הדמויות האגדיות של הקולנוען ויוצר הבובות האלמותי פרנק אוז אהודות ברחבי העולם. רבות מהן – בין היתר מיס פיגי ופוזי הדוב – נוצרו יחד עם ג'ים הנסון בשביל תוכניות טלוויזיה כמו "רחוב סומסום" ו"החבובות". גם דמות ה"יודה" שלו הפכה לאייקון תרבותי במסגרת סדרת "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס.

אולם, קיימים גם חלקים פחות מוכרים בהיסטוריה של אוז. אוז – שנולד בשם פרנק ריצ'רד אוזנוביץ' – גדל במשפחת בובנאים בלגית. הוריו, איזידור "מייק" אוזנוביץ' היהודי ופרנסס אוזנוביץ' הקתולית, השתמשו בכישוריהם כדי ללעוג להיטלר לפני מלחמת העולם השנייה.

אחרי פלישת גרמניה למדינות השפלה, נמלטו מייק ופרננס מביתם באנטוורפן ויצאו למסע כפליטים. בדרך הם עברו בביאריץ, קזבלנקה, ליסבון ובריטניה – שם נולד אוז.

אחרי המלחמה הם חזרו לבלגיה. כשפרנק הקטן היה בן חמש הם עשו רילוקיישן לאזור המפרץ בקליפורניה. הסיפור המשפחתי הזה מוצג עתה בתערוכה לא שגרתית במוזיאון ליהדות בת־זמננו (Contemporary Jewish Museum) בסן פרנסיסקו.

מריונטות משנת 1940 לערך שיצרו איזידור (מייק) ופרנסס אוזנוביץ' (באדיבות פרנק אוזנוביץ', ג'ני אוזנוביץ' ורונלד אוזנוביץ'; צילום: ג'ייסון מדלה)

"אני כל כך שמח שאני יכול סוף סוף להציג אותם לציבור ולכבד את הסיפור מעורר ההשראה של הוריי, את סיפור כל הפליטים באשר הם. התערוכה הזאת גם חוגגת את התרומה שלהם לאדם שאני"

התערוכה "אוז זה קיצור לאוזנוביץ'" הוצגה לראשונה ב־21 ביולי והיא תוצג עד חודש נובמבר. הפריט הבולט בה הוא, כאמור, מריונטה מעוררת גיחוך של היטלר. מייק אוזנוביץ' יצר אותה בעבודת יד ועומד מאחוריה סיפור הצלה שלם. כמו מריונטות רבות שיצרו הוריו של אוז בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה, היא מוצגת עכשיו לראשונה לציבור.

"למריונטות האלה היה מקום חשוב מאוד בהיסטוריה המשפחתית שלי", אמר אוז בהצהרה מיוחדת. "אני כל כך שמח שאני יכול סוף סוף להציג אותם לציבור ולכבד את הסיפור מעורר ההשראה של הוריי, את סיפור כל הפליטים באשר הם. התערוכה הזאת גם חוגגת את התרומה שלהם לאדם שאני היום".

זה לא היה מובן מאיליו שאוז ילך בעקבות הוריו. בהתחלה הוא רצה להיות בכלל עיתונאי אך בנעוריו קיבל תפקיד כמתלמד ב־Children's Fairyland – תיאטרון הבובות הוותיק ביותר בארה"ב. במסגרת עבודתו הוא התחבר להנסון, מה שהוביל לקשר חברי קרוב. בדרכו לתהילה הוא אימץ שם במה, אף ששמו ברשומות הוא עדיין פרנק אוזנוביץ'.

"פרנק אוז היה השותף היצירתי המרכזי של ג'ים הנסון והוא גילם דמויות אייקוניות כמו עוגיפלצת, גרובר, ברט, מיס פיגי ופוזי הדוב", אומרת ברברה מילר, סמנכ"ל האוצרות של המוזיאון האמריקאי לקולנוע בניו יורק ואוצרת התערוכה הנודדת על הנסון, שמוצגת במוזיאון ליהדות בת־זמננו בסן פרנסיסקו במקביל לתערוכה על אוז עד 14 באוגוסט.

יוצר הקולנוע והבובנאי פרנק אוז (צילום: Victoria Labalme)

ההצלחה הראשונית שלו כבובנאי הובילה את אוז לפרויקטים נוספים כשחקן וכבמאי. מילר מציינת שהשותפות בין אוז להנסון כללה שני סרטים בתחילת שנות ה־80 שביים אוז: "הקריסטל השחור" ו"החבובות כובשות את מנהטן". אוז המשיך בקריירת הבימוי עם סרטים כמו "חנות קטנה ומטריפה", "נוכלים עם סגנון", "מה הסיפור שלך בוב?" ו"למות מלוויה". הפרויקט האחרון שלו, In & Of Itself, זמין לצפייה בהולו.

"הכימיה הקומית והיצירתית בין אוז להנסון הגדירה את הקריירות של שניהם", אומרת מילר. האוצרת הבכירה של המוזיאון ליהדות בת־זמננו היידי רבן התחברה במיוחד לדמויות של אוז מ"רחוב סומסום" משום שנהגה לצפות בהן בטלוויזיה, כמו אמריקאים רבים אחרים.

"פרנק המציא כל כך הרבה דמויות", אומרת רבן. "הן היו ה"יין" ל"יאנג" של הנסון. מיס פיגי ופוזי היו סוג של ניגוד לדמות של ג'ים הנסון, קרמיט הצפרדע. ברט של פרנק היה תמיד הניגוד לארני של הנסון.

"הם היו טיפוסים מאוד מנוגדים – אהבה וחברות, אבל גם הרבה מתחים", אומרת רבן. "זה מראה שלמערכות יחסים יש קונפליקטים, אבל עובדים יחד ומתגברים עליהם. מוצאים אהבה ואושר באמצעות ההבדלים והקיום המשותף".

מריונטות במועדון לילה (באדיבות פרנק אוזנוביץ', ג'ני אוזנוביץ' ורונלד אוזנוביץ'; צילום: ג'ייסון מדלה)

הצצה נדירה למחאה אמנותית נגד הנאצים

הרעיון לתערוכה "אוז זה קיצור לאוזנוביץ'" צץ מוקדם יותר השנה, אחרי שהוצגה במוזיאון התערוכה הנודדת של המוזיאון האמריקאי לקולנוע, "תערוכת ג'ים הנסון: דמיון בלתי מוגבל". אף שהנסון לא היה יהודי, שניים מהשותפים הקרובים ביותר שלו – אוז וג'רי ג'ול – היו יהודים שגדלו באזור המפרץ.

רבן שאלה את קארן פלק – מנהלת ארכיון ג'ים הנסון – אם היא מכירה סיפורים יהודיים שקשורים לאוז או לג'ול. פלק סיפרה לה על המריונטה של היטלר וקישרה את רבן לאוז. הוא הציעה את המריונטה לתערוכה – כמו גם סרטונים ביתיים בני עשרות שנים, בהם הוא מראיין את אביו על קורות משפחתו כפליטים במלחמת העולם השנייה.

"כמובן שאמרתי כן", נזכרת רבן. המריונטה של היטלר עבורה היה סיפור לא ידוע. "מעט מאוד סופר או נכתב על המריונטה הזאת", אומרת רבן. "היו אולי שתי כתבות […] שהתייחסו אליה קודם לכן, אבל לא היו תמונות והיה מעט מאוד מידע".

לפני שהמבקרים רואים את המריונטה עצמה, מופיעה – מטעמי רגישות – אזהרת טריגר: "התערוכה הזאת כוללת מריונטה של אדולף היטלר, מה שעשוי להטריד חלק מהצופים"

לפני שהמבקרים רואים את המריונטה עצמה, מופיעה – מטעמי רגישות – אזהרת טריגר: "התערוכה הזאת כוללת מריונטה של אדולף היטלר, מה שעשוי להטריד חלק מהצופים. המטרה שלנו, בהצגת הפריטים האלה, היא להאיר את המחאה האמנותית שהתקיימה לפני השואה. החפצים והסיפורים האישיים מעודדים שיחה וחשיבה, אנחנו מקווים לקדם את ההבנה ואת הלקחים מהמאבק באנטישמיות, בשנאה וברודנות".

צילום משנת 1940 של המריונטה של היטלר (באדיבות משפחת אוזנוביץ'; צילום: ג'ייסון מדלה)

כפי שעשו עם כל הבובות שיצרו, מייק אוזנוביץ' בנה את המריונטה ופרנסס תפרה את בגדיה בעבודת יד. "יש הקשר קברטי", אומרת רבן על המריונטות. "חלקן לבושות בטוקסידו לבן. הן סוג של חברי להקה. לזמרת הראשית יש שמלת סאטן אדומה מרהיבה".

כמו כן, היא אומרת, "המריונטה של היטלר מלווה בשבעה ראשים של בובות אחרות – כנראה קריקטורות של דמויות נוספות. אנחנו לא יודעים אם מדובר בקריקטורות ישירות של דמויות פוליטיות אחרות שהיו מוכרות בזמנו. הן עשויות ביד, ירושות משפחתיות עשויות היטב".

באנטוורפן מייק היה מתקין חלונות ויצרן שלטים שהחזיק בבעלותו חנות לציוד ספורט. פרנסס הייתה תופרת שמלות שעבדה קודם באופנת עלית. שניהם הפכו לבובנאים חובבים ומייק למד את המקצוע מאביו, שהיה עובד בעץ.

המטרה של המריונטה של היטלר הייתה להגחיך את הפיהרר שהתחזק בסוף שנות ה־30. עד 1940 הפכה גרמניה הנאצית ליותר מאיום רחוק עבור בני הזוג אוזנוביץ'. אחרי שהלופטוואפה הפציצה את אנטוורפן, מייק ופרננס נמלטו. הם קברו את המריונטה של היטלר ברקע חשש שהעלתה אימה של פרנסס, שמא היא תביא למעצרם של בני הזוג בזמן המנוסה.

הבובנאי והמפיק ג'ים הנסון ב־1985 (צילום: AP Photo/Burnett, FIle)

המטרה של המריונטה של היטלר הייתה להגחיך את הפיהרר שהתחזק בסוף שנות ה־30. עד 1940 הפכה גרמניה הנאצית ליותר מאיום רחוק עבור בני הזוג אוזנוביץ'. אחרי שאנטוורפן הופצצה, מייק ופרננס נמלטו

בסרטון ביתי – בן כמעט 50 שנה – נזכר מייק בבריחה המסוכנת שלהם. "אתה יודע, זה היה הישרדות ותו לא", הוא אומר בתמלול שנמסר לזמן ישראל. "לא ידענו לאן אנחנו הולכים". בשלב זה, אף אחד משלושת ילדיהם של בני הזוג עוד לא נולד.

מייק ופרנסס נמלטו לדרום צרפת עם קבוצה של יהודים הולנדים. הם הגיעו לעיר הנמל ביאריץ. שם, שני זוגות – ביניהם מייק ופרננס – סורבו כניסה לצרפת כי היו חסרי ילדים. מייק הצליח לשכנע את הרשויות לאפשר לו, לאשתו ולזוג הנוסף לעלות על ספינה לקזבלנקה.

בנמל המרוקאי הידוע נעצרו מייק ופרנסס במחנה ריכוז למשך מספר שבועות. בסופו של דבר הם קיבלו ויזה שאפשרה להם להישאר בצפון אפריקה למשך 11 חודשים. משם המשיכו לליסבון, שם קיבל מייק הצעה מהממשלה הבריטית להצטרף ליחידה צבאית אנטי־פשיסטית בשם "הבריגדה ההולנדית".

מייק קיבל את ההצעה ועבר לבריטניה להכשרה. פרנסס הצטרפה לבעלה בבריטניה, שם נולדו רונלד ופרנק. בסרט הביתי הזה התוודה מייק כי לא היה חייל מוצלח במיוחד וכי היה מעורב בקרב אגרופים נגד אחד הסמלים שלו. אחרי המלחמה חזרה המשפחה לאנטוורפן. למרבה הפלא, הם הצליחו לחפור ולמצוא את הבובה של היטלר. חמש שנים אחר כך היגרו לארה"ב.

יוצר הקולנוע והבובנאי פרנק אוז בהקרנת הבכורה של הסרט "מלחמת הכוכבים: עלייתו של סקייווקר" בלוס אנג'לס, 16 בדצמבר 2019 (צילום: Jordan Strauss/Invision/AP, File)

אבני היסוד של הבובנאות

באמריקה יצרה לעצמה המשפחה היסטוריה מרשימה. מייק, פרנסס ופרנק הצטרפו לקהילת הבובנאים המקומית, שכללה חברים בגילדת הבובנאים של אזור המפרץ של סן פרנסיסקו. משפחת המריונטות אוזנוביץ' הייתה אטרקציה בפארק הלאומי יוסמיטי.

"מייק ופרנסס היו מאבות הבובנאות ברמה הלאומית והבינלאומית", כתבו לטי קונל שוברט ורנדל ג'יי מץ במאמר באתר הגילדה שעוסק בבובות של בני המשפחה ובשיעורים להכנת התלבושות של פרנסס ושל בנם, הכוכב לעתיד פרנקי.

הזוג הנצחי קרמיט הצפרדע ומיס פיגי (צילום: Richard Shotwell/Invision/AP, File)

"באמצעות הוריי הכרתי את הבובנאות. נדמה שאין מתאים יותר מאשר לשתף את הסיפור הזה במוזיאון ליהדות בת־זמננו באזור המפרץ, שם הוריי היו חברי קהילה פעילים"

"באמצעות הורי", כתב אוז, "הכרתי את הבובנאות, ונדמה שאין מתאים יותר מאשר לשתף את הסיפור הזה במוזיאון ליהדות בת־זמננו באזור המפרץ, שם הוריי היו חברי קהילה פעילים כל כך, שם גדלתי ושם התחלתי את הקריירה שלי".

אחרי שהתחיל לעבוד עם הנסון, חבר לעבודה הציע לו לשנות את שם משפחתו. "דון סאלין, אחד היוצרים הראשונים של החבובות ואחד מבוני הבובות", אומרת רבן, היה זה "שהציע שפרנק יקצר את שמו לאוז.

"בסופו של דבר זה מה שקרה, אבל זה מעולם לא נעשה בצורה פורמלית. זה היה יותר עניין של שם במה. הוא לא שינה את שמו באופן רשמי באף מסמך. הוא עדיין פרנק אובנוביץ', גאה מאוד בשם שהעניקו לו הוריו".