ביקור הבזק של שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו בישראל, כאשר נגיף הקורונה עדיין כופה סגר, ריחוק, איסור טיסות ומפגשים, מעיד בעיקר על לחץ בארצות הברית. אין ספק שהמעורבות הסינית בתשתיות תחבורה ומים בישראל מדאיג מאד את הבית הלבן. סין, לשיטתם, השיגה דריסת רגל בנכס אסטרטגי אמריקאי.
גם ממשלה חדשה, שיכולה לספח במהלך פוליטי מהיר שטחים בבקעה וביהודה ושומרון, לא מוסיפה שקט. יעידו על כך הבדלי הגירסאות בין הראיונות שנתנו בשבועיים האחרונים שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ופומפאו עצמו לעיתון "ישראל היום". בעוד פרידמן דיבר על סיפוח שיכול להתרחש בתוך שבועות, פומפאו התחמק מתשובה ברורה לגבי עמדת ארצות הברית בעניין. המשמעות, דברים שחושבים בהרצליה פיתוח לא בהכרח מקובלים בוושינגטון.
אבל לצד שני הסעיפים הללו ברשימת המשימות של שר החוץ, ואולי מעליהם ברשימה, עמד הנושא האיראני.
ארצות הברית נמצאת בשבועות האחרונים במהלך של פריסה מחדש במזרח התיכון. עדיין לא ברור האם מדובר בתהליך של דילול כוחות בסוריה, עיראק וערב הסעודית או שמא זוהי היערכות חדשה. כרגע זה נראה כמו פריסה מחדש והתרכזות בבסיסים גדולים ומוגנים יותר. זאת, לנוכח האיום הגובר מצד מיליציות שיעיות בעיראק המבקשות לנקום את חיסולו של הגנרל קאסם סולימאני.
במקביל למהלך היבשתי, ארצות הברית גם שינתה את אופי הפעילות במימי המפרץ הפרסי, כאשר כלי השיט האמריקאים פועלים בכוחות גדולים יותר עם הוראה ברורה להשמיד כל כלי איראני שיתגרה בהם.
אבל סביר להניח שלא רק הנוכחות האיראנית בסוריה ועיראק עלתה בשיחה. בארצות הברית, כמו בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם – IAEA, שוררת לאחרונה דאגה רבה.
לראשונה מאז 2015, איראן מחזיקה כמות אורנים מועשר ברמה נמוכה, המספיקה לבניית פצצה. נאמר רק – המרחק מכאן ועד ל-25 ק"ג אורניום המועשר ל-90 אחוז קצר מאד. בעבר, כאשר איראן הגיע לכמויות הללו, ישראל דאגה להניח אקדח על השולחן.
למשל, אותו נאום מפורסם של בנימין נתניהו באו"ם ב-2012 עם איור הפצצה: גם אז עמדה איראן על יותר מטון של אורניום מועשר לרמה נמוכה, ומתקן ההעשרה התת-קרקעי בפורדו, עמד בפני הפעלה. חיל האוויר של ישראל, על פי מספר פרסומים בארץ ובחו"ל, נדרך לקראת תקיפה. ההמשך ידוע. ברק אובמה נבחר שוב לנשיאות ארה"ב בנובמבר, הטיל את יהבו על דיפלומטיה שקטה מול איראן – יש שיגידו סודית ונסתרת מישראל – והסכם הגרעין הבשיל ביולי 2015.
אלא שהמצב כיום חמור הרבה יותר. איראן עם כמות אורניום דומה ל-2012, אבל עם יכולות מתקדמות של העשרה. אם ב-2012 משך הזמן להשלמת פצצה עמד על כשנה, היום הוא מוערך בכארבעה חודשים. כלומר, מרגע החלטה איראנית לפרוץ לפצצה, יהיו למערב כ-160 ימים להגיב. בהנחה, כמובן, שהמודיעין יזהה זאת בזמן.
אם ב-2012 משך הזמן להשלמת פצצה עמד על כשנה, היום הוא מוערך בכארבעה חודשים. כלומר, מרגע החלטה איראנית לפרוץ לפצצה, יהיו למערב כ-160 ימים להגיב. בהנחה, כמובן, שהמודיעין יזהה זאת בזמן
עד כמה המצב מדאיג? מאד. בשל מגפת הקורונה, הפסיקו בחודשים האחרונים פקחי האו"ם את הביקורים באתרי הגרעין. עכשיו, כשהמצב התייצב יחסית, חכרה הסוכנות לאנרגיה אטומית מטוסים מיוחדים כדי להטיס את הפקחים חזרה לאיראן. וזאת למרות היכולת לעקוב אחרי פעולת הצנטריפוגות בעזרת מצלמות וחיישנים ממטה הסוכנות בווינה.
נוסף על כך, איראן עדיין לא מאפשרת לפקחי האו"ם להגיע לשני מתקנים חשודים עליהם הצביע המוסד הישראלי. בשני המתקנים התגלו שאריות אורניום מועשר.
פומפאו מבין היטב את העמדה הישראלית בעניין. זו כנראה אחת הסיבות שבשבועות האחרונים הוא מבקש להגביר את הלחץ הכלכלי על איראן. הדרישה שלו להפעיל סנקציות של מועצת הביטחון נתקלו בבוז של שגריר רוסיה באו"ם שצוטט אומר: "אני מזכיר לכם שארצות הברית פרשה מההסכם עם איראן". לאמור, אין לכם שום מעמד לדרוש מעורבות של האו"ם; אתם לבד בעניין הזה. אתם וישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם