אבנר הופשטיין
הזמן של
אבנר הופשטיין

כתב תחקירים, זמן ישראל

חוות מזור, אפריל 2019 (צילום: זמן ישראל)
זמן ישראל
בעקבות תחקיר זמן ישראל:

המאבק למען הקופים מתחדש

תחקיר זמן ישראל שהתפרסם בשבוע שעבר חשף כי מאות קופים עדיין מוחזקים בתנאים קשים בשטח חוות מזור ומתים בקצב מדאיג ● ח"כ מיקי חיימוביץ': "אני קוראת למשרד להגנת הסביבה לקחת אחריות ולמצוא פתרון קבע שימנע את הסבל" ● בני שלזינגר, ממקימי "תנו לחיות לחיות": "בימים הקרובים נודיע רשמית על חידוש המאבק"

חמש שנים אחרי ההכרזה על סיום "מאבק הקופים" למען הקופים בחוות מזור, המאבק מתחדש – בעקבות תחקיר "זמן ישראל".

התחקיר חשף את מצבם הקשה וחסר התקווה של יותר מאלף הקופים המוחזקים בשטח חוות מזור. זאת, בניגוד להבטחות לסגור את החווה ולהעניק לקופים תנאי מחיה ראויים. 

זמן קצר לאחר פרסום התחקיר, הפעיל הוותיק בני שלזינגר, ממקימי "תנו לחיות לחיות", הודיע לפעילים: "בימים הקרובים נודיע רשמית על חידוש המאבק למען הקופים המסכנים".

שלזינגר הוסיף: "המון פעילים פנו אלי אחרי פרסום הכתבה, מזועזעים מהמידע, אחרי שהאמינו שכל הקופים חולצו. פעילי השטח נערכים לחידוש המאבק לשחרור הקופים מחוות מזור. זה אירוני, אבל אנחנו ב-2019 ותחושת הפעילים היא שתכלס שום דבר לא השתנה, ומצבם של הקופים שם רק החמיר".

חוות מזור, אפריל 2019 (צילום: זמן ישראל)
חוות מזור, אפריל 2019 (צילום: זמן ישראל)

בתחקיר פורסם, בין היתר, כי דוחות של רשות הטבע והגנים מעידים שהקופים מוחזקים בכלובים צפופים, נפצעים ממריבות טריטוריה, ומתים בקצב מדאיג ולא-טבעי כתוצאה מתנאי אחזקה לא-סבירים במשך שנים.

עוד נחשף כי אף גורם רשמי – ובכלל זה מנהלי החווה ונציגי המשרד להגנת הסביבה – לא לוקח אחריות על גורל הקופים, וכי בניגוד להבטחות של המעורבים בנושא, אין כל תוכנית ממשית להעבירם למשכן קבע ההולם את צורכיהם.

בתגובה לפרסום, חברת הכנסת הטרייה מיקי חיימוביץ' (כחול-לבן), דורשת פעולה דחופה של הממשלה. "הצטערתי לשמוע על מצב הקופים בחווה", אומרת חיימוביץ'. "מהכתבה עולה כי לצד ההצלחה הגדולה בחיסול פרקטיקת גידול הקופים לניסויים, נעשו לא מעט טעויות שמנעו חיים של שלווה ונוחות מהקופים שניצלו.

"לנוכח תמונת מצב העגומה הזאת, אני קוראת למשרד להגנת הסביבה לקחת אחריות ולמצוא פתרון קבע שימנע את הסבל ויתקן את המצב".

ח"כ מיקי חיימוביץ' (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
ח"כ מיקי חיימוביץ' (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

במקביל, חן אברבנאל, מוותיקות מאבק הקופים, פנתה לשר להגנת הסביבה זאב אלקין בדרישה להתערב בנושא לפני שיהיה מאוחר מדי.

"את המחיר על שלל מחדלי החברה שכשלה כישלון חרוץ בטיפול בסוגיה הרגישה של הקופים משלמים הקופים עצמם, הנמקים בסבלם בכלובים בתת תנאים, חלקם קיפחו חייהם בייסורים", כתבה אברבנאל לשר. 

בחוות מזור עצמה ניסו במהלך הימים האחרונים לתקן מעט את הרושם שהותירה הכתבה ופירסמו פוסט בפייסבוק המתאר כיצד מתחשבים בקופים בגל החום: "בשל החום המעיק התקנו ברזיות נוספות אצל קופי מזור", הצהיר עמוס רון, ממקימי החברה "שמורת הקופים", האחראית כיום על הקופים שנותרו בחווה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 330 מילים. מחכים לתגובתך.
מיגונית בעוטף עזה (צילום: Nati Shohat/Flash90)
Nati Shohat/Flash90

קק"ל מציגה: אי-סדרים ואיחורים ב"מבצע מיגונית"

2.4 מיליון שקלים הושקעו ללא מכרז, פיקוד העורף לא היה בתמונה, וחלוקת המיגוניות המובטחות לתושבי הצפון התעכבה בשנה ● כך עשתה קק"ל את כל הטעויות האפשרויות ביוזמה למיגון רמת הגולן

במאי 2018 הודיע נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על פרישה אמריקאית מהסכם הגרעין עם איראן. האירוע הבינלאומי הזה הכניס את ישראל לכוננות מחודשת, גרם לפתיחה זמנית של המקלטים הציבוריים ברמת הגולן, ולדעת פרשנים ביטחוניים יכול היה להביא לפעולת נקם של כוחות פרו-איראניים בסוריה.

גם יו"ר קק"ל, דני עטר, לא נשאר אדיש להסלמה המסתמנת באזור:

הוא החליט לעשות מעשה ציוני הולם ולרכוש עשרות מיגוניות לטובת התושבים ברמת הגולן ובעיר קצרין.

דונלד טראמפ מבטל את הסכם הגרעין עם איראן, מאי 2018 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
דונלד טראמפ מבטל את הסכם הגרעין עם איראן, מאי 2018 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

המיגונית, מעין חדר ביטחון קטן וזול יותר מהממ"ד הממוצע, יכולה לתת מענה מיידי להתקפות של רקטות ופצמ"רים. המיגוניות הוכיחו את עצמן בעיקר כמרחבים מוגנים בשטחים ציבוריים, כגון גני משחקים ותחנות אוטובוס, או בשטחים חקלאיים, וב-2014 סופקו כ-160 מהן ליישובי עוטף עזה.

ומי ישלם את החשבון? כדי לממן את היוזמה, פנתה קק״ל ללב היהודי החם ויצאה במבצע התרמה באירופה ואמריקה הצפונית.

1. המיגונית הראשונה הגיעה, אבל מה עם השאר?

על פניו, יוזמת הבזק של עטר למיגון הגולן יצאה לפועל ללא שהות: כבר למחרת ההכרזה של טראמפ הודיעה קק"ל לתקשורת על הכוונה לרכוש 70 מיגוניות, ובהודעה רשמית מסרה כי המיגוניות יגיעו כבר "מחר".

ההודעה הזאת לוותה בסרטון שפורסם באתרי החדשות שבו נראית המיגונית הראשונה, כשהיא מורדת אחר כבוד מהמשאית ומונחת על אדמת הקודש במרום גולן. בקק"ל הבטיחו אז שמיגוניות נוספות יבואו אחריה "באופן מיידי".

עטר גם לא פספס את ההזדמנות להזכיר את תרומתו לחיזוק הצפון בעתות חירום. "מחויבות קק"ל לפריפריה בכלל, ולאזורים כמו רמת הגולן בפרט, אינה מתבטאת רק בתרומה היומיומית לפיתוח האזורים הללו, אלא גם במצבי חירום או כוננות שבהם נדרשת היערכות מיוחדת שקק״ל יכולה לסייע בהם״, הטעים.

מסע יחסי הציבור הזריז של קק״ל הניב את התוצאות הרצויות, ובתוך שבועות ספורים הצליחה החטיבה לגיוס משאבים, שהיא זרוע ההתרמה של קק"ל בחו"ל, לגייס התחייבויות כספיות למימון מיגון הצפון בהיקף של אלפי דולרים.

תורמים מצרפת התחייבו לרכוש שבע מיגוניות, תורמים משוויץ התחייבו לרכוש שש, ותורמים מאיטליה ומנורווגיה העבירו אלפי דולרים לטובת המטרה הנעלה.

2. כיצד אושר פרויקט בשווי 2.4 מיליון ללא מכרז?

אבל במקביל לבקשת התרומות היה צורך להחליט לאן הכסף יעבור, מי החברה שתיהנה ממנו, ומהם הקריטריונים לפיהם יפעל הפרויקט.

החלטות מסוג זה מתקבלות בוועדת המכרזים העליונה של קק"ל, והיא אכן התכנסה ואישרה את התכנית ב-8 במאי 2018, בדיוק ביום של הצהרת טראמפ – ועוד לפני שהגיעו התרומות לארגון.

הוועדה לא הסתפקה באישור הפרויקט, והחליטה בנוסף כי בנסיבות שנוצרו אין בכלל צורך לצאת במכרז לרכישה מיידית של 67 מיגוניות שעלותן מוערכת ב-30 אלף שקל כל אחת, ועוד 3 מיגוניות שעלותן הכוללת מגיעה לכ-400 אלף שקל.

קק"ל אמנם מוגדרת "חברה לתועלת הציבור", ולכן אינה כפופה לחוק חובת המכרזים הציבוריים, אבל הפטור הפנימי ממכרז בקק"ל מוגבל ל-400 אלף שקל.

עבור המיגוניות, ועדת המכרזים פטרה ממכרז עסקה לרכישת 70 מיגוניות שהיקפה 2.4 מיליון שקל – סכום הגבוה פי-שישה מהפטור המותר בקק"ל.

היועצים המשפטיים, מצדם, נימקו את בקשת הפטור ממכרז בפני הוועדה, בטענה שמדובר בצעד חירום, בעל חשיבות ביטחונית ראשונה במעלה.

ועדת המכרזים פטרה ממכרז עסקה לרכישת 70 מיגוניות שהיקפה 2.4 מיליון שקל – סכום הגבוה פי-שישה מהפטור המותר בקק"ל

בהחלטה שקיבלה הוועדה נכתב: "בעקבות הכרזתו של טראמפ, נמסרו הודעות איום מצד האיראנים. כל זה יצר מצב של כוננות בצה"ל ופיקוד העורף הורה על היערכות מיוחדת באזורים אלו, ועל פתיחת מקלטים. לאור הבעת הדאגה העמוקה מצד הרשויות הללו בדבר המחסור במיגוניות, החליטה קק"ל לסייע לרשויות לצורך רכישה והצבת מיגוניות תוך פיקוח ובקרה צמודים של קק"ל".

בנוסף, אושר הפטור ממכרז דווקא מול מזמיני השירות, כלומר המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין, ולא מול ספקי השירותים, כפי שנהוג. משפטנים שפנינו אליהם הגדירו את המהלך הזה "מוזר וחריג", ותהו על סמך איזה כלל פוטרת רשות ציבורית אחת את הרשות הציבורית השנייה ממכרז.

3. מצב החירום נגמר – אבל המכרז לא הוחזר

בחודשים שחלפו מאז פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין והודעות האיום מצד האיראנים, שככו רוחות המלחמה והמצב בגבול הצפון אינו מוגדר יותר כ"חירום".

דני עטר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
דני עטר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

עם זאת, השינוי לא הביא לעדכון החלטת קק"ל לפטור ממכרז עסקה בהיקף כה גדול. "ברור שאם מצב החירום נעלם ועוד לא בוצעה הזמנה או נוצרה התקשרות מחייבת, אין להמשיך את ההליך בפטור במכרז", אמר לנו גורם משפטי.

החברה שהייתה אמורה לעמוד בהליך מכרזי מול קק"ל או מול הרשויות היא חברת "אקרשטיין", שייצרה את המיגוניות. אלא שמכרז אין, בשוק יצרני המיגוניות לא מכירים מכרז שכזה, וגם ב"יפעת מכרזים" מאשרים כי לא נמצא מכרז לייצור מיגוניות מהשנתיים האחרונות.

4. המיגוניות הגיעו רק אחרי פניית זמן ישראל

ומה עם תושבי הצפון שאמורים היו ליהנות מתרומת העם היהודי ולקבל את המיגוניות מקק"ל לפני חודשים רבים? הם המתינו עד 30 באפריל כדי לקבל את המיגוניות, כמעט שנה אחרי ה"איום המיידי".

"אנחנו לא מכירים את יוזמת המיגוניות של קק"ל, ולא נועצו בנו. אנחנו לא במעגל", נמסר לנו בתגובה רשמית מטעם פיקוד העורף

רק במאי האחרון, שנה תמימה אחרי הפטור החפוז ממכרז, הסתיימה פריסתן של המיגוניות באזור הצפון, בין השאר, בעקבות פנייה של זמן ישראל לגורמים האחראיים בקק"ל.

מיגונית מוצבת בעוטף עזה, 2014 (צילום: אדי ישראל פלאש 90)
מיגונית מוצבת בעוטף עזה, 2014 (צילום: אדי ישראל פלאש 90)

מדוע זה לקח כל כך הרבה זמן, ומי אחראי לאופן שבו בוצעה התכנית?

גורמים בקק"ל מציינים כי התכנית למיגון הצפון נעצרה למשך כל כך הרבה חודשים עקב התנגדות פיקוד העורף לפעולות החד-צדדיות שקק"ל ביצעה, ללא כל התחשבות בגופי הביטחון."אנחנו לא מכירים את היוזמה הזאת ולא נועצו בנו. אנחנו לא במעגל", נמסר לנו בתגובה רשמית מטעם פיקוד העורף.

כאשר הצגנו לחברת "אקרשטיין" שאלות נוספות הנוגעות למכרז, אנשי אקרשטיין הפנו אותנו למועצה אזורית גולן לקבלת מידע. גם האדם הממונה על הנושא בקק"ל, ירון אוחיון, הפנה אותנו למועצה האזורית גולן לקבלת פרטים נוספים.

אבל מהמועצה האזורית גולן החזירו אותנו לברר את הנושא מול קק"ל, ולבסוף הצלחנו לקבל מקק"ל תגובה רשמית, לפיה "מדובר בחלקי מידע שגויים ולא נכונים. בעקבות ההסלמה בגבול הצפון במאי 2018, נרתמה קק"ל לסייע ברכישת מיגוניות. ההתקשרות נעשתה מול מועצה אזורית גולן ומועצה מקומית קצרין לפי כל הנהלים, והן קיבלו האחראיות לניהול וביצוע".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לכולם:על פניו שווה חקירה משטרתית. ללא קשר לכתוב לעיל , תחום הבנייה היינו הרווחי ביותר לגוזרי קופונים. מהאי היווני (היסטוריה ישראלית) דרך רעידת האדמה בתורכיה, (הבנייה שם הייתה בתקן של סר... המשך קריאה
לכולם:על פניו שווה חקירה משטרתית. ללא קשר לכתוב לעיל , תחום הבנייה היינו הרווחי ביותר לגוזרי קופונים. מהאי היווני (היסטוריה ישראלית) דרך רעידת האדמה בתורכיה, (הבנייה שם הייתה בתקן של סרטי אסונות) ועד הכור היפני בפוקושימה (פורסם בזמנו שהיקוזה) השתתפה בבנייתו. עמירם
עוד 872 מילים ו-1 תגובות. מחכים לתגובתך.
  • זרעית והסביבה, 2019 (צילום: דפנה טלמון)
    דפנה טלמון
  • זרעית והסביבה, 2019 (צילום: דפנה טלמון)
    דפנה טלמון
  • זרעית והסביבה, 2019 (צילום: דפנה טלמון)
    דפנה טלמון
  • זרעית והסביבה, 2019 (צילום: דפנה טלמון)
    דפנה טלמון
  • זרעית והסביבה, 2019 (צילום: דפנה טלמון)
    דפנה טלמון
  • זרעית והסביבה, 2019 (צילום: דפנה טלמון)
    דפנה טלמון
  • זרעית והסביבה, 2019 (צילום: דפנה טלמון)
    דפנה טלמון
  • זרעית והסביבה, 2019 (צילום: דפנה טלמון)
    דפנה טלמון
  • זרעית, איזור דמדומים (צילום: דפנה טלמון)
    דפנה טלמון
כך הפקירה המדינה את ישובי גבול לבנון

סלאח, גבול לפניך זרעו, שתלו, נטעו - ונטשו

המדינה עודדה אותם להתיישב ולעבוד את האדמה ״לביצור גבול הצפון״ ● כשהגבול הפך לשקט, המדינה שכחה מהם ● אין שם מרפאה, גם לא רופא תורן, לוקח לאמבולנס חצי שעה להגיע, והפעם האחרונה שפעלה שם מכולת הייתה לפני 35 שנה ● תושבי זרעית, נטועה ושתולה מאשימים: אנחנו כאן מטעמים ציוניים - ואף אחד לא סופר אותנו

עוד 2,663 מילים ו-5 תגובות. מחכים לתגובתך.
חמש שנים אחרי "סיומו המוצלח" של המאבק למען הקופים:

מאות קופים עדיין מוחזקים בתנאים קשים בחוות מזור

תחקיר המאבק למען קופי "חוות מזור" היה אחד המאבקים הירוקים הגדולים בתולדות המדינה ● בסיומו, הובטח לפעילים כי הקופים ימצאו בית חדש וחם, שבו יוחזקו בתנאים נאותים ● אלא שחמש שנים אחר כך, מאות קופים עדיין מוחזקים בתנאים קשים בשטח החווה, נלחמים על מזון ועל טריטוריה ומתים בקצב מדאיג ● ואף אחד לא לוקח אחריות

חוות מזור, אפריל 2019 (צילום: זמן ישראל)
זמן ישראל
חוות מזור, אפריל 2019
עוד 3,256 מילים ו-2 תגובות. מחכים לתגובתך.

אל״מ ע׳: פסילת הרב בגלל שזו מיסטיקה היא טעות

תחקיר זמן ישראל על הרב-המקובל אשר זיהה, לטענת קצינים בצבא ובמשטרה, את מנהרות חמאס והחיזבאללה שנים לפני שנחשפו ונהרסו בפעולות מבצעיות, עורר עניין רב, לצד ספקנות ולעג ● אולם קצין בכיר שסייר בעצמו עם הרב מתעקש: ״לא צריך להירתע מהחשש שיגידו 'אמונות תפלות'״

מנהרה של חמאס מעזה לשטח ישראל, 2013 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov, File)
AP Photo/Tsafrir Abayov, File
מנהרה של חמאס מעזה לשטח ישראל, 2013

לפני חמש שנים, הגיש אל"מ ע', מפקד פיקוד צפון בפיקוד העורף,  למפקדיו דוח מסודר על הבדיקות המבצעיות שביצע על גבול לבנון עם הרב המקובל יהודה ויד ימינו, הרב משה .

הדו"ח, שצילומו מופיע כאן, כולל המלצה ברורה להעזר בשירותיהם של הרבנים באיתור "חללים תת-קרקעיים" (קרי, מנהרות): "ראיתי אדם הגון בעל יכולות כאלו ואחרות, המעוניין לסייע. להערכתי, בהסתכלות רווח והפקה אין סיבה לא להסתייע ברב אל מול אתגרים מבצעיים אחרים, בזירות הפעולה השונות של צה"ל".

הדוח שהגיש אל״מ ע׳ למפקדיו

בחלוף השנים, אל״מ ע׳ עצמו אומר לזמן ישראל כי גם עתה הוא סבור שיש להיעזר בכוחות אלה. "אם זה אפשרי, בואו נעשה את זה״, הוא אומר.

״יש דברים שלא הייתי עושה על בסיס היבטים לא-שכלתניים. אם היה בא אלי רב ואומר לי, 'תאגף מימין ולא משמאל', אז כמפקד צבאי לא הייתי מקשיב לו. אבל בענין של מציאות מנהרות אתה בסוף שואל את עצמך, מה הנזק? הרי בסוף הכל מדיניות של ניהול סיכונים.

״אני בענין הזה נוטה להגיד שלא צריך להירתע מהחשש שיגידו 'אמונות תפלות'. אין פה סיכון חיילים, והעלות היא מינימלית כי הרב מתנדב.

״לא הייתי פוסל שימוש ביכולות הללו בעתיד רק בגלל שמדובר במיסטיקה. פסילה כזאת היא טעות בעיניי".

תחקיר זמן ישראל – השתלשלות הארועים

בין השנים 2013 ל-2016 ביצעו שני רבנים – הרב יהודה ויד ימינו הרב משה (שמות בדויים) – סיורים בליווי קציני צבא ומשטרה לאורך קוי הגבול בצפון ובדרום במטרה לאתר סימנים לקיומם של מנהרות תת-קרקעיות.

זרעית, 2013: הרבנים מקיימים סיור מסביב לישוב ובסמוך למוצב בירנית בליווית יו"ר ועד הישוב יוסי אדוני ובליווי אנשי משטרה. לדברי יו"ר ועד זרעית זוהו חמש מנהרות מסביב לישוב. לפחות שלוש מהן הוצלבו בדיעבד ומיקומם הוכח, לכאורה, כמדויק.

קו הגבול, גיזרה צפון-מערבית, נובמבר 2013: סיור ביוזמתו של מג"ד עודד (שם בדוי), ובאישורו של מפקד עוצבת ברעם אל"מ ציון ביחד עם הרבנים, במטרה לבחון את קיומן של מנהרות מזרעית ועד ראש הניקרה. בסיור משתתף קצין ההנדסה של הגדוד ולדברי הקצינים הרבנים מאתרים מנהרות בשטח ישראל ו"שמורות טבע" (מוצבים תת-קרקעיים) מעבר לגבול. אחד הזיהויים – ראש הניקרה.

ראש הניקרה, 15 בדצמבר 2013: בסמוך למקום שבו זוהתה מנהרה בראש הניקרה, נורה נגד בצהל במיתקפה ונהרג.

גזרה צפון-מערבית, תחילת 2014: סיור נוסף של הרבנים מתקיים באיזור, אך לא מתגלות מנהרות חדשות.

גזרה דרומית, ינואר 2014: הגיזרה הדרומית מתחממת ותת ניצב לוי אמיתי במשטרת ישראל נענה לקריאתם של הרבנים ומאשר סיור מקיף לאורך הקו הדרומי, במהלכו נחשפות, לטענת המשתתפים, 31 מנהרות. אחד האיתורים סמוך לקיבוץ נחל-עוז.

נחל עוז, 14 ביולי 2014: מתקפה על חיילי צהל מתוך פיר של מנהרה שקיומה זוהה, לטענת קציני המשטרה, בסיור עם הרבנים חצי שנה קודם לכן.

גזרה צפונית, אוגוסט 2014: אל"מ אלון מדנס מתמנה למפקד עוצבת ברעם, ולטענת הרבנים והמג"ד עודד מתנגד להמשך קיומם של הסיורים בגזרה שבפיקודו.

גיזרה צפונית, 2015: מפקד פיקוד צפון בפיקוד העורף, אל"מ ע', מבצע "ניסוי כלים" בהשתתפות הרבנים, במהלכו מזהים השניים "חללים תת-קרקעיים". אל"מ ע' משתכנע ביכולותיהם ומגיש למפקדיו דוח הממליץ להסתייע בשירותיהם. הדוח לא מיושם.

נסיון אחרון ב-2016: סיור שתואם בגבול הדרומי באישורם של קצינים בכירים, מבוטל ברגע האחרון, כאשר אחד ממפקדי הגיזרה מגלה התנגדות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 217 מילים. מחכים לתגובתך.
מנהרה של חמאס מעזה לישראל, 2014 (צילום: AP Photo/Jack Guez, Pool)
AP Photo/Jack Guez, Pool
רב מסתורי חשף מנהרות של חיזבאללה וחמאס בכוחות על-טבעיים

תחקיר הנשק הסודי של צה"ל

קציני צבא ומשטרה מגלים: הרב-המקובל יהודה זיהה עבורנו 31 מנהרות בגבול עזה - שנים רבות לפני שהתגלו ופוצצו במבצע צוק איתן ● 6 מנהרות זוהו בגבול לבנון - לפני מבצע מגן צפוני ● משה, יד ימינו של הרב: "אנחנו יודעים על עוד עשרות מנהרות בצפון ובדרום״

עוד 3,114 מילים ו-1 תגובות. מחכים לתגובתך.
צילום המחשה רשתות חברתיות (צילום: istockphoto)
istockphoto

דעה הסלבס והשופטים לשעבר נובחים - והשיירה עוברת

הרבה יותר קל ונוח לדוש בפוסטים פרובוקטיביים ברשת מאשר בחיים עצמם ● ככה אף אחד גם לא מתרגש מהבליץ של נתניהו על בג"ץ

אם לשפוט לפי השיח הנוכחי בישראל, נשיא בית המשפט העליון הוא שופט בדימוס בשם עודד אל-יגון, שרת התרבות היא ודאי כוכבנית-ריאליטי בשם רותם סלע, ראש הממשלה הוא המגיש האיכותי קובי מידן, שר הביטחון הוא הזמר הוותיק יהורם גאון, נגידת בנק ישראל היא השדרנית עירית לינור, נשיא המדינה הוא האמן יאיר גרבוז, שר החוץ הוא אורן חזן ובכירת העיתונאים בכל הזמנים היא אושרת קוטלר.

ומי הרמטכ"ל בקונסטלציה הזו? בטח איזה קצין תחזוקה מכריס, ששכחתי את שמו. אזכר בו כשיגיד משהו באמת שערורייתי. אה, וכמובן בל נשכח את גידי אורשר. מעולם לא הייתה ולא תהיה כאן אישיות שמשפיעה על חיינו באופן עמוק ומשמעותי כל כך כמו גידי אורשר.

ספק אם רבים מאזרחי ישראל יודעים מה כתוב בדוח מבקר המדינה שיצא לא מכבר (ספק אם רבים יודעים שיצא בכלל), מעטים מתעניינים בשימוע-לא-שימוע של ראש הממשלה, ועוד פחות מכך עוקבים אחרי המשאים ומתנים להרכבת ממשלה או דרישות המיליארדים של סיעות הקואליציה. יותר ממיליון מצביעים שמו גנץ בפתק ואיבדו בו עניין שנייה אחרי נאום הניצחון המביך שלו.

אבל רק תנו לנו אמירה מקושקשת של שחקן ליגה ז', ומיד אנו נדרכים ונכנסים לפעולה: ראשית נעלה אותו בדרגה ל"שחקן בכיר מאוד", נתקע משואה לידו, ונכריז על "סערה".

טקס הדלקת המשואות 2019 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
שלושה כיסויי ראש בפריים אחד. טקס הדלקת המשואות 2019 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

ומהי "סערה" בישראל? רצוי אמירה שקשורה בלאום, מלווה בקורטוב של גזענות מצועצעת, ובשילוב של איזו רוגטקה בעינו של סמל יהודי-לאומי חשוב: הנשיאות, הצבא, ההמנון, הדגל. ואם זה נעשה "בסמוך ל" יום אבל או חג רשמי, אז זה בכלל שיחוק.

פליטות פה או קולמוס, אמירות שערורייתיות של אנשים משועממים או סתם פרובוקציות הן כמובן סוג של תופין תקשורתי. לגיטימי לדון בהם בשולי תכניות המלל ברדיו, ובוודאי בתכניתו של עודד בן-עמי, רגע לפני שמרצינים בשמונה.

נחמד להתקשקש עם אושית התרבות-לרגע "פירה" אסייג (שכמה מחברינו השמאלנים הכתירו כמלכת הביצה, רק בגלל שאמרה משהו שלילי על שרה נתניהו – ללמדך שגם בשכשוך במי-אפסיים יש מדרגות), ובוודאי שמענג לעסוק בחליצת-שד של האחות של מייקל ג'קסון באירוע ספורט המוני.

אלא שבישראל מזמן אבדו הפרופורציות. מאייטמים רכילותיים המשייטים כתלולית קצפת מעל הקומפוט של חיינו, הפכו פוסטים מקריים של נו-באדיז למנה העיקרית, וחלקם מחזיקים במחזור התקשורתי והרשתי הרבה מעבר לכל מבצע בעזה או מדיניות של ראש ממשלה.

לא חשבתי שאזכה ליום שבו הפיד שלי כולו יהיה טבוע בפוסטים (ארוכים! מנומקים! עם מספורים!) על ה"בובו" של לינור אברג'יל, ודומני שאפילו עודד אל-יגון המום מכך שמישהו באמת סופר אותו שנים אחרי שהתרחק מכס השיפוט.

טקס הדלקת המשואות 2019 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
די דומה לתכנית ריאליטי, לא? טקס הדלקת המשואות 2019 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

יש מי שיראה בכך סממן חיובי: הציבור מעורב, אכפת לו, כואב לו. הוא באמת מזדהה עם זכותה של אברג'יל לבנות על ראשה מגדל, ובאמת טובל ביגון על עליבותו של אל-יגון. אבל אני לא קונה את ההסבר הזה, ורואה בטפשת-הפליטה בסך הכל הרחבת הגזרות של תכניות הריאליטי, שגם הן נלקחות ברצינות בישראל הרבה יותר מאשר במדינות נורמליות בניכר.

גם ב"אח הגדול" וגרורותיו כל אמירה של אידיוט-ללא-חולצה מנותחת בחשיבות עצמית ובידענות מגוחכת מיד עם תום התכנית, כאילו שהיא עשויה לשנות משהו באורח חייו של הישראלי הממוצע.

יש מי שיראה בכך סממן חיובי: הציבור מעורב, אכפת לו, כואב לו. הוא באמת מזדהה עם זכותה של אברג'יל לבנות על ראשה מגדל. אבל אני לא קונה את ההסבר הזה

התעסקות בשטויות ובנפיחות אינה מסכנת חיים כמובן. אבל היא יוצרת תחושת-כזב כאילו "אמרתי" זהה ל"עשיתי". וכך הרבה יותר קל לדוש בפוסט בפייסבוק מאשר במהלכים, תהליכים, תקציבים או גילויים חשובים וממשיים, מהסוג שנדחק לשוליים. התוצאה היא שיח רעיל, פשטני ופחדני.

ה"זעזוע" המעושה או ההתלהבות המופרזת מכל אמירה שטחית, מגוחכים. קובי מידן רשאי להביע את אכזבתו ממדינת ישראל מבלי שיהפוך לסוכן של החמאס, עירית לינור יכולה לבקר את נשיא המדינה מבלי שתושעה מעבודתה ורותם סלע יכולה להתייחס לראש הממשלה בלי שנכתיר אותה כיורשת של שולמית אלוני.

האמירות המקריות שלהם, שחלקן ודאי נאמרו בהיסח דעת או באינסטינקט של רגע, לא צריכות להכתיב לציבור שלם את סדר היום, והעיסוק המופרז בהן לא מעיד על "אכפתיות" של הציבור, אלא דווקא על כהות חושיו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 592 מילים. מחכים לתגובתך.
סגירה