בשבועות האחרונים מצטברות עוד ועוד עדויות מעזה על משפחות המשיאות ילדות קטינות, על נשים הנדחקות לתלות מוחלטת בגברים לצורך הישרדותן, ועל גברים המנצלים את המצוקה כדי לתבוע מין בתמורה לקמח ולתרופות.

במצבים כאלה הגוף הנשי נעשה שוב מטבע עובר לסוחר בתוך סדר חברתי פטריארכלי, הממשיך להתקיים גם בלב האסון. אלא שמה שמטריד אינו רק התרחבות התופעה עצמה, אלא גם האופן שבו האישה נעלמת כמעט מייד בתוך הפרשנויות הפוליטיות לסבלה.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.

קרב אידיאולוגי עז ניטש בארצנו הקטנטונת בין המחנה ה"משיחי" למחנה האנטי-משיחי. המחנה הליברלי מאשים את המחנה המשיחי ב"עליונות יהודית" בשמה רוצים לכונן כאן מדינת אפרטהייד/הלכה/ח'ומייניסטית. 

אני רוצה להציע אבחנה שונה לוויכוח. אני טוען כי אין כאן מחנה שחף ממשיחיות או מתודעת עליונות יהודית. כל הוויכוח בין המחנות הוא בעצם על מה טיבה של המשיחיות אותה אנו אמורים לגלם ומה הוא הייעוד המיסיונרי (=השליחות) שלנו בהתאם לכך.

מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.

יש אנשים שהחברה הישראלית מתקשה להתמודד עם ביקורתם. ביקורת חריפה קל לסווג כבורות או כעדות לחוסר הבנה של המציאות המזרח-תיכונית.

קריאות לחרם קל לראות ביטוי לאנטישמיות או לעוינות פוליטית; כאשר המבקר הוא אנטישמי, אין צורך להתמודד עם טענותיו; כאשר הוא אינטלקטואל אירופי, אפשר לראות בדבריו ביטוי לנאיביות המנותקת מן המציאות.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

בפברואר 2026, חשף ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את דוקטרינת מדיניות החוץ השאפתנית ביותר שלו עד כה.

כשעמד בפני הקבינט שלו לקראת ביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל, הכריז נתניהו על "משושה ברית" – רשת מדינות נרחבת המאוחדת, לדבריו, נגד "ציר הקיצוניות".

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

במשך שנים רבות התגאתה ישראל בהישגיה בתחומי המדע. קינותיהם של מדענים, אנשי חינוך, כלכלה ואף תרבות על הרמה היורדת והולכת של תלמידי ישראל בכל תחומי הידע, היו רק תגובות מהסוג "כל דור חושב כך" ואף גרוע ותמציתי יותר: "אתם חמוצים".

ישראל המשיכה להעמיד פנים שתלמידיה ניצבים בפסגת ההישגים הבינלאומיים, בניגוד מוחלט לעובדות, ול"ראיה" הובאו עובדות מפוברקות על אחוזי זכייה בפרסי נובל ביחס לגודל האוכלוסייה. זאת כאשר האמת היא שבישראל הייתה רק מדענית אחת שגדלה והתחנכה כאן, ושתגליתה, זו שהביאה לה את פרס נובל, נעשתה בעת עבודתה בישראל: עדה יונת.

ד"ר חנה דויד היא יועצת לילדים מחוננים ולבני משפחותיהם. למדה לתואר ראשון במתמטיקה-פיזיקה ובספרות עברית באוניברסיטה העברית, ולתואר שני ב-Jewish Theological Seminary בניו יורק. הדוקטורט שלה הוא בפסיכולוגיה חינוכית – עם התמחות במחוננות (מקצועות משנה: הוראת המתמטיקה וחינוך), מאוניברסיטת מינכן. סיפוריה הראשונים נדפסו ב"מעריב לנוער" (מגיל 15) ועד כה פרסמה 20 ספרים ולמעלה מ-300 מאמרים.

הפומביות של שיחות הגערות בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וסמיכותן לפרסום של מכון פיו, אשר לפיו שני שליש מהנסקרים ב-36 מדינות מחזיקים בדעה שלילית על ישראל – הזכירה לי חוויה מראשית דרכי במשרד החוץ.

סופה של החוויה בווינה ב-1990 וראשיתה בוושינגטון כמה שנים קודם. היא מחברת בין שני העניינים ויוצרת לישראל בעיה שלישית, שאת ממדיה ונזקיה קשה לחזות.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.

המחנה הליברלי בישראל משוכנע כי ההפיכה המשטרית או "הרפורמה המשפטית", הכול כמובן בעיני המתבונן, נולדה בערב חורפי אחד בינואר 2023, כשיריב לוין נעמד מול המצלמות.

אך האמת העגומה היא שמעבדת הניסויים של סירוס מערכת המשפט הישראלית פעלה באין מפריע כבר באפריל 2017. קראו לזה אז "תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה", הידוע בכינויו "חוק קמיניץ".

עו"ד אדם פראירה עוסק, בין היתר, במשפט החוקתי, הפלילי וזכויות האדם, וחוקר את יחסי הגומלין בין משפט, מדיניות ציבורית וחברה בישראל. עמית ביוזמת צעד - תקשורת בונה אמון.

ישנה אמרה ידועה באנגלית והיא: "Justice delayed is justice denied", כלומר צדק שמתעכב הוא צדק שנשלל. לרוב, משתמשים בה כדי לתאר מצב שבו אזרח ממתין שנים לקבלת פסק דין בעניינו.

אולם בשנים האחרונות אמרה זו מקבלת בישראל משמעות רחבה יותר, וזאת בהקשר של העיכוב הרב במינוי שופטים חדשים.

עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נכשל מול חמאס, נכשל מול חזבאללה ועכשיו הוא נכשל גם מול איראן.

שלוש זירות, אותה שיטה. הבטחות ענק, מצגות נוצצות, נאומים באנגלית מצוחצחת ובשורה התחתונה: אפס אחריות.

אמילי מואטי, ח״כ וסגנית יו״ר הכנסת לשעבר, סופרת ומתמודדת בפריימריז של הדמוקרטים.

אם מצליחים להשתחרר מהמיידי – ההסכם המדובר בין הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ ואיראן שיכול מאוד להיות רק סנסציה זמנית – ובמקום זאת מתמקדים ב"תמונה הגדולה", מגיעים לראיית דברים ריאלית יותר.

הסכמות בשיחות יכולות להתבטל במהירות – אם יגיעו בהמשך תרחישים של האשמות הדדיות ב"הפרות" שלהן, מה שבתוך זמן קצר יכול להפכן על פניהן. אך לא כן עובדות בשטח, שנוצרו לאורך זמן וכבר היכו שורשים. הן המציאות החדשה.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.