המשבר הכלכלי אל תבנו על יתרות המט"ח של בנק ישראל

לישראל יש רזרבות מטבע חוץ בשווי 130 מיליארד דולר, שנועדו לעת חירום ● והנה אנחנו בעיצומו של משבר כלכלי, ובמקום להשתמש בהון הזה כדי לסייע לעסקים ולאזרחים, האוצר דווקא לווה 5 מיליארד דולר נוספים - מיליארד מהסכום לתקופה בלתי נתפסת של 100 שנה ● ההסבר לכך הוא שרזרבת המט"ח היא לא בדיוק רזרבה ● לפחות לא כמו שהיו רוצים שנחשוב עליה ● פרשנות

דולר. אילוסטרציה (צילום: homeworks255/iStock)
homeworks255/iStock
דולר. אילוסטרציה

עם פרוץ משבר הקורונה חזרו ראשי המשק בהובלת ראש הממשלה שוב ושוב על הטענה שהכלכלה הישראלית איתנה, בין השאר, בזכות רזרבות המט"ח הגדולות שהיא מחזיקה, ומגיעות לשווי של כ-130 מיליארד דולר. גם במהלך קמפיין הבחירות התגאה נתניהו ברזרבות האלה, והזכיר אותן כעדות לחוזקה של ישראל.

והנה אנחנו בלב ליבו של משבר כלכלי, אולי הגדול ביותר שידעה ישראל בעשורים האחרונים. לציבור, מצידו, לא כל כך ברור מדוע האוצר לא משתמש בהר המט"ח האדיר הזה כדי לממן בעזרתו את עלויות המשבר. במקום זאת עוד מדברים באוצר על הגדלה חדה ומסוכנת בגירעון כדי לממן את אותו סיוע.

כשנתניהו התייחס לכך בראיון לחדשות 13 הוא התפתל ואמר ש"המדינה יכולה לכלות 130 מיליארד דולר של רזרבות, ונקווה שלא נגיע לשם".

יותר מכך, לא רק שממשלת ישראל לא משתמשת ברזרבות האלה, אלא שלאחרונה באוצר אף התגאו בגיוס של מט"ח נוסף בשווי 5 מיליארד דולר, במסגרת הנפקת אג"ח ממשלתי בשווקים בחו"ל. מתוכם, מיליארד דולר גויסו בריבית של 4.5%, שישראל התחייבה לשלם לתקופה בלתי נתפסת של 100 שנה.

אז מה קורה פה אם כך?

מייצבים את המערכת הפיננסית

פתרון התעלומה הזו נעוץ בעובדה שרזרבת המט"ח שישראל מחזיקה היא לא בדיוק אותה הרזרבה שהאדם הממוצע נוטה לחשוב שהיא, או שהמנהיגים שלנו רוצים שיחשוב עליה ככזו. הדבר הראשון שעולה לאזרח בראשו במקרה זה הוא הר של מט"ח, שיושב בחשבון של הממשלה ומחכה ליום פקודה או משבר. אז שר האוצר יוכל לשלוף את יתרות המט"ח, להוסיף את הכסף לתקציב ולממן בעזרתו את כל פעולות הממשלה הנדרשות. המציאות, מסתבר, קצת יותר מורכבת.

בבנק ישראל מסבירים כי לפי חוק בנק ישראל (סעיף 49 א') אם הממשלה מעוניינת להשתמש ברזרבות, עליה לרכוש אותן מבנק ישראל תמורת שקלים.

כלומר, הרזרבות נמצאות בחזקת בנק ישראל, אך הממשלה לא יכולה להשתמש בהן באופן חופשי, אלא רק לאחר שתמיר אותן משקלים שתאלץ להוציא מתקציבה. מדובר בהרבה מאוד שקלים, שספק אם זמינים לה בשיא המשבר.

במשבר הנוכחי משמשות הרזרבות את בנק ישראל בעיקר לצורך ייצוב המערכת הפיננסית. כך, למשל, הבנק המרכזי השתמש לאחרונה ביתרות המט"ח כדי לבצע עסקות החלף מול המערכת הבנקאית, וסייע לשוק ההחלף המקומי.

כמו כן, אם תתרחש מגמת פיחות חדה, ייתכן שבנק ישראל יחליט בתגובה למכור מט"ח כדי לייצב את שער השקל.

הנטייה הראשונית היא לחשוב על הרזרבות בצורת הר של מט"ח, שיושב בכספות ממשלת ישראל ומחכה לפקודה, לשלוף את יתרות המט"ח, להוסיף לתקציב ולממן את פעולות הממשלה. המציאות קצת יותר מורכבת

הרזרבות יכולות להועיל לגיוס ההון של הממשלה, לצורך הוזלת עלות ההלוואות שהיא לוקחת בשוק הפרטי, אבל גם זה רק בעקיפין. ככל שרמת יתרות המט"ח גבוהה יותר, כך המשקיעים מאמינים יותר ביציבות הכלכלה המקומית, ומקלים על המשק לגייס חוב לא יקר מדי, מהשווקים בחו"ל. צמצום יתרות המט"ח מאותת למשקיעים בדיוק את ההפך על מצבה של הכלכלה המקומית.

כל זה לא מסביר מדוע ממשלת ישראל לווה מט"ח מחו"ל ל-100 שנה, אם היא יכולה להמיר שקלים במט"ח, שנמצא ממש מתחת לאפה בחשבונות בנק ישראל?

התשובה לכך היא שממשלת ישראל פשוט לא צריכה בשלב זה מט"ח, אלא שקלים לצורך מימון פעולותיה לסיוע לעסקים, לאזרחים ולמערכות הבריאות המקומיים.
את מיליארדי הדולרים שגייסה בחו"ל היא מעבירה לבנק ישראל, ובתמורה מקבלת שקלים לצורך מימון תכניות הסיוע האסטרונומיות שלה לכלכלה.

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

באופן תאורטי ייתכן מצב אבסורדי, שבו בנק ישראל יסיים את המשבר עם יתרות מט"ח גדולות יותר מכפי שהיו לו בתחילת המשבר, ולאו דווקא מהסיבות הנכונות.

תאורטית ייתכן מצב אבסורדי, שבו בנק ישראל יסיים את המשבר הנוכחי עם יתרות מט"ח אפילו גדולות יותר מכפי שהיו לו בתחילת המשבר, ולאו דווקא מהסיבות הנכונות

העובדה הזו מעלה את השאלה אם לא הגיע הזמן לשנות את חוק בנק ישראל כך שלפחות בעיתות משבר חמורות תוכל המדינה להשתמש ברזרבות המט"ח של בנק ישראל בחינם מבלי שתצטרך להמיר את המט"ח לשקלים שאין לה – או הפוך.

על הדרך, מהלך זה יוכל לחסוך את הצורך בהגדלה האסטרונומית והמסוכנת של הגרעון, ולמנוע מצב שבו נכדנו, ניננו ובני ניננו יאלצו לשלם על הוצאות המשבר הזה גם בעוד 100 שנה מהיום.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
טימטום לרבות של הכותב שלא הבין את עיקרון הפעולה של בנק ישראל אל מול פעולות הממשלה. הממשלה מיצרת שקלים ללא בעיה הרי היא מדפיסה אותו לכן הממשלה לא צריכה לגייס כסף כדי לרכוש המטח אלא היא מ... המשך קריאה

טימטום לרבות של הכותב שלא הבין את עיקרון הפעולה של בנק ישראל אל מול פעולות הממשלה. הממשלה מיצרת שקלים ללא בעיה הרי היא מדפיסה אותו לכן הממשלה לא צריכה לגייס כסף כדי לרכוש המטח אלא היא מדפיסה שקלים כנגד אותם יתרות מטח. יתרות המטח שיכול למדינה מוחזקות בידי בנק ישראל ומדינת ישראל לא צריכה לרכוש את המטח מבנק ישראל. מאיפה הבאת לשטויות האלה מר כתב?

כלומר בגלל חוק נמנעת המדינה מליטול מטח מבנק ישראל ומגייסת מטח בחול כדי להפקידו בבנק ישראל ובתמורה מכונת הדפוס של בנק ישראל תספק למדינה שקלים ובאותה העת לשלם 4.5 אחוזי ריבית כדי לדאוג לר... המשך קריאה

כלומר בגלל חוק נמנעת המדינה מליטול מטח מבנק ישראל ומגייסת מטח בחול כדי להפקידו בבנק ישראל ובתמורה מכונת הדפוס של בנק ישראל תספק למדינה שקלים ובאותה העת לשלם 4.5 אחוזי ריבית כדי לדאוג לרווחתם של תושבי מדינות זרות. בחיי ואני חשבתי שהקולוניאלים הספרדים והאנגלים בזזו את האיטי עם חוק הסוכר שנחקק לכמה מאות שנים כתנאי להענקת עצמאות

כתבה מעניינת ומחכימה. המחשבה שנכדינו יאלצו לממן את חובות משבר הקורונה לא מלבבת וגורמת לחשוב איזה חובות של הדורות הקודמים אנחנו נאלצים לשלם היום.... (מלחמת לבנון הראשונה? המשבר הכלכלי של... המשך קריאה

כתבה מעניינת ומחכימה. המחשבה שנכדינו יאלצו לממן את חובות משבר הקורונה לא מלבבת וגורמת לחשוב איזה חובות של הדורות הקודמים אנחנו נאלצים לשלם היום…. (מלחמת לבנון הראשונה? המשבר הכלכלי של אמצע שנות ה- 80 ?)

עוד 601 מילים ו-4 תגובות
סגירה