העיתונות המציאה את הפיקציה של בני גנץ

כשהעיתון של המדינה שולח זמר ובדרן לראיין את המועמד לראשות הממשלה ● כשאף עיתונאי לא שואל אותו שאלות קשות ● כשרבים מהפרשנים מתעלמים באופן שיטתי, במשך שלוש מערכות בחירות רצופות, מפגמים בולטים וסתירות מהותיות בהתנהלות של גנץ ● כש"רק לא ביבי" מספיק כדי שהעיתונות תתמוך בו ● אז מה הפלא שכולם התעוררו עתה למציאות החדשה בתדהמה? ● פרשנות

בני גנץ מדבר לתקשורת ב-1 באוגוסט 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
נועם רבקין פנטון/פלאש90
בני גנץ מדבר לתקשורת ב-1 באוגוסט 2019

הרבה מילים נשפכו על בני גנץ. על הבגידה בבוחרים, הנהיה אחר שיירי השלטון, הוויתור על עקרונות, הפירוק של כחול-לבן בעריסתה ועוד. אפשר כבר לסכם: גנץ הוא אכזבה נוראית.

אבל מה עם העיתונאים שרוממו אותו ונשאו אותו על כתפיים, פימפמו אותו כתקווה הלבנה של ישראל היפה והנקייה, והתעלמו באופן שיטתי מפגמים בולטים, פרכות מהותיות, ובעיקר מהעדר תשובות לשאלות מטרידות באישיותו, התנהלותו ומסריו?

הסימן הרע הראשון שהעיתונות מתכוונת להגיש לציבור את גנץ בתוך ג'קוזי מבעבע עם כוסית שמפניה בידו ולאפשר לו לחרופ את דרכו הארוכה והנפתלת אל השלטון נרשם בראיון הבכורה במוסף שבעה ימים של "ידיעות אחרונות". ראיון כזה נחשב מסורתית כיריית הזינוק לקריירה פוליטית חדשה או לאתחול מחדש של קריירה גוועת.

שער 7 ימים מה-8 בפברואר 2019, עם הראיון של שלמה ארצי וחנוך דאום עם בני גנץ
שער 7 ימים מה-8 בפברואר 2019, עם הראיון של שלמה ארצי וחנוך דאום עם בני גנץ

העיתון של המדינה (כינוי שכבר לא משקף את תפוצתו מזה כמה שנים טובות) בחר בצמד העיתונאים המוביל והקשוח שלמה ארצי וחנוך דאום לתפקיד המראיינים. למעשה, לא העיתון בחר – היחצנים החליטו עבורו. הכותרת הראשית מהפנטת ממש: "גנץ מדבר". כמו "מרתה מבשלת" או "איילת מטיילת". כל מילה מיותרת.

הנה כי כן זאת העיתונות בימינו: זמר קונצנזוס מראיין מועמד לראשות הממשלה, והכותרת מאבחנת (בדקדקנות של איזמל) שהמועמד, בניגוד למה שאולי חשבתם בחודשים ארוכים של שתיקה, אינו אילם. הראיון העיתונאי הזה, שנראה יותר כמו "הפקה" מאשר ראיון, לא היה רע או לקקני באופן מיוחד. הוא היה, ממש כמו גנץ, סתמי.

חזרתי לראיון ההוא בעקבות פוסט של יקיר אלקריב בפייסבוק. יקיר, עורך מנוסה ובעל מוניטין, אשר נשלח מטעם ב"7 ימים" לביתו של גנץ לסייע במשימה, פירט בגילוי לב נדיר כיצד נפגשו המראיינים בביתו של גנץ כדי להנדס ראיון.

"גנץ התגלה כבחור חביב מאוד", כותב אלקריב. "אפילו עשה לכולם קפה. הבית – מרווח אבל צנוע. מצב הרוח היה מרומם, בעיקר בזכות חנוך דאום שיודע לשבור את הקרח והצחיק את כולם. ואז התחיל הריאיון….מה אתה חושב על הסכמי אוסלו? מה אתה חושב על אבו מאזן? מה התפיסה הכלכלית-חברתית שלך? איפה אתה עומד מבחינה מדינית? וכו'.

"הרושם המצטבר מתשובותיו של גנץ בראיון היה שהבחור באמת היה מעדיף לישון צהריים במקום כל הרעש הזה: הוא היה מנומנם, כל התשובות שלו היו משעממות ברמות של 'נחיה ונראה', 'חבר'ה, לא צריך להחליט עכשיו' או סתם שתיקות מביכות והמהומים ארוכים".

מה עושה עיתון במקרה כזה? יש כמה אפשרויות. אפשר לגנוז את הראיון ולדרוש מפגש נוסף, נשכני יותר. להבהיר שיתפרסם רק כשגנץ יסכים לעשות מעט יותר מאמץ לענות על שאלות.

"הרושם המצטבר מתשובותיו של גנץ בראיון היה שהבחור באמת היה מעדיף לישון צהריים במקום כל הרעש הזה: הוא היה מנומנם, כל התשובות שלו היו משעממות ברמות של 'נחיה ונראה', 'חבר'ה, לא צריך להחליט עכשיו' או סתם שתיקות מביכות והמהומים ארוכים"

אפשר גם לבטא בכתבה בדיוק את התחושה שאלקריב מבטא: שיש פה עסק עם מועמד שאין לו מושג מה הוא רוצה ואין לו רעיון אחד מקורי להביא אל השולחן. כותרת אפשרית לראיון כזה תהיה "נחיה ונראה". או אפילו "ככה סתם".

אפשר גם לשנות את הרכב המראיינים. להביא עיתונאים בקיאים במטרייה שיעמתו את גנץ עם עובדות ותרחישים, ויכניסו את תשובותיו המנומנות במלואן, כולל התהייה "למה לעזאזל אנחנו צריכים להצביע עבורך, אם אין לך מושג מה לעשות".

כמובן, ידיעות אחרונות החליט לזרום עם הקיים. כותרת הגג הייתה "הראיון המדובר של בני גנץ עם שלמה ארצי וחנוך דאום". עוד לא פורסם, אבל כבר "מדובר". כמו התנ"ך או הברית החדשה, כוחו של הטקסט העיתונאי בסמליותו.

ההפנייה לראיון עם בני גנץ על שער ידיעות אחרונות, ב-8 בפברואר 2019
ההפנייה לראיון עם בני גנץ על שער ידיעות אחרונות, ב-8 בפברואר 2019

ומה הכותרות מהראיון, תכלס? על פי השער, מיש-מש חסר משמעות: בצוק איתן "לא עשינו שום דבר בגלל בנט", במשא ומתן "לא אלך לצעד חד-צדדי" ועם נתניהו, כמובן, "לא אשב". וגם משהו על אלאור אזריה, מירי רגב וחוק הלאום – אבל כנראה לא מספיק מעניין כדי לצטט.

 גירסה מרוככת של מנהל תקין

מרגע שהוברר שלגנץ אין את הכריזמה של ביל קלינטון, האנרגיה של ברק אובמה, האותנטיות של יצחק רבין או הדוביות החמימה של אריאל שרון – דבקה העיתונות בעקשנות מרשימה ביתרון היחיד שגנץ מביא לשולחן: הוא יחליף את נתניהו ויביא לשולחן פוליטיקה נקייה המתחשבת בממלכה ולא במלוכה.

גנץ עצמו דיבר מעט מאד על אלטרנטיבה, ומבחירות לבחירות הלך וזנח את האפשרות להציג עקרונות או אידיאולוגיה חליפית. עיתונאים בדרך כלל לא דרשו ממנו תשובות מהותיות, וכאשר כבר דרשו, עשו זאת באופן גמלוני, ונתקלו במקהלת מעודדות שביקשה להניח לו.

בני גנץ מדבר לתקשורת בפתח ביתו בראש העין ביום הבחירות, ב-2 במרץ 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
בני גנץ מדבר לתקשורת בפתח ביתו בראש העין ביום הבחירות, ב-2 במרץ 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

מי שהעז לבקר את גנץ הואשם כמעט אוטומטית ב"סיוע לביבי", וברוח הוואטאבאוטיזם, כל טענה נגד המנהיג החדש נענתה ב"איך אתה יכול להשוות ל… (כתבי אישום, פייק ניוז, שרה נתניהו וכו')".

מול הגזענות של נתניהו הציג גנץ גירסה אחידה של גזענות תוצרת-עצמית: לא נשב עם חברי הכנסת הערביים, ולא נסתמך עליהם. מול השחיתות השלטונית הציג גירסה מאד מרוככת של מנהל תקין. בבחירות השניות והשלישיות כבר חדלו העיתונאים כמעט לחלוטין לשאול אותו על החברה הישראלית ועל תהליך השלום, והוא מצידו הסתפק ב"צריך להתקדם" בלתי מחייב.

בבחירות השניות והשלישיות כבר חדלו העיתונאים כמעט לחלוטין לשאול אותו על החברה הישראלית ועל תהליך השלום, והוא מצידו הסתפק ב"צריך להתקדם" בלתי מחייב

היו כמובן סימנים נוספים שכחול-לבן לא מציגה אלטרנטיבה שלטונית בתחום ניקיון הכפיים, השקיפות והמנהל התקין. חוץ מבוגי יעלון, כל אחד מהארבעה סוחב עגלת הון-שלטון קטנה או בינונית משל עצמו:

  • יאיר לפיד ביחסיו הארוכים והמורכבים עם הנאשם ארנון מוזס, החולק כתב אישום עם נתניהו בתיק 2000;
  • גבי אשכנזי עם פרשת הרפז הנפתלת המציגה התנהלות מאפיוזית של בכירי הצבא ומקורביהם, וקשריו עם טייקוני הגז;
  • וגנץ עם תמימותו התמוהה מול החלטות ההנהלה ב"מימד החמישי" ובקשריו העבותים עם אלפרד אקירוב ורמי אונגר, שני הטייקונים שמימנו את ראש הממשלה המורשע אהוד אולמרט ואת עדת המדינה במשפטו שולה זקן. השניים הפכו למממנים הראשיים של תאגיד כחול-לבן.

"לגנץ לא הייתה בעיה לגייס תוך כמה ימים מיליוני שקלים במימון המונים, למימון הקמפיין שלו", כתב גיא רולניק ב"דה מרקר" עוד בפברואר 2019. "אבל הנושא כנראה לא עלה על דעתו וגם לא על דעת כל היחצ"נים והיועצים שמקיפים אותו. הם ייעצו לו לגמור במכה אחת את רוב המימון בשני צ'קים – אחד מטייקון הנדל"ן אלפרד אקירוב והשני מסמדר אונגר, אחותו של יבואן הרכב רמי אונגר".

עשרות ראיונות נתן גנץ אחרי שהחליט "להתחיל לדבר" ולא זכור אחד שבו נשאל על קשריו העבותים למיליארדרים. מבחינת מרבית העיתונאים, היה חשוב יותר לנג'ס לגנץ בשאלה האקוטית "האם יקים ממשלה בתמיכת המשותפת", שאלה שכפי שהתברר בהמשך, גנץ לא התכוון ממילא לענות עליה בכנות.

בני גנץ במסיבת עיתונאים הראשונה שערך, ליד קיבוץ נחל עוז בעוטף עזה, ב-15 במרץ 2019 (צילום: פלאש90)
בני גנץ במסיבת עיתונאים הראשונה שערך, ליד קיבוץ נחל עוז בעוטף עזה, ב-15 במרץ 2019 (צילום: פלאש90)

ומה באשר להתנהלות צנועה ודוגמה אישית? מרבית העיתונות הניחה שגם כאן גנץ יהווה אלטרנטיבה לקרתנות והבזבזנות הביזנטינית של משפחת נתניהו. אולי משום כך מעולם לא נשאל האם (למשל) יבטל או יצמצם את פרויקט מטוס ראש הממשלה היוקרתי, האם יגביל או יפקח על הוצאות מעון ראש הממשלה, האם יפעל להתנהלות מעט פחות היסטרית בתחום האבטחה של ראשי המדינה, האם יחתור לממשלה צנועה וקומפקטית, וכן הלאה.

גנץ עולם לא נשאל האם יצמצם את פרויקט מטוס רה"מ היוקרתי, האם יגביל את הוצאות המעון, האם יפעל להתנהלות פחות היסטרית בתחום האבטחה של ראשי המדינה, האם יחתור לממשלה צנועה וקומפקטית, וכן הלאה

עכשיו מתברר שלא צנוע ולא נעליים. על פי פרסום של מיכאל שמש מ"כאן 11", מי שדרש במסגרת המו"מ כי לממלא מקום ראש הממשלה יינתן מעון זהה באופיו לזה של ראש הממשלה הוא דווקא גנץ. לא נתניהו, ואפילו לא שרה. עוד לא נכנס לממשלה, וכבר דואג לסמלי סטטוס מיותרים.

להמיר את המיית הלב

לעיתונאים מותר גם לקוות. המיית-לב אינה מוגדרת כעברה אתית. אבל עיתונות הרואה בתפקידה שליחות מחויבת להסיט את משאלות הלב הצידה ולהתבונן נכוחה בעובדות.

לאורך שלוש מערכות בחירות, גנץ לא הפגין עקומת למידה כמעט בשום תחום. הוא לא למד להתראיין, הוא לא הציג תוכניות, הוא לא גילה אומץ לב, ובקושי התאמץ. הוא לא התיימר לרדת מהקרוסלה המייאשת שבה מתנהלת החברה הישראלית כבר שנים, ובוודאי שלא הציע שום "ניו דיל".

עבור עיתונאים רבים המסר "רק לא ביבי" הספיק. הם לא ביקשו תשובות לשאלות מטרידות, ואם כבר, העדיפו להתעסק בתפל. אם לגנץ היה ראיון שבו לא גמגם או ליהג ללא מטרה מיד הוכתר כ"ראש הממשלה הבא". בכך שירתו חלקים מהעיתונות את הנרטיב של נתניהו. במקום לדרוש מגנץ אותנטיות מוחלטת, הם תבעו ממנו לקרוא באופן יותר רהוט מהטלפרומפטר.

עבור עיתונאים רבים המסר "רק לא ביבי" הספיק. הם לא ביקשו תשובות לשאלות מטרידות, ואם כבר, העדיפו להתעסק בתפל. אם לגנץ היה ראיון שבו לא גמגם או ליהג ללא מטרה מיד הוכתר כ"ראש הממשלה הבא"

ביום שאחרי, התעוררה העיתונות למציאות החדשה בתדהמה: התנאי היחיד שסיפק אותם במערכת היחסים עם בחיר ליבם, ההליכה בנפרד מנתניהו, נעלם כלא היה. את מקומו תפסה התנהלות פוליטית שלומיאלית ורופסת ואפס ערכים. ועכשיו, מן הסתם, יתחילו התחקירים, הביקורת והשאלות הקשות על גנץ, אשכנזי ואנשיהם.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,287 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 6 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין"

ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית" ● השר פרץ: "חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראל כדי לאפשר החזרת כ-50% מהמובטלים לעבודה ● הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בתל אביב נגד סיפוח שטחי יו"ש

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 9 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה