לבנון מדממת אבל חזבאללה שוחה בכסף

למרות הפגיעה הקשה בתשתיות ובמנהיגים, ראשי חזבאללה מסרבים להניח את נשקם. נראה כי למרות רצונה העז של ממשלת ישראל לסיים את הלחימה בצפון (אך לא בדרום), יהיה קשה עד בלתי אפשרי לגרום לארגון הרצחני להכיר בתבוסתו ולהסכים לחופש פעולה ישראלי בדרום לבנון במקרה של הפרות.

נוסף על הקנאות הדתית והרצון לשמר את השליטה בממלכה שבנה בלבנון, חזבאללה ככל הנראה מרגיש בטוח בעתידו הפיננסי. לפי אומדנים צנועים, לבנון איבדה כחמישה מיליארד דולר מאז תחילת המלחמה עם ישראל, וגם חזבאללה עצמו שילם מחיר כבד.

עם זאת, בעוד שהמדינה הלבנונית נושאת באחריות פורמלית לתחומים כמו תברואה, אספקת מזון, תחבורה, חינוך ובריאות, חזבאללה מחויב אך ורק לאנשיו. הוא סומך על כך שלמרות הסבל הרב, לאנשיו אין אלטרנטיבות פוליטיות, והם ימשיכו לתמוך בו.

כל עוד הקהילה הבינלאומית לא תייבש את מקורות המימון הללו, חזבאללה צפוי להמשיך לעמוד על רגליו, למרות הדימום הכבד, ולהאריך את הלחימה נגד ישראל

כמו כן, נראה כי למרות האבדות לחזבאללה לא חסר כסף: פעיליו, לפי דיווחים, ממשיכים לקבל משכורות כרגיל, דבר שמיליוני לבנונים לא יכולים לומר על עצמם. הבעיה נעוצה בכך שהרשת הפיננסית של חזבאללה ממשיכה לפעול ביעילות, למרות המלחמה. חלק מנכסיו של הארגון נמצאים בחו"ל, שם ענפיו השונים עוסקים בהברחת נשק וסמים, כמו גם בהלבנת כספים.

למרות ניסיונותיהן של ממשלות באירופה ובדרום אמריקה לבלום את הרשתות הפיננסיות של חזבאללה, הארגון נותר בטוח בעתידו הכלכלי. הכסף ממשיך לזרום ללבנון, ומגיע ממזרח אפריקה, דרום אמריקה, איראן ואפילו מאירופה.

מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם בנאום טלוויזיוני ששודר ב־20 בנובמבר 2024 (צילום: Al-Manar / AFP)

כל עוד הקהילה הבינלאומית לא תייבש את מקורות המימון הללו, חזבאללה צפוי להמשיך לעמוד על רגליו, למרות הדימום הכבד, ולהאריך את הלחימה נגד ישראל למשך חודשים ארוכים.

רוסיה מצביעה נגד הפסקת אש בסודאן

ביום שני הטילה רוסיה וטו על החלטת מועצת הביטחון של האו"ם, שקראה להפסקת אש מיידית בין הצדדים הלוחמים בסודאן ולהעברת סיוע הומניטרי למיליוני סודאנים. רוסיה הייתה החברה היחידה במועצה שהתנגדה להחלטה, בעוד סין, שותפתה, תמכה בהצעה שהוגשה על ידי בריטניה וסיירה לאון.

סגן השגריר הרוסי באו"ם דמיטרי פוליאנסקי הסביר כי הווטו הוטל משום שמוסקבה מאמינה שהממשלה הסודאנית צריכה להיות "האחראית הבלעדית" על הנעשה במדינה

סגן השגריר הרוסי באו"ם דמיטרי פוליאנסקי הסביר כי הווטו הוטל משום שמוסקבה מאמינה שהממשלה הסודאנית צריכה להיות "האחראית הבלעדית" על הנעשה במדינה. פוליאנסקי אף האשים את המערב בניסיון להתערב באופן בוטה בענייניה של סודאן.

שגרירת ארה"ב באו"ם לינדה תומאס־גרינפילד הגיבה בחריפות: "מזעזע שרוסיה הטילה וטו על מאמץ להציל חיים, אם כי אולי אין זה מפתיע". מלחמת האזרחים בסודאן, שפרצה באפריל 2023 בין הצבא הסודאני לכוחות "התגובה המהירה", החלה מעט לפני המעבר המיועד לשלטון אזרחי.

חייל בצבא סודאן מאייש עמדה בחרטום, 3 בנובמבר 2024 (צילום: Amaury Falt-Brown / AFP)

לפי נתוני האו"ם, כ־11 מיליון סודנים איבדו את בתיהם והפכו לפליטים, בעוד מחצית מאוכלוסיית המדינה – כ־25 מיליון בני אדם – מתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי חמור. רעב קשה שורר בעיקר בצפון דארפור ובמחנות העקורים בתוך סודאן ומחוצה לה.

לרוסיה יש אינטרסים רבים בסודאן, והיא פועלת מזה שנים להקמת בסיס צבאי ימי בפורט סודאן. עם זאת, המהפכה שהביאה להדחת הנשיא עומר אל־בשיר ולאחר מכן למלחמת האזרחים, שיבשה את התוכניות הללו. מאז 2017 פועלת מיליציית וגנר הרוסית במדינה, ובשנים האחרונות היא שיתפה פעולה עם כוחות "התגובה המהירה".

נראה שמוסקבה שינתה את עמדתה, וכעת היא תומכת במשטר הסודאני, שבירך על הווטו שהטילה רוסיה, המאפשר את המשך הלחימה

עם זאת, נראה שמוסקבה שינתה את עמדתה, וכעת היא תומכת במשטר הסודאני, שבירך על הווטו שהטילה רוסיה, המאפשר את המשך הלחימה.

שיתוף פעולה אזורי במקום עימות

ביום שלישי נערכה בבירה הסעודית פסגה שנייה בין ערב הסעודית, סין ואיראן. במהלך הפגישה אישררו ערב הסעודית ואיראן את מחויבותן להסכם בייג'ינג, שסיים את המתיחות ביחסים בין ריאד לטהרן, והדגישו את המשך המאמצים לחיזוק יחסי שכנות טובה וידידות. שתי המדינות הביעו הערכה לתפקידה המרכזי של סין בקידום התהליך המדיני והשלום באזור.

יורש העצר של ערב הסעודית, מוחמד בן סלמאן. 23 באוקטובר 2024 (צילום: Nathan Howard / POOL / AFP)

במהלך הדיונים דנו הצדדים במספר נושאים מרכזיים. הם קראו להפסקת אש מיידית בעזה ובלבנון, גינו את התקיפות הישראליות ואת הפרת הריבונות האיראנית, ודרשו להבטיח מעבר חופשי של סיוע הומניטרי לעזה ולדרום לבנון. הם גם הביעו תמיכה במאמצים להסדרת הסכסוך בתימן וקראו לאו"ם לקחת חסות על המהלך.

הפגישה שנערכה בריאד משדרת מסר ברור לנשיא הבא של ארה"ב דונלד טראמפ, ולצוותו. בעוד שטראמפ מאותת על כוונתו לנקוט בקו נוקשה מול סין ואיראן, ערב הסעודית פועלת לחיזוק קשריה עם שחקניות אזוריות כמו קטאר ואיראן, ועם מעצמות עולמיות כגון רוסיה וסין.

בריאד אומנם בירכו על ניצחונו של טראמפ, אך נראה כי בעוד ארה"ב מתרחקת מהמזרח התיכון ושוקעת במאבקים פנימיים, ערב הסעודית מקדמת מדיניות של "אפס בעיות" עם שכנותיה ועם מעצמות העולם

בריאד אומנם בירכו על ניצחונו של טראמפ, אך נראה כי בעוד ארה"ב מתרחקת מהמזרח התיכון ושוקעת במאבקים פנימיים, ערב הסעודית מקדמת מדיניות של "אפס בעיות" עם שכנותיה ועם מעצמות העולם.

מטרת מדיניות זו היא להבטיח את התנאים הנחוצים ליישום מיזם "סעודיה 2030" של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, ולקדם רפורמות משמעותיות במדינה — אסטרטגיה שטראמפ יצטרך להביא בחשבון.

שר החוץ של ערב הסעודית פייסל בן פרחאן בפגישה בריאד עם שר החוץ של איראן עבאס עראקצ'י, 9 באוקטובר 2024 (צילום: SAUDI FOREIGN MINISTRY / AFP)

כמה עיראקים יש בעיראק?

השבוע החלה עיראק במפקד הלאומי הראשון שלה מאז 1987, שמטרתו לספק נתונים מקיפים על אוכלוסיית המדינה, המוערכת ביותר מ־43 מיליון בני אדם. ניסיונות קודמים לקיים מפקד נדחו בשל סכסוכים, חוסר יציבות ומחלוקות פוליטיות. המפקד האחרון, שנערך ב־1997, לא כלל את אזור כורדיסטן העיראקי ולכן אינו נחשב מייצג.

בגלל הרגישויות הפוליטיות והחברתיות, המפקד הנוכחי נמנע משאלות על מוצא אתני או עדתי (שיעי, סוני, יזידי וכו'), והתמקד רק בהשתייכות דתית כללית (מוסלמי או נוצרי). שאלות על אתניות או עדתיות עלולות להיחשב לפרובוקטיביות ואף להוביל למהומות, אם קבוצות שונות יחששו שהנתונים יפגעו במעמדן או בכוחן.

כדי להבטיח איסוף נתונים מדויק, הטילה הממשלה עוצר בן יומיים במהלך המפקד. תוצאות ראשוניות צפויות להתפרסם כבר בסוף השבוע, בעוד שהתוצאות הסופיות יפורסמו בתוך חודשיים עד שלושה

כתוצאה מכך, שאלת חלוקת האוכלוסייה בין שיעים לסונים תישאר פתוחה גם הפעם, ולא צפויה להשפיע על חלוקת הכוח הפוליטית במדינה.

כדי להבטיח איסוף נתונים מדויק, הטילה הממשלה עוצר בן יומיים במהלך המפקד. תוצאות ראשוניות צפויות להתפרסם כבר בסוף השבוע, בעוד שהתוצאות הסופיות יפורסמו בתוך חודשיים עד שלושה.

חוקר מפקד אוכלוסין עיראקי אוסף מידע מגבר בביצות צ'יבאיש במחוז ד'י קאר בעיראק, 20 בנובמבר 2024 (צילום: Asaad NIAZI / AFP)

הנתונים שייאספו ישמשו לתכנון וקבלת החלטות בתחומי תשתיות, חינוך, בריאות ושירותים חברתיים. המפקד מהווה צעד משמעותי עבור עיראק באיסוף נתונים דמוגרפיים חיוניים לתכנון ופיתוח עתידי.

השבוע במזה"ת: סאדאת מבקר בירושלים

ב־19 בנובמבר 1977 נחת מטוסו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בנמל התעופה בן גוריון, כשעליו מתנוססים דגלי מצרים. ביקורו ההיסטורי של סאדאת סימן את הפעם הראשונה שמנהיג ערבי הגיע באופן רשמי לישראל, ושבר חרם בן עשרות שנים על המדינה.

בעיני הישראלים ההמומים, ביקורו של סאדאת נראה כמעט בלתי נתפס. רק ימים ספורים קודם לכן הכריז נשיא מצרים בנאום בפרלמנט המצרי על כוונתו להגיע לירושלים, ועורר סערה בעולם הערבי כולו

בעיני הישראלים ההמומים, ביקורו של סאדאת נראה כמעט בלתי נתפס. רק ימים ספורים קודם לכן הכריז נשיא מצרים בנאום בפרלמנט המצרי על כוונתו להגיע לירושלים, ועורר סערה בעולם הערבי כולו. בתחילה, רבים בישראל סברו שמדובר במטבע לשון או הלצה, אך ראש הממשלה מנחם בגין מיהר להיענות ולהוציא הזמנה רשמית. תוך ימים ספורים, הפך הרעיון לביקור היסטורי.

כאשר מטוסו של סאדאת נחת בנמל התעופה בן גוריון, מיליונים ברחבי המזרח התיכון והעולם צפו באירוע בשידור חי. המראה של דגלי מצרים לצד דגלי ישראל בנמל התעופה עורר את דמיונם של האנשים משני צדי המתרס.

למוחרת, כשעמד סאדאת בפני כנסת ישראל, הוא אמר משפט שנחקק בזיכרון ההיסטורי: "לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים". במהלך ביקורו הוא התעקש להתפלל במסגד אל־אקצא — בקשה שדרשה תיאום ביטחוני מורכב בין הצוותים המצריים והישראליים, אך סימלה באופן מרשים את התקווה לדו־קיום.

בעוד ישראלים יצאו לרחובות ונפנפו בדגלי מצרים, העולם הערבי הגיב בזעם. סוריה, עיראק ולוב גינו את הביקור בחריפות, וראו בו בגידה. הליגה הערבית השעתה את מצרים מחברותה, ומדינות ערביות רבות ניתקו עמה יחסים דיפלומטיים.

סוריה, עיראק ולוב גינו את הביקור בחריפות, וראו בו בגידה. הליגה הערבית השעתה את מצרים מחברותה, ומדינות ערביות רבות ניתקו עמה יחסים דיפלומטיים

למרות זאת, צעדו האמיץ של סאדאת הוביל להסכם השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית, שסיים את המלחמה בין שתי המדינות ושינה באופן מהותי את יחסי הכוחות והפרדיגמות באזור.

נשיא מצרים אנואר סאדאת ופמלייתו יוצאים מהמטוס הרשמי עם הגעתו לראשונה לישראל, 19 בנובמבר 1977 (צילום: ארכיון דן הדני, הספרייה הלאומית)