עתה, כשדונלד טראמפ עשוי לחזור לבית הלבן ובשעה שהתוקפנות הרוסית באוקראינה נמשכת, הגיע הזמן לבחון עובדה מטרידה מאוד: אחרי שנים של חקירות בהובלת גופים ממשלתיים שונים, ממשרד המשפטים וה־FBI ועד הקונגרס, לציבור האמריקאי עדיין אין מושג אם לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין יש "משהו" על טראמפ. כלומר, מידע רגיש כלשהו על עברו של מי ששואף להיות הנשיא ה־47, או מה שהרוסים מכנים "קוֹמְפְּרוֹמַט".

שמונה שנים לאחר שה־FBI החל לחקור את קשריו של טראמפ עם רוסיה, גורמי ביטחון לאומי עדיין מתקשים להבין את יראת הכבוד העקבית שהנשיא לשעבר מפגין כלפי ופוטין. כמו כן, נשארת התעלומה סביב קשריו המתמשכים עם משקיעים ואוליגרכים רוסים ומברית המועצות לשעבר, שחלקם סייעו בהצלת עסקיו הכושלים של טראמפ בשנים עברו.

גם היום אנחנו עדיין שואלים את אותן שאלות שנשאלו לפני שמונה שנים: האם טראמפ הוא מעין שליח ממנצ'וריה – מועמד שנשלט על ידי מוסקבה, או מחויב לה בדרכים שנותרות נסתרות? – או שאולי ההתנהגות החנפנית של טראמפ כלפי פוטין היא פשוט חלק מהערצתו הכללית כלפי אוטוקרטים כמו נשיא סין שי ג'ינפינג וראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן?

מראיונות שנערכו בשבועות האחרונים עולה תמונה עגומה של מחלוקות קשות ובלתי פתורות בין החוקרים, כשחלקם מלקים את עצמם על כך שלא העמיקו די בחקירותיהם

טראמפ עצמו הכחיש שוב ושוב כל מעורבות או קשרים עם הקרמלין, אך גורמי מפתח בארה"ב שהיו מעורבים בחקירות המוקדמות הללו חשים תסכול מתמשך באשר לשאלה המדאיגה הזו.

מראיונות שנערכו בשבועות האחרונים עולה תמונה עגומה של מחלוקות קשות בין החוקרים, כשחלקם מלקים את עצמם על כך שלא העמיקו די בחקירותיהם. בכירים לשעבר ב־FBI ובמשרד המשפטים ממשיכים להאשים זה את זה בתפקוד לקוי, במיוחד סביב חקירתו של היועץ המיוחד רוברט מולר על ההתערבות הרוסית בבחירות והקשרים בין מקורבי טראמפ לקרמלין בזמן כהונתו.

סוחר מציג בובה עם דמויות של פוטין וטראמפ במוסקבה, 3 בנובמבר 2020 (צילום: Kirill KUDRYAVTSEV / AFP)

"הינה אנחנו ב־2024, ובשנים שעברו מאז שהיועץ המיוחד התחיל את עבודתו ב־2017 כל מה שקיבלנו זה עוד שאלות, עוד ראיות, עוד מצבים המצביעים על שאלות רציניות מאוד לגבי היחסים של טראמפ עם רוסיה ובייחוד עם פוטין", אומר אנדרו מקייב, ששימש בעבר כראש ה־FBI בפועל ודחף לחקירה של מולר, בריאיון טלפוני עם "פוריין פוליסי".

"ואף אחת מהשאלות האלה לא נענתה", הוא מוסיף. "ככל הנראה מפני שהן מעולם לא נחקרו בצורה יסודית ולגיטימית". וזה לא צפוי להשתנות אם טראמפ ייכנס לבית הלבן ב־20 בינואר 2025.

לדברי גורמים אמריקאים, ההתערבות הרוסית בבחירות הנוכחיות בארה"ב – שכולה כפי הנראה לטובת טראמפ – כבר רחבה ועזה יותר משהייתה ב־2016

לדברי גורמים אמריקאים, ההתערבות הרוסית בבחירות הנוכחיות בארה"ב – שכולה כפי הנראה לטובת טראמפ – כבר רחבה ועזה יותר משהייתה ב־2016. הפעולות של רוסיה, הכוללות שימוש בדיפ־פייק ו"חדשות" בתשלום, "מתוחכמות יותר מאשר בסבבי בחירות קודמים", אמר בכיר במשרד ראש המודיעין הלאומי לכתבים בספטמבר.

על פי ה"וושינגטון פוסט", הבכיר ציין כי נעשה שימוש בבינה מלאכותית וכן ב"קולות אמריקאיים אותנטיים" בניסיון "להלבין" את התעמולה של רוסיה ולהפיץ נרטיבים מפלגים ברשתות החברתיות הגדולות ובאתרים מזויפים המתחזים לגופי תקשורת אמריקאיים. לפי העיתון, מוסקבה מתמקדת במדינות המתנדנדות "כדי לעצב את התוצאה לטובת הנשיא לשעבר טראמפ".

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין בפגישה במהלך פסגת G20 באוסקה, 28 ביוני 2019 (צילום: Brendan Smialowski / AFP)

המדינה המתנדנדת המכריעה ביותר שעשויה לקבוע מי ינצח בבחירות היא פנסילבניה, וב־25 באוקטובר גורמים אמריקאים הודיעו כי "שחקנים רוסים" עומדים מאחורי סרטון כוזב שהופץ בצורה נרחבת ומציג השמדה לכאורה של פתקי הצבעה בדואר עבור טראמפ במחוז מכריע של פנסילבניה, כפי הנראה בניסיון להצדיק את טענותיו הקבועות של טראמפ להונאת בחירות.

בסוף ספטמבר, משרד המשפטים האמריקאי האשים שני עובדים של RT – זרוע התקשורת של הקרמלין – בניתוב של קרוב ל־10 מיליון דולר לחברה שגופי תקשורת זיהו מאוחר יותר כ"טנט מדיה" – חברה היושבת בטנסי ומארחת פרשנים ימנים תומכי טראמפ עם מיליוני מנויים ביוטיוב ובפלטפורמות מדיה אחרות.

ממשל ג'ו ביידן גם הכריז על תפיסתם של 32 דומיינים ברשת ששימשו במבצע ההשפעה הזרה הזדוני שהפעילה ממשלת רוסיה, הידוע בכינוי "דופלגנגר".

השאלה הדחופה ביותר, אומרים אותם בכירים לשעבר, היא מה יקרה אם טראמפ ייבחר ויישם את הבטחתו לפתור את מלחמת אוקראינה במהירות. טראמפ רמז כי הוא ייתן לפוטין לפחות חלק ממה שהנשיא הרוסי רוצה

לדברי התובע הכללי מריק גרלנד, "המעגל הפנימי של פוטין, בכלל זאת [סגן ראש סגל הקרמלין] סרגיי קיריינקו, הנחה חברות יחסי ציבור רוסיות לקדם מידע כוזב ונרטיבים בחסות המדינה כחלק ממבצע שנועד להבטיח את התוצאה המועדפת על רוסיה בבחירות".

"במובנים מסוימים, התשלום למקורות תקשורת לפרסום כתבות הוא חמור אף יותר מאשר חלק מהפעולות של הפעילים שנחקרו", אומר אנדרו גולדסטין, לשעבר עורך דין בכיר במשרד המשפטים ומחבר שותף של הספר "התערבות: הסיפור הפנימי של טראמפ, רוסיה והחקירה של מולר". ("Interference: The Inside Story of Trump, Russia, and the Mueller Investigation").

מפגין מחזיק שלט המציג את דונלד טראמפ וולדימיר פוטין מתנשקים במהלך הפגנה נגד טראמפ ביום השבעתו לנשיאות, 20 בינואר 2017 (צילום: Mario Tama/Getty Images/AFP)

"האמריקאים צריכים להיות מודאגים מהעובדה שרוסיה התערבה בצורה משמעותית מאוד ב־2016 לטובת טראמפ – והיא עושה זאת שוב בכל אמצעי שהצלחנו לראות בפומבי", מוסיף גולדסטין. "אנשים צריכים להמשיך לנסות לרדת לחקר העניין".

השאלה הדחופה ביותר, אומרים אותם בכירים לשעבר, היא מה יקרה אם טראמפ ייבחר ויישם את הבטחתו לפתור את מלחמת אוקראינה במהירות. טראמפ רמז כי הוא ייתן לפוטין לפחות חלק ממה שהנשיא הרוסי רוצה: את החלקים באוקראינה שהוא כבש וכן הבטחה שלא לצרף את אוקראינה לנאט"ו.

וודוורד מדווח שטראמפ שוחח עם פוטין לא פחות משבע פעמים לאחר שעזב את הבית הלבן, ושבאחת הפעמים, ב־2024, טראמפ הורה לעוזר בכיר לצאת מהחדר באחוזתו במאר־א־לאגו כדי "לנהל שיחת טלפון פרטית"

"במישור מדיניות החוץ, זה החשש הגדול ביותר", אומר מקייב. "ההבטחה שלו לסיים את המלחמה באוקראינה תוך יום עשויה להתממש רק בדרך אחת, גרוטסקית לחלוטין, שעלולה להוביל לסופה של נאט"ו. ויש עוד המון נושאים מדאיגים. הוא הנשיא היחיד שנפגש עם פוטין שוב ושוב, אחד על אחד, ללא ניטור או עדים, ואז טוען שהוא מאמין לפוטין יותר מלסוכנות המודיעין שלו".

על פי ספר חדש שפרסם עיתונאי ה"וושינגטון פוסט" בוב וודוורד תחת הכותרת "מלחמה" ("War"), השיחות האלה עם פוטין נמשכו גם אחרי שטראמפ סיים את כהונתו. וודוורד מדווח שטראמפ שוחח עם פוטין לא פחות משבע פעמים לאחר שעזב את הבית הלבן, ושבאחת הפעמים, ב־2024, טראמפ הורה לעוזר בכיר לצאת מהחדר באחוזתו במאר־א־לאגו כדי "לנהל שיחת טלפון פרטית" עם המנהיג הרוסי.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ משוחח בטלפון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מהחדר הסגלגל, 28 בינואר 2017. (צילום: MANDEL NGAN / AFP)

על פי גולדסטין, "בהינתן ההבדל בין השקפות המתמודדים על המלחמה באוקראינה, יש לרוסיה תמריץ אפילו גדול יותר להתערב, לרצות שטראמפ ינצח ולא לרצות ש[המתמודדת הדמוקרטית וסגנית הנשיא קמלה] האריס תנצח".

בריאיון עם העורך הראשי של בלומברג ג'ון מיקלתוייט באמצע אוקטובר, טראמפ נשאל על הדיווח של וודוורד בדבר שיחותיו לכאורה עם פוטין לאחר שעזב את הבית הלבן. טראמפ השיב: "אני לא מגיב על זה… אבל אם עשיתי את זה, זה דבר חכם. אם אני יכול להיות ידידותי עם אנשים ולבנות יחסים, זה טוב למדינה, לא רע".

אז מה אנחנו יודעים למעשה על קשריו של טראמפ עם רוסיה? התמונה מורכבת. אף שיש הרבה עשן, עדיין קשה למצוא את האש. כלומר, ראיה חותכת ליחסי "תן וקח" שיגרמו לטראמפ לעמוד לצד פוטין

אז מה אנחנו יודעים למעשה על קשריו של טראמפ עם רוסיה? התמונה מורכבת. אף שיש הרבה עשן, עדיין קשה למצוא את האש. כלומר, ראיה חותכת ליחסי "תן וקח" שיגרמו לטראמפ לעמוד לצד פוטין. החקירות שנערכו עד כה לא הצליחו להגיע לעומק כזה שמספק תשובה חד־משמעית לשאלה הזו.

מה שברור הוא שלפני כשלושה עשורים, כשהעסקים של טראמפ נקלעו לכישלון אחרי כישלון והכריזו שוב ושוב על פשיטת רגל – מה שהפך אותו לרעיל עבור הבנקים האמריקאיים – כסף זר מילא תפקיד משמעותי בהחייאת ההון שלו.

פליקס סאטר, לשעבר שותף עסקי של טראמפ, מעיד בפני ועדת המודיעין של בית הנבחרים, 9 ביולי 2019 (צילום: Win McNamee/Getty Images/AFP)

טראמפ נהנה מהשקעות של אנשים עשירים מרוסיה ומברית המועצות לשעבר, חלקם אוליגרכים המקושרים לפוטין. הכסף הזר הגיע בתחילה בצורה של שותפויות נדל"ן חדשות ורכישת מספר רב של בתי דירות שהיו בבעלותו של טראמפ.

טראמפ נעזר גם בקבוצת ביירוק, אותה ניהלו טוופיק אריף, יליד קזחסטן שהתבסס על מקורות כספיים בלתי ידועים מהרפובליקות הסובייטיות לשעבר, ופליקס סאטר, איש עסקים יליד רוסיה. סאטר הודה בשנות ה־90 כי היה מעורב במזימת הונאת מניות רחבת היקף שכללה את המאפיה הרוסית.

כל החשדות האלה הובילו לחקירת ה־FBI ואז לחקירה של מולר, לצד דוח דו־מפלגתי עב כרס של ועדת המודיעין של הסנאט, שזיהה מקורב של מנהל הקמפיין לשעבר של טראמפ כקצין מודיעין רוסי

חלק מהבנקים ומקבוצות ההשקעה הזרים שטראמפ נעזר בהם גם קיימו קשרים לכאורה עם הקרמלין ועם מלביני כספים רוסים הקשורים לפוטין, כך על פי גורמים אמריקאים.

בני משפחתו של טראמפ עצמו הודו בתלות שלו בכסף הרוסי, בלי לציין מהיכן ברוסיה הוא הגיע. בספטמבר 2008, בכנס "גישור בין ארה"ב ושווקים מתעוררים בתחום הנדל"ן" שהתקיים בניו יורק, בנו הבכור, דונלד טראמפ ג'וניור, אמר: "מבחינת זרימה של מוצרי יוקרה לארה"ב, הרוסים מהווים חתך רוחב לא פרופורציונלי של הרבה מהנכסים שלנו… אנחנו רואים הרבה כסף זורם מרוסיה".

דונלד טראמפ ג'וניור, בנו של נשיא ארצות הברית לשעבר (צילום: Eric Gay, AP)

האדריכל המנוח אלן לפידוס, שעבד עבור טראמפ שנים רבות, אישר זאת בריאיון שערכתי איתו ב־2018, אז אמר כי אחרי הבעיות הפיננסיות המוקדמות של טראמפ, "הוא לא הצליח לשכנע אף אחד בארה"ב להלוות לו כלום. הכול הגיע מרוסיה. המעורבות שלו עם רוסיה הייתה עמוקה יותר מכפי שהודה".

החוקרים האמריקאים רואים בקשרים ההיסטוריים של טראמפ עם רוסיה כחשודים, ומבינים כיצד במהלך מסע הבחירות לנשיאות ב־2016, כמה מאנשיו הקרובים – כולל בנו, בתו וחתנו – קיבלו פניות מ־14 רוסים לפחות, בזמן שהקרמלין התערב בבחירות לטובת טראמפ.

קשרים אלה הוצגו כקנוניה בדוח סטיל, שנערך על ידי סוכן המודיעין הבריטי לשעבר כריסטופר סטיל, אם כי רובו נזנח מאוחר יותר.

אבל חקירת הסנאט הייתה מוגבלת בשל מאבקים פנים מפלגתיים והיעדר כוח זימון מספק. גם ה־FBI ומשרד המשפטים לא מיצו את חקירתם עד תום כשחקירתו המצומצמת של מולר נפתחה

כל החשדות האלה בתורם הובילו לחקירת ה־FBI ואז לחקירה של מולר, לצד דוח דו־מפלגתי עב כרס של ועדת המודיעין של הסנאט, שזיהה מקורב של מנהל הקמפיין לשעבר של טראמפ, פול מנפורט – אדם בשם קונסטנטין קילימניק – כקצין מודיעין רוסי.

"הגישה של מנפורט לדרגים הגבוהים והנכונות שלו לחלוק מידע עם אנשים הקשורים לשירות המודיעין הרוסי, בייחוד קילימניק ומקורבים ל[אוליגרך הרוסי] אולג דריפסקה, ייצגו איום חמור של ריגול נגדי", נכתב בדוח של הסנאט מ־2020. הדוח גם התעמק ביחסים של טראמפ עם נשים במוסקבה במהלך ביקוריו שם באמצע שנות ה־90.

רוברט מולר נשבע בפני הקונגרס ב־24 ביולי 2019 (צילום: JIM WATSON / AFP)

אבל חקירת הסנאט הייתה מוגבלת בשל מאבקים פנים מפלגתיים והיעדר כוח זימון מספק. גם ה־FBI ומשרד המשפטים לא מיצו את חקירתם עד תום כשחקירתו המצומצמת של מולר נפתחה.

נראה שסיבה מרכזית אחת לכך שאיננו יודעים יותר על קשריו של טראמפ עם רוסיה היא שטראמפ ועורכי דינו התערבו באגרסיביות בחקירה של משרד המשפטים, ועל פי דיווחים אף הפעילו לחץ על סגן התובע הכללי לשעבר רוד רוזנשטיין, שפיקח על החקירה של מולר.

על פי מקייב ואחרים, טראמפ וצוותו חתרו להבטיח שקשרי העבר הפיננסיים של הנשיא עם רוסיה לא יהפכו לחלק מהחקירה, והם הבהירו זאת לרוזנשטיין, שתואר בכמה דיווחים כמי שהתערער מהלחץ

מאמציו של טראמפ לבלום את החקירה פורטו בהרחבה בדוח של מולר, שפורסם באפריל 2019. על פי מקייב ואחרים, טראמפ וצוותו חתרו להבטיח שקשרי העבר הפיננסיים של הנשיא עם רוסיה לא יהפכו לחלק מהחקירה, והם הבהירו זאת לרוזנשטיין, שתואר בכמה דיווחים כמי שהתערער מהלחץ ולא היה בטוח כיצד לנהוג.

"אני חושב שרוד ממש חשש להיות מפוטר. אני חושב שהוא תמרן בהרבה ממצבי הלחץ האלה כשמעייניו נתונים בראש ובראשונה לשימור עצמי", אמר לי מקייב.

חלק מהטקטיקות האלה תוארו בספר שפרסם ב־2020 כתב הניו יורק טיימס מייקל ס' שמידט, "דונלד טראמפ נגד ארה"ב: מתוך המאבק לעצירת נשיא". שמידט כתב שרוזנשטיין צמצם את החקירה בשקט בכך שמיקד אותה בשאלה אם טראמפ או אנשי הקמפיין שלו ביצעו עברות פליליות באמצעות קשירת קשר עם רוסיה או טיוח של קשר כזה.

אנדרו מקייב, המשנה לראש ה־FBI לשעבר מעיד בסנאט, 10 בנובמבר 2020 (צילום: Jason Andrew-Pool/Getty Images/AFP)

מולר, שככל הנראה נכנע ללחץ מצד רוזנשטיין, זנח את חקירת הריגול הנגדי המקורית על קשריו העסקיים ארוכי הימים של טראמפ עם רוסיה – ובמילים אחרות, התעלם מכל שאלה הנוגעת למניעיו האפשריים של טראמפ לפעול לטובתה של מוסקבה או לקשור איתה קשר.

לדברי מקייב, הוא לא היה מודע לכך שרוזנשטיין עשה זאת. "אם הייתי יודע בזמנו שלא תתבצע חקירה בנושא החששות לריגול נגדי, הייתי ממשיך את העבודה הזאת ב־FBI", הוא אומר.

אנדרו וייסמן, חבר נוסף בצוות של מולר ויועץ כללי לשעבר ב־FBI, כתב גם הוא בספר שיצא ב־2020 כי החשש מפיטורים – ולחץ בלתי פוסק מהבית הלבן – השפיעו על החקירה

אנדרו וייסמן, חבר נוסף בצוות של מולר ויועץ כללי לשעבר ב־FBI, כתב גם הוא בספר שיצא ב־2020 כי החשש מפיטורים – ולחץ בלתי פוסק מהבית הלבן – השפיעו רבות על גבולות החקירה. טראמפ כבר פיטר את ראש ה־FBI דאז ג'יימס קומי, בין השאר מפני שקידם את החקירה על רוסיה, ומאחורי הקלעים איים להיפטר גם ממולר, על פי כמה דיווחים חדשים וכן על פי דוח מולר הסופי.

בספרו "היכן שהחוק נגמר: מתוך חקירת מולר", וייסמן מציין שהצוות של מולר "קיבל התראה" ש"חקירה פיננסית רחבה עלולה להוביל לפיטורינו". הוא כתב כי בשלב מסוים מולר אמר לחוקרים, "אם הנשיא נותן גב לפוטין, 'זה סביב כסף' – כלומר, טראמפ הונע על ידי כסף, וניתן להסביר את ההתנהגות החנפנית שלו כלפי פוטין ברצון שלו לעשות כסף ברוסיה. כולנו ידענו שאנחנו צריכים לחפור עמוק יותר".

ארון זבלי, סגן היועץ המיוחד לשעבר, בוועדת המודיעין של בית הנבחרים יחד עם היועץ המיוחד לשעבר רוברט מולר, 24 ביולי 2019 (צילום: Chip Somodevilla/Getty Images/AFP)

אבל הם מעולם לא חפרו עמוק יותר, וגם עכשיו הם עדיין חלוקים בשאלה מדוע זה לא קרה. וייסמן מאשים את ארון זבלי, הסגן של מולר, שחיבר יחד עם גולדסטין את הספר "התערבות". וייסמן טוען כי זבלי חשש מפני נקמה של טראמפ והבית הלבן אם הצוות של מולר יעז, לדוגמה, לזמן את הנשיא או את בנו כחלק מהחקירה (הם לא זומנו מעולם).

בסופו של דבר, כתב וייסמן, גורלה של חקירת מולר נחתם על ידי חוסר הנכונות לבחון במלואם את ההיסטוריה הפיננסית של טראמפ ואת קשריו עם רוסיה.

"חוסר היכולת לעקוב אחרי כל קצות החוטים הפיננסיים או לבחון את כל הפשעים כרסם בי, ועדיין מכרסם", כתב וייסמן. "החקירה והדוח שלנו לא פתרו את הנושאים האלה אחת ולתמיד. אבל כמדינה, אנחנו זכאים לכך שלא נצטרך לתהות מה העובדות היו חושפות".

בראיונות שקיימתי איתם בחודש האחרון, זבלי וגולסטין הכחישו שהופעל עליהם אי פעם לחץ ישיר לצמצם את החקירה. "לא היו שום קווים אדומים", אמר לי זבלי. "מעולם לא הייתה החלטה כלשהי לא לבחון משהו פיננסי"

בראיונות שקיימתי איתם בחודש האחרון, זבלי וגולסטין הכחישו שהופעל עליהם אי פעם לחץ ישיר לצמצם את החקירה. "לא היו שום קווים אדומים", אמר לי זבלי. "מעולם לא הייתה החלטה כלשהי לא לבחון משהו פיננסי, או כל דבר אחר, כשהייתה סיבה לעשות את זה".

אף על פי כן, אלה שעבדו עם מולר הודו שהיועץ המיוחד הונחה לבצע חקירה פלילית גרידא, ולעזוב את מרכיב הריגול הנגדי שמקייב ביקש לחקור.

רוזנשטיין, שעוסק כעת במשפט אזרחי, השיב לבקשת תגובה בהודעת דוא"ל שבה ציין כי אינו מעוניין להתייחס להיקף החקירה. אולם, הוא הוסיף: "עשיתי מה שלדעתי היה נכון ועלה בקנה אחד עם השבועה שלי, מה שלעיתים קרובות הכעיס את טראמפ וחלק מבעלי בריתו העיקריים".

רוד רוזנשטיין, המשנה לתובע הכללי של ארה"ב לשעבר, מעיד בפני ועדת המשפט של הסנאט, 3 ביוני 2020 (צילום: JIM LO SCALZO / POOL / AFP)

מגיניו של רוזנשטיין אומרים כי הוא עשה כמיטב יכולתו להמשיך בחקירה למרות האיום המתמיד שיפוטר על ידי טראמפ. "הוא היה מודאג מאוד ממה שטראמפ עלול לעשות הן בהיבט הריגול הנגדי והן בהיבט הפלילי", אומר מקייב, שאישר דיווח קודם שלפיו בכמה הזדמנויות במהלך החקירה רוזנשטיין אף הציע לשאת מכשיר האזנה אל הבית הלבן כדי לסייע לחקירה על טראמפ.

"זה באמת אומר הכול. רוד הוא ספינקס, הוא שרדן, בחור שמסוגל יום אחד לכתוב את התזכיר שמצדיק את פיטוריו של ג'ים קומי וכעבור יומיים לבקש ממני את מספר הטלפון הנייד של קומי כי הוא רצה לדבר איתו נואשות בשביל לקבל את עצתו".

בסופו של דבר נראה שרוזנשטיין התכופף בפני רצונו של ממשל טראמפ כאשר תמך בהצהרה השנויה במחלוקת של התובע הכללי רוברט בר ב־24 במרץ 2019 – אחרי שמולר השלים את הדוח שלו אך לפני פרסומו

בשלב מוקדם רוזנשטיין אכן התריס כנגד טראמפ בכך שמינה את מולר ליועץ המיוחד, מה שהוביל לתגובות נזעמות מצד הנשיא ומגיניו מהמפלגה הרפובליקאית, שכינו את החקירה "ציד מכשפות".

אולם בסופו של דבר נראה שרוזנשטיין התכופף בפני רצונו של ממשל טראמפ כאשר תמך בהצהרה השנויה במחלוקת של התובע הכללי רוברט בר ב־24 במרץ 2019 – אחרי שמולר השלים את הדוח שלו אך לפני פרסומו בחודש שלאחר מכן – שלפיה הצוות של מולר לא מצא ראיות לפשעים שבוצעו על ידי הנשיא.

דונלד טראמפ עם צאתו מבית המשפט במנהטן אחרי הרשעתו, 30 במאי 2024 (צילום: Justin Lane/Pool Photo via AP)

כפי שתיאר העיתונאי ג'פרי טובין בספרו "פשעים ועברות אמיתיים: החקירה של דונלד טראמפ", ההצהרה של בר "הייתה מעשה חבלה ברור ובלתי מוצדק נגד מולר ומתנה יוצאת מן הכלל לנשיא".

נכון שב־22 חודשי החקירה שהוביל מולר לא נמצאו ראיות מספיקות להצדקת אישומים פליליים שלפיהם הקמפיין של טראמפ עבד בתיאום עם מוסקבה כדי להטות את הבחירות או שטראמפ ניסה לטייח את חלקו בכך. אבל החוקרים של מולר גם אמרו במפורש שהיו די ראיות כדי למנוע מהם לזכות את טראמפ.

בניגוד לטענות של טראמפ שההתערבות הרוסית לטובתו הייתה "תעלול", הדוח של מולר הסיק כי ההתערבות הרוסית הייתה "גורפת ושיטתית" ו"הפרה את החוק הפלילי"

החלק האחרון זכה להתעלמות מצד בר ורוזנשטיין. בניגוד לטענות של טראמפ שההתערבות הרוסית לטובתו הייתה "תעלול", הדוח של מולר הסיק כי ההתערבות הרוסית הייתה "גורפת ושיטתית" ו"הפרה את החוק הפלילי האמריקאי", מה שהוביל להגשת כתבי אישום נגד לפחות 26 אזרחים רוסים ושלושה ארגונים רוסיים.

הבית הלבן של טראמפ פעל לטרפוד חקירות נוספות על עברו. ב־2019, כשוועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים ניסתה להוציא צווי זימון לקבלת רישומים על טראמפ מהדויטשה בנק, הנשיא תבע ולבסוף זכה בהחלטה של בית המשפט, המיושר עם טראמפ, שהצווים אינם מוצדקים.

דויטשה בנק (צילום: AP)

דויטשה בנק, אחד הבנקים הגדולים המעטים שעדיין אישרו הלוואות לטראמפ לאחר המפלות הפיננסיות שלו, קיבל קנסות כבדים מהרגולטורים בארה"ב ובבריטניה על עסקאות מזויפות שיכלו לשמש להלבנת מיליוני דולרים מרוסיה.

רוב הבכירים לשעבר הללו מאמינים שכהונה שנייה של טראמפ תכלול ללא ספק איומי פיטורים כלפי כל גורם במשרד המשפטים או ב־FBI שלא יישר קו, בין אם בנוגע לרוסיה או בנוגע לאיומים של טראמפ להשתמש במשרד המשפטים כדי לרדוף את אויביו הפוליטיים מבית.

"טראמפ אמר את זה שוב ושוב בדרכים רבות. הוא מחויב למסע הנקמה הזה. הוא מחויב להשתמש במנוף הכוח שלו למטרותיו האישיות, חוקיות או בלתי חוקיות"

"דבר אחד למדנו על טראמפ בחקירה שלנו: מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל", אומר זבלי. "אין שני דונלד טראמפ. אם הוא אומר שהוא הולך להתנהג בצורה מסוימת, אז זה מה שהוא הולך לעשות".

מקייב מסכים. "הוא אמר את זה שוב ושוב בדרכים רבות. הוא מחויב למסע הנקמה הזה. הוא מחויב להשתמש במנוף הכוח שלו למטרותיו האישיות, יהיו אשר יהיו, חוקיות או בלתי חוקיות, כשהוא עטוף עכשיו בחסינות מצד בית המשפט העליון" (בהחלטה היסטורית אך שנויה במחלוקת מ־1 ביולי, בית המשפט העליון העניק לטראמפ ולנשיאים עתידיים חסינות נרחבת מפני העמדה לדין).

נשיא רוסיה ולדימיר ופוטין ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים משותפת לאחר הפגישה בהלסינקי, 16 ביולי 2018 (צילום: Brendan SMIALOWSKI / AFP)

וזה אומר שה־FBI ומשרד המשפטים ככל הנראה ישתפו פעולה עם כל מה שטראמפ ירצה אם ייבחר שוב לנשיא, מוסיף מקייב. "השאלה היא אם אנשים יישברו בארגון שלי לשעבר או במשרד [המשפטים]. מובן שהם יישברו. בשלב מסוים הם יישברו".

במשך כל אותו הזמן טראמפ הגן על פוטין בעקביות – או לפחות סירב למתוח עליו ביקורת. אחד הרגעים הזכורים לשמצה היה בוועידה בהלסינקי ביולי 2018. כאשר נשאל טראמפ אם הוא מאמין לנשיא רוסיה או לסוכנויות המודיעין האמריקאיות בנוגע להתערבות הרוסית בבחירות 2016 – התערבות שתועדה מאז באופן מקיף – הוא צידד בעמדתו של פוטין.

אפילו ביום שבו החלה הפלישה המלאה לאוקראינה טראמפ שיבח למעשה את המנהיג הרוסי על תוקפנותו. "אמרתי, 'זה גאוני'. פוטין הכריז על חלק גדול מאוקראינה […] כעצמאי. הו, זה נפלא"

"הנשיא פוטין אומר שזו לא הייתה רוסיה" שהתערבה, השיב טראמפ. "אני לא רואה שום סיבה לכך שזו תהיה רוסיה". מאוחר יותר, בנובמבר, כשהשגרירה שלו באו"ם ניקי היילי גינתה את ההתערבות הרוסית האלימה באוקראינה לאחר שספינות רוסיות ירו לעבר מלחים אוקראינים, פצעו אותם ושבו אותם – היילי תיארה זאת כ"עוד הסלמה רוסית פזיזה" – נשיא ארה"ב דאז סירב למתוח ביקורת אישית על פוטין.

תחת זאת, טראמפ נשמע כמי שמאשים את שני הצדדים. "בכל מקרה, אנחנו לא אוהבים את מה שקורה ומקווים שזה ייפתר", אמר טראמפ. אפילו ביום שבו החלה הפלישה המלאה לאוקראינה טראמפ שיבח למעשה את המנהיג הרוסי על תוקפנותו. "אמרתי, 'זה גאוני'. פוטין הכריז על חלק גדול מאוקראינה […] כעצמאי. הו, זה נפלא", אמר טראמפ בתוכנית רדיו ימנית ב־22 בפברואר 2022.

ובספטמבר האחרון, כשנשאל בעימות היחיד שלו עם האריס אם הוא רוצה שאוקראינה תנצח, טראמפ השיב בפשטות: "אני רוצה שהמלחמה תיפסק".

טראמפ ופוטין, יוני 2019 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

אפילו ראש המודיעין הלאומי לשעבר של טראמפ, דן קואטס – ששימש בעבר גם כחבר קונגרס שמרן – הודה כי הוא היה מוטרד מעמדותיו החיוביות של הנשיא לשעבר ביחס לרודן הרוסי. "הושטת היד שלו וההימנעות שלו מלדבר רעה על פוטין… בעיניי… זה מפחיד", אמר קואטס לוודוורד.

ייתכן בהחלט, כמובן, שיחסו החנפני של טראמפ כלפי פוטין הוא פשוט עוד ביטוי להרגל שאימץ לאורך הקריירה שלו לשבח אנשים שמחמיאים לו וקונים את המוצרים שלו, לא חשוב מה עוד ייתכן שהם עשו, וכן להערצתו הגלויה לאוטוקרטים "חזקים".

אפילו אחרי שה־CIA האשים את יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ברצח עיתונאי ה"וושינגטון פוסט" ג'מאל חשוקג'י, טראמפ נמנע מלהטיל עליו אחריות, כפי שהוא עושה לעיתים קרובות ביחס לפוטין

על פי הודאתו שלו, טראמפ נוטה ליחס מועדף כלפי כל מי שמשקיע בעסקים שלו, לרבות זרים. כפי שאמר על הסעודים בעצרת בחירות ב־2015: "ערב הסעודית, אני מסתדר עם כולם. הם קונים ממני דירות. הם מוציאים 40 מיליון דולר, 50 מיליון דולר. אני אמור לא לאהוב אותם?"

אפילו אחרי שה־CIA האשים את יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ברצח עיתונאי ה"וושינגטון פוסט" ג'מאל חשוקג'י, טראמפ נמנע מלהטיל עליו אחריות, כפי שהוא עושה לעיתים קרובות ביחס לפוטין. בהצהרה שעסקה בערב הסעודית, טראמפ ציטט גורמים סעודים שתיארו את חשוקג'י כ"אויב המדינה" והסתפק באמירה, "העולם הוא מקום מסוכן מאוד!"

איש מוכר בובות מטריושקה של פוטין, טראמפ וסטלין בכיכר האדומה במוסקבה, 9 באוגוסט 2021 (צילום: DIMITAR DILKOFF / AFP)

"הבעיה עם כל אחד מהדברים האלה היא שקיים, ברקע, הסבר סביר או חסר זדון", אומר מקייב. "כמו הזרם האדיר של הכסף הרוסי שקונה את דירות היקרות האלה – זה קורה גם במקומות אחרים שיש בהם מטבע בטוח, אז קשה לסווג את זה. האם זה נועד לזרוק לו [לטראמפ] חבל הצלה פיננסי, או שהוא פשוט מרוויח מהמגמה הזאת בנדל"ן יוקרתי?"

במילים אחרות, האם טראמפ הוא פשוט איש עסקים נרקיסיסט לשעבר שמספק את רצון המשקיעים שלו – שחלקם עשויים לייצג כעת יריבים או מתחרים של ארצות הברית? – או שקיים הסבר זדוני הרבה יותר?

"איך לכל הרוחות נחלוק מודיעין המגיע ממקורות אנושיים על רוסיה עם נשיא שאנחנו חושבים שעשויים להיות לו יחסים בלתי הולמים עם רוסיה?"

אולי לא נדע לעולם. ואם טראמפ ייבחר, צפויות לעלות הרבה שאלות חדשות.

"איך לכל הרוחות נחלוק מודיעין המגיע ממקורות אנושיים על רוסיה עם נשיא שאנחנו חושבים שעשויים להיות לו יחסים בלתי הולמים עם רוסיה?" אומר מקייב. "איך עושים את זה מבלי להעמיד בסכנה את חייהם של אותם אנשים? כנשיא, יש לו זכות גישה לכל המידע הזה. איך ננהל את הסיכון הקיים שם?"

מייקל הירש הוא בעל טור בפוריין פוליסי. הוא פרסם שני ספרים: "Capital Offense" ו־"At War With Ourselves".