עבור נתח עצום של שטח הספָר הבתולי האחרון של כדור הארץ, אחת ממערכות הבחירות החשובות ביותר בעולם נערכה לפני כחודש – אחת שכנראה מעולם לא שמעתם עליה.
זאת מפני שהשטח הזה נמצא אלפי קילומטרים מתחת לפני האוקיינוס, שם קרקעית הים שופעת: ספינות טרופות, תיבות זהב קבורות, ערים שקועות. אבל המעמקים האפלים הללו טומנים סוג נוסף של אוצר: מאגר פוטנציאלי של מינרלים המשמשים לייצור סוללות שכמה חברות כרייה ומדינות נואשות לשים עליו את ידיהן.
כריית קרקעית הים במים בינלאומיים אסורה כיום, אבל מצב זה עשוי להשתנות בקרוב עבור התעשייה השנויה במחלוקת, שעלולה להמיט חורבן על מערכות אקולוגיות לא ידועות
אולם הן אינן יכולות לנצל אותן – עדיין – שכן כריית קרקעית הים במים בינלאומיים אסורה כיום. אבל סוכנות לא כל כך מוכרת הקשורה לאו"ם עובדת בקדחתנות על כתיבת ספר חוקים עבור התעשייה המתהווה והשנויה במחלוקת.
תלוי את מי שואלים: היוזמה הזו עלולה להמיט חורבן על מערכות אקולוגיות לא ידועות; לייצר את המינרלים הנחוצים להנעת המעבר העולמי לאנרגיה מתחדשת; או לסייע למעצמות עולמיות להשיג שליטה על שרשראות אספקה חיוניות של מינרלים ללא מעורבות סינית. כמובן, גם מיליארדי דולרים מונחים על הכף.
לטיסיה קרוואליו, אוקיינוגרפית ברזילאית, נבחרה לעמוד בראש הארגון העמום אך רב העוצמה שבלב הוויכוחים הללו. הסוכנות הזאת היא הרשות הבינלאומית לקרקעית הים (ISA), והיא ערכה את הבחירות למנהיג הבא שלה בסוף יולי.
הרשות, שהוקמה ב-1982 תחת אמנת האו"ם לחוק הים (UNCLOS) והסכם יישום ב-1994, היא ארגון בינלאומי עצמאי שמורכב מכל המדינות החברות באמנה. נכון להיום הארגון כולל 169 חברים (168 מדינות והאיחוד האירופי).
לטיסיה קרוואליו, אוקיינוגרפית ברזילאית, נבחרה לעמוד בראש הארגון העמום אך רב העוצמה שבלב הוויכוחים על כריית מעמקים -הרשות הבינלאומית לקרקעית הים (ISA)
הארגון ממעט להגיע לכותרות בעולם ממקום מושבו בקינגסטון, ג'מייקה, אבל הוא ממונה על אסדרת תעשייה חדשה, ואולי גדולה, שעדיין לא קיימת – ומי שיחזיק בהגה צפוי למלא תפקיד רב השפעה בעיצוב עתידה.
לכן רציתי לדבר עם קרוואליו. היא ויריבה היחיד, מזכ"ל הרשות מייקל לודג' – עורך דין בריטי שספג ביקורת על קשרים חמימים לכאורה עם חברות כרייה להוטות – הציגו חזונות שונים בתכלית למגזר הפוטנציאלי, כאשר הסביבתנים מעדיפים את קרוואליו והחברות ברובן תומכות בלודג'.
שוחחתי עם קרוואליו פעמיים, פעם אחת בסוף יוני ופעם נוספת ביולי, כאשר הייתה עסוקה במסע הבחירות שלה והמרוץ לראשות הארגון תפס תפנית שערורייתית, לרבות האשמות במאמץ סמוי לפתות אותה לפרוש.
קרוואליו, מדענית, מציגה גישה עניינית – תכונה שככל הנראה התעצבה בעבודתה בתוכנית הסביבה של האו"ם, ולפני כן בכהונה של כמעט עשרים שנה במשרד לאיכות הסביבה של ברזיל. בברזיל, היא אומרת, "הייתי הרבה בשדה הקרב עם יצרני דלקי מאובנים ויצרני מכוניות, וניסיתי למצוא מכנה משותף ליישוב בין תזמון התעשייה, חוסן הסביבה וכמובן, ההיבט הכלכלי".
קרוואליו, מדענית, מציגה גישה עניינית – תכונה שככל הנראה התעצבה בעבודתה בתוכנית הסביבה של האו"ם, ולפני כן במשרד לאיכות הסביבה של ברזיל
ניתן לייחס את חיבתה של קרוואליו לאוקיינוס למקום הולדתה, ריו דה ז'ניירו, עיר חוף תוססת בברזיל ששוכנת במרחק כ-3,200 ק"מ מיער האמזונס רחב הידיים. זו סביבה עשירה במערכות אקולוגיות ובתעשיות מיצוי כאחת, ודומה שעימותים סביב עולם הטבע מוטמעים בזהות הלאומית של המדינה.
"הייתי אומרת שזה פשוט חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו בברזיל, לא רק כי אנחנו מוקפים בגאוגרפיה מעניינת מאוד עם מגוון ביולוגי נהדר", אומרת קרוואליו. "זה גם מרכיב חשוב מאוד בוויכוח הלאומי, אז זה גם חלק מהפוליטיקה הלאומית".
במהלך השיחות, קרוואליו לעיתים נשמעה כאילו היא משתוקקת להיות קרובה יותר לים. היא אוהבת לצלול, כך אמרה לי, ונהנית מה"הרגשה הנהדרת" שבלהיות מתחת למים כשהאוקיינוס מטביע כל רעש מהסביבה והופך אותו לממש, ממש שקט. אפילו שיט לא עושה את העבודה. בפעם היחידה שיצאה לשיט, "הייתי כל כך מאוכזבת, כי את לא יכולה להתחבר לים" ו"את לא באמת באה איתו במגע", היא אומרת. "לא יצאתי יותר לשיט בחיים".
היא מכירה את האוקיינוס טוב יותר מרוב האנשים. אחרי תואר ראשון באוקיינוגרפיה ותואר שני בפיתוח בר-קיימא, העבודה הראשונה של קרוואליו כללה עלייה על כלי שיט וחקירת הקיימות של פעולות חקר וניצול באזור הכלכלי הבלעדי של ברזיל, רצועת מים של 200 מייל ימי (כ-370 ק"מ) שהוקצתה למדינות החוף.
עבור קרוואליו, המעבר לרשות הבינלאומית לקרקעית הים מהווה צעד הגיוני בקריירה שעניינה ניסיון ליישב בין אינטרסים עסקיים לשיקולי קיימות והגנת הסביבה
זה הכין את התשתית לתקופתה במשרד לאיכות הסביבה, שם, בסופו של דבר כמנהלת איכות הסביבה בתעשייה, היא עבדה ב"ממשק שבין הגנת הסביבה לתעשייה" בתחומים כגון נפט, גז, שימוש בחומרי הדברה, ייצור כימיקלים וניהול פסולת.
"אם תסתכלי על מסגרת החקר והניצול הימי של נפט וגז, דלקי מאובנים, איכות הדלק, תעשיית הרכב – כולם עברו על השולחן שלי בנקודה מסוימת", היא אומרת. "טביעות האצבעות שלי נמצאות על כל זה".
עבור קרוואליו, שמנהלת כעת את ענף ים ומים מתוקים של תוכנית הסביבה של האו"ם מניירובי, המעבר לרשות הבינלאומית לקרקעית הים מהווה צעד הגיוני בקריירה שעניינה ניסיון ליישב בין אינטרסים עסקיים לשיקולי קיימות והגנת הסביבה.
היא גם נבחרה לתפקיד בתקופה שבה הרשות עומדת בפני לחצים אדירים להשלים את ספר חוקי הכרייה, כל זאת תוך התמודדות עם רשימה ארוכה של סוגיות רגולטוריות, סביבתיות, פיננסיות וטכנולוגיות – לרבות השאלה אם התעשייה עצמה תמריא אי פעם.
קרוואליו נבחרה לתפקיד בתקופה שבה הרשות עומדת בפני לחצים אדירים להשלים את ספר חוקי הכרייה מול סוגיות רגולטוריות, סביבתיות, פיננסיות וטכנולוגיות – לרבות השאלה אם התעשייה עצמה תמריא אי פעם
הזמן דוחק ברשות הבינלאומית לקרקעית הים בשעה שחברות ומדינות דורשות לקבל גישה לכרייה, ואחת מהאגרסיביות ביותר שבהן, חברת המתכות (TMC) הקנדית, כבר מכינה תוכניות להגשת בקשה להיתר כרייה עד סוף השנה ללא קשר לתקנות שיתוקנו. גם מעצמות עולמיות, הלהוטות להשיג שרשראות אספקת מינרלים חדשות, נושאות עיניים יותר ויותר לשפע הפוטנציאלי.
אבל לא כולם מגלים התלהבות כזאת. לפחות 27 מדינות קראו למורטוריום, הפוגה מטעמי זהירות או איסור מוחלט על כרייה במעמקי הים – במים בינלאומיים, במים לאומיים או בשניהם – בטענה כי דרוש עוד זמן כדי להתמודד עם אתגרים סביבתיים, פיננסיים ורגולטוריים.
הצטרפו אליהן קומץ יצרניות רכב גדולות, שיעשו שימוש במינרלים ממעמקי הים בכלי הרכב החשמליים שלהן, וכן יותר מ-800 מומחים למדעים ומדיניות ימיים שחתמו על מכתב הקורא להפוגה עד לקבלת "מידע מדעי מספק ומוצק" שיאפשר לקבוע אם ניתן לבצע כרייה "ללא נזק משמעותי לסביבה הימית, ואם כן, באילו תנאים".
"זה רגע מכריע" עבור הרשות לקרקעית הים, אומרת דיווה אמון, ביולוגית ימית ואחת החתומים על המכתב. הבחירות הללו "יקבעו בעיקרו של דבר איך יתקדמו השנים הבאות ברגע מכריע מאוד עבור התעשייה הזאת שעשויה לצמוח".
באחת מפריצות הדרך האחרונות, חוקרים גילו כי מעמקי הים עשויים להציע מקור לחמצן מעבר לפוטוסינתזה – תגלית שיכולה לעצב את ההבנה שלנו על מקורות החיים
אלפי קילומטרים מתחת לפני האוקיינוס, באחד האזורים המעטים על כדור הארץ שעדיין אפופים מסתורין, תגליות חדשות מעידות כמה עוד נותר למדענים ללמוד על החיים במעמקי הים.
באחת מפריצות הדרך האחרונות, חוקרים גילו כי מעמקי הים עשויים להציע מקור לחמצן מעבר לפוטוסינתזה – תגלית שיכולה לעצב את ההבנה שלנו על מקורות החיים.
הממצאים הללו גם חושפים את הוויכוח שעמד בלב מרוץ הבחירות בין לודג' לקרוואליו: האם מדינות וחברות צריכות להתקדם במלוא המהירות להשגת אוצרות המינרלים של האוקיינוס – שיסייעו במעבר לאנרגיה מתחדשת – או שדרוש עוד זמן כדי להבין כיצד כרייה בהיקף תעשייתי תשפיע על הטריטוריה המרוחקת הזאת?
אף על פי שחברת המתכות התחייבה להגיש בקשה להיתר כרייה עד סוף השנה, הרשות לקרקעית הים אמרה כי התקנות לא יושלמו עד אז. מועצת הרשות מתכננת לאמץ תקנות במושב הבא שלה, שיתקיים ב-2025, על פי דברי נשיא המועצה אולב מיקלבוסט בתדרוך לעיתונות.
השאלה היא האם להתקדם במלוא המהירות להשגת אוצרות המינרלים של האוקיינוס, או להקדיש עוד זמן כדי להבין כיצד כרייה בהיקף תעשייתי תשפיע על קרקעית הים. לפי קרוואליו, "עדיין אין לנו את כל המידע הדרוש"
בשיחות קרוואליו מדגישה כי אם תיבחר, המדינות החברות ברשות עדיין יהיו אלה שיחליטו מתי ואיך תתחיל הכרייה, וכי היא "תעשה מה שהמדינות החברות יבקשו ממני לעשות". אבל היא גם מאמינה שיש להשלים את התקנות לפני כל פעילות תעשייתית. "לדעתי, באופן אישי, תקנות הכרייה הן תנאי הכרחי להתחלת הפעילות המסחרית", היא אומרת.
היא גם תדחף ליותר מחקר עצמאי, במקום מה שהיא רואה כהסתמכות יתר על נתונים שנאספו על ידי קבלני כרייה. "אם אתה קבלן, מובן שיש לך אינטרס מסוים, וכנראה תמקד את המחקר שלך במרכיב שיש לך עניין בו", היא אומרת. "מקור המידע הוא חשוב. אני לא אומרת שהמידע הקיים הוא לא טוב. אני אומרת שזה לא מספיק לקבלת החלטות.
"הייתי אומרת, בוודאי בנקודת הזמן הזאת, שאין לנו את כל המידע הדרוש להבנת התפקוד של המערכות האקולוגיות במעמקי הים", מוסיפה קרוואליו.
הגישה הזאת שונה באופן ניכר מזו של לודג', שתיאר את השפעות הכרייה כ"ניתנות לחיזוי ולניהול". בתדרוך שערכה הרשות למעמקי הים ביום שישי, לודג', בעל רקע נרחב בחוק הים, הדגיש כי דעותיו האישיות בשאלה אם ראוי להתחיל בכרייה בהיעדר תקנות "לחלוטין אינן רלוונטיות". אבל הוא גם קרא לרשות להשלים את המסגרת הרגולטורית בזמן הקרוב.
"נדרשו עשרות רבות של שנים כדי להגיע למקום שאנחנו נמצאים בו היום", אמר לודג' באו"ם ביוני, והוסיף כי "המשימה החשובה ביותר של הרשות הבינלאומית למעמקי הים היא להשלים את המסגרת הרגולטורית לכרייה במעמקי הים בהקדם ובצורה אחראית".
לודג' גם התייחס בביקורתיות, אם לא בזלזול מסוים, לקריאות למורטוריום של הכרייה, שאותן תיאר כ"תעלול יחצני של כמה ארגונים לא ממשלתיים" בריאיון ל"פוריין פוליסי" ב-2022. הרשות הבינלאומית לקרקעית הים אמונה על קידום מחקר מדעי ימי רחב יותר, כך ש"הטלת מורטוריום נראית כמו דרך קצת לודיטית לגשת לזה, מפי שלא נקבל עוד מדע – נקבל פחות מדע", הוא אמר. "זה נראה לי מאוד לא קוהרנטי".
לפי לודג', "המשימה החשובה ביותר של הרשות הבינלאומית למעמקי הים היא להשלים את המסגרת הרגולטורית לכרייה במעמקי הים בהקדם ובצורה אחראית"
פראדיפ סינג, מומחה לכרייה במעמקי הים במכון המחקר לקיימות בפוטסדם, גרמניה, אומר כי לאחר שמונה שנים בתפקיד, לודג' זוכה ל"לא מעט כבוד". סינג הוסיף: "אני חושב שמדינות מסוימות רואות שהוא המועמד שיכול להוביל את המעבר מחֵקר לניצול, שזה גם משהו ששימש אותו בבחירות של 2016".
אבל לודג' גם ספג ביקורת חריפה על קשרים חמימים מדי לכאורה עם חברות הכרייה, ודוּוח כי הרשות למעמקי הים חלקה איתן מידע מרכזי תחת כהונתו. דיפלומטים הטילו ספק בכך ששמר על ניטרליות במאבק הרגולטורי כפי שאמור לנהוג ראש הרשות למעמקי הים.
הרשות דחתה את הטענות הללו. "כארגון בינלאומי אוטונומי, הרשות הבינלאומית לקרקעית הים וחברי הצוות שלה, לרבות המזכיר הכללי, מקיימים את הסטנדרטים המחמירים ביותר של ממשל ומנהל בינלאומיים תקינים", מסרה מזכירות הרשות ל"פוריין פוליסי", והוסיפה כי המשא ומתן הרגולטורי מתקיים זה למעלה מעשר שנים "בצורה מנומקת ושקולה, ועומד בכל שלב בסטנדרטים המחמירים ביותר של מנהל בינלאומי.
"המזכיר הכללי דוחה מכול וכול רמיזות ליחסים בלתי הולמים עם קבלנים, שמייצגות ניסיון בלתי מקובל לערער על היושרה של הרשות הבינלאומית לקרקעית הים ושל צוותה המסור ללא ראיות מבוססות", נמסר בהודעה.
לודג' גם ספג ביקורת חריפה על קשרים חמימים מדי לכאורה עם חברות הכרייה, ודוּוח כי הרשות חלקה איתן מידע מרכזי תחת כהונתו. הרשות דחתה את הטענות הללו
המרוץ לתפקיד ראש הרשות הבא תפס תפנית שערורייתית לאחר השיחה הראשונה שלי עם קרוואליו, כשהניו יורק טיימס פרסם כתבה המתארת מאמץ סמוי לשכנע אותה למשוך את מועמדותה.
זה מה שקרה לכאורה: בסוף יוני, שגריר מדינת האיים קיריבאטי באו"ם, טבורורו טיטו, פנה לקרוואליו בהצעה: לפרוש מהמרוץ בתמורה למשרה בכירה ברשות הבינלאומית לקרקעית הים. טיטו אמר ל"ניו יורק טיימס" שלודג' אישר את ההצעה כדי להבטיח את כהונתו השלישית בתפקיד, אף על פי שלודג' הכחיש את הדברים.
הכתבה העצימה עוד יותר את הביקורת על הבחירות שכבר היו טעונות בהאשמות על תשלומים פסולים ושימוש בלתי הולם בכספים. הן תומכיה של קרוואליו והן תומכיו של לודג' האשימו את המועמד השני בניסיון להשיג תמיכה באמצעים בלתי חוקיים כגון תשלום הוצאות הנסיעות של נציגים, על פי הדיווח ב"ניו יורק טיימס". ובמאי, מנהל לשעבר ברשות הגיש לאו"ם תלונה המאשימה את לודג' ואת סגנו הבכיר בשימוש בלתי הולם בכספי הרשות.
לודג' שלל בתוקף את ההאשמות בהצהרה שמסר ל"ניו יורק טיימס". מזכירות הרשות עשתה זאת גם בהצהרה ל"פוריין פוליסי". "באשר לתשלום הוצאות הנסיעה של מדינות, למזכירות הרשות הבינלאומית לקרקעית הים לא ידוע דבר על טענות כאלה", נמסר. "הן כמזכיר כללי והן כמועמד לבחירות, מר לודג' מגנה כל ניסיון להשפיע על ההצבעה באמצעות תשלום לנציגים להשתתף בישיבות".
הן תומכיה של קרוואליו והן תומכיו של לודג' האשימו את המועמד השני בניסיון להשיג תמיכה באמצעים בלתי חוקיים. לודג' וקרוואליו דחו את הטענות הללו
קרוואליו גם היא דחתה את הטענות להתנהגות בלתי הולמת בהצהרה שמסרה ל"פוריין פוליסי". הדיפלומטיה הברזילאית אינה "נוקטת פרקטיקה כזאת", היא אמרה, ו"הצוות של מדינת החסות שלי מעולם לא הציע תשלומי חובות או הוצאות נסיעה". לדבריה, היות שהיא מועמדת בחסות ממשלת ברזיל, ברזיליה הוציאה צו נשיאותי לתמיכה בנסיעותיה במהלך הקמפיין, והיא הגישה הצהרת פסילה עצמית למשרד האתיקה של האו"ם כדי לערוך את מסע הבחירות.
ועדיין, התקרית הזאת משקפת את גודל המחלוקת שיצר המרוץ לכרייה במעמקים בתוך הרשות לקרקעית הים בשעה שחברות כרייה, מדינות, מדענים ויצרניות רכב גדולות מתגוששים על חזונות מתחרים לעתידה של התעשייה.
כששאלתי את קרוואליו על הצעת העבודה לכאורה כמה ימים מאוחר יותר, היא אמרה שהיא הייתה מזועזעת – אבל לא לגמרי מופתעת – כשקיבלה אותה, שכן היו שמועות על מעשים כאלה בעבר. טיטו הציע לה משרה שאינה קיימת היום, היא אמרה לי, אבל מדובר ב"דרג ההנהלה הגבוה ביותר באו"ם". "כך זה הוצע: 'את תקבלי את משרת הסגנית עכשיו, ואז בעוד ארבע שנים יגיע זמנך'", היא אמרה.
קרוואליו ומבקרים אחרים טוענים שעצם מועמדותו של לודג' לכהונה נוספת מנוגדת לכמה מסורות ארוכות שנים של הרשות הבינלאומית לקרקעית הים. ראשית, ישנה העובדה שמועמדותו הנוכחית מקבלת חסות מקיריבאטי – לא מדינת האזרחות שלו, בריטניה, כפי שנהוג. כמו ארגונים אחרים של האו"ם, הרשות לקרקעית הים גם נוהגת לקיים רוטציה בחילופי ההנהגה, כך שבכל פעם קבוצה אזורית אחרת עומדת בראשה. השנה יהיה זה תורם של אמריקה הלטינית והקריביים.
מינויו של לודג' למועמד מטעם קיריבאטי גרם להרמת גבות גם מפני שמדינת האיים חברה לחברת המתכות – אותה חברה שלהוטה להגיש בקשה להיתר כרייה עד סוף השנה
קרוואליו, שמונתה על ידי ברזיל, להוטה להדגיש את הנקודה הזאת. "אני לא אומרת שהמועמדות של לודג' היא לא חוקית, אלא שהמועמדות שלי מבוססת על כמה מרכיבים של הלגיטימיות של הסדר הרב-צדדי", היא אומרת. "אני אזרחית המדינה שלי. אני לא מקבלת חסות ממדינה אחרת שאני לא אזרחית שלה".
מינויו של לודג' למועמד מטעם קיריבאטי גרם להרמת גבות גם מפני שמדינת האיים חברה לחברת המתכות – אותה חברה שלהוטה להגיש בקשה להיתר כרייה עד סוף השנה. קשריו של לודג' עם חברת המתכות נתונים לביקורת מאז שהופיע בסרטון שיווקי של חברת הכרייה ב-2018; על פי דיווחים, חברת המתכות גם קיבלה מידע מרכזי מהרשות לקרקעית הים תחת הנהגתו של לודג'.
בהצהרה שמסרה ל"פוריין פוליסי", חברת המתכות אמרה שאין לה מועמד מועדף במרוץ. "חברת המתכות לא הייתה מעורבת בבחירה או בתמיכה בשום מועמד, ולמדה על מינויו של מר לודג' למועמד מטעם קיריבאטי רק לאחר שהוכרז בפומבי", אמר מנכ"ל החברה ג'רארד ברון. "המוקד שלנו ממשיך להיות פיתוח הצהרת ההשפעה הסביבתית שלנו עבור חוזה ניצול הנודולות המסחרי הראשון שלנו, ואנחנו מצפים בקוצר רוח לקשרים עתידיים עם המועמד שיצליח".
לדברי קרוואליו, הצעת העבודה של שגריר קיריבאטי גיבשה אצלה את מה שהיא רואה כמשימתה הראשונה אם תיבחר. "לפני שבועיים הייתי אומרת שהאתגר הכי גדול שלי הוא לגשר על המחלוקת בין המדינות החברות ולהבין איך ומתי להשלים את חוקי הכרייה", היא אמרה בריאיון שערכנו ביולי. "בעיניי, האתגר הכי גדול עכשיו הוא למשול ברשות הבינלאומית לקרקעית הים עצמה".
"בעיניי, האתגר הכי גדול עכשיו הוא למשול ברשות הבינלאומית לקרקעית הים עצמה", אומרת קרוואליו. "עכשיו היא נמצאת ערב החלפת הילוך, בואי נאמר, מהכנה לפעולה"
ועדיין, קרוואליו נראית מוכנה לצלול פנימה. "אני רואה ברשות לקרקעית הים אתגר לעתיד", היא אמרה ביוני. "עכשיו היא נמצאת ערב החלפת הילוך, בואי נאמר, מהכנה לפעולה".
"זה רגע מרתק", היא הוסיפה.
כריסטינה לו היא כתבת לענייני אנרגיה וסביבה ב"פוריין פוליסי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם