המבצע הפנטסטי בלבנון שבו אלפי מחבלים של חזבאללה נפצעו מפיצוץ מכשירי הביפר שהיו עליהם הסיט את כל תשומת הלב מפרשת הפיטורים של שר הביטחון יואב גלנט והמינוי של גדעון סער במקומו.

האירוע הדמיוני בביירות וברחבי לבנון – מציאות עתידנית שבה יתנהלו מלחמות באמצעות רובוטיקה ממוחשבת, בלי מגע יד אדם – השליך הצידה את האירוע הבדיוני בישראל, שבו פוליטיקאי חסר ניסיון ביטחוני ומבצעי אמור להחליף שר ביטחון מנוסה לפני מערכה צבאית שכמוה אולי מדינת ישראל לא ידעה.

אם החילוף ההזוי הזה יתקיים – ואחרי האירועים אתמול בלבנון אפשר להטיל בכך ספק – סער יתחיל בימים הקרובים את תהליך החפיפה עם גלנט ואת מסע ההיכרות והלימוד הארוך עם הרמטכ"ל וקציני המטה הכללי, מפקדי האוגדות והחטיבות, ראשי התעשיות הביטחוניות וגופי המחקר וההערכה החוץ ממסדיים.

צריך רק לאחל לסער שיצליח בימי העיון המרוכזים הללו, וישראל תיכנס לתקופה המכריעה בתולדותיה עם שר ביטחון שיודע "להבדיל בין נהר האוואלי וכבש האוואסי", אם להשתמש בביטוי הלגלגני של אריאל שרון על פוליטיקאים חסרי מושג ביטחוני.

ריך רק לאחל לסער שיצליח בימי העיון המרוכזים הללו, וישראל תיכנס לתקופה המכריעה בתולדותיה עם שר ביטחון שיודע "להבדיל בין נהר האוואלי וכבש האוואסי", אם להשתמש בביטוי הלגלגני של אריאל שרון

ראש הממשלה בנימין נתניהו, צריך להודות, הוא המנצח הגדול של הימים האלה. סער יצא פיתה. העולם קושר כתרים לישראל וליכולות המבצעיות שלה. ההתייעצויות הביטחוניות שהיו לאורך כל יום אתמול (שלישי) וגם בלילה בבור בתל אביב הן עדות להתרחשות אמיתית ויוצאת דופן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים לתקשורת הזרה. 4 בספטמבר 2024 (צילום: חיים צח / לע"מ‎)

קשה לראות את סער משתלב בתוך זה. המבצע הלבנוני הזה, שישראל לא הודתה בו, נראה לפתע גדול עליו באלף מספרים. כל אחד יגיד שסער צריך לגדול ולצבור ניסיון כדי להגיע לרמות המבצעיות הללו. בכל זאת, סמל במודיעין עם שנות חברות מקוטעות בקבינט המדיני-ביטחוני עדיין לא עושים אותך שר הביטחון במערכה אזורית היסטורית.

סער צריך להביט נכוחה במציאות הזו ולהודיע בעצמו שהוא מוותר על כל העסק. הוא לא יכול לקחת אחריות לאומית על מדינה בחרדה קיומית עם קורות חיים של בוגר הפקולטה למשפטים בתל אביב פלוס כמה שנות ניסיון בתפקידי שר חינוך, פנים ומשפטים. It's not done.

אין לסער שום סיבה להיכנס לתיק הכבד הזה. האפשרות שיתמודד על ראשות הליכוד אחרי עידן נתניהו, וכך יציל את הקריירה שלו, ובינתיים יחלק תיקים לזאב אלקין ושרן השכל – לא שווים את המשחק בגורלו של עם שלם.

אין לסער שום סיבה להיכנס לתיק הכבד הזה. האפשרות שיתמודד על ראשות הליכוד אחרי עידן נתניהו, וכך יציל את הקריירה שלו, ובינתיים יחלק תיקים לזאב אלקין ושרן השכל – לא שווים את המשחק בגורלו של עם שלם

מעבר לכל זה, סער ייכנס לתפקידו החדש, אם בכלל, אחרי שהדימוי הציבורי שלו נשחק עד דק. אין מי שלא עסק אתמול באופי המזגזג שלו, באופורטוניזם, בבגידה בערכים, בהבטחות ובהתחייבויות שהפכו מטבע עובר לסוחר. אפילו הפרשנים הפוליטיים שמכרכרים סביב סער עשרות שנים ירדו לחייו, כמובן במידת הזהירות הנדרשת מעדת מעריצים ותיקה ונאמנה.

זה לא הפוש הנדרש לתפקיד בממשלה, בעיקר לתפקיד מהסוג הזה. גם הנחת העבודה של סער שהוא יצא בסוף נשכר מכל האירוע אינה נכונה. אני מכיר את נתניהו מאז שחזר לארץ ב-1988 וראיתי איך הוא מגלגל אחריות על אחרים במקרה של כישלונות, ואיך הוא לוקח לעצמו את ההצלחות.

גדעון סער ובנימין נתניהו, 2009 (צילום: Miriam Alster / FLASH90)

התחביב של נתניהו הוא לפרק את שרי הביטחון שלו – החל ביצחק מרדכי ועד יואב גלנט. וסער עוד נכנס לתפקיד שעלול להיות כרוך באסונות, הלוויות וכישלונות. הכול רק מתחיל ונתניהו ידע להפיל עליו את כל הצרות, האשמה והאחריות. אפשר לקבל פרטים אצל ראשי צבא הגנה לישראל.

נתניהו מבחינתו מרוויח מכל העולמות. בזווית העין הפוליטית שלו הוא רואה קואליציה עם 68 חברי כנסת (כולל גלנט שהודיע שהוא נשאר בליכוד); שליטה ישירה על הצבא בלי פילטר גלנט; התמודדות יציבה יותר עם איתמר בן גביר שמהלך עליו אימים; תקציב שיעבור בקלות; חוק האי-גיוס שיפתור לו את הבעיה התכופה עם החרדים; וגם שר במשרד הביטחון שאפשר לשחק בו, היפוכו של יואב גלנט.

והכי חשוב, נתניהו מתקרב כך ליעד הגדול שלו: בחירות במועדן, באוקטובר 2026.