המתים נוהרים בהמוניהם

גם אם צריך להילחם בביורוקרטיה חוצת גבולות, גם אם צריך להצטייד במיגון מיוחד ויקר, גם אם צריך לשכור מטוס פרטי בעלות של מאות אלפי דולרים, וגם אם זה מסוכן לכולנו ● נראה כי דבר לא יעצור את קרוביהם של יהודים וישראלים שמתו בחו"ל מקורונה, ומבקשים להביא אותם לקבורה בארץ הקודש

מוות. אילוסטרציה (צילום: SIphotography/iStock)
SIphotography/iStock

גם אם צריך להילחם בביורוקרטיה חוצת גבולות, גם אם צריך להצטייד במיגון מיוחד ויקר, גם אם צריך לשכור מטוס פרטי בעלות של מאות אלפי דולרים, וגם אם זה מסוכן לכולנו ● נראה כי דבר לא יעצור את קרוביהם של יהודים וישראלים שמתו בחו"ל מקורונה, ומבקשים להביא אותם לקבורה בארץ הקודש

ב-25 במרץ, תושב לונדון לאון סימונס, 88, התחיל להרגיש ברע. הוא לא הצליח לקום מהכיסא, אז הוא ואשתו דבורה נלקחו לבית החולים. אף אחד מהם לא הראה תסמיני קורונה, אבל כחלק מהנוהל הם נבדקו והתגלה כי נדבקו במחלה.

לאחר יומיים בבית החולים, לאון הרגיש טוב יותר. אבל לפני שהם היו אמורים להשתחרר, לאון התחיל לפתע להתקשות בנשימה ונלקח לטיפול נמרץ, שם הוא נפטר מספר שעות לאחר מכן.

סימונס רצה להיקבר בישראל. לפני כ-20 שנה, הוא קנה חלקת קבר בבית העלמין "ארץ החיים" ליד בית שמש, דרך United Synagogue, איגוד של קהילות אורתודוקסיות בריטיות המחזיק בחלקה בבית העלמין.

"הוא עשה מולם את הסידורים הנדרשים. הם ידעו מה צריך להיעשות", אמר בנו, מייקל, תושב ירושלים שגר בישראל מאז 1988, השבוע. "כל העניין היה אמור לעבור בצורה חלקה מאוד – מלבד מה שקרה בתקופה הספציפית הזו".

בריטניה דורשת תעודת פטירה מיוחדת לפני הטסת גופה מהמדינה. אך יש מגבלות רבות נוספות על הובלת מישהו שנפטר ממחלה מדבקת. משרד הבריאות בארץ, מצידו, דורש כי מי שמת מקורונה ייקבר בשקיות מיוחדות לגופות, שלא היו זמינות לחברה קדישא בלונדון באותה נקודת הזמן, אומר סימונס.

וכדי להפוך את הדברים למסובכים אף יותר, כל חברות התעופה המסחריות עצרו את הטיסות מבריטניה לישראל, כתוצאה של הטלטלה הגלובלית חסרת התקדים שנוצרה ממגפת הקורונה.

"בהתחלה לא היה ברור בכלל האם יהיה אפשר להוציא את זה לפועל", אמר מייקל סימונס. "אף אחד לא אמר שזה לא רעיון לטוב לנסות ולעשות את זה. אבל הרב אמר שיכול להיות שזה לא יהיה אפשרי".

"בהתחלה לא היה ברור בכלל האם יהיה אפשר להוציא את זה לפועל", אמר מייקל סימונס. "אף אחד לא אמר שזה לא רעיון לטוב לנסות ולעשות את זה. אבל הרב אמר שיכול להיות שזה לא יהיה אפשרי"

אך בסופו של דבר, הכל הסתדר. נציג United Synagogue המטפל בקבורות – שהוא גם סוכן נסיעות במקרה – עזר לטפל בניירת הנדרשת והזמין מקום לגופה של סימונס על טיסת מטען לנמל התעופה בן גוריון.

ארבעה ימים לאחר שנכנע לקורונה, המשאלה האחרונה שלו מולאה. בנו מייקל ומספר בני דודים וחברים, כולם חבושים במסכות, צפו ממרחק של כמה מטרים בזמן שצוות חברה קדישא הוריד את גופתו לקבר וכיסה אותו באדמת הארץ.

"זה דרש כמה ימים של פעילות אינטנסיבית מאנשים רבים שונים", אמר מייקל. "הרבה אנשים יצאו מגדרם כדי לגרום לזה לקרות".

ליאון ודבורה סימונס בחתונת בנם בירושלים, אוקטובר 2012 (צילום: ג'ארד ברנסטין)
ליאון ודבורה סימונס בחתונת בנם בירושלים, אוקטובר 2012 (צילום: ג'ארד ברנסטין)

למה לעשות את זה?

בני משפחת סימונס הם לא היחידים שעמדו בפני קשיים בסיטואציה הייחודית שנוצרה בעקובת הקורונה, כשניסו לארגן קבורה בישראל עבור קרוביהם שנפטרו בחו"ל. אכן, רבים הקפיאו את התכניות שלהם להביא את קרוביהם לישראל לקבורה, ובמקום זאת ארגנו קבורה זמנית. חלק נטשו לחלוטין את התכניות.

מתחילת פברואר 2020 ועד סוף אפריל, 353 גופות (100 אזרחים ישראלים ו-253 זרים) הובאו לישראל ממדינות שונות לקבורה, רבים מהם בטיסות שאורגנו במיוחד, וחלקם עם מספר עצירות בדרך במקרים בהם לא הייתה טיסה ישירה לישראל (בשנה שעברה, כ-1,500 יהודים הוטסו לישראל לקבורה).

מתוך אותם 353 אנשים שגופותיהם הוטסו לישראל מאז תחילת המגפה, 55 (10 ישראלים -45 זרים) היו חולים בקורונה, כך אמר דובר משרד החוץ, ליאור חייט, לזמן ישראל. רוב הקבורות היו של יהודים מארה"ב, קנדה, צרפת, בריטניה ומדינות אחרות, שלא היו אזרחי ישראל אך בקשתם האחרונה הייתה להיקבר פה.

בניגוד לטורקיה, הרשות הפלסטינית ומדינות אחרות, ישראל לא אוספת מידע על תושבי חוץ שמתו מקורונה בחו"ל.

ישנן סיבות רבות לכך שיהודי התפוצות רוצים להיקבר בארץ: חלק מאמינים כי המתים יקומו לתחייה בסוף העולם ורוצים להיות קרובים יותר לבית המקדש כשהוא יבנה מחדש. אחרים פשוט רוצים להיקבר ליד קרובי משפחה שעברו לכאן.

ולמרות שחלקות הקבר בישראל אינן זולות (בין 10,000 דולר ל-30,000 דולר בתלות במיקום, ובנוסף גם עמלות), יכולות להיות סיבות פיננסיות. בצרפת, למשל, קרובי משפחה חייבים לחדש את חוזה החכרת חלקות הקבר של אהוביהם בכל 30 שנה או להסתכן בהוצאת הגופה מהחלקה לטובת מיקום פחות נחשק.

יכולות להיות סיבות פיננסיות: בצרפת, למשל, קרובי משפחה חייבים לחדש את חוזה החכרת חלקות הקבר של אהוביהם בכל 30 שנה או להסתכן בהוצאת הגופה מהחלקה לטובת מיקום פחות נחשק

המניעים האלו לא השתנו גם לאור משבר בריאות הציבור הנוכחי. אבל משום שהתעבורה האווירית הגלובלית נעצרה כמעט לגמרי מאז פרוץ המגפה, העברת ארונות לארץ הפכה להיות הרבה יותר קשה, ולעתים כמעט בלתי אפשרית.

"אנשים עדיין עושים את זה. אבל מספר האנשים שעושים את זה ירד בחדות, אך ורק בעקבות קשיים של הובלה", אמר הרב בנג'י ספירו מלוס אנג'לס, העובד ב"חסד של אמת", ארגון אורתודוקסי המסייע ליהודים לקבור את קרוביהם.

לדבריו, רוב חברות התעופה עצרו את טיסותיהן לישראל, ואלו שעדיין טסות מהססות באשר להטסת גופות בעקבות הקורונה (אל על הודיעה לאחרונה כי היא מוכנה להטיס את הגופות של קרבנות הקורונה מניו יורק לתל אביב).

על רקע מגפת הקורונה, חברי ארגוני 'חסד של אמת' מעבירים את הגופה של אדם יהודי למטוס שנחכר באופן פרטי בדרכו לישראל, אפריל 2020 (צילום: באדיבות חסד של אמת)
חברי חסד של אמת מעבירים גופה למטוס שנחכר באופן פרטי בדרכו לישראל, אפריל 2020 (צילום: באדיבות הארגון)

פתרונות זמניים

"חסד של אמת", הפועלת כבר 40 שנה, מחזיקה בבית עלמין גדול בוודרידג', ניו יורק, שם היא קוברת יהודים ללא חברי משפחה שיטפלו בהם או שאין להם את האמצעים הפיננסיים לשלם על לוויה.

על רקע התפרצות המגפה, הארגון קבר באופן זמני כ-70 איש שקרוביהם רוצים להביא אותם לארץ, אך נכון לעכשיו לא מצליחים לעשות זאת. ההלכה מכירה בקונספט של קבירת אדם "על תנאי", ושינוי מיקום הגופה בשלב מאוחר יותר.

"אני לא מאמין שכל ה-70 יגיעו בסופו של דבר לישראל, בעקבות העלויות וחלק מהאנשים אולי יסכימו להתפשר ולסיים עם זה", אמר ספירו.

שירות פרטי

במקביל, מספר קטן של משפחות מאוד עשירות או בולטות שוכרות מטוסים פרטיים כדי להביא את מתיהן למנוחת עולמים בישראל.

בתחילת החודש, "חסד של אמת" ארגנה טיסה פרטית משדה התעופה של מחוז ווסצ'סטר, מצפון לניו יורק סיטי, לנתב"ג, עם גופותיהם של ארבעה אנשים שמתו מקורונה. בהם היו הרב יוסף קליש, הרב דוד אולבסקי, שעמד בראש ישיבת גור בארה"ב, אשר בזמן שהונשם אמר כי בקשתו האחרונה היא להיקבר בארץ, ואדם נוסף בן 62, חבר ידוע בקהילה החרדית בירושלים, שנסע לאמריקה לגיוס כספים.

"חסד של אמת" ארגנה טיסה פרטית משדה התעופה של מחוז ווסצ'סטר, מצפון לניו יורק סיטי, לנתב"ג, עם גופותיהם של ארבעה אנשים שמתו מקורונה. בהם היו הרב דוד אולבסקי, שעמד בראש ישיבת גור בארה"ב

בתקופה רגילה, הבאת ארון קבורה בטיסת אל על מצפון אמריקה לבן גוריון עולה כ-3,000 דולר. כדי לארגן מטוס פרטי מניו יורק לישראל, האבלים היו צריכים להוציא יותר מ-200,000 דולר, אמר ספירו. כעת, הארגון מנסה לשכור מטוס גדול שיכול לשאת גופות רבות, בתקווה כי לקל על משלוח הנפטרים לישראל.

העלות העצומה של העברת גופות לישראל הובילה חלק מהגורמים ללגלג לארגונים המטפלים בכל בתור "תעשייה" לעשיית כספים.

אך סימונס, ששילם כ-20,000 ₪ על פעולות ביורוקרטיות ולוגיסטיות שונות כדי להביא את אביו מלונדון לבית שמש, לא מרגיש שניצלו אותו. "התחושה שקיבלתי היא שהאנשים המעורבים עשו זאת לשם המעשה הטוב באותה מידה", הוא אמר.

על רקע מגפת הקורונה, חברי ארגוני 'חסד של אמת' מעבירים את הגופה של אדם יהודי למטוס שנחכר באופן פרטי בדרכו לישראל, אפריל 2020 (צילום: באדיבות הארגון)
חברי חסד של אמת מעבירים גופה למטוס שנחכר באופן פרטי בדרכו לישראל, אפריל 2020 (צילום: באדיבות הארגון)
עוד 1,003 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 6 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין"

ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית" ● השר פרץ: "חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראל כדי לאפשר החזרת כ-50% מהמובטלים לעבודה ● הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בתל אביב נגד סיפוח שטחי יו"ש

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 9 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה