השליח המיוחד עמוס הוכשטיין בפגישה בביירות עם ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי, 25 באוקטובר 2024 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)
AP Photo/Bilal Hussein

ביקור הוכשטיין בביירות יבהיר אם חזבאללה עדיין מוכן לנתק בין הזירות

השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין נוחת היום בביירות כדי להציג את הטיוטות שהוסכמו בין ישראל לארה"ב להפסקת אש ● אך בזמן שישראל מקדמת לגיטימציה בינלאומית לפעולותיה, נראה שדווקא בצד הלבנוני יש הקשחת עמדות ● בינתיים ישראל מנצלת את המצב לגביית מחיר מחזבאללה ברובע הדאחייה ● פרשנות

אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, הבוקר (חמישי) אמור לנחות בביירות השליח האמריקאי המיוחד עמוס הוכשטיין. בשונה מהביקורים הקודמים של הוכשטיין בלבנון, הפעם הוא מגיע בשמם של שני נשיאים: זה היוצא, ג'ו ביידן, וזה הנכנס, דונלד טראמפ.

לפי מקור ישראלי, הטיוטות בין ישראל לארה"ב סוכמו והן יוצגו לנציגים הלבנונים בראשות יו"ר הפרלמנט נביה ברי. מה שלא ייכלל בנוסחים הללו הם ההתחייבויות האמריקאיות לחופש הפעולה הצבאי הישראלי בלבנון אחרי המלחמה.

ההבנה של הימים האחרונים בין וושינגטון לירושלים היא שההבנות הללו יהיו מכתבי צד המקובלים גם על בריטניה וצרפת. בהיבט הישראלי זו התקדמות חשובה מאוד, שכן זה מעגן משמעותית את הלגיטימציה הישראלית לפעול בלבנון בעתיד, ויותר מכך, מיישר קו עם שתי אצבעות חשובות במועצת הביטחון.

לצד יישור הקו בין ישראל למערב, נראה שדווקא בצד הלבנוני יש הקשחת עמדות, בעיקר מתוך הבנה של חזבאללה כי המציאות העתידית מבחינתו בעייתית מאוד

אלא שלצד יישור הקו בין ישראל למערב, נראה שדווקא בצד הלבנוני יש הקשחת עמדות, בעיקר מתוך הבנה של חזבאללה כי המציאות העתידית מבחינתו, תחת ההסכם החדש, בעייתית מאוד. את התרגום הישיר לפרשנות הזו של חזבאללה חוותה ישראל בימים האחרונים במטחים הכבדים לעבר צפון הארץ והירי המתחדש של טילי קרקע־קרקע גם למרכז.

לירי הזה התווסף בימים האחרונים נדבך נוסף, השאלה האם חזבאללה נסוג מההסכמה לניתוק הזירות. בדיונים בימים האחרונים בצד הישראלי סביב השאלה הזו הצדדים היו חלוקים. היה מי שטען כי חזבאללה אחרי חיסול חסן נסראללה התנתק מהקישור לרצועת עזה, לעומת זאת היה מי שטען כי הוא חזר לאיחוד הזירות, שמשמעותו שהסכם בלבנון לא יושג עד להפסקת המלחמה בעזה.

עמוס הוכשטיין בביירות, 21 באוקטובר 2024 (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)
עמוס הוכשטיין בביירות, 21 באוקטובר 2024 (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)

אם ההנחה הזו נכונה, נראה שהצדדים חוזרים למעשה לנקודת ההתחלה והאפקט של חיסול נסראללה, מי שהגה את משוואת חיבור הזירות, התמוסס. בעניין הזה חייבים להדגיש שהמסקנות בדיונים לא היו חד משמעיות לשום כיוון. סביר להניח שהתשובה לכך תינתן במהלך ביקורו של הוכשטיין בביירות.

בינתיים ישראל מנצלת את המצב לגביית מחיר מחזבאללה ברובע הדאחייה. כבר שלושה ימים שחיל האוויר מתמקד בהפצצות נרחבות באזור זה. מעבר לשחיקת היכולות שעליהן מדווח דובר צה"ל בכל תקיפה, יש כאן מסר ברור לחזבאללה – ערעור מאחזי השליטה שלו בבירה הלבנונית. זה שוחק את תדמית הארגון בזירה הפנים לבנונית, ומציג אותו כפגיע.

