי. ארבעה מחברי הוועדה מונו על ידי מושל, שלושה חברים נוספים הם נציגי קופות הפנסיה של המדינה. אם יוחלט על הכנסת מורנינגסטאר לרשימה השחורה, היא תהיה החברה הראשונה עם מטה בארה"ב שתיכלל ברשימה, זאת לצד 40 חברות אחרות מרחבי העולם.

החברה האחרונה שצורפה לרשימה היא יוניליוור הבריטית, חברת האם של יצרנית הגלידה בן אנד ג'ריס. גם מדינות אחרות בארה"ב יישמו את חוקי המאבק ב־BDS שחוקקו כדי להעניש את יוניליוור.

תהלוכת סולידריות עם הפלסטינים בשיקגו, 12 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Joshua Housing)
תהלוכת סולידריות עם הפלסטינים, שיקגו, 12 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Joshua Housing)

מגמת ה"השקעה המודעת" לשיקולים סביבתיים, חברתיים ושלטוניים "היא הצונאמי שמחוללת תנועת ה־BDS. אנחנו חייבים להתמקד בזה"

"בן אנד ג'ריס השאירו לנו טעם מר בפה. אבל לא הכלכלה ואף לא החך הישראלי מאוימים על ידי בן אנד ג'ריס", אמר ג'יי טקאת', סגן נשיא הפדרציה היהודית של שיקגו רבתי. עם זאת, הוא ציין שמגמת ה"השקעה המודעת" לשיקולים סביבתיים, חברתיים ושלטוניים "היא הצונאמי שמחוללת תנועת ה־BDS. אנחנו חייבים להתמקד בזה".

טקאת' הוא חלק מכוח משימה חדש של ארגונים יהודיים שעוקבים מקרוב אחרי הנטייה של וול סטריט להשקעות אחראיות מבחינה חברתית. ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה עומד מאחורי כוח המשימה הכולל את המרמן מ־JLens , נציגים מארגונים קהילתיים יהודיים ממדינות שבהן חוקקו חוקים נגד החרם וכן נציגים מארגון הקרן להגנת הדמוקרטיות – מכון מחקר הידוע בעמדותיו הימניות.

כוח המשימה בוחן באיזו מידה הפכו התנועות המתהדרות בהשקעות אחראיות וחברתית את החברות הישראליות למטרה לביקורת.

"הפדרציות היהודיות יחד עם ארגונים יהודיים אחרים מוטרדות מחברות מוטות שמתייגות את ישראל באורח לא הוגן כשהן עורכות הערכות סיכונים להשקעות", אמרה אלנה ברויטמן, סגנית נשיא בכירה לתחום יחסי הציבור בארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. "זה יכול להיחשב כהפרה חמורה של חוקים במדינות שנלחמות ב־BDS".

תומכי ומתנגדי BDS בניו יורק, יוני 2014 (צילום: AP Photo/John Minchillo)
תומכי ומתנגדי BDS בניו יורק, יוני 2014 (צילום: AP Photo/John Minchillo)

טקאת' ייעץ ללאפין ולחברי הוועדה האחרים באילינוי. תכתובת אימייל שהושגה באמצעות חוק חופש המידע מציגה את שיתוף הפעולה בגיבוש רשימת הדרישות שהוגשו למורנינגסטאר בדצמבר. טקאת', פעיל בכיר בפדרציה היהודית של שיקגו, לא רואה ניגוד אינטרסים בין פעילותו בקהילה לייעוץ שהוא מעניק לוועדת ההשקעות. "ראוי להשקיע זמן בסוגיה הזאת, ולא רק על ידי", הוא אמר.

חבר נוסף בכוח המשימה הוא ריצ'ארד גולדברג שמשמש כיועץ בכיר בקרן להגנה על דמוקרטיות. גולדברג היה זה שניסח את הצעת החוק נגד ה־BDS באילינוי בעודו משמש כראש המטה של המושל דאז ברוס ראונר, רפובליקאי שהפסיד את מושבו ב־2018 לטובת חבר המפלגה הדמוקרטית ג'יי. בי. פריצקר.

במהלך שנת כהונתו הראשונה מינה ראונר ארבעה חברים לוועדה, בהם מיטשל גולדברג, אחיו של ריצ'ארד גולדברג, לאפין – מכר ותיק של ריצ'ארד גולדברג החבר במועצות המנהלים של מספר קבוצות פרו־ישראליות – ואלישיה אוברמן, מנהלת קרן משפחת ג'ק מילר, עמותה להגנת ישראל.

המערכה נגד מורנינגסטאר החלה באפריל 2020, כשהחברה הודיעה שהיא רוכשת את סאסטיינאליטיקס. המטה של החברה הנרכשת נמצא באמסטרדם. מדובר באחת מהחברות הגדולות בעולם שמציעות שרותי דירוג של חברות לפי "אחריותן החברתית".

הפגנה בנמל פורטלנד נגד ישראל, 4 ביוני 2021 (צילום: Brooke Anderson via J. The Jewish News of Northern California via JTA)
הפגנה בנמל פורטלנד נגד ישראל, 4 ביוני 2021 (צילום: Brooke Anderson via J. The Jewish News of Northern California via JTA)

מורנינגסטאר שאפה להגדיל את נוכחותה בשוק הזה. לפי תחזית שפורסמה על ידי בלומברג בשנה שעברה, עד 2025 היקף הנכסים הפיננסיים בעלי הצביון החברתי יגיע ל־53 טריליון דולר.

הודעת הרכישה גרמה לדריכות בקבוצת JLens, ששיתפה את מורנינגסטאר בחששותיה בנוגע לנטייה לכאורה של סאסטיינאיטיקס נגד ישראל. החברה התעלמה מפניות JLens ורכשה את החברה ההולנדית. מספר חודשים לאחר מכן נערכה פגישה בין JLens  לבין מורנינגסטאר ושני הצדדים החלו בדיאלוג שהסתיים בינואר 2021.

JLens הוסיפה את מורנינגסטאר לרשימת החברות שהם ממליצים "לא להשקיע" בהן, והאשימה את החברה בפומבי בכך שהיא תומכת בתנועת החרם נגד ישראל.

JLens אמרה כי נקטה את הצעד הזה משום שמורנינגסטאר הפעילה לחץ על חברות להתקפל ולמשוך את השקעותיהן מישראל, וכן העלתה את רמת הדירוג השנוי במחלוקת של חברות הקשורות לישראל, מה שגרם למשקיעים המעוניינים בהשקעות חברתיות לא לעשות איתן עסקים.

הבורסה לני"ע. הנפקת דניה סיבוס סידרה רווח עצום לבעלים. בטיחות העובדים לא השתפרה (צילום: פלאש 90)
הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: פלאש 90)

JLens טענה כי מורנינגסטאר התמקדה באורח לא פרופורציונלי בסעיף הנוגע למידת סיכון ההשקעות בגין פגיעה בזכויות אדם. בינואר 2021, במהלך פגישת בעלי המניות השנתית, פנה ארגון JLens ליו"ר מועצת המנהלים של מורנינגסטאר. הארגון הצליח להביא להצבעה הצעה המחייבת את החברה להגיש דו"ח על הסיכונים ש"באקטיביזם הכלכלי" שלה.

מועצת המנהלים של מורנינגסטאר סיכלה את ההצבעה, אולם במרץ 2021 הודיעה החברה שערכה בדיקה פנימית בה "לא נמצאה הטיה שיטתית ולכן הטענות שקריות". זמן מה לאחר מכן החלה ועדת ההשקעות של מדינת אילינוי לדון בשאלת הכללתה של מורנינגסטאר ברשימת החברות המחרימות את ישראל.

טקאת', שמשרדו נמצא ברובע העסקים של שיקגו, מרחק קצר מהמטה של מורנינגסטאר, הגביר באותה העת את מעורבותו. הוא הקדיש שנים רבות כדי לחשוב על הקשר שבין התעוררות התנועה להשקעה אחראית חברתית ובין החרם על ישראל. הוא אף פרסם מאמר ב־2017 תחת הכותרת "שדה הקרב הבא של ה־BDS".

אלא שכמו במקרה מורנינגסטאר, קשה מאוד לבחון את העבודות בגלל גישה מוגבלת למידע. הדירוגים של חברות כמו מורנינגסטאר הם רכושה הבלעדי, ולקוחות שרוכשים את המידע מחברות הדירוג חותמים לא אחת על הסכמי סודיות. "אנחנו יודעים את המעט שהשגנו רק משום שנתקלנו במקרה לגמרי בכמה מסמכים", הסביר טקאת'.

מפגינה נגד Airbnb בעקבות האפשרות לשכור דירות בהתנחלויות, 19 בנובמבר 2016 (צילום: יוטיוב)
מפגינה נגד Airbnb בעקבות האפשרות לשכור דירות בהתנחלויות, 19 בנובמבר 2016 (צילום: יוטיוב)

אחד המסמכים החשובים שנפלו לידי JLens הוא של חברת סאסטיינאליטיק מ־2020 שהונפק עבור החברה האוסטרית לניהול נכסים "ארסטה", ובו נבדקה כדאיות השקעה מבחינה סביבת, מוסרית, אתית עסקית, זכויות עובדים וזכויות אדם בכ־100 חברות.

אף שישראל היא רק אחת מבין 71 מדינות האזור הכולל את אפריקה והמזרח התיכון – כ־50% מהחברות שבמעקב סאסטיינאליטיקס היו ישראליות

טקאת' ו-JLens הציגו את המסמך כראייה מפלילה בפגישה עם יו"ר מורנינגסטאר ג'ו מנסואטו בחודש אוקטובר. טקאת' טען שיש בדו"ח ייצוג־יתר של חברות ישראליות. אף שישראל היא רק אחת מבין 71 מדינות האזור הכולל את אפריקה והמזרח התיכון – כ־50% מהחברות שבמעקב סאסטיינאליטיקס היו ישראליות.

"כששוחחתי עם נציגי מורנינגסטאר הם כלל לא טרחו להגן על הממצאים האלה", סיפר טקאת'. הוא הוסיף כי הוא סבור שהחברה לא עוינת בכוונה את ישראל אלא שהולכה שולל משום שהיא נשענת על מידע שמספק ארגון האו"ם וסוכנויותיו, שלדברי טקאת' לא חדל לגנות את יחסה של ישראל לפלסטינים.

מורנינגסטאר סירבה להגיב לכתבה בטענה שהבדיקה של משרד עורכי הדין ששכרה עדיין בעיצומה. אולם, דובר מטעם החברה אמר שהחברה "מתייחסת בכובד ראש לכל השאלות והדאגות הנוגעות לבדיקתנו".

פעילים פרו-פלסטינים בהפגנה בניו יורק, 17 בספטמבר2021 (צילום: Luke Tress/Flash90)
פעילים פרו־פלסטינים בהפגנה בניו יורק, 17 בספטמבר 2021 (צילום: Luke Tress/Flash90)

המפגש של מועצת מדיניות ההשקעות של אילינוי בחודש דצמבר, שבמהלכו עלתה לדיון סוגיית מורנינגסטאר, עורר הדים. דוברים רבים ביקשו לשאת דברים במסגרת פרק הזמן שנועד לתגובות הציבור. רבים ביקשו לדבר על חברת בן אנד ג'ריס, שהמועצה עמדה לכלול ברשימתה השחורה.

נציגים של קבוצות פרו־פלסטיניות מתחו ביקורת על אי כיבוד זכויות האדם בישראל וחלק מהם טען שחוקי ההתנגדות לחרם נגד ישראל של מדינת אילינוי נועדו לשלול את חופש הביטוי של יצרני הגלידה.

מפעל בן אנד ג'ריס בבאר טוביה, 21 ביולי 2021 (צילום: פלאש 90)
מפעל בן אנד ג'ריס בבאר טוביה, 21 ביולי 2021 (צילום: פלאש 90)

"חברת בן אנד ג'ריס היא חברה פרטית המנוהלת בידי שני יהודים וזכותה לחדול ממכירת גלידה בהתנחלויות הלא חוקיות והאלימות בישראל , שגזלו את אדמות הפלסטינים בגדה המערבית", אמרה בדיון ליז בג'אלייה מארגון "פעילות לשלום ומדיניות חוץ הוגנת".

"החוק הזה הוא עוד דוגמה להדרה של פלסטינים. אומרים להם בעצם שכשהם תובעים צדק הם מרחיקים לכת", הוסיפה בג'אלייה. המועצה החליטה פה אחד שבן אנד ג'ריס הפרה את החוק באילינוי ולכן חברת האם שלה יוניליוור לא ראויה להשקעות כספי הפנסיה מטעם המדינה.

יותר מ־30 מדינות בארה"ב חוקקו חוקים נגד ה־BDS, עשר מהן נקטו צעדים נגד יוניליוור בעקות הכרזת בן אנד ג'ריס. הפגישה הבאה באילינוי תיערך ב־22 במרץ. שאלת מורנינגסטאר תעמוד בראש סדר היום.

עוד 1,499 מילים
סגירה