דמיינו את הדוח הסאטירי הבא:

פרשנים ברחבי ארצות הברית מעריכים כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ זכה לאמון מחודש ומפתיע בבחירות האמצע, שבהן רוב – אומנם דחוק – של הבוחרים הלבנים העניק למפלגה הרפובליקאית את קולו.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

"איך יכול להיות שאדם דתי עומד ליד הדוכן של הדמוקרטים?" זו השאלה ששמע ביום הבחירות אחד התלמידים שלי, שוב ושוב, כאשר עמד חובש כיפה ליד דוכן המפלגה. בעיני השואלים, הכיפה כבר הצביעה.

לעומתו, משתתפת אחרת ביקשה להימנע דווקא מ"חולצה מזהה". היא עברה בין כל דוכני המפלגות בלי לשאת סימן מפלגתי, כדי שלא ימקמו אותה מראש במחנה מסוים וכדי שתוכל לדבר עם כולם. הוא בחר להיראות במלוא המורכבות של זהותו; היא ביקשה להשהות לרגע את הסימון הפוליטי כדי לאפשר מפגש.

פרופ' מיכל מושקט-ברקן היא פרופסור לחינוך יהודי ומייסדת ומנהלת המחלקה לחינוך ולפיתוח מקצועי בהיברו יוניון קולג' בירושלים. היא מייסדת וראש אקדמית של התוכניות "רקמה", "חדר מורים לזכר שירה בנקי", "מורה.כיתה.מדינה". מחקריה ועשייתה עוסקים בחינוך יהודי ודמוקרטי, בפלורליזם, במנהיגות חינוכית ובחברה משותפת.

ברזיל מפולגת מאוד מבחינה פוליטית, במיוחד בנוגע לישראל. מציאות זו משקפת את המתח הפוליטי ברחבי אמריקה הלטינית: השמאל הוא מרקסיסטי, בעוד שהימין מורכב ברובו מנוצרים שמרניים.

המטוטלת התנדנדה הלוך ושוב בין שני גושי הבוחרים הללו כמעט בכל מדינה בדרום אמריקה במשך עשרות שנים. בשנים האחרונות היא פנתה ימינה בארגנטינה ובקולומביה – שתיהן לטובת ישראל. הדבר נבע בין היתר מהשפעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ באזור. אותו הדבר היה צפוי לקרות בברזיל בבחירות האחרונות שלנו.

פסטור רנה טרה נובה הוא מנהיג אוונגליסטי בעל השפעה באמריקה הלטינית, המשמש כמנהל הארצי של השגרירות הנוצרית הבינלאומית בברזיל. פסטור טרה נובה מתגורר במנאוס, ברזיל, ומנהיג את כנסיית Ministério Internacional da Restauração, המונה כ-70,000 חברים. לישראל ולירושלים יש חלק משמעותי בפעילותו במשך שנים רבות, שבמהלכן פעל לקדם את התמיכה בישראל בקרב נוצרים רבים בברזיל. פעילותו להבאת אלפי נוצרים לישראל זיכתה אותו בהוקרה מיוחדת ממשרד התיירות והשדולה הנוצרית של הכנסת.

הנאשם בנימין נתניהו נכשל בדבר היחיד שחשוב בבחירות: הוא הובס ב-27 באוקטובר 2026 בנוקאאוט של 67 מול 53. כל השאר הם רעשי רקע שהמובס ותומכיו מייצרים בכוונה.

הדרך למנהיגות אמיצה, נחושה וישרה של גוש התיקון – הכולל את כל מפלגות האופוזיציה, יהודיות וערביות – היא אחת: לדבוק בדרך הדמוקרטית. מי שזכה ברוב קולות הבוחרים מקים קואליציה לאלתר, ובונה הסכם קואליציוני הוגן בעל חזון לצמיחתה ולשגשוגה המחודש של מדינת ישראל – ולתיקון העיוותים שהצטברו בה זה עשורים, ובמיוחד מאז הטבח הנורא ב-7 באוקטובר 2023.

ד״ר ענת מאור היא חברת כנסת לשעבר, חברת קיבוץ נגבה.

בימים אלה אני עורך כרך על יהודי כורדיסטן עבור מכון יד יצחק בן-צבי. במסגרת העבודה למדתי גם על מערכת החינוך היהודית בעיר זאכו. ילדים בני ארבע עד שש למדו קריאה בחוברת שנקראה "צ'זוּכֵּה". בני שש עד עשר קראו בחומש לפי פרשות השבוע, למדו טעמי מקרא, נביאים ותפילות. בני עשר עד שלוש-עשרה למדו תנ"ך עם פירוש רש"י ובתרגום לארמית החדשה שהייתה שגורה בפיהם.

בגיל שלוש-עשרה חדלו רוב התלמידים מלימודיהם והצטרפו למעגל העבודה. הם עבדו לצד אבותיהם, למדו מלאכה, נכנסו למסחר וסייעו בפרנסת המשפחה.

פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.

תם הטקס. אחרי ארבע שנים סיימנו מסלול ממש בזחילה לקו הסיום. כמו לאחר כל קורס ארוך ומייגע הגיע הזמן לבחור חניך מצטיין ולחלק ציונים לשבח. לטקס הענקת אותות ההצטיינות המדינה תעבור לדום, עמוד דום! המדינה תעבור לנוח, עמוד נוח!

תודה לחניך המצטיין, איתמר בן גביר. כשר לביטחון לאומי ראית את הפשיעה בחברה הערבית שוברת שיא אחרי שיא, ושלחת את המשטרה דווקא לבדואים בנגב. עשית מה שעשרות שנים של עמותות, פעילים וחברי כנסת ערבים לא הצליחו לעשות: הוצאת את הציבור הערבי לקלפיות במספרים שלא נראו מעולם. הרשימה המשותפת שוקלת למנות אותך לערבי לשם כבוד.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי וחוקר מוח באוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

אני רוצה שתקום כאן ממשלת שינוי. אחרי כל מה שעברנו, קשה לי להשלים עם האפשרות שההזדמנות להחליף את השלטון תתבזבז על פסילות שהמנהיגים שלנו הטילו עוד לפני שהאזרחים אמרו את דברם.

כתבתי בעבר על שותפות יהודית-ערבית ועל הצורך בברית אזרחית חדשה. אני חוזר לנושא מפני שהוא קרוב לליבי, ומפני שעכשיו נדרשת הכרעה: האם נהיה מוכנים לשנות גם את ההרגלים וההנחות של המחנה שלנו כדי לאפשר שינוי במדינה?

אייל רוטפלד הוא יזם חברתי, אקטיביסט וכותב עצמאי העוסק בשאלות של דמוקרטיה, מנהיגות ועתיד החברה הישראלית. מייסד “הלובי לחיזוק המחנה הדמוקרטי והליברלי” - קהילה ציבורית הולכת וגדלה בפייסבוק. כותב על פוליטיקה, שיח ציבורי והצורך בבנייתה של תקווה ישראלית חדשה.

שיטת הבחירות הפרימיטיבית שעליה מתעקשים בישראל, על פני השיטה הדיגיטלית, הוכיחה שוב כמה קל להשפיע על תוצאות הבחירות.

ביום אחד, עם כמה הודעות מפחידות המשוגרות למיליוני טלפונים, ממריצים את הבוחרים להצביע שוב – נגד האינטרס של עצמם.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

בספר הילדים המופתי של אפרים סידון, "אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו", שני אחים בונים חומה גבוהה ומתפתחת ביניהם שנאה תהומית בגלל ויכוח טיפשי על הדרך שבה משלבים רגליים. במציאות הישראלית, החומה המפרידה בין הציבור היהודי לערבי אינה בנויה על ויכוח טיפשי.

היא בנויה על עשורים של קונפליקט לאומי מדמם, על פחדים קיומיים עמוקים ועל שאלות יסוד של זהות וביטחון. החשש של חלקים גדולים בציבור מפני שילוב המפלגות הערביות בממשלה אינו נובע מקטנוניות – הוא נובע מחרדה אמיתית לגורל המדינה, מתוך תפיסה שהאוכלוסייה הערבית ונציגיה עלולים להוות איום על אופייה וביטחונה. חרדות אלו הן אמיתיות, ויש להן מקום לגיטימי בשיח.

תמי גלבוע ארבל היא עורכת דין, בעלת תואר שני במשפטים, תואר שני בלימודי סביבה ותואר ראשון בכלכלה.

בנובמבר 1932 התפרסם ב"היינט" ("היום") – העיתון היהודי הנפוץ בפולין שיצא ביידיש – מאמרו של זאב ז'בוטינסקי, "כן, לשבור", ביידיש: יאָ, בּרעכען!

טענת הליבה הייתה כי יש לשבור את המונופול של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל. לשיטתו, המונופול הזיק להגשמת הציונות באותה עת – בכך שצמצם את האפשרויות המשקיות, בעיקר של התעשייה הפרטית המתפתחת, הבנויה על אדני התחרות והמשק החופשי.

ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.