1

בלבנון חוששים מקריסת הבנקים

לבנון של 2020 איננה דומה בכלום לשווייץ של מזרח התיכון – ממלכת הקזינו וגן עדן של המערכת הבנקאית שהייתה פעם. התנועה דלה, המסעדות סגורות והייאוש הולך וגובר. התחלואה כתוצאה מקורונה שם אינה גבוהה; עד כה נרשמו בלבנון רק 668 חולים ו-22 מתים מהנגיף, והיערכות המדינה אף זכתה למאמר מפרגן בוושינגטון טיימס, שלאחר מכן שותף על ידי משרד התקשורת הלבנוני. אבל ענף הבנקאות, שתפקד היטב אפילו בימי מלחמת האזרחים הטרופים, סופג מהלומות קשות, ועונה להגדרה של "חולה קשה, מורדם ומונשם".

כאשר לפני מספר שבועות הלבנונים התבשרו שהבנקים יגבילו את המשיכות של מטבע זר (אזרחים רבים מנהלים את החשבונות שלהם במט"ח, מכיוון שהמטבע הלבנוני איננו יציב מזה זמן מה) הם לא האמינו למשמע אוזניהם. אבל אז הגיעה הגזירה החדשה – לא ניתן לבצע משיכות של מטבע חוץ בכלל.

עתה, בהוראת הממשלה, הבנקים מאפשרים ללקוחות למשוך סכומים קטנים יחסית – עד 5,000 דולר – ורק במטבע הלבנוני, לפי שער שנמוך משוויו האמיתי. השבוע, אזרחים רבים השתרכו בתורים בכניסות לבנקים. הם החליטו לבצע את המשיכות בכל מקרה, מחשש שהבנקים יקרסו וכל חסכונותיהם ירדו לטמיון.

עידן הקורונה: הפגנה נגד הבנק המרכזי בלבנון, 23 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

ראש הממשלה החדש, חסן דיאב, הכריז השבוע ש"אף אזרח לא יאבד את כספו", והאשים את המפגינים ששטפו את כיכרות הערים בסתיו 2019 בהאטה הכלכלית שהביאה למשבר. אך נראה שפרט קטן ושולי פרח מזיכרונו: האזרחים יצאו להפגנות כתוצאה ממשבר כלכלי חמור, אבטלה ומבוי פוליטי סתום.

דיאב הכריז ש"אף אזרח לא יאבד את כספו", והאשים את המפגינים בהאטה הכלכלית שהביאה למשבר. אך נראה שפרט קטן ושולי פרח מזיכרונו: האזרחים יצאו להפגנות כתוצאה ממשבר כלכלי ומבוי פוליטי סתום

הבנק העולמי דורש מלבנון לטפל ב"שורשי המשבר" – השחיתות ושיטת הפרוטקציה. אך במצב בו חזבאללה חולש על שטח עצום, שבו הקים מדינה בתוך מדינה, עם מוסדות שלטון ושירותים אזרחיים מקבילים, קשה לדמיין כיצד הרפורמות הללו יקרמו עור וגידים. במקביל, המתיחות בין ישראל לחזבאללה עלתה השבוע שלב, בתקרית ירי ותגובה מפתיעה בסמוך לגבול הצפון.

ועדיין, הרוח הלבנונית שנותנת משקל רב למוזיקה, שירה וריקוד לא נעלמה לה לגמרי. עמותה "כאוס נפלא" ערכה השבוע מופע מוזיקלי ליד אחד מבתי החולים בעיירה הציורית ג'בייל, לכבוד הצוותים הרפואיים שמסכנים את חייהם ועובדים שעות ארוכות בבתי החולים, שם הם נאבקים למען חיי המטופלים שחלו בקורונה.

2

מדוע מצרים משגרת סיוע הומניטרי לארה"ב?

מטוס מצרי צבאי שנשא בבטנו סיוע הומניטרי – הכולל תרופות אנטיביוטיות, ערכות לבדיקות קורונה ומסכות – נחת השבוע בשדה התעופה דאלאס בארה"ב. על הארגזים ניתן היה למצוא את הכיתוב: "מעם המצרי לעם האמריקאי". לפני כשבועיים, סיוע דומה הוטס ממצרים לאיטליה, ולאחר מכן – לבחריין.

מצרים רבים ביקרו את הצעד הזה ברשתות החברתיות, וטענו שגם בארצם קיים מחסור בתרופות ובמסכות, וכי עדיף היה להשאיר את הציוד הרפואי היקר בבית.

ברור שלא ניתן להשוות את היכולות והעוצמות הכלכליות של מצרים לאלו של ארה"ב. מדי שנה מצרים מקבלת מארה"ב סיוע צבאי בשווי של כ-1.3 מיליארד דולר. אז מדוע מצרים חשה את עצמה מחויבת לשגר סיוע לארה"ב ולמדינות נוספות – איטליה, בריטניה, בחריין וסין? מדובר בשימוש מתוחכם ב"עוצמה רכה" וקידום של מעמדה של קהיר בעיני שותפיה במערב ובעולם הערבי.

לא רק מצרים נוהגת לפעול כך, גם רוסיה שיגרה סיוע רפואי לארה"ב ואיטליה. ובכלל, מדובר בתופעה מוכרת של יחסים בין מדינות. גם בעיצומה של השרפה בכרמל, הרשות הפלסטינית – שתלויה כמעט בכל דבר בישראל – שיגרה את מכבי האש שלה למקום. וגם ישראל עצמה שולחת סיוע הומניטרי או משלחות סיוע למדינות החזקות ממנה מבחינה כלכלית בעת אסונות טבע ומשברים אחרים.

סיוע כמחווה דיפלומטית: מטוסים סיניים פורקים ציוד בעיראק, 20 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Hadi Mizban)

דווקא בגלל שמצרים מקבלת סיוע אמריקאי נדיב, קהיר מיהרה להתייצב לימינה של וושינגטון (או דאלאס, במקרה הזה) ולהוקיר לה תודה. כך גם במקרה של איטליה – השותפה הגדולה ביותר לסחר של מצרים באיחוד האירופי.

מייק אוונס, סופר ופרשן אוונגליסטי שהיה מעורה בפרטי העברת הסיוע המצרי לארה"ב, אומר לזמן ישראל שמדובר גם בקשרים אישיים טובים בין שני המנהיגים – הנשיא טראמפ והנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי.

מייק אוונס, סופר ופרשן אוונגליסטי שהיה מעורה בפרטי העברת הסיוע המצרי לארה"ב, אומר לזמן ישראל שמדובר גם בקשרים אישיים טובים בין שני המנהיגים – הנשיא טראמפ והנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי

"היחסים בין טראמפ לא-סיסי טובים כמו היחסים בין טראמפ לנתניהו. פגשתי את א-סיסי כמה פעמים, ואיני מופתע כלל מהצעד הזה. מדובר בהוקרת תודה ובמחווה לארה"ב, כך מצרים מפגינה כבוד כלפי המדינות החשובות לה", אמר.

ואכן, בעידן טראמפ, היחסים בין קהיר לוושינגטון הפכו לקרובים מאוד. טראמפ פגש את א-סיסי מספר פעמים, להבדיל מקודמו אובמה, שסירב להכיר בשלטונו.

3

חוגגים רמדאן בסנאפצ'ט

הזמן אינו עוצר מלכת, ובסוף השבוע העולם הערבי והמוסלמי קידם את פניו של חודש רמדאן; חודש הצום והתפילה, שמביא עמו מדי שנה גם ארוחות אפטאר דשנות, מפגשים חברתיים, וגל של סדרות טלוויזיה רמדאניות פופולריות.

אבל השנה, בגלל מדיניות הריחוק החברתי, תפילות התראוויח המסורתיות מבוטלות, וגם המפגשים החברתיים לא יתקיימו, או שיהיו מצומצמים. העוצר הנהוג במצרים, בלבנון, במרוקו ובמדינות נוספות לא יאפשר ליהנות ממזג האוויר הנוח, אז מה שנשאר זה לאכול ולצפות בסרטים ובסדרות שהופקו לכבוד החג.

רמדאן גם בדרום אפריקה: נשים מוסלמיות ממתינות לתורן להיכנס למסגד, תוך הקפדה על כללי הריחוק החברתי, 23 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Jerome Delay)

ראשי האפליקציה החברתית סנאפצ'ט זיהו מזמן את הפוטנציאל העצום הגלום ברמדאן, ומדי שנה הם משתדלים להפיק סדרות מקוריות. השנה, סנאפצ'ט מציגה מספר שיא של סדרות כאלה – 40 הפקות מקור מרחבי העולם הערבי.

ראשי האפליקציה החברתית סנאפצ'ט זיהו מזמן את הפוטנציאל העצום הגלום ברמדאן, ומדי שנה הם משתדלים להפיק סדרות מקוריות. השנה, סנאפצ'ט מציגה מספר שיא של סדרות כאלה – 40 הפקות מקור

כוכבי רשת סעודיים, ריאליטי בישול (זוג צעיר שמנסה לבשל מנות גורמה בבית), סדרות עם תוכן דתי ודרמות יהיו זמינות למשתמשי היישומון, שהפך לאחד האהובים והנפוצים בעולם הערבי. כך, המדיה החדשה נלחמת בערוצי הטלוויזיה המסורתיים, שגם הם מציעים מגוון של סדרות, תכניות בידור ותכניות בישול.

גם בפקיסטן: חיטוי מסגד מפני הקורונה, לקראת הרמדאן, 21 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Anjum Naveed)

גם ברשות הפלסטינית השנה יציינו את החג ב"מתכונת קורונה" מצומצמת. 

4

היום במזרח התיכון: 25 באפריל 1859

ב-25 באפריל 1859 החלה כריית תעלת סואץ, שנמשכה 10 שנים. כמיליון פועלים מצריים הועסקו בעבודות הכרייה של הפרויקט הגרנדיוזי, ובגלל התנאים הירודים והתפשטות המחלות (אז היה מדובר בכולרה), כ-125000 מהם מתו.

החיבור הימי בין מפרץ סואץ לים התיכון הושלם כעבור עשור, באוגוסט 1869.

אבל לאחר מספר שנים, מצרים – שהייתה קרובה אז לפשיטת רגל – מכרה את חלקה בתעלה לבריטניה, וב-1892 כוחות בריטיים נכנסו למצרים כדי "להגן על האינטרסים הבריטיים". כך, הנכס המצרי המשמעותי ביותר באותו עידן הפך לעילה לתחילת ההגמוניה הבריטית באזור, שנמשכה עד אמצע המאה ה-20.

תעלת סואץ, 2019 (צילום: Mass Communication Specialist 3rd Class Amber Smalley, U.S. Navy via AP)