נדמה שיש כיום מלחמות – שמעולם לא היה בהן מחסור גם ככה – בכל מקום סביב כדור הארץ. לפי תוכנית נתוני הסכסוכים של אופסלה, השנה שעברה רשמה את מספר הסכסוכים המדינתיים הגבוה ביותר מאז שהארגון החל לאסוף נתונים ב־1946.

אלא שמלחמה ב־2025 פירושה לעיתים משהו אחר לגמרי מכפי שהיה בעשורים קודמים – איפה היא מתנהלת, איך היא נלחמת ומי נלחם בה.

ככל שרחפנים וכלים אוטונומיים מוציאים מהשטח יותר ויותר בני אדם והחלטות אנושיות, צבאות מודרניים נדרשים לאמץ כלים חדשים ואסטרטגיות חדשות, להסתגל לנוף שמשתנה במהירות – ולוודא שהבשר והדם נשארים חלק מן המשוואה.

מתמרון צה"ל במערכי המנהרות העצומים של חמאס בעזה ועד השימוש החדשני של אוקראינה ברחפנים נגד רוסיה, עתיד המלחמה – תערובת של אוטומציה ומגפיים על הקרקע – נכתב בזמן אמת.

מתמרון צה"ל במערכי המנהרות העצומים של חמאס בעזה ועד השימוש החדשני של אוקראינה ברחפנים נגד רוסיה, עתיד המלחמה – תערובת של אוטומציה ומגפיים על הקרקע – נכתב בזמן אמת

עבור צה"ל, צבא שאימץ טכנולוגיות חדשות בלהט יוצא דופן, עומק השינוי הזה כפה חשבון נפש פנימי. כיום הצבא שוקל מחדש מן היסוד את מבנהו, ומתמודד עם השאלה איך להילחם חכם יותר, מהר יותר ועם פחות חיילים – תוך הקפדה שהטכנולוגיה תחזק את שיקול הדעת האנושי ולא תחליף אותו.

הרמטכ"ל אביב כוכבי ומפקד אוגדת עזה תת אלוף נמרוד אלוני בגבול הרצועה. 4 באוגוסט, 2022 (צילום: דובר צה"ל)

הגנרל האיטלקי מתקופת מלחמת העולם הראשונה ג'וליו דואה, המכונה לעיתים אבי הכוח האווירי האסטרטגי, אמר פעם: "הניצחון מחייך למי שמקדימים לצפות את השינויים באופייה של המלחמה, לא למי שממתינים להסתגל אליהם לאחר שכבר התרחשו".

התובנה הזו תקפה גם למעלה ממאה שנה אחרי כן. צבאות כצה"ל, המבקשים להישאר בחוד החדשנות, מגלים כי עצם הניסיון להקדים את השינוי מחייב אותם להגדיר את עצמם מחדש כבר עכשיו.

מבט קדימה מלמד שהצבא לומד לאזן בין קוד לאומץ, בין אלגוריתמים לאינטואיציה, בין מכונות לבין הנשים והגברים שמפעילים אותן – לעידן שבו מלחמות מתנהלות דרך רשתות, חיישנים ותוכנה לא פחות מאשר באמצעות כוח אש.

הרוח שבמכונה

הניסיון האחרון של צה"ל להתאים את עצמו לעידן הטכנולוגי מתחיל ככל הנראה ב־2019. באותה שנה קידם הרמטכ"ל אביב כוכבי התרחקות מהישענות על מסגרות קרקעיות רחבות היקף, במסגרת התוכנית הרב־שנתית "תנופה".

הניסיון האחרון של צה"ל להתאים את עצמו לעידן הטכנולוגי מתחיל ככל הנראה ב־2019. כשהרמטכ"ל אביב כוכבי קידם התרחקות מהישענות על מסגרות קרקעיות רחבות היקף, במסגרת התוכנית הרב־שנתית "תנופה"

בלב התוכנית עומדת תפיסת "תקיפה רב־ממדית", הידועה גם כלחימה רב־תחומית (MDO), השואפת לחזק שלושה רכיבים משיקים: מודיעין טקטי בזמן אמת לזיהוי מטרות ולפגיעה בהן; הרחבת כושר התקיפה האווירית לפגיעה ברצף מהיר במספר רב של מטרות בעלות ערך גבוה; ומהפכה דיגיטלית מקיפה שקישרה חיישנים, יחידות תקיפה וחיל האוויר דרך רשתות מידע מתקדמות.

הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר ומפקד חיל האוויר תומר בר בבוקר במהלך התקיפה באיראן, 13 ביוני 2025 (צילום: דובר צה"ל)

יחד נועדו החידושים הללו להפוך את הפעילות למהירה ומדויקת יותר, ותלויה פחות במערכות ממושכות ורוויות כוח אדם.

כדי שזה יעבוד, התוכנית קראה לרפורמה מבנית בכוחות היבשה – מעבר ממערכים מסורתיים ליחידות קטנות יותר, המתוכננות לתמרון אסטרטגי ומצוידות בהגנות משופרות, במיוחד נגד טילי נ"ט.

כדי שזה יעבוד, התוכנית קראה לרפורמה מבנית בכוחות היבשה – מעבר ממערכים מסורתיים ליחידות קטנות יותר, המתוכננות לתמרון אסטרטגי ומצוידות בהגנות משופרות, במיוחד נגד טילי נ"ט

הגישה המשולבת מדגישה מטרה ברורה: לבנות כוח יבשתי זריז ומונע־טכנולוגיה, שיוכל לפעול בלי להזדקק לגיוסים רחבי היקף של כוח אדם. מה שכונה "צבא קטן וחכם".

ובכל זאת, חזונו של כוכבי ניצב כעת מול עתיד לא ודאי. דיווחים שעלו לראשונה באפריל ב"כאן", מצביעים על כך שצה"ל שוקל לפרק את היחידה שגילמה את תפיסת הלחימה הרב־תחומית שלו – היחידה הרב־ממדית, המכונה "יחידת רפאים" – ולהעביר את משאביה ליחידות עילית אחרות. צה"ל טרם הגיב לכך בפומבי.

"רפאים" המחישה את דחיפתו של כוכבי להקים יחידות קומפקטיות ורב־תכליתיות המסוגלות להיפרס במהירות ולבצע שלל תמרונים מול מגוון איומים – מעין "סכין שווייצרית" צבאית.

לוחמי היחידה הרב מימדית מתמרנת קרקעית ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, פברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

בניגוד למסגרות לחימה מסורתיות, היחידה איחדה יכולות מכל זרועות הצבא – חיל רגלים, מטוסי קרב, מסוקי תקיפה, טנקים, הנדסה קרבית, רחפנים, כלבנים ורובוטיקה. אבל "רפאים" לא עסקה רק בטקטיקה; היא הייתה חלק ממהפכה רחבה יותר בחשיבה הצבאית – מה שמכנים "לחימה רב־תחומית".

בכל מקום בבת אחת

טים סווייס, מנהל המחקר במרכז ללימודים אסטרטגיים בהאג, מתאר את הלחימה הרב־תחומית כ"יין ישן בבקבוקים חדשים". לדבריו, הרעיון נשען על חזונות בני מאה של תיאום בין כוחות יבשה, אוויר וים, אך כיום מתרחב לממדים חדשים לגמרי – חלל ומרחב הסייבר.

את המפנה התפיסתי הוא מייחס ל"מהפכת החיישנים – היכולת לראות הכול, בכל מקום, בעת ובעונה אחת – בשילוב מהפכת טכנולוגיות המידע והתקשורת". "שני החידושים הללו גורמים לארגונים צבאיים לנער אבק מרעיונות ישנים", הסביר סווייס.

מטרת הלחימה הרב־תחומית היא לסנכרן כל היבט של הלחימה – קינטי ודיגיטלי, התקפי והגנתי – ביבשה, בים, באוויר, בסייבר ובחלל, ולחבר אותם גם לכלים לא צבאיים כמו לוחמת מידע. פירוש הדבר הוא שילוב נשק וכוחות מסורתיים עם פעולות כמו שיבוש סייבר, תצפיות לוויין וקמפיינים שמעצבים תודעה ציבורית ואת קבלת ההחלטות של האויב.

מטרת הלחימה הרב־תחומית היא לסנכרן כל היבטי הלחימה – קינטי ודיגיטלי, התקפי והגנתי – ביבשה, בים, באוויר, בסייבר ובחלל, ולחבר אותם גם לכלים כמו לוחמת מידע

דמיינו צבא שמפיץ במכוון מודיעין כוזב כדי לשכנע את היריב שאין מתקפה מתקרבת. כשהאויב מרפה מהכוננות, נפרסת פעולה רב־תחומית מסונכרנת: יחידות ימיות מאבטחות את קו החוף; לוויינים ורחפנים מזינים תמונות בזמן אמת למפקדים; מטוסים מבצעים תקיפות מדויקות בעוד אמצעי לוחמה אלקטרונית משבשים את יכולת התיאום של האויב; צוות קרקעי קטן נע לתפיסת עמדות מפתח; ותא סייבר מרוחק חודר בשקט לרשתות היריב כדי לאמת זהויות וליירט תקשורת.

תצפיתניות בצה"ל. אילוסטרציה (צילום: דובר צה"ל)

בצבא מסורתי, תכנון ותיאום של מבצע כזה עלולים להימשך שנים, תוך ניווט בסבך של גורמים, בירוקרטיות וחסמים קריטיים למשימה. אסטרטגיה רב־תחומית אמורה, תיאורטית, לחתוך דרך כל אלה ולאפשר פעולה מהירה וסימולטנית בכל הזירות כדי להפתיע ולהכריע יריב. בפועל, הפיכת החזון למציאות קשה בהרבה.

"רוב הצבאות הללו עדיין מאורגנים מאוד לפי זרועות", ציין סווייס – כלומר הם נותרו מחולקים לענפים המסורתיים של יבשה, אוויר וים, שלכל אחד מהם היררכיה, תרבות ומבני פיקוד משלו. "אז כל רעיון הלחימה הרב־תחומית הוא שאיפה, אבל כשהוא פוגש את המציאות – קשה מאוד ליישם… גם מפני שהזרועות עצמן לא מאומנות לפעול בהקשר כזה".

אי־בהירות נוספת נוגעת לשאלה היכן צריכה להתרחש האינטגרציה הרב־תחומית – ברמת היחידה, כמו בישראל עם "רפאים", או במדרגים אופרטיביים גבוהים יותר. סווייס הצביע על אתגרי "עומס מפקד", והזהיר כי הלחימה הרב־תחומית ביחידות קטנות דורש לעיתים תיאום בלתי אפשרי ומסתכן בהישענות יתר על קישוריות רציפה.

ובכל זאת, גם שחקנים שאינם מדינתיים הפועלים באי־סימטריה מול צבאות ממוסדים לומדים לנצל את הגישה הרב־תחומית.

טים סווייס כינה את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 על ישראל "מחרידה", אך ציין כי "אפשר לטעון שזו הייתה פעולה רב־תחומית" – שילוב של חדירה ביבשה, באוויר ובים עם מטחי רקטות ולוחמת מידע

טים סווייס כינה את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 על ישראל "מחרידה", אך ציין כי "אפשר לטעון שזו הייתה פעולה רב־תחומית" – שילוב של חדירה ביבשה, באוויר ובים עם מטחי רקטות ולוחמת מידע.

רקטות שנורו מעזה לעבר ישראל, 7 באוקטובר 2023 (צילום: MOHAMMED ABED / AFP)

לדבריו, המבצעים הצבאיים של ישראל מספקים כמה מהדוגמאות המתקדמות ביותר לתיאום רב־תחומי. במתקפה של יוני 2025 נגד איראן איחד צה"ל תקיפות קינטיות, מודיעין ופעולה חשאית למאמץ מסונכרן אחד. מטוסי חיל האוויר תקפו אתרי טילים, גרעין ומפקדה עמוק בתוך איראן, בהכוונת מודיעין לווייני שהפיק בזמן אמת יותר מ־12,000 תמונות ברזולוציה גבוהה.

על הקרקע סייעו למעלה ממאה סוכנים זרים – שחלקם, לפי דיווחים, הפעיל בסיס רחפנים בתוך איראן – בנטרול מערכות ההגנה האווירית כדי לאפשר את הקמפיין האווירי. במקביל חדרו יחידות סייבר ישראליות לטלפונים של מאבטחים ונהגים של בכירים איראנים, והפכו את המכשירים למשדרי מעקב שהובילו את צוותי התקיפה אל היעדים.

ועדיין, סווייס מזהיר מפני ראיית הלחימה הרב־תחומית כמטרה בפני עצמה. "גם אם יהיו לנו יחידות קטנות, מפוזרות ומבוזרות בעלות יותר יכולות", אמר, "עדיין קיימת הבחנה בין הלחימה הקרובה ללחימה בעומק – ולא רק בדרכי הביצוע, אלא גם באופן הפיקוד והשליטה עליהן".

"מלחמה על הקרקע מול חמאס שונה ממלחמה מול חזבאללה, ושונה מאוד ממלחמה מול איראן", הוסיף.

"גם אם יהיו לנו יחידות קטנות, מפוזרות ומבוזרות בעלות יותר יכולות, עדיין קיימת הבחנה בין הלחימה הקרובה ללחימה בעומק – ולא רק בדרכי הביצוע, אלא גם באופן הפיקוד והשליטה עליהן"

עתיד אוטומטי

אם הלחימה הרב־תחומית היא התוכנית, הבינה המלאכותית והאוטומציה הן המכונות שמאפשרות אותה. עבור אביב שפירא, מנכ"ל ומייסד־שותף של XTEND – חברת טכנולוגיות ביטחוניות שמספקת לצבאות, בהם צה"ל, מערכות רחפנים – השנתיים האחרונות היו ניסוי חי בשינוי הזה.

רחפן של EXTEND בפעולה, אילוסטרציה (צילום: XTEND)

"XTEND ייחודית מאוד במובן מסוים, כי היה לנו את היכולת והזכות להציל חיים בשנתיים האחרונות", אמר שפירא.

החברה שלו בונה מערכת הפעלה שמאפשרת לחיילים עם הכשרה מינימלית לשלוט מרחוק בנחילי רחפנים ורובוטים – ולהרחיק את המפעילים מסכנה. מאז 7 באוקטובר 2023 הפכה XTEND לאחת מספקיות הרחפנים הגדולות לצה"ל, עם מערכות למודיעין, סיור, תקיפות מדויקות ולוחמה נגד רחפנים.

"כולם חושבים שחיל האוויר יכול לנצח מלחמה בלי כוחות קרקע", אמר. "למרבה הצער ראינו שזה לא כך". לדבריו, העתיד טמון ברובוטיקה מדויקת – כלים המסוגלים לבצע מה שחיילים אנושיים אינם יכולים, במקומות שאליהם לא ניתן לשלוח חיילים בבטחה.

במקביל, הבינה המלאכותית משנה במהירות את אופן פעולת הרחפנים הללו. "הודות ל־AI הם יכולים לראשונה לקבל החלטות על בסיס כל מה שלמדו מפעילות אנושית", הסביר שפירא.

כיום רוב הרחפנים בעולם עדיין מופעלים ידנית, "מפני שהאוטונומיה עדיין לא טובה דיה". אבל הקצב מואץ. במערכות XTEND ה־AI כבר מנהל בקרת טיסה וגילוי המטרות – אף שתקיפה עדיין דורשות אישור אנושי

כיום רוב הרחפנים בעולם עדיין מופעלים ידנית, לדבריו, "מפני שהאוטונומיה עדיין לא טובה דיה". אבל הקצב מואץ. במערכות של XTEND ה־AI כבר מנהל את בקרת הטיסה ואת גילוי המטרות – אף שמשימות תקיפה עדיין דורשות אישור אנושי.

יחידת רחפנים של צה"ל מתאמנת ליד הגבול עם סוריה ברמת הגולן, יוני 2025 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

"כשמדובר בהריגת מטרות אויב, ה־AI חייב להיות כפוף לבחינות אתיות", אמר. "יצרנו מחשב מעופף בעל יכולת נשיאת חימוש, וכשהמחשב הזה פועל באופן עצמאי עלינו לוודא שהוא אינו טועה".

"כשמדובר בהריגת מטרות אויב, ה־AI חייב להיות כפוף לבחינות אתיות. יצרנו מחשב מעופף בעל יכולת נשיאת חימוש, וכשהמחשב פועל באופן עצמאי עלינו לוודא שאינו טועה"

אלא שבשבועות הראשונים של המלחמה בעזה נחשפו מגבלות ה־AI. "כשהמלחמה החלה חשבנו שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים", נזכר שפירא. "ה־AI כשל לגמרי כי הוא אומן על תרחישים לא נכונים… איש לא היה מוכן לזיוף (ספופינג) של אותות הרחפנים".

"ספופינג" הוא בדרך כלל התחזות של מקור נתונים למקור אחר כדי להטעות. במהלך המלחמה השתמשה ישראל בהיקף רחב בזיוף אותות GPS – שידור אותות כוזבים להסתרת מיקום אמיתי של נכסים – כדי לבלבל רקטות מתקרבות ורחפנים עוינים.

אבל לעיתים השיטה שיבשה גם מערכות ידידותיות, וגרמה לרחפנים האוטונומיים של XTEND לאבד נתוני מיקום או לפרש את סביבתם בצורה שגויה. כתוצאה מכך נאלצו מפעילים אנושיים להתערב, מה שחשף את מגבלותיהן של מערכות מבוססות־AI בתנאים אלקטרומגנטיים בלתי צפויים.

ברגעים הללו התברר שאין תחליף ל"מגע האנושי" – ליכולת ההסתגלות, האינטואיציה והאלתור. ובכל זאת, שפירא משוכנע שכאשר יוכשר כראוי, ה־AI יעלה בסופו של דבר על הביצועים האנושיים בתפקידים מסוימים בלחימה. "כשהוא טוב יותר מאדם", אמר, "אתן ל־AI את ההגה".

ווייז באזור המרכז לאחר שכובו שירותי ה-GPS ב-4 באפריל 2024 (צילום: צילומסך)

כוח האדם משתנה

למרות כל הדיבורים על מכונות שמחליפות בני אדם, עזר גת, היועץ האקדמי למנכ"ל המכון למחקרי ביטחון לאומי, טוען שההנחה הזו מחמיצה את ההיסטוריה של הטכנולוגיה עצמה.

"מ־200 שנות התפתחות טכנולוגית אנחנו יודעים שכוח העבודה אינו מתכווץ – הוא משתנה", אמר והסביר כי כשם שטנקים ומטוסים לא הקטינו את היקפי הצבאות במאה ה־20, כך רחפנים ובינה מלאכותית לא ימחקו את הגורם האנושי – הם יגדירו אותו מחדש.

"בתפקידים רבים, רחפנים ומערכות רובוטיות אחרות יחליפו פעילות אנושית", אמר גת, "אבל המחשבה שמשמעות הדבר היא צמצום כוח אדם מחמיצה את העיקר".

במקום להגדיל את מספר לוחמי החי"ר, גת סבור שצבאות ינתבו כוח אדם להפעלה, לתחזוקה ולתכנות של מערכות אוטונומיות ההולכות ומשתכללות – כך שבני אדם יישארו חיוניים, גם כשהמכונות נוטלות על עצמן נתח גדול יותר מהלחימה הפיזית.

"צה"ל גדול כיום כפי שהיה במלחמת יום הכיפורים וגדול יותר משהיה במלחמת ששת הימים. מה שאנחנו צריכים הוא צבא בכל גודל – בהתאם לאיום – שהוא טכנולוגי לחלוטין"

"צה"ל גדול כיום כפי שהיה במלחמת יום הכיפורים וגדול יותר משהיה במלחמת ששת הימים", ציין גת. "מה שאנחנו צריכים הוא צבא בכל גודל – בהתאם לאיום – שהוא טכנולוגי לחלוטין".

שיירה של צה"ל מגיעה לפאתי ביירות במלחמת לבנון הראשונה, 16 ביוני 1982 (צילום: AP Photo/Rina Castelnuovo)

מאז שנות ה־80 וה־90 כוח האדם הכולל ומספר האוגדות בצה"ל קוצצו בערך בחצי. בעיני גת זוהי אבולוציה, לא שחיקה. "המגמה הכללית היא שהצבא נעשה הייטקי", אמר. "כל יחידה בצבא משתמשת כיום ברחפנים".

הוא מצביע על המלחמות באוקראינה ובעזה כהוכחה לכך שתחכום טכנולוגי – ולא כוח מספרי – הוא המגדיר את העוצמה הצבאית המודרנית.

"הרוסים לא הצליחו להשיג עליונות אווירית מעל אוקראינה, אף שיש להם חיל אוויר גדול מאוד", אמר גת. "לעומת זאת, ישראל הצליחה להשיג עליונות אווירית מעל איראן למשך כשבועיים, ממרחק 2,000 קילומטרים. זה חסר תקדים. מה ששתי המלחמות הראו הוא שישראל מקדימה בפער ניכר הן את האוקראינים והן את הרוסים ברוב ההיבטים".

בעיני גת, גודלו העתידי של צה"ל צריך להיגזר מהאיומים שיתבררו לאחר המלחמה הנוכחית – לא מנוסטלגיה לגיוסי המונים. "זה תלוי בתרחישים שאנחנו מצפים להם – מול מי נילחם?" אמר. "אולי נדע יותר אחרי המלחמה. חזבאללה הושמד… חמאס – צריך לראות מה נשאר ממנו בעזה".

בעיני גת, גודלו העתידי של צה"ל צריך להיגזר מהאיומים שיתבררו לאחר המלחמה הנוכחית – לא מנוסטלגיה לגיוסי המונים. "זה תלוי בתרחישים שאנחנו מצפים להם – מול מי נילחם?" אמר. "אולי נדע יותר אחרי המלחמה"

הדם עדיין חשוב

גם כשהבינה המלאכותית נעשית מתקדמת יותר, מהות המלחמה נותרת אנושית – רגשית, מוסרית ופוליטית. לפי סווייס, זהו הפרדוקס שמגדיר את שדה הקרב המודרני.

חיילי צה"ל מתכוננים לכניסה לרצועת עזה, 13 בדצמבר 2023 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

"בסופו של דבר, במלחמה מדובר בשימוש באלימות כדי להשיג מטרות פוליטיות – אבל גם בהפגנת נכונות לשפוך דם כדי להשיגן", אמר. "אם אתה פוגע רק במכונות, הלחימה לא תיפסק".

"בסופו של דבר, במלחמה מדובר בשימוש באלימות כדי להשיג מטרות פוליטיות – אבל גם בהפגנת נכונות לשפוך דם כדי להשיגן. אם אתה פוגע רק במכונות, הלחימה לא תיפסק"

מלחמות העתיד ינוהלו במקביל בזירות שונות, דרך חיישנים, אלגוריתמים ומערכות אוטונומיות, ולצבאות כמו צה"ל, שליטה באיזון שבין אוטומציה לאנושיות עשויה להיות מבחן ההגדרה של המאה הקרובה.

אך הניצחון עדיין יישען על אומץ, על שיקול דעת ועל נכונות להקריב.