עצמאות סביבתית לישראל  

אילוסטרציה (צילום: Stock-Artphoto13)
Stock-Artphoto13
אילוסטרציה

יום העצמאות הקרוב שייחגג בצל משבר הקורונה, חייב להוות קריאת השכמה עבור מקבלי ההחלטות, באשר לקשר ההדוק שבין יכולת ההתמודדות עם מגפות דוגמת הקורונה לבין חיים בסביבה בריאה.

ביום ההולדת ה-72 למדינה ניתן לומר בפה מלא, שעל אף ההישגים הרבים שהשגנו לאורך השנים בתחומי המחקר, הטכנולוגיה, התעשייה, הרפואה והביטחון, עדיין לא השגנו עצמאות אמיתית לסביבה בה אנו חיים. למרבה הצער, אסטרטגיית היציאה מהקורונה אינה לוקחת בחשבון את הקשר שבין חשיפה לזיהומים סביבתיים לבין מחלות רקע המובילות בין היתר לתמותה מהנגיף.

ביום ההולדת ה-72 למדינה ניתן לומר בפה מלא, שעל אף ההישגים הרבים שהשגנו לאורך השנים בתחומי המחקר, הטכנולוגיה, התעשייה, הרפואה והביטחון, עדיין לא השגנו עצמאות אמיתית לסביבה בה אנו חיים

מחקרים שפורסמו לאחרונה במוסדות אקדמיים מובילים בעולם חזרו והדגישו את החשיבות שביצירת הקשר הסימביוטי בין סביבת חיים בריאה לבין התמודדות עם נגיפים דוגמת הקורונה.

דווקא בימים אלו, על מקבלי ההחלטות לצאת מהקיבעון המחשבתי הצר, מפרדיגמת העסקים כרגיל, ולהוביל לתוכנית אסטרטגית רב שנתית, אשר תייצר את האיזון הנדרש בין פיתוח המשק והכלכלה, לבין הגנת הסביבה, בריאות הציבור ואיכות החיים.

כדי שכל זה יקרה, התנאי הבסיסי לקראת עצמאות סביבתית בישראל חייב להיות ביטול הסעיף הקואליציוני האוסר על הכנסת לחוקק חוקים שאינם קשורים למשבר הקורונה, במשך חצי שנה לפחות.

מלבד היות הסעיף בלתי דמוקרטי ומנוגד לזכויות יסוד של שיטתנו המשפטית, בכובלו את ידי הריבון מלקדם חוקים, הרי שההיסטוריה הסביבתית הקצרה של ישראל מוכיחה שכל מה שלא מעוגן בחקיקה ראשית, גם לא מקודם כהלכה. כל מה שהותר עד היום להחלטות ממשלה גרידא, לנהלים ומסמכי מדיניות של המשרד להגנת הסביבה, פגע בסופו של דבר כזכויות הסביבתיות של הציבור, ביכולת לאכוף את הדין כנגד מזהמים וביכולת לשתף את הציבור בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לחייו. במילים אחרות, חקיקה סביבתית מהווה את כרית הביטחון של הציבור בסביבה בה הוא חי.

אם חפצי עצמאות סביבתית אנחנו, הרי ששנת ה-73 של ישראל חייבת להתאפיין בסיום התלות במקורות המזהמים להם הורגלנו ובאימוץ דוקטרינות מתקדמות להגנה על הציבור וסביבתו

בין היתר, על ישראל לקדם בדחיפות חוק אקלים אשר יחייב את הפסקת התלות במקורות אנרגיה מזהמים ויאפשר להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של משבר האקלים על ישראל. עליה לקדם תכניות להפסקת התלות בכימיקלים וחומרי הדברה מסכני חיים. עליה לפעול לשחרור המרחב הציבורי והחופי מתכניות בנייה הרסניות. לקדם נגישות ועצמאות תחבורתית לכולנו, כך שננוע ממקום למקום בתחבורה ציבורית איכותית, זולה ושוויונית, ונסיים את השעבוד לרכב הפרטי. עצמאות סביבתית תשים גם סוף לתלות הבלתי פוסקת שלנו בפלסטיק המזהם, ותקדם תמריצים להפחתת הפסולת במקור.

דווקא עתה, יש לראות את משבר הקורונה כקריאת השכמה לאתגרים שבדרך. קריאת השכמה שתאפשר קידום סביבה סביבת חיים בריאה, כזו שתאפשר עצמאות סביבתית כבר בשנת ה73 למדינת ישראל.

עו"ד עמית ברכה, בן 50 נשוי פלוס 2, הוא מנכ"ל "אדם טבע ודין" ומרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. מתעניין במוסיקה, ספרות קולנוע וטניס

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 408 מילים ו-1 תגובות
סגירה