"אני מפחדת שאחד מבני המשפחה שלי יחלה בקורונה, ואני אדביק גם את המשפחה של אמא וגם את של אבא".

"המעברים בין ההורים שלי קשים מהרגיל, כי הם צריכים לפגוש זה את זה".

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

"אני מתגעגעת לסבתא שלי עד כדי כך, שראיתי אותה אתמול ברחוב והתחלתי לבכות".

"אני נאלץ להיות בבית עם בן הזוג של אמא שלי, ואני לא סובל אותו והוא גורם לי להרגיש לא טוב".

אלה רק חלק מהחוויות שצוברים ילדים להורים גרושים בתקופת הקורונה.

העדויות האלה ואחרות נחשפו בפאנל של שאלות-תשובות בהנחיית מומחי "בין לבין", מיזם חברתי למען ילדים והורים בפרידה ואחריה של עמותת טופז, שנערך לאחרונה באינסטגרם בהשתתפות מאות ילדים וילדות.

על פי הערכות המומחים, חיים היום בישראל כמיליון ילדים להורים גרושים.

דוח של עמותת סהר (סיוע והקשבה ברשת) שמשווה בין חודש אפריל 2020 לחודשים ינואר-פברואר השנה, חשף את המצוקה הנפשית של ילדים ובני נוער בתקופה של סגר הקורונה: עלייה של 500% בפניות של בני 18-20 על אלימות במשפחה, ועלייה של 80% במספר הילדים בני 10-13 שמדווחים על בדידות.

הדוח לא התייחס ספציפית לילדים להורים גרושים, אך לדברי מיכל פפר – מייסדת ומנהלת "בין לבין", מנחת קבוצות הורים ומשפטנית – במשבר הנוכחי, כשרמת המתח שעולה בכל תא משפחתי, היא מתעצמת פי כמה בקרב גרושים.

רק שאמא ואבא לא ידברו ביניהם

"בימים כתיקונם, מעבר הילדים בין ההורים הגרושים נעשה באמצעות מסגרות חינוך. הילדים נאספים מהמסגרות ומוחזרים אליהן. אבל בתקופה הזו, המעברים הפכו ישירים", אומרת פפר. "הילדים מספרים כי המפגש בין ההורים מכניס אותם למתח, הם מתכנסים לתוך עצמם, משפילים מבט כאילו מנסים להעלים את עצמם מהסיטואציה, אפילו כוססים ציפורניים. הם נכנסים ללחץ של ממש".

הוריו של שניר, בן 17 ממרכז הארץ (שמו האמיתי שמור במערכת) התגרשו לפני 8 שנים. כיום הוא ושלושת אחיו הקטנים (הקטן בכיתה ו') מחלקים את זמנם בין בית האם לבית האב, שנמצאים במרחק של כמה מאות מטרים אחד מהשני.

לאבא יש אישה חדשה וממנה שני ילדים קטנים, אמא ללא בן זוג, ושני ההורים עדיין עובדים. בשיחה עם זמן ישראל, שניר מספר כי בניגוד לימי השגרה, בהם מתקיימים הסדרי ראייה קבועים בין ההורים, היום יש בלבול ואי-סדר.

"אני אף פעם לא יודע מי ישן איפה ומתי. בגלל שהם גם גרים קרוב ולא צריך רכב, אחד האחים שלי יכול להחליט שהוא הולך לאבא, למרות שזה היום של אמא. זה מעליב אותה, וזה מכניס אותי ללחץ כל הזמן כי אני לא יודע מה הולך לקרות".

למה זה מכניס אותך ללחץ?

"כי אני הרבה פעמים אחראי לדאוג לאחים שלי כשהם איתי בבית, או להעביר אותם בין ההורים. כשאני לא יודע מה הולך לקרות זה מבלבל אותי. עם חוסר הוודאות עכשיו, זה חשוב לשמור על שגרה כמה שיותר. העובדה שההורים שלי לא מצליחים לסדר את הסדרי הלינה שלנו, מכניסה עוד יותר חוסר ודאות ומתח.

"הם צריכים לדבר ביניהם כל הזמן עכשיו, מי ישן איפה. הרבה דברים לא ברורים, ואנחנו ממש מפחדים שהם יריבו. אז אם אני שומע שאמא צריכה להגיד משהו לאבא, אני ישר אומר לה, זה בסדר אני אמסור לו. העיקר שלא ידברו ביניהם".

מפחדים מהדבקה

כבר בשלבים מוקדמים של המשבר, הממשלה הוציאה הנחיה כי תנועת ילדי הגרושים בין שני הבתים של הוריהם מותרת. מעדויות ילדים שנאספו במרכז "בין לבין", אחד הפחדים הגדולים שלהם הוא להעביר את המחלה מבית לבית.

"ילד שמתנייד בין בתים מגדיל את רמת החשיפה לאחרים. אולי ההורים עובדים עם אנשים אחרים, אולי לאמא או לאבא יש בן או בת זוג וילדים נוספים. הילדים מודעים לכך, וזה חלק מהנטייה הטבעית שלהם לקחת אחריות", אומרת פפר.

שניר, האם אתה או האחים שלך מפחדים שתהיה הדבקה בין הבתים?

"כן. אני מרגיש שאשתו של אבא שלי חוששת שאנחנו נדביק אותה ואת הילדים שלה, כי אמא שלי עובדת במקום עבודה חיוני עם לקוחות. פעם אחת היינו אמורים להיות אצל אבא וכולם היו לחוצים מזה, וגם בחדשות הייתה היסטריה. ואז פתאום אמא אמרה שאנחנו נישאר אצלה וזהו. לא הסבירו לנו מה קרה, אבל ברור לי שבמשפחה החדשה של אבא שלי חששו".

"הם צריכים לדבר ביניהם כל הזמן עכשיו, מי ישן איפה, ואנחנו ממש מפחדים שהם יריבו. אז אם אני שומע שאמא צריכה להגיד משהו לאבא, אני ישר אומר לה, זה בסדר אני אמסור לו. העיקר שלא ידברו ביניהם ולא יריבו"

פפר מסבירה שילדים עלולים לפרש מצבים כאלה כהעדפה של האבא את המשפחה החדשה. מצב שכיח הוא שהילדים לא יכולים לפגוש את אחד ההורים במשך זמן רב. לדברי פפר, יש מקרים שמשבר הקורונה משמש תירוץ להורים שמתקשים בהורות שלהם, לדלל את המפגשים המאתגרים ממילא עם הילדים.

"הגעגוע הזה, בגלל רגישות התקופה ובגלל הרגישות של גירושים, הוא הרבה יותר מגעגוע. ברמה הפסיכולוגית, הגעגוע יכול להביא לתחושת נטישה, דחייה, וחוסר ערך עצמי. אם מוסיפים לכך את החרדה שטבעית לכל ילד בתקופה זו, ולהיעדר מערכות תמיכה רגילות כמו חברים, מסגרות וסבים, הרי שהמצב לא פשוט.

"גם ילדים שהיו רגילים לדבר עם ההורה בטלפון או בווידאו, לא יכולים לעשות זאת היום בפרטיות כי כולם בבית. ואולי אמא לא אוהבת כשאני מדבר עם אבא? ואולי אני לא מרגיש בנוח להגיד לו את מה שאני רוצה כשיש לידי אנשים?".

הילדים חשופים לדאגה הכלכלית

גם בימי שגרה, המצב הכלכלי של גרושים בישראל ירוד. על פי הסקרים, חלה ירידה של 30% ברמת החיים של בני זוג אחרי גירושים. בחלק מהמקרים, המשפחות מידרדרות מתחת לקו העוני. בתקופת הקורונה, כשחלק מההורים מאבדים את פרנסתם – יוצאים לחל"ת, מפוטרים או סובלים מקריסת העסק – המתח ביניהם עולה והילדים חשופים יותר לדאגות הכלכליות.

"גם ילדים שהיו רגילים לדבר עם ההורה בטלפון או בשיחת וידאו, לא יכולים לעשות זאת היום בפרטיות כי כולם בבית. ואולי אמא לא אוהבת כשאני מדבר עם אבא? ואולי אני לא מרגיש בנוח להגיד לו את מה שאני רוצה?"

"נושא המזונות הופך להיות סלע מחלוקת. אם פעם עוד השתדלו לנהל את רוב השיחות טלפון בנושא כשהילד לא בבית, היום הילד עלול לשמוע את רובן.

"למשל, כשאמא שמתקשרת לעורך דין כי אבא יצא לחל"ת ולא משלם מזונות, והילד שומע את השיחה. וזה עוד במקרה הטוב, כשההורים לא מנצלים את הילדים להעברת מסרים ביניהם. לפעמים אמא יכולה להגיד לילד – תמסור לאבא שאם הוא לא ישלם, לא יהיה לנו כסף לאוכל", מסבירה פפר.

חרדה מהדבקת סבא וסבתא

הורים גרושים רבים גם נוטים להיעזר בסבים וסבתות, שבתקופה זו מנותקים ולא יכולים להושיט יד. זה מקשה כלכלית על ההורים ונפשית על הילדים, שהתרגלו לקרבת הסבים היומיומית. במקרים שההורה עובר להתגורר בבית סבא וסבתא בשלבים הראשונים של הגירושים, זה הופך לבית השני של הילד.

מדובר במצב מורכב במיוחד לימי הקורונה, בגלל היותם של סבא וסבתא בקבוצת סיכון. במקרה כזה, הילד עלול להיות מורחק מההורה שמתגורר עם הסבים, או לשהות עם ההורה ולחוות חרדה מלהדביק את הסבים.

על פי דורית אלדר-אבידן, ד"ר לעבודה סוציאלית, חברת הפורום המקצועי של מיזם "בין לבין" ומחברת הספר "בשם הילדים", המבוסס על מחקרים שערכה אודות ילדים להורים גרושים, כל משבר מעצים את הקשיים הקיימים, אבל גם מתוך משבר הקורונה הילדים יכולים לצאת עם חוסן.

"המחקר שלי הראה שאם ההורים מקפידים על מספר תנאים במהלך הגירושים, הילדים שלהם גדלים חסונים", אומרת אלדר-אבידן. התנאי הראשון וההכרחי, על פי מחקרה, הוא היכולת של ההורים להמשיך ולתפקד כהורים גם בעת המשבר.

"מכיוון שמשבר הקורונה מקשה גם על מבוגרים, הורים רבים עלולים להיכנס למצב של חולשה, חוסר תפקוד או טשטוש גבולות. להתנהג כאילו הילדים הם חברים שלהם, או אפילו אחראים במקומם על סדרי הבית. על ההורים להשתדל ככל הניתן לשמור על השגרה, על התפקידים בבית ועל סדר היום".

התנאי השני הוא לצמצם למינימום את רמת העימות בין ההורים ולשמור על תקשורת מיטיבה – גם ביניהם וגם עם הילדים. "זה מצב שאולי קשה לחלק מההורים, והוא דורש מהם יותר פתיחות ויותר גמישות, אבל הם צריכים לזכור שהם לא עושים את זה למען ההורה השני, אלא למען הילד שלהם", היא אומרת.

שניר, מה המסר שאתה רוצה להעביר להורים גרושים?

"שיראו את הילדים שלהם, שיתייחסו אליהם. שיכניסו ודאות, שישמרו על מה שהיה לפני זה עד כמה שאפשר. אם היה סידור, לשמור עליו. בכלל, ילדים חווים את חוסר הוודאות הנוכחי. בעניין הבית והמשפחה – שתהיה כמה שיותר יציבות".