בחודש האחרון, משטרת ישראל החלה לפעול כנגד מפיצי שמועות ומידע כזב ברשתות החברתיות. אלא שבאותו זמן ממש, ראש הממשלה בנימין נתניהו העלה לעמוד הפייסבוק שלו מידע מפוקפק ומטעה לכאורה.
ביום שני שעבר, נתניהו פרסם בעמוד הפייסבוק שלו גראף המעיד כי ישראל היא המדינה המובילה בעולם בכמות הבדיקות לגילוי וירוס הקורונה פר מיליון תושבים.
ממשיכים להוביל. ממשיכים להילחם למען הבריאות שלכם.
פורסם על ידי Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו ב- יום שני, 6 באפריל 2020
מה שנתניהו שכח לציין, הוא שהגראף מתייחס לנקודת זמן בודדת – אם הנתונים היו כוללים את סך כל הבדיקות שבוצעו בשבועות שקדמו לכך, ישראל הייתה נשרכת מאחורי אוסטרליה, נורווגיה ואיסלנד במספר הבדיקות פר מיליון תושבים.
כמה ימים קודם לכן, ב-31 במרץ, נתניהו פרסם נתון אחר, מרשים לא פחות, הפעם גם בעמוד הפייסבוק שלו וגם באתר הרשמי של משרד ראש הממשלה. "ישראל דורגה במקום הראשון במדד המדינות הבטוחות ביותר מפני התפשטות נגיף הקורונה", הצהיר נתניהו וכלל גראף המראה את ישראל במקום הראשון בדירוג המדינות שבהן האזרח יכול להרגיש הכי בטוח בתקופת המגפה.
פורסם על ידי Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו ב- יום שלישי, 31 במרץ 2020
הבעיה היחידה עם הגראף היא המקור שלו. הוא מגיע מאתר של גורם המכונה Deep Knowledge Group, שכמעט איש לא שמע עליו. למעשה, DKG היא קרן השקעות המבוססת בהונג קונג ובבעלות האוליגרך דימיטרי קמינסקי, שלו אינטרסים בענפי הפינטק, בלוקצ'יין ותעשיית הארכת החיים.
כתבה ממרץ 2016 בעיתון הכלכלי "קומרסנט" ברוסיה מגלה שקמינסקי הוא משקיע כבד, לצד ממשלת רוסיה, בתעשיית הארכת החיים המשגשגת שם – ומטרתה לעכב או להפוך את אפקט הזקנה.
קמינסקי גם החזיק בבעלותו בנק אינטראקטיבי, iBank, אבל מכר אותו ב-2016 כמה חודשים לפני שהרשיון של הבנק בוטל על ידי הבנק המרכזי של רוסיה מאחר שכשל "לעמוד בדרישות החקיקה והתקנות של הבנק המרכזי," כך על פי סוכנות הידיעות הרוסית.
בינתיים, ניתוח של אתרים המובילים אל DKG מעלה כי האתר פופולרי בקרב גורמים המעודדים השקעות במטבעות קריפטו, פורקס וכלים פיננסיים דומים – כגון forexfinancenews.com, blockchainbully.org ו- redliontrading.com.
כמה ממבקרי הפוסט של נתניהו תהו כיצד ישראל יכולה להיחשב המדינה הכי בטוחה בעולם כשכבר אובחנו בה מעל 5,000 מקרי קורונה נכון ל-31 במרץ – מספר גבוה יותר מזה של מדינות רבות באותה העת.
האתר של DKG לא מסביר את המתודולוגיה על פיה הגיעו למסקנה זו ורק מצוין שם כי "המידע נאסף ממקורות פומביים כגון ארגון הבריאות העולמי, אוניברסיטת ג'ון הופקינס, קינגס קולג' בלונדון, המרכז לבקרת מחלות בארה"ב" – כולל דיסקליימר כי האתר אינו מתחייב לדיוק הגראף שהוא עצמו מציג.
"הקבוצה לא ערבה בשום דרך לדיוק או לשלמות המידע", נכתב שם.
הפוסט של ראש הממשלה, עם הגראף, דווח כעובדה בכלי תקשורת רבים בישראל. נתניהו עצמו אף חזר על המנטרה כי ישראל היא "המדינה הכי בטוחה" בפריים-טיים לפחות פעמיים, בנאומיו בשידור חי, כשהציג את ההנחיות החדשות לסגר והגבלות התנועה – והקביעה הפכה לעובדה במאמר בעיתון ישראל היום, שנתניהו ציטט והפיץ בטוויטר הרשמי שלו.
