לשינוי הטקטוני שעוברת לבנון בשנה האחרונה הצטרף השבוע שלב נוסף: אחרי 47 שנים עומד להסתיים מנדט הפעולה של כוח יוניפי"ל בדרום המדינה.

מבחינת ישראל מדובר במהלך שהיה מחויב המציאות כבר יותר מעשור – מה שהיה אמור להיות נכס הפך לנטל. במערכת הביטחון מצביעים על מלחמת לבנון השנייה כקו פרשת המים ביחס ליוניפי"ל.

בישראל חשבו שבעקבות החלטה 1701 של מועצת הביטחון והמעורבות האמריקנית בגיבושה, הפעם זה ייראה אחרת ויוניפי"ל יסיר כפפות. זה לא קרה, ואת ההוכחה לרפיסות שלו קיבלנו ב־7 באוקטובר, כאשר עשרות תשתיות הפשיטה של חזבאללה התגלו סמוך מאוד לגבול, לעיתים נושקות למוצבי האו"ם. יוניפי"ל ראה, ידע ופחד להתערב.

"נוצר מצב שיוניפי"ל מפחד מחזבאללה. הדוגמה הבולטת הייתה בדוחות החצי־שנתיים שלו: יוניפי"ל לא הזכיר את השם חזבאללה, אלא כתב 'אינדיבידואלים בלבוש אזרחי'"

"בהרבה מקרים כוח יוניפי"ל הפך למגן חזבאללה", אומר טל בארי, מנהל המחקר של מרכז עלמא, לשעבר בכיר באמ"ן ומומחה לזירה הלבנונית, בשיחה עם זמן ישראל. "במסגרת המנדט שלו, יוניפי"ל היה אמור לפקח על הנעשה בשטחים הפתוחים. עובדתית, חזבאללה בנה מערכים שלמים בשטחים האלה – כמו משגרי רקטות ומנהרות פשיטה סמוך לגבול.

"נוצר מצב שיוניפי"ל מפחד מחזבאללה. הדוגמה הבולטת הייתה בדוחות החצי־שנתיים שלו: יוניפי"ל לא הזכיר את השם חזבאללה, אלא כתב 'אינדיבידואלים בלבוש אזרחי'. במקרים אחרים התברר מחקירת שבויי חזבאללה כי בשנים האחרונות הארגון השיעי הצליח אפילו לגייס חיילי או"ם. הם אפשרו לחזבאללה שימוש במצלמות של יוניפי"ל לעקוב אחרי כוחות צה"ל".

כלי רכב משוריין של יוניפי"ל במרג' עיון שבדרום לבנון, בקרבת הגבול עם ישראל, 4 ביולי 2025 (צילום: Rabih DAHER / AFP)

לפני כשנה, כשנשאל דובר יוניפי"ל על תפקודו של הכוח, הוא ענה כי המנדט שלו אינו להביא לפתרון פוליטי אלא לתמוך בו, וכדי להביא יציבות לאזור חייבים את המעורבות הבינלאומית. בישראל חרקו שיניים הרבה זמן מול יוניפי"ל – כולל במהלך המלחמה עצמה, כשכוחות האו"ם בדרום סירבו לצאת מהמוצבים במהלך התמרון הקרקעי של צה"ל בדרום לבנון.

על פי בארי, בחלק מהמקרים כוחות האו"ם הגיעו לסביבת הכוחות המתמרנים תוך כדי לחימה והפריעו למהלך הקרבות. היה בצה"ל מי שאמר בציניות כי דווקא בזמן הזה האו"ם גילה פתאום אופי אקטיבי – בעוד שנים קודם הסתפקו בדיווחים בלבד.

לאחר מלחמת לבנון השנייה המשימה של יוניפי"ל עודכנה והייתה אמורה למנוע זליגת נשק של חזבאללה מדרום לליטני ולמנוע מהארגון השיעי התבססות צבאית על הגבול. בשתי המשימות הללו הוא נכשל

יאיר גולן, שמכיר היטב את הזירה הצפונית תחת יוניפי"ל כאלוף פיקוד, מפקד אוגדה ומח"ט, הגדיר אותו בשיחה עם זמן ישראל: "אומנם לא אפקטיבי, אבל ככלל לא מזיק, ופה ושם מנגנון לא רע להעברת מסרים".

על הקמת כוח יוניפי"ל בדרום לבנון הוחלט ב־1978 בעקבות מבצע ליטני. הכוח המיוחד היה אמור למנוע הסתננות של מחבלים פלסטינים לעבר ישראל. די מהר ארגוני הטרור הפלסטיניים הסתגלו למציאות החדשה ועברו לירי רקטות, וכך הפך הכוח ללא אפקטיבי.

רכבי יוניפי"ל על כביש החוף בנאקורה סמוך לגבול עם ישראל. בצדי הדרך מונפים דגלי לבנון וחזבאללה. 22 בינואר 2025 (צילום: ANWAR AMRO / AFP)

לאחר מלחמת לבנון השנייה המשימה של יוניפי"ל עודכנה בהתאם להחלטה 1701, והייתה אמורה למנוע זליגת נשק של חזבאללה מדרום לליטני ולמנוע מהארגון השיעי התבססות צבאית על הגבול. בשתי המשימות הללו הוא נכשל.

במציאות שהתהוותה, בכל פעם שמפקד שטח חדש החליט לגלות נחישות כלפי חזבאללה בשטח הפתוח (על פי המנדט החדש שאחרי 2006 ליוניפי"ל לא הייתה סמכות לפעול בכפרים), הוא קיבל רמז בצורת מטען או ירי מגורם אנונימי – מלשון "ראה הוזהרת".

המציאות שהתגלתה לכוחות הישראלים במהלך המלחמה בדרום לבנון לא הותירה מקום לספק: יוניפי"ל הפך בשנים האחרונות לארגון אפתי השומר בעיקר על עצמו

זהו דפוס פעולה ידוע של חזבאללה. לפני חודש קיבל צבא לבנון רמז דומה, כאשר הגיע לפרק מחסן תחמושת של חזבאללה ליד צור. זה הסתיים בזירת מטענים מתוחכמת ושישה חיילים הרוגים. בלבנון העדיפו למסגר את האירוע כתאונה, אף שכולם מבינים מה בדיוק קרה שם.

המציאות שהתגלתה לכוחות הישראלים במהלך המלחמה בדרום לבנון לא הותירה מקום לספק: יוניפי"ל הפך בשנים האחרונות לארגון אפתי השומר בעיקר על עצמו. באחד מביקוריי לפני המלחמה בנקודת החטיפה של אהוד גולדווסר ואלדד רגב (הידועה כנקודה 105, סמוך לעיירה השיעית עייתא א־שעב), סיפר לי אחד הקצינים בגזרה סיפור שומט לסת שממחיש עד כמה הפך יוניפי"ל לרופס.

דגל האו"ם מתנוסס מאחורי אחד מכלי הרכב המשוריינים של כוח יוניפי"ל במהלך סיור באזור מרג' עיון שבדרום לבנון, 8 באוקטובר 2024 (צילום: AFP)

בעקבות החטיפה ב־2006 הוסכם להקים נקודת תצפית קבועה של יוניפי"ל בצד הלבנוני, כדי לוודא שאין התקרבות של גורמי חזבאללה או "אזרחים" אל הגדר. לימים הקים חזבאללה במרחק עשרות מטרים מנקודת האו"ם אוהל ונקודת תצפית משלו. כאשר חיילי האו"ם הגיעו קרוב מדי לנקודה של חזבאללה הם הותקפו פיזית ונסוגו מייד בחזרה למוצב שלהם.

מאז אותה תקרית התגבשה "הסכמה": חזבאללה מתח סרט סימון בין המוצב שלו למוצב האו"ם, כדי לסמן ליוניפי"ל עד לאן מותר לו להתקרב.

"חזבאללה ניצל את חוסר הרצון של יוניפי"ל להתעמת איתו ובנה בדרום לבנון תשתיות צבאיות כמו מסלולי נחיתה למל"טים, מגדלי תצפית ובונקרים. מכל אלה יוניפי"ל בחר להעלים עין"

"הכישלון של יוניפי"ל נובע מהעובדה שהוא לא היה מוכן לקחת סיכונים", קובעים פאדי ניקולאס נאסר וסלאח אל־מחנוק, חוקרים במכון המחקר Middle East Institute (MEI). "חזבאללה ניצל את חוסר הרצון של יוניפי"ל להתעמת איתו ובנה בדרום לבנון תשתיות צבאיות כמו מסלולי נחיתה למל"טים, מגדלי תצפית ובונקרים. מכל אלה יוניפי"ל בחר להעלים עין".

המסקנה של שני החוקרים הללו (שניהם אקדמאים לבנונים) לגבי המנדט הנוכחי של יוניפי"ל דומה, ולא במפתיע, לזו של ישראל: מדובר בכוח לא רלוונטי. אלא שבניגוד לעמדה הישראלית שמעדיפה את דרום לבנון ריקה מכוחות זרים, השניים טוענים כי כוח חדש עם מנדט חדש יהיה משמעותי עבור צבא לבנון, שכאמור מדשדש בעדינות בתהליך פירוק חזבאללה מנשקו.

חיילי יוניפי"ל מביטים בצה"ל מנסה להרוס מנהרות ליד גבול דרום לבנון (צילום: AP Photo/Hussein Malla, File)

"התקופה של פיקוח ללא נטילת סיכונים הסתיימה וצריכה להתחלף באסרטיביות כדי לאכוף את המנדט", כותבים השניים. בישראל בהחלט מסכימים עם העיקרון הזה של אכיפה אסרטיבית – אלא שתחת תנאי אחד: בכל פעם שהאסרטיביות תדעך, צה"ל יהיה שם לחדש אותה.