לקראת הכינוס ההיסטורי של קרוב ל-50 מנהיגים מרחבי העולם לציון 75 שנה לשחרור מחנה אושוויץ, נשיא המדינה ראובן ריבלין מותח ביקורת נוקבת על ממשלות במזרח ובמרכז אירופה המהללות משתפי פעולה עם הנאצים כגיבורים לאומיים וממזערים את הזוועות שנעשו בארצם כלפי יהודים.
ובאותה נשימה, ריבלין גם מזהיר מפני פוליטיקאים ימניים באירופה המבססים את המצע שלהם על שנאת זרים ואנטישמיות.
"היסטוריה – טובה ורעה – אסור שאי פעם תישכח. אנטישמיות – כפי שהייתה אז וכפי שהיא כיום – אסור שתלובן או תהולל", אומר ריבלין בראיון לזמן ישראל. "שום דבר לא יצדיק אי פעם אדישות או הססנות מול אנטישמיות. התומכים בה, ביניהם פוליטיקאים המחזיקים בדעות אנטישמיות, גזעניות או ניאו-נאציות, לעולם לא יתקבלו בברכה כשותפים במשפחת האומות".
"שום דבר לא יצדיק אי פעם אדישות או הססנות מול אנטישמיות. התומכים בה, כולל פוליטיקאים המחזיקים בדעות אנטישמיות, גזעניות או ניאו-נאציות, לעולם לא יתקבלו בברכה כשותפים במשפחת האומות"
במקביל, הנשיא הביע הערכה למנהיגים המגיעים השבוע לירושלים לפורום השואה העולמי, הנערך תחת הכותרת "זוכרים את השואה, נלחמים באנטישמיות".
רשימת האורחים כוללת את סגן נשיא ארה"ב מייק פנס, יו"ר בית הקונגרס ננסי פלוסי, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא צרפת עמנואל מקרון, נשיא גרמניה פרנק-ולטר שטיינמאייר, נשיא אוקראינה וולודומיר זלנסקי, יורש העצר הבריטי הנסיף צ'ארלס – ועוד מנהיגים רבים מרומניה, איטליה, אוסטריה, יוון, קפריסין, אלבניה, קרואטיה, גאורגיה, בולגריה, שוודיה, דנמרק, צ'כיה, הונגריה, פינלד, בוסניה, איסלנד, ארמניה, אוסטרליה, קנדה ועוד.
"זוהי הצהרה חזקה, אמיצה, המהדהדת לעומק והיא לא פתוחה לפרשנות מוטעית", אומר ריבלין. "מנהיגים מכל העולם מגיעים לעמוד מול האנטישמיות. זה אירוע מדהים, בו כל העולם שולח אזהרה לאנטישמים".
האירוע מאורגן במשותף על ידי בית הנשיא, מוזיאון יד ושם וקרן פורום השואה העולמי, שהוקמה על ידי הפילנתרופ והפעיל היהודי יליד מוסקבה, משה קנטור.
חלק ממנהיגי העולם הצפויים להגיע מייצגים את הגורמים העיקריים ל'עיוות השואה', על פי המבקרים – ביניהם נשיאי ליטא, הונגריה, לטביה ואוקראינה. לעומת זאת, נשיא פולין, אנדז'יי דודה, מחרים את פורום השואה בירושלים, בין השאר משום שלא הורשה לשאת דברים באירוע, בניגוד לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
ורשה ומוסקבה נמצאות כרגע בעיצומו של ויכוח מר באשר לתחילת מלחמת העולם השנייה. בעוד פוטין מאשים את פולין בשיתוף פעולה עם הנאצים, דודה ומנהיגים מפולין ממהרים להדגיש את הסכם ריבנטרופ-מולוטוב – הסכים אי-הלוחמה של ברית המועצות עם גרמניה מ-1939.
ריבלין, שנולד בירושלים בדיוק שבוע לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, עם הפלישה של גרמניה לפולין, התחמק ממספר שאלות על ההחלטה של דודה לוותר על האירוע. הוא ציין רק כי נשיא פולין הוזמן לאירועי השבוע בירושלים וכי הוא עצמו יגיע לפולין בשבוע הבא כדי להשתתף בטקס זיכרון באושוויץ, שם "הוא מצפה למפגש" עם דודה.
דובר מטעם שגרירות פולין בתל אביב אמר לזמן ישראל בתגובה: "אנחנו לא מודעים לאף בקשה רשמית מצד משרדו של הנשיא ריבלין. כמו גם לא מצד יד ושם".
בתחילת החודש, דודה אמר כי הוא "נדהם" לקבל הזמנה לירושלים לאירוע המציין 75 שנים לשחרור אושוויץ, וכי האתר שבו פעל מחנה ההשמדה לשעבר היה המקום הראוי לאירוע שכזה.
"עמוק בליבי אני מאמין שזה המקום הראוי, המתאים ביותר", הוא אמר למנהיגים יהודים בוורשה. "לדעתי אסור למנוע מהמקום הזה את הזיכרון שלו על ידי העברה שלו למקום אחר ועל ידי הדגשה של מקום אחר באשר למה שקרה לפני 75 שנים והתרחש במהלך תקופה".
מדוע, באמת, האירוע מתקיים בירושלים ולא באושוויץ?
ריבלין: "יש את אלו שחושבים, באופן שגוי, שמדינת ישראל היא סוג של פיצוי על השואה. לא יכולה להיות טעות מרה מזו. מדינת ישראל הוקמה בזכות, על בסיס אהבה וכמיהה למולדת העתיקה שלנו, ועל ידי מימוש חלום. השורשים שלה לא נמצאים באיום של השמדה, ולא בשנאת האחר.
"אבותיי, שהגיעו מליטא ב-1809 בברכת הגאון מווילנה, לא עשו זאת מתוך פחד מרדיפה, אלא מתוך אהבה לישראל. החיבור בין אושוויץ של 1945 לישראל של 2020 הוא החיבור בין הזיכרון לבין ההבטחה. זו הבטחה להביט קדימה וללמוד את הלקחים המרים של ההיסטוריה ולעבוד יחד במאבק באנטישמיות, בגזענות ובשנאה המאיימות לשחוק את היסודות הדמוקרטיים שלנו כיום.
"יש את אלו שחושבים, באופן שגוי, שמדינת ישראל היא סוג של פיצוי על השואה. לא יכולה להיות טעות מרה מזו. מדינת ישראל הוקמה בזכות. השורשים שלה לא נמצאים באיום של השמדה, ולא בשנאת האחר"
"חברה שלא נלחמת באנטישמיות שבתוכה, לרבות הקצאת המשאבים הנדרשים להבטיח חיים יהודים בטוחים, היא חברה חולה. ולמרבה הצער, אנחנו רואים את האנטישמיות מרימה את ראשה שוב ושוב מסביב לעולם. אנחנו רואים את המראות שלה ושומעים את הקולות שלה בבתי כנסת, ברחובות, ברשת ובפרלמנטים. חובה עלינו להיות מודעים לסכנה שלה.
"זו הסיבה לכך שפורום השואה העולמי החמישי מתכנס בירושלים. היעד שלו הוא קידום המאבק באנטישמיות ועידוד דיון על השואה – ולא להחליף טקסים מבוססים ומסורות. מדינת ישראל והעם היהודי תמיד יכבדו את אירועי היום הבינלאומי לזיכרון השואה שייערכו בפולין, ואני אשתתף בהם השנה בתור נשיא ישראל".
יותר מ-40 נציגים בכירים מכל העולם, ביניהם עשרות ראשי מדינות ומספר מלכים, מגיעים לירושלים לפורום השואה העולמי החמישי, בעקבות ההזמנה שלך. האם הופתעת מההיענות המרשימה לקריאה שלך?
"אנחנו מתאספים יחד כדי לכבד את זיכרון קורבנות השואה, ועדיין מתקשים לתפוס את סדר הגודל הזוועתי של הטרגדיה. אנחנו גם עומדים יחד במאבק באנטישמיות של ימינו ועל מנת להבטיח שהדורות הבאים יעמדו יחד, מאוחדים תחת המטרה המשותפת להבטיח כי האנושות לעולם לא תפנה שוב את הזעם והשנאה שלה כלפינו או כלפי אף קהילה אחרת.
"אנחנו עומדים יחד במאבק באנטישמיות של ימינו ועל מנת להבטיח שהדורות הבאים יעמדו יחד, מאוחדים תחת המטרה המשותפת להבטיח כי האנושות לעולם לא תפנה שוב את הזעם והשנאה שלה כלפינו או קהילה אחרת"
"כבוד גדול עבורי לארח כל כך הרבה מנהיגים כאן בירושלים ואני מודה להם מעומק ליבי על הסולידריות שלהם. אבל, למעל האמת, פורום המנהיגים הוא רק היבט אחד בעבודה הצפויה בעתיד. היא מתרחשת בבתי הספר ובקמפוסים של האוניברסיטאות, בכנסיות, מסגדים ובתי כנסת, בקרב היסטוריונים ועובדים בקהילה, בין גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, בכל מקום ובכל מצב".
פורום השואה העולמי מתכנס השנה תחת הכותרת "זוכרים את השואה, נלחמים באנטישמיות". מה בדיוק אתה מצפה שייצא מהאירוע, במונחים של צעדי מדיניות קונקרטיים?
"העובדה שהם כאן היא הצהרה חזקה מספיק. מעבר לכך, מדובר על חינוך, חינוך, חינוך, כדי להוביל לשינוי. אנחנו מצפים שהמדינות ישקיעו בחינוך הדור הצעיר שלהן, ובצעדים קונקרטיים ופעילים להבטיח חיים יהודיים מלאים וחופשיים. זו הדרישה שלנו – להגן על היהודים, להיאבק באנטישמיות ולהשקיע בחינוך.
"חשוב גם שמדינות יצטרפו ל-IHRA (הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה, ר"א), יאמצו את ההגדרה שלה לאנטישמיות (הכוללת גם התקפות על מדינת ישראל, ר"א) ויבצעו מאמצים לעבוד בהתאם".
באיזו מידה אתה חושב שממשלת ישראל צריכה להגן על יהודים בעולם מפני תופעות של אנטישמיות, בהינתן המשאבים המוגבלים של המדינה והאיומים הממשיים מאוד המונחים לפתחה?
"אנחנו עומדים יחד עם הקהילה היהודית הגלובלית. הם האחים והאחיות שלנו; אנחנו משפחה. הבטיחות והביטחון שלהם הם בראש ובראשונה האחריות של המדינות בהם הם גרים, שחייבות להבטיח כי הם יוכלו לחיות חיים יהודיים מלאים וחופשיים.
"זה מה שאנחנו דורשים מהמנהיגים שמגיעים לכאן מכל העולם. לעולם לא נתפשר על כך ולעולם לא נסתפק בפחות מכך. דרישה זו נתמכת על ידי האמונה שלי באשר לכך שאנטישמיות היא לא בעיה יהודית בלבד".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם