שיגור טיל שיהאב-3 במסגרת תרגיל צבאי באיראן, 28 ביוני 2011 (צילום: RAOUF MOHSENI / MEHR NEWS / AFP)
RAOUF MOHSENI / MEHR NEWS / AFP

איראן כפסע מפצצה, אבל נתניהו עסוק בשימור הקואליציה

לפי דוח סבא"א, איראן מעשירה אורניום לרמה כמעט צבאית ● ארה"ב זקוקה נואשות לסעודים – ומבטלת את אמברגו הנשק ● הסנדלים של אנשי חמאס הפכו לטרנד החדש של הפרו־פלסטינים ● צרפת מנסה שוב לסייע ללבנון לצאת מהבור הפוליטי ● והשבוע ב־2014: א־סיסי נבחר לראשונה לנשיא מצרים ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

איש לא מדבר על הפצצה האיראנית

לפי הדוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שהתפרסם השבוע, איראן מעשירה אורניום לרמה כמעט צבאית בקצב קבוע, בעוד שהשיחות לשיפור שיתוף הפעולה בין טהרן לסבא"א תקועות ולא מתקדמות לשום מקום.

בתקופה אחרת הכותרת הזאת הייתה פותחת את מהדורות החדשות – והאולפנים היו מוצפים בפוליטיקאים ובגנרלים מודאגים, שהיו מסבירים לפרטי פרטים מדוע המצב הזה מסכן את ישראל. חלקם היו מאשימים את העולם במחדל האיראני, הרי ברור לכולם שטהרן מכוונת לפצצה וסביר למדי שבמהלך השנים הקרובות היא גם תגיע לפצצה שתשנה באופן דרמטי את המפה הגיאופוליטית של מזרח התיכון, מה שיגביר את האיומים על ישראל.

אולם, כשראש ממשלת ישראל עסוק בלסנגר על המלחמה האינסופית שלו בעזה ובשמירה על הקואליציה שלו, לא נותר לו זמן לאיראן. למעשה, אפשר לומר שממשלת ישראל הפקירה את הזירה ועזבה את הקבוצה.

מתישהו איראן תהיה גרעינית, כולנו נזעק חמאס – ורק מעטים יזכרו כיצד למען הרווח האישי שלו ראש הממשלה בנימין נתניהו הטיף נגד עסקת הגרעין, שלפחות האטה את קצב ההתקדמות האיראני

מתישהו איראן תהיה גרעינית, כולנו נזעק חמאס – ורק מעטים יזכרו כיצד למען הרווח האישי שלו ראש הממשלה בנימין נתניהו הטיף נגד עסקת הגרעין, שלפחות האטה את קצב ההתקדמות האיראני, וגרם לנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ לצאת ממנה באופן חד־צדדי.

בנימין נתניהו נואם באו"ם נגד הסכם הגרעין עם איראן, 27 בספטמבר 2012 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)
בנימין נתניהו נואם באו"ם נגד הסכם הגרעין עם איראן, 27 בספטמבר 2012 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

מאז איראן האיצה את העשרת האורניום באופן משמעותי, וכרגע מספיק לה להושיט את היד כדי להגיע לפרי הנכסף – פצצת אטום משלה. גם הממשל האמריקאי שותק. שם עדיין מקווים להחיות את שיחות הגרעין ולכן נמנעים מביקורת חריפה נגד טהרן ומדיון הכרחי על תסריטי האימה שעלולים להפוך למציאות.

אך בעוד שעבור ארה"ב איראן היא סוגיה השייכת לתחום מדיניות החוץ, עבור ישראל ההתפתחות הזאת היא סכנה גדולה, שמאיימת באופן ישיר על ביטחונה ועל קיומה. לכן השתיקה של נתניהו, שבזמנו היה מקדיש לנושא האיראני שעות על גבי שעות, מוזרה ומטרידה כל כך.

השתיקה של נתניהו, שבזמנו היה מקדיש לנושא האיראני שעות על גבי שעות, מוזרה ומטרידה. בתקווה שלא נתעורר באיזה בוקר שמחת תורה אחד ונגיד שוב "הופקרנו"

בתקווה שלא נתעורר באיזה בוקר שמחת תורה אחד ונגיד גם בהקשר הזה – "הופקרנו".

ארה"ב ניסתה להפוך את ערב הסעודית ל"מוקצה"

על פי פרסום ב"פייננשל טיימס" הבריטי, בעוד זמן קצר יבוטל האיסור על מכירת נשק התקפי לערב הסעודית. ההתפתחות הזאת היא ככל הנראה חלק מהניסיון הנואש של הממשל האמריקאי לסכם עם הסעודים על עסקה כלשהי עד מועד הבחירות לנשיאות ארה"ב – עם או בלי המרכיב הישראלי בתוכה.

ב־2021 ההגבלות הללו נכנסו לתוקף בעקבות הרצח המזעזע של העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י בקונסוליה הסעודית בריאד. אז הנשיא ביידן דגל במדיניות נוקשה מאוד כלפי הסעודים ואף איים להפוך את ערב הסעודית ל"מוקצה".

שר החוץ של ארצות הברית אנתוני בלינקן בג'דה שבערב הסעודית, עם נחיתתו בממלכה, 20 במרץ 2024 (צילום: Evelyn Hockstein, Pool Photo via AP)
שר החוץ של ארצות הברית אנתוני בלינקן בג'דה שבערב הסעודית, עם נחיתתו בממלכה, 20 במרץ 2024 (צילום: Evelyn Hockstein, Pool Photo via AP)

שלוש שנים לאחר מכן ניתן לקבוע בבירור שהמדיניות הסעודית של ממשל ביידן נחלה כישלון חרוץ. לא רק שערב הסעודית לא הפכה למוקצה, אלא שקרה בדיוק ההפך – היא הפכה לכלה נחשקת שכל אחד מגלה בה עניין רב: האמריקאים, הסינים והרוסים.

החשיבות הגיאופוליטית של ערב הסעודית גדלה מאוד בשנים האחרונות ואין שום ספק שהאמריקאים בונים על זה שהסעודים ימשיכו לקבוע את סדר היום בקרב המחנה הפרגמטי במזרח התיכון. אמריקה זקוקה לערב הסעודית גם בהקשר הישראלי–פלסטיני וגם בהקשר האיראני, כגורם המעצב את המחנה המנוגד ל"ציר ההתנגדות" האיראני.

העונש האמריקאי לא הביא לשיפור או לשינוי ניכר בתחום של זכויות אדם בממלכה. ביטול אמברגו הנשק מסמן את סופו של המסלול הדיפלומטי בו בחר ממשל ביידן

כמו כן, שוק האנרגיה העולמי (וגם האמריקאי) עדיין תלוי מאוד בהחלטות הסעודיות. העונש האמריקאי לא הביא לשיפור או לשינוי ניכר בתחום של זכויות אדם בממלכה. ביטול אמברגו הנשק מסמן את סופו של המסלול הדיפלומטי בו בחר ממשל ביידן בימיו הראשונים.

אם ביידן ייבחר לקדנציה שנייה, היחסים שלו עם ריאד יצטרכו לעבור שינויים משמעותיים נוספים. ניתן לראות בצעד הנוכחי את המקדמה לכך.

הטרנד האופנתי החדש של הפרו־פלסטינים

ב־26 במאי, דובר הזרוע הצבאית של חמאס אבו עוביידה הכריז על "מבצע הרואי של חטיפת חייל ישראלי בעזה". סרטון מבית היוצר של חמאס שותף על ידי אנשי הארגון ברשתות החברתיות ובמהירות צבר מיליוני צפיות. בסרטון המופץ נראה איש חמאס גורר חייל לתוך מנהרה.

אולם, האירוע עצמו לא קרה מעולם: אף חייל צה"ל לא נחטף על ידי החמאס מאז 7 באוקטובר. ההודעה והסרטון היו פייק מוחלט. אך במציאות האלטרנטיבית השוררת ברשתות החברתיות, לעובדות יש חשיבות משנית.

עם זאת, את תשומת הלב של הפעילים הפרו־פלסטיניים משכו דווקא הכפכפים של איש חמאס בסרטון, שלכאורה גרר את החייל החטוף (עוד שחקן של חמאס) לתוך המנהרה. לאחר תחקיר קצר התברר שמדובר בנעליים תוצרת מפעל "נאפולי" בחברון.

פעם קובעי הטרנדים היו דוגמניות, כוכבי קולנוע ושחקני כדורגל. המציאות המעוותת הכוללת הסתה אנטי־ישראלית והאדרה של טרור יצרה טרנד מסוג אחר, ביזארי וקודר

יוצרי תוכן מצרים וירדנים שאלו ברשת איפה ניתן להשיג את הכפכפים – ואחרים הציעו לרכוש נעליים תוצרת "נאפולי". פעם קובעי הטרנדים היו דוגמניות, כוכבי קולנוע ושחקני כדורגל. המציאות המעוותת הכוללת הסתה אנטי־ישראלית והאדרה של טרור יצרה טרנד מסוג אחר, ביזארי וקודר.

צרפת מנסה למצוא פתרון ללבנון

השבוע, בפעם הראשונה מזה שישה חודשים, השליח המיוחד של נשיא צרפת לענייני לבנון ז'אן־איב לה דריאן, הגיע לביירות בניסיון למצוא פתרון לפלונטר אליו נקלעה לבנון בשל חוסר היכולת לבחור את נשיא המדינה הבא.

השליח המיוחד של נשיא צרפת לענייני לבנון, ז'אן־איב לה דריאן, בביירות, 29 במאי 2024 (צילום: ANWAR AMRO / AFP)
השליח המיוחד של נשיא צרפת לענייני לבנון ז'אן־איב לה דריאן בביירות, 29 במאי 2024 (צילום: ANWAR AMRO / AFP)

מישל עאון, הנשיא האחרון, סיים את כהונתו באוקטובר 2022, ומאז חזבאללה ובעלי בריתו מתעקשים על בחירה נשיא שיתאים לאג'נדה שלהם ותומכים במועמדותו של סולימאן פרנג'יה הבן. המפלגות הסוניות וחלק מהמפלגות הנוצריות מתנגדות לכך ותומכות בג'יהאד אזור.

לאף אחד מהמועמדים אין מספיק קולות כדי לזכות ברוב, ולכן ללבנון עד עכשיו אין נשיא. גם ראש הממשלה הוא דמות זמנית ובמדינה שורר ואקום שלטוני. לא ברור האם השליח הצרפתי הגיע עם מקלות וגזרים חדשים, כי עד כה גם הדיפלומטיה הצרפתית נחלה כישלון חרוץ בנושא.

ההבדל בין לבנון לרוסיה מסתכם בכך שללבנון אין עתודות נפט וגז משמעותיות (חיפושי הגז נעצרו לפי שעה בגלל המלחמה בעזה), ולכן עתידה של ארץ הארזים נראה כיום אפל מאוד

בינתיים המשבר הכלכלי הקשה שמטלטל את המדינה כבר כמה שנים ממשיך לתת את אותותיו. בתי עסק רבים במדינה עברו לשימוש במטבע זר – במקום לנקוב במחירים בלירה הלבנונית, ששוויה הולך ופוחת מיום ליום, הם קובעים את המחירים בדולרים.

בדיוק כך התנהל המסחר ברוסיה במהלך שנות ה־90, שהתאפיינו בחוסר יציבות כלכלית. ההבדל בין לבנון לרוסיה מסתכם בכך שללבנון אין עתודות נפט וגז משמעותיות (חיפושי הגז נעצרו לפי שעה בגלל המלחמה בעזה), ולכן עתידה של ארץ הארזים נראה כיום אפל מאוד.

מפגינה עטויה בדגל לבנון במרכז ביירות באוקטובר 2019 (צילום: JOSEPH EID / AFP)
מפגינה עטויה בדגל לבנון במרכז ביירות באוקטובר 2019 (צילום: JOSEPH EID / AFP)

השבוע במזה"ת: א־סיסי נבחר לנשיאות במצרים

ב־28 במאי 2014 שר ההגנה המצרי עבד אל־פתאח א־סיסי – דה פקטו מנהיג מצרים מאז ההדחה של הנשיא האסלאמיסט מוחמד מורסי – נבחר בפעם הראשונה לנשיא מצרים.

אזרחים נלהבים התגודדו בקלפיות – ותמונות של א־סיסי, שצויר כפלאח מצרי הנושא על גבו את המדינה כולה, נתלו בכל מקום. הבחירות התקיימו כשנה לאחר הגל מהפכני שפרץ ב־30 ביוני 2013 ונתמך על ידי הצבא המצרי – והמדינה עדיין הייתה שבויה כולה בקסמו של א־סיסי שהבטיח ביטחון, יציבות ופריחה.

ספק אם א־סיסי מסוגל לנווט את הספינה המצרית לחוף מבטחים של שגשוג ופריחה. יחד עם זאת, גם במערב, גם בעולם הערבי וגם בישראל מבינים היטב שהיציבות היחסית הנשמרת כיום במצרים תלויה בו

כעשור לאחר מכן, ב־2023, א־סיסי נבחר לכהונה נוספת. המאבק על הניצחון, שהיה נטול מתמודדים רציניים אחרים, לא היה קשה.

במהלך העשור הזה מצרים ידעה מלחמה בטרור האסלאמי בחצי האי סיני, שכלל גם הפלת מטוס רוסי מעל שארם א־שייח', מה שהביא להפסקת התיירות מרוסיה; מגפת קורונה; ועתה מחנק כלכלי משמעותי בעקבות הירידה בהכנסות מתעלת סואץ, כשברקע משתוללת המלחמה בעזה.

ההשפעה והמעורבות של הצבא המצרי בכל אפיקי החיים במצרים גדלה מאוד – והמצב הכלכלי התדרדר. מצרים ממשיכה להיות תלויה בסיוע בינלאומי וערבי (סעודי ואמירתי), בעוד שחופש הביטוי במדינה ממשיך להצטמצם.

ספק אם לאחר עשור שלם א־סיסי מסוגל לנווט את הספינה המצרית לחוף מבטחים של שגשוג ופריחה. יחד עם זאת, גם במערב, גם בעולם הערבי וגם בישראל מבינים היטב שהיציבות היחסית הנשמרת כיום במצרים תלויה בא־סיסי ובאליטה הצבאית, שמנהלת את ארץ הנילוס באופן כזה או אחר כבר 72 שנים, מאז הפיכת הקצינים החופשיים ב־1952.

עוד 1,208 מילים
סגירה