"כמו במלחמת ההתשה, כשהלוחמים נמצאים בחזית, יושבים להם פרשנים באולפני תל אביב או הבירה ומשוחחים במידה ניכרת של ניתוק וחוסר הבנה על המצב, עסוקים בחיפוש אובססיבי אחר "מחדל" שלא היה – כל זה בזמן שישראל מדורגת כמדינה הבטוחה ביותר בעולם בימי הקורונה" https://t.co/lKBdDpgqP9
— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) April 11, 2020
לפי ניר גרינברג, פרופסור למערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון, רשת האינטרנט הופכת את כולנו לפגיעים לצריכה והפצה של חדשות כזב, כי אנחנו לא תמיד מסוגלים להעריך את מהימנות מקור המידע.
"זו בעיה רצינית בעיקר עכשיו, בזמן התפרצות מגפת הקורונה", הוא אומר לזמן ישראל בראיון טלפוני, "כשפעולה על סמך מידע שגוי עלולה להיות בעלת השלכות של חיים ומוות".
בעולם אידאלי, גרינברג אומר, כל צרכן חדשות היה בודק את העובדות של כל טענה שהוא קורא או רואה, אבל כמובן שאין מספיק זמן בעולם לעשות זאת. ולכן אנחנו מעדיפים להניח שאם המידע מגיע ממקור רשמי, אז הוא כמובן אמיתי.
"ברשתות חברתיות כמו פייסבוק ו-ווטסאפ, קשה לדעת מי עומד מאחורי מידע כזה או אחר. כל אדם יכול להקים אתר שנראה כמו אתר חדשות מהימן. בתוך שעות או ימים, מפתח ווב יכול להקים אתר שנראה רציני ומכובד לא פחות מהאתר של הניו יורק טיימס".
במחקר שגרינברג ומספר עמיתים פרסמו במגזין היוקרתי Science, תחת הכותרת "פייק ניוז בטוויטר במהלך בחירות 2016 לנשיאות ארצות הברית", הם הגדירו מקורות פייק ניוז כ"אלו שנחזים להיות גורם חדשותי אמיתי אך בפועל חסרים את הנורמות והתהליכים העריכתיים של המדיה להבטחת דיוק ואמינות המידע."
המחקר העלה כי בממוצע, 5% מכל החדשות הפוליטיות שמשתמשים צרכו בטוויטר במהלך הבחירות לנשיאות ב-2016 הגיעו ממקורות של חדשות כזב, וכי 6.7% מכל החדשות הפוליטיות ששותפו על ידי משתמשים בטוויטר הגיעו ממקורות של חדשות כזב.
גרינברג אף מצא ששייכות פוליטית שיחקה תפקיד בשיתוף ממקורות פייק ניוז. פחות מ-5% מהנסקרים במחקר אשר זוהו כמשוייכים לשמאל-מרכז שיתפו פייק ניוז, בעוד 11% מהימין ו-21% מהימין הקיצוני עשו זאת.
באשר לשאלה מה ניתן לעשות כדי לא לשתף פייק ניוז בטעות, במיוחד עכשיו, גרינברג מציע שצרכני חדשות ימשיכו לשאול את עצמם מהו המקור למידע. "אתם צריכים לשאול את עצמכם, האם זה מקור אמין? אם זה מקום שמעולם לא שמעתם עליו, אל תצאו מהנחה שהוא מדויק. תהיו ספקנים".
גרינברג אומר שרמז לכך שמקור אינו מהימן הוא לא פעם שפה דלה ושגיאות כתיב. "אם תבחנו את איכות הכתיבה, תשימו לב שלא פעם במידע כזב יש הרבה שגיאות בסיסיות".
המחקר של גרינברג אף מצא כי לרוב הפצת הפייק ניוז בוצעה על ידי קבוצה קטנה וקבועה של משתמשים, שהיו אחראים ל-80% מכלל דיווחי הפייק ניוז בטוויטר. "אם תסתכלי על 16,000 משתמשים – רק 16 מהם יהיו אחראים ל-80% מהפייק ניוז", הוא אומר.
לרוב הפצת הפייק ניוז בוצעה על ידי קבוצה קטנה וקבועה של משתמשים, שהיו אחראים ל-80% מכלל דיווחי הפייק ניוז בטוויטר. "אם תסתכלי על 16,000 משתמשים – רק 16 מהם יהיו אחראים ל-80% מהפייק ניוז"
העובדה הזו, הוא אומר, מצביעה על פתרון אפשרי לבעיית מידע הכזב, גם אם זהו פתרון שנוי במחלוקת: "אם חברת טוויטר הייתה מאטה או מגבילה את האפשרות של המשתמשים לפרסם מידע פוליטי מעבר לנניח 20 ציוצים ביום, כמות הפייק ניוז הייתה יורדת ב-50%".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם