כשבוע אחרי פתיחת בית הספר ביישוב צוחר שבעוטף עזה, נפלו אתמול טילים במקום והתושבים נדרשו למהר אל החללים המוגנים. אלא שבבית הספר – בו לומדים מאות תלמידים  – ובסביבתו הקרובה לא נשמעה אזעקה, והתלמידים תפסו מחסה רק אחרי שלמדו על הנפילה מאפליקציית חמ"ל.

לפני שבוע פורסם בזמן ישראל כי נציגי הנהגת ההורים של מועצה אזורית אשכול התרעמו בעקבות ההחלטה להחזיר את התלמידים ללימודים בבית הספר בצוחר, מרחק קילומטרים ספורים מהרצועה, וללא מוגנות מספקת לטענתם.

על פי הנהגת ההורים, בית הספר – שהוקם בחופזה – אינו עומד בדרישות המוגנות של משרד החינוך, אינו כולל ממ"דים ומיגוניות גדולים מספיק לעמוד בתקן הנדרש, החלונות אינם נסגרים כיאות, ועוד.

שלט הכניסה ליישוב צוחר (צילום: ניר ודל, ויקיפדיה)

במועצה טענו כי הלימודים בבית הספר קיבלו את האישורים הנדרשים מפיקוד העורף ודחו את הטענות על העדר מוכנות. אתמול, כאמור, כבר נפלו טילים באזור והחשש של ההורים התגשם.

במועצה טענו כי הלימודים בבית הספר קיבלו את האישורים הנדרשים מפיקוד העורף ודחו את הטענות על העדר מוכנות. אתמול, כאמור, כבר נפלו טילים באזור וחשש ההורים התגשם

בעקבות האירוע פנתה הנהגת ההורים למועצה, ואיימה בהשבתה מיידית של בית הספר. מהמועצה נמסר כי הייתה תקלה במערכת האזעקה וכי צופר נייד יוזמן עד אשר התקלה תטופל.

גורם במועצה אמר לזמן ישראל כי התקלה שקרתה תטופל בהקדם. הורים לילדים הלומדים בבית הספר ממשיכים להביע תרעומת על אופן המוכנות והמיגון של בית הספר.

המדינה תבעה את מגיש ערוץ 14 שמעון ריקלין, על "גריפת ממון לכיסו על חשבון קופת הציבור", כך פורסם היום (רביעי) בהתאם לתביעה שהוגשה נגדו. זאת מאחר שהקים חנות "זול סטוק" על קרקע בשטחי יהודה ושומרון שהותרה להקצאת המקרקעין בפטור ממכרז פומבי, למטרת הקמת מפעל "תעשייתי" למוצרי יודאיקה ותשמישי קדושה. כך פורסם הבוקר ב"כאן".

הסיפור נחשף לראשונה בכתבה ב"זמן ישראל" לפני שנתיים. על פי החשד ריקלין פנה ב- 2006 למנהל האזרחי וביקש להקצות עבורו קרקע לצרכי תעשיה באזור שער בנימין והצהיר כי בכוונתו להקים במקום "מפעל ליודאיקה". אולם לאחר שקיבל את הקרקע הסב אותה לאולם אירועים בשם "באר מרים", בניגוד לייעודה המקורי.

מעבר להפרת ההסכם עם המנהל, המשמעות של שינוי הייעוד היא שריקלין צריך לשלם קנס עבור "תשלום חורג" על כל שנות ההפרה בסכומים שיכולים להגיע לרבבות שקלים. לאחר שסירב לשלם, הכין מתאם פעולות הממשלה בשטחים תביעה אזרחית כנגדו.

הפרשה התגלגלה ב- 2020 לפתחו של משרד המשפטים אשר הכין תביעה אזרחית בדרישה להפסקת השימוש החורג ולהשבת הכספים שנים אחרונים בשם הממונה על הרכוש הממשלתי, הגוף האחראי על הסדרי הקרקע בשטחי איו"ש. מסיבה שאינה ברורה המתין משרד המשפטים יותר משלוש שנים עד להגשת התביעה.