JavaScript is required for our website accessibility to work properly. המטרה מאחורי האיומים על איראן נותרה לא ברורה | זמן ישראל

המטרה מאחורי האיומים על איראן נותרה לא ברורה

דחיית התקיפה באיראן בצל השיחה עם נתניהו לא עצרה את ההיערכות האמריקאית אלא הותירה אותה תלויה בשאלה אחת פתוחה: האם הכוח שנצבר באזור נועד למהלומה מוגבלת בלבד, או שהוא חלק מתרחיש רחב יותר של שינוי מציאות בטהרן – שאלה שממשיכה ללוות את ההסלמה בין וושינגטון לאיראן ● פרשנות

מפגינה מחזיקה כרזה המציגה את נסיך הכתר הגולה של איראן רזא פהלווי, ואת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במהלך הפגנה מחוץ לבית הפרלמנט בלונדון. 13 בינואר 2026 (צילום: AP Photo/Kin Cheung)
AP Photo/Kin Cheung
מפגינה מחזיקה כרזה המציגה את נסיך הכתר הגולה של איראן רזא פהלווי, ואת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במהלך הפגנה מחוץ לבית הפרלמנט בלונדון. 13 בינואר 2026

ככל שעובר הזמן מתבררים פרטים נוספים על השיחה הקריטית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שנערכה בלילה שבין רביעי לחמישי, ושבסופה החליט הנשיא לדחות את התקיפה המתוכננת באיראן.

אתמול (שני) בבוקר דיווח ברק רביד, כתב חדשות 12 בוושינגטון, כי גם בסביבת הנשיא הופתעו מאוד מסיבוב הפרסה של טראמפ, לאחר שיום קודם לכן הוא נתן הוראה להיערך לקראת תקיפה קרובה.

בינתיים לפחות, שני הצדדים – איראן וארה"ב – מסתפקים בהצהרות לוחמניות. הנשיא טראמפ כינה את המנהיג העליון "חולה, זקן שצריך להחליף", וחמינאי כינה את הנשיא האמריקאי פושע.

נכון לבוקר זה, ארה"ב עדיין ממשיכה לצבור כוח צבאי באזור, שלפחות על פי הדיווחים אמור להיות דומה בהיקפו לזה שהיה כאן ערב המלחמה ביוני האחרון

אם עד כאן מדובר בהעלבות אישיות, הרי שהאיומים האמיתיים הגיעו מכיוונו של הנשיא מסעוד פזשכיאן, שהכריז כי פגיעה במנהיג העליון היא פגיעה באיראן, שתגרור מלחמה אזורית. זה נראה כמו כל המרכיבים לקראת עימות צפוי, במיוחד לנוכח העובדה שהנשיא טראמפ הכריז כי האיראנים "חצו קו אדום".

נכון לבוקר זה, ארה"ב עדיין ממשיכה לצבור כוח צבאי באזור, שלפחות על פי הדיווחים אמור להיות דומה בהיקפו לזה שהיה כאן ערב המלחמה ביוני האחרון. נדמה כי הנשיא טראמפ מבין שהוא זקוק לנוכחות כוח משמעותית מול איראן, אם כוונתו היא מהלומה ממוקדת ולא מלחמה כוללת.

מפגין נגד המשטר האיראני שורף תמונה של עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, במהלך התכנסות מחוץ לקונסוליה של ארצות הברית במילאנו, 13 בינואר 2026 (צילום: Piero CRUCIATTI / AFP)
מפגין נגד המשטר האיראני שורף תמונה של עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, במהלך התכנסות מחוץ לקונסוליה של ארה"ב במילאנו, 13 בינואר 2026 (צילום: Piero CRUCIATTI / AFP)

למעשה, גם היום, כשעימות נראה כעניין של זמן, אין תשובה ברורה לשאלה מהי המטרה האמריקאית. האם הממשל שואף להפיל את המשטר, או שמא רק להחליף את המנהיג העליון חמינאי? סביר להניח שגם סוגיה זו הוצגה על ידי ראש הממשלה לנשיא בשיחתם.

ישראל מבקשת שינוי משטר, ערבוב מחדש של הקלפים: איראן שאינה מהפכנית, אינה אסלאמיסטית, ובוודאי שאינה מדינת סף גרעינית. לא ברור אם טראמפ רואה את הדברים עין בעין עם ישראל בהקשר הזה, ולא מן הנמנע שהאמריקאים יסתפקו בשינוי מוגבל בצמרת, ולאו דווקא ילכו עד הסוף לשינוי משטר מלא.

ד"ר רז צימט, ראש תחום איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי, טוען במאמר שפרסם אתמול כי האפשרות של שינוי במשטר היא מעשית. הוא אף מעלה את האפשרות של כינון רפובליקה אסלאמית חדשה, השונה במהותה מזו של רוחאללה חומייני, ובוודאי מזו של חמינאי.

לטענת ד"ר צימט, מודל שלטון חכם ההלכה, שנוצר על ידי חומייני, אינו ישים עוד, ואיראן נדרשת למודל שלטוני חדש אם בכוונתה לשרוד כרפובליקה אסלאמיסטית

הטיעון המרכזי של צימט מעניין: הוא נטוע בממד האידיאולוגי־שיעי של איראן. לטענתו, מודל שלטון חכם ההלכה, שנוצר על ידי חומייני, אינו ישים עוד, ואיראן נדרשת למודל שלטוני חדש אם בכוונתה לשרוד כרפובליקה אסלאמיסטית.

כלומר, הקו השמרני כלפי פנים והבדלני כלפי חוץ אינו משרת עוד את האינטרס של שרידות המשטר. לכן, טוען צימט, שינוי כזה יכול להגיע ברמה גבוהה של סבירות דווקא ממשמרות המהפכה, באמצעות דמות חזקה שאינה איש דת, שתישען על הכידונים של הארגון הצבאי, הביטחוני והכלכלי החזק ביותר באיראן.

המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן (במרכז) ויו"ר הפרלמנט מוחמד קאליבאף (מימין) בכנס בטהרן, 28 בינואר 2025 (צילום: KHAMENEI.IR / AFP)
המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן (במרכז) ויו"ר הפרלמנט מוחמד קאליבאף (מימין) בכנס בטהרן, 28 בינואר 2025 (צילום: KHAMENEI.IR / AFP)

עובדתית, המחאות האחרונות האיצו תהליך ארוך שנים של נתק אידיאולוגי בין הממסד הדתי לחברה האיראנית, לרבות שכבות שלמות בציבור, במיוחד בקרב צעירים שנולדו אל המהפכה הדיגיטלית ואינם זוכרים את מלחמת איראן–עיראק, בניגוד לדור הקודם.

מעמדו של הממסד הדתי נשחק מאוד גם בקרב מגזרים שבעבר נחשבו מסורתיים. את הדוגמה הבולטת לכך סיפקו הפגנות סוחרי הבאזרים בערים הגדולות – שכבה שלא נטלה חלק בגלי המחאה הגדולים בעבר. יציאתם להפגין הייתה סימן אזהרה לכך שמשהו אחר מתרחש באיראן.

מה שברור הוא כי בלי קשר לדמות שתתפוס את המושכות, איראן תזדקק להרבה כסף, ובמהירות, כדי לצאת מהמשבר הנוכחי – משבר שכבר מזמן אינו כלכלי במובנו האיראני היום־יומי, אלא קיומי

את השורה התחתונה ד"ר צימט נזהר מלנסח בסימני קריאה. בתרחיש שהוא מצייר עשויות להתקיים כמה אפשרויות של תהליך מעבר, ובהן גם מודל של מנהיג עליון מוחלש, נשלט ומנותב – ולו רק כדי לשמר את הפרסונה הדתית ואת הבסיס התיאולוגי של המשטר.

מה שברור הוא כי בלי קשר לדמות שתתפוס את המושכות, איראן תזדקק להרבה כסף, ובמהירות, כדי לצאת מהמשבר הנוכחי – משבר שכבר מזמן אינו כלכלי במובנו האיראני היום־יומי, אלא קיומי. הדרך החוצה, מדגיש צימט, חייבת לעבור דרך פרגמטיות.

וזו אולי התכונה האחרונה שניתן לייחס למנהיג העליון הנוכחי.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 615 מילים
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.