ישראל חשפה אתמול כי הפיצוץ שהיה בנמל ביירות באוגוסט 2020 היה באשמת חזבאללה. מאז חזבאללה עשה הכול כדי להרחיק את עצמו מאחריות לאסון, אבל ישראל דאגה להזכיר את זה לציבור הלבנוני

כמו כן, ישראל חשפה אתמול כי הפיצוץ שהיה בנמל ביירות באוגוסט 2020 היה באשמת חזבאללה. הארגון הסתיר את המרכיב הכימי המסוכן – כמעט שלושה טון של אמוניה חנקתית – לצורך תעשיית הטילים שהקים בבירה הלבנונית.

האמוניה אוכסנה בתנאים מסוכנים, מה שהביא בסופו של דבר לפיצוץ שהיה שווה בעוצמתו לרעידת אדמה של 3.3 בסולם ריכטר. בפיצוץ נהרגו 217 אזרחים לבנוניים ו־7,000 נפצעו. מאז חזבאללה עשה הכול כדי להרחיק את עצמו מאחריות לאסון, אבל ישראל דאגה להזכיר את זה לציבור הלבנוני.

זירת הפיצוץ בנמל הים בביירות, לבנון. 5 באוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
זירת הפיצוץ בנמל הים בביירות, לבנון. 5 באוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

לא בכדי המיקוד הישראלי הוא בתקיפת מטרות חזבאללה מתחילת המלחמה. למרות הקולות בישראל, כולל אלה המתגברים בימים האחרונים לתקוף מטרות תשתית של מדינת לבנון, המדיניות הישראלית נשארת עקבית – מדינת לבנון מחוץ למלחמה, חזבאללה והעדה השיעית בפנים.

הקו הזה של בידול המטרות נובע מהנחת יסוד שהתקבלה כבר בתחילת המלחמה שכל פגיעה בתשתית לבנונית תיתן לחזבאללה לגיטימציה למלחמה בזירה הפנים לבנונית בקרב העדות האחרות, ואת זה ישראל מנסה למנוע.

סעיף מעניין נוסף שסוכם בין ישראל למערב הוא הכוח הרב־לאומי החדש שייפרס בדרום לבנון. מי שדוחף חזק מאוד לשינוי מנדט יוניפי"ל והקשחת האכיפה היא איטליה

סעיף מעניין נוסף שסוכם בין ישראל למערב הוא הכוח הרב־לאומי החדש שייפרס בדרום לבנון. מי שדוחף חזק מאוד לשינוי מנדט יוניפי"ל והקשחת האכיפה היא איטליה, שאמורה לעמוד בראש הכוח החדש־ישן. בישראל מדברים על שיח פורה מאוד עם שרי החוץ וההגנה של איטליה, בתיאום הדוק עם ארה"ב.

מעבר לכך, הוסכם בין הצדדים שמי שיפקח על יישום ההחלטה החדשה וירכז את הנתונים והמודיעין יהיו גורמים מודיעיניים ומבצעיים של פיקוד המרכז האמריקאי, סנטקום. בהחלטה המתגבשת יוקם גוף פיקוח שיורכב מארה"ב, בריטניה, צרפת וכנראה גם איטליה. לגוף הזה יוזרם המודיעין הרלוונטי.

חייל של כוח יוניפי"ל מסמן את הגבול בין לבנון וישראל ליד כפר שובא בדרום לבנון, 21 ביולי 2023 (צילום: JOSEPH EID / AFP)
חייל של כוח יוניפי"ל מסמן את הגבול בין לבנון וישראל ליד כפר שובא בדרום לבנון, 21 ביולי 2023 (צילום: JOSEPH EID / AFP)

אם אכן המנגנון הזה יאושר, זו בשורה מצוינת לישראל, שכן אישור של גוף אמריקאי מקצועי להפרה שתתגלה, תסיר הרבה מאוד סימני שאלה שישראל עד היום התקשתה להפוך לסימני קריאה.

כלומר, לא פעם נתקלו הנציגים הישראלים – הן הצבאיים והן הדיפלומטיים – בקושי להסביר באו"ם את ההפרות של חזבאללה. בפועל משמעות הצעד הזה של הקמת גוף בורר היא כי ארה"ב אולי לא תהיה עם רגליים על הקרקע בדרום לבנון, אבל דה פקטו תיקח חלק פעיל באכיפה קפדנית של המנדט החדש.

עוד 693 מילים ו-1 תגובות
סגירה