ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה אתמול להקים את העם על המדינה. הנאום שנשא אחרי החלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להגיש נגדו שלושה כתבי אישום חמורים נועד להוציא מיליונים לרחובות כדי שיהפכו את ההחלטה על פיה.

שעות ספורות אחרי ההתרחשויות, עדיין קשה לאמוד את האפקט של הדברים, אבל דבר אחד ברור: ישראל מתמסרת בשבועות הקרובים לתיקי נתניהו. זה מה שיעסיק את העולם הפוליטי והמשפטי ואת השיח הציבורי ויקבע את גורל הבחירות הבאות. סדר היום שלנו התמלא בתיקי שוחד, מרמה והפרת אמונים, ואין בו מקום לשום עניין אחר. הגרעון, מערכת הבריאות, יוקר המחייה – הכל יישאר בהקפאה.

נתניהו פתח אתמול בקמפיין חסר תקדים. עשרים שנה אחרי שאריה דרעי רץ לבחירות 1999 תחת הכותרת "אני מאשים" – אחרי שהוגש נגדו כתב אישום על שוחד, ורגע לפני שנשלח לשלוש שנות מאסר – בא ראש הממשלה ומשחזר את הקמפיין הזה על סטרואידים.

מבחינת נתניהו, כתב האישום הוא פוטש נגד הימין, לא פחות; הפיכה שלטונית שמבצעים המשטרה והפרקליטות נגד ראש ממשלה שנותן את חייו ונשמתו למען המדינה. לכאורה, אין חומרים טובים מאלה – שאותם מביא נתניהו למסך בקול שבור ומעורר רחמים – כדי להדליק סביבו את ההמונים. דרעי הזניק באותה שיטה את ש"ס ב-1999 מ-10 ל-17 מנדטים.

בסוף השבוע נדע האם הציבור אכן מוכן למסור את נפשו עבור נתניהו. במערכת הפוליטית, עם זאת, היה קשה לזהות התלהבות עצומה מדברי ראש הממשלה – לא מהתוכן או מהסגנון.

שלא לציטוט, בכירים בליכוד ובמפלגות הימין האחרות הביעו הסתייגות מההחלטה של נתניהו לשרוף את מועדון החוק, בגלל ההסתבכות האישית שלו. הם הזכירו פוליטיקאים בימין שהוגשו נגדם כתבי אישום – כמו אביגדור ליברמן וצחי הנגבי – שהתפטרו והתמודדו בכבוד בבתי המשפט ויצאו בשלום.

דרעי והחרדים, נפתלי בנט, בצלאל סמוטריץ' וימינה – אלו מיהרו לפרסם הודעות תמיכה בראש הממשלה. זו איננה הצהרת נאמנות לסערות שעוד יבואו, אלא הכרת טובה למי שהרעיף עליהם תקציבים, משרדי ממשלה ומשרות עד הרגע האחרון.

אך הסיפור המרכזי הלילה ובימים הקרובים הוא הליכוד.

מפלגת השלטון מבעבעת. בין הבכירים, השיח הוא על הקמפיין הנגטיבי הבעייתי שצפוי להם בבחירות, על הפריימריז לראשות המפלגה מול נתניהו, ואפילו על עריקה של שליש מחברי סיעת הליכוד כדי לחבור אל כחול-לבן ולהכתיר את בני גנץ כראש ממשלה במסגרת רוטציה שלטונית – אבל לא עם נתניהו. במלים אחרות: מסלול עוקף ראש הממשלה בדרך לממשלת אחדות בלעדיו.

האורות דלקו הלילה בבתים של הבכירים בליכוד. השרופים (מירי רגב, מיקי זוהר) מיהרו לפרסם הודעות תמיכה. בהמשך הצטרפו אליהם אמיר אוחנה, זאב אלקין, דודי אמסלם ועוד שרים ובכירים. הטוויטר צייץ בלי הפסקה בעד נתניהו, אבל היו גם קולות אחרים.

בעקבות החלטת היועץ, הדרישה של גדעון סער לקיים פריימריז בליכוד מקבלת יחס שונה. "אני חושב שאני יכול להרכיב ממשלה ולאחד את העם", סער אמר אתמול בבוקר והרים גבוה יותר את נס המרד. אמירה כזו, זמן קצר לפני ההחלטה הצפויה של היועץ, רק החריפה את השנאה של נתניהו לסער – ואת טענותיו  לקונספירציה שסער לכאורה רקם עם נשיא המדינה.

"נתניהו יכול לנצח את הבחירות, אבל הוא לא יביא לנו שלטון, כי הנשיא לא יוכל להטיל עליו את הרכבת הממשלה. חייבים פריימריז"

אחרי ההודעה של מנדלבליט, רעיון הפריימריז צבר עוד תאוצה. "נתניהו יכול לנצח את הבחירות, אבל הוא לא יביא לנו שלטון, כי הנשיא לא יוכל להטיל עליו את הרכבת הממשלה. חייבים פריימריז", אמר אחד הבכירים לזמן ישראל. במהלך הלילה הדליפו מקורביו של ניר ברקת כי גם הוא ירוץ בפריימריז.

גם מועמדים אחרים עשויים להצטרף למירוץ – שמו של אבי דיכטר, למשל, הועלה בשיחות. הכל תלוי באווירה ובהתפתחויות. לעומת זאת, ישראל כ"ץ – איש השטח החזק בליכוד – אמר אמש לזמן ישראל: "אני לא אתמודד מול נתניהו".

נתניהו ייצא עכשיו להילחם על הבית. הוא לא יחסוך ביחסי ציבור ותעמולה, כמו שהוא יודע. אתמול הוא כבר הכניס לדירתו את עשרות המפגינים שקפאו מקור מחוץ לביתו והניפו שלטים בנוסח: "שי ניצן – חייט פרא". למרבה הפרדוקס, התהליך הפוליטי משחק לטובתו.

ממשלת אחדות נתניהו-גנץ לא תקום כבר. אם לא יהיה פטנט אחר, אנחנו הולכים לבחירות במרץ 2020. ועד אז, לפחות, הנאשם בנימין בן בנציון נתניהו – הוא ראש הממשלה המכהן של מדינת ישראל.