• כרטיס ברכה לראש השנה עם דיוקנו של תאודור הרצל משנות ה-40 (צילום: מוזיאון ישראל)
    מוזיאון ישראל
  • תאודור הרצל על מרפסת בית המלון טרואה רואה בבזל, שווייץ, 1897 (צילום: CC-PD-Mark, by Wikigamad, ויקישיתוף)
    CC-PD-Mark, by Wikigamad, ויקישיתוף
  • תאודור הרצל מדבר בקונגרס הציוני הראשון או השני בבזל, 1898-1897 (צילום: באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית)
    באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית
  • ראש הממשלה בנימין נתניהו מסתכל בכרזות של בולים הנושאים את דיוקנו של תאודור הרצל, מייסד הציונות המודרנית, בירושלים, 18 באפריל 2010 (צילום: איי-פי/סבסטיאן שיינר)
    איי-פי/סבסטיאן שיינר
הביוגרפיה שמפרקת ומרכיבה מחדש את המיתוס של הרצל

גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת

הייתה לו כריזמה מטורפת, "עם ארשת של עצב, מוות בעיניים וקסם אישי" ● היו לו נישואים אומללים, וילדים אומללים עוד יותר ● אמו תיעבה את אשתו - ולהפך ● הוא היה עיתונאי במשרה מלאה, "וכל פעילותו הציונית נעשתה בזמנו הפנוי" ● הוא סבל כנראה ממאניה דיפרסיה ● והיה לו אפס עניין בתושבי פלשתינה - ערבים ויהודים גם יחד ● דרק פנסלר חיבר ביוגרפיה נועזת של בנימין זאב (תאודור) הרצל, ויש לו רק חלום אחד: שמישהו ימצא לנכון לתרגם אותה לעברית

בשלהי המאה ה-19, בנימין זאב (תאודור) הרצל הסתובב בעולם בניסיון לקדם את הקמתו של בית לאומי לעם היהודי. הוא השמיע את טיעוניו באוזני הסולטן העות'מאני באיסטנבול ואפילו ביקר בפלשתינה, שם הוא נפגש עם קיסר גרמניה.

קל לדמיין את האיש שנודע כ"אבי הציונות" כפוליטיקאי במקצועו, אבל ייסודה של התנועה הלאומית החדשה היה למעשה רק עבודה צדדית לעיתונאי והמחזאי.

לפי הספר "תאודור הרצל: המנהיג הכריזמטי" (Theodor Herzl: The Charismatic Leader) – ביוגרפיה חדשה מאת דרק פנסלר – מייסד הציונות נאבק ב"מזג אמנותי" והתמודד עם התקפי מלנכוליה ועם אפיזודות מאניות.

פנסלר, פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת הרווארד, מתאר את הגישה שלו כייחודית. לדבריו, הספר שלו הוא "הביוגרפיה הפוסט-מודרנית הראשונה של הרצל", שמתארת את הגיבור שלה כדמות שהייתה לה "משמעות שונה עבור אנשים שונים, שהשתנתה לא מעט מזמן לזמן וממקום למקום".

הספר הוא הכרך האחרון שיצא בסדרת "חיים יהודיים" של הוצאת אוניברסיטת ייל והביוגרפיה האחרונה מני רבות על מייסד הציונות שנכתבו במהלך העשורים.

"תאודור הרצל: המנהיג הכריזמטי" מנסה למצוא את מה שמחברו מתאר כ"דרך האמצע בין ביוגרפיות שמתארות את הרצל כדמות קדושה לבין אלה שמדגישות את הפגמים הרבים שלו". בעיניו של פנסלר, "אותם פגמים בדיוק, אותם צדדים באישיות שלו שכל כך הציקו לו, הם אלה שהפכו אותו למנהיג פוליטי גדול".

פנסלר אומר שהספר הוא גם "מחקר על כריזמה כשלעצמה", ומציין כי לכריזמה של גיבור ספרו "הייתה השפעה על אנשים רבים, בעיקר יהודים". הוא מפרט את המאפיינים הפנימיים והחיצוניים שתרמו לכריזמה של הרצל – "ארשת של עצב, מוות בעיניים, קסם אישי, יכולת מנהיגותית חזקה, מוסר עבודה בלתי נלאה".

"לכריזמה של הרצל הייתה השפעה על אנשים רבים, בעיקר יהודים. בין המאפיינים הפנימיים והחיצוניים שתרמו לכריזמה שלו היו ארשת של עצב, מוות בעיניים, קסם אישי, יכולת מנהיגותית חזקה ומוסר עבודה בלתי נלאה

הרצל לא היה נשיא או ראש ממשלה, אך ייסד "תנועה לאומית חדשה", אומר פנסלר. הוא כתב את הקונטרס הציוני רב ההשפעה "מדינת היהודים" ב-1895, וכינס קואליציה יהודית מגוונת לקונגרס הציוני הראשון בבזל ב-1897. הרצל היה אפילו מספיק משכנע כדי לזכות לאוזן קשבת אצל מנהיגי עולם או נציגיהם.

תאודור הרצל על מרפסת בית המלון טרואה רואה בבזל, שווייץ, 1897 (צילום: CC-PD-Mark, by Wikigamad, ויקישיתוף)
הרצל על מרפסת בית המלון טרואה רואה בבזל, שווייץ, 1897 (צילום: CC-PD-Mark, by Wikigamad, ויקישיתוף)

בעקבותיו של הרצל

לכריזמה יש גבול. הרצל לא השיג את תמיכתן של מעצמות עולמיות בהקמת בית לאומי ליהודים בפלשתינה, הגם שהיה קרוב להשגת אלטרנטיבה במזרח אפריקה. הוא לא שידל לכך את האוכלוסייה המקומית בפלשתינה עצמה, ערבים או יהודים, והעדיף לתאר חזון אוטופי ברומן "אלטנוילנד" ("ארץ ישנה-חדשה") מ-1902.

הביוגרפיה כוללת ציטוטים רבים של הרצל, בהם ההכרזה מ"אלטנוילנד", "אם תרצו אין זו אגדה", אם כי פנסלר משתמש במילה "מעשייה" במקום "אגדה".

פנסלר נסע עם בני משפחתו להר הרצל בירושלים, שם הוא ערך סיורים וביקר במוזיאון הרצל ובאתרי הקבר של הרצל ורוב בני משפחתו, לצד אלה של מייסדי המדינה. הוא מציין כי תמונתו של הרצל תלויה בכיתות הלימוד בישראל וכי דיוקנו הוטבע על שטרות ומטבעות. הוא מזכיר גם את הגרסה העליזה יותר שדמותו זכתה לה בארץ – "הרצל כהיפסטר, הרצל מגניב, עם זקן היפסטרי אופנתי, עגיל, בלבוש אופנתי של המאה ה-20. הוא הפך למם".

הרצל ההיפסטר לא מופיע בספר, אבל באחד העמודים הראשונים שלו מופיעה תמונה של הרצל עם אשתו ג'ולי ואמו ג'נט, שמרמזת על חייו האישיים הסוערים. "אני לא חושב שמישהו ראה את זה אי פעם", אומר פנסלר. "זו התמונה היחידה שכוללת את אשתו ואמו ביחד בצורה כלשהי. הן כל כך לא אהבו זו את זו".

בבחינת יומניו הרבים של הרצל ו-6,000 המכתבים שלו, "מצאתי כמה דברים שאנשים לא השתמשו בהם", אומר פנסלר, בכלל זאת תכתובת בין הרצל לעורכי העיתון הווינאי שעבורו הוא כתב, "די נויה פרייה פרסה" ("Die Neue Freie Presse"), ובין הרצל למקס נורדאו, חברו הקרוב ביותר בתנועה הציונית.

להרצל הייתה משרה תובענית ב"נויה פרייה פרסה" – תחילה ככתב בפריז, משם דיווח על פרשת דרייפוס, ולאחר מכן כעורך ספרותי. פנסלר אומר ש"חשוב מאוד שכל מי שקורא על חייו יבין שכל הפעילות הציונית שלו נעשתה בזמנו הפנוי".

ההיסטוריון והפרופסור דרק פנסלר, מחבר "תאודור הרצל: המנהיג הכריזמטי" (צילום: באדיבות הפקולטה למדעים ואמנויות של אוניברסיטת טורונטו)
דרק פנסלר (צילום: באדיבות אוניברסיטת טורונטו)

חייו החיצוניים הנרחבים של הרצל לוו באי-שקט פנימי. "הוא תיעד את הדיכאון שלו", אומר פנסלר. "לא צריך לקרוא בין השורות. הוא כתב בגילוי על המלנכוליה שלו. היו לו תקופות של התרוממות נפש. היום אולי היינו קוראים לזה מאניה".

הרצל, שנולד ב-1860 בדוהאני אוצ'ה, בלב הקהילה היהודית של פשט (כיום בודפשט) בהונגריה, הושפע בצעירותו עמוקות ממותן של אחותו פאולינה ושל אישה צעירה בשם מדלן הרץ. "הוא מעולם לא התגבר על מות אחותו", אומר פנסלר, "והוא טען שהוא רחש אהבה עמוקה להרץ. אני חושב שלשילוב של שני האובדנים האלה בהחלט הייתה השפעה".

