• חוף יורמלה בלטביה, ב-8 ביוני, 2005 (צילום: Jurmalastic/Wikimedia Commons)
    Jurmalastic/Wikimedia Commons
  • יבגני קוספין, בנו בנימין ואשתו אנז'ליקה (צילום: כנען ליפשיץ)
    כנען ליפשיץ
  • בית הכנסת בית ישראל ביורמלה, לטביה, 30 באוקטובר 2019 (צילום: כנען ליפשיץ)
    כנען ליפשיץ
  • הרב שמעון קוטנובסקי-ליאק, מתפלל עם חברי הקהילה בבית הכנסת שלו ביורמלה שבלטביה, ב-30 באוקטובר 2019 (צילום: כנען ליפשיץ)
    כנען ליפשיץ
  • אחד משלושת בתי הכנסת הנטושים ביורמלה שבלטביה, 29 באוקטובר 2019 (צילום: כנען ליפשיץ)
    כנען ליפשיץ
  • אלכסנדר וטשטין מתפלל בבית הכנסת של יורמלה שבלטביה, 30 באוקטובר 2019 (צילום: כנען ליפשיץ)
    כנען ליפשיץ
  • מארק וולפסון, משמאל, ולב אוסטרובסקי משתתפים בשיעור יהדות בבית הכנסת של יורמלה בלטביה, 29 באוקטובר 2019 (צילום: כנען ליפשיץ)
    כנען ליפשיץ

יורמלה, אהובתי גן העדן האבוד של האוליגרכים היהודים

מה צריך אוליגרך יהודי כשהוא יוצא לחופשת הקיץ שלו? שמש מלטפת, חופים זהובים, מועדונים יוקרתיים - וגם מקום להתפלל, כמובן ● הכסף הגדול שזורם לעיר הנופש יורמלה הביא לפתיחת בית הכנסת הראשון בלטביה מאז תקופת השואה ● המקום מצויד בשטחים פרסיים, ברהיטי עץ מלא ובריפוד קטיפה ● בקיץ הוא מפוצץ, ובחורף משווע למבקרים

יורמלה, לטביה. בקיץ, החופים של עיר הנופש הזו, לשפת הים הבלטי, עמוסים במשתזפים בבגדי חוף מעוצבים. כשהשמש שוקעת, הם נשארים לבלות, לשתות ולרקוד סביב עשרות עמדות די.ג'יי הפזורות לאורך החוף.

כשמגיע החורף, מתחילה הנטישה ההמונית. כ-100,000 נופשים שבים לבתיהם ומותירים את יורמלה נטושה כמעט לחלוטין.

50,000 תושבי הקבע של העיר פרושים על פני מאה קילומטרים רבועים של אזור חוף מיוער, אבל בלי התיירים, קשה לראות הרבה סימני חיים.

בין אם כעיר רפאים חורפית או כעיר הקיט של האוליגרכים, יורמלה ודאי אינה הבחירה המתבקשת להקמת בית כנסת חדש.

מצויד בשטחים פרסיים, רהיטי עץ מלא וריפוד קטיפה, בית הכנסת משדר אווירה של מלון מפואר. בקיץ, מספר מארק וולפסון, אחד המתפללים הקבועים, מגרש החניה עמוס מכוניות היוקרה, "מרגיש כאילו אתה במונקו"

אבל זה בדיוק מה שקרה בשנה שעברה, כשבעיר, המרוחקת כ-25 ק"מ ממערב לבירה ריגה, נחנך בית הכנסת החדש הראשון בלטביה מאז תקופת השואה.

בית הכנסת בית ישראל הוא בית תפילה מהודר שנועד לשרת את עשירי העולם דובר רוסית. הוא נחנך ביורמלה בקול תרועה רמה, במבנה המשקיף אל החוף ומהדהד את הסגנון האדריכלי של בתי הכנסת האיקוניים של לטביה, שנבנו מעץ.

מצויד בשטחים פרסיים, רהיטי עץ מלא וריפוד קטיפה, בית הכנסת משדר אווירה של מלון מפואר. בקיץ, מספר מארק וולפסון, אחד המתפללים הקבועים, מגרש החניה עמוס מכוניות היוקרה, "באופן שגורם לך להרגיש כאילו אתה במונקו".

בית הכנסת בית ישראל ביורמלה, לטביה, 30 באוקטובר 2019 (צילום: כנען ליפשיץ)
בית הכנסת בית ישראל ביורמלה, לטביה, 30 באוקטובר 2019 (צילום: כנען ליפשיץ)

אבן דרך חשובה

בית הכנסת הוא אבן דרך חשובה בתקומת הקהילה היהודית של לטביה, אשר מונה כ-10,000 בני אדם. לפני מלחמת העולם השנייה התגוררו בלטביה, מדינה קטנה בין ליטא לאסטוניה, כ-90,000 יהודים, אולם רק כ-200 שרדו אותה.

חנוכת בית הכנסת החדש היא גם עדות לקשר המתחזק ליהדות של דוברי רוסית רבים שלא ידעו כמעט דבר על דתם וכעת, אחרי שזכו להצלחה כלכלית וצברו הון עם נפילת הקומוניזם, מגלים מחדש את יהדותם.

"עבורנו, זו התפתחות עצומה," אמר דימיטרי קרופניקוב, לשעבר ראש הקהילה היהודית של לטביה, לקראת פתיחתו של בית הכנסת ביורמלה, בית הכנסת השלישי בלטביה כולה.

עם חברי הקהילה העשירים ביותר יזם הנדל"ן והתוכנה עמנואל גרינשפן, יליד מולדובה. הוא החל לבקר דרך קבע ביורמלה כדי להשתתף בתחרות הזמר "גל חדש" – אירוע מוזיקה פופולרי מהעידן הפוסט-סובייטי

עם חברי הקהילה העשירים ביותר נמנה מייסד בית הכנסת, יזם הנדל"ן והתוכנה עמנואל גרינשפן, יליד מולדובה. הוא החל לבקר דרך קבע ביורמלה כדי להשתתף בתחרות הזמר "גל חדש" – אירוע מוזיקה פופולרי מהעידן הפוסט-סובייטי, שייסד בשנת 2002 המוזיקאי הרוסי-יהודי איגור קרוטוי.

התחרות אמנם עברה לרוסיה בשנת 2014, אבל הביאה "אוכלוסייה יהודית גדולה מאוד ליורמלה מדי קיץ", מספר גרינשפן, המתגורר עם משפחתו במיאמי. אבל "הם לעולם לא היו מתאחדים לקהילה ללא בית כנסת. ולכן החלטתי לבנות אותו".

הרב שמעון קוטנובסקי-ליאק, מתפלל עם חברי הקהילה בבית הכנסת שלו ביורמלה שבלטביה, ב-30 באוקטובר 2019 (צילום: כנען ליפשיץ)
הרב שמעון קוטנובסקי-ליאק, מתפלל עם חברי הקהילה בבית הכנסת שלו ביורמלה שבלטביה, ב-30 באוקטובר 2019 (צילום: כנען ליפשיץ)

רב במשרה מלאה

גרישפן שכר רב אורתודוקסי במשרה מלאה, שמעון קוטנובסקי-ליאק, שעבר לכאן עם משפחתו מישראל. למרבה האירוניה, קוטנובסקי-ליאק, ששירת בעבר ביחידה מובחרת בצה"ל, מגיע ממשפחה ציונית מאוד שנאבקה בשנות השבעים כדי לעזוב את לטביה, שהייתה אז עדיין חלק מברית המועצות, ולעלות לישראל.

"עונת החורף הייתה ממש מדכאת, לפחות בהתחלה, כי אתה מתחיל לפקפק בעצמך", הסביר הרב קוטנובסקי-ליאק. "אבל מהר אתה מבין שזו בעצם הזדמנות לקבל זמן איכות עם כמה מאות יהודים שמתגוררים כאן כל השנה"

"החוויה בשנה הראשונה שלי כאן הייתה מעורבת", סיפר הרב על יורמלה, שבה פעלו לפני השואה כמה וכמה בתי כנסת. "בקיץ הייתה הרגשה של אופוריה, בית הכנסת היה עמוס מפה לפה ושררה תחושה שאנחנו בונים כאן משהו נפלא.

"ואז הגיע הסתיו ולראשונה בחיי מצאתי את עצמי לגמרי לבד בבית כנסת שומם בשמיני עצרת". העונה המתה "הייתה ממש מדכאת, לפחות בהתחלה, כי אתה מתחיל לפקפק בעצמך", הסביר קוטנובסקי-ליאק. "אבל מהר אתה מבין שזו בעצם הזדמנות לקבל זמן איכות עם כמה מאות היהודים שמתגוררים כאן גם בחורף".

יבגני קוספין, בנו בנימין ואשתו אנז'ליקה (צילום: כנען ליפשיץ)
יבגני קוספין, בנו בנימין ואשתו אנז'ליקה (צילום: כנען ליפשיץ)

קשה בחורף

בחודשי החורף, קשה מאוד לאסוף מניין בבית הכנסת הגדול הזה, המשתרע על שטח של 300 מ"ר ומחופה עץ יוקרתי. בבקרים שכאלה, קומץ המתפללים שכן מגיעים, רובם גברים, מניחים בצד לרגע את כוסות הקפה והתה החם שלהם ומנסים להסתדר עם התפילות שאפשר לשאת ללא מניין.

אחד מהם הוא יבגני קוספין, איש עסקים בן 68 שעבר לכאן מריגה בשנת 2016.

עבור קוספין, שגדל במשפחה חילונית לגמרי ועבר ברית מילה רק בגיל 55, הקמתו של בית כנסת במרחק הליכה מביתו החדש הייתה "סימן שנשלח מבורא עולם להמשיך בדרך הזאת", הוא אומר. האיש הצרוד שאוהב להתלוצץ ומגלה חיבה יתרה לחמשירים, מרצין מיד עם תחילתה של תפילת שחרית. הוא מתנודד קדימה ואחורה בעיניים עצומות, וזועק מדי פעם את מילות התפילה שהוא מכיר בעל פה.

השנה נולד בן ליבגני (או חיים בשמו היהודי) ולאשתו אנז'ליקה, שאינה יהודייה אך נוהגת לבוא איתו לבית הכנסת. "חשוב מאוד לשמור על קשר עם השורשים שלך ועם המסורת שלך", אמרה אנז'ליקה, בת למשפחה מוסלמית מאזרבייג'ן.

השנה נולד בן ליבגני (או חיים בשמו היהודי) ולאשתו אנז'ליקה, שאינה יהודייה אך באה איתו לבית הכנסת. "חשוב מאוד לשמור על קשר עם השורשים שלך ועם המסורת שלך", אמרה אנז'ליקה, מוסלמית מאזרבייג'ן

יבגני יכול היה לנסוע לבית הכנסת פייטב שבריגה, עניין של חצי שעה נסיעה. אלא ששם "זו קהילה סגורה" לדבריו, ורעיות שאינן יהודיות לא מתקבלות בו בברכה.

בעבורו, קיומו של בית כנסת מכיל שכזה קרוב לביתו הוא הרבה יותר מעניין של נוחות גרידא, זה אמצעי חיוני להמשכיות. "אם אתה לא מביא לעולם בן יהודי, תפקידך הוא לנסות ולהביא לעולם נכד יהודי", אומר קוספין ומסביר כי הוא מייחל שבנו בן השנה, בנימין, יגדל כיהודי ויתחתן עם אישה יהודייה.

אלכסנדר וטשטין בן ה-36 עבר לבית חדש במרכז יורמלה, כדי להיות קרוב יותר לבית הכנסת, שבו לומדת אשתו יהדות כהכנה לגיור שלה בישראל.

"גדלתי כל חיי בלי בית כנסת או קשר כלשהו ליהדות", אמר וטשטין, מנהל לוגיסטיקה בנמל ריגה, שנולד ביקטרינבורג שברוסיה. "ולכן כשנפתח כאן בית כנסת, עברנו לגור במרחק הליכה כדי שיהיה חלק מחיינו, חלק מהשבת שלנו".

אחד משלושת בתי הכנסת הנטושים ביורמלה שבלטביה, 29 באוקטובר 2019 (צילום: כנען ליפשיץ)
אחד משלושת בתי הכנסת הנטושים ביורמלה שבלטביה, 29 באוקטובר 2019 (צילום: כנען ליפשיץ)

היו זמנים ביורמלה

לפני השואה, התגוררה ביורמלה קהילה יהודית קטנה שמנתה רק כמה מאות, ובכל זאת היו בה שלושה בתי כנסת – צורך חיוני בעיר שמשתרעת על פני 25 קילומטרים של קו חוף.

אחד מבתי הכנסת הללו הוא מבנה גדול – אחד מכמה מאות בתי כנסת מעץ שעומדים נטושים ומרקיבים ברחבי לטביה. המבנה הוחזר לידי הקהילה היהודית של יורמלה, אך לעת עתה חסר לקהילה המימון הדרוש כדי לשפץ את המבנה – מיזם יקר שעשוי לעלות כמה מיליוני אירו משום שהמבנה הוא אתר לשימור.

"לא קל למלא את בית הכנסת בחורף, זה מאבק של ממש, בדיוק כמו מציאת מקום פנוי בחודשי הקיץ", הסביר הרב קוטנובסקי-ליאק, שמנסה להשיג כעת מימון והיתרים כדי להפוך את המבנה למרכז קהילתי עם מקווה

"לא קל למלא את בית הכנסת בחורף, זה מאבק של ממש, בדיוק כמו מציאת מקום פנוי בחודשי הקיץ העמוסים", הסביר קוטנובסקי-ליאק, שמנסה להשיג כעת מימון והיתרים כדי להפוך את המבנה למרכז קהילתי עם מקווה.

מתפלל קבע נוסף הוא לב אוסטרובסקי, ניצול שואה בן 83 וידוען מקומי, בזכות הקריירה שלו ככדורגלן, כשחיין וכמייסד שותף של תחרות הזמר "הגל החדש".

"זה בית כנסת יוקרתי", אמר אוסטרובסקי, "אבל האמת היא שלא משנה איזה מן בית כנסת תקימו כאן. עצם העובדה שהוא קיים זה מה שחשוב, אחרי כל מה שעבר כאן על העם היהודי".

עוד 1,066 מילים
סגירה