ערוץ 14 אינו עיתונות, אלא אנטי-עיתונות. כך קובע המחקר "אנטי-עיתונות: ערוץ 14 כמקרה מבחן למודל חדש" שנכתב על ידי חוקרת התקשורת ד"ר איילה פנייבסקי, עורך אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית" שוקי טאוסיג וכתבת התקשורת חן אגרי, ופורסם בכתב העת האקדמי "מסגרות מדיה" ביולי השנה.

חשיבות המאמר היא בניסיון להשתמש בכלים מחקריים כמותיים כדי לבחון האם ערוץ 14 פועל כגוף עיתונאי מקצועי, או שהוא בגדר "אנטי-עיתונות" – תקשורת המתאפיינת בשימוש בחזות ובמעמד של כלי תקשורת עיתונאי, אך בפועל חורגת מתפקידים מרכזיים המיוחסים לעיתונות בחברה דמוקרטית.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

הממשלה תנסה להעביר השבוע, לפני פיזור הכנסת, את הצעת "חוק השידורים" של שר התקשורת שלמה קרעי, הכוללת רפורמה רחבה ברגולציה על שוק התקשורת. בממשלה מציגים את ההצעה ככזאת שתגביר את התחרות, תיטיב עם הצרכן ותכלול לראשונה רגולציה על כלי מדיה חדשים.

אבל כל אנשי המקצוע שעסקו בחוק: היועמ"שית, רשות ההסדרה, הייעוץ המשפטי של הכנסת, הדרג המקצועי במשרד האוצר, ועדת הכלכלה ומכוני מחקר, מצאו בו פגמים רבים שמאיימים על חופש העיתונות בישראל. 

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

רבים שואלים כיום "מי יכול להאמין לסרטון מזויף"? השאלה הופכת אקטואלית במיוחד לקראת בחירות 2026.

אבל זוהי השאלה הלא נכונה. השימוש בבינה המלאכותית ליצירת תעמולת כזב לא מיועד, בעיקרו, לשכנע את הגולשות והגולשים שזיוף ספציפי כזה או אחר הוא אמת. תפקידה הוא לשחוק את עצם היכולת  להבחין בין אמת לזיוף, ולמכור לכל מצביע מציאות רגשית המותאמת לו באופן אישי.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.