"הרצל תיעד את הדיכאון שלו. לא צריך לקרוא בין השורות. הוא כתב בגילוי על המלנכוליה שלו. היו לו תקופות של התרוממות נפש. היום אולי היינו קוראים לזה מאניה. והוא מעולם לא התגבר על מות אחותו פאולינה"

פנסלר מתאר את נישואיו של הרצל לג'ולי נשאוור כ"גרועים מאוד". לדבריו, שניהם סבלו מבעיות, ואף על פי שהרצל אהב את שלושת ילדיהם, פאולינה, הנס ומרגריטה, "רוב הזמן הוא היה אב נעדר" והיה עסוק בפעילות ציונית.

"מנהיגים פוליטיים הרבה פעמים סובלים מבעיות", אומר פנסלר. "להרצל היו בעיות יוצאות דופן, רעב יוצא דופן, שאיפות יוצאות דופן. במובן הזה, הרצל לא היה בלתי טיפוסי בהשוואה למנהיגים פוליטיים גדולים אחרים".

פנסלר מתאר אותו כ"צמא לסוג של תהילה. הייתה טבועה בו תחושה של דיכאון וכישלון. הוא חיפש משהו שייתן משמעות וערך לחייו".

"מנהיגים פוליטיים הרבה פעמים סובלים מבעיות. להרצל היו בעיות יוצאות דופן, רעב יוצא דופן, שאיפות יוצאות דופן. במובן הזה, הרצל לא היה בלתי טיפוסי בהשוואה למנהיגים פוליטיים גדולים אחרים"

תאודור הרצל מדבר בקונגרס הציוני הראשון או השני בבזל, 1898-1897 (צילום: באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית)
תאודור הרצל מדבר בקונגרס הציוני הראשון או השני בבזל, 1898-1897 (צילום: באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית)

איך פותרים בעיה כמו אנטישמיות?

ה"משהו" הזה היה התנועה הציונית. פנסלר אומר שאף על פי שהרצל "לא היה מלומד בתורה ושומר מצוות", הוא "בהחלט ידע שהוא יהודי", ובתחילת שנות ה-1890 "הוא התחיל לחשוב על אלטרנטיבות לפתרון בעיית האנטישמיות".

הרצל קידם אלטרנטיבה כזו – בית לאומי ליהודים – בספרו "מדינת היהודים". החיבור גינה הן את האנטישמיות והן את דיכוי מעמד הפועלים, וקישר את הרצל עם תנועה בינ"ל להתיישבות יהודית בפלשתינה, שהייתה אז בשליטת האימפריה העות'מאנית, והרצל התגבר על הרתיעה שלו מהמונח שהלך ונהיה רווח: ציונות.

אף על פי שהרצל לא הצליח לגייס את תמיכתם של הפילנתרופים היהודים הגדולים של התקופה, הוא ניצל את מנהיגותו הכריזמטית כדי לכנס קואליציה מגוונת של בני עמו. דתיים, וחילונים, מרכז-אירופאים ומזרח-אירופאים, דוברי יידיש ומחיי השפה העברית, כולם התכנסו לקונגרס הציוני הראשון בבזל.

"הקונגרס היה סוג של מרחב שהעולם לא ראה קודם לכן", אומר פנסלר. "בגדול, הוא באמת עשה את הכול בעצמו". פנסלר מציין שהרצל היה צריך להתמודד עם "אנשים בעלי אישיות עוצמתית" ועם "השקפות אידאולוגיות שונות", בהם המשורר הנערץ אשר גינצברג, (אחד העם), "שדחה אותו כבור חסר ידע ביהדות".

בנוסף, לא כל היהודים תמכו בציונות. "רוב היהודים של התקופה לא התעלמו מהאנטישמיות, אבל לא היה להם בראש פתרון כמו להרצל", אומר פנסלר. הוא מוסיף שהם התייחסו אליו כ"קצר רואי במקרה הטוב וכמסוכן במקרה הגרוע".

יהודי חצר בלתי סביר

הרצל היה עסוק גם בדיפלומטיה גבוהה – הוא נפגש עם אישים כמו הסולטן העות'מאני עבד אל-חמיד השני, עם קיסר גרמניה וילהלם השני ועם שר המושבות הבריטי ג'וזף צ'מברליין. האחרון הציע בית לעם היהודי, אבל במזרח אפריקה הבריטית (שנקראה אז אוגנדה והיום היא חלק מקניה).

למרות שפנסלר מתאר את הפגישות האלה כיוצאות מגדר הרגיל, הוא אומר שהרצל "מעולם לא היה קרוב להשיג את רצונו".

"תאודור הרצל: המנהיג הכריזמטי" מאת דרק פנסלר (צילום: באדיבות הוצאת אוניברסיטת ייל)
עטיפת הספר  (צילום: באדיבות הוצאת אוניברסיטת ייל)

פנסלר אומר שעבד אל-חמיד לא היה מעוניין לתת להרצל "שום שטח מפלשתינה או מכל חלק אחר של האימפריה", והוא רק רצה להעריך אם הרצל יוכל לעזור לעות'מאנים להשתחרר מחבותם כלפי מעצמות אירופה.

פנסלר גם מתאר את הקיסר וילהלם כאנטישמי, שדווקא היה עשוי לגלות עניין ב"רעיון להוציא את היהודים מאירופה". אולם הרצל ערך את ביקורו היחיד בפלשתינה באוקטובר 1898, לאחר שנודע לו כי וילהלם נמצא שם.

מסעו, שנמשך עשרה ימים, כלל שתי פגישות עם הקיסר – אחת במקווה ישראל והשנייה בסמוך לירושלים. פנסלר אומר שהרצל "לא מאוד התרשם" מפלשתינה, ו"בייחוד מירושלים, שהייתה בעיניו מלוכלכת ולא עמדה בסטנדרטים מערביים".

הרצל לא ניסה ליצור קשר עם האוכלוסייה המקומית בפלשתינה – בין אם הרוב הערבי, שמנה 90% ממנה או 30,000 היהודים, שהיוו רוב קטן בירושלים. לדברי פנסלר, הרצל "לא גילה שום עניין בתרבות המקומית"; הוא קרא על הבוטניקה של האזור, אך "לא על האנשים שחיו בו, ולא על האסלאם או המקומות הקדושים לו".

"לחזון הציוני שהיה לו בראש היה מעט מאוד קשר לפלשתינה האמיתית של אותו הזמן", אומר פנסלר. רמזים לכך אפשר למצוא ב"אלטנוילנד". כותרת הספר מתייחסת למדינה יהודית עתידית ומתקדמת מבחינה חברתית בפלשתינה.

"הרצל לא ניסה ליצור קשר עם האוכלוסייה המקומית – ערבים או יהודים, ולא גילה שום עניין בתרבות שלהם. לחזון הציוני שהיה לו בראש היה מעט מאוד קשר לפלשתינה האמיתית של אותו הזמן"

הקמתה "פותרת את בעיית היהודים", אומר פנסלר. "היהודים חיים בנוחות ובביטחון. אין יותר אנטישמיות בעולם… הרצל באמת האמין שהתנועה הציונית תהווה דוגמה לעולם מבחינת קדמה חברתית ושוויון".

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסתכל בכרזות של בולים הנושאים את דיוקנו של תאודור הרצל, מייסד הציונות המודרנית, בירושלים, 18 באפריל 2010 (צילום: איי-פי/סבסטיאן שיינר)
ראש הממשלה נתניהו מסתכל בכרזות של בולים הנושאים את דיוקנו של הרצל, 2010 (צילום: איי-פי/סבסטיאן שיינר)

מותו המוקדם ומורשתו

הרצל לא הצליח לפתור את הסכסוכים הנפשיים שהתישו אותו, ומת ב-1904 כשהוא רק בן 44, יותר מארבעה עשורים לפני הקמתה של מדינת ישראל.

פנסלר אומר ש"קשה לדעת בדיוק מה לא היה בסדר" אצל הרצל, אבל מוסיף כי אובחנה אצלו מחלת לב בגיל 35, ושבשנות ה-30 המאוחרות ובשנות ה-40 המוקדמות שלו הוא התלונן על דפיקות לב, עייפות, התעלפויות וקוצר נשימה. "כל זה מצביע על אי-ספיקת לב", אומר פנסלר, שהתייעץ עם כמה רופאים.

בני משפחתו הקרובה של הרצל נפטרו גם הם בגיל מוקדם. האחרונה מבין ילדיו ששרדה, בתו מרגריטה, שכונתה טרודֶה, נשמדה עם בעלה בטרזיינשטט. בנם, נכדו היחיד של הרצל, שטפן נוימן, שינה את שמו לשטפן נורמן והתאבד ב-1946 לאחר שנודע לו על מות הוריו.

"קשה לדעת בדיוק מה לא היה בסדר אצל הרצל, אבל אובחנה אצלו מחלת לב בגיל 35. בשנות ה-30 המאוחרות ובשנות ה-40 המוקדמות שלו הוא התלונן על דפיקות לב, עייפות, התעלפויות וקוצר נשימה"

היום, הר הרצל המפורסם הוא מקום מנוחתו האחרונה של האיש שהוא קרוי על שמו. אף על פי כן, לפי נתונים סטטיסטיים שמביא הספר, חצי מתושביה הצעירים של ישראל אינם יודעים מי הוא היה. "אנשים יודעים שהוא היה מישהו מפורסם, מישהו חשוב, אבל ההקשר המדויק יותר מתעמעם", אומר פנסלר.

פנסלר מקווה שהספר שלו יתורגם לעברית ואולי יביא ל"הבנה חדשה של גדולתו, של איכויות הגדולה שהיו באדם מסוכסך, אפילו מיוסר".

עוד 1,523 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה