אילוסטרציה (צילום: istockphoto/djedzura)
ילדים להורים גרושים משלמים את המחיר:

האישה החדשה של אבא חוששת שאדביק אותה

אפקט הקורונה

"המעברים בין ההורים שלי קשים מהרגיל, כי הם צריכים להיפגש" ● "אני נאלץ להיות בבית עם בן הזוג של אמא, ואני לא סובל אותו והוא גורם לי להרגיש לא טוב" ● הסדרי המשמורת משתבשים, החיכוך בין ההורים גדל, והקושי הכלכלי גובר ● ילדי זוגות גרושים מדווחים על מתח ומצוקה בעקבות משבר הקורונה ● כך אפשר להקל עליהם

"אני מפחדת שאחד מבני המשפחה שלי יחלה בקורונה, ואני אדביק גם את המשפחה של אמא וגם את של אבא".

"המעברים בין ההורים שלי קשים מהרגיל, כי הם צריכים לפגוש זה את זה".

"אני מתגעגעת לסבתא שלי עד כדי כך, שראיתי אותה אתמול ברחוב והתחלתי לבכות".

"אני נאלץ להיות בבית עם בן הזוג של אמא שלי, ואני לא סובל אותו והוא גורם לי להרגיש לא טוב".

אלה רק חלק מהחוויות שצוברים ילדים להורים גרושים בתקופת הקורונה.

העדויות האלה ואחרות נחשפו בפאנל של שאלות-תשובות בהנחיית מומחי "בין לבין", מיזם חברתי למען ילדים והורים בפרידה ואחריה של עמותת טופז, שנערך לאחרונה באינסטגרם בהשתתפות מאות ילדים וילדות.

על פי הערכות המומחים, חיים היום בישראל כמיליון ילדים להורים גרושים.

דוח של עמותת סהר (סיוע והקשבה ברשת) שמשווה בין חודש אפריל 2020 לחודשים ינואר-פברואר השנה, חשף את המצוקה הנפשית של ילדים ובני נוער בתקופה של סגר הקורונה: עלייה של 500% בפניות של בני 18-20 על אלימות במשפחה, ועלייה של 80% במספר הילדים בני 10-13 שמדווחים על בדידות.

הדוח לא התייחס ספציפית לילדים להורים גרושים, אך לדברי מיכל פפר – מייסדת ומנהלת "בין לבין", מנחת קבוצות הורים ומשפטנית – במשבר הנוכחי, כשרמת המתח שעולה בכל תא משפחתי, היא מתעצמת פי כמה בקרב גרושים.

רק שאמא ואבא לא ידברו ביניהם

"בימים כתיקונם, מעבר הילדים בין ההורים הגרושים נעשה באמצעות מסגרות חינוך. הילדים נאספים מהמסגרות ומוחזרים אליהן. אבל בתקופה הזו, המעברים הפכו ישירים", אומרת פפר. "הילדים מספרים כי המפגש בין ההורים מכניס אותם למתח, הם מתכנסים לתוך עצמם, משפילים מבט כאילו מנסים להעלים את עצמם מהסיטואציה, אפילו כוססים ציפורניים. הם נכנסים ללחץ של ממש".

מיכל פפר (צילום: דניס קאפל)
מיכל פפר (צילום: דניס קאפל)

הוריו של שניר, בן 17 ממרכז הארץ (שמו האמיתי שמור במערכת) התגרשו לפני 8 שנים. כיום הוא ושלושת אחיו הקטנים (הקטן בכיתה ו') מחלקים את זמנם בין בית האם לבית האב, שנמצאים במרחק של כמה מאות מטרים אחד מהשני.

לאבא יש אישה חדשה וממנה שני ילדים קטנים, אמא ללא בן זוג, ושני ההורים עדיין עובדים. בשיחה עם זמן ישראל, שניר מספר כי בניגוד לימי השגרה, בהם מתקיימים הסדרי ראייה קבועים בין ההורים, היום יש בלבול ואי-סדר.

"אני אף פעם לא יודע מי ישן איפה ומתי. בגלל שהם גם גרים קרוב ולא צריך רכב, אחד האחים שלי יכול להחליט שהוא הולך לאבא, למרות שזה היום של אמא. זה מעליב אותה, וזה מכניס אותי ללחץ כל הזמן כי אני לא יודע מה הולך לקרות".

למה זה מכניס אותך ללחץ?

"כי אני הרבה פעמים אחראי לדאוג לאחים שלי כשהם איתי בבית, או להעביר אותם בין ההורים. כשאני לא יודע מה הולך לקרות זה מבלבל אותי. עם חוסר הוודאות עכשיו, זה חשוב לשמור על שגרה כמה שיותר. העובדה שההורים שלי לא מצליחים לסדר את הסדרי הלינה שלנו, מכניסה עוד יותר חוסר ודאות ומתח.

"הם צריכים לדבר ביניהם כל הזמן עכשיו, מי ישן איפה. הרבה דברים לא ברורים, ואנחנו ממש מפחדים שהם יריבו. אז אם אני שומע שאמא צריכה להגיד משהו לאבא, אני ישר אומר לה, זה בסדר אני אמסור לו. העיקר שלא ידברו ביניהם".

מפחדים מהדבקה

כבר בשלבים מוקדמים של המשבר, הממשלה הוציאה הנחיה כי תנועת ילדי הגרושים בין שני הבתים של הוריהם מותרת. מעדויות ילדים שנאספו במרכז "בין לבין", אחד הפחדים הגדולים שלהם הוא להעביר את המחלה מבית לבית.

"ילד שמתנייד בין בתים מגדיל את רמת החשיפה לאחרים. אולי ההורים עובדים עם אנשים אחרים, אולי לאמא או לאבא יש בן או בת זוג וילדים נוספים. הילדים מודעים לכך, וזה חלק מהנטייה הטבעית שלהם לקחת אחריות", אומרת פפר.

שניר, האם אתה או האחים שלך מפחדים שתהיה הדבקה בין הבתים?

"כן. אני מרגיש שאשתו של אבא שלי חוששת שאנחנו נדביק אותה ואת הילדים שלה, כי אמא שלי עובדת במקום עבודה חיוני עם לקוחות. פעם אחת היינו אמורים להיות אצל אבא וכולם היו לחוצים מזה, וגם בחדשות הייתה היסטריה. ואז פתאום אמא אמרה שאנחנו נישאר אצלה וזהו. לא הסבירו לנו מה קרה, אבל ברור לי שבמשפחה החדשה של אבא שלי חששו".

"הם צריכים לדבר ביניהם כל הזמן עכשיו, מי ישן איפה, ואנחנו ממש מפחדים שהם יריבו. אז אם אני שומע שאמא צריכה להגיד משהו לאבא, אני ישר אומר לה, זה בסדר אני אמסור לו. העיקר שלא ידברו ביניהם ולא יריבו"

פפר מסבירה שילדים עלולים לפרש מצבים כאלה כהעדפה של האבא את המשפחה החדשה. מצב שכיח הוא שהילדים לא יכולים לפגוש את אחד ההורים במשך זמן רב. לדברי פפר, יש מקרים שמשבר הקורונה משמש תירוץ להורים שמתקשים בהורות שלהם, לדלל את המפגשים המאתגרים ממילא עם הילדים.

דורית אלדר-אבידן
ד"ר דורית אלדר-אבידן

"הגעגוע הזה, בגלל רגישות התקופה ובגלל הרגישות של גירושים, הוא הרבה יותר מגעגוע. ברמה הפסיכולוגית, הגעגוע יכול להביא לתחושת נטישה, דחייה, וחוסר ערך עצמי. אם מוסיפים לכך את החרדה שטבעית לכל ילד בתקופה זו, ולהיעדר מערכות תמיכה רגילות כמו חברים, מסגרות וסבים, הרי שהמצב לא פשוט.

"גם ילדים שהיו רגילים לדבר עם ההורה בטלפון או בווידאו, לא יכולים לעשות זאת היום בפרטיות כי כולם בבית. ואולי אמא לא אוהבת כשאני מדבר עם אבא? ואולי אני לא מרגיש בנוח להגיד לו את מה שאני רוצה כשיש לידי אנשים?".

הילדים חשופים לדאגה הכלכלית

גם בימי שגרה, המצב הכלכלי של גרושים בישראל ירוד. על פי הסקרים, חלה ירידה של 30% ברמת החיים של בני זוג אחרי גירושים. בחלק מהמקרים, המשפחות מידרדרות מתחת לקו העוני. בתקופת הקורונה, כשחלק מההורים מאבדים את פרנסתם – יוצאים לחל"ת, מפוטרים או סובלים מקריסת העסק – המתח ביניהם עולה והילדים חשופים יותר לדאגות הכלכליות.

"גם ילדים שהיו רגילים לדבר עם ההורה בטלפון או בשיחת וידאו, לא יכולים לעשות זאת היום בפרטיות כי כולם בבית. ואולי אמא לא אוהבת כשאני מדבר עם אבא? ואולי אני לא מרגיש בנוח להגיד לו את מה שאני רוצה?"

"נושא המזונות הופך להיות סלע מחלוקת. אם פעם עוד השתדלו לנהל את רוב השיחות טלפון בנושא כשהילד לא בבית, היום הילד עלול לשמוע את רובן.

"למשל, כשאמא שמתקשרת לעורך דין כי אבא יצא לחל"ת ולא משלם מזונות, והילד שומע את השיחה. וזה עוד במקרה הטוב, כשההורים לא מנצלים את הילדים להעברת מסרים ביניהם. לפעמים אמא יכולה להגיד לילד – תמסור לאבא שאם הוא לא ישלם, לא יהיה לנו כסף לאוכל", מסבירה פפר.

אילוסטרציה (צילום: iStock/Osobystist)
אילוסטרציה (צילום: iStock/Osobystist)

חרדה מהדבקת סבא וסבתא

הורים גרושים רבים גם נוטים להיעזר בסבים וסבתות, שבתקופה זו מנותקים ולא יכולים להושיט יד. זה מקשה כלכלית על ההורים ונפשית על הילדים, שהתרגלו לקרבת הסבים היומיומית. במקרים שההורה עובר להתגורר בבית סבא וסבתא בשלבים הראשונים של הגירושים, זה הופך לבית השני של הילד.

מדובר במצב מורכב במיוחד לימי הקורונה, בגלל היותם של סבא וסבתא בקבוצת סיכון. במקרה כזה, הילד עלול להיות מורחק מההורה שמתגורר עם הסבים, או לשהות עם ההורה ולחוות חרדה מלהדביק את הסבים.

על פי דורית אלדר-אבידן, ד"ר לעבודה סוציאלית, חברת הפורום המקצועי של מיזם "בין לבין" ומחברת הספר "בשם הילדים", המבוסס על מחקרים שערכה אודות ילדים להורים גרושים, כל משבר מעצים את הקשיים הקיימים, אבל גם מתוך משבר הקורונה הילדים יכולים לצאת עם חוסן.

"המחקר שלי הראה שאם ההורים מקפידים על מספר תנאים במהלך הגירושים, הילדים שלהם גדלים חסונים", אומרת אלדר-אבידן. התנאי הראשון וההכרחי, על פי מחקרה, הוא היכולת של ההורים להמשיך ולתפקד כהורים גם בעת המשבר.

"מכיוון שמשבר הקורונה מקשה גם על מבוגרים, הורים רבים עלולים להיכנס למצב של חולשה, חוסר תפקוד או טשטוש גבולות. להתנהג כאילו הילדים הם חברים שלהם, או אפילו אחראים במקומם על סדרי הבית. על ההורים להשתדל ככל הניתן לשמור על השגרה, על התפקידים בבית ועל סדר היום".

התנאי השני הוא לצמצם למינימום את רמת העימות בין ההורים ולשמור על תקשורת מיטיבה – גם ביניהם וגם עם הילדים. "זה מצב שאולי קשה לחלק מההורים, והוא דורש מהם יותר פתיחות ויותר גמישות, אבל הם צריכים לזכור שהם לא עושים את זה למען ההורה השני, אלא למען הילד שלהם", היא אומרת.

שניר, מה המסר שאתה רוצה להעביר להורים גרושים?

"שיראו את הילדים שלהם, שיתייחסו אליהם. שיכניסו ודאות, שישמרו על מה שהיה לפני זה עד כמה שאפשר. אם היה סידור, לשמור עליו. בכלל, ילדים חווים את חוסר הוודאות הנוכחי. בעניין הבית והמשפחה – שתהיה כמה שיותר יציבות".

עוד 1,218 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דוקטרינת הצדק האנושי של השופט נעם סולברג

מי שיהיה נשיא בית המשפט העליון בעוד כשמונה שנים, מאמין כי "צדק אבסולוטי שאינו מתפשר, עלול לרסק את החברה" וכי "הצדק האנושי מוגבל באילוצי המציאות החומרית ושלל צרכי גוף ונפש" ● גם במקרה של מנדלבליט וגם במקרה של נתניהו, סולברג פיתח את תזת "הרבב כיתרון" ● "אדם איננו מלאך", כתב לאחרונה, "ואנשי השירות הציבורי אינם יוצאי דופן" ● פרשנות

עוד 909 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

קורונה בכנסת: חמישה ח"כים נתונים בבידוד

בחקירה האפידמיולוגית, שנערכה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה, נקבע שעל ארבעה מחבריו לסיעה - איימן עודה, היבה יזבק, עאידה תומא סלימאן ומטאנס שחאדה - להיכנס לבידוד

06:57 עריכה

חברי הכנסת איימן עודה, היבה יזבק, עאידה תומא סלימאן ומטאנס שחאדה – ארבעתם חברי הרשימה המשותפת – נכנסו לבידוד, לאחר שחקירה אפידמיולוגית שנערכה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה, שנדבק בקורונה, קבעה שעליהם לעשות כן. בנוסף גם שני מנהלי הסיעה נדרשו להיכנס לבידוד.

אמש נשא עודה דברים בהפגנה שנערכה בתל אביב נגד הסיפוח.

למקרה שפיספסת

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

עוד 16 עדכונים

תגובות אחרונות

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה