רק לפני שנה, הזהיר ראש המועצה למנהיגות יהודית בבריטניה, ג'ונתן גולדסטין, כי הבחירה בג'רמי קורבין לראש ממשלה תהווה "איום קיומי על הקהילה שלנו". למרות העובדה כי מפלגת הלייבור האופוזיציונית של קורבין מדשדשת בסקרים, האיום הפוטנציאלי הזה עשוי להתממש כאשר הבריטים יצביעו ב-12 בדצמבר.
נראה כי החשש של גולדסטין קיים אצל יהודים רבים. סקרים מורים על כך שרק כ-6% מהם יצביעו ללייבור. מחציתם אומרים כי "ישקלו ברצינות" להגר אם קורבין – אדם ש-87% מהנסקרים מגדירים כאנטישמי – יגיע לדאונינג סטריט.
בשבוע שעבר פרסם ה-Jewish Chronicle בעמוד הראשי קריאה ללא-יהודים, והפציר בהם שלא לתמוך בלייבור. "לדעתנו, רוב הבריטים סולדים מגזענות", סיכם העיתון. "כל מה שאנחנו מבקשים, הוא שכאשר אתם מצביעים, תפעלו בהתאם".
הקריאה נתמכה גם על ידי השר לשעבר מהלייבור, איאן אוסטין, שתמך במפלגה השמרנית של ראש הממשלה, בוריס ג'ונסון. אוסטין, בנו המאומץ של שורד שואה, האשים כי הלייבור "מורעלת בגזענות נגד העם היהודי והיא בושה וחרפה".
יהודים בריטיים, אומר ג'ונתן פרידלנד, בעל טור יהודי נוטה-לשמאל בגארדיאן, "יגיעו לבחירות הקרובות בחרדה שמעולם לא הכירו קודם לכן".
מנהיגות הלייבור הגנה על עצמה בעקשנות, כאשר קורבין עצמו טען: "אנטישמיות וגזענות הן דבר רע ורשע. עשיתי ואעשה כל שביכולתי להתעמת איתן בעתיד".
המשבר האנטישמי בלייבור הוביל לחקירה
הרבה מהחששות מפני קורבין, מנהיג הלייבור מאז שנת 2015, נובע מגילויים על עברו. בין היתר הוא תיאר את חמאס וחיזבאללה כ"חברים", הגן על ציור קיר אנטישמי בלונדון, ולא נמנע מחברת אנטישמיים, טרוריסטים ומכחישי שואה.
החששות התגברו על רקע המשבר האנטישמי שהסעיר לאחרונה את הלייבור, וגרר את המפלגה כולה לחקירה בריטית רשמית, בגין חשש לגזענות; והם הועמקו כשכמה מהמתמודדים של הלייבור בבחירות נחשדו באנטישמיות.
"הקליקה של קורבין משוכנעת כי החשש מג'יהאד מוגזם לחלוטין, וכי יהודים תומכי ישראל הם הקיצוניים האמיתיים. תחת קורבין, אני צופה כי מספר יוזמות נגד טרור יבוטלו או יהפכו לחסרות תוכן"
"יש חשש ברור מהמשמעות של ממשלה בראשות קורבין עבור יהודי בריטניה", אומר נציג של הקהילה היהודית, שביקש להישאר בעילום שם. "אבל אין הרבה תשובות קונקרטיות לשאלה אם משהו ישתנה – אם בכלל – בחיי היום-יום שלנו".
הלייבור התחייבה להמשיך ולממן אבטחת מוסדות יהודיים ולתמוך בבתי ספר דתיים, אך הנציג חושש כי "קורבין ינהל את המדינה באופן שבו הוא מנהל את הלייבור, מבחינת היחס ליהודים". מקור אחר בקהילה טען באוזנינו כי "המורל של היהודים יצנח, ללא ספק, ומנהיגי הקהילות היהודיות יידרשו לתת לכך מענה".
לגיטימציה לדיון אנטי-יהודי
אחד החששות הוא שממשלת לייבור תנהג ברכות מול קיצוניים אסלאמיים, בהינתן העוינות של המפלגה כלפי התכנית למניעת הקצנה דתית בבריטניה.
"קורבין היה קרוב למעגל של אישים וארגונים המהווים איום של קיצוניות וטרור", אומר דייויד טוב, מנהל מדיניות במכון המחקר נגד קיצוניות Quilliam. "הקליקה של קורבין משוכנעת כי החשש מג'יהאד מוגזם לחלוטין, וכי יהודים תומכי ישראל הם הקיצוניים האמיתיים. תחת קורבין, אני צופה כי חלק מהיוזמות נגד טרור יבוטלו או יעוקרו תוכן, וכי המיקוד של הנותרות ישתנה להתנגדות לציונות".
מקור בלייבור הביע חשש מכך שה"ייחודיות של החוויה היהודית" עשויה לעמוד בפני אתגרים, כאשר חינוך בנושא שואה – המקבל מימון מהממשלה – עשוי להיות מושפע לשלילה. ב-2011, קורבין גיבה קריאה לשינוי שמו של יום הזיכרון לשואה בבריטניה ל"יום הזיכרון לרצח עם – לעולם לא שוב לאף אחד".
האם, שואל גורם בקהילה היהודית, ממשלת קורבין תבחן מחדש את לימודי השואה בבריטניה, אולי מתוך שאיפה להפחתת ה"אופי המיוחד" של השואה?
זהו החשד הנוכחי באשר ללייבור, ויש חששות נוספים מכך שממשלת קורבין עשויה לנצל את הבנייה של אנדרטה חדשה לשואה בווסטמיניסטר כדי להתמודד עם התדמית הגרועה שלה, ובמקביל לנסות להכניס שינויים בפרויקט.
אחרים סבורים כי הסכנה היא שקורבין יכניס את האנטישמיות לשיח. "כאשר אתה עושה לגיטימציה לשיח ודיון אנטי-יהודי, כשאתה מדבר נגד ישראל והופך את זה למסר המרכזי שלך, זה משפיע על היהודים כאן", אומר המקור בלייבור.
"ניצחון של הלייבור בבחירות ישדר למי שמחזיק בדעות אנטישמיות שזה מקובל, ואיכשהו נבדל מצורות אחרות של גזענות. בהמשך, זה ככל הנראה ייתן לגיטימציה לשימוש בעמדות אנטישמיות בשיח הציבורי"
לא מדובר רק במתקפות אנטישמיות שלרוב עולות בבריטניה כאשר התקשורת ממוקדת במתח או בעימות בין הישראלים לפלסטינים – אומר המקור. "אלא ביכולת של קהילת מיעוט לחיות באופן פתוח וגאה בתור יהודים".
הם חוששים כי הקהילה "תחזור לדור של הסבים שלנו, לשמור את היהדות שלנו בסוד ולהיטמע. מה שעצוב הוא שהקהילה היהודית במדינה רק החלה להיות קצת נוכחת וגאה כמו יהודים ארה"ב, ולדעתנו זה ייעלם", אומר המקור מהלייבור.
"אני צופה כי ממשלת לייבור תהיה ביקורתית הרבה יותר כלפי ישראל וממשלתה, אבל אני לא צופה שהיא תהיה אנטישמית באופן מפורש", אומר בן ריץ', מנכ"ל מכון המחקר Radix, ולשעבר מנכ"ל התנועה ליהדות רפורמית.
"עם זאת, ניצחון של הלייבור בבחירות ישדר למי שמחזיק בדעות אנטישמיות שזה מקובל, ואיכשהו נבדל מצורות אחרות של גזענות. בהמשך, זה ככל הנראה ייתן לגיטימציה לשימוש בעמדות אנטישמיות בשיח הציבורי", אומר ריץ'.
איחוד הקהילות מול האיום הגזעני
ארגונים התומכים בקורבין, כמו Jewish Voice for Labour, לעומת זאת, מכחישים כי יש ליהודים סיבה לפחד מממשלת של הלייבור.
"רוב היהודים ייהנו מממשלה של קורבין", אומרת אחראית התקשורת בארגון, נעמי ווימבורן-אידריסי. "זה לא מפתיע שההחדרה היום-יומית של האשמות לא מוכחות של אנטישמיות משמאל, שחקה את התמיכה בלייבור בקרב יהודים בריטים, ואולי אף הפחידה חלק ניכר מהם עד מחשבה של הגירה מהמדינה".
לדבריה, "זה מאוד מטריד ופוגע במשימה החיונית של איחוד כל החלקים של הקהילות המגוונות שלנו מול האיום הגזעני האמיתי שמגיע מהימין".
בארגון שלה סבורים גם כי הכיסוי התקשורתי "מתעלם מהעובדה שאין 'קהילה יהודית' אחת, שאינה מובדלת, עם דעה אחת המתנגדת לקורבין. "יש אלפי יהודים חרדים וחילוניים שאין להם קול משום שהם לא מיוצגים על ידי הארגונים היהודיים המרכזיים", אומרת ווימבורן-אידריסי. "רבים מהם תומכים בקורבין".
התנגדות למכירת נשק לישראל
הבחירה בקורבין ללא ספק תייצג הפסקה מהמדיניות הפרו-ישראלית של ממשלות בריטניה. "האופי והמדיניות של כמה שרי חוץ בריטיים הובילו ליחסים מתוחים בין בריטניה לישראל בעבר", אומר ד"ר ג'יימן ווגאן, מרצה להיסטוריה בינ"ל באוניברסיטת אבריסטווית'. עם זאת, הוא אומר, "אין תקדים לראש ממשלה בריטי עוין בצורה כה עמוקה ואידאולוגית לציונות וישראל כמו קורבין".
קורבין נותר, למשל, נותן חסות ל-Palestinian Solidarity Campaign, התומך בתנועת ה-BDS, מגבה את זכות השיבה ומתנגד ל"אופי הציוני של ישראל".
העוינות של מנהיג הלייבור לישראל משתקפת כעת בגישה של המפלגה. בקשה שאושרה באופן גורף בכינוס המפלגה בספטמבר פתחה את הדלת לחרם על מוצרים מההתנחלויות, ובכך נטשה את ההתנגדות ארוכת השנים בלייבור ל-BDS.
"בדיקה מוסרית המוגדרת באופן לא ברור", ציין לוק אקהרסט, מנהל We Believe in Israel, במאמר שפורסם לאחרונה, עשויה לקבל משמעות רבה כאשר בריטניה תקבל את השליטה על מדיניות הסחר שלה לאחר הברקזיט. המפלגה גם תומכת, כך נראה, בזכות השיבה, והיא אשררה את ההתנגדות למכירת נשק לישראל.
"הנרטיב שהיא מציגה הוא חד-צדדי ושלילי, המדגיש רק את הסבל הפלסטיני ומרמז על כך שישראל נוצרה באמצעות טיהור אתני 'במהלך הנכבה ב-1948 כאשר הפלסטינים גורשו בכוח מבתיהם'", כתב אקהרסט.
"מה שחסר בהחלטות האלו הוא הבהרה", הוא כתב. "אין הכרה של הזכות היהודית להגדרה עצמית. אין ציון של ישראל כמדינה יהודית. אין ציון של סבל יהודי מאנטישמיות ורצח עם שיצרו את הצורך במדינת לאום. אין ציון של קרבנות מלחמה ישראלים, טרור וטילים. אין הכרה בזכות של ישראל להגנה עצמית".
כאשר יפורסם המצע הרשמי של הלייבור הוא עשוי לאמץ גישה הרבה יותר מתונה ומעודנ. עם זאת, הדעות של קורבין ברורות למדי – מקודמות על ידי רבים מחברי המפלגה – וקיצוניות לפחות כמו הדעות שאושרו בהחלטות הכינוס.
מדיניות החוץ צפויה להשתנות
אך כמה כוח יהיה לקורבין לעצב מחדש את מדיניות החוץ הבריטית? "זה שממשלה בראשותו תזיק ליחסים עם לישראל זה ברור מאליו", אומר ווגאן.
"האופי וההיקף של הנזק תלויים במידה בה קורבין יצליח לכפות את דעותיו על שירות החוץ הבריטי, ובמידה שבה היחסים בין המדינות יצליחו לשרוד מה שעשוי להתברר כממשלת מיעוט או ממשלה קצרת-טווח בראשות הלייבור".
"אין ספק שהחברות הבריטית-ישראלית ויחסי הסחר ייפגעו באופן בלי מדיד תחת ממשלת קורבין, ושיתוף הפעולה המעמיק שלנו ושיתוף המודיעין ההדוק שלנו ייפגעו"
אלן מנדוזה, כותב טור בנושא מדיניות חוץ ב-City AM, סבור כי "מדיניות החוץ הבריטית תשתנה דרמטית, וכי ההשפעה העמוקה ביותר תורגש במזרח התיכון".
"נציגים ישראלים, שנהנו עד כה ממערכת יחסים חמה עם הבריטים, ירגישו את השפעת המהלך, בהינתן הדעות הנחושות של קורבין בנושא", אומר מנדוזה.
"על אף שה-BDS לא יהפוך למדיניות בריטית רשמית בשלב זה, הקפאת יחסים תהיה אפשרית, כאשר ישראל תסומן כמפרת זכויות אדם וכאיום בטחוני אזורי".
סטיבן קראב, שר בממשלתו של דייויד קמרון וכעת יו"ר פרלמנטרי של "ידידי ישראל במפלגה השמרנית" בבית הנבחרים הבריטי, טוען כי "אין ספק שהחברות הבריטית-ישראלית ויחסי הסחר ייפגעו באופן בלי מדיד תחת ממשלת קורבין, ושיתוף הפעולה המעמיק שלנו ושיתוף המודיעין ההדוק שלנו ייפגעו".
הלייבור הבהירה כי היא תכיר באופן חד-צדדי במדינה פלסטינית ברגע הקמת הממשלה. בספטמבר, שרת החוץ של ממשלת הצללים הבריטית, אמילי ת'ורנברי, התחייבה כי הצעד יגיע "לא בעיכוב, לא כשהזמן נכון, אלא עכשיו". היא גם התחייבה לכנס כנס חירום בינלאומי על זכויות אדם של פלסטינים.
ת'ורנברי ציינה גם כי ישראל צפויה לזכות ליחס מחמיר יותר מבריטניה – אחת מחמש החברות במועצת הביטחון – באו"ם. "נעדיף להגיד בקול כי זה מבייש שבמשך עשרות שנים התאפשר לישראל להתעלם מכל החלטות האו"ם ביחס לשטחים הכבושים – בניית התנחלויות בלתי חוקיות, של ילדים, ואלימות מול אזרחים – ואנחנו נדרוש פעולה אפקטיבית לאכיפת ההחלטות", היא אומרת.
ההשפעה של ממשלת קורבין על הגישה הרחבה של בריטניה במזרח התיכון צפויה להיות משמעותית גם היא. קורבין הוא מבקר חריף של ערב הסעודית, אותה הוא מאשים ב"הפרת זכויות אדם" ומימון קיצוניות מסביב לעולם", והיחסים בין ריאד ללונדון – שהיו קרובים בעבר – יתקררו כנראה במהירות.
שדרוג היחסים עם איראן
בניגוד לכך, עשויה להירשם התחממות פוטנציאלית ביחסים עם טהרן. "הקשרים עם איראן צפויים להשתדרג בהינתן בדעה הנינוחה שלו באשר למשטר האיראני", אומר מנדוזה, "ובריטניה תשחק תפקיד משמעותי בריסון כל ניסיון להביא את איראן לחיסול הפעילות הגרעינית שלה או התמיכה בטרור".
בניגוד לביקורת על ישראל, קורבין קרא לסוף ה"דמוניזציה" של איראן, ושיבח את "הסובלנות והקבלה שלה של אמונות, מסורות וקבוצות אתניות שונות".
לאחר ביקור באיראן עם משלחת פרלמנטרית ב-2014, קורבין אמר כי על בריטניה "לבנות מחדש יחסים נורמליים, ראויים וטובים עם איראן, מה שאומר סוף לסנקציות, הכרה דיפלומטית, סידורי ויזה תואמים, וסוף לסנקציות הפיננסיות".
האהדה כלפי איראן בלטה ביוני האחרון, אז קורבין הטיל ספק בכך שיש "עדויות מהימנות" לכך שאיראן הייתה מאחורי תקיפת שני מכלי הנפט במפרץ עומאן, והפציר בבריטניה "להקל על המתחים" באזור במקום "לתדלק הסלמה צבאית". בחודש האחרון, המפלגה גם תמכה בנסיגה של חיילי ארצות הברית מסוריה.
בנות הברית של איראן עשויות להבחין בשינוי מבורך. הלייבור סירבה תחילה לגבות את החלטת הממשלה הבריטית לגנות את הזרוע המדינית של חיזבאללה (הזרוע הצבאית כבר הוחרמה). בהינתן חלק מההערות של קורבין על חמאס, גם המדיניות של התעלמות מהארגון ששולט בעזה עשוי לעבור בחינה מחודשת.
קורבין תיאר את תיוג חמאס כארגון טרור כ"טעות היסטורית גדולה מאוד", וטען כי הארגון "הקדיש את עצמו לטובת העם הפלסטיני והבאת שלום ארוך טווח", וקרא לממשלת בריטניה "להתחיל לדבר ישירות עם חמאס וחיזבאללה". בקהילה היהודית הביעו השבוע חשש כי קורבין "יסיר ארגונים מרשימת ארגוני הטרור".
יהודים עשויים להפחית את תמיכתם הפומבית בישראל
הנטיות של קורבין עצמו יחוזקו על ידי בעלי בריתו. סאומס מילן, מנהל התקשורת והאסטרטגיה שלו, הוא מתנגד של ישראל. במהלך מבצע צוק איתן, מילן אמר כי "לישראל אין את הזכות להגן על עצמה משטח שהיא כובשת באופן בלתי חוקי". מילן, כך העריך גורם בלייבור, יקבל את תפקיד "שר החוץ בפועל" של קורבין.
השפעת הגישה של ממשלת לייבור כלפי ישראל עשויה להיות מורגשת גם בבריטניה, בהינתן החיבור של הרוב המכריע של הקהילה היהודית עם ישראל.
"העמדה הפרו-פלסטינית ואנטי-ישראלית באופן אגרסיבי של המפלגה, תהיה רעה עבור לכידות הקהילה, ותיצור תחושה מהותית של אי נוחות", אומרים שם.
70% מהילדים היהודים הולכים לבתי ספר יהודים, רבים מהם ציונים מוצהרים, החוגגים, למשל את יום העצמאות של ישראל, ומלמדים את התלמידים עברית.
"זה לא בהכרח הדבר הראשון שהם יעשו", אומר מקור בלייבור. "אבל אם יש לך ראש ממשלה שחושב שציונות היא גזענות, זה עשוי להשפיע על בתי הספר שלנו. נוכל לראות מצב שבו מפקחים נכנסים ואומרים שאי אפשר ללמד ציונות".
באופן נרחב יותר, יהודים עשויים להפחית את תמיכתם הפומבית בישראל. "מה שזה עשוי לגרום לו הוא שאנשים יהיו פחות מוכנים להיראות פרו-ישראלים, פחות ירצו להצהיר על הציונות שלהם באופן נראה לעין", מוסיף המקור.
"הם יחשבו לעצמם, 'מה יותר חשוב לביטחון שלנו, לבתי הספר שלנו, לטקסים שלנו. אנחנו עדיין אוהבים את ישראל אבל אנחנו לא חייבים לצעוק את זה".
לתומכי קורבין, לעומת זאת, יש פרשנות חלופית. "כמובן שיהודים בריטים אוהדים את ישראל ויש להם שם משפחה", אומרת ווימבורן-אידריסי.
עם זאת, היא מוסיפה, "יהודים בריטים רבים מרגישים לא בנוח בנוגע להפרות זכויות האדם של הפלסטינים על ידי ישראל".
לדבריה, עמידה לטובת זכויות הפלסטינים אינה אנטישמיות, ואפילו לא אנטי-ישראלית. "קורבין ותומכיו מבינים באופן מלא שהיהודים לא יכולים להיות אחראים לפעולות ישראל. נחישות להביא את ישראל לפעול בהתאם לחוק הבינ"ל לא מובילה לאיום על היהודים בבריטניה, בישראל ובכל מקום אחר".
אם הלייבור תוכתר כמנצחת בחודש הבא, המגנים והמבקרים של קורבין יגלו תוך זמן קצר האם התקוות והחששות שלהם יתממשו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
זה לא מאמר אלא פמפלט תעמולה שהוא חלק מקמפיין הסברה שנועד לסמן כל ביקורת על ישראל כאנטישמית ולהלבין גזענים ואנטישמים באמת מסוכנים מימין. זה לא עיתונות.
ישנו דיון עשיר ומורכב במה, אם בכלל, הבעיות בליבור וכיצד ניתן להתמודד עמן בהנתן קמפיין הדהליגטימציה שמובילה ישראל וגורמים שמרניים. שום דבר מהדיון או המורכבות אין כאן. רק ציטוטים מעיתון שהתנגד בלהט דומה ללייבור תחת מיליבנד היהודי עם משפחה במרכז.