בסוף השבוע האחרון ישראל הורידה את הכפפות מול לבנון. בשתי תקיפות שונות, האחת בבקעת הלבנון והשנייה באזור צידון, חוסלו בהתאמה בכירים בחזבאללה ובחמאס. אולם, בישראל הסתפקו בהודעות לקוניות על פגיעה בפעילים, כחלק מהמדיניות הישראלית של אכיפת הפסקת האש.

בשתי הפעולות נאמר בהודעה כי מדובר בהפרת הסכם הפסקת האש. אלא שנראה כי מאחורי גל התקיפות הללו, החריגות הן בבחירת המטרות והן במרחק הרב מנהר הליטני, כל שכן ערב תקיפה אפשרית של ארה"ב באיראן, עומד מסר ישראלי ברור לכל השחקנים בלבנון, כולל לממשלתו של ג'וזף עאון.

בישראל עוקבים כבר זמן רב אחרי הנעשה בלבנון כדי לנסות להבין מה יעשה חזבאללה ביום פקודה: האם יבחר להצטרף ללחימה ואם כן, באיזה היקף. מההצהרות של חזבאללה קשה ללמוד מה כוונות הארגון. מנהיג הארגון נעים קאסם רמז החודש כי חזבאללה שוקל להצטרף ללחימה, ומעבר לכך לא הייתה שום התבטאות אחרת שיכולה להצביע על הכיוון.

בלבנון חוששים מאוד ממכת מנע ישראלית נגד חזבאללה, כאשר לכל הצדדים ברור שמהלך כזה יקבל אור ירוק אמריקאי מיידי, שכן הוא משרת גם את המטרות של וושינגטון

בלבנון חוששים מאוד ממכת מנע ישראלית נגד חזבאללה, כאשר לכל הצדדים ברור שמהלך כזה יקבל אור ירוק אמריקאי מיידי, שכן הוא משרת גם את המטרות של וושינגטון בזירה הלבנונית.

בינתיים ממשלת לבנון גינתה אתמול (שבת) את התקיפות הישראליות בבקעת הלבנון. מדובר למעשה במס שפתיים, שכן ישראל פועלת באזורים ומול מערכים שבהם כוחותיו של הנשיא עאון אינם מעיזים לגעת.

"כל עוד חזבאללה מחזיק עדיין במערכי טילים ארוכים ומל"טים, מבלי להעביר אותם לצבא לבנון, מדינת לבנון תמשיך להיות פגיעה בכל תרחיש הסלמה אזורית", אמר אתמול ריאד חאווג'י, פרשן ביטחוני לבנוני, לעיתון "א־שרק אל־אווסט".

בפני חזבאללה עומדות למעשה מספר אפשרויות במקרה שארה"ב תתקוף באיראן. הראשונה היא הבעת תמיכה פומבית מילולית, מבלי להיכנס לסבב לחימה עם ישראל, כפי שעשתה במהלך מבצע "עם כלביא" בחודש יוני האחרון.

האפשרות השנייה היא הצטרפות לסבב לחימה מינורי מול ישראל, כדי לומר: הינה, תרמנו את חלקנו לעזרת הפטרון האיראני. האפשרות הזו טומנת בחובה סיכון מבחינת חזבאללה, משום שהתגובה הישראלית צפויה להיות קשה, עד כדי מערכה להשמדת הארגון.

באיזו אפשרות יבחר חזבאללה? לא ברור. כאן נכנס לתמונה משתנה נוסף: מי יקבל את ההחלטה באיזו אפשרות לבחור. אומנם קאסם הוא הדמות הבכירה כיום בארגון, אך לא בטוח שהוא עצמאי דיו להורות על מלחמה עם ישראל

האפשרות השלישית היא כניסה ללחימה בעצימות מלאה מול ישראל, תוך שימוש בכל מערכי הטילים והכטב"מים שנותרו בידי הארגון. מן התרחיש הזה חוששים מאוד בלבנון, שכן ישראל כבר הודיעה כי תגיב בחריפות, כולל בבירה הלבנונית.

באיזו אפשרות יבחר חזבאללה? לא ברור. כאן נכנס לתמונה משתנה נוסף: מי יקבל את ההחלטה באיזו אפשרות לבחור. אומנם קאסם הוא הדמות הבכירה כיום בארגון, אך לא בטוח שהוא עצמאי דיו להורות על מלחמה עם ישראל. כאן בולט מאוד הוואקום המנהיגותי שהשאיר אחריו חסן נסראללה. הדומיננטיות שלו בקבלת החלטות הגיעה עד לטהרן.

מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם בנאום לתומכי הארגון בלבנון, 27 בספטמבר 2025 (צילום: Mahmoud ZAYYAT / AFP)

עובדתית, נסראללה היה זה שבחר את גובה הלהבות מול ישראל בפתיחת המלחמה באוקטובר 2023, וניהל מאז מערכה מדודה בהתאם לצרכים של חזבאללה בלבנון. לא בטוח שהאיראנים יתנו לכך לקרות בעידן של קאסם, ולכן לא מן הנמנע שהם אלה שייתנו את ההוראה להצטרף, כל שכן אם המלחמה תתברר ככזו שבאה להחליף את השלטון.