ב־10 באוקטובר 2023 אישרה ממשלת ספרד הסכם לרכישת 12 מערכות שיגור רקטות מרובות המבוססות על פלטפורמת PULS של חברת "אלביט מערכות", בעסקה בשווי 700 מיליון אירו (825 מיליון דולר).
המערכות, שאמורות היו להיבנות על ידי קונסורציום ספרדי ולקבל את השם המקומי SILAM, נועדו להחליף את מערך שיגור הרקטות Teruel מתקופת המלחמה הקרה, שהוצא משירות יותר מעשור קודם לכן.
בישראל, העסקה כמעט שלא עוררה עניין. ימים ספורים לפני כן פרצו אלפי מחבלים בהובלת חמאס את גבול עזה, טבחו בכ־1,200 בני אדם ולקחו יותר מ־250 בני ערובה. ישראל, שעדיין התקשתה לעכל את ממדי הזוועה, עסקה בהתארגנות למלחמה שנשקפה באופק.
אף שלא מדובר במכה משמעותית, ביטולי העסקאות מצד ספרד נערמו במהירות. עסקה נפרדת בשווי 285 מיליון אירו עם "רפאל" בוטלה ביוני, ואחריה עסקה נוספת בשווי 207 מיליון דולר בחודש שעבר
פחות משנתיים לאחר מכן, אותה מלחמה הובילה את ספרד לבטל את החוזה. בשונה מהעסקה הבינונית בהיקפה שאושרה ב־2023, ביטול ההסכם – הצעד הראשון מסוגו מצד מדינת נאט"ו שמיישמת אמברגו נשק רחב על ישראל – זוכה למעקב צמוד בירושלים. הוא נתפס כסימן להעמקת רצונה של אירופה לדחוק את ישראל בזירה הדיפלומטית והכלכלית כאחד.
"אומנם המוקד עדיין לא על תעשיות הביטחון, אבל הלחץ בזירה הבינלאומית גובר", אמרה פנינה שרביט ברוך, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, לזמן ישראל. "המצב כבר מתחיל להתדרדר. זו דוגמה אחת לכך".
על פי דיווח ב"גלובס", החוזה שבוטל היה עשוי להניב לאלביט כ־150 מיליון אירו – סכום קטן יחסית לצבר ההזמנות של החברה, שעמד ב־2024 על 22.6 מיליארד דולר. באלביט סירבו להתייחס לנושא.
אף שלא מדובר במכה משמעותית לתעשיית הביטחון הישראלית בכללותה, ביטולי העסקאות מצד ספרד נערמו במהירות. עסקה נפרדת בשווי 285 מיליון אירו עם "רפאל" בוטלה ביוני, ואחריה עסקה נוספת בשווי 207 מיליון דולר בחודש שעבר.
הביטולים הגיעו יום לאחר שראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ס הכריז על אמברגו נשק ואיסור ייבוא חלקי, כשהוא מאשים את ישראל ב"מעשי רצח עם בעזה"
הביטולים הגיעו יום לאחר שראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ס הכריז על אמברגו נשק ואיסור ייבוא חלקי, כשהוא מאשים את ישראל ב"מעשי רצח עם בעזה". במסגרת הסנקציות נאסר מעבר משלוחי נשק לישראל דרך נמלי ספרד או המרחב האווירי שלה, נאסר ייבוא מההתנחלויות בגדה המערבית, והוטלו מגבלות על כניסת אנשים המואשמים במעורבות במלחמה.
ספרד הייתה מראשית הדרך בין מבקרותיה החריפות ביותר של ישראל באירופה. אולם ככל שהמלחמה נמשכת, גוברת הדאגה שצעדיה של מדריד מבשרים על נתק מתקרב בין ישראל לאירופה – נתק העלול לפגוע ביחסים עם שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל ולחסום ערוץ מרכזי של אספקת נשק.
"אנחנו כן צריכים להכיר בכך שקשרים עם ישראל כיום הופכים למשהו שכרוך ב[עלות] גבוהה יותר", אמרה שרביט ברוך. "בין אם מדובר במנהיגים שמתנגדים למעשיה בעזה מסיבות מוסריות, ובין אם בשל לחץ פוליטי פנימי גובר".
עמדתה של ספרד ממחישה את הקרע ההולך ומעמיק באירופה, שבה ממשלות מתמודדות עם לחץ ציבורי גובר להעניש את ישראל דיפלומטית – תוך שהן נאלצות לשמור על צורכי ביטחון דחופים.
מומחים סבורים כי יש לראות בספרד מקרה חריג, ולא סימן מוקדם ל"חורף אירופי" מתהווה. לטענתם, מדיניותה של מדריד מושפעת משיקולים פוליטיים פנימיים
בחודש שעבר הציעה הנציבות האירופית להטיל סנקציות על שרים ישראלים מהימין הקיצוני ולהשעות חלקית את הסכם ההתאגדות של ישראל עם האיחוד האירופי – מהלך שישראל גינתה כ"מעוות מוסרית ופוליטית".
עם זאת, מומחים סבורים כי יש לראות בספרד מקרה חריג, ולא סימן מוקדם ל"חורף אירופי" מתהווה. לטענתם, מדיניותה של מדריד מושפעת במידה רבה משיקולים פוליטיים פנימיים, בעוד שהיבשת עצמה שואפת דווקא לחזק את יכולות ההגנה שלה לנוכח האיום הרוסי.
"אני מניחה שהדבר האחרון שהם ירצו לעשות הוא להטיל סנקציות על רכישות נשק", אמרה שרביט ברוך בהתייחסה למדינות נאט"ו באירופה. "הם יעשו דברים אחרים קודם".
אתגר פנימי
מלבד עמדתה הנוקשה של מדריד כלפי ירושלים, ספרד הפכה גם למוקד למחאות אנטי־ישראליות רחבות היקף. ב־14 בספטמבר הופסק השלב האחרון במרוץ האופניים וואלטה אספניה, לאחר שאלפי מפגינים אנטי־ישראלים התעמתו עם המשטרה וחסמו את המסלול במדריד – האירוע האחרון בשרשרת של שיבושים בטור היוקרתי.
יומיים בלבד לאחר מכן הצביעה מועצת רשות השידור הציבורית RTVE על פרישתה מתחרות האירוויזיון לשנת 2026 – אם ישראל תורשה להשתתף בה.
"ככל שמפלגתו נחלשת בסקרים, נראה שסאנצ'ס משתמש בשיטה הישנה של הסחת תשומת הלב מכישלונותיו והעברתה כלפי המדינה היהודית"
אנליסטים טוענים כי החלטתה של ספרד להפוך למדינת נאט"ו הראשונה שמטילה אמברגו נשק על ישראל נובעת לא פחות מהפוליטיקה הפנימית שלה מאשר ממדיניות החוץ.
סאנצ'ס, הנמצא תחת לחצים גוברים בזירה המקומית, מנהיג ממשלת מיעוט הנשענת יותר ויותר על סיעות שמאל קיצוני – מה שמוביל אותו, לטענתם, לרכוב על גל הרגשות האנטי־ישראליים הגוברים ברחוב. לפי פרשנים, השיקול הפוליטי הזה דחף את מדריד לנקוט קו תקיף יותר כלפי ישראל מזה של רבות מבעלות בריתה במערב.
"אם בשל כך שראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ס מאמין בתעמולה של חמאס, ואם בשל הציניות של פוליטיקת ההסחה, ראש הממשלה הספרדי גורם נזק ארוך טווח ליחסיו עם ישראל", אמר דיוויד מיי, חוקר בכיר במכון הוושינגטוני למחקרי הגנה על דמוקרטיות.
לפי אתר "פוליטיקו", בסקרים, התמיכה במפלגתו של סאנצ'ס צנחה בחדות – מיותר מ־29% במאי ל־27% בלבד בספטמבר – הנתון הנמוך ביותר שלה זה כמעט שנתיים. במקביל, מפלגת העם השמרנית ביססה את יתרונה עם 34%, ומפלגת הימין הקיצוני ווקס עלתה בהתמדה ל־16%.
"ככל שמפלגתו נחלשת בסקרים, נראה שסאנצ'ס משתמש בשיטה הישנה של הסחת תשומת הלב מכישלונותיו והעברתה כלפי המדינה היהודית", אמר מיי.
האמברגו שהטילה ספרד והאיומים הגוברים מצד האיחוד האירופי מגיעים בעיתוי שבו אירופה הפכה לשוק הצומח ביותר של ישראל בתחום הנשק
נאט"ו זקוקה לנשק
האמברגו שהטילה ספרד והאיומים הגוברים מצד האיחוד האירופי מגיעים בעיתוי שבו אירופה הפכה לשוק הצומח ביותר של ישראל בתחום הנשק.
לפי נתוני מכון המחקר השוודי לשלום עולמי (SIPRI), ישראל דורגה כספקית הנשק החמישית בגודלה לאירופה בשנים 2020–2024 – המדינה היחידה מחוץ לנאט"ו שנכנסה לחמישייה הראשונה, מלבד קוריאה הדרומית.
תחת לחץ כבד מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הסכימו חברות נאט"ו לאחרונה על יעד הוצאה ביטחונית חדש ורחב היקף: 5% מהתמ"ג עד 2035, לעומת רף ה־2% הנהוג כיום. התוכנית צפויה להזרים מאות מיליארדי אירו לרכש ביטחוני ולהשקעות בהגנה בעשור הקרוב.
ההיערכות מגיעה בשעה שמלחמתה של רוסיה באוקראינה מעצבת מחדש את המערכת הביטחונית של אירופה ומאלצת ממשלות להרחיב במהירות את היקף הרכש שלהן. ישראל הפכה לשחקנית מפתח במרוץ הזה: ייצוא הביטחון שלה הגיע לשיא של 14.8 מיליארד דולר בשנת 2024, לפי נתוני משרד הביטחון שפורסמו ביוני, כשיותר ממחצית מהמכירות כוונו לשוק האירופי.
עם זאת, ישראל עשויה להיאלץ להיאבק קשה יותר על חוזים חדשים, כאשר חברות ביטחוניות ישראליות מתקשות אפילו להציג את מוצריהן בתערוכות בינלאומיות. בחודשים האחרונים נאסרה השתתפותן בירידי נשק מרכזיים בהולנד ובצרפת. סימן מדאיג נוסף ליחסים הביטחוניים הגיע מהודעת בריטניה, שלפיה תקפיא את השתתפותם של קצינים ישראלים באקדמיה הצבאית היוקרתית שלה החל מהשנה הבאה.
שרביט ברוך הזהירה כי אם ישראל לא תשנה את אופן לחימתה או את מדיניותה כלפי עזה, גם מגזר ההגנה שלה – ואף מעמדה הדיפלומטי – עלולים להפוך לפגיעים
ובכל זאת, שרביט ברוך סבורה כי מדינות המבקשות להעניש את ישראל יעדיפו להתמקד בענפים שבהם תרומתה פחות קריטית – כמו תרבות או כלכלה. "אני לא חושבת שהמודל הספרדי הוא האיום המרכזי על ישראל", אמרה.
"הכול היום נבחן בניתוח של שחור ולבן, זה לא המצב", הוסיפה. "הכול באופן כללי מאוד מורכב. אין שחור ולבן". עם זאת, היא הזהירה כי אם ישראל לא תשנה את אופן לחימתה או את מדיניותה כלפי עזה, גם מגזר ההגנה שלה – ואף מעמדה הדיפלומטי הרחב יותר – עלולים להפוך לפגיעים. "אם ישראל תמשיך במדיניות הקיימת שלה, אני חושבת שנלך מהרע אל הגרוע יותר", אמרה.
רק לא ספרטה
ב־16 בספטמבר, בנאום שנכנס לדפי ההיסטוריה, הודה ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל ניצבת בפני בידוד הולך ומעמיק בזירה הבינלאומית, והזהיר כי בשנים הקרובות תיאלץ להפוך ל"סופר־ספרטה" עצמאית יותר. "אין ברירה; בשנים הקרובות לפחות נצטרך להתמודד עם הניסיונות הללו לבודד אותנו", אמר בכנס החשב הכללי של משרד האוצר בירושלים.
![אל"מ (מיל') פנינה שרביט ברוך מהמכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (צילום: באדיבות המצולמת)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/10/WhatsApp-Image-2020-06-23-at-22.14.51.jpeg "אל"מ (מיל') פנינה שרביט ברוך מהמכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (צילום: באדיבות המצולמת)")
שרביט ברוך קראה תגר על הניסיונות ללחוץ על ישראל באמצעות חרמות ואמברגו, אך הדגישה כי מאחר שאירופה ושאר העולם אינם צפויים להקל את הלחץ, על ישראל לשקול שינוי מדיניות אם היא מבקשת להימנע מהחזון שתיאר נתניהו. "הזירה הבינלאומית מנסה ללחוץ על ישראל לשנות את התנהגותה; משתמשים בכלים שונים, אבל [כל] הכלים האלה סובלים מהבעיה של חיזוק חמאס וחיזוק הקיצונים בתוך ישראל", אמרה.
בקרב המחנה השמרני בישראל, סנקציות בינלאומיות והכרה במדינה פלסטינית נתפסות כהוכחה ש"העולם כבר נגדנו". "יהיה קשה מאוד לתקן את הנזק שנגרם", הודתה שרביט ברוך. "אבל אני גם מאמינה שאפשר להפוך את המגמה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם