אילוסטרציה (צילום: istockphoto/z_wei)

מישהו צריך לעצור את אפקט הדומינו

כלכלת הקורונה

אם המדינה תמשיך להתעלם ממצוקת העסקים הקטנים ותגיש סיוע משמעותי רק לרשתות ולטייקונים, הקטנים יפילו את הגדולים ● אבל יש גם דרך אחרת ● אפשר וצריך לתת לכל עסק את האוטונומיה להכריז על הקפאת תשלומים והחזרת חובות עד שיתאושש מהמשבר ● ומי יבטיח את תקינותו של התהליך? רואי החשבון, שמחויבים בנאמנות לעסקים ולמדינה ● מבט אחר על האתגרים של משבר הקורונה, פרק שני בסדרה

אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, אפקט דומינו הרסני עלול לאיים על המשק הישראלי. אפקט דומינו הוא תמונה מרהיבה של נפילת כל קוביות המשחק בזו אחר זו, תוך כדי השמעת צליל רגוע, מדוד ועקבי של הרבה נפילות קטנות.

בגרסת המציאות של ימי הקורונה, אפקט הדומינו אומר שהעסקים נופלים בזה אחר זה. כשמגיעים לעסקים הגדולים, הממשלה נוטה להתעורר, ואז היא נכנסת למשחק ומזרימה ערבויות, ואם צריך אז גם כסף. דוגמה עדכנית היא פנייתו של שר התחבורה לאוצר, בבקשה שיסייע לחברות התעופה המדשדשות.

"זו לא הדרך וזה לא מספיק. עכשיו הזמן לשים הכל על הכלכלה, להיכנס all in, אבל כולנו יחד", אומר בועז בנרוש, מומחה לטיפול במשברים כלכליים, יזם ושותף בקרן השקעות שפועלת בארה"ב ומספקת חוב לעסקים עם צורכי אשראי מיוחדים. בסדרת כתבות, שזהו חלקה השני, אנחנו מנתחים ביחד את האתגרים הכלכליים בעקבות התפרצות מגפת הקורונה.

העסקים הקטנים והבינוניים יהיו הראשונים שייפלו עכשיו. מכיוון שקריסת ההכנסות חדה ומהירה, ייפלו כנראה הרבה מאוד עסקים קטנים, שלא ערוכים לספיגת הפסדים במהירות כזו. וככל שהסגר יימשך, יהיו עוד עסקים שייפלו – והדומינו ימשיך את מסע ההרס, ויעמיק את השבר ואת זמן השיקום לאחר מכן.

העיקרון באפקט דומינו הוא שימור אנרגיית הפגיעה המקסימלית בכל פעם בחוליה הכי חשופה. למשל, במקרה של חנות בגדים, כל נטל הסגר שעליו הכריזה הממשלה יושב עליה: דמי השכירות לבעל הנדל"ן, נפילת ההכנסות, תשלומי הריבית מהבנק, חשבונות החשמל, הארנונה ושכר העבודה.

כל אלה הם בעלי עניין שנהנים מהעסק בשגרה, כל אחד לפי עניינו, ולפתע הם הופכים לנושים ובעלי חובות, וכל עניינם בחירום מתרכז בגבייה מידית, וקצת פחות ברגשנות של סיוע הדדי.

למשל, במקרה של חנות בגדים, כל נטל הסגר שעליו הכריזה הממשלה יושב עליה: דמי השכירות לבעל הנדל"ן, נפילת ההכנסות, תשלומי הריבית מהבנק, חשבונות החשמל, הארנונה ושכר העבודה

זה מצבם של הרבה מאוד עסקים בימים אלה. הם עובדים בסדר גמור ביומיום, משלמים שכר הגון ועומדים בהחזרי החובות והתשלומים הקבועים שלהם, אבל הורדת השלטר על ידי המדינה, הולכת להכניס אותם במהירות למדרון חלקלק של צבירת חובות. הכנסות אין, אבל בעלי החוב ממשיכים לדרוש את חלקם.

המשמעות היא, שגם עסקים יציבים יחסית הולכים לחטוף ולשקוע בחובות. הבעלים שלהם נושאים במלוא החובות של העסק לבדם, למעט תשלומי עובדים, שבמקום שכר יוכלו לקבל מהמדינה דמי אבטלה או חל"ת. אבל העסק ייסגר.

אבל אם מדמיינים לרגע מצב שבו הנטל לא נופל רק על החנות הזו, אלא מתחלק בין כולם מראש, מגלים שכושר העמידות של אותה חנות עולה. זו בדיוק האלסטיות הנדרשת: חלוקת הפגיעה בין כל בעלי העניין בעסק מאפשרת עמידות של יותר עסקים, שכולם יחד מחזיקים את השרשרת כולה.

אם הנטל לא ייפול רק על חנות מסוימת, אלא מתחלק בין כולם מראש, מגלים שכושר העמידות של אותה חנות עולה. זו האלסטיות הנדרשת: חלוקת הפגיעה בין כל בעלי העניין בעסק מאפשרת עמידות של יותר עסקים

שם המשחק בשוק הנוכחי איננו "העסק היעיל מנצח", שכן מדובר בעסקים יעילים. זה רק הסגר שהממשלה הטילה על אזרחיה, שהורג את העסקים האלה. לכן זה גם משחק מסוכן, שתכליתו הישרדות הדדית של שדרת העסקים במדינה.

השאלה היא מה המענה לכל אותם אלפי בעלי עסקים, שלא יודעים איך ישרדו את החודש הקרוב. המדינה כינסה את טובי המוחות וגיבשה חבילת צעדים מרשימה, אבל עם אפס יכולת של רוב העסקים – שנמצאים בהסגר, לממש אותה.

בכל מקרה, התכנית לא מספקת פתרון לצבירת ההפסדים העצומים שצפויים לעסקים, רק מההוצאות הקבועות בחודשי ההסגר.

אחת מהאפשרויות שלא נשקלות היא לצאת בהוראת שעה שמאפשרת לכל מעסיק שרואה עצמו כמי שהעסק שלו נתון בסיכון לקריסה כלכלית, להכריז באופן עצמאי על אימוץ צו הקפאת תשלומים, בכל רגע שיבחר, עד תום המשבר.

המשמעות של המהלך הזה היא שמרגע שעסק בחר בכך, בבת אחת נעצר כל תהליך התשלומים, וגם הנגישות של בעל העסק לחשבונות של החברה. זה המחיר.

אחת האפשרויות שלא נשקלות היא לצאת בהוראת שעה שמאפשרת לכל מעסיק שרואה עצמו כמי שהעסק שלו נתון בסיכון לקריסה כלכלית, להכריז באופן עצמאי על אימוץ צו הקפאת תשלומים, בכל רגע שיבחר

יהיו עסקים שישרדו, ויצליחו להשיג הנחות בהוצאות הקבועות – למשל, בשכר הדירה ובתשלומים לספקים עבור סחורה עומדת, וכן בהפחתת שכר לעובדים, או בהיעזרות בדחיית חיובי ארנונה ומסים. לחלק מהעסקים יש איתנות פיננסית, שתאפשר להם לספוג את המכה, או חלק ממנה, לפרק זמן של כמה חודשים.

העסקים החזקים והאיתנים יותר, יזכו לסיוע מופחת, אם בכלל. ועסקים שאינם יכולים לשאת בעול יצהירו על הקפאת תשלומים, לאור קריסת הביקושים. ואיך עושים את זה? כרגיל בעולם העסקי, באמצעות הצהרת רואה החשבון של הפירמה, שלפיה העסק אכן עומד בקריטריונים לסיוע חירום.

לרשות המדינה עומדת תשתית חוקית וחוזה נאמנות, שמחייב כל רואה חשבון פעיל לנאמנות כפולה: הן ללקוח המסחרי והן למדינה. הנאמנות הזו קיימת לכל אורך ימי השנה, אך במצב חירום אפשר גם ממש להרחיב את השימוש בה.

לרואי החשבון יש את המידע ואת הידע המיקרו-כלכלי הדרוש והמדויק ביותר, וגם את האחריות המקצועית, כך שהמדינה מקבלת נגישות לאנשי המקצוע שמכירים יותר טוב מכולם את הלקוחות שלהם.

רואה החשבון יצהיר במקרים שבהם הוא סבור כך, שלפי מיטב הבנתו המקצועית, העסק לא ישרוד ללא הקפאת תשלומים. די מהר אפשר יהיה למנף את הידע המעמיק המצוי במשרדי רואי החשבון של העסקים, והם אלה שישמשו שלוחי המדינה לאישור ההקפאה. כאמור, הנאמנות שלהם כפולה.

מתי ההקפאה תקרה? רק במקרים שבהם יחשבו רואי החשבון שההקפאה הכרחית לעסק, לטובת הישרדותו וכמוצא של הרגע האחרון. עד כדי כך מוגדר.

התוצאה המתקבלת, לכאורה, הפוכה בדיוק מהמשוואות המקובלות בכלכלה, ולכן היא כל כך מרתיעה, אבל רק אם מסתכלים לטווח הקצר, הקצר מאוד.

אם בוחנים את תזרימי המזומנים לטווח הארוך – ומשקללים את הזמן, את הסיכון, את עלות המקורות לפירמה ולמשק, ובעיקר את העלות האלטרנטיבית, – מתקבלת תמונה של "הקרבת ערך" בטווח הזמן של הסגר הכלכלי. עם זאת ערך הפגיעה שקול להשקעה אסטרטגית בשימור תשתית המשק, ליום שאחרי הווירוס.

עוד לפני שמדברים על עגמת הנפש שתיגרם לעשרות בעלי עסקים במקרה של קריסה, שימור פוטנציאל ההתאוששות המהיר של המשק, באמצעות שימור התשתית העסקית הנוכחית, יקצר את זמן החזרה לשגרה ולמסחר נורמלי עם הכנסות ורווחים, ולכן גם את הזמן שיידרש להחזר החובות.

"ולגבי המערכת הפיננסית והנדל"נית – הרי ההון הנומינלי הפסיבי נבחן בתשואות לתקופות ארוכות, על כן קיצור זמן ההתאוששות והחזרה לצמיחה הוא מטרת-על עבורו. ככל שזמן ההתאוששות והיקף ההפסדים יקטן, כך יוכלו להחליק את האנומליה הזו על עקום התשואות", אומר בנרוש. אבל עוד נדבר על זה.

במבט ארוך טווח, המהלך ייראה כמו שיתוף פעולה של כל חלקי המערכת – אוסף של החלטות מיקרו כלכליות, שתכליתן עצירת הפסד בלתי נמנע, בשל נפילת ביקוש כפויה. בענפים הפגיעים למשבר, כל המשתתפים בשרשרת הערך יספגו הפסדים, אבל באופן מדוד ומדויק. על פניו נראה כי במצב של סגר תנועה, עדיף לבית העסק להרוויח פחות, אל מול חלום הבלהות של קריסה כללית.

גם ממש אין צורך או ערך להפוך יזמים מוצלחים לפושטי רגל, ולגרום להם לאבד את עסקיהם, ולשקוע בחובות בגלל הווירוס הזה. המהלך של הקפאת תשלומים יקנה ליזמים זמן לחשוב מה הלאה, לקבל החלטות ממקום רגוע ויצירתי, ולצאת מהסרט שהשמים נפלו עליהם. יש פתרון לבעיה שלהם, והם לא לבד. הביטחון היחסי יסייע למשק להשתקם ולהסתגל ביום של אחרי הסגר ואחרי הקורונה.

שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן (צילום: Olivier Fitoussi/FLASH90)
שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן (צילום: Olivier Fitoussi/FLASH90)

החשיבות של העברת הכוח לעסק הפרטי

קשה לצפות לערבות הדדית מעסקים שנמצאים בקרב הישרדות. בדיוק מהסיבה הזו כדאי לתת לכל עסק את הכוח להכריז על הקפאת עסקים עצמאית, ומתוקף ההכרזה הזו לקבל דחיית תשלומים והגנה מנושים. זה גם יהיה הכוח המאזן.

קשה לצפות לערבות הדדית מעסקים שנמצאים במלחמת הישרדות מידית. בדיוק מהסיבה הזו כדאי לתת לכל עסק את הכוח להכריז על הקפאת עסקים באופן עצמאי. זה גם יהיה הכוח המאזן

נשמע חצוף? ובכן, הכוח הזה שמור כיום, בלעדית כמעט, לחברות ענק ולבעלי קשרים. אם אותו כוח יינתן גם לעסקים קטנים ובינוניים, כלומר לכולם, ייעשה בו שימוש יעיל ולא מונופוליסטי עקב שינוי יחסי הכוחות. על הדרך, המדינה גם תמנע הקצאת משאבים לא יעילה ולא הוגנת, ששוב תשרת את אותם בעלי ההון והכוח הרב ממילא. ועוד נגיע אליהם.

משבר הקורונה: סופרמרקט בירושלים, 25 במרץ 2020. למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
משבר הקורונה: סופרמרקט בירושלים, 25 במרץ 2020. למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

חבל הצלה של הרגע האחרון

נניח שבעל עסק כלשהו מסתכל על המאזן של החברה, מבין שהוא עומד לקרוס ומבקש עזרה מהבנק. סביר להניח שהוא יקבל הלוואה, אם הבנק יראה תוחלת בעסקיו. אבל אם אין ביקוש מינימלי למוצרים של העסק, ואם אין לו מספיק הון עצמי, הוא לא יוכל לקבל מימון מחדש.

זה בדיוק המקרה שבו העסק יוכל להכריז על הקפאה זמנית, עקב ירידה בביקוש וקריסה של המודל העסקי בתקופת הסגר. בהכרזה הזו, העסק כופה את דחיית כל התשלומים שלו, הן לבנק והן לשאר הספקים.

ולא, אין פה קריאה לסכן את יציבות הבנקים. אם מערכת הבנקאות תיחשף לסיכוני נזילות או לסיכוני אשראי, המדינה תערוב להם ותנטרל את הסיכון הזה, משום שזה בדיוק תפקידה מתוקף היותה "מלווה של הרגע האחרון" – האחרון, ולא הראשון.

אין פה קריאה לסכן את יציבות הבנקים. אם מערכת הבנקאות תיחשף לסיכוני נזילות או לסיכוני אשראי, המדינה תערוב להם ותנטרל את הסיכון הזה, משום שזה בדיוק תפקידה מתוקף היותה "מלווה של הרגע האחרון"

המדינה תעמוד מאחורי הבנקים כ"מבטח משנה" למערכת הפיננסית, שנכנס לפעולה, לאחר שהמשק מתח את גבול יכולת הספיגה שלו. מי שתספוג את יתרת ה"אנרגיה" מהפגיעה השלילית תהיה קופת המדינה, וכאמור, זה בדיוק התפקיד שלה, כמקור מימון של הרגע האחרון.

המדינה לא מסוגלת ולא צריכה לממן את כל גל ההפסדים הצפוי במשק. אבל התפקיד שלה הוא בהחלט כן לממן ישירות את מאות אלפי המובטלים החדשים שהצטרפו ללשכת התעסוקה, ולתמוך מאחור במערכת העסקית, באמצעות הגנה על בנקים מפני קריסה.

הדרך לעצור את אפקט הדומינו ההרסני היא על ידי שיכוך ההלם מהפגיעה בכל חולייה בשרשרת, במטרה לבלום את הנפילה לאחור. מטפלים בזה בנחישות כמו שמטפלים בקורונה. זו מחלה שפוגעת באספקת החמצן לריאות ולעסקים כאחד.

בואו נזכור מה החלופה שיש לנו ביד כרגע: תמונה קשה ומתסכלת של התרסקות עסקים בזה אחר זה, תוך השמעת זעקות שבר ומחאה של הרבה בעלי עסקים ומובטלים. ואז תתחיל האלימות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אילו דברי טעם. אבל רק אם באוצר יוציאו את ''הדוונג'' מאוזניים זה יקרה!!. אחרת, סוף הדבר הוא אשר יקרה. אלימות, פשע., כל אחד יקח את החוק לידים. כל עוד שאין תרופה זה לא יגמר מת למה רק לבע... המשך קריאה

אילו דברי טעם. אבל רק אם באוצר יוציאו את "הדוונג" מאוזניים זה יקרה!!.
אחרת, סוף הדבר הוא אשר יקרה. אלימות, פשע., כל אחד יקח את החוק לידים.
כל עוד שאין תרופה זה לא יגמר מת למה רק לבעלי הון יש את האפשרות ל"תספורת" . אוצר יקר אוצר חביב תכניס את היד לכיס וייל לגלות אחריות אחרת יהיה אביב "ערבי"

עוד 1,482 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 7 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

איילת שקד שברה את תהליך מינוי השופטים. זה קריטי שהממשלה החדשה תתקן אותו

בהודעתה אתמול, התגאתה שרת המשפטים לשעבר בעובדה כי בתקופתה כרתו הפוליטיקאים ברית עם נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים ● כאילו לא הגיחה לעולם בתקופה ההיא פרשת אפי נוה, כאילו לא הוחלט להגיש כתב אישום נגד יו״ר לשכת עורכי הדין בפרשת "מין תמורת מינוי" ● בשנה הקרובה יפרשו חמישה שופטי עליון ● זוהי נקודה קריטית לביסוס האיזון ולהחזרת מקצוענות לתהליך הבחירה של "קודש הקודשים" ● פרשנות

עוד 763 מילים

קורונה - עולם כמנהגו שוגה

כדי לעקוב אחרי מהלך המגיפה בכל מדינה, די להתבונן בגרף אחד באתר הניטור וורלד-או-מיטרס: גרף עמודות המציג את מספר החולים החדשים בכל יום. הגרף בשלמותו מודגם בשתי מדינות בהן הושלם המהלך – סין ודרום-קוריאה – ונראה כעקומת פעמון המורכבת מחמישה פרקי זמן:

  1.  "תקופת הטיפטוף" בה מספר החולים החדשים נמוך ויציב יחסית.
  2. תקופת התפרצות המאופיינת בעלייה חדה של מספר החולים החדשים ברוב הימים בהשוואה ליום הקודם.
  3. שיא המגיפה בו נצפית יציבות יחסית של מספר החולים החדשים.
  4. דעיכת המגיפה בה יורד מספר החולים החדשים ברוב הימים בהשוואה ליום הקודם.
  5. תקופה דומה לתקופת הטפטוף בה המחלה נותרת אנדמית (ברקע).

לא תמיד קל לקבוע בזמן אמת אם אחד מהשלבים הסתיים, שכן "מספר המקרים החדשים" אינו מושג יציב בשל תנודות אקראיות, שגיאות מדידה, שינוי מדיניות הבדיקות וכיוצא באלה. למען הדיוק נזכיר כי גרף התמותה היומית מספק מידע דומה, בדרך כלל באיחור מה, ובמחיר של יציבות סטטיסטית מופחתת כשמספר הנפטרים קטן.

השוואת המהלך בין מדינות

כדי להבין אם מגיפת הקורונה מתנהגת על פי "חוקיות סטטיסטית", יש להשוות את המהלך בין מדינות. השוואה שכזאת מחייבת כיול של נקודות ההתחלה, שכן המעבר מתקופת טפטוף להתפרצות לא התרחש באותו תאריך בכל מדינה ואינו בהכרח מעבר חד. יש כמובן מרכיב שרירותי בכל בחירה של נקודת הזינוק, אבל הבחירה בלתי נמנעת לצורך השוואה וניבוי.

כדי להבין אם מגיפת הקורונה מתנהגת עפ"י "חוקיות סטטיסטית", יש להשוות את המהלך בין מדינות. ההשוואה מחייבת כיול נקודות ההתחלה, שכן המעבר מטפטוף להתפרצות לא התרחש באותו תאריך בכל מדינה

תאריך אפשרי הוא בקירוב היום שבו מספר החולים החדשים מנה עשרות אך טרם חצה את המאה. לדוגמה, ה-11 במרץ הוא נקודת זינוק אפשרית של אוסטריה, לעומת ה-17 במרץ בישראל. בהתאם לכך, אפשר להשוות את גרף העמודות (מספר החולים החדשים) של ישראל עד היום – לזה של אוסטריה עד לפני כשבוע. אם יש דמיון ניכר, אפשר לנבא שהשבוע נצפה בישראל את מה שנצפה באוסטריה בשבוע שעבר. ניבוי – לא וודאות.

חומרת המחלה

אין כל ספק שבכל מדינה חבוי שיעור עצום של נדבקים אסימפטומטים וחולים קלים שאינם מאובחנים. מספרם עם פרוץ המגיפה מלמד על האחוז באוכלוסיה שרכש חיסון לנגיף ותרם מרכיב חשוב – אולי מרכזי – להתפתחות "חסינות עדר" והיעצרות המגיפה. מכיון שלא נערכו בדיקות קורונה על מידגמי אוכלוסיה גדולים טרום-מגיפה, התשובה תימצא בדיעבד באמצעות בדיקות סרולוגיות של נוגדנים לנגיף בדגימות דם שנלקחו באותה עת למטרות אחרות.

שיעור הנדבקים האסימפטומטים והחולים הקלים, הן לפני המגיפה והן במהלכה, משפיע דרמטית על חישוב שיעור התמותה ושיעור התחלואה הקשה, שכן יש להוסיפם למכנה. בשלב זה אין ערך למדד המקובל (שיעור תמותה בקרב החולים) בשל שוני בספירת המקרים בכל מדינה, כמו גם שיעור לא ידוע של לא-מאובחנים. אין ספק שחישובים המבוססים על מספר החולים המאובחן רחוקים מהאמת מרחק רב.

אין ספק שבכל מדינה חבוי שיעור עצום של נדבקים אסימפטומטים וחולים קלים לא מאובחנים. מספרם עם פרוץ המגיפה מלמד על האחוז באוכלוסיה שרכש חיסון לנגיף ותרם ל"חסינות עדר"

כדי לקבל כרגע מושג על חומרת המחלה, יש להתבונן באתר הניטור בעמודה שבה חושב מספר המתים מקורונה למיליון תושבים. סביר להניח שהמונה, וכמובן גם המכנה, נספרים במדויק בכל מדינה, מכיון שחולים קשים מגיעים לבתי החולים ומאובחנים בקפידה. מספר המתים למיליון "במחצית הדרך" (תקופת השיא) מאפשר גם להעריך את התמותה הכללית בכל מדינה בסיום המגיפה. לדוגמה, במדינה המונה שמונה מליון תושבים, ושיעור של 10 נפטרים למליון במחצית הדרך, צפויים כ- 160 נפטרים מקורונה. אפשר כמובן גם פשוט להכפיל בשתיים את מספר הנפטרים עד לשיא. יש להתייחס לתרגילי חישוב אלה כהערכת סדרי גודל ולא יותר.

השפעת התערבות לעומת מהלך טבעי

כל חוקר מתחיל יודע שאין אפשרות להעריך את גודל ההשפעה של התערבות רפואית ללא קבוצת ביקורת. נדגים היפותטית. נניח שקבוצה של 50 חולים במחלה זהה מזווגת עם קבוצה של 50 רופאים, כך שנוצרים 50 צמדי רופא מטפל-חולה מטופל. כל הרופאים רושמים לחולים תרופה ממשפחת תרופות אחת (למשל, נוגדי דלקת לא סטרואידלים), אבל הטיפול אינו זהה. כל רופא רשאי להחליט על התרופה הספציפית, על המינון היומי, על מועד התחלת הטיפול וסיומו וכיוצא באלה. בתצפית בת כחודשיים מסתמן מהלך דומה מאד של 50 החולים: החמרה בחודש הראשון, התייצבות, והחלמה כעבור חודש נוסף. מה היתה השפעת הטיפול?

לא ניתן לדעת ללא השוואה לקבוצת בקורת שלא טופלה או טופלה בפלצבו (תרופת דמה). מצד אחד אפשר לטעון שכל הטיפולים היו יעילים מאד במידה רבה ושווה. מאידך, אפשר לטעון שכל הטיפולים היו חסרי ערך בקירוב והמהלך הנצפה הוא המהלך הטבעי של המחלה: החמרה, התייצבות, והחלמה בתוך כחודשיים. מבחינה לוגית אין הכרעה, אבל ככל שמודגמת שונות גדולה יותר בין הטיפולים, אמורה להתחזק האמונה שהמהלך הטבעי – ולא מיגוון הטיפולים – שיחק תפקיד מרכזי. בלשון פשטנית: אם נראה שהכל עבד נפלא, כנראה שדבר לא עבד, או עבד מינימלית. נשוב לאנלוגיה הזאת בסיום.

תופעות לוואי

כל החלטה על התערבות רפואית לוקחת בחשבון את תופעות הלוואי – השפעות לא רצויות של הטיפול ובכללן סבל, תחלואה, ותמותה. לפעמים תופעות הלוואי הן כה חמורות עד שהטיפול מוכרז כאסור, גם אם מאמינים בהשפעתו המיטיבה על מהלך המחלה.

הכלל הזה חל גם על מדיניות אקטיביסטית בתחום בריאות הציבור. לדוגמא, החלטה על השבתת המשק בעטיה של מגיפה תגרום לפשיטות רגל, אובדן מקורות פרנסה, חרדה, דיכאון, ולפעמים נסיונות אובדניים.

באופן דומה, מיקוד תשומת הלב הרפואית על מחלה נגיפית אחת יגרום לתת-טיפול ועליית תחלואה ותמותה ממחלות אחרות. אלא שבניגוד לרפואה, תופעות הלוואי בתחום בריאות הציבור אינן נרשמות בדרך כלל לחובתם של מקבלי ההחלטות. כלל ידוע הוא שככל שהמסובב רחוק יותר מסיבתו על ציר הזמן ועל השרשרת הסיבתית, נוטים לשכוח את הסיבה הראשונה. איש לא שוכח את הרופא שרשם תרופה נוגדת קרישה שגרמה לדימום מוחי כעבור שבוע. רבים ישכחו את הסיבה (מקבלי ההחלטות) לעליית התמותה ממחלות שאינן נקראות קורונה בסטטיסטיקה שתפורסם בעוד שנה.

איש לא שוכח את הרופא שרשם תרופה נוגדת קרישה שגרמה לדימום מוחי כעבור שבוע. רבים ישכחו את הסיבה (מקבלי ההחלטות) לעליית התמותה ממחלות שאינן נקראות קורונה בסטטיסטיקה שתפורסם בעוד שנה

תצפיות ומסקנות

תצפיות מצטברות על סין, דרום-קוריאה, איטליה, ספרד, גרמניה, הולנד, אוסטריה, דנמרק, ומדינות אחרות מלמדות כי מגיפת הקורונה מתקדמת על פי "שעון סטטיסטי" מפתיע בחוקיותו. אם מכיילים את תחילת המגיפה לעשרות חולים חדשים ביום, שיאה מגיע אחרי 2-4 שבועות. השיא נמשך עד כשבוע, והירידה לרמת רקע משלימה עקומת פעמון סימטרית למדי, כנצפה לפי שעה במספר מדינות (סין, דרום-קוריאה, אוסטרליה ואוסטריה).

עד כה מהלך המגיפה בישראל דומה מאד למהלך באוסטריה בתקופה החופפת. כזכור, אוסטריה מקדימה את ישראל בכשבוע והיא נמצאת בשלב הדעיכה מזה כשבוע. אם הדמיון בין המדינות יימשך, אפשר לשער שבימים הקרובים, לכל היותר, נצפה בארץ בשלב הדעיכה. שוב, ניבוי – לא וודאות. למעשה, בעת כתיבת שורות אלה מצטיירת דעיכה אלא שבמקביל מדווח על שיהוי בבדיקת דגימות. כמובן שהפחתה או הגדלה של מספר הבדיקות עלולה לטשטש את התמונה.

לפעמים תצפית חכמה על חולים בודדים מספקת מבט מאלף על גודלו של הקרחון מתחת לקצה הקרחון [קרדיט: ד"ר אמיר שחר]. בתחילת חודש מרץ דווח בארץ על תיירים ישראלים במדינות אירופה שאובחנו כחולי קורונה עם חזרתם ארצה. באותה תקופה נספרו באותן מדינות עשרות בודדות בלבד של חולים. מה היתה ההסתברות של תייר במדינה המונה מיליונים לבוא במגע עם חולה קורונה, אם שכיחות המחלה היתה אפסית?

באותו אופן, כיצד נדבק טום הנקס באוסטרליה בתקופה שבה נספרו שם עשרות בודדות של חולים? ואיך נדבק בוריס ג'ונסון לאחרונה בבריטניה (66 מליון תושבים) כאשר מספר המקרים המדווח היה כ-15,000 (מינוס מחלימים ומבודדים)?

עד להצגת הסבר חלופי ריאלי, אין מנוס מלהקיש שמספר הנדבקים בכל מדינה, טרום-מגיפה ובמהלך המגיפה, גדול עשרות מונים או יותר מהמדווח מידי מיום.

כיצד נדבק טום הנקס באוסטרליה בתקופה שנספרו בה עשרות בודדות של חולים? ואיך נדבק בוריס ג'ונסון לאחרונה בבריטניה (66 מליון תושבים) כשמספר המקרים המדווח היה כ-15,000 (מינוס מחלימים ומבודדים)?

אם כך, אפשר להציע הערכה ראשונית של סדר הגודל המירבי של שיעורי תמותה ותחלואה קשה. נניח שמרנית שמספר החולים האמיתי (נדבקים אסימפטומטים, חולים קלים, וחולים קשים) גדול רק פי עשרה מהנספר כיום. פירושו של דבר ששיעורי התמותה והתחלואה הקשה האמיתיים אמורים להיות עשירית מהמחושב. לדוגמה, שיעורי תמותה של 10%, 5%, ו-1% אמורים להיות מתוקנים ל-1%, 0.5%, ו-0.1%, בהתאמה. תחזיות חולים מונשמים של 5%, 2%, ו-1% אמורות להיות מתוקנות ל-0.5%, 0.2%, ו-0.1% בהתאמה. בל נשכח כי מדינות שלמות הוכנסו לעוצר על בסיס הערכת שיעורי תמותה ותחלואה קשה.

מכיון שלא כל המדינות נמצאות באמצעיתה של עקומת הפעמון (ואין לדעת היכן האמצע עד שהדעיכה ברורה), קשה לדייק בהערכת המספר הסופי של הנפטרים מהמגיפה בכל מדינה. עם זאת מסתמנות שלוש קבוצות:

  1. תמותת קורונה נמוכה: 10-100 נפטרים למליון תושבים. גרמניה וישראל, לדוגמה.
  2. תמותת קורונה בינונית: 100-200 נפטרים למליון תושבים. בלגיה והולנד, לדוגמה.
  3. תמותת קורונה גבוהה: 200-500 נפטרים למליון תושבים. איטליה וספרד, לדוגמה.

אף שמוקדם לקבוע, סדרי הגודל המשוערים במדינות אחדות אינם שונים דרמטית מאלו של תמותה משפעת.

יש לזכור שהמספרים מייצגים שיעור תמותה ממוצע באוכלוסיה. כבר היום ברור בישראל ובמדינות אחרות שהממוצע מסתיר טווח רחב של שיעור תמותה בקבוצות גיל שונות – מתמותה כמעט אפסית בילדים וצעירים ועד תמותה גבוהה בגילאים גבוהים. כמן כן סביר להניח שפילוח עתידי לפי קבוצות גיל יצמצם את רמת השונות בין מדינות.

מגיפת הקורונה תסתיים, ככל המגיפות, ואין ספק שקובעי המדיניות בכל מדינה יצהירו בראש חוצות כי המגיפה נבלמה ודעכה בזכות ההחלטות הקשות, האמיצות והנכונות שקיבלו בלית ברירה. קיימות שתי דרכים לערער את תקיפות הטיעון: ראשית, כשיוודע גודלו של קרחון החולים והנדבקים, יתברר כי הנגיף אלים הרבה פחות מששוער, אולי אפילו באוכלוסיה קשישה. גם כרגע מסתבר שתחזיות-עבר על "מאות מונשמים בארץ תוך יומיים שלושה" היו עורבא פרח.

שנית, יש להזכיר את מינעד "הטיפולים המוצלחים" שניתנו במדינות שונות, החל בצעדים הדרקונים בסין, דרך שיטת הבדיקות בדרום-קוריאה, וכלה בגישה הליברלית בשוודיה. גם בחינה מדוקדקת של ניהול המשבר במדינות אירופה (ובארץ) תראה שונות רבה בין מדינות בטיב הצעדים, בהיקפם, במועדם, ובאכיפתם – בדיוק כמו השונות בגישה הטיפולית של 50 הרופאים באנלוגיה שלעיל. וגם כאן יש לשאול את אותה שאלה פרוזאית: האם הכל עבד נפלא, או שמא…?

למרבה הצער, האווירה הנוכחית מלמדת ששום טיעון לא ישכנע את המשוכנעים פרט לקבוצת ביקורת אחת: שוודיה. פסק הדין נמצא בידיה של מדינה זו ויפורסם בקרוב. מבט חטוף על גרף העמודות של שוודיה בימים האחרונים מרמז על הפסיקה המסתמנת. יש סיכוי סביר שניהול מגיפת הקורונה בעולם יירשם בהיסטוריה כפיאסקו קולוסאלי. נסיון אובדני כלכלי – בשגגה.

תודות: ד"ר רותם לפידות, על קריאת טיוטה והערות בונות

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,568 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני 5 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

טעות הדוברת הובילה לכותרות שגויות וסיבוב פוליטי על חשבון החרדים

"שליש מתושבי בני ברק, 75 אלף איש, חולים בקורונה" נטען בסוף השבוע שעבר בכלי התקשורת, מה שהוביל לתגובות קשות כלפי המגזר החרדי ● הדברים יוחסו למנכ"ל קופת חולים מכבי רן סער שהשתתף בדיון בוועדת הקורונה ● בפועל, סער כלל לא אמר את הדברים - ודוברת הוועדה היא זו שהפיצה את הציטוטים, בשמו, למרות שלא היו ולא נבראו ● גם עכשיו, הציטוטים השקריים עדיין מופיעים באתר הכנסת ● כרוניקה של פייק ניוז ממקור רשמי לגמרי

עוד 1,687 מילים

תגובות אחרונות

שר האוצר נתניהו קיבל החלטה אומללה - עכשיו בעלי עסקים משלמים עליה

ב-2003, נתניהו כשר אוצר הפסיק את זכאותם לדמי אבטלה של 80 אלף בעלי עסקים, המעסיקים בעצמם כמיליון וחצי איש ● הם לא מבינים איך זה שבמשך שנים הם משלמים על ביטוח לאומי ובכל זאת לא זכאים לפיצוי או לדמי אבטלה בעקבות סגר הקורונה ● היום הפגינו 3,000 מהם מול האוצר, בדרישה לקבל זכאות לאבטלה או מענק פיצוי ● קריסה שלהם עלולה להוביל לקריסה של המשק

עוד 1,030 מילים ו-1 תגובות

הקושי להתמודד עם הקורונה בבבתי אבות אינו ייחודי לישראל ● באחד מבתי הדיור המוגן הוותיקים והמוכרים בארצות הברית מתו שישה קשישים מקורונה ● אבל ההנהלה והצוות עושים הכל כדי לסייע לדיירים המפוחדים והמבודדים, בסיוע מתנדבים ● כתב זמן ישראל שוחח איתם

עוד 620 מילים

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

קורס און-ליין ייחודי מלמד קשישים לתקשר ברשת

שלושה יזמים זריזים מירושלים פתחו קורס-און ליין שילמד אנשים מבוגרים כיצד לתקשר עם העולם בימי הקורונה ● בינתיים הקורס בחינם, אבל הם חולמים לעשות מהיוזמה הרבה כסף בעתיד

יוזמה ישראלית שהושקה במהירות ללימוד קשישים על תפעול סמארטפונים במהלך משבר הקורונה, משכה יותר מ-1,000 אנשים בתוך שבועיים. הפרויקט, שהושק על ידי שלושה יזמים חברתיים מירושלים, החל בהסבר על שימוש בוידיאו בווטסאפ ובאפליקציית שיחות הוידיאו זום, שנמצאות בשימוש בקרב משפחות ברחבי העולם, המנסות לשמור על קשר מרחוק בעקבות התפרצות המגיפה.

עד להתפרצות הקורונה, שניהם מהם – גבי ארנוביץ, 25, סטודנט לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית ואוריאל שוראקי, ממייסדי הפרויקט הטכנולוגי MadeinJLM, העבירו למבוגרים בבירה שיעורים פיזיים על שימוש בסמארטפון

לפני שבועיים, על רקע הגברת הנחיות הבידוד בכל רחבי המדינה, השניים הצטרפו לבן דודו של אוריאל, דוד סוראקי, ליצירת הקורס המקוון, והציעו אותו ללא תשלום. שוראקי אחראי לצד הטכני של הפרויקט בעוד שסוראקי מפקח על הפיתוח העסקי. ארנוביץ הוא הקריין המדבר בקטעי הוידיאו.

במשך חמישה ימים בשבוע, כשכל אחד מהם עובד מהבית, השלושה מפיקים קטעים של 3 עד 7 דקות בעברית – ושלחו את הלינקים לערוץ יוטיוב ייעודי דרך ווטסאפ, עם גרסה אחת לתפעול מכשיר אייפון וגרסה נוספת לאנדרואיד.

כל וידיאו מציג את מסך הטלפון וסמן נע על המסך, כאשר ארנוביץ מסביר בדיוק מה הוא עושה. עד כה, קטעי הוידיאו הציגו נושאים כמו איך להפעיל שיחת וידיאו בווטסאפ, איך לעשות שיחת וידיאו בקבוצות, איך להתקין זום ולפתוח חשבון אישי, איך להצטרף ואיך ליזום שיחת זום, ואיך לתייג הודעות ווטסאפ כחשובות.

"יש לנו מערכת שעות שלמה, מווטסאפ ופייסבוק ועד גוגל דרייב", אומר ארנוביץ. "יש לנו 4 קבוצות ווטסאפ עם 250 חברים כל אחת, ואנו ממשיכים לפתוח עוד".

כדי לבחון את התלמידים, ארנוביץ וחבריו שלחו שתי הזמנות זום לאחר השיעור על אופן השימוש באפליקציה. מתוך 600 התלמידים הראשונים, 75 הצטרפו. "דיברנו וזה היה מדהים!", אומר ארנוביץ. "הפגישה השנייה הביאה 90 איש מתוך 700. זה יוצר קהילה, אנשים אומרים שהם רוצים להיפגש כשהם יסיימו".

מבוגרים משתתפים בשיחת ועידה בזום שנוצרה כחלק מהקורס (צילום: Courtesy)
מבוגרים משתתפים בשיחת ועידה בזום שנוצרה כחלק מהקורס (צילום: Courtesy)

כדי לבחון את התלמידים, ארנוביץ וחבריו שלחו שתי הזמנות זום לאחר השיעור על אופן השימוש באפליקציה. מתוך 600 התלמידים הראשונים, 75 הצטרפו. "דיברנו וזה היה מדהים!", אומר ארנוביץ. "הפגישה השנייה הביאה 90 איש מתוך 700. זה יוצר קהילה"

רבים מהמשתתפים בקורס הם מירושלים, אבל החדשות על הקורס התפשטו, תלמידים הצטרפו מדימונה, רמת גן וחיפה. ההצטרפות לקורס קלה וידידותית דרך אתר האינטרנט של הקורס. "כל מה שצריך לעשות אחרי הכניסה לאתר הוא ללחוץ על הלינק שאתה מקבל ולצפות בוידיאו בויוטיוב", מסביר ארנוביץ.

ברגע שמשבר הקורונה יסתיים, השלושה מתכננים להפוך את הקורס לעסק. "בנקודה מסוימת נבין איך לעשות זאת, אבל נכון לעכשיו זה בחינם, משום שאנו מנסים לעזור במאבק בבדידות. אנשים במצב לא טוב ואנחנו מנסים לעזור".

כשהם נשאלים האם זה הקורס הראשון מסוגו בארץ, אמר ארנוביץ, "אתה אף פעם לא הראשון. אבל לא הרבה אנשים מכינים כאן חומרים ברשת למבוגרים".

למרות שכל השיעורים הם בעברית, ארנוביץ – שעלה מארצות הברית בגיל 5 ודובר אנגלית שפת אם – להוט להתחיל בהפקת גרסה באנגלית. במקביל, השלושה מחפשים רעיונות להקל על ההשתתפות הוירטואלית בסדר פסח.

הזרעים של עזרה לקשישים נשתלו לפני מספר שנים, כאשר ארנוביץ לימד את סבו וסבתו שעלו לישראל בגיל 85. "הבטחתי, בתור ילד, שאני אעזור לכל מה שהם יצטרכו אם הם יעברו לכאן", הוא נזכר. "הדבר הראשון שעשיתי כשהם עשו עלייה הוא לעזור להם עם הסמארטפון כדי שיוכלו לתרגם בקלות מעברית לאנגלית".

עוד 489 מילים

המאמץ להרכיב ממשלה בראשות נתניהו וגנץ מחייב שינויי חקיקה שחלקם עשויים להיפסל בבג"ץ ● גם הניסיון ללכת בנתיב שרבים ממצביעי גנץ מייחלים לו, של שליטה בכנסת לתקופת ביניים, כרוך באתגר חוקתי ● "אני לא יודעת אם אפשר לעשות תיקון לחוק היסוד, שאומר שבמדינת ישראל יהיו בעת ובעונה אחת שני ראשי ממשלה", אומרת פרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמכללה למינהל ● "זה שינוי משטרי ברמה כזאת שלא בטוח שאפשר לעשות את זה" ● פרשנות

עוד 1,813 מילים

כוננות סייבר מחר צפויה המתקפה המסורתית על ישראל

האינטרנט הישראלי בכוננות ספיגה לקראת התקפת הסייבר השנתית המכונה OPIsrael ● באופן מסורתי, התוקפים מעוניינים לפגוע באתרים ממשלתיים, בנקים ומוסדות חינוך ● בפועל, הם מזיקים בעיקר לעסקים קטנים ● צ׳קפוינט כבר הזהירה את לקוחותיה: "נוכח מגיפת הקורונה, ייתכן שהתוקפים ירחיבו את הפריצות שלהם"

עוד 1,046 מילים

מחנק אשראי בנק ישראל עשוי להדפיס כסף למימון פעולות הממשלה

הניסיון של בנק ישראל לכפות על בנקים להעניק הלוואות או להוריד ריביות בתנאי השוק הנוכחיים נראים כמו משימה בלתי אפשרית ● אם יקבע ריבית גג נמוכה, הבנקים עלולים לעצור לחלוטין את זרם ההלוואות ● ניסיון להורות לבנקים לתת הלוואות בניגוד לרצונם הוא צעד לא ראלי ● אבל אם המשבר יימשך והבנקים יסגרו את ברז האשראי, עשוי בנק ישראל להוציא מארסנל הכלים את נשק יום הדין ופשוט יזרים כסף שידפיס עבור מימון פעולות הממשלה ● פרשנות

עוד 811 מילים

נתניהו: ממחר ועד יום שישי תיאסר תנועה בינעירונית; בליל הסדר תיאסר יציאה מהבתים

אחרי התקדמות במשא ומתן, כחול לבן הודיעה על הפסקת המגעים הקואליציוניים כי, לדבריהם, בליכוד מבקשים לערוך שינויים בהבנות שהושגו בין הצדדים לגבי הוועדה לבחירת שופטים ● מנדלבליט נתניהו: תקנות חירום לא יכולות להמשיך להחליף חקיקה בכנסת ● הוועדה המסדרת אישרה את פיצול העבודה-מרצ ● כחול לבן והעבודה הודיעו על עריכת מגעים לאיחוד בין הסיעות

עוד 43 עדכונים

יו"ר כחול-לבן עדכן את הנשיא כי בכוונתו לבקש ארכה בעוד שבוע, כשיפוג המנדט שקיבל להרכבת ממשלה ● גנץ זקוק לזמן הזה כדי להעביר חוקים שיעגנו את ההסכמים מול הליכוד וכדי לפצח את המחלוקות שעדיין קיימות בין הצדדים ● גנץ יודע, שברגע שהמנדט יעבור לידי נתניהו, הסיכוי שהממשלה הזו תוקם ילך ויפחת ● פרשנות

עוד 777 מילים

"לא מושיטים לנו יד אלא סוגרים את היד בכל הכוח"

ההרשמה לקבלת מענק לעצמאים נפתחה ביום שישי, והרשת כבר מוצפת בתלונות של עצמאים שגילו שיקבלו רק פירורים, אם בכלל ● "תכל'ס, מה שהם אומרים לנו זה שאם אתם יותר 'עשירים' מקופאית בסופר לא מגיע לכם מענק", אומרת המעצבת אלכסנדרה נארדי ● מחר מתכננים העצמאים להפגין בשיירת מכוניות שתצא לכיוון קריית הממשלה בירושלים

עוד 1,168